הצגת המקור של הדף "הטיפול החיסוני דרך הפה לאלרגיה למזון - Oral desensitizing treatment in food allergy"

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= הטיפול החיסוני דרך הפה לאלרגיה למזון  
|שם לועזי= Oral desensitizing treatment in food allergy
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר מנחם רתם{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ערכים=[[אלרגיה]],  [[אלרגיה למזון]]}}

[[אלרגיה למזון]] מופיעה בכ-3% מהתינוקות. הגורמים השכיחים ביותר הם: חלב, ביצים, שומשום ובוטנים. הטיפול המקובל באלרגיה למזון כולל: אבחון מדויק על ידי מומחה בנושא, הימנעות מצריכת המזון האלרגני, חינוך המטופל ומשפחתו וכן גורמים נוספים כיצד להימנע מחשיפה, ותוכנית פעולה במקרים של חשיפה בטעות ושימוש בתרופות מתאימות כולל מזרק [[Epinephrine]].

בשל העובדה שהאפשרויות הטיפוליות באלרגיה למזון מוגבלות, החלו בשנים האחרונות מספר מרכזים בעולם, כולל בארץ, לפתח פרוטוקולים טיפוליים ניסיוניים כיצד להשרות סבילות פומית למזונות אלרגניים, בעיקר בוטנים וחלב פרה. הטיפול העיקרי שנבדק ונראה כבעל הפוטנציאל הטוב ביותר להצלחה הוא חיסון דרך הפה.

==הטיפול והמעקב המקובלים כיום לאלרגיה למזון==

הטיפול המקובל באלרגיה למזון כולל: 
*אבחון מדויק על ידי מומחה בנושא
*הימנעות מצריכת המזון האלרגני
*חינוך המטופל ומשפחתו, וכן גורמים נוספים, כמו גני ילדים ובתי ספר, כיצד להימנע מחשיפה
*תוכנית פעולה במקרים של חשיפה בטעות
*שימוש בתרופות מתאימות כולל מזרק Epinephrine

בחלק גדול המקרים הרגישות למזונות חולפת באופן ספונטני עם הזמן, אך בחלקן זה לא כך. המעקב המקובל כולל: 
*בירור של תופעות לוואי במהלך הזמן
*בדיקות אלרגיה על ידי [[תבחיני עור]] לאלרגיה ו/או בדיקת [[רמות אימונוגלובולין E]] הסגולי (ספציפי) למזון אליו רגיש המטופל. 
*בהמשך, על פי תוצאות הבדיקות הקודמות ולאחר שקילת הסיכונים, גם ניסיון תגר של מתן המזון האלרגני דרך הפה במנות קטנות הולכות ועולות בהשגחה רפואית, כדי לברר ולוודא אם המטופל פיתח סבילות. 

==הטיפול החיסוני דרך הפה לאלרגיה למזון==

בשל העובדה שהאפשרויות הטיפוליות באלרגיה למזון מוגבלות, החלו בשנים האחרונות מספר מרכזים בעולם, כולל בארץ, לפתח פרוטוקולים טיפוליים ניסיוניים כיצד להשרות סבילות פומית למזונות אלרגניים, בעיקר בוטנים וחלב פרה. הטיפול העיקרי שנבדק ונראה כבעל הפוטנציאל הטוב ביותר להצלחה הוא חיסון דרך הפה. 

חלק מהמחקרים הראו כי הטיפול הצליח להעלות את הסף שבו הופיעה תגובה אלרגית, אך כרוך בחולים רבים בתופעות אלרגיות מיידיות המחייבות טיפול תרופתי דחוף. עקב היעדר מידע בדוק על המינון האפשרי והדרוש לכל מטופל ולרגישויות של מזונות שונים ועקב תופעות לוואי קשות צפויות, הטיפול דורש משאבים רבים בכוח אדם, זמן ומשאבים במעקב אחר כל מטופל. כמו כן, נדרשת היענות כדי להימנע ממצב שבו מטופל שוכח בטעות נטילת מנת מזון מתוכננת, ועלול לפתח עקב כך תגובה אלרגית קשה בנטילה בהמשך. 

===יעילות הטיפול===

בשנת 2010 פורסם מחקר שבו ביצעו החוקרים סיכום של כל המחקרים שפורסמו בנושא זה כדי לקבוע אם טיפול פומי יעיל יותר מאשר הימנעת בילדים עם רגישות אלרגית למזון בני 0-18 שנים{{הערה|שם=הערה1|Fisher HR, du Toit G, Lack G. Specific oral tolerance induction in food allergic children: is oral desensitisation more effective than allergen avoidance? A meta-analysis of published RCTs. Arch Dis Child 2010. Epub ahead of print }}. מקורות המידע היו כל מקורות המידע הרפואי הקיימים כיום כולל Medline{{כ}}, Embase וסקירות מתוך Cochrane,{{כ}}  American college of physicians journal club ואחרים. מתוך מקורות אלו, סקרו החוקרים את כל המחקרים המבוקרים שבהם נעשו מבחני תגר בסמיות כפולה (Double blind). 

נמצאו 3 מחקרים שענו לקריטריונים אלו, ובשניים מהם הייתה תוצאה של הפחתה ברגישות בשימוש במתן פומי, אם כי מטה-אנליזה של המחקרים לא הראתה שינוי סטטיסטי משמעותי. מסקנתם של החוקרים הייתה כי לא ניתן בשלב זה להמליץ על השריית סבילות על ידי מתן של מזונות כשיטת טיפול שגרתית בילדים עם רגישות אלרגית למזונות. המלצת החוקרים הייתה כי נדרש מחקר נוסף כדי לברר את יעילות הטיפול, בטיחותו ועד כמה הוא כדאי מבחינת היחס בין יעילות למחיר. 

יש להדגיש, כי אף אחד מהמחקרים לא בדק או התייחס בשלב זה לריפוי של רגישות למזון, כלומר ביטול של הרגישות למזון. קיימות לפיכך שאלות רבות סביב טיפול מחקרי זה, כמו: 
*הערכה האם הטיפול מקנה רפוי מוחלט - זאת לעומת אפקט של השריית חוסר ריגוש (Desensitization) המתקיים כל עוד המטופל אוכל כל יום את המנה. 
*הערכת הסיכונים הכרוכים בטיפול זה לעומת הימנעות מהמזון האלרגני. 

===בעיות ביישום ובמחקר===

לנוכח השאלות, פורסם ביולי השנה מאמר מערכת בעיתון המוביל בשטח האלרגיה{{הערה|שם=הערה2| Thyagarajan A, Varshneyc P, Jones SM, et al. Peanut oral immunotherapy is not ready for clinical use. J Allergy Clin Immunol 2010;126:31-32}} על ידי חשובי החוקרים בתחום, המסכמים את המחקרים ואת כל המידע הרלוונטי. מאמרם מסכם את הבעיות הבלתי פתורות בשלב זה:
 
# הגדרת הקריטריונים לבחירת המקרים המתאימים לטיפול זה 
# הגדרת הכמות והתדירות בה צריך המזון להינתן 
# הגדרת פרוטוקול טיפולי לתקופה שאחרי התקופה הראשונית של השריית חוסר הריגוש למזון 
# מידת היעילות לטווח הארוך - משך שנים 
# בחירת מקור התשלום עבור טיפול ניסיוני זה

מסקנת החוקרים היא כי טיפול חיסוני דרך הפה נגד אלרגיה למזון היא אפשרות שצריכה להיבחן באופן מחקרי, אך טיפול זה אינו בשל עדיין לשימוש קליני. 

==המצב בישראל==

לנוכח ההתעניינות הציבורית הגוברת בטיפול של אפשרות השריית סבילות על ידי מתן פומי של מזונות לילדים הרגישים למזונות, החליט האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית על הקמת צוות מבין חבריו לגיבוש נייר עמדה בנושא. 

לאחר התייעצויות ועיון בספרות העולמית הרלוונטית, סוכמה עמדת האיגוד שבשלב זה טיפול באלרגיה לחלב או למזונות אחרים על ידי מתן מכוון של המזונות שאליהם רגיש המטופל דרך הפה צריך להתבצע על פי הקריטריונים הקליניים הנהוגים בניסויים קליניים. האיגוד הביע עידוד לביצוע מחקרים נוספים בתחום חשוב זה כדי לבחון אם אכן טיפול זה יתאים בעתיד לשימוש קליני שגרתי. 

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

{{הערות שוליים}}

</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3516&sheetid=230     הטיפול החיסוני דרך הפה לאלרגיה למזון], מדיקל מדיה


{{ייחוס|ד"ר מנחם רתם השירות לאלרגיה אסתמה ואימונולוגיה, מרכז רפואי העמק, עפולה }}

<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2010, גיליון מס' 73, מדיקל מדיה'''</center>

 [[קטגוריה: אלרגיה ואימונולוגיה]]
[[קטגוריה: ילדים]]
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]