כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת תוספתן באוכלוסיות מיוחדות - Appendicitis in special populations"
(←ראו גם) |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
| − | ==דלקת תוספתן בילדים ובתינוקות | + | ==דלקת תוספתן בילדים ובתינוקות== |
האבחנה של '''[[דלקת תוספתן]] בתינוקות''' קשה בגלל העדר סיפור מתאים. [[כאבי בטן]] בלתי סגוליים, השכיחים בתקופת הילדות, והשכיחות הנמוכה של מחלה זו בתינוקות, גורמים איחור באבחנה והופעת סיבוכים. בילדים ובתינוקות נהור התוספתן רחב ואינו נסתם בקלות, לכן שכיחות דלקת התוספתן בהם היא נמוכה. | האבחנה של '''[[דלקת תוספתן]] בתינוקות''' קשה בגלל העדר סיפור מתאים. [[כאבי בטן]] בלתי סגוליים, השכיחים בתקופת הילדות, והשכיחות הנמוכה של מחלה זו בתינוקות, גורמים איחור באבחנה והופעת סיבוכים. בילדים ובתינוקות נהור התוספתן רחב ואינו נסתם בקלות, לכן שכיחות דלקת התוספתן בהם היא נמוכה. | ||
| − | ילדים הלוקים | + | ילדים הלוקים ב[[התנקבות התוספתן]] נראים חולים מאוד ויימדד בהם [[חום]] גבוה. בשני-שלישים מהילדים יש סיפור של כאבי בטן יומיים-שלושה לפני הניתוח. הילדים בדרך כלל [[הקאות|מקיאים]], לפעמים [[שלשולים|משלשלים]], רגליהם בנטייה (פלקסיה) ו[[תפיחות בטנית|בטנם תפוחה]]. התנקבות התוספתן בתינוקות שלקו בדלקת תוספתן חדה שכיחה כמעט ב-100% מהמקרים עד גיל שנה, ב-80%-70% מהמקרים בבני שנה-שנתיים וב-50% עד גיל חמש. שיעור התמותה של תינוקות אלה מגיע לכדי 10%. רוב ההתנקבויות הן חופשיות ונובעות מחוסר התפתחות הפדר (אומנטום), המגביל תהליכים אלה במבוגרים. התנקבות התוספתן בתינוקות בטרם ימלאו להם חודש קשורה ב[[מחלת הירשפרונג]] (Hirschsprung disease). |
===טיפול=== | ===טיפול=== | ||
| − | הטיפול בילדים אלה חייב להיות אינטנסיבי על-ידי [[נוזלים]] | + | הטיפול בילדים אלה חייב להיות אינטנסיבי על-ידי [[נוזלים]] ו[[אלקטרוליטים]], [[אנטיביוטיקה]] וניתוח דחוף. |
==דלקת תוספתן בתקופת ההריון== | ==דלקת תוספתן בתקופת ההריון== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
שכיחות אבחנתה של [[דלקת התוספתן]] בתקופת ה[[הריון]] היא 1 ל- 40,000-1,000 לידות, כריתת תוספתן מבוצעת ב-1 ל-1,500 לידות, ושכיחה יותר בשליש הראשון ובשליש השני להריון. בשליש השלישי התחלואה והתמותה, הנגרמות עקב דלקת תוספתן חדה, גדולות פי חמישה מאשר בשליש הראשון ובשליש השני. | שכיחות אבחנתה של [[דלקת התוספתן]] בתקופת ה[[הריון]] היא 1 ל- 40,000-1,000 לידות, כריתת תוספתן מבוצעת ב-1 ל-1,500 לידות, ושכיחה יותר בשליש הראשון ובשליש השני להריון. בשליש השלישי התחלואה והתמותה, הנגרמות עקב דלקת תוספתן חדה, גדולות פי חמישה מאשר בשליש הראשון ובשליש השני. | ||
| − | הסימנים הקליניים בשליש הראשון ובשליש השני אינם שונים מאלה שבנשים שאינן הרות. | + | הסימנים הקליניים בשליש הראשון ובשליש השני אינם שונים מאלה שבנשים שאינן הרות. התנקבות התוספתן בתקופת ההריון מסוכנת לאם ולעובר, ולכן ממליצים בכל מקרה של ספק לנתח נשים אלה. הסיכון לאם בשני השלישים הראשונים להריון ולעובר, בניתוח בשיטות ה[[הרדמה]] המודרניות, אינו שונה מהסיכון שבניתוח בלא הריון. |
בשליש השלישי להריון חלה תזוזה של המעי העיוור (צקום) כלפי מעלה על-ידי הרחם הגדל. הכאבים בשלב זה ממוקמים גבוה יותר בכיוון [[כאבים במותן|המותן]] או [[כאבי בטן ימנית עליונה|הבטן הימנית העליונה]]. הפדר (אומנטום) נדחק אף הוא כלפי מעלה, והוא אינו מגן מפני התפשטות הדלקת בצפק לאחר ההתנקבות. התכווצות הרחם בתקופה זו מקשה לאתר את הכאב. במחצית הנשים הלוקות בדלקת תוספתן חדה בשליש השלישי מתרחשת גם [[לידה מוקדמת]] המסתיימות לעתים ב[[מות עובר|מות העובר]], ולא רק עקב חוסר בשלות, אלא גם עקב גורמים אלחיים. ניתוח בשלבים מוקדמים של השליש השלישי להריון מונע סיבוכים אלו. | בשליש השלישי להריון חלה תזוזה של המעי העיוור (צקום) כלפי מעלה על-ידי הרחם הגדל. הכאבים בשלב זה ממוקמים גבוה יותר בכיוון [[כאבים במותן|המותן]] או [[כאבי בטן ימנית עליונה|הבטן הימנית העליונה]]. הפדר (אומנטום) נדחק אף הוא כלפי מעלה, והוא אינו מגן מפני התפשטות הדלקת בצפק לאחר ההתנקבות. התכווצות הרחם בתקופה זו מקשה לאתר את הכאב. במחצית הנשים הלוקות בדלקת תוספתן חדה בשליש השלישי מתרחשת גם [[לידה מוקדמת]] המסתיימות לעתים ב[[מות עובר|מות העובר]], ולא רק עקב חוסר בשלות, אלא גם עקב גורמים אלחיים. ניתוח בשלבים מוקדמים של השליש השלישי להריון מונע סיבוכים אלו. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==דלקת תוספתן בגיל מבוגר== | ==דלקת תוספתן בגיל מבוגר== | ||
| − | כמו בתינוקות, גם כאן התמונה הקלינית לא-אופיינית ומופיעה מאוחר בתהליך הדלקת. התהליך הדלקתי המקומי אינו גורם לאיברים הסמוכים להגביל את התהליך, ולכן השכיחות הגבוהה של [[דלקת צפק]] מפושטת. יותר מ-30% מהמבוגרים לוקים | + | כמו בתינוקות, גם כאן התמונה הקלינית לא-אופיינית ומופיעה מאוחר בתהליך הדלקת. התהליך הדלקתי המקומי אינו גורם לאיברים הסמוכים להגביל את התהליך, ולכן השכיחות הגבוהה של [[דלקת צפק]] מפושטת. יותר מ-30% מהמבוגרים לוקים בהתנקבות התוספתן. שכיחות גבוהה זו נובעת מחולשת הדופן ומאספקת הדם הלקויה לתוספתן בבני גיל אלה. סימנים המתאימים ל[[חסימת מעי אדינמית]] מעכבים לפעמים את האבחנה. |
==דלקת תוספתן בחולי איידס== | ==דלקת תוספתן בחולי איידס== | ||
| − | + | דלקת תוספתן בחולי [[איידס]] (תסמונת הכשל חיסוני הנרכש) אינה שונה קלינית מזו שבחולים בעלי מערכת חיסון תקינה. ברובם לא נמצאה [[לויקוציטוזיס|עלייה בספירה הלבנה]] (לויקוציטוזיס) למרות הדלקת החדה. מכיוון שכאבי בטן הם אירוע שכיח אצל חולי איידס, הרי דרך האבחנה הטובה ביותר להוכיח או לשלול דלקת תוספתן היא ב[[לפרוסקופיה]]. אם התוספתן נראה מודלק ניתן לכרות אותו בלפרוסקופיה. | |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־19:08, 30 בספטמבר 2018
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של התוספתן | |
דלקת תוספתן בילדים ובתינוקות
האבחנה של דלקת תוספתן בתינוקות קשה בגלל העדר סיפור מתאים. כאבי בטן בלתי סגוליים, השכיחים בתקופת הילדות, והשכיחות הנמוכה של מחלה זו בתינוקות, גורמים איחור באבחנה והופעת סיבוכים. בילדים ובתינוקות נהור התוספתן רחב ואינו נסתם בקלות, לכן שכיחות דלקת התוספתן בהם היא נמוכה.
ילדים הלוקים בהתנקבות התוספתן נראים חולים מאוד ויימדד בהם חום גבוה. בשני-שלישים מהילדים יש סיפור של כאבי בטן יומיים-שלושה לפני הניתוח. הילדים בדרך כלל מקיאים, לפעמים משלשלים, רגליהם בנטייה (פלקסיה) ובטנם תפוחה. התנקבות התוספתן בתינוקות שלקו בדלקת תוספתן חדה שכיחה כמעט ב-100% מהמקרים עד גיל שנה, ב-80%-70% מהמקרים בבני שנה-שנתיים וב-50% עד גיל חמש. שיעור התמותה של תינוקות אלה מגיע לכדי 10%. רוב ההתנקבויות הן חופשיות ונובעות מחוסר התפתחות הפדר (אומנטום), המגביל תהליכים אלה במבוגרים. התנקבות התוספתן בתינוקות בטרם ימלאו להם חודש קשורה במחלת הירשפרונג (Hirschsprung disease).
טיפול
הטיפול בילדים אלה חייב להיות אינטנסיבי על-ידי נוזלים ואלקטרוליטים, אנטיביוטיקה וניתוח דחוף.
דלקת תוספתן בתקופת ההריון
שכיחות אבחנתה של דלקת התוספתן בתקופת ההריון היא 1 ל- 40,000-1,000 לידות, כריתת תוספתן מבוצעת ב-1 ל-1,500 לידות, ושכיחה יותר בשליש הראשון ובשליש השני להריון. בשליש השלישי התחלואה והתמותה, הנגרמות עקב דלקת תוספתן חדה, גדולות פי חמישה מאשר בשליש הראשון ובשליש השני.
הסימנים הקליניים בשליש הראשון ובשליש השני אינם שונים מאלה שבנשים שאינן הרות. התנקבות התוספתן בתקופת ההריון מסוכנת לאם ולעובר, ולכן ממליצים בכל מקרה של ספק לנתח נשים אלה. הסיכון לאם בשני השלישים הראשונים להריון ולעובר, בניתוח בשיטות ההרדמה המודרניות, אינו שונה מהסיכון שבניתוח בלא הריון.
בשליש השלישי להריון חלה תזוזה של המעי העיוור (צקום) כלפי מעלה על-ידי הרחם הגדל. הכאבים בשלב זה ממוקמים גבוה יותר בכיוון המותן או הבטן הימנית העליונה. הפדר (אומנטום) נדחק אף הוא כלפי מעלה, והוא אינו מגן מפני התפשטות הדלקת בצפק לאחר ההתנקבות. התכווצות הרחם בתקופה זו מקשה לאתר את הכאב. במחצית הנשים הלוקות בדלקת תוספתן חדה בשליש השלישי מתרחשת גם לידה מוקדמת המסתיימות לעתים במות העובר, ולא רק עקב חוסר בשלות, אלא גם עקב גורמים אלחיים. ניתוח בשלבים מוקדמים של השליש השלישי להריון מונע סיבוכים אלו.
דלקת התוספתן בתקופת ההריון כמעט שאינה כרוכה בתמותה אימהית. רוב מקרי התמותה הם בגלל איחור באבחנה, התנקבות התוספתן ודלקת הצפק. לעומת זאת, תמותת תינוקות מתרחשת בשכיחות של 8%-2%, אבל עולה ל-35% בדלקת הצפק עקב דלקת התוספתן.
דלקת תוספתן בגיל מבוגר
כמו בתינוקות, גם כאן התמונה הקלינית לא-אופיינית ומופיעה מאוחר בתהליך הדלקת. התהליך הדלקתי המקומי אינו גורם לאיברים הסמוכים להגביל את התהליך, ולכן השכיחות הגבוהה של דלקת צפק מפושטת. יותר מ-30% מהמבוגרים לוקים בהתנקבות התוספתן. שכיחות גבוהה זו נובעת מחולשת הדופן ומאספקת הדם הלקויה לתוספתן בבני גיל אלה. סימנים המתאימים לחסימת מעי אדינמית מעכבים לפעמים את האבחנה.
דלקת תוספתן בחולי איידס
דלקת תוספתן בחולי איידס (תסמונת הכשל חיסוני הנרכש) אינה שונה קלינית מזו שבחולים בעלי מערכת חיסון תקינה. ברובם לא נמצאה עלייה בספירה הלבנה (לויקוציטוזיס) למרות הדלקת החדה. מכיוון שכאבי בטן הם אירוע שכיח אצל חולי איידס, הרי דרך האבחנה הטובה ביותר להוכיח או לשלול דלקת תוספתן היא בלפרוסקופיה. אם התוספתן נראה מודלק ניתן לכרות אותו בלפרוסקופיה.
ראו גם
- לנושא הקודם: סיבוכי כריתת התוספתן - Appendectomy complications
- לנושא הבא: תסביב של התוספתן - Appendicular torsion
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של המעי הדק
- לפרק הבא: כירורגיה של הכרכשת
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא