כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הטיפול בדימום מוקדם לאחר לידה - נייר עמדה - Early postpartum hemorrhage"
מתוך ויקירפואה
| (38 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{נייר עמדה | + | {{נייר עמדה גינקולוגיה |
| − | |שם נייר העמדה= הטיפול בדימום מוקדם לאחר לידה{{ש}}Early Postpartum hemorrhage-PPH | + | |שם נייר העמדה= נייר עמדה מס' 12 - הטיפול בדימום מוקדם לאחר לידה{{ש}}Early Postpartum hemorrhage-PPH |
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | |תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | ||
| − | |האיגוד המפרסם= | + | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] והחברה לרפואת האם והעובר |
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[ | + | |קישור=[https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne146_firstTreatment.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום= פברואר 2020 |
| − | |יוצר הערך=[[#צוות ההכנה|צוות ההכנה]] | + | |יוצר הערך={{רווח קשיח}} |
| + | *פרופ' אריאל מני | ||
| + | *פרופ' טל בירון-שנטל | ||
| + | /פרופ' יואב ינון | ||
| + | *פרופ' משנה קליני זהר נחום | ||
| + | *ד"ר חן סלע | ||
| + | *פרופ' משנה קליני עדו שולט | ||
| + | *פרופ' אייל שיינר | ||
| + | *ראו גם [[#צוות ההכנה|צוות ההכנה]] | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה | + | {{הרחבה|לידה}} |
==צוות ההכנה== | ==צוות ההכנה== | ||
| − | + | #צוות הכנת נייר העמדה (2007): | |
| − | + | #*ראש צוות - פרופ' מרדכי חלק, בית חולים הלל-יפה חדרה | |
| − | #צוות הכנת נייר העמדה | + | #*פרופ' אייל ענטבי, בית חולים ברזילי אשקלון |
| − | #*ראש צוות - פרופ' מרדכי חלק, | + | #*פרופ' זיגי רוטמנש, בית חולים וולפסון חולון |
| − | #*פרופ' אייל ענטבי | + | #*ד"ר ולפיש אסנת, בית חולים הלל-יפה חדרה |
| − | #*פרופ' זיגי רוטמנש | + | #צוות עדכון נייר העמדה 14 באפריל 2013 - ועד החברה לרפואת אם ועובר: |
| − | #* | + | #*פרופ' יריב יוגב - יו"ר |
| − | #צוות עדכון 14 באפריל 2013 | ||
| − | #*פרופ' יריב יוגב- יו"ר | ||
#*פרופ' אייל שיינר | #*פרופ' אייל שיינר | ||
#*פרופ' סורינה גריסרו | #*פרופ' סורינה גריסרו | ||
| שורה 25: | שורה 31: | ||
#*ד"ר מיכל קובו | #*ד"ר מיכל קובו | ||
#*ד"ר יואב ינון | #*ד"ר יואב ינון | ||
| + | #צוות עדכון נייר העמדה (2019): | ||
| + | #*פרופ' אריאל מני | ||
| + | #*ד"ר טל בירון-שנטל | ||
| + | #*פרופ' יואב יינון | ||
| + | #*פרופ' משנה קליני זהר נחום | ||
| + | #*ד"ר חן סלע | ||
| + | #*פרופ' משנה קליני עדו שולט | ||
| + | #פרופ' אייל שיינר | ||
==דברי הסבר== | ==דברי הסבר== | ||
| + | <span style="color: green;">במקום שהוא קיים, דירוג ה-EBM יופיע בצבע ירוק.</span> | ||
| − | דימום מוקדם לאחר הלידה (PPH), | + | '''דימום מוקדם לאחר הלידה''' (PPH{{כ}}, Postpartum Hemorrhage), הוא מצב חירום מיילדותי שיכול להופיע עד 24 שעות לאחר [[לידה]] נרתיקית או [[ניתוח קיסרי]]. במרבית המקרים נובע הדימום מ[[אטוניה של הרחם|חוסר התכווצות מספקת של הרחם]] (אטוניה - Atonia) ומופיע מיד לאחר הלידה. מצב זה הוא גורם עיקרי של תחלואה ותמותה אימהיים ויכול להוביל ל[[הלם]] תת-נפחי, [[אי ספיקת כליות|כשל כלייתי]], [[ARDS|כשל נשימתי]] (ARDS{{כ}}, Acute Respiratory Distress Syndrome), פגיעה במערכת הקרישה, איבוד הפוריות ונמק של בלוטת יותרת המוח (Sheehan syndrome). שכיחותו נעה בין 1 ל-6 אחוזים מהלידות. |
| − | על פי רוב, לא ניתן לצפות מראש דימום מוגבר לאחר הלידה, ועל כן אבן היסוד בטיפול יעיל | + | על פי רוב, לא ניתן לצפות מראש דימום מוגבר לאחר הלידה, ועל כן אבן היסוד בטיפול יעיל היא איבחון מהיר והתערבות. |
| + | מתן מכווצים לאחר הלידה (בעיקר [[אוקסיטוצין]]) ויציאה ספונטנית של השלייה בניתוח קיסרי הוכחו כמפחיתים את שכיחות הדימום המוקדם לאחר הלידה. | ||
| + | <span style="color: green;">(Level I)</span> | ||
==אבחנה והגדרות== | ==אבחנה והגדרות== | ||
| − | |||
אבחנה של PPH מתקיימת כאשר: | אבחנה של PPH מתקיימת כאשר: | ||
| − | + | *דימום מוגבר לאחר הלידה מוביל לסימפטומים (סחרחורת, [[עילפון]]) ו/או סימנים של היפוולמיה (ירידת [[לחץ דם]], טכיקרדיה, מיעוט במתן שתן){{ש}}'''ו/או''' | |
| − | *דימום מוגבר לאחר הלידה מוביל לסימפטומים (סחרחורת, עילפון) ו/או סימנים של היפוולמיה (ירידת | + | *אובדן הדם המערך הוא שווה או מעל 1000 סנטימטר מעוקב (סמ"ק - cm³) ביממה הראשונה לאחר הלידה |
| − | |||
| − | ו/או | ||
| − | |||
| − | *אובדן הדם המערך | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| + | #דימום ממיטת השליה - במקרים של אטוניה רחמית, שארית שליה וקרומים בחלל הרחם, [[שליה נעוצה]], [[היפוך הרחם]] | ||
| + | #[[קרע ברחם|קרעים ברחם]] ובתעלת הלידה | ||
| + | #[[הפרעות קרישה|פגיעה בתפקוד מערכת הקרישה]] – קואגלופתיה (Coagulopathy) מולדת או נרכשת (בעקבות דימום חריף, [[היפרדות שליה]], [[רעלת היריון חמורה|רעלת היריון קשה]], [[תסחיף מי שפיר]] או [[אלח דם]]) | ||
| + | #בניתוח קיסרי - הרחבת החתך ברחם, פגיעה בכלי דם או המוסטזה לא מספקת | ||
| − | + | ==גורמי סיכון == | |
| − | + | <span style="color: green;">(Level II)</span> | |
| − | + | #'''גורמי סיכון אנמנסטיים:''' PPH בעבר, ולדנות גבוהה, ניתוח רחמי בעבר | |
| − | + | #'''גורמי סיכון במהלך ההיריון:''' פרה-אקלמפסיה, רחם מורחב ביתר (Overdistended uterus) (עקב [[ריבוי מי שפיר|ריבוי מים]], [[היריון מרובה עוברים]], עובר גדול), היפרדות שליה, [[שליית פתח]], [[השמנה]] | |
| − | + | #'''גורמי סיכון במהלך הלידה:''' [[טוקוליטיקה]] (Tocolytics), [[השראת לידה|השראה]] ו[[זירוז לידה|אוגמנטציה של הלידה]], [[דיסטוציה|לידה דיספונקציונלית]] (Labor dystocia), שלב שלישי מאורך, [[לידה מכשירנית]], [[Chorioamnionitis|כוריו-אמניוניטיס]] (Chorioamnionitis), לידה חטופה (Precipitous labor) | |
| − | ==גורמי סיכון (Level II) | ||
| − | #גורמי סיכון אנמנסטיים: PPH בעבר, ולדנות גבוהה, ניתוח רחמי בעבר | ||
| − | #גורמי סיכון במהלך ההיריון: פרה-אקלמפסיה , | ||
| − | #גורמי סיכון במהלך הלידה: טוקוליטיקה, השראת | ||
| − | |||
| − | |||
| + | ==אשר על כן עמדת האיגוד היא== | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| + | הטיפול בדימום מוקדם לאחר הלידה כולל מגוון של פעולות לא ניתוחיות וניתוחיות לעצירת הדימום. יש להגיע לאבחנה מוקדם ככל האפשר, להפעיל צוות של מטפלים (מיילדים, מיילדות, מרדימים, עובדי בנק הדם ומעבדה), להעריך במהירות את יעילות הפעולה שבוצעה ולהחליט על המשך הטיפול בהתאם. סדר הפעולות המופיע בנייר זה אינו מחייב. | ||
| − | + | ===טיפול ב-PPH קו ראשון=== | |
| + | #עיסוי רחם ולוודא ריקון השלפוחית. לשקול החדרת קטטר שתן | ||
| + | #לפחות שני עירויים תוך ורידים עם קנולה בעלת קוטר גדול, לקיחת בדיקות דם נדרשות (כמו סוג והצלבה, [[ספירת דם]], [[בדיקות תפקודי קרישה|תפקודי קרישה]], [[תפקודי כבד]] ו[[תפקודי כליה|כליה]]), הזמנת מוצרי דם ומתן מהיר של נוזלים | ||
| + | #שימוש במכווצי רחם כמו [[t:Oxytocin|Oxytocin]]{{כ}}, [[t:Methergin tablets 0.125 mg|Methergin]]{{כ}} (Methylergometrine) או [[t:prostaglandins|Prostaglandins]] | ||
| + | #מתן של דם ומוצריו לפי הצורך. במצבים קיצונים ניתן להשתמש במנות דם מסוג O שלילי | ||
| + | #הערכה של תעלת הלידה: חלל הרחם, צוואר הרחם והנרתיק. לפי הצורך, ריקון חלל הרחם ותיקון קרעים בתעלת הלידה | ||
| + | #יש לשקול ביצוע [[על קול]] (Ultrasound) להערכת הרחם ואבחון דימום תוך בטני במידת הצורך | ||
| + | #ניתן לשקול מתן של [[הקסקפרון]] במינון של 000ו מ"ג (Tranexamic acid), רצוי תוך 3 שעות מהלידה במידת הצורך | ||
| − | ===טיפול ב- PPH קו | + | ===טיפול ב-PPH קו שני=== |
| − | + | טיפול ב- PPH קו שני כולל אחד או יותר מהבאים: | |
| − | + | #מילוי חלל הרחם על ידי קטטר בלוני עם או בלי הזלפת מכווצים (ניתן גם להשתמש באמצעים אחרים ליצירת טמפונדה) | |
| − | + | #ניתן לשקול אמבוליזציה סלקטיבית של עורקי הרחם (Uterine artery selective embolization) במקרים מתאימים, לפני או אחרי פתיחת בטן, בהם האישה יציבה ויש זמן לביצוע הפעולה | |
| − | + | #פתיחת חלל הבטן לצורך אחת או יותר מהפעולות הבאות: | |
| − | + | #*המוסטזה (Hemostasis) של כלי דם מדמם | |
| − | + | #*תפרי חביקה כדוגמת B-Lynch לאטוניה רחמית | |
| − | + | #*קשירה של עורקי הרחם | |
| − | + | #*קשירה של עורקי ה-Internal iliac | |
| − | + | #*[[כריתת הרחם]] (Hysterectomy). פעולה זו מוצדקת כפעולה ניתוחית ראשונית לצורך הצלת חיים או מניעת סיבוכים חמורים, על פי שיקול דעתו של המנתח | |
| − | + | #*טמפונדה של חלל הרחם וחלל האגן (Packing) | |
| − | + | #ניתן לשקול שימוש ב-Recombinant activated factor VII | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | * | ||
| − | * | ||
| − | * | ||
| − | * | ||
| − | * | ||
| − | * | ||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | |||
| − | |||
#Post partum hemorrhage – UpToDate 2013 | #Post partum hemorrhage – UpToDate 2013 | ||
| − | #Gabbe Obstetrics, | + | #Gabbe Obstetrics, 7th edition, 2016 |
| − | + | #ACOG Practice Bulletin No. 183 - Postpartum Hemorrhage, October 2017 | |
| − | #ACOG Practice Bulletin No. | ||
| − | |||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| + | {{ייחוס|[[#צוות ההכנה|צוות ההכנה]]}} | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:12, 25 בינואר 2022
 | |
|---|---|
| נייר עמדה מס' 12 - הטיפול בדימום מוקדם לאחר לידה Early Postpartum hemorrhage-PPH | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | פברואר 2020 |
| יוצר הערך |
/פרופ' יואב ינון
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה
צוות ההכנה
- צוות הכנת נייר העמדה (2007):
- ראש צוות - פרופ' מרדכי חלק, בית חולים הלל-יפה חדרה
- פרופ' אייל ענטבי, בית חולים ברזילי אשקלון
- פרופ' זיגי רוטמנש, בית חולים וולפסון חולון
- ד"ר ולפיש אסנת, בית חולים הלל-יפה חדרה
- צוות עדכון נייר העמדה 14 באפריל 2013 - ועד החברה לרפואת אם ועובר:
- פרופ' יריב יוגב - יו"ר
- פרופ' אייל שיינר
- פרופ' סורינה גריסרו
- פרופ' משנה זוהר נחום
- פרופ' משנה עידו שולט
- ד"ר מיכל קובו
- ד"ר יואב ינון
- צוות עדכון נייר העמדה (2019):
- פרופ' אריאל מני
- ד"ר טל בירון-שנטל
- פרופ' יואב יינון
- פרופ' משנה קליני זהר נחום
- ד"ר חן סלע
- פרופ' משנה קליני עדו שולט
- פרופ' אייל שיינר
דברי הסבר
במקום שהוא קיים, דירוג ה-EBM יופיע בצבע ירוק.
דימום מוקדם לאחר הלידה (PPH, Postpartum Hemorrhage), הוא מצב חירום מיילדותי שיכול להופיע עד 24 שעות לאחר לידה נרתיקית או ניתוח קיסרי. במרבית המקרים נובע הדימום מחוסר התכווצות מספקת של הרחם (אטוניה - Atonia) ומופיע מיד לאחר הלידה. מצב זה הוא גורם עיקרי של תחלואה ותמותה אימהיים ויכול להוביל להלם תת-נפחי, כשל כלייתי, כשל נשימתי (ARDS, Acute Respiratory Distress Syndrome), פגיעה במערכת הקרישה, איבוד הפוריות ונמק של בלוטת יותרת המוח (Sheehan syndrome). שכיחותו נעה בין 1 ל-6 אחוזים מהלידות.
על פי רוב, לא ניתן לצפות מראש דימום מוגבר לאחר הלידה, ועל כן אבן היסוד בטיפול יעיל היא איבחון מהיר והתערבות. מתן מכווצים לאחר הלידה (בעיקר אוקסיטוצין) ויציאה ספונטנית של השלייה בניתוח קיסרי הוכחו כמפחיתים את שכיחות הדימום המוקדם לאחר הלידה. (Level I)
אבחנה והגדרות
אבחנה של PPH מתקיימת כאשר:
- דימום מוגבר לאחר הלידה מוביל לסימפטומים (סחרחורת, עילפון) ו/או סימנים של היפוולמיה (ירידת לחץ דם, טכיקרדיה, מיעוט במתן שתן)
ו/או - אובדן הדם המערך הוא שווה או מעל 1000 סנטימטר מעוקב (סמ"ק - cm³) ביממה הראשונה לאחר הלידה
אטיולוגיה
- דימום ממיטת השליה - במקרים של אטוניה רחמית, שארית שליה וקרומים בחלל הרחם, שליה נעוצה, היפוך הרחם
- קרעים ברחם ובתעלת הלידה
- פגיעה בתפקוד מערכת הקרישה – קואגלופתיה (Coagulopathy) מולדת או נרכשת (בעקבות דימום חריף, היפרדות שליה, רעלת היריון קשה, תסחיף מי שפיר או אלח דם)
- בניתוח קיסרי - הרחבת החתך ברחם, פגיעה בכלי דם או המוסטזה לא מספקת
גורמי סיכון
(Level II)
- גורמי סיכון אנמנסטיים: PPH בעבר, ולדנות גבוהה, ניתוח רחמי בעבר
- גורמי סיכון במהלך ההיריון: פרה-אקלמפסיה, רחם מורחב ביתר (Overdistended uterus) (עקב ריבוי מים, היריון מרובה עוברים, עובר גדול), היפרדות שליה, שליית פתח, השמנה
- גורמי סיכון במהלך הלידה: טוקוליטיקה (Tocolytics), השראה ואוגמנטציה של הלידה, לידה דיספונקציונלית (Labor dystocia), שלב שלישי מאורך, לידה מכשירנית, כוריו-אמניוניטיס (Chorioamnionitis), לידה חטופה (Precipitous labor)
אשר על כן עמדת האיגוד היא
טיפול
הטיפול בדימום מוקדם לאחר הלידה כולל מגוון של פעולות לא ניתוחיות וניתוחיות לעצירת הדימום. יש להגיע לאבחנה מוקדם ככל האפשר, להפעיל צוות של מטפלים (מיילדים, מיילדות, מרדימים, עובדי בנק הדם ומעבדה), להעריך במהירות את יעילות הפעולה שבוצעה ולהחליט על המשך הטיפול בהתאם. סדר הפעולות המופיע בנייר זה אינו מחייב.
טיפול ב-PPH קו ראשון
- עיסוי רחם ולוודא ריקון השלפוחית. לשקול החדרת קטטר שתן
- לפחות שני עירויים תוך ורידים עם קנולה בעלת קוטר גדול, לקיחת בדיקות דם נדרשות (כמו סוג והצלבה, ספירת דם, תפקודי קרישה, תפקודי כבד וכליה), הזמנת מוצרי דם ומתן מהיר של נוזלים
- שימוש במכווצי רחם כמו Oxytocin, Methergin (Methylergometrine) או Prostaglandins
- מתן של דם ומוצריו לפי הצורך. במצבים קיצונים ניתן להשתמש במנות דם מסוג O שלילי
- הערכה של תעלת הלידה: חלל הרחם, צוואר הרחם והנרתיק. לפי הצורך, ריקון חלל הרחם ותיקון קרעים בתעלת הלידה
- יש לשקול ביצוע על קול (Ultrasound) להערכת הרחם ואבחון דימום תוך בטני במידת הצורך
- ניתן לשקול מתן של הקסקפרון במינון של 000ו מ"ג (Tranexamic acid), רצוי תוך 3 שעות מהלידה במידת הצורך
טיפול ב-PPH קו שני
טיפול ב- PPH קו שני כולל אחד או יותר מהבאים:
- מילוי חלל הרחם על ידי קטטר בלוני עם או בלי הזלפת מכווצים (ניתן גם להשתמש באמצעים אחרים ליצירת טמפונדה)
- ניתן לשקול אמבוליזציה סלקטיבית של עורקי הרחם (Uterine artery selective embolization) במקרים מתאימים, לפני או אחרי פתיחת בטן, בהם האישה יציבה ויש זמן לביצוע הפעולה
- פתיחת חלל הבטן לצורך אחת או יותר מהפעולות הבאות:
- המוסטזה (Hemostasis) של כלי דם מדמם
- תפרי חביקה כדוגמת B-Lynch לאטוניה רחמית
- קשירה של עורקי הרחם
- קשירה של עורקי ה-Internal iliac
- כריתת הרחם (Hysterectomy). פעולה זו מוצדקת כפעולה ניתוחית ראשונית לצורך הצלת חיים או מניעת סיבוכים חמורים, על פי שיקול דעתו של המנתח
- טמפונדה של חלל הרחם וחלל האגן (Packing)
- ניתן לשקול שימוש ב-Recombinant activated factor VII
ביבליוגרפיה
- Post partum hemorrhage – UpToDate 2013
- Gabbe Obstetrics, 7th edition, 2016
- ACOG Practice Bulletin No. 183 - Postpartum Hemorrhage, October 2017