האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "הגישה הטיפולית ליתר לחץ דם בהיריון - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

שורה 18: שורה 18:
 
<big>במקום שהוא קיים, דירוג ה-EBM יופיע בצבע <font color=#00FF00> ירוק </font></big>
 
<big>במקום שהוא קיים, דירוג ה-EBM יופיע בצבע <font color=#00FF00> ירוק </font></big>
  
מחלות '''[[יתר לחץ דם]] בהיריון''' מערבות כ-8% מכלל הנשים בהיריון וכרוכות בשיעור גבוה של תמותה ותחלואה אימהיות. מחלות אלה הן הגורם השני בשכיחותו לתמותה אימהית בארצות מפותחות, וגורמות לשיעור גבוה של תמותה ותחלואה של עוברים ויילודים, בעיקר על רקע של [[לידה מוקדמת]] ו[[{{כ}}IUGR|האטה בגדילה תוך רחמית]]{{הערה|שם=הערה1|1=Sibai BM, Dekker G, Kupferminc M. Pre-eclampsia. Lancet 4;365(9461):785-99,  2005 {{כ}}<font color=#00FF00> (Level III) </font>.}}. רוב מקרי התחלואה והתמותה מתרחשים בעקבות [[רעלת היריון]] (Pre-eclampsia) ראשונית או משנית ליתר לחץ דם כרוני או למחלת כלי דם אחרת. להאטה בגדילה התוך רחמית המלווה מצבי יתר לחץ דם בהיריון, כאשר זו מופיעה בגיל היריון צעיר ולעתים מצריכה יילוד מוקדם למניעת הידרדרות במצב האם ו/או העובר, יש קשר להתפתחות תחלואה נוירולוגית והתפתחותית בגיל הילדות, או לתחלואה בגיל המבוגר, המיוצגת על ידי תיאוריית ברקר על הקשר בין משקל לידה נמוך ותחלואה כגון יתר לחץ דם, [[סוכרת]], [[מחלת לב איסכמית]] ו[[שבץ]]{{הערה|שם=הערה2|1=Barker DJP, Mothers, Babies and Health in Later Life. Churchill Livingstone: London, 1998 {{כ}}<font color=#00FF00> (Level III) </font>.}}. בין 1990 ל-1999, שיעור רעלת ההיריון עלה ב-40%. עלייה משמעותית זו מיוחסת לעלייה בגיל האימהי ולעלייה בשיעור ה[[היריון מרובה עוברים|היריונות מרובי העוברים]] על רקע [[הפריה חוץ גופית|טיפולי פוריות]]{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה3|1=Conde-Agudelo A, Belizan JM, Risk factors for preeclampsia in a large cohort ofLatin American and Caribbean women. BJOG 107, 75-83, 2000 {{כ}}<font color=#00FF00> (Level II-2) </font>.}}.
+
==הקדמה==
 +
מחלות [[יתר לחץ דם]] (יל"ד) בהיריון מערבות כ-2% עד 8% מכלל הנשים בהיריון, כרוכות בשיעור גבוה של תמותה ותחלואה אימהית, מהוות גורם מספר 2 לתמותה אימהית בארצות מפותחות, ושיעור גבוה של תמותה ותחלואה של עוברים ויילודים, בעיקר, על רקע של [[לידה מוקדמת]] ו[[האטה בגדילה תוך- רחמית]]{{הערה|שם=הערה1|Sibai B, Dekker G, Kupferminc M. Pre-eclampsia. Lancet. 2005 Feb 26-Mar 4;365(9461):785-99. {{כ}}<font color=#00FF00> (Level III) </font>.}}. [[פראקלמפסיה]] היא גם גורם סיכון ל[[תחלואה קרדיווסקולרית]] ומחלה מטבולית בשנים מאוחרות יותר באם וביילוד{{הערה|שם=הערה2|Barker DJP. Mothers, Babies and Health in later life. Churchill Livingstone: Londen' 1998 {{כ}}<font color=#00FF00> (Level III) </font>.}}{{הערה|שם=הערה3|ACOG. Task Force on Hypertension in Pregnancy - Hypertension in Pregnancy. The American College of Obstetricians and Gynecologists, 2013. {{כ}}<font color=#00FF00> (Level III) </font>.}}{{הערה|שם=הערה4|ACOG Practice Bulletin No. 202: Gestational Hypertension and Preeclampsia. Obstet Gynecol. 2019 Jan;133(1):e1-e25.}}. שיעור הפראקלמפסיה עלה ב-25% מאז שנות ה-90 של המאה ה-20.
  
מדידת לחץ הדם בהיריון מחייבת מדידה במצב ישיבה, לפחות לאחר עשר דקות מנוחה, תוך שימוש בשרוול מתאים.  
+
יתר ל"ד מוגדר כשווה או מעל ערך סיסטולי של 140 ו/או דיאסטולי 90 מ"מ כספית. מומלץ, כי אבחנה של יתר ל"ד תעשה בשתי מדידות בהפרש של 4 שעות, למרות שלעיתים, אין אפשרות להמתין פרקי זמן אילו. מדידת לחץ הדם מחייבת מדידה במצב ישיבה, לפחות לאחר 10 דקות מנוחה ושימוש בשרוול מתאים.
  
==סיווג של קבוצות יתר לחץ דם בהיריון - 2000 NIH{{כ}}{{הערה|שם=הערה4|1=Report on the National High Blood Pressure Education Program Working Group onHigh Blood Pressure in Pregnancy. Am J Obstet Gynecol 183, S1-S22, 2000 {{כ}}<font color=#00FF00> (Level III) </font>.}}==
+
==סיווג של קבוצות יתר לחץ דם בהיריון - 2000 NIH{{כ}}{{הערה|שם=הערה4|1=Report on the National High Blood Pressure Education Program Working Group onHigh Blood Pressure in Pregnancy. Am J Obstet Gynecol 183, S1-S22, 2000 .}}==
  
 
* '''רעלת היריון''': תסמונת ייחודית להיריון המתבטאת לאחר שבוע 20 להיריון ומאופיינת על ידי הופעה חדשה של יתר לחץ דם המוגדר כלחץ דם סיסטולי גדול מ/שווה ל-140 מילימטר כספית (ממ"כ) ו/או לחץ דם דיאסטולי גדול מ/שווה ל-90 ממ"כ בשתי מדידות בהפרש של חצי שעה, מלווה בהפרשה לראשונה של חלבון בשתן ([[פרוטאינוריה]]) המוגדרת ככמות חלבון של מעל ל-300 מיליגרם (מ"ג) ב-24 שעות. יתר לחץ דם המלווה ב[[כאב ראש]], [[כאב בטן]], או הפרעה בבדיקות מעבדה (ובמיוחד [[תרומבוציטופניה]] ו[[תפקודי כבד|עלייה באנזימי כבד]]), יכול להחשיד לרעלת היריון.  
 
* '''רעלת היריון''': תסמונת ייחודית להיריון המתבטאת לאחר שבוע 20 להיריון ומאופיינת על ידי הופעה חדשה של יתר לחץ דם המוגדר כלחץ דם סיסטולי גדול מ/שווה ל-140 מילימטר כספית (ממ"כ) ו/או לחץ דם דיאסטולי גדול מ/שווה ל-90 ממ"כ בשתי מדידות בהפרש של חצי שעה, מלווה בהפרשה לראשונה של חלבון בשתן ([[פרוטאינוריה]]) המוגדרת ככמות חלבון של מעל ל-300 מיליגרם (מ"ג) ב-24 שעות. יתר לחץ דם המלווה ב[[כאב ראש]], [[כאב בטן]], או הפרעה בבדיקות מעבדה (ובמיוחד [[תרומבוציטופניה]] ו[[תפקודי כבד|עלייה באנזימי כבד]]), יכול להחשיד לרעלת היריון.  

גרסה מ־07:50, 3 בנובמבר 2020

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
הגישה הטיפולית ליתר לחץ דם בהיריון

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם החברה הישראלית לרפואת האם והעובר,
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום ספטמבר 2019
יוצר הערך כותבי המהדורה החמישית
  • פרופ' יואב ינון
  • פרופ' טל בירון-שנטל
  • פרופ' משנה עידו שולט
  • ד"ר יפעת וינר
  • ד"ר רינת גבאי בן-זיו
  • ד"ר חן סלע
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – היריון , יתר לחץ דם מערכתי

במקום שהוא קיים, דירוג ה-EBM יופיע בצבע ירוק

הקדמה

מחלות יתר לחץ דם (יל"ד) בהיריון מערבות כ-2% עד 8% מכלל הנשים בהיריון, כרוכות בשיעור גבוה של תמותה ותחלואה אימהית, מהוות גורם מספר 2 לתמותה אימהית בארצות מפותחות, ושיעור גבוה של תמותה ותחלואה של עוברים ויילודים, בעיקר, על רקע של לידה מוקדמת והאטה בגדילה תוך- רחמית[1]. פראקלמפסיה היא גם גורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ומחלה מטבולית בשנים מאוחרות יותר באם וביילוד[2][3][4]. שיעור הפראקלמפסיה עלה ב-25% מאז שנות ה-90 של המאה ה-20.

יתר ל"ד מוגדר כשווה או מעל ערך סיסטולי של 140 ו/או דיאסטולי 90 מ"מ כספית. מומלץ, כי אבחנה של יתר ל"ד תעשה בשתי מדידות בהפרש של 4 שעות, למרות שלעיתים, אין אפשרות להמתין פרקי זמן אילו. מדידת לחץ הדם מחייבת מדידה במצב ישיבה, לפחות לאחר 10 דקות מנוחה ושימוש בשרוול מתאים.

סיווג של קבוצות יתר לחץ דם בהיריון - 2000 NIH‏[4]

  • רעלת היריון: תסמונת ייחודית להיריון המתבטאת לאחר שבוע 20 להיריון ומאופיינת על ידי הופעה חדשה של יתר לחץ דם המוגדר כלחץ דם סיסטולי גדול מ/שווה ל-140 מילימטר כספית (ממ"כ) ו/או לחץ דם דיאסטולי גדול מ/שווה ל-90 ממ"כ בשתי מדידות בהפרש של חצי שעה, מלווה בהפרשה לראשונה של חלבון בשתן (פרוטאינוריה) המוגדרת ככמות חלבון של מעל ל-300 מיליגרם (מ"ג) ב-24 שעות. יתר לחץ דם המלווה בכאב ראש, כאב בטן, או הפרעה בבדיקות מעבדה (ובמיוחד תרומבוציטופניה ועלייה באנזימי כבד), יכול להחשיד לרעלת היריון.
  • יתר לחץ דם היריוני: יתר לחץ דם שאינו מלווה בפרוטאינוריה, המופיע בחצי השני של ההיריון.
  • יתר לחץ דם כרוני: יתר לחץ דם המופיע לפני היריון או לפני שבוע 20 להיריון, או יתר לחץ דם שנמשך מעבר ל-12 שבועות לאחר הלידה.
  • רעלת היריון-אקלמפסיה משנית ליתר לחץ דם כרוני: נשים עם יתר לחץ דם כרוני המפתחות רעלת היריון.

רעלת היריון (Pre-eclampsia)

אקלמפסיה

פרכוסים ו/או אובדן הכרה שאינם קשורים להפרעה אחרת במערכת העצבים המרכזית, על רקע רעלת היריון.

מחלה חמורה

מוגדרת על סמך משתנים קליניים ומעבדתיים וכוללת: יתר לחץ דם חמור (סיסטולי גדול מ/שווה ל-160 ממ"כ ו/או דיאסטולי גדול מ/שווה ל-110 ממ"כ), כאב ראש, טשטוש ראיה, כאב ברום הבטן ו/או בדיקות מעבדה לא תקינות - תרומבוציטופניה מתחת ל-100000 למיקרוליטר (מק"ל), הפרעה בתפקודי כבד והפרעה בתפקודי כליות כמו פרוטאינוריה חמורה (מעל 5 גרם ל-24 שעות) או עלייה ברמת הקראטינין בנסיוב. סימנים נוספים הם אוליגוריה של פחות מ-400 מיליליטר ליממה, או כל פגיעה באיבר מטרה כגון לב, ריאות ועיניים. גם נוכחות של האטה בגדילה התוך רחמית נכללת בהגדרה של מחלה חמורה.

ניהול רעלת היריון

  • מניעה: לא קיים אמצעי מוכח בוודאות למניעת רעלת היריון.
  • טיפול נוגד פרכוס: Magnesium sulfate היא תרופת הבחירה ברעלת היריון חמורה ובאקלמפסיה ‏(Level I). מומלץ להמשיך בטיפול לפרק זמן של כ-24 שעות אחרי הלידה.
  • רעלת היריון לא חמורה: מומלץ ליילד במועד או בסמוך לו, אך ניתן גם להמתין ללידה עצמונית עד 40 שבועות מלאים. בדרך כלל אין צורך בטיפול להורדת ל"ד ויש מקום לשקילת טיפול ב-Magnesium sulfate למניעת פרכוסים במהלך הלידה ולאחריה.
  • רעלת היריון חמורה: הטיפול ברעלת היריון חמורה הוא יילוד האישה. מתחת לשבוע 34 ניתן לשקול ניהול שמרני פרט למצבים בהם יתר לחץ הדם לא מגיב לטיפול, תרומבוציטופניה מתחת ל 100,000 למק"ל, כאב אפיגסטרי, כאב ראש, בצקת ריאות, אוליגוריה שלא מגיבה למתן נוזלים, הפרעה משמעותית בתפקודי כבד (לפחות פי שתיים מהנורמה של רמת הטרנסאמינאזות ללא כאב אפיגסטרי מלווה) או כל מצב הכרוך בקיפוח עוברי[5][6].

בערכי ל"ד חמורים (ערכים מעל 160/110 ממ"כ) יש לטפל בתרופות להורדת ל"ד[7] כמו Hydralazine, ‏Trandate ‏(Labetalol) או Nifedipine (Level III).

ניתן לשקול ניטור פולשני במצבים המאופיינים בכשל לבבי חמור, באי ספיקה כלייתית, ביתר לחץ דם שלא מגיב לטיפול רגיל או בבצקת ריאות‏ (Level II).

ביבליוגרפיה

  1. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה1
  2. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה2
  3. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה3
  4. 4.0 4.1 ACOG Practice Bulletin No. 202: Gestational Hypertension and Preeclampsia. Obstet Gynecol. 2019 Jan;133(1):e1-e25. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "הערה4" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה
  5. Sibai BM, Mercer BM, Schiff E, Friedman SA. Aggressive versus expectant management of severe preeclampsia at 28 to 32 weeks’ gestation: a randomized controlled trial. Am J Obstet Gynecol 171, 818-822, 1994 ‏ (Level I) .
  6. Odendaal HJ, Pattinson RC, Bam R, Grove D, Kotze TJ. Aggressive or expectant management for patients with severe preeclampsia between 28-34 weeks’ gestation: a randomized controlled trial. Obstet Gynecol 76, 1070-1075, 1990 ‏ (Level I) .
  7. Cunnigham FG, Gant NF, Leveno KJ, Gilstrap LC III, Hauth JC, Wenstrom KD Hypertensive disorders in pregnancy. In Williams obstetrics. 23 ed. New York :McGraw-Hill, 567-618, 2005 ‏ (Level III) .

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יעקב בר