האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "היריון בצוואר הרחם - גישה טיפולית - Cervical pregnancy - therapeutic approach"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= היריון בצוואר הרחם – גישה טיפולית |שם ל...")
 
שורה 14: שורה 14:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|היריון#כללי}}
 
{{הרחבה|היריון#כללי}}
 +
'''דיווח מקרה 1''': בת 26 פנתה למיון נשים עקב אי נוחות בבטן תחתונה במשך עשרה ימים. בנוסף, דיווחה על דימום נרתיקי קל שהחל ביום הגעתה למיון. ידוע על וסת סדירה, כל 28-26 יום, הנמשכת ארבעה עד חמישה ימים. עקב איחור במועד הווסת האחרונה, ביצעה בדיקת היריון ביתית שהייתה חיובית. ללא היסטוריה מיילדותית נוספת. בדיקה גופנית הדגימה סימנים חיוניים תקינים עם לחץ דם 118/83 ודופק של 83 פעימות בדקה. בדיקה גניקולוגית הייתה תקינה פרט לדמם נרתיקי קל.
 +
 +
בבדיקות דם נמצאו המדדים הבאים: המוגלובין 13.6 g/L, טסיות 262000/ mm3 ותפקודי קרישה תקינים. הרמה בסרום של phCG הייתה 2797 mU/ml. בסונאר טראנסואגינלי הודגם שק היריון קטן ממוקם בצוואר הרחם.
 +
 +
האישה אושפזה במחלקת נשים. לאחר שלושה ימים הרמה בסרום של phCG  הייתה 4098 mU/ml. בסונאר טראנסואגינלי חוזר הודגם שק היריון עם שק חלמון ממוקם בצוואר הרחם. לא הודגם קוטב עוברי.
 +
 +
'''דיווח מקרה 2:''' בת 39 הופנתה למיון לאחר שאובחן בסונאר היריון צווארי התואם לשבעה שבועות היריון. היסטוריה מיילדותית של ההרה כללה שלוש הפסקות היריון יזומות בגרידות, הפלה ספונטנית אחת ושתי לידות נרתיקיות ללא סיבוכים. בדיקה גופנית הדגימה סימנים חיוניים תקינים עם לחץ דם 124/86 ודופק של 85 פעימות בדקה. בדיקה גניקולוגית הייתה תקינה.
 +
 +
'''בבדיקות דם נצפו הנתונים הבאים''': המוגלובין 14.1 g/L, טסיות /303000 mm3 ותפקודי קרישה תקינים. הרמה בסרום של phCG הייתה 16239 mU/ml. בסונאר טראנסואגינלי הודגם שק היריון המכיל עובר תואם לשישה שבועות הממוקם בצוואר הרחם. דופק עוברי לא הודגם.
 +
 +
'''רקע:''' היריון צווארי הוא צורה נדירה של היריון חוץ רחמי שבו ההיריון מושרש בתעלה האנדו- צרביקאלית. היריון צווארי תואר לראשונה ב-1817 וכונה בשמו ב-1860{{כ}}{{הערה|שם=הערה1| Lawrence ML, Claire LW. Cervical ectopic pregnancy-diagnosis with endovaginal ultrasound examination and successful treatment with methotrexate. Arch Fam Med.2000; 9:72-77}}
 +
 +
'''שכיחות:''' השכיחות המדווחת היא 1/9,000 לידות{{הערה|שם=הערה2| Ushakov FB, Elchalal U, Aceman PJ, Schenker JG. Cervical pregnancy: past and future. Obstet Gynecol Surv. 1997; 52:45.}}. היריון צווארי מהווה פחות מאחוז אחד מכלל ההריונות מחוץ לרחם{{הערה|שם=הערה3| Marcovici I, Rosenzweig BA, Brill AI, Khan M, Scommegna A. Cervical pregnancy. Obstet Gynecol Surv. 1994;49:49-55.}}.
 +
 +
'''גורמים:''' הסיבה אינה ידועה. נדידה מואצת של הביצית המופרית דרך הרחם, שינוי ביכולת ההשרשה של רירית הרחם ונזק לתעלה האנדו-צרביקאלית יכולים להוות גורמים תורמים{{הערה|שם=הערה1}}. גורמי הסיכון שתוארו תומכים בהסבר זה וכוללים גרידות בעבר{{הערה|שם=הערה4| Shinagawa S, Nagayama M. Cervical pregnancy as a possible sequela of induced abortion. Am J Obstet Gynecol. 1969;105:282-284.}}, שימוש בהתקן תוך רחמי וזיהומי אגן{{הערה|שם=הערה5| Dicker D, Feldberg D, Samuel N, Goldman JA. Etiology of cervical pregnancy. J Reprod Med. 1985;30:25-27.}}. מספר מחקרים אחרונים הציעו שכיחות מוגברת של היריון צווארי בנשים שעברו הפריה מחוץ לרחם{{הערה|שם=הערה6| Weyerman PC, Verhoeven ATM, Alberda AT. Cervical pregnancy after in vitro fertil¬ization and embryo transfer. Obstet Gynecol. 1989;161:1145-1146.}}. היריון מחוץ לרחם מתרחש ב-0.1 אחוז מההריונות שהושגו על ידי הפריה מחוץ לרחם ומהווה 3.7 אחוזים מהריונות מחוץ לרחם הנגרמים לאחר הפריה מחוץ לרחם{{הערה|שם=הערה7| Karande VC, Flood JT, Heard N, et al. Analysis of ectopic pregnancies resulting from in-vitro fertilization and embryo transfer. Hum Reprod 1991;6:446.}}.
 +
 +
'''קליניקה''': דימום נרתיקי ללא כאב בשליש ראשון של ההיריון הוא סימן מאפיין של היריון צווארי2. חשוב לחשוב על אפשרות של היריון צווארי בחולות עם תמונה זו כיוון שאבחנה מוקדמת קריטית לשם מניעת סיבוכים וטיפול מוצלח , כפי שיתואר בהמשך. קיימים גם דיווחים על חולות שפנו עקב כאבי בטן תחתונה והתכווצויות.
 +
 +
'''בדיקה גופנית''' התומכת בהיריון צווארי כוללת צוואר רך, מוגדל מאוד באופן יחסי לרחם - מצב המכונה ״שעון חול״, פה חיצוני של הצוואר מעט פעור עם דימום מתוכו. לעתים ניתן להדגים מעבר לפה החיצוני הפתוח נגע צווארי כחול או סגול{{הערה|שם=הערה2}}.
 +
 +
'''אבחנה''': האבחנה של היריון צווארי מבוססת על בדיקת סונאר נרתיקי. הקריטריונים הסונוגרפיים לאבחנה של היריון צווארי כוללים{{הערה|שם=הערה1}}, {{הערה|שם=הערה2}}, {{הערה|שם=הערה8| Jurkovic D, Hacket E, Campbell S. Diagnosis and treatment of early cervical preg¬nancy: a review and a report of two cases treated conservatively. Ultrasound Obstet Gynecol. 1996;8:373.}}, {{הערה|שם=הערה9| Hofmann HM, Urdl W, Hofler H, et al. Cervical pregnancy: case reports and current concepts in diagnosis and treatment. Arch Gynecol Obstet. 1987;241:63.}}:
 +
 +
*שק היריון מוקף בטבעת אקוגנית הממוקם בתעלה הצווארית.
 +
*פה פנימי של הצוואר סגור.
 +
* חדירה טרופובלסטית לרקמה האנדו-צרביקאלית.
 +
 +
אבחנה סונוגראפית של היריון צווארי נכונה ב-87.5 אחוז מהמקרים{{הערה|שם=הערה2}}.
 +
 +
Magnetic resonance imaging יכול לעזור במקרים הקשים לאבחנה, אך אינו משמש בשגרה באבחון היריון צווארי{{הערה|שם=הערה10|Bader-Armstrong B, Shah Y, Rubens D. Use of ultrasound and magnetic resonance imaging in the diagnosis of cervical pregnancy. J Clin Ultrasound. 1989;17:283-286.}}.

גרסה מ־10:03, 17 במרץ 2016

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



היריון בצוואר הרחם – גישה טיפולית
Cervical pregnancy – Therapeutic approach
יוצר הערך ד״ר אמיר הדר, פרופ' יוסי לסינג
Themedical.png
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהיריון#כללי

דיווח מקרה 1: בת 26 פנתה למיון נשים עקב אי נוחות בבטן תחתונה במשך עשרה ימים. בנוסף, דיווחה על דימום נרתיקי קל שהחל ביום הגעתה למיון. ידוע על וסת סדירה, כל 28-26 יום, הנמשכת ארבעה עד חמישה ימים. עקב איחור במועד הווסת האחרונה, ביצעה בדיקת היריון ביתית שהייתה חיובית. ללא היסטוריה מיילדותית נוספת. בדיקה גופנית הדגימה סימנים חיוניים תקינים עם לחץ דם 118/83 ודופק של 83 פעימות בדקה. בדיקה גניקולוגית הייתה תקינה פרט לדמם נרתיקי קל.

בבדיקות דם נמצאו המדדים הבאים: המוגלובין 13.6 g/L, טסיות 262000/ mm3 ותפקודי קרישה תקינים. הרמה בסרום של phCG הייתה 2797 mU/ml. בסונאר טראנסואגינלי הודגם שק היריון קטן ממוקם בצוואר הרחם.

האישה אושפזה במחלקת נשים. לאחר שלושה ימים הרמה בסרום של phCG הייתה 4098 mU/ml. בסונאר טראנסואגינלי חוזר הודגם שק היריון עם שק חלמון ממוקם בצוואר הרחם. לא הודגם קוטב עוברי.

דיווח מקרה 2: בת 39 הופנתה למיון לאחר שאובחן בסונאר היריון צווארי התואם לשבעה שבועות היריון. היסטוריה מיילדותית של ההרה כללה שלוש הפסקות היריון יזומות בגרידות, הפלה ספונטנית אחת ושתי לידות נרתיקיות ללא סיבוכים. בדיקה גופנית הדגימה סימנים חיוניים תקינים עם לחץ דם 124/86 ודופק של 85 פעימות בדקה. בדיקה גניקולוגית הייתה תקינה.

בבדיקות דם נצפו הנתונים הבאים: המוגלובין 14.1 g/L, טסיות /303000 mm3 ותפקודי קרישה תקינים. הרמה בסרום של phCG הייתה 16239 mU/ml. בסונאר טראנסואגינלי הודגם שק היריון המכיל עובר תואם לשישה שבועות הממוקם בצוואר הרחם. דופק עוברי לא הודגם.

רקע: היריון צווארי הוא צורה נדירה של היריון חוץ רחמי שבו ההיריון מושרש בתעלה האנדו- צרביקאלית. היריון צווארי תואר לראשונה ב-1817 וכונה בשמו ב-1860‏[1]

שכיחות: השכיחות המדווחת היא 1/9,000 לידות[2]. היריון צווארי מהווה פחות מאחוז אחד מכלל ההריונות מחוץ לרחם[3].

גורמים: הסיבה אינה ידועה. נדידה מואצת של הביצית המופרית דרך הרחם, שינוי ביכולת ההשרשה של רירית הרחם ונזק לתעלה האנדו-צרביקאלית יכולים להוות גורמים תורמים[1]. גורמי הסיכון שתוארו תומכים בהסבר זה וכוללים גרידות בעבר[4], שימוש בהתקן תוך רחמי וזיהומי אגן[5]. מספר מחקרים אחרונים הציעו שכיחות מוגברת של היריון צווארי בנשים שעברו הפריה מחוץ לרחם[6]. היריון מחוץ לרחם מתרחש ב-0.1 אחוז מההריונות שהושגו על ידי הפריה מחוץ לרחם ומהווה 3.7 אחוזים מהריונות מחוץ לרחם הנגרמים לאחר הפריה מחוץ לרחם[7].

קליניקה: דימום נרתיקי ללא כאב בשליש ראשון של ההיריון הוא סימן מאפיין של היריון צווארי2. חשוב לחשוב על אפשרות של היריון צווארי בחולות עם תמונה זו כיוון שאבחנה מוקדמת קריטית לשם מניעת סיבוכים וטיפול מוצלח , כפי שיתואר בהמשך. קיימים גם דיווחים על חולות שפנו עקב כאבי בטן תחתונה והתכווצויות.

בדיקה גופנית התומכת בהיריון צווארי כוללת צוואר רך, מוגדל מאוד באופן יחסי לרחם - מצב המכונה ״שעון חול״, פה חיצוני של הצוואר מעט פעור עם דימום מתוכו. לעתים ניתן להדגים מעבר לפה החיצוני הפתוח נגע צווארי כחול או סגול[2].

אבחנה: האבחנה של היריון צווארי מבוססת על בדיקת סונאר נרתיקי. הקריטריונים הסונוגרפיים לאבחנה של היריון צווארי כוללים[1], [2], [8], [9]:

  • שק היריון מוקף בטבעת אקוגנית הממוקם בתעלה הצווארית.
  • פה פנימי של הצוואר סגור.
  • חדירה טרופובלסטית לרקמה האנדו-צרביקאלית.

אבחנה סונוגראפית של היריון צווארי נכונה ב-87.5 אחוז מהמקרים[2].

Magnetic resonance imaging יכול לעזור במקרים הקשים לאבחנה, אך אינו משמש בשגרה באבחון היריון צווארי[10].

  1. 1.0 1.1 1.2 Lawrence ML, Claire LW. Cervical ectopic pregnancy-diagnosis with endovaginal ultrasound examination and successful treatment with methotrexate. Arch Fam Med.2000; 9:72-77
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 Ushakov FB, Elchalal U, Aceman PJ, Schenker JG. Cervical pregnancy: past and future. Obstet Gynecol Surv. 1997; 52:45.
  3. Marcovici I, Rosenzweig BA, Brill AI, Khan M, Scommegna A. Cervical pregnancy. Obstet Gynecol Surv. 1994;49:49-55.
  4. Shinagawa S, Nagayama M. Cervical pregnancy as a possible sequela of induced abortion. Am J Obstet Gynecol. 1969;105:282-284.
  5. Dicker D, Feldberg D, Samuel N, Goldman JA. Etiology of cervical pregnancy. J Reprod Med. 1985;30:25-27.
  6. Weyerman PC, Verhoeven ATM, Alberda AT. Cervical pregnancy after in vitro fertil¬ization and embryo transfer. Obstet Gynecol. 1989;161:1145-1146.
  7. Karande VC, Flood JT, Heard N, et al. Analysis of ectopic pregnancies resulting from in-vitro fertilization and embryo transfer. Hum Reprod 1991;6:446.
  8. Jurkovic D, Hacket E, Campbell S. Diagnosis and treatment of early cervical preg¬nancy: a review and a report of two cases treated conservatively. Ultrasound Obstet Gynecol. 1996;8:373.
  9. Hofmann HM, Urdl W, Hofler H, et al. Cervical pregnancy: case reports and current concepts in diagnosis and treatment. Arch Gynecol Obstet. 1987;241:63.
  10. Bader-Armstrong B, Shah Y, Rubens D. Use of ultrasound and magnetic resonance imaging in the diagnosis of cervical pregnancy. J Clin Ultrasound. 1989;17:283-286.