כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הגישה הטיפולית ליתר לחץ דם בהיריון - נייר עמדה
 | |
|---|---|
| הגישה הטיפולית ליתר לחץ דם בהיריון | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם | החברה הישראלית לרפואת האם והעובר,  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | ספטמבר 2019 |
| יוצר הערך | כותבי המהדורה החמישית
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – היריון , יתר לחץ דם מערכתי
במקום שהוא קיים, דירוג ה-EBM יופיע בצבע ירוק
הקדמה
מחלות יתר לחץ דם (יל"ד) בהיריון מערבות כ-2% עד 8% מכלל הנשים בהיריון, כרוכות בשיעור גבוה של תמותה ותחלואה אימהית, מהוות גורם מספר 2 לתמותה אימהית בארצות מפותחות, ושיעור גבוה של תמותה ותחלואה של עוברים ויילודים, בעיקר, על רקע של לידה מוקדמת והאטה בגדילה תוך- רחמית[1].. פראקלמפסיה היא גם גורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ומחלה מטבולית בשנים מאוחרות יותר באם וביילוד[2][3][4]. שיעור הפראקלמפסיה עלה ב-25% מאז שנות ה-90 של המאה ה-20.
יתר ל"ד מוגדר כשווה או מעל ערך סיסטולי של 140 ו/או דיאסטולי 90 מ"מ כספית. מומלץ, כי אבחנה של יתר ל"ד תעשה בשתי מדידות בהפרש של 4 שעות, למרות שלעיתים, אין אפשרות להמתין פרקי זמן אילו. מדידת לחץ הדם מחייבת מדידה במצב ישיבה, לפחות לאחר 10 דקות מנוחה ושימוש בשרוול מתאים.
סיווג של קבוצות יתר לחץ דם בהיריון[3]
רעלת היריון - פראקלמפסיה
תסמונת ייחודית להיריון המתבטאת לאחר שבוע 20 להיריון ומתאפיינת בהופעה חדשה של יל"ד ופרוטאינוריה או מאפיין חמור של פראקלמפסיה.
פרוטאינוריה מוגדרת כהפרשה של חלבון מעל 300 מ"ג ל-24 שעות. אם לא ניתן לבצע את האיסוף, ניתן להתייחס לפרוטאינוריה גם כאיסוף חלקי וחישוב ל-24 שעות או ליחס חלבון /קראטינין בשתן של 0.3 ומעלה (ביחידות של מ"ג לדציליטר כל אחד מהם). רצוי, להימנע משימוש בדיפסטיק לאבחנה, אולם, אם אין אפשרות למדידה אחרת, הרי נוכחות של 2+ בבדיקת דיפסטיק לחלבון בשתן תחשב כפרוטאינוריה.
בהיעדר פרוטאינוריה, אבחנה של פראקלמפסיה תיקבע בנוכחות יתר ל"ד ולפחות אחד מהמאפיינים החמורים.
מאפיינים חמורים:
- יתר ל"ד גבוה או שווה לסיסטולי של 160 ו/או דיאסטולי של 110 מ"מ כספית
- טרומבוציטופניה מתחת ל-100,000 לממ"ק (בהעדר סיבה אחרת לטרומבוציטופניה)
- כאב חזק ממושך ברום הבטן שלא מגיב לטיפול ושאינו נובע מסיבה אחרת
- הפרעה באנזימי כבד (מעל פי 2 מהגבול העליון של הנורמה)
- הפרעה בתפקודי כליה (קראטינין בסרום מעל 1.1 מ"ג לדציליטר או הכפלתו בהעדר מחלת כליה אחרת)
- כאב ראש או טשטוש ראיה חדש
- בצקת ריאות
פרוטאינוריה חמורה (מעל 5 גרם ליממה) או חשד להאטה בגדילה תוך-רחמית אינם בגדר מאפיין חמור.
יתר לחץ דם היריוני
יתר לחץ דם המופיע לאחר שבוע 20 להיריון ושאינו מלווה בפרוטאינוריה או באחד המאפיינים החמורים לעיל.
יתר לחץ דם כרוני
יתר לחץ דם המופיע לפני היריון או לפני שבוע 20 להיריון, או יתר לחץ דם שנמשך מעבר ל-12 שבועות לאחר הלידה.
יתר לחץ דם כרוני עם רעלת היריון
נשים עם יתר לחץ דם כרוני המפתחות רעלת היריון.
אקלמפסיה
פירכוס מסוג grand-mal ו/או אובדן הכרה, שאינו קשור להפרעה אחרת במערכת העצבים המרכזית.
רעלת היריון (Pre-eclampsia)
מחלה חמורה
מוגדרת על סמך משתנים קליניים ומעבדתיים וכוללת: יתר לחץ דם חמור (סיסטולי גדול מ/שווה ל-160 ממ"כ ו/או דיאסטולי גדול מ/שווה ל-110 ממ"כ), כאב ראש, טשטוש ראיה, כאב ברום הבטן ו/או בדיקות מעבדה לא תקינות - תרומבוציטופניה מתחת ל-100000 למיקרוליטר (מק"ל), הפרעה בתפקודי כבד והפרעה בתפקודי כליות כמו פרוטאינוריה חמורה (מעל 5 גרם ל-24 שעות) או עלייה ברמת הקראטינין בנסיוב. סימנים נוספים הם אוליגוריה של פחות מ-400 מיליליטר ליממה, או כל פגיעה באיבר מטרה כגון לב, ריאות ועיניים. גם נוכחות של האטה בגדילה התוך רחמית נכללת בהגדרה של מחלה חמורה.
ניהול רעלת היריון
- מניעה: לא קיים אמצעי מוכח בוודאות למניעת רעלת היריון.
- אלחוש בלידה: השימוש באלחוש או בהרדמה איזורית במהלך לידה או בניתוח קיסרי הוא בטוח ויעיל, למעט במקרים של הפרעות קרישה (Level I).
- טיפול נוגד פרכוס: Magnesium sulfate היא תרופת הבחירה ברעלת היריון חמורה ובאקלמפסיה (Level I). מומלץ להמשיך בטיפול לפרק זמן של כ-24 שעות אחרי הלידה.
- רעלת היריון לא חמורה: מומלץ ליילד במועד או בסמוך לו, אך ניתן גם להמתין ללידה עצמונית עד 40 שבועות מלאים. בדרך כלל אין צורך בטיפול להורדת ל"ד ויש מקום לשקילת טיפול ב-Magnesium sulfate למניעת פרכוסים במהלך הלידה ולאחריה.
- רעלת היריון חמורה: הטיפול ברעלת היריון חמורה הוא יילוד האישה. מתחת לשבוע 34 ניתן לשקול ניהול שמרני פרט למצבים בהם יתר לחץ הדם לא מגיב לטיפול, תרומבוציטופניה מתחת ל 100,000 למק"ל, כאב אפיגסטרי, כאב ראש, בצקת ריאות, אוליגוריה שלא מגיבה למתן נוזלים, הפרעה משמעותית בתפקודי כבד (לפחות פי שתיים מהנורמה של רמת הטרנסאמינאזות ללא כאב אפיגסטרי מלווה) או כל מצב הכרוך בקיפוח עוברי[5][6].
בערכי ל"ד חמורים (ערכים מעל 160/110 ממ"כ) יש לטפל בתרופות להורדת ל"ד[7] כמו Hydralazine, Trandate (Labetalol) או Nifedipine (Level III).
ניתן לשקול ניטור פולשני במצבים המאופיינים בכשל לבבי חמור, באי ספיקה כלייתית, ביתר לחץ דם שלא מגיב לטיפול רגיל או בבצקת ריאות (Level II).
ביבליוגרפיה
- ↑ Sibai BM, Dekker G, Kupferminc M. Pre-eclampsia. Lancet 4;365(9461):785-99, 2005 (Level III) .
- ↑ Barker DJP. Mothers, Babies and Health in later life. Churchill Livingstone: Londen' 1998 (Level III) .
- ↑ 3.0 3.1 ACOG. Task Force on Hypertension in Pregnancy - Hypertension in Pregnancy. The American College of Obstetricians and Gynecologists, 2013. (Level III) .
- ↑ ACOG Practice Bulletin No. 202: Gestational Hypertension and Preeclampsia. Obstet Gynecol. 2019 Jan;133(1):e1-e25.
- ↑ Sibai BM, Mercer BM, Schiff E, Friedman SA. Aggressive versus expectant management of severe preeclampsia at 28 to 32 weeks’ gestation: a randomized controlled trial. Am J Obstet Gynecol 171, 818-822, 1994 (Level I) .
- ↑ Odendaal HJ, Pattinson RC, Bam R, Grove D, Kotze TJ. Aggressive or expectant management for patients with severe preeclampsia between 28-34 weeks’ gestation: a randomized controlled trial. Obstet Gynecol 76, 1070-1075, 1990 (Level I) .
- ↑ Cunnigham FG, Gant NF, Leveno KJ, Gilstrap LC III, Hauth JC, Wenstrom KD Hypertensive disorders in pregnancy. In Williams obstetrics. 23 ed. New York :McGraw-Hill, 567-618, 2005 (Level III) .
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יעקב בר