הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת ריאות הנרכשת בקהילה - טיפול אנטיביוטי - Community acquired pneumonia - antibiotic therapy"
מתוך ויקירפואה
(←ראו גם) |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם הספר=[[שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | |שם הספר=[[שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | ||
|תמונה=[[קובץ:Pinkas.jpg|220px]] | |תמונה=[[קובץ:Pinkas.jpg|220px]] | ||
− | |שם המחבר= | + | |שם המחבר=דר' שמואל בננסון, עדכון ע"י דר' יונית וינר-וול |
|שם הפרק=דלקת ריאות הנרכשת בקהילה - טיפול אנטיביוטי - Community acquired pneumonia - antibiotic treatment | |שם הפרק=דלקת ריאות הנרכשת בקהילה - טיפול אנטיביוטי - Community acquired pneumonia - antibiotic treatment | ||
− | |עורך מדעי= | + | |עורך מדעי=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
|מאת= | |מאת= | ||
|מוציא לאור=היחידה למחלות זיהומיות{{ש}}המרכז הרפואי שערי צדק | |מוציא לאור=היחידה למחלות זיהומיות{{ש}}המרכז הרפואי שערי צדק | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|דלקת ריאות}} | {{הרחבה|דלקת ריאות}} | ||
+ | #דלקת ריאות שונה מבקטרמיה ומזיהום בדרכי השתן בכך שברוב המקרים קשה להגיע לאבחנה של המחולל. | ||
+ | #יש להיעזר בבדיקות מעבדתיות על מנת לנסות ולהגיע לאבחנה מדויקת (טבלה 1); קיימים מאפיינים קליניים ומעבדתיים שיכולים לרמוז על זהות המחולל (טבלה 2). | ||
+ | #לצורך ההחלטה האם לאשפז או לשחרר, ניתן להיעזר בקריטריונים שנקבעו ב – PORT Pneumonia study (טבלה 3)(N Engl J Med 1997; 336:243-50) , או ב- CURB-65. | ||
+ | #בשל העובדה, שבעת הקבלה הראשונית של החולה יש קושי לזהות את המחולל, יש להתחיל בטיפול אמפירי נגד המחוללים השכיחים Typical & Atypical (טבלה 4). בהמשך יש להתאים את הטיפול על פי המאפיינים הקליניים והממצאים המעבדתיים. | ||
+ | #יש להוכיח שמדובר בתסנין על פי צילום חזה. אין לתת טיפול אנטיביוטי לברונכיטיס אוURTI (למעט במקרים קשים של החמרת COPD ). | ||
+ | #שיעורי הרגישות של S. pneumoniae בשערי צדק למקרולידים ופניצילין: ראה טבלאות רגישויות בפרק VIII. | ||
גרסה מ־10:24, 18 באוגוסט 2013
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
---|---|
שם המחבר | דר' שמואל בננסון, עדכון ע"י דר' יונית וינר-וול |
שם הפרק | דלקת ריאות הנרכשת בקהילה - טיפול אנטיביוטי - Community acquired pneumonia - antibiotic treatment |
עורך מדעי | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
מוציא לאור | |
מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
מספר עמודים | 196 |
הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת ריאות
- דלקת ריאות שונה מבקטרמיה ומזיהום בדרכי השתן בכך שברוב המקרים קשה להגיע לאבחנה של המחולל.
- יש להיעזר בבדיקות מעבדתיות על מנת לנסות ולהגיע לאבחנה מדויקת (טבלה 1); קיימים מאפיינים קליניים ומעבדתיים שיכולים לרמוז על זהות המחולל (טבלה 2).
- לצורך ההחלטה האם לאשפז או לשחרר, ניתן להיעזר בקריטריונים שנקבעו ב – PORT Pneumonia study (טבלה 3)(N Engl J Med 1997; 336:243-50) , או ב- CURB-65.
- בשל העובדה, שבעת הקבלה הראשונית של החולה יש קושי לזהות את המחולל, יש להתחיל בטיפול אמפירי נגד המחוללים השכיחים Typical & Atypical (טבלה 4). בהמשך יש להתאים את הטיפול על פי המאפיינים הקליניים והממצאים המעבדתיים.
- יש להוכיח שמדובר בתסנין על פי צילום חזה. אין לתת טיפול אנטיביוטי לברונכיטיס אוURTI (למעט במקרים קשים של החמרת COPD ).
- שיעורי הרגישות של S. pneumoniae בשערי צדק למקרולידים ופניצילין: ראה טבלאות רגישויות בפרק VIII.
הערות שוליים