כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת ריאות הנרכשת בקהילה - טיפול אנטיביוטי - Community acquired pneumonia - antibiotic therapy"
מתוך ויקירפואה
| שורה 31: | שורה 31: | ||
!לפי הצורך | !לפי הצורך | ||
| | | | ||
| − | *נסיוב - להקפיא לבדיקה סרולוגית עתידית | + | *נסיוב - להקפיא לבדיקה סרולוגית עתידית {{הערה|שם=הערה1|אינו עוזר בבחירת הטיפול. טוב בעיקר לצורך מידע אפידמיולוגי או לאבחנה בדיעבד.}} , {{הערה|שם=הערה2|יש לשלוח נסיוב שנלקח בזמן הקבלה יחד עם נסיוב שנלקח שבוע לכל הפחות לאחר מכן לבדיקות הבאות:{{ש}}Mycoplasma pneumoniae, Legionella pneumophila, Chlamydophila pneumoniae, Coxiella burnetii (Q fever).{{ש}}(ניתן גם לשלוח בדיקה ל- Chlamydophila psittaci, אם יש סיפור קליני מתאים.)}} |
*בחשד ל – Legionella יש לשלוח: | *בחשד ל – Legionella יש לשלוח: | ||
| − | *#ליחה לצביעה ישירה ולתרבית | + | *#ליחה לצביעה ישירה ולתרבית {{הערה|שם=הערה3|יש לציין על הטופס: "ליחה ל- Legionella", מכיוון שהטכניקה שונה.}} |
| − | *#בדיקת שתן ל – Legionella Antigen | + | *#בדיקת שתן ל – Legionella Antigen {{כ}} {{הערה|שם=הערה4|סרוטיפ 1 בלבד (מהווה כ- 80-95% מהמקרים).}} , {{הערה|שם=הערה5|באישור יועץ למחלות זיהומיות בלבד.}} |
| − | *בדיקת שתן ל – S. pneumoniae Antigen | + | *בדיקת שתן ל – S. pneumoniae Antigen {{כ}}{{הערה|שם=הערה5}} |
*שטיפת אף לנגיפים:(RSV) Influenza, Respiratory syncytial | *שטיפת אף לנגיפים:(RSV) Influenza, Respiratory syncytial | ||
*בחשד לשחפת – ליחה לצביעת חיידקים יציבי חומצה ולתרבית (בהיעדר ליחה – יש לשלוח מיץ קיבה). | *בחשד לשחפת – ליחה לצביעת חיידקים יציבי חומצה ולתרבית (בהיעדר ליחה – יש לשלוח מיץ קיבה). | ||
*ניקור נוזל פלאורלי: אם > 5 ס"מ בצילום לטרלי. | *ניקור נוזל פלאורלי: אם > 5 ס"מ בצילום לטרלי. | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | {| border="1" cellpadding="4" | ||
| + | |+ | ||
| + | | | ||
|} | |} | ||
גרסה מ־10:34, 18 באוגוסט 2013
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
| |
| שם המחבר | דר' שמואל בננסון, עדכון ע"י דר' יונית וינר-וול |
| שם הפרק | דלקת ריאות הנרכשת בקהילה - טיפול אנטיביוטי - Community acquired pneumonia - antibiotic treatment |
| עורך מדעי | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת ריאות
- דלקת ריאות שונה מבקטרמיה ומזיהום בדרכי השתן בכך שברוב המקרים קשה להגיע לאבחנה של המחולל.
- יש להיעזר בבדיקות מעבדתיות על מנת לנסות ולהגיע לאבחנה מדויקת (טבלה 1); קיימים מאפיינים קליניים ומעבדתיים שיכולים לרמוז על זהות המחולל (טבלה 2).
- לצורך ההחלטה האם לאשפז או לשחרר, ניתן להיעזר בקריטריונים שנקבעו ב – PORT Pneumonia study (טבלה 3)(N Engl J Med 1997; 336:243-50) , או ב- CURB-65.
- בשל העובדה, שבעת הקבלה הראשונית של החולה יש קושי לזהות את המחולל, יש להתחיל בטיפול אמפירי נגד המחוללים השכיחים Typical & Atypical (טבלה 4). בהמשך יש להתאים את הטיפול על פי המאפיינים הקליניים והממצאים המעבדתיים.
- יש להוכיח שמדובר בתסנין על פי צילום חזה. אין לתת טיפול אנטיביוטי לברונכיטיס אוURTI (למעט במקרים קשים של החמרת COPD ).
- שיעורי הרגישות של S. pneumoniae בשערי צדק למקרולידים ופניצילין: ראה טבלאות רגישויות בפרק VIII.
| תמיד |
|
|---|---|
| לפי הצורך |
|
הערות שוליים
- ↑ אינו עוזר בבחירת הטיפול. טוב בעיקר לצורך מידע אפידמיולוגי או לאבחנה בדיעבד.
- ↑ יש לשלוח נסיוב שנלקח בזמן הקבלה יחד עם נסיוב שנלקח שבוע לכל הפחות לאחר מכן לבדיקות הבאות:
Mycoplasma pneumoniae, Legionella pneumophila, Chlamydophila pneumoniae, Coxiella burnetii (Q fever).
(ניתן גם לשלוח בדיקה ל- Chlamydophila psittaci, אם יש סיפור קליני מתאים.) - ↑ יש לציין על הטופס: "ליחה ל- Legionella", מכיוון שהטכניקה שונה.
- ↑ סרוטיפ 1 בלבד (מהווה כ- 80-95% מהמקרים).
- ↑ 5.0 5.1 באישור יועץ למחלות זיהומיות בלבד.