כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק ההמלצות התזונתיות החדשות - דפוסי התזונה הקיימים בישראל
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות
מאת משרד הבריאות
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – המלצות תזונתיות
המלצות לשינוי בהרגלי האכילה השכיחים בישראל
מסקירת דפוסי התזונה הקיימים בישראל עולה כי יש מקום לשפר את הרגלי התזונה בהדרגה[1]:
- להפחית שתיית מיצי פירות: את הפירות והירקות לאכול, ואת המים - לשתות
- להגדיל את מגוון הקטניות בתפריט: הקטניות מהוות מרכיב חשוב בתזונה המומלצת בהיותן תחליף מהצומח לבשר/עוף. את הקטניות ניתן לשלב במרק ובסלט ולהכין מהן תבשילים ייחודיים, ובדומה לממרח חומוס ניתן להכין מגוון ממרחי קטניות אחרים. חשיפת הילדים מגיל צעיר למגוון הקטניות ודוגמה אישית באכילתם, יהפכו את שילובם בתפריט להרגל
- לבחור דגנים מלאים בצורה הקרובה אל הטבע: בבחירת מזונות עם דגנים מלאים, יש לבחון אף את שאר מרכיבי המזון, ולבחור באלו המורכבים ממרכיבים מוכרים ואשר מכילים רמות נמוכות של נתרן, שומן רווי וסוכר
- כאשר בוחרים בחלב או בתחליפיו, יש לבחור במוצרים ללא תוספת סוכר אשר מהווים תחליף הולם לחלב. ניתן להחליף את החלב במשקה סויה ללא תוספות. רשימת הרכיבים על גבי האריזה תעזור בהבנת הרכב המוצר ובהחלטה מושכלת לגבי קנייתו
- להפחית צריכת מזון אולטרה-מעובד כמפורט במסמך זה
סקירת דפוסי התזונה הקיימים בישראל על פי חלוקה לקבוצות מזון
פירות וירקות
ירקות ופירות היוו בארץ באופן מסורתי חלק בלתי נפרד מכלל הארוחות; ירקות טריים בבוקר, ירקות מבושלים וטריים בצהריים, פירות במהלך היום וירקות בארוחת הערב. בקרב קשישים (בני 65 ומעלה) צריכת פירות וירקות טריים אינה גבוהה. בקרב צעירים וקשישים קיימת נטייה לצרוך פירות בצורת מיצים, אשר אינם מהווים תחליף רצוי לפירות טריים (מיצי פירות לא כוללים רכיבים תזונתיים חשובים כגון סיבים תזונתיים, ומאידך עתירים בסוכרים ובקלוריות). כמו כן, קיימת נטייה לצרוך יותר סלטים מוכנים מעובדים כמו סלטים ברוטב או במיונז, ופחות ירקות טריים.
בכלל האוכלוסייה, צריכת הפירות והירקות נמוכה מהמלצת המינימום של 8-7 מנות ליום; בקרב קשישים צריכת הפירות הממוצעת עומדת על כ-65 גרם ליום. בקרב צעירים הצריכה אומנם עומדת על 7-6 מנות פרי וירק, אך חלק ניכר מצריכה זו מבוסס על מיצי פירות. תרומתם של מיצים לבריאות, עקב היותם עתירים בסוכר ודלים בסיבים, פחותה מאשר פירות בשלמותם ועלולה אף לתרום להשמנה. מיצי פירות נכללים תחת ההגדרה של "סוכר" על פי ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי: סוכרים חופשיים הם כל החד והדו-סוכרים המוספים למזון על ידי היצרן או בעת הבישול או על ידי הצרכן, וכן הסוכרים הנמצאים באופן טבעי בדבש, סירופים, מיצי פירות בלתי ממותקים ותרכיזים של מיצי פירות. לקטוז, הנמצא באופן טבעי בחלב ומוצריו, וכן סוכרים הנמצאים בתוך המבנה התאי של המזונות (בעיקר בפירות ובירקות) אינם נכללים תחת הגדרה זו[2] . הצריכה היומית הממוצעת של משקאות קלים (כולל שתייה ממותקת תוססת, משקאות ממותקים, משקאות אנרגיה ומים בטעמים) בקרב צעירים היא 1.3 כוסות ליום.
קטניות
הקטנייה הנצרכת ביותר בארץ היא החומוס, בעיקר בסלטים ובממרחים. גרעיני חומוס מבושלים נצרכים פחות. צריכת קטניות אחרות אינה גבוהה, למרות מחירן הנמוך יחסית והעובדה שהן מקור איכותי לחלבון, ויטמינים וסיבים ודלות בנתרן ובשומן. הצריכה הממוצעת של קטניות נמוכה ממנה אחת ביום, אם כי בקרב צעירים (בגילאי 19-11) היא מתקרבת למנה ביום, אך רובה מגיעה בצורת סלטי חומוס מוכנים (אשר אינם מהווים את המקור האידיאלי לקטניות, היות והם לעיתים עשירים במלח ושמן לכן ביחרו את סלטי החומוס הבריאים יותר).
שמן זית
חלה עלייה בצריכת שמן הזית וירידה בצריכת שמן הסויה. יותר מוצרי מזון מתועשים מיוצרים עם שמן זית (למשל רטבים). הצריכה הממוצעת היא ככף ליום. שמן זית נצרך גם כתוספת בבישול, אך קשה להעריך באיזה כמות. צריכת שמן הזית עולה עם ההכרה ביתרונות הבריאותיים הקיימים בו.
דגנים
צריכת דגנים מלאים, כולל לחם מלא, אטריות מדגן מלא ודגני בוקר מדגנים מלאים, לא הייתה גבוהה עד לעשור הראשון של המאה ה-21. עם העלייה במודעות לחשיבות מזונות אלה, ניכרת עלייה במכירה של מוצרי דגנים מלאים, במיוחד לחמים.
קיים גם ריבוי מוצרים כמו עוגות, עוגיות ודגני בוקר העשויים מדגנים מלאים (אך מכילים ברובם גם כמויות גבוהות של מלח, שומנים רוויים וסוכרים). הצריכה הממוצעת של דגנים נעה בין 10-5 מנות ליום, כאשר הצריכה בקרב מתבגרים ואוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך היא הגבוהה ביותר.
בשר, עוף ודגים
עיקר הצריכה בישראל של מוצרי מזון מן החי היא של עוף, ולאחר מכן בשר הודו.
הצריכה הממוצעת ליום של עוף בישראל היא 72 גרם. בקרב הצורכים בלבד, הצריכה היומית הממוצעת היא 160 גרם.
הצריכה הממוצעת של דגים, למעט טונה בקופסת שימורים, נמוכה מאד, בעיקר בקרב נוער, ילדים וקשישים, על אף היתרונות הבריאותיים המוכחים של צריכת דגים. הישראלי הממוצע אינו צורך הרבה בשר בקר, אם כי בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת בשר בקר לסוגיו.
חלב, מוצריו ותחליפיו
מבוגרים וקשישים צורכים מנה עד מנה וחצי של מוצרי חלב ליום.
בקרב מתבגרים הצריכה גבוהה יותר, כ-3.1 מנות ליום, כאשר חלק ניכר מורכב ממשקאות חלב ממותקים. חלה עלייה בצריכה של מוצרי סויה, בצורה של מוצרים ומשקאות על בסיס סויה כתחליף למוצרי חלב.
מזון אולטרה-מעובד
בהערכה ראשונית נמצא כי כ- 15% מהמזונות הנצרכים מוגדרים כמזון אולטרה-מעובד. שתייה מתוקה, ממתקים, דגני בוקר, חטיפים, רטבים וממרחים הם מזונות אולטרה-מעובדים הנצרכים בתדירות גבוהה. חשיפה באחוזים משמעותיים לשתייה ממותקת, למעדנים ולחטיפים מלוחים, מתחילה עוד לפני גיל שנה. צריכת מזונות אלו תורמת לצריכת נתרן וסוכר גבוהות מהמומלץ[3].
ביבליוגרפיה
- ↑ סקרי בריאות ותזונה לאומיים, מב"ת. המרכז הלאומי לבקרת מחלות
- ↑ Guideline: sugars intake for adults and children. World Health Organization, 2015 http://www.who.int
- ↑ מזונות משלימים - המדריך המלא - נייר עמדה