כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - סעד חיים בסיסי ומתקדם בפדיאטריה - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - basic and advanced life support in pediatrics"
| שורה 20: | שורה 20: | ||
'''סיבה''': מתן טיפול רפואי דורש מבנה (למשל, אנשים, ציוד, הדרכה) ותהליך (למשל, מדיניות, פרוטוקולים, הליכים) שכאשר משלבים אותם מניבים מערכת (למשל, תכניות, ארגונים, תרבויות) המובילה לתוצאים מיטביים (למשל, הישרדות ובטיחות של מטופלים, איכות, שביעות רצון). מערכת טיפול יעילה מורכבת מכל הגורמים האלה - מבנה, תהליך, מערכת ותוצאי מטופלים -במסגרת של שיפור איכות מתמשך. | '''סיבה''': מתן טיפול רפואי דורש מבנה (למשל, אנשים, ציוד, הדרכה) ותהליך (למשל, מדיניות, פרוטוקולים, הליכים) שכאשר משלבים אותם מניבים מערכת (למשל, תכניות, ארגונים, תרבויות) המובילה לתוצאים מיטביים (למשל, הישרדות ובטיחות של מטופלים, איכות, שביעות רצון). מערכת טיפול יעילה מורכבת מכל הגורמים האלה - מבנה, תהליך, מערכת ותוצאי מטופלים -במסגרת של שיפור איכות מתמשך. | ||
| + | |||
[[קובץ:AHA3.jpg|מרכז|600 פיקסלים]] | [[קובץ:AHA3.jpg|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
גרסה מ־07:03, 11 באוקטובר 2016
 | ||
|---|---|---|
| דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
| הוועדה המקצועית | American Heart Association | |
| עריכה | ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AH | |
| קישור | באנגלית | |
| תאריך פרסום | 2015 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
עדכון ההנחיות לשנת 2015 מספק לבעלי העניין נקודת מבט חדשה על מערכות טיפול, הבדלה בין מקרי דום לב בתוך בית חולים (IHCAs) ממקרי דום לב מחוץ לבית חולים (OHCAs) . הדגשים החשובים כוללים
- טקסונומיה כללית למערכות טיפול
- הפרדת שרשרת ההישרדות של מבוגרים של AHA לשתי שרשראות: אחת למערכות טיפול בבית חולים ואחת למערכות טיפול מחוץ לבית חולים
- סקירת הראיה הטובה ביותר לגבי האופן בו נסקרות מערכות אלה לטיפול בדום לב, עם התמקדות בדום לב, אוטם שריר הלב עם עלייה במקטע STEMI) ST) ושבץ
רכיבי מערכת טיפול
רכיבים כלליים של מערכת טיפול זוהו כדי לספק לבעלי עניין מסגרת משותפת להרכיב באמצעותה מערכת החייאה משולבת (איור 3) .
סיבה: מתן טיפול רפואי דורש מבנה (למשל, אנשים, ציוד, הדרכה) ותהליך (למשל, מדיניות, פרוטוקולים, הליכים) שכאשר משלבים אותם מניבים מערכת (למשל, תכניות, ארגונים, תרבויות) המובילה לתוצאים מיטביים (למשל, הישרדות ובטיחות של מטופלים, איכות, שביעות רצון). מערכת טיפול יעילה מורכבת מכל הגורמים האלה - מבנה, תהליך, מערכת ותוצאי מטופלים -במסגרת של שיפור איכות מתמשך.
שרשראות הישרדות
הומלץ על שרשראות הישרדות נפרדות (איור 4) המזהות את נתיבי הטיפול השונים עבור מטופלים העוברים דום לב בבית החולים בנפרד מסביבות הנמצאות מחוץ לבית חולים.
סיבה: הטיפול בכל המטופלים לאחר דום לב, בלי קשר למקום ההתרחשות של דום הלב, מתכנס בבית החולים, בדרך כלל ביחידה לטיפול נמרץ בה ניתן טיפול לאחר דום לב. יסודות המבנה והתהליך הדרושים לפני התכנסות זו שונים מאוד עבור שתי הסביבות. מטופלים העוברים דום לב מחוץ לבית חולים תלויים בתמיכת הקהילה. מבצעי החייאה שאינם אנשי צוות רפואי חייבים לזהות את דום הלב, להזעיק עזרה ולהתחיל החייאת לב-ריאה, ולתת דפיברילציה (כלומר, דפיברילציה נגישה לציבור [PAD]) עד שצוות שירותי חירום רפואי (EMS) בעל הכשרה מקצועית מגיע ולוקח את האחריות ולאחר מכן מעביר את המטופל למחלקה לרפואת חירום או ו/או למכון צנתורים. בסופו של דבר המטופל מועבר להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ. בניגוד לכך, מטופלים העוברים דום לב בתוך בית חולים תלויים במערכת להישרדות מתאימה (למשל, תגובה מהירה או מערכת להתרעה מוקדמת) כדי למנוע דום לב. אם מתרחש דום לב, המטופלים תלויים באינטראקציה חלקה של המחלקות והשירותים השונים בבית החולים ובצוות רב-מקצועי של אנשי צוות רפואי, כולל רופאים, אחיות, מטפלים בהנשמה (respiratory therapists) ואחרים.
שימוש במדיה חברתית לזימון מבצעי החייאה
יתכן שכדאי לקהילות לשלב טכנולוגיות של מדיה חברתית המזמנת מבצעי החייאה הנמצאים בקרבת מקום הימצאו של נפגע עם חשד לדום לב מחוץ לבית החולים, ומוכנים ויכולים לבצע החייאת לב-ריאה.
סיבה: קיימות ראיות מוגבלות התומכות בשימוש במדיה חברתית באמצעות מוקדנים כדי להודיע למבצעי החייאה אפשריים על דום לב אפשרי בקרבת מקום, ולא הוכח שהפעלה של מדיה חברתית משפרת את ההישרדות לאחר דום לב מחוץ לבית חולים. מאידך,