האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - סעד חיים בסיסי ומתקדם בפדיאטריה - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - basic and advanced life support in pediatrics

מתוך ויקירפואה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהחייאה

CPR training-04.jpg

סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים

בכל שנה, מעל 20,000 תינוקות וילדים לוקים בדום לב בארה"ב. על אף הגידול בשיעורי ההישרדות, ושיעורים טובים באופן יחסי של תוצאות נוירולוגיות טובות לאחר אירועי IHCA פדיאטרים, שיעורי ההישרדות מאירועי OHCA פדיאטרים נותרים ירודים, במיוחד בתינוקות. המלצות לסעד חיים בסיסי בילדים )PBLS( והחייאת לב-ריאה בתינוקות, ילדים ומתבגרים שולבו עם ההמלצות לסעד חיים מתקדם בפדיאטריה )PALS( במסמך יחיד בהנחיות 2020. הגורמים לדום לב בתינוקות וילדים שונים מאלה הגורמים לדום לב במבוגרים, ומכלול הולך וגדל של ראיות ספציפיות לפדיאטריה תומכות בהמלצות אלה. סוגיות מפתח, שינויים משמעותיים ושיפורים בהנחיות 2020 כוללים את הדברים הבאים:

  • אלגוריתמים ועזרים אור-קוליים עודכנו כדי לשלב את המדע הטוב ביותר ולשפר את הבהירות עבור אנשים שיבצעו החייאת PBLS ו-PALS
  • על סמך נתונים שהפכו זמינים לאחרונה מהחייאות בילדים ובתינוקות, קצב ההנשמה המומלץ הועלה לנשימה אחת בכל 2 עד 3 שניות (20-30 נשימות לדקה( עבור כל תרחישי ההחייאה בפדיאטריה.
  • מומלץ להשתמש בצינורות תוך קניים עם בלונית כדי להפחית את דליפת האוויר ואת הצורך להחלפת צינורות בחולים מכל הגילים הזקוקים לצנרור.
  • שימוש שגרתי בהפעלת לחץ על הקריקואיד במהלך הצנרור התוך קני כבר אינו מומלץ.
  • כדי למקסם את הסיכוי לתוצאות החייאה טובות, יש לתת אפינפרין מוקדם ככל האפשר, באופן אידיאלי תוך 5 דקות מתחילתו של אירוע דום הלב עם קצב לב שאינו מתאים למתן שוק חשמלי )אסיסטולה ופעילות חשמלית ללא דופק(.
  • בחולים עם צנתרים עורקיים, שימוש במשוב ממדידה רציפה של לחץ דם עורקי עשויי לשפר את האיכות של החייאת הלב-ריאה.
  • לאחר חזרת הדופק העצמוני, יש לבדוק את החולה לפרכוסים וסטטוס אפילפטיקוס ויש לטפל בכל התקף פרכוסים.
  • מכיוון שההתאוששות מדום לב נמשכת זמן רב לאחר האשפוז הראשוני, על החולים לעבור בדיקות פורמליות ולקבל תמיכה לצרכים גופניים, קוגניטיביים ופסיכולוגיים.
  • גישת טיטרציה לניהול נוזלים, עם עירוי אפינפרין או עירוי נוראפינפרין, במידה ונדרשים וזופרסורים, מתאימה במקרים של החייאה על רקע של הלם ספטי.
  • בעיקר על סמך אקסטרפולציה מנתוני מבוגרים, החייאת רכיבי דם מאוזנים היא סבירה עבור תינוקות וילדים עם הלם המורגי.
  • ניהול מנת יתר של אופיואידים כולל בתוכו החייאת לב-ריאה ומתן נלוקסון בשלב מוקדם ע"י עוברי אורח או אנשי צוות רפואי מוסמך.
  • ילדים עם דלקת חריפה בשריר הלב הסובלים מהפרעות קצב, חסמי הולכה, שינויים במקטעי ST או תפוקת לב נמוכה נמצאים בסיכון גבוה לדום לב. העברה מוקדמת למחלקה לטיפול נמרץ חשובה, וייתכן שחולים מסוימים יצטרכו תמיכה מכאנית במחזור הדם או באמצעות מכשיר אקמו )ECLS(.
  • עבור תינוקות וילדים עם מחלת לב מולדת ופיזיולוגיה של חדר יחיד, אשר נמצאים בתהליך של רקונסטרוקציה המתבצעת בשלבים, נדרש שיקול דעת מיוחד בניהול PALS.
  • טיפול ביתר לחץ דם ריאתי עשוי לכלול שימוש בתחמוצת החנקן בשאיפה, פרוסטציקלין, משככי כאבים, סדציה, חסימה נוירומוסקולרית, אינדוקציה של בססת או טיפול מציל חיים עם אקמו.

אלגוריתמים ועזרים אור-קוליים

קבוצת הכתיבה עדכנה את כל האלגוריתמים כדי לשקף את המדע העדכני ביותר וערכה כמה שינויים משמעותיים כדי לשפר את ההדרכה החזותית ואמצעי העזר:

  • שרשרת הישרדות חדשה נוצרה עבור IHCA בתינוקות, ילדים ומתבגרים )איור 10(.
  • חוליה שישית, 'התאוששות', נוספה לשרשרת ההישרדות הפדיאטרית של OHCA והיא נכללת גם בשרשרת ההישרדות הפדיאטרית של IHCA )איור 10(.
  • האלגוריתם לטיפול בדום לב פדיאטרי והאלגוריתם לטיפול בברדיקרדיה פדיאטרית עם דופק עודכנו כדי לשקף את המדע העדכני ביותר )איורים 11 ו-12(.
  • האלגוריתם היחיד לטיפול בטכיקרדיה פדיאטרית עם דופק עכשיו מכסה הן טכיקרדיה צרה והן טכיקרדיה מורכבת רחבה בחולים פדיאטרים )איור 13(.
  • שני אלגוריתמים חדשים למקרי חירום הקשורים לאופיואידים, נוספו עבור עוברי אורח ועבור בעלי הכשרה לביצוע החייאה )איורים 5 ו-6(.
  • נוצרה רשימת תיוג חדשה לטיפול לאחר דום לב פדיאטרי.

הגורמים לדום לב בתינוקות ובילדים שונים מהגורמים לדום לב במבוגרים, ומכלול הולך וגדל של ראיות הקשורות באופן ספציפי לתינוקות ולילדים תומכות בראיות אלו

איור 10 - שרשראות ההישרדות של ה- AHA לאירועי IHCA ואירועי OHCA בילדים, תינוקות וביילודים

AHA3.png
AHA4.png

איור 11 - אלגוריתם לטיפול בדום לב בילדים

AHA19.png

איכות החייאת לב-ריאה

  • לחץ לחיצות חזקות )>% מקוטר קדמי- אחורי של בית החזה( ומהירות )100 עד 120 לדקה(, ואפשר חזרה מוחלטת של בית החזה
  • צמצם למינימום את ההפסקות בעיסו" חזה
  • החלף את המעסה כל 2 דקות, או מוקדם יותר אם התעייף
  • אם אין מנתב אוויר מתקדם, יחס עיסוי- הנשמה 15:2
  • אם קיים מנתב אוויר מתקדם, בצע עיסויי חזה רצופים ותן הנשמה אחת כל 2-3 שניות

עוצמת שוק חשמלי לדפיברילציה

  • שוק ראשון - 2 ג'/ק"ג
  • שוק שני - 4 ג'/ק"ג
  • שוקים עוקבים >4 ג'/ק"ג, עד 10 ג'/ק"ג לכל היותר או עוצמה למבוגר

טיפול תרופתי

  • מנת אפינפרין במתן תוך-ורידי/תוך- גרמי: 0.01 מ"ג/ק"ג )0.1 מ"ל/ק"ג מהריכוז של 0.1 מ"ג/מ"ל(. מנה מרבית של 1 מ"ג. חזור כל 3-5 דקות. אם אין גישה תוך-ורידית/תוך-גרמית, אפשר לתת מנה תוך-קנית: 0.1 מ"ג/ק"ג )0.1 מ"ל/ק"ג מהריכוז של 1 מ"ג/מ"ל(.
  • מנת אמיודארון במתן תוך-ורידי/תוך- גרמי: 5 מ"ג/ק"ג בולוס במהלך דום לב. ניתן לחזור על מנות עד מקסימום 3 מנות ב-VF רפרקטורי/VT ללא דופק או

מנת לידוקאין במתן תוך-ורידי/תוך- גרמי: התחלתית: מנת העמסה של 1 מ"ג/ק"ג

מנתב אוויר מתקדם

  • צנרור תוך-קני או מנתב אוויר מתקדם מעל לפתח הקנה
  • קפנוגרפיה בצורת גל או קפנומטריה לאישור ולניטור מיקום הצינור התוך-קני

גורמים הפיכים

  • תת-נפח דם )היפווולמיה(
  • חוסר חמצן )היפוקסיה(
  • יון מימן )חמצת - אצידוזיס(
  • מיעוט סוכר בדם )היפוגליקמיה(
  • יתר/מיעוט אשלגן בדם )היפו/ היפרקלמיה(
  • תת חום )היפותרמיה(
  • חזה אוויר בלחץ
  • טמפונדה לבבית
  • טוקסינים
  • פקקת, ריאתית
  • פקקת, כלילית

איור 12 - אלגוריתם לטיפול בברדיקרדיה פדיאטרית עם דופק

AHA5.png

איור 13 - אלגוריתם לטיפול בטכיקרדיה פדיאטרית עם דופק

AHA6.png

איור 14 - רשימת תיוג לטיפול לאחר דום לב בילדים

AHA7.png

המלצות חדשות עיקריות ומעודכנות

שינויים בקצב ההנשמה: הנשמה מפה לפה

  • 2020 (מעודכן): (PBLS( בתינוקות וילדים עם דופק אך ללא נשימה או עם מאמץ נשימתי לקוי, קצב הנשמה של פעם בכל 2 עד 3 שניות (20-30 נשימות בדקה( הוא קצב סביר.
  • 2010 (ישן): (PBLS( אם יש דופק בר מישוש של 60/דק' או יותר אך הנשימה לקויה, יש לבצע הנשמה מפה לפה בקצב של 12 עד 20 נשימות לדקה )נשימה אחת בכל 3-5 שניות( עד לחזרתה של נשימה עצמונית.

שינויים בקצב ההנשמה: קצב ההנשמה במהלך החייאת לב-ריאה עם נתיב אוויר מתקדם

  • 2020 (מעודכן): (PALS( בעת ביצוע החייאת לב-ריאה בתינוקות וילדים עם נתיב אוויר מתקדם, יהיה זה סביר לכוון לקצב הנשמה של נשימה אחת בכל 2 עד 3 שניות )20-30/דק'(, בהתחשב בגיל ובמצב הקליני. קצב הנשמה העולה על המלצות אילו עלול לפגוע בהמודינמיקה.
  • 2010 (ישן): (PALS( אם התינוק או הילד מצונרר, יש להנשים בקצב של כנשימה אחת בכל 6 שניות )10/דק'( מבלי להפריע לעיסויי החזה.
  • סיבה: נתונים חדשים מראים שקצבי הנשמה גבוהים יותר )לפחות 30/דק' בתינוקות (בני פחות משנה) ולפחות 25/דק' בילדים( קשורים לשיעור משופר של חזרה לדופק עצמוני והישרדות ב-IHCA פדיאטרי. למרות שאין נתונים על קצב ההנשמה האידאלי במהלך החייאת לב-ריאה ללא נתיב אוויר מתקדם, או עבור ילדים במצב של דום נשימה עם או בלי נתיב אוויר מתקדם, לטובת פשטות ההכשרה, ההמלצה לדום נשימה תוקנה עבור שני המצבים.

צינורות תוך קניים עם בלונית

  • 2020 (מעודכן): הבחירה בצינור תוך קני עם בלונית במקום בצינור תוך קני ללא בלונית סבירה לצנרור תינוקות וילדים. כאשר משתמשים בצינור תוך קני עם בלונית, יש לשים לב לגודל הצינור התוך קני, למיקום שלו וללחץ ניפוח הבלונית )בדרך כלל >20-25 ס"מ H2O(.
  • 2010 (ישן): ניתן להשתמש הן בצינור תוך קני עם בלונית והן בצינור תוך קני ללא בלונית לצנרור ילדים. בנסיבות מסוימות )למשל, היענות ריאות ירודה, התנגדות נתיב האוויר, או דליפת אוויר גלוטית( יתכן שצינור תוך קני עם בלונית עדיף על פני צינור תוך קני ללא בלונית, בתנאי שתשומת לב ניתנת ]כדי להבטיח את המתאים[ לגודל הצינור התוך קני, למיקום וללחץ נפוח הבלונית.
  • סיבה: מספר מחקרים ובדיקות שיטתיות תומכים בבטיחות של צינורות תוך קניים עם בלונית ומצביעים על צורך מופחת בהחלפת צינורות וצנרור מחדש. צינורות עם בלונית עשויים להקטין את הסיכון לשאיפה. כאשר מקפידים לפעול לפי טכניקה זהירה, היצרות תת-גלוטית אצל ילדים ותינוקות תהיה נדירה אם יעשו שימוש בצינורות תוך קניים עם בלונית.

הפעלת לחץ על הקריקואיד במהלך הצנרור

  • 2020 (מעודכן): שימוש שיגרתי בהפעלת לחץ על הקריקואיד אינו מומלץ במהלך צנרור אנדוטב רכאלי בחולים פדיאטרים.
  • 2010 (ישן): אין ראיות מספיקות כדי להמליץ על יישום שגרתי של הפעלת לחץ על הקריקואיד כדי למנוע שאיפה במהלך ביצוע צנרור בילדים.
  • סיבה: מחקרים חדשים מראים ששימוש שגרתי בהפעלת לחץ על הקריקואיד גורם להפחתה של שיעורי הצלחת הצנרור ואינו מפחית את שיעור הרגורגיטציה. קבוצת הכתיבה אישרה מחדש את ההמלצות הקודמות להפסיק את הפעלת הלחץ על הקריקואיד אם הוא מפריע להנשמה, או למהירות או קלות ביצוע הצנרור.

שימת דגש על מתן מוקדם של אפינפרין

  • 2020 (מעודכן): עבור חולים פדיאטרים בכל מסגרת, מתקבל על הדעת לתת את המנה הראשונה של האפינפרין תוך 5 דקות מתחילת עיסויי החזה.
  • 2015 (ישן): סביר לתת אפינפרין במהלך דום לב פדיאטרי.
  • סיבה: מחקר בנושא ילדים שעברו IHCA אשר קיבלו אפינפרין עבור קצב לב ראשוני שאינו מתאים למתן שוק חשמלי )אסיסטולה ופעילות חשמלית ללא דופק( הראה שעבור כל דקה של איחור במתן אפינפרין, הייתה הפחתה משמעותית בחזרה לדופק עצמוני, בהישרדות לאחר 24 שעות, הישרדות עד לשחרור, והישרדות עם תוצאה נוירולוגית טובה.

בהשוואה לחולים שקיבלו אפינפרין בחלוף מעל 5 דקות מתחילת ההחייאה, לחולים שקיבלו אפינפרין תוך 5 דקות מתחילת החייאה הייתה סבירות גבוהה יותר לשרוד עד השחרור. מחקרים בנושא OHCA פדיאטרי מראים שמתן מוקדם יותר של אפינפרין מגדיל את שיעורי החזרה לדופק עצמוני, הישרדות עד הקבלה למחלקה לטיפול נמרץ, הישרדות עד לשחרור, והישרדות ל-30 ימים.

בגרסת האלגוריתם לטיפול בדום לב בילדים מ-2018, חולים עם קצב לב שאינו מתאים למתן שוק חשמלי קיבלו אפינפרין כל 3 עד 5 דקות, אך לא הודגש מתן מוקדם של אפינפרין. אף על פי שרצף פעולות ההחייאה לא השתנה, האלגוריתם ונוסח ההמלצה עודכנו כדי להדגיש את החשיבות שבמתן אפינפרין מוקדם ככל האפשר, במיוחד כאשר קצב הלב אינו מתאים למתן שוק חשמלי.

ניטור לחץ דם פולשני להערכת האיכות של החייאת לב-ריאה

  • 2020 (מעודכן): סביר שמבצעי ההחייאה ישתמשו בלחץ דם דיאסטולי כדי להעריך את איכות ההחייאה בחולים עם ניטור פולשני רציף של לחץ דם עורקי בשעת ההתרחשות של דום הלב.
  • 2015 (ישן): יתכן שיהיה זה סביר, שמבצעי החייאה ישתמשו בלחץ דם כדי להנחות את האיכות של החייאת הלב-ריאה עבור חולים עם ניטור המודינמי פולשני בשעת ההתרחשות של דום הלב.
  • סיבה: עיסויי חזה באיכות גבוהה הם קריטיים להצלחת ההחייאה. מחקר חדש מראה שבקרב חולים פדיאטרים שעליהם בוצעה החייאת לב-ריאה כאשר כבר היה להם צנתר עורקי, שיעורי ההישרדות עם תוצאה נוירולוגית טובה היו טובים יותר אם לחץ הדם הדיאסטולי היה לפחות 25 מ"מ כספית אצל תינוקות ולפחות 30 מ"מ כספית בקרב ילדים.

איתור וטיפול בפרכוסים לאחר חזרה לדופק עצמוני

  • 2020 (מעודכן): כאשר המשאבים זמינים, מומלץ לבצע ניטור אלקטרואנצפלוגרפיה רציף לאיתור פרכוסים בעקבות דום לב בחולים עם אנצפלופתיה מתמדת.
  • 2020 (מעודכן): מומלץ לטפל בפרכוסים קליניים המופיעים לאחר דום לב.
  • 2020 (מעודכן): סביר לטפל בסטטוס אפילפטיב קוס לא פרכוסי בעקבות דום לב בהתייעצות עם מומחים.
  • 2015 (ישן): יש לבצע ולפרש אלקטב רואנצפלוגרפיה לאבחון ההתקפים ללא דיחוי ואחר כך יש לנטר באופן תדיר או באופן רציף בחולים בתרדמת לאחר חזרה של דופק עצמוני.
  • 2015 (ישן): לאחר דום לב, ניתן לשקול את אותו משטר טיפולי עם תרופות אנטי-אפילפטיות לטיפול בסטטוס אפילפטקוס שנגרם על-ידי אטיולוגיות אחרות.
  • סיבה: לראשונה, ההנחיות מספקות המלצות פדיאטריות ספציפיות לטיפול בפרכוסים לאחר דום לב. התקפים לא פרכוסיים, ובכלל זה גם סטטוס אפילפטיקוס לא פרכוסי, נפוצים ואינם ניתנים לגילוי ללא אלקטרואנצפלוגרפיה. אף על פי שיש מחסור בנתוני תוצאות מהאוכלוסיה שלאחר דום לב, הן סטטוס אפילפטיקוס פרכוסי והן סטטוס אפילפטיקוס לא פרכוסי קשורים לתוצאה לא טובה, וטיפול בסטטוס אפילפטיקוס מועיל בחולים פדיאטרים באופן כללי.

הערכה ותמיכה בחולים ששורדים דום לב

  • 2020 (חדש): מומלץ שחולים פדיאטרים ששורדים דום לב יעברו הערכה לשירותי שיקום.
  • 2020 (חדש): סביר להפנות חולים פדיאטרים ששרדו דום לב להערכה נוירולוגית מתמשכת לפחות למשך השנה הראשונה שלאחר דום הלב.
  • סיבה: ישנה הכרה גוברת שההתאוששות מדום לב נמשכת הרבה אחרי האשפוז הראשוני. יתכן שלשורדים תידרש תמיכה משולבת רפואית, שיקומית, קהילתית וטיפולית בחודשים ובשנים שלאחר דום הלב. הצהרה מדעית של ה-AHA שפורסמה לאחרונה מדגישה את החשיבות שבתמיכה בחולים ובמשפחות במהלך תקופה זו כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית לטווח הארוך.

שוק ספטי

בולוס נוזלים

  • 2020 (מעודכן): סביר לתת לחולים עם שוק ספטי נוזלים באליקווטים של 10 מ"ל/ק"ג או 20 מ"ל/ק"ג ולבצע הערכה מחדש לעיתים תכופות.
  • 2015 (ישן): סביר לתת בולוס נוזלים ראשוני של 20 מ"ל/ק"ג לתינוקות וילדים עם שוק ספטי, ובכלל זה עם מצבים רפואיים כמו אלח דם חמור, מלריה חמורה וקדחת דנגי.

בחירת סוג הווזופרסור

  • 2020 (חדש): בתינוקות וילדים עם שוק ספטי שאינו מגיב למתן נוזלים, יהיה זה סביר להשתמש באפינפרין או בנוראפינפרין כעירוי וזואקטיבי ראשוני.
  • 2020 (חדש): עבור תינוקות וילדים עם שוק ספטי שאינו מגיב למתן נוזלים, אפשר לשקול מתן של דופמין אם אפינפרין או נוראפינפרין אינם זמינים.

מתן קורטיקוסטרואידים

  • 2020 (חדש): עבור תינוקות וילדים עם שוק ספטי שאינו מגיב למתן נוזלים ושמחייב תמיכה וזואקטיבית, יהיה סביר לשקול מתן מינון גבוה יותר של קורטיקוסטרואידים, שניתן במצב סטרס

.]stress-dose]

  • סיבה: על אף שנוזלים ממשיכים להיות עמוד התווך של הטיפול הראשוני בתינוקות וילדים בשוק, במיוחד תינוקות וילדים בשוק היפוולב מי ושוק ספטי, העמסת יתר של נוזלים יכולה להוביל לתחלואה מוגברת. מחקרים שבוצעו לאחרונה בנושא חולים עם שוק ספטי הראו שלחולים שקבלו נפח גדול יותר של נוזלים או החייאת נוזלים מהירה יותר, הייתה סבירות גדולה יותר לפתח עומס יתר של נוזלים בעל משמעות קלינית, אשר יחייב הנשמה מכאנית. קבוצת הכתיבה מאשרת מחדש את ההמלצות הקודמות לבצע הערכה מחדש של מצב החולים לאחר כל בולוס נוזלים ולהשתמש בנוזלים קריסב טלואידים או בנוזלים קולואידים להחייאה במצב של שוק ספטי.

גרסאות קודמות של ההנחיות אינן מספקות המלצות בנוגע לבחירה של סוג הווזופרסור או השימוש בקורטיקוסטרואידים בשוק ספטי. שני מחקרי RCT מעידים על כך שאפינפרין עדיף על דופמין כווזופרסור ראשוני בשוק ספטי פדיאטרי, ושנוראפינפרין גם מתאים. מחקרים קליניים שבוצעו לאחרונה מצביעים על תועלת ממתן קורטיקוסטרואידים בחלק מהחולים הפדיאטרים עם שוק ספטי שאינו מגיב למתן נוזלים.

שוק המורגי

  • 2020 (חדש): סביר לתת מוצרי דם, כאשר הם זמינים, במקום קריסטלואידים לתינוקות וילדים עם שוק המורגי היפוטנסיבי בעקבות טראומה, עבור החייאת נפח מתמשכת.
  • סיבה: גרסאות קודמות של ההנחיות לא הבחינו בין הטיפול בשוק המורגי לבין הטיפול בגורמים אחרים לשוק היפוולמי. מכלול הולך וגדל של ראיות )בעיקר ממבוגרים אך ישנם גם נתונים פדיאטרים( מצביעים על כך שיש תועלת בהחייאה מוקדמת ומאוזנת באמצעות מתן עירוי תאי דם אדומים, פלזמה קפואה טרייה וטסיות. החייאה מאוזנת נתמכת על-ידי ההמלצות של מספר אגודות טראומה אמריקאיות ובינלאומיות.

מנת יתר של אופיואידים

  • 2020 (מעודכן): עבור חולים בדום נשימה, יש להמשיך בהנשמה מפה לפה או בהנשמה במפוח ומסיכה עד לחזרה של נשימה עצמונית, ויש להמשיך ולנקוט PBLS או PALS סטנדרטי אם אין חזרה של נשימה עצמונית.
  • 2020 (מעודכן): סביר שמגישי העזרה הראשונה יתנו נלוקסון במתן תוך שרירי או תוך אפי לחולה עם חשד למנת יתר של אופיואידים עם דופק ברור אך ללא נשימה תקינה או עם השתנקויות בלבד )כלומר במצב של דום נשימה(, בנוסף לביצוע PBLS או PALS .
  • 2020 (מעודכן): עבור חולים שנמצאים בדום לב ידוע או שיש לגביהם חשד לדום לב, מכיוון שאין תועלת מוכחת במתן נלוקסון, נקיטה בצעדי ההחייאה הסטנדרטיים עדיפה על פני מתן נלוקסון, תוך התמקדות בהחייאת לב-ריאה באיכות גבוהה )עיסויי החזה והנשמה(.
  • 2015 (ישן): מתן ניסיוני של נלוקסון תוך-שרירי או תוך-אפי לכל החולים שאינם מגיבים בשל מצב חירום הדורש החייאה ושעשוי להיות קשור לאופיואידים, ייתכן שיהיה סביר כתוספת לעזרה ראשונה סטנדרטית ולפרוטוקולים להחייאה בסיסית עבור אנשים שאינם חלק מצוות רפואי.
  • 2015 (ישן): על מטפלים הפועלים לפי ה- ACLS לתמוך בנשימה ולתת נלוקסון לחולים עם קצב לב שמייצר פרפוזיה ]perfusing cardiac rhythm[ ועם דום נשימה הקשור לאופיואידים או להיפוונטילציה חמורה. יש להמשיך בהנשמה עם מפוח ומסכה עד לחזרה של נשימה עצמונית, ויש לנקוט בצעדים סטנדרטים של ACLS אם אין חזרה של נשימה עצמונית.
  • 2015 (ישן): אין לנו המלצות לגבי מתן נלוקסון בדום לב הקשור לאופיואידים.
  • סיבה: מגיפת האופיואידים לא פסחה על ילדים. בארצות הברית, בשנת 2018, מנת יתר של אופיואידים גרמה למותם של 65 ילדים בני פחות מ-15 ולמותם של 3618 אנשים בני 9,15-24 וילדים רבים נוספים נזקקו להחייאה. הנחיות 2020 כוללות המלצות חדשות בנוגע לניהול הטיפול בילדים עם דום נשימה או דום לב שנגרם ממנת יתר של אופיואידים.

המלצות אלו זהות עבור מבוגרים וילדים, פרט לכך שהחייאת לב-ריאה עם עיסויי חזה והנשמה מומלצת לכל החולים הפדיאטרים עם חשד לדום לב. מתן נלוקסון יכול להתבצע על-ידי מטפלים בעלי הכשרה, עוברי אורח שעברו הכשרה ממוקדת, ועל ידי עוברי אורח ללא הכשרה. ישנם אלגוריתמים נפרדים לטיפול ולניהול מצבי חירום החייאתיים הקשורים לאופיואידים המבוצעים על ידי עוברי אורח, אשר אינם יכולים לבדוק באופן מהימן אם יש דופק )איור 5(, ועל-ידי מטפלים מיומנים עם הכשרה. OCHA הקשור לאופיואידים הוא הנושא של הצהרה מדעית של ה-AHA מ-2020.

דלקת שריר הלב

  • 2020 (חדש): בהינתן הסיכון הגבוה לדום לב עבור ילדים עם דלקת חריפה בשריר הלב, עם הפרעות קצב, חסמי הולכה, שינויים במקטעי ST ו/או תפוקת לב נמוכה, מומלץ לשקול העברה לניטור וטיפול ביחידה לטיפול נמרץ.
  • 2020 (חדש): עבור ילדים עם קרדיומיופתיה ועם תפוקת לב נמוכה שאינה מגיבה לטיפול, שימוש באקמו )ECLS( לפני דום הלב או תמיכה מכאנית במחזור הדם עשויים להיות מועילים כדי לספק תמיכה לאיברי מטרה ולמנוע דום לב.
  • 2020 (חדש): בהינתן האתגרים העומדים בפני החייאה מוצלחת של ילדים עם דלקת בשריר הלב וקרדיומיופתיה, לכשמתרחש דום לב, שיקול מוקדם של החייאת לב-ריאה חוץ גופי עשוי להיות מועיל.
  • סיבה: הנחיות קודמות של PALS לא כללו המלצות ספציפיות, אף על פי שדלקת בשריר הלב מהווה כ- 2% ממקרי מוות קרדיווסקולריים פתאומיים בתינוקות,11 5% מאירועי מוות קרדיווסקולריים פתאומיים בילדים,11 ו- 6% עד 20% ממקרי מוות קרדיווסקולריים פתאומיים בספורטאים. המלצות אלו עולות בקנה אחד עם ההצהרה המדעית של ה-AHA מ-2018 בנוגע להחייאת לב-ריאה בתינוקות וילדים עם מחלת לב.14

חדר יחיד: המלצות לטיפול בחולים בטיפול פליאטיבי שלב 1 לפני ואחרי ניתוח להחדרת שנט נורווד/בללוק- טאוסיג( 2020 (חדש): ניטור ישיר של ריווי חמצן )צנתר בווריד נבוב עליון( ו/או ניטור עקיף )ספקטרומטריה אינפרה אדומה NIRS( יכולה להועיל בכיוון ובהנחיית הניהול ביילוד הנמצא במצב קשה לאחר פרוצדורת נורווד, טיפול פליאטיבי שלב 1 או החדרת שנט. 2020 (חדש): בחולים עם שנט שמגביל כראוי, מניפולציה של תנגודת כלי הדם הריאתיים עשויה להיות בעלת השפעה מועטה, ואילו הפחתת תנגודת כלי הדם באופן מערכתי באמצעות ואזודיאלטורים )אנטגוניסטים אלפאב אדרנרגיים ו/או מעכבי פוספודיאסטרז מסוג III(, עם או בלי השימוש בחמצן, עשוי להיות מועיל בהגברת אספקה מערכתית של חמצן )DO2(. 2020 (חדש): שימוש באקמו )ECLS( לאחר טיפול פליאטיבי שלב 1 של פרוצדורת נורווד עשוי להועיל כטיפול לרמת DO2 מערכתית נמוכה. 2020 (חדש): במצב של חשד לחסימת השנט או חסימה ידועה, סביר לתת חמצן וחומרים וזואקטיביים כדי להגביר את הלחץ הפרפוזי של השנט, והפרין )50-100 יחידות/ק"ג בולוס(, תוך כדי הכנה להתערבות מבוססת צנתור או התערבות ניתוחית. 2020 (מעודכן): עבור יילודים לפני תיקון שלב סירקוב( pulmonary overcirculation 1 עם לציית יתר ריאתית( ותפוקת לב סימפטומטית נמוכה DO2-1, סביר לכוון לרמת PaC02 של 50 עד 60 מ",מ כספית. אפשר להשיג רמה זו במהלך הנשמה מכאנית על ידי הפחתת נפח ההנשמה לדקה או על-ידי מתן משככי כאבים/ סדציה עם או בלי חסימה נוירומוסקולרית. 2010 (ישן): יילודים במצב של טרום דום לב pulmonary-to-systemic flow -עקב עליה ב ratio )יחס זרימה ריאתי סיסטמי( שנמצאים לפני השלב הראשון של התיקון עשויים להפיק תועלת מרמת PaC02 של 50 עד 60 מ"מ כספית, אשר אליה ניתן להגיע במהלך הנשמה מכאנית על ידי הפחתת נפח הנשמה לדקה, הגברת אחוז החמצן או מתן אופיואידים עם או בלי שיתוק כימי. חדר יחיד: המלצות לטיפול בחולים פליאטיבים אחרי ניתוח שלב 2 )דו כיווני גלן/המי-פונטן( ושלב 3 )פונטן(י 2020 (חדש): בחולים במצב של טרום דום לב superior cavopulmonary עם פיזיולוגיה של anastomosis והיפוקסמיה חמורה עקב זרימת דם ריאתית לקויה )Qp(, אסטרטגיות הנשמה שמכוונות לחמצת נשימתית קלה ולחץ ממוצע מינימלי בדרכי האוויר ללא תמט ריאתי עשוי לעזור בהגברת חמצון מוחי ועורקי מערכתי. 2020 (חדש): ניתן לשקול שימוש באקמו )ECLS( בחולים עם superior או סירקולב cavopulmonary anastomosis ציית פונטן לטיפול ב-DO2 נמוך מגורמים הפיכים או כגשר למשאבת לב או תיקון כירורגי. סיבה: כ-1 מתוך 600 תינוקות וילדים נולדים עם מחלת לב מולדת קשה. ניתוחים שמתבצעים בשלבים עבור ילדים שנולדים עם פיזיולוגיה של חדר יחיד, כמו תסמונת לב שמאלי היפוב פלסטי, מתבצעים במהלך השנים הראשונות של החיים.15 החייאה של תינוקות וילדים אלו מורכבת ושונה בדרכים חשובות מטיפול PALS סטנדרטי. הנחיות קודמות בנושא PALS אינן