הצגת המקור של הדף "הליקובטר פילורי במבוגרים - טיפול - Helicobacter pylori infection in adults - treatment"

{{מחלה
|תמונה=הליקובקטר.JPG
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=הליקובטר פילורי במבוגרים - טיפול
|שם לועזי=Helicobacter pylori infection in adults - treatment
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9={{ICD9|041.86}}
|MeSH={{MeSH|D016481}}
|יוצר הערך=פרופ' חיים שירין{{ש}}[[קובץ:Independent.gif|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|הליקובקטר פילורי}}
חיידק המאה ה-20, [[הליקובקטר פילורי]], הביא למהפכה בהבנה ובגישה הטיפולית ל[[כיב עיכולי]] (Peptic ulcer) ולקשר בין דלקת כרונית על רקע זיהום חיידקי והתפתחות מחלות ממאירות בקיבה. 

מאז התגלה ב-1983, נאסף מידע רב לגבי יכולתו של החיידק לגרום למחלות שונות במערכת העיכול. מדובר באחד הפתוגנים השכיחים בעולם והאדם הוא המאכסן היחידי של חיידק זה. 

השאלה הראשונה שעולה בהקשר להליקובקטר פילורי היא מי הם החולים שצריכים להיבדק. השאלה השנייה היא האם יש חובה לטפל בכל חולה עם הליקובקטר פילורי. מאחר שמדובר בחיידק שתואר כגורם מסרטן (Carcinogen) עוד בשנת 1994{{כ}}(30) ישנם עדיין הסבורים שכדאי לבדוק את כל האוכלוסייה ולהכחיד את החיידק אצל אלו שנמצאו חיוביים. גישה זו אינה מקובלת אצל רוב החוקרים. לעומת זאת, הגישה המקובלת היא לבדוק את נוכחות החיידק ולטפל בו על פי ההנחיות הקליניות שפורסמו(11,13) ויפורטו לעיל.

יש להמשיך ולהתעדכן בגילויים החדשים לגבי פעילותו של הליקובקטר פילורי וליישם את ההנחיות הקליניות.    

יש להדגיש כי הטקסט להלן מתייחס לטיפול בהליקובקטר פילורי במבוגרים - הגישה אצל ילדים אינה חופפת להנחיות אלו. בטיפול בילדים יש להיעזר בהנחיות שפורסמו להליקובקטר פילורי בילדים. 

==אפידמיולוגיה==

מדובר באחד הפתוגנים השכיחים בעולם, והאדם הוא המאכסן היחידי של חיידק זה. שכיחות הזיהום בהליקובקטר פילורי מגיעה ל-70-90% בארצות מתפתחות ו-25-50% בארצות מפותחות(1). ככלל, שכיחות זו עולה עם הגיל וגבוהה יותר בקרב שכבות חברתיות-כלכליות נמוכות. 

===דרכי העברת החיידק===

ישנן עדויות רבות על הידבקות בילדות, כאשר סביבת ההדבקה העיקרית היא הבית, בעיקר בגלל הקירבה הפיזית בין האם לילדיה ו/או הקשר בין אחים. ההנחה היא שההדבקה היא במסלול צואתי-פומי (Fecal–oral route)  בארצות מתפתחות וקיבתי-פומי (Gastro-oral route) בארצות מפותחות, ושהחיידק נשאר בקיבה לכל ימי חיינו. לאחרונה היו עדויות חדשות על מי השתייה כמקור העברה של החיידק(2). 

בידוד החיידק מרוק, מהפרשות קיבה ומהצואה מעיד על היכולת של כל אחת משלוש הדרכים אלו להעביר את החיידק.

==השפעות חיוביות של הכחדת החיידק==

בשנים האחרונות, דעתם של המצדדים בחיסול החיידק נמצאת על העליונה והיא מבוססת על אותן מחלות, חלקן ממאירות, שקשורות בהליקובקטר פילורי. החיסול הנמרץ של החיידק ב-20 שנים האחרונות הביא למיגור הדלקת הכרונית ולשינויים פיזיולוגיים בקיבה. 

ידוע שזיהום בהליקובקטר פילורי גורם לצורות ודרגות שונות של [[דלקת בקיבה]] המתבטאת בשינוי רמת החומציות בקיבה. חולים עם דלקת משמעותית באנטרום (Gastric antrum), שיש להם הפרשת יתר של חומצה, יפתחו [[כיב תריסריון]]. מנגד, חולים שהדלקת העיקרית שלהם היא בגוף הקיבה או דלקת מפושטת בכל הקיבה, רמת החומציות שלהם בקיבה תהיה נמוכה. אלו יפתחו [[דלקת קיבה ניוונית]] (Atrophic gastritis) ו[[סרטן קיבה]]. 

===ממצאים טרום-ממאירים בקיבה===
הדלקת הכרונית הנגרמת על ידי הליקובקטר פילורי מובילה להתפתחות [[אדנוקרצינומה של הקיבה]]. 

תהליך זה עובר דרך מספר שלבים טרום-סרטניים הכוללים דלקת קיבה ניוונית, מטפלזיה אינטסטינלית (Intestinal metaplasia),  דיספלזיה ולבסוף קרצינומה של הקיבה(3). 

התהליך נמשך עשרות שנים ומושפע מגורמים גנטיים וסביבתיים נוספים בנוסף להליקובקטר פילורי.  גורמים אלו כוללים: 
*זני הליקובקטר בעלי הגנים הבאים: 
**cagA {{כ}} (Cytotoxin-associated gene A)
**{{כ}}vacA {{כ}}(Vacuolating cytotoxin A)
**{{כ}}babA 
*פולימורפיזם בגנים שונים בשרשרת הדלקת, כמו:
**אינטרלאוקין 1 {{כ}} (IL-1 -  Interleukin 1) 
**אינטרלאוקין 10 {{כ}} (IL-10 - Interleukin-10) 
**אינטרלאוקין 8 {{כ}}(IL-8 - Interleukin-8)
**גורם נמק שאתי אלפא ([[TNF α]] - Tumor necrosis factor-alpha)
*[[עישון]]
*צריכת [[אלכוהול]]
*מזון עשיר בניטרטים
*מזון מלוח 

עבודות שונות שחקרו את השלבים בהתפתחות סרטן קיבה הגיעו למסקנה שמתוך 100 חולים עם הליקובקטר פילורי כולם, ללא יוצא מן הכלל, יפתחו דלקת קיבה כרונית היסטולוגית, 50% יפתחו דלקת קיבה ניוונית, 40% מטפלזיה אינטסטינלית, 8% דיספלזיה ו-1-2% קרצינומה של הקיבה. 

Correa, שתיאר שרשרת התפתחויות זו עוד לפני עידן חיידק ההליקובקטר פילורי עמד לא פעם בפני השאלה מהו הגורם המתחיל את המפל הזה ומביא לדלקת קיבה כרונית(4) - הליקובקטר פילורי מילא את החוליה החסרה ופתר את החידה כגורם המרכזי של הדלקת הכרונית. 

בהמשך, נעשו מאמצים גדולים לקבוע מהו שלב ה"אל חזור": אותו שלב שבו הכחדה של הליקובקטר פילורי לא תוכל עוד להחזיר את הגלגל לאחור ולמנוע התפתחות סרטן קיבה. '''מקובל כיום שהכחדה בשלב דלקת הקיבה הניוונית, ולא בשלב מאוחר יותר, יכולה למנוע התפתחות סרטן קיבה'''.

===סרטן הקיבה===

הליקובקטר פילורי נחשב כגורם סיכון משמעותי ביותר בהתפתחות סרטן קיבה ו[[לימפומה]] של תאי B - [[לימפומה מסוג MALT]] ({{כ}}MALT lymphoma - Mucosa-associated lymphoid tissue lymphoma) בקיבה. ממצאים אלו הובילו למחשבה כי ניתן להקטין את השכיחות של סרטן קיבה שלא בקרדיה (Non-cardia gastric cancer) על ידי הכחדה של החיידק, בעיקר בארצות המזרח ויפן שם שכיחות סרטן זה גבוהה בצורה משמעותית בהשוואה לארצות המערב. פורסמו מספר עבודות שהוכיחו ירידה בשכיחות סרטן קיבה לאחר הכחדה של החיידק בעיקר באוכלוסיות בסיכון גבוה(5,6). 

למרות כל האמור לעיל, '''אין המלצות לבדוק הליקובקטר פילורי בקרב האוכלוסייה הכללית אלא אצל אלו הנמצאים בסיכון'''. 

התוויה נוספת להכחדה של הליקובקטר פילורי המקובלת בספרות היא סיפור משפחתי של סרטן קיבה אצל קרובים מדרגה ראשונה(8).   

===לימפומה מסוג MALT ===

הכחדה של הליקובקטר פילורי הוא הטיפול הראשון שיש לתת לכל חולה לימפומה מסוג MALT בדרגת התמיינות נמוכה (Low grade)  בקיבה. טיפול זה כשלעצמו יכול להביא לריפוי החולה ללא צורך בטיפולים נוספים. יתרה מכך, לאחרונה פורסם שחולים מסוימים עם לימפומה של הקיבה מסוג MALT הגיבו לטיפול אנטיביוטי גם בהעדר הליקובקטר פילורי(7). 

===כיב עיכולי===

הליקובקטר פילורי הוכח כגורם סיכון להתפתחות כיב עיכולי בתריסריון וגם ב[[כיב קיבה|קיבה]]. כיב עיכולי מתפתח בכ-10% מהחולים המודבקים בחיידק. הכחדה של החיידק מקטינה בצורה משמעותית את השכיחות של כיב עיכולי, ובעקבות כך גם את השכיחות של [[דימום ממערכת העיכול העליונה]] וניתוחים של כיבים שלא מגיבים לטיפול או שמסתבכים ב[[פרפורציה של כיב|התנקבות]] התריסריון או הקיבה.  

===שימוש כרוני ב-Acetylsalicylic acid או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs - Nonsteroidal anti-inflammatory drugs)===

מנקודת מבט קלינית, השאלה שיש לענות עליה היא האם חולים עם הליקובקטר פילורי המטופלים ב-[[Acetylsalicylic acid]] או [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים]] ([[NSAIDs]] - Nonsteroidal anti-inflammatory drugs) נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים בקיבה. במידה והתשובה לשאלה הזו היא חיובית הרי שהכחדה של החיידק, לפני או במקביל לטיפול ב-Acetylsalicylic acid או ב-NSAIDs, יכולה למזער סיבוכים ואולי אף לשמש כטיפול תחליפי ל[[סותרי חומצה]], למנוע התפתחות דלקת קיבה ניוונית הקשורה בטיפול ממושך ב[[מעכבי משאבת המימן]] ([[PPIs]] - Proton-pump inhibitor) ולהביא גם לחיסכון כלכלי משמעותי.  

Lanas וחב' הראו שהליקובקטר פילורי הוא גורם סיכון בלתי תלוי לדמם מדרכי עיכול עליונות אצל חולים המטופלים במינון נמוך של Acetylsalicylic acid{{כ}}(9). 

Chan וחב' השוו את היעילות של טיפול ב-[[Omeprazole]] לעומת הכחדה של הליקובקטר פילורי אצל חולים שטופלו ב-Acetylsalicylic acid ודיממו ממערכת העיכול העליונה. בסוף המעקב שיעור הישנות הדימום היה זהה אצל שתי הקבוצות. המסקנה היתה שהכחדה של הליקובקטר פילורי יעילה במניעת דימום חוזר כמו טיפול ב-Omeprazole{{כ}}(10). באותה העבודה התוצאות הראו גם יתרון ברור לטיפול מניעתי ב-Omeprazole בהשוואה להכחדה של הליקובקטר פילורי אצל חולים שטופלו ב-[[Naproxen]]. תוצאות דומות נתקבלו אצל חולים עם מחלות ראומטיות שטופלו ב-NSAIDs. 

ניתן לסכם שהכחדה של הליקובקטר פילורי אצל חולים המשתמשים ב-NSAIDs באופן כרוני יכולה להקטין סיבוכים אך לא למנוע אותם לחלוטין. '''כל החולים שדיממו תחת טיפול ב- NSAIDs צריכים לעבור הכחדה של הליקובקטר פילורי במידה ונמצאו חיוביים'''. אם הדימום היה על רקע טיפול ב-Acetylsalicylic acid בלבד, ייתכן והכחדה של החיידק יכולה למנוע טיפול כרוני ב-PPIs. 

כדאי להדגיש שההחלטה תלויה בנסיבות הקליניות המיוחדות של כל חולה. במידה והדימום היה על רקע שימוש ב-NSAIDs יש צורך בטיפול מניעתי ב-PPIs{{כ}}(11). מובן מאליו שנתונים אלו מקבלים משמעות גדולה הרבה יותר באזורים עם שכיחות גבוהה של הליקובקטר פילורי. 

אין היום נתונים המצדיקים הכחדה של הליקובקטר פילורי אצל חולים לפני התחלת טיפול ב-Acetylsalicylic acid. טרם פורסמו גם עבודות על ההשפעה של הליקובקטר פילורי אצל החולים המטופלים בשילוב של [[t:Acetylsalicylic acid|Acetylsalicylic acid]] ו-[[Clopidogrel]].

===שימוש כרוני ב-PPIs===

נקודה שהועלתה על ידי קבוצת מסטריכט (Maastricht) היא השימוש הכרוני ב-PPIs אצל חולים עם הליקובקטר פילורי ו[[מחלת ההחזר הוושטי]] (GERD - Gastroesophageal reflux disease). ידוע ששימוש ממושך ב-PPIs משנה את צורת הדלקת בקיבה מדלקת המתרכזת בעיקר באנטרום לדלקת בעיקר בגוף הקיבה, שכזכור מובילה לדלקת קיבה ניוונית. לכן במקרים אלו מומלץ לטפל בחיידק ולמנוע מעבר מסוג דלקת אחת שפירה לסוג דלקת שמעלה את הסיכון לסרטן קיבה(14).

====מחלת ההחזר הוושטי (Gastroesophageal reflux disease{{כ}} - GERD)====
חוקרים רבים ניסו להראות קשר סיבתי בין הליקובקטר פילורי ל[[מחלת ההחזר הוושטי]]. 

Raghunath וחב' פרסמו לפני מספר שנים סקירה נרחבת בסוגיה זו ומסקנתם הייתה שהליקובקטר פילורי אינו קשור למחלת ההחזר הוושטי. יתרה מכך, הכחדה של הליקובקטר פילורי אינה מעלה את הסיכון להתפתחות מחלת החזר וושטי וגם לא להחמרה של מחלת החזר וושטי אצל חולים שסבלו מכך לפני הטיפול בחיידק(12). זוהי גם ההמלצה של שתי הקבוצות, מסטריכט והקולג' האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה שפורסמו(11,13). לאור כל האמור לעיל, רצוי להפסיק את הטעות הנפוצה ולייחס מחלת החזר וושטי להליקובקטר פילורי, תוך פיתוח ציפיות שווא אצל המטופלים שהכחדה של החיידק היא התרופה לטיפול במחלת ההחזר הוושטי.

===קשיי עיכול תפקודיים (Functional [[dyspepsia]])===

קבוצת מסטריכט ממליצה בהמלצותיה האחרונות על הגישה של "בדוק וטפל" (Test and treat) אצל חולים עם [[קשיי עיכול]] מתחת לגיל 45. התועלת של הכחדה של הליקובקטר פילורי אצל חולים עם קשיי עיכול תפקודיים היא קטנה ומגיעה לכדי 5-10%. למרות זאת, הגישה המקובלת, בעיקר באזורים עם שכיחות גבוהה של החיידק כמו בישראל, היא לנסות לעשות הכחדה אצל החולים הללו(15).

===מחלות שאינן קשורות למערכת העיכול===
במהלך השנים נעשו ניסיונות לקשור את החיידק למחלות שונות כמו [[חרלת]] (Urticaria), [[מיגרנה]], [[מחלת לב איסכמית]] וכו' שהן כולן מחלות מחוץ למערכת העיכול. 

בשלב זה, נמצא קשר בין הליקובקטר פילורי לבין שתי מחלות בלבד שאינן קשורות למערכת העיכול: [[אנמיה מחסר ברזל]] ו[[ארגמנת תרומבוציטופנית אידיופתית]]{{כ}} (ITP - Idiopathic thrombocytopenic purpura). לכן מומלצת הכחדה לכל החולים עם ITP ולכל החולים עם אנמיה מחסר ברזל. הליקובקטר פילורי יכולה להיות הסיבה ל[[אנמיה]] רק באותם מקרים שלא נמצאה סיבה אחרת לאחר בירור מקיף ומלא של מערכת העיכול(11,13).

בעבודה פרוספקטיבית שפורסמה ב-2012 הליקובקטר פילורי היה גורם הסיכון היחיד, מבין מזהמים רבים, שהיה קשור להתפתחות [[סוכרת]](16). מובן מאליו שממצא זה דורש אימות על ידי מחקרים מבוקרים נוספים.

==השפעות שליליות של הכחדת החיידק==
הגישה שאין להכחיד את החיידק נתמכת בהנחה שמדובר בחיידק שהפך לחלק מהחיידקים הטבעיים של מערכת העיכול והאדם למד לחיות איתו. 

חוקרים שונים הראו שהליקובקטר פילורי קיים בבני אדם לפחות 50,000 שנים; על כן, חלק מהחוקרים חושבים שבמהלך האבולוציה האדם למד לחיות בהרמוניה עם החיידק שבקיבה. מכאן עלתה גם השאלה, האם ייתכן שדווקא ההכחדה הנמרצת של החיידק ב-20 השנים האחרונות והשינויים הפיזיולוגיים שהתרחשו בעקבותיה אחראים לעלייה בחלק מהמחלות ה"מודרניות" של המאה ה-20.

נראה שאין מחלוקת בין החוקרים שהנזק מהחיידק גדול יותר מאשר התועלת ממנו. הוויכוח נסב על השאלה האם להרוג את החיידק מיד עם גילויו(31) או שרצוי לדחות את ההכחדה לאחר הילדות, זאת במטרה לחשוף את מערכת החיסון לפתוגנים שונים ולמנוע התפתחות מחלות כמו [[גנחת סימפונות]] (אסתמה) או [[מחלות מעי דלקתיות]] (IBD - Inflammatory bowel disease).

===אדנוקרצינומה של הוושט===

[[אדנוקרצינומה של הוושט]] היא אחת הממאירויות הבודדות שהשכיחות שלהן עלתה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. כידוע סרטן זה קשור למחלת ההחזר הוושטי, התפתחות [[וושט על שם בארט]] (Barrett's esophagus), דיספלזיה ולבסוף אדנוקרצינומה. 

סקירה שפורסמה על ידי Rokkas הראתה שיש קשר הפוך ומשמעותי בין הליקובקטר פילורי לבין ווושט על שם בארט וגם לבין אדנוקרצינומה של הוושט(17), כאשר ידוע ששתי המחלות הללו קשורות באופן ישיר למחלת ההחזר הוושטי. מכאן, ההנחה היתה שחולים עם החזר ושטי קיבתי וזיהום בהליקובקטר פילורי שמשתייכים לקבוצה הראשונה, עם יתר חומציות, יסבלו מסימנים של מחלת ההחזר הוושטי, הנחה שלא הוכחה בעבודות שונות. 

טענה אחרת שהועלתה היא שאצל חולי מחלת ההחזר הוושטי שיש להם זיהום בהליקובקטר פילורי עם הפרשת חומצה נמוכה, הכחדה של החיידק יכולה להביא להחמרה של התלונות. זאת במחשבה שלאחר הכחדה רירית הקיבה תחזור להפריש כמויות רגילות או מוגברות של חומצה(18). במידה ולחולה יש מחלת החזר וושטי, הרי שהתוכן הקיבתי שעולה לוושט אחרי הכחדה יהיה חומצי יותר ויגרום לדלקת כרונית בוושט תחתון עם כל הסיבוכים הכרוכים בכך(19). ניתן לסכם שאנשים עם הליקובקטר פילורי פחות חשופים לאדנוקרצינומה בוושט תחתון ובקרדיה של הקיבה.

===תיאוריית ההיגיינה===

באופן כללי תיאוריה זו מניחה שחיים בסביבה "סטרילית" מדי ללא חשיפה לפתוגנים שונים, בעיקר במהלך הילדות, משפיעים באופן שלילי על התפתחות המערכת החיסונית וחושפים אותנו למחלות אימונולוגיות שונות. שתי דוגמאות שנמצאות בכותרות לאחרונה הן גנחת הסימפונות ומחלת מעי דלקתית(20,21). 

הליקובקטר פילורי מעורר את המערכת האימונית המולדת (Innate immunity) ובנוסף תגובה הומורלית (Humoral immunity) ותאית נרכשת. התגובה התאית העיקרית להליקובקטר פילורי היא תגובה מסוג Th1 {{כ}}(T helper 1). המנגנון העיקרי שמבקר את התגובה מסוג Th פועל דרך תאי T מווסתים (Regulatory T cells) שנמצאו ברירית של קיבה המזוהמת בהליקובקטר פילורי. עובדה זו מוכיחה שתאי T מווסתים המגיבים להליקובקטר פילורי משתתפים בוויסות הדלקת בקיבה(22). העדר חשיפה לזיהומים בילדות מביא לתגובה ירודה של תאי T מווסתים ולירידה בדיכוי תגובה מסוג Th2 ועלייה במחלות הקשורות ב-Th2. בהנחה שגם לתאי T מווסתים הקשורים בהליקובקטר פילורי יש השפעה מערכתית שיורדת בצורה משמעותית לאחר הכחדה, הרי שזה יכול להסביר את העלייה בתגובה מסוג Th2 ובמחלות הנלוות לתגובה זו(23). עבודה בחיות מעבדה שתומכת בתיאוריה זו פורסמה בשנת 2011(24).

===השמנת יתר===

הליקובקטר פילורי נמצא בקיבה, והיה רק טבעי שתיבדק השפעת החיידק על רמות של לפטין (Leptin, הורמון המדכא תיאבון ורעב) וגרהלין (Ghrelin, הורמון המעורר רעב) שמיוצרים בקיבה. מאחר ובשנים האחרונות [[השמנת יתר|השמנת היתר]] נמצאת בעלייה תלולה בארצות המפותחות וזה במקביל מלווה בהכחדה של החיידק, הועלתה ההשערה שקיים קשר הפוך בין הליקובקטר פילורי להשמנת יתר. זיהום  בהליקובקטר פילורי אכן מביא לירידה ברמות הגרהלין, אך לא ברור בוודאות שחיסול החיידק מביא לעלייה ברמות הגרהלין. בסקירה שנכתבה ב-2011 על ידי ד"ר בולטין בעיתון ההסתדרות הרפואית בישראל (IMAJ - Israel Medical Association Journal) המסקנה היתה שיש צורך בעבודות נוספות להוכחת הקשר בין החיידק להשמנה(25).

===עמידות החיידק לאנטיביוטיקה===

אחת הבעיות הקשות של הטיפול הגורף בהליקובקטר פילורי היא התפתחות עמידויות וירידה משמעותית באחוזי הצלחת הטיפול המשולש. טיפול זה, שהוצג לראשונה ב-1996, הציג הצלחה של 90%{{כ}}(26). בעשור האחרון הצלחת טיפול זה בארצות שונות ירדה לכ-70%{{כ}}(27). ירידה זו מיוחסת בעיקר לעמידות שהתפתחה ל-[[Clarithromycin]] שהוכפלה בעשור האחרון בישראל ובאירופה(28). זו הסיבה שנעשים ניסיונות מתמידים למצוא שילובים יעילים יותר להכחדת החיידק. 

אחת החלופות הטובות הקיימות היא הטיפול הרציף (Sequential therapy) שתוצאות ההכחדה שלו טובות יותר מאשר הטיפול המשולש; הוא כולל טיפול ב-[[Amoxicillin]] ו-PPIs למשך 5 ימים, ובהמשך - Clarithromycin, {{כ}}[[Tinidazole]] ו-PPIs ל-5 ימים נוספים. טיפול זה יכול לשמש כטיפול ראשוני והוכח כיעיל גם בישראל(29). 

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

# Go M.F. Review article: natural history and epidemiology of Helicobacter pylori infection. Aliment Pharmacol Ther 2002; 16 (Suppl,1):3-15. 
# Lehours P et al. Epidemiology of Helicobacter pylori infection. Helicobacter 2007; 12 (Suppl. 1);1-3. 
# Kuipres E.J. Review article: exploring the link between Helicobacter pylori and gastric cancer. Aliment Pharmacol Ther 1999; 13:3-11. 
# Correa P. Helicobacter pylori and gastric carcinogenesis. Am J Surg Pathol 1995;19(Suppl 1);37-43.
# Fuccio L, Zagari RM, Eusebi LH, Laterza L, Cennamo V, Ceroni L, Grilli D, Bazzoli F. Meta-analysis: can Helicobacter pylori eradication treatment reduce the risk for gastric cancer? Ann Intern Med. 2009; 151(2):121-8.
# Fock KM, Katelaris P, Sugano K, Ang TL, Hunt R, Talley NJ, Lam SK, Xiao SD, Tan HJ, Wu CY, Jung HC, Hoang BH, Kachintorn U, Goh KL, Chiba T, Rani AA; Second Asia-Pacific Conference. Second Asia-Pacific Consensus Guidelines for Helicobacter pylori infection. J Gastroenterol Hepatol. 2009 ;24(10):1587-600. 
# Raderer M. et al. Successful antibiotic treatment of H. pylori negative gastric mucosa associated lymphoid tissue lymphomas. Gut 2006; 55;616-618.
# Rokkas T, Sechopoulos P, Pistiolas D, Margantinis G, Koukoulis G. Helicobacter pylori infection and gastric histology in first-degree relatives of gastric cancer patients: a meta-analysis. Eur J Gastroenterol Hepatol. 2010; 22(9):1128-33.
# Lanas A. et al. Helicobacter pylori increase the risk of upper gastrointestinal bleeding in patients taking low dose aspirin. Aliment Pharmacol Ther 2002;16;779-786. 
# Chan F.K. et al. Prevention recurrent upper gastrointestinal bleeding in patients with Helicobacter pylori infection who are taking low dose aspirin and naproxen. N Engl J Med 2001; 344; 967-973. 
# Malfertheiner P. et al. Current concepts in the management of Helicobacter pylori infection: the Maastricht III Consensus Report. Gut 2007; 56;772-781. 
# Raghunath A, et al. Systematic review: The effect of Helicobacter pylori and its eradication on gastro-esophageal reflux disease in patients with duodenal ulcers or reflux esophagitis. Aliment Pharmacol Ther 2004;20;733-744. 
# Chey W.D. et al. American College of Gastroenterology guideline on the management of Helicobacter pylori infection. Am J Gastroenterol 2007;102:1-18. 
# Schenk BE, Kuipers EJ, Nelis GF, Bloemena E, Thijs JC, Snel P, Luckers AE, Klinkenberg-Knol EC, Festen HP, Viergever PP, Lindeman J, Meuwissen SG. Effect of Helicobacter pylori eradication on chronic gastritis during [[t:Omeprazole|Omeprazole]] therapy. Gut 2000; 46;615-621.
# Moayyedi P, Soo S, Deeks JJ, Delaney B, Harris A, Innes M, Oakes R, Wilson S, Roalfe A, Bennett C, Forman D. Eradication of Helicobacter pylori for non-ulcer dyspepsia. Cochrane Database Syst Rev. 2011 Feb 16;(2).
# Jeon CY, Haan MN, Cheng C, Clayton ER, Mayeda ER, Miller JW, Aiello AE. Helicobacter pylori infection is associated with an increased rate of diabetes. Diabetes Care. 2012 ;35(3):520-5. 
# Rokkas T. et al. Relationship between Helicobacter pylori infection and esophageal neoplasia: a Meta-analysis. Clin Gastroenterol Hepatol 2007;5:1413-1417. 
# Pandolfino J.E. et al. H. pylori and GERD: Is less more? Am J Gastroenterol 2004;99;1222-1225.
# Abrams JA, Sharaiha RZ, Gonsalves L, Lightdale CJ, Neugut AI. Dating the rise of esophageal adenocarcinoma: analysis of Connecticut Tumor Registry data, 1940-2007. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2011;20(1):183-6.
# Zevit N, Balicer RD, Cohen HA, Karsh D, Niv Y, Shamir R. Inverse association between Helicobacter pylori and pediatric asthma in a high-prevalence population.Helicobacter. 2012;17(1):30-35. 
# Sonnenberg A, Genta RM. Low prevalence of Helicobacter pylori infection among patients with IBD. Aliment Pharmacol Ther. 2012;35(4):469-76. 
# Harris P.R. et al. Helicobacter pylori in children is associated with a regulatory T-cell response. Gastroenterology 2008;134;491-499. 
# John C. Atherton, Martin J. Blaser Coadaptation of Helicobacter pylori and humans: ancient history, modern implications of regulatory T cells. J. Clin. Invest 2009; 119:2475–2487.
# Arnold IC, Dehzad N, Reuter S, Martin H, Becher B, Taube C, Müller A. Helicobacter pylori infection prevents allergic asthma in mouse models through the induction of regulatory T cells. J Clin Invest. 2011;121(8):3088-93.
# Boltin D, Niv Y. Ghrelin, Helicobacter pylori and Body Mass: Is there an association? IMAJ 2011: 14: 130-132.
# Bertoni G, Sassatelli R, Nigrisoli E, Tansini P, Bianchi G, Della Casa G, Bagni A, Bedogni G. Triple therapy with azithromycin, omeprazole, and [[t:Amoxicillin|Amoxicillin]] is highly effective in the eradication of Helicobacter pylori: a controlled trial versus [[t:Omeprazole|Omeprazole]] plus amoxicillin. Am J Gastroenterol. 1996;91(2):258-63.
# O'Connor A, Gisbert J, O'Morain C. Treatment of Helicobacter infection. Helicobacter 2009;14(Suppl, 1):46-51.
# Zevit N, Levy I, Shmuely H, Samra Z, Yahav J. Antibiotic resistance of Helicobacter pylori in Israeli children. Scand J Gastroenterol. 2010;45(5):550-5.
# Schmilovitz-Weiss H, Shalev T, Chechoulin Y, Levi Z, Yishai R, Sehayek-Shabbat V, Niv Y, Shirin H. High eradication rates of Helicobacter pylori infection following sequential therapy: the Israeli experience treating naïve patients. Helicobacter. 2011;16(3):229-33.
# International Agency for Research on Cancer (IARC). Monographs on the evaluation of carcinogenic risks to humans. Schistosomes, liver flukes and Helicobacter pylori. Lyon:IARC Press, 1994: 177-240. Volume 61.
# Graham DY, Yamaoka Y, Malaty HM. Contemplating the future without Helicobacter pylori and the dire consequences hypothesis. Helicobacter. 2007 Nov;12 Suppl 2:64-8. 
# Cover TL, Blaser MJ. Helicobacter pylori in health and disease. Gastroenterology. 2009;136(6):1863-73. 

</div>
</blockquote>


{{ייחוס|פרופ' חיים שירין, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד ע"ש קמילה גונצ'רובסקי, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין}}
<center>'''פורסם ב"עצמאי-טון", ארגון הרופאים העצמאיים של מכבי שירותי בריאות'''</center>

[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]]
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:פנימית]]
[[קטגוריה: עצמאי-טון]]