כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - החייאת יילודים
מתוך ויקירפואה
 | ||
|---|---|---|
| דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
| הוועדה המקצועית | American Heart Association | |
| עריכה | ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AH | |
| קישור | באנגלית | |
| תאריך פרסום | 2015 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים
דום לב בתינוקות הוא בעיקר תשניקי, לכן התחלת הנשמה נותרה המוקד של ההחייאה ההתחלתית. להלן הנושאים המרכזיים בתינוקות ב-2015:
- הסדר של שלוש שאלות ההערכה השתנה והוא
- היריון מלא?
- טונוס טוב?
- נושם או בוכה?
- הסימן של "דקת הזהב" (60 שניות) להשלמת השלבים הראשוניים, הערכה מחדש והתחלת הנשמה (במידת הצורך) נשאר כדי להדגיש כמה חשוב להימנע מעיכוב התחלת הנשמה, השלב החשוב ביותר להחייאה מוצלחת ביילודים שאינם מגיבים לשלבים הראשונים.
- קיימת המלצה חדשה לפיה כדאי לדחות את סגירת חבל הטבור למשך יותר מ-30 שניות הן עבור תינוקות שנולדים במועד והן עבור פגים שאינם זקוקים להחייאה בלידה, אך אין מספיק ראיות להמליץ על גישה לסגירת חבל הטבור בתינוקות הזקוקים להחייאה בלידה, ולהציע שלא לחלוב דרך שגרה את חבל הטבור (מחוץ למסגרת מחקרית) כשמדובר בתינוקות שנולדים בגיל היריון של פחות מ-29 שבועות, עד שיהיה עוד מידע על התועלות והסיבוכים.
- יש לתעד את הטמפרטורה כמנבא לתוצאים וכמחוון איכות.
- יש לשמור את הטמפרטורה של תינוק שזה עתה נולד שאינו בתשניק בין 36.5°C לבין 37.5°C לאחר הלידה ולאורך הקבלה והייצוב.
- כדי למנוע היפותרמיה בפגים ייתכן שכדאי להשתמש במגוון אסטרטגיות (אינקובטור פתוח, עטיפת פלסטיק עם כובע, מזרן חימום, גזים מלוחחים מחוממים והעלאת חום החדר בתוספת כובע ובתוספת מזרן חימום). יש להימנע מהיפרתרמיה (טמפרטורה מעל 38°C) מכיוון שהיא יכולה לגרום לסיכונים פוטנציאלים.
- בסביבה מוגבלת במשאבים, אמצעים פשוטים למניעת היפותרמיה בשעה הראשונה לחיים (שימוש בעטיפת פלסטיק, מגע עור בעור, ואף הכנסת התינוק לאחר ייבושו וניקויו לשקית מזון נקייה עד הצוואר) עשויים להפחית תמותה.
- אם תינוק נולד עם מים מקוניאליים ויש לו טונוס שרירים ירוד ובעיות נשימה, יש להניח את התינוק באינקובטור פתוח, ואם יש צורך, להתחיל בהנשמה בלחץ חיובי. אין כבר המלצה לצנרור שגרתי לשאיבה מכיוון שאין מספיק ראיות להמשיך בהמלצה זו. יש לנקוט התערבות מתאימה כדי לתמוך בהנשמה ובחמצון כפי שמתווה עבור כל תינוק. ההתערבויות עשויות לכלול צנרור ושאיבה אם נתיב האוויר חסום.
- עדיין חיוני להעריך את קצב הלב במהלך הדקה הראשונה להחייאה וייתכן שכדאי לבצע אק״ג ב-3 חיבורים, מכיוון שמבצעי ההחייאה אינם יכולים להעריך במדויק את קצב הלב בהאזנה או במישוש, ואוקסימטריית דופק עלולה להעריך בחסר את קצב הלב. שימוש באק"ג אינו מחליף את הצורך באוקסימטריית דופק כדי להעריך את החמצון של יילודים.
- החייאה של פגים בגיל היריון של פחות מ-35 שבועות יש להתחיל עם רמה נמוכה של חמצן (21% עד 30%) ולהעלותה בהדרגה כדי להגיע לריווי חמצן פרה-דוקטלי המתקרב לטווח שהושג בתינוקות בריאים שנולדו במועד.
- אין מספיק נתונים לגבי הבטיחות והשיטה של יישום ניפוח ממושך במשך יותר מ-5 שניות ליילוד הנמצא במעבר.