|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | + | {{ערך בבדיקה}} |
| | {{נייר עמדה | | {{נייר עמדה |
| | |שם נייר העמדה=הליקובקטר פילורי – קוים מנחים לגישה וטיפול 2018 | | |שם נייר העמדה=הליקובקטר פילורי – קוים מנחים לגישה וטיפול 2018 |
| שורה 8: |
שורה 9: |
| | |קישור= | | |קישור= |
| | |תאריך פרסום= | | |תאריך פרסום= |
| − | |יוצר הערך=דר' דורון בולטין; דר' יאן מיסקין; פרופ' חיים שירין | + | |יוצר הערך=דר' דורון בולטין; פרופ' חיים שירין |
| | }} | | }} |
| | {{הרחבה| הליקובקטר פילורי}} | | {{הרחבה| הליקובקטר פילורי}} |
| − | ==הקדמה ==
| + | חיידק המאה ה-20, הליקובקטר פילורי, הביא למהפכה בהבנה ובגישה הטיפולית לכיב פפטי ולקשר בין דלקת כרונית על רקע זיהום חיידקי והתפתחות מחלות ממאירות בקיבה. אין מידע עדכני ומספיק באשר לאפידמיולוגיה ופרופיל עמידות החיידק בארץ ואנו קוראים למחקר ורישום בנושא כפי שמקובל לגבי זיהומים אחרים כמו [[דלקת ריאות]] או [[זיהום בדרכי השתן]]. על פי הפרסומים ממרכזים שונים בישראל ההצלחה של הטיפול המשולש, כאשר ניתן כקו טיפולי ראשון, היא כ-60–80 אחוזים. אחוזי הצלחה אלו נמוכים ואינם מקובלים בעולם המערבי. לכן ההמלצה שלנו היא להפסיק שימוש בטיפול משולש להכחדת החיידק. לחלופין, אנו מאמצים משלבים אנטיביוטיים שהומלצו בקווים המנחים הבינלאומיים העדכניים אך ערים לעובדה שיכולה להיות שונות גאוגרפית. בחירות אלו ישפרו את סיכויי הצלחת הטיפול ויקטינו את עמידות החיידק. |
| − | הנחיות קליניות מהוות את אחד הכלים המרכזיים בתחום הבטחת איכות ובטיחות הטיפול הרפואי במסגרת עקרון "תורת העבודה הקלינית". הצורך בכתיבת הנחיות ישראליות מעודכנות לאבחון וטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי (ה.פ., Helicobacter pylori) נובע מההנחיות החדשות שפורסמו על ידי האיגוד האמריקאי{{הערה|שם=הערה1|Chey WD, Leontiadis GI, Howden CW & Moss SF, ACG Clinical Guideline: Treatment of Helicobacter pylori infection. Am J Gastroenterol, 2017;112:212-39.}}{{הערה|שם=הערה2|El-Serag HB, Kao JY, Kanwal F & al, Houston Consensus Conference on testing for Helicobacter pylori infection in the United States. Clin Gastroenterol Hepatol, 2018;16:992-1002.}}, האירופאי{{הערה|שם=הערה3|Malfertheiner P, Megraud F, O'Morain CA & al, European Helicobacter and Microbiota Study Group and Consensus panel. Management of Helicobacter pylori infection-the Maastricht V/Florence Consensus Report, Gut, 2017;66:6-30.}} והקנדי{{הערה|שם=הערה4|Fallone CA, Chiba N, van Zanten SV & al, The Toronto Consensus for the treatment of Helicobacter pylori infection in adults. Gastroenterology, 2016;151:51-69.}} וכן מההנחיות החדשות שפורסמו על ידי קבוצת מומחים לפני כ 3 שנים בקיוטו (Kyoto), יפן{{הערה|שם=הערה5|Sugano K, Tack J, Kuipers EJ & al, Kyoto global consensus report on Helicobacter pylori gastritis. Gut, 2015;64:1353-67.}}. הנחיות אלו משנות בצורה מהותית את הגישה והטיפול בחיידק ובמשלבים ה[[טיפול אנטיביוטי|אנטיביוטיים]] (Antibiotics) השונים שבהם מומלץ לטפל. המלצה חשובה של כל האיגודים היא שההנחיות המקומיות צריכות להתבסס על נתונים מקומיים של עמידויות החיידק.
| |
| − | | |
| − | מטרת הוועדה המשותפת לאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה (Gastroenterology) ומחלות הכבד ולאיגוד רופאי המשפחה היא להגדיר את הקווים המנחים לגישה וטיפול בהליקובקטר פילורי בישראל בהתבסס על הפרסומים הבינלאומיים וכן על שכיחות, עמידות והצלחה טיפולית של המשלבים השונים שדווחו במהלך השנים בישראל. ההמלצות שתפורטנה להלן אינן באות להחליף את שיקול הדעת הקליני של הרופא המטפל, ויש לשפוט בכל מקרה את מידת התאמתן ויכולת יישומן.
| |
| − | | |
| − | ==אפידמיולוגיה==
| |
| − | הליקובקטר פילורי הוא אחד הפתוגנים (Pathogens) החיידקיים השכיחים בעולם וככל הנראה האדם הוא המאכסן העיקרי ואולי היחיד של חיידק זה. השכיחות גבוהה יותר בארצות מתפתחות (50.8 אחוזים) לעומת ארצות מפותחות (עד 34.7 אחוזים) ויותר בקרב מבוגרים (48.6 אחוזים) מאשר בילדים (32.6 אחוזים){{כ}}{{הערה|שם=הערה6|Zamani M, Ebrahimtabar F, Zamani V & al, Systematic review with meta-analysis: the worldwide prevalence of Helicobacter pylori infection. Aliment Pharmacol Ther, 2018;47:868-76.}}. דרך ההעברה המדויקת של החיידק טרם הובררה וההנחה היא שההדבקה היא Fecal-oral בארצות מתפתחות ו-Gastro-oral בארצות מפותחות. ככלל, שכיחות הזיהום גבוהה יותר בקרב שכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. ישנן עדויות רבות על הידבקות בגיל צעיר, כאשר סביבת ההדבקה העיקרית הוא הבית, על רקע מגע קרוב עם בני משפחה כמו הקשר הפיזי הקרוב בין האם לילדיה או קשר בין אחים. זאת, למרות ש-Delport וחבריו לא הצליחו להראות העברה אנכית במשפחות{{הערה|שם=הערה7|Delport W, Cunningham M, Olivier B & al, A population genetics pedigree perspective on the transmission of Helicobacter pylori. Genetics, 2006;174:2107-18.}}. הנתון העדכני באוכלוסייה הישראלית אינו ידוע אך הנחת היסוד שלנו כי שכיחותו בקרב האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 50) גבוהה וגם בקרב הילדים עולה על 20 אחוזים.
| |
| − | | |
| − | ==אצל מי מומלץ לבדוק הליקובקטר פילורי==
| |
| − | השינוי הבולט ביותר בהנחיות הבינלאומיות האחרונות הוא שמומלץ להכחיד את החיידק, שהוכרז כקרצינוגן (Carcinogen) בשנת 1994 {{כ}}{{הערה|שם=הערה8| [No authors listed], Infection with Helicobacter pylori. IARC Monogr Eval Carcinog Risks Hum, 1994;61:177-240.}}, אצל כל מטופל כאשר הוא מאובחן. זו החלטה שמייתרת למעשה את השאלה "במי לטפל" ומתרכזת בשאלה אצל מי מומלץ לבדוק את החיידק. למרות האמור לעיל, אין הנחיה לבדיקת החיידק אצל כלל האוכלוסייה אלא בחולים עם האבחנות הבאות: [[כיב פפטי]] בתריסריון או בקיבה (פעיל או בעבר), [[גסטריטיס אטרופית]] (Atrophic gastritis), [[מלטומה של הקיבה]] (MALToma, Mucosa-Associated Lymphoid Tissue), [[אדנוקרצינומה של הקיבה|אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma) של הקיבה]], קרובים מדרגה ראשונה של חולי [[סרטן קיבה]], חולי [[דיספפסיה]] (Dyspepsia), שימוש ממושך ב[[אספירין]], [[NSAIDs]] או ב-[[T:Proton pump inhibitors - A02BC|PPI]], [[אנמיה מחסר ברזל|אנמיה (Anemia) מחסר ברזל]] או חסר [[ויטמין - Vitamin - B12|ויטמין B<sub>12</sub>]] מסיבה לא ברורה
| |
| − | ו-[[ITP]]{{כ}} (Idiopathic Thrombocytopenic Purpura) {{כ}}{{הערה|שם=הערה9| Stasi R, Sarpatwari A, Segal JB, Osborn J, Evangelista ML, Cooper N, Provan D, Newland A, Amadori S, Bussel JB. Effects of eradication of helicobacter pylori infection in patients with immune thrombocytopenic purpura: a systematic review. Blood 2009 Feb 5;113(6):1231-40. doi: 10.1182/blood-2008-07-167155. Epub 2008 Oct 22.}}.
| |
| − | | |
| − | ==אבחנה==
| |
| − | בדיקת הנשיפה ובדיקת אנטיגן (Antigen) בצואה הן שתי השיטות הלא פולשניות המקובלות והאמינות ביותר הן לגילוי החיידק והן לוודא הכחדה בסיום הטיפול. אם החולה עובר [[גסטרוסקופיה]] (Gastroscopy), האבחנה תיעשה על ידי אחת משתי השיטות המבוססות על ביופסיה מרירית הקיבה והן: מבחן אוראז מהיר (Rapid Urease Test) או היסטולוגיה (Histology). שתי שיטות נוספות המבוססות על [[ביופסיה]] (Biopsy) הן תרבית ו-[[ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR) לבדיקות גנטיות|PCR]]{{כ}} (Polymerase Chain Reaction) שאינן נמצאות בשימוש שוטף. שימוש באנטיביוטיקה, בתרופות מקבוצת ביסמוט ([[Bismuth]]) וב-PPI בעת המבדק עלול להביא לתוצאות שליליות מזויפות בכל הבדיקות הללו, פרט ל-PCR . ההתפלגות הלא אחידה של החיידק בקיבה ונוכחות מטפלזיה אינטסטינלית (Intestinal metaplasia), מקטינים עוד יותר את מהימנות התבחינים. '''על כן מומלץ להפסיק PPI ל-14 ימים ואנטיביוטיקה ותרופות מקבוצת ביסמוט 4 שבועות לפני בדיקות אלו''', אלא אם קיימת התווית נגד להפסקת הטיפול (מחשש לדימום למשל). אם בוצעה בדיקת הליקובקטר פילורי על ידי תבחין אוראזה או היסטולוגיה תחת טיפול של אחת מהתרופות הנזכרות למעלה, הבדיקות בוצעו תחת טיפול ב-PPI או אנטיביוטיקה וקיימת אפשרות שהתוצאה תהיה שלילית כוזבת (False negative){{כ}}{{הערה|שם=הערה10| Shirin D, Matalon S, Avidan B & al, Real-world Helicobacter pylori diagnosis in patients referred for esophagoduodenoscopy: The gap between guidelines and clinical practice. United European Gastroenterol J, 2016;4:762-9.}}. מומלץ לוודא הכחדה של החיידק לפחות 4 שבועות לאחר סיום טיפול אצל כל המטופלים על ידי תבחין נשיפה או אנטיגן בצואה (אלא אם כן קיימת הוריה לחזור על גסטרוסקופיה).
| |
| − | | |
| − | ==הליקובקטר פילורי ומחלות ממאירות של הקיבה ==
| |
| − | הדלקת הכרונית הנגרמת על ידי הליקובקטר פילורי עלולה להוביל להתפתחות [[אדנוקרצינומה]] של הקיבה. תהליך זה עובר דרך מספר שלבים טרום סרטניים '''הכוללים גסטריטיס אטרופית, מטפלזיה אינטסטינלית, דיספלזיה (Dysplasia) ולבסוף קרצינומה''' של הקיבה. תהליך זה נמשך עשרות שנים ומושפע מגורמים גנטיים וסביבתיים נוספים. Correa שתיאר שרשרת התפתחויות זו עוד לפני גילוי הליקובקטר פילורי התלבט לא פעם בשאלה מהו הגורם לגסטריטיס כרונית שמניע את התהליך הזה{{הערה|שם=הערה11| Correa P. Helicobacter pylori and gastric carcinogenesis. Am J Surg Pathol, 1995;19(Suppl 1);37-43.}}. גילוי הליקובקטר פילורי ב-1983, סיפק את התשובה לחוליה החסרה בשרשרת ופתר חידה זו. כעת נשאלה השאלה מהו שלב ה "אל חזור" – שממנו והלאה לא ניתן למנוע התפתחות של סרטן קיבה. מקובל להניח שהכחדת החיידק בשלב של גסטריטיס אטרופית, ולא בשלב מאוחר יותר של מטפלזיה אינטסטינלית, יכולה למנוע התפתחות סרטן קיבה{{הערה|שם=הערה12|Chen HN, Wang Z, Li X, Zhou ZG. Helicobacter pylori eradication cannot reduce the risk of gastric cancer in patients with intestinal metaplasia and dysplasia: evidence from a meta-analysis. Gastric Cancer. 2016 Jan;19(1):166-75. doi: 10.1007/s10120-015-0462-7. Epub 2015 Jan 22.}}{{הערה|שם=הערה13|Mera RM, Bravo LE, Camargo MC, Bravo JC, Delgado AG, Romero-Gallo J, Yepez MC, Realpe JL, Schneider BG, Morgan DR, Peek RM Jr, Correa P1, Wilson KT, Piazuelo MB. Dynamics of Helicobacter pylori infection as a determinant of progression of gastric precancerous lesions: 16-year follow-up of an eradication trial. Gut. 2018 Jul;67(7):1239-1246. doi: 10.1136/gutjnl-2016-311685. Epub 2017 Jun 24.}}. אכן ממצאים אלו הביאו את ההנחיות על הצורך במעקב אנדוסקופי (Endoscopic) אצל חולים עם ממצאים טרום סרטניים בקיבה{{הערה|שם=הערה14|O'Connor A, McNamara D & O'Moráin CA, Surveillance of gastric intestinal metaplasia for the prevention of gastric cancer. Cochrane Database Syst Rev, 2013;(9): CD009322.}}. למרות האמור לעיל, מומלץ לבדוק ולטפל בהליקובקטר פילורי גם אצל מטופלים עם מטפלזיה אינטסטינלית במחשבה להקטין את קצב התקדמות התהליך הקרצינוגני, ואף בחולים לאחר כריתת גידול מסוג אדנוקרצינומה של הקיבה וזאת במטרה להקטין את הישנות המחלה{{הערה|שם=הערה15| Choi JM, Kim SG, Choi J, Park JY, Oh S, Yang HJ, Lim JH, Im JP, Kim JS, Jung HC. Effects of Helicobacter pylori eradication for metachronous gastric cancer prevention: a randomized controlled trial. Gastrointest Endosc. 2018 Sep;88(3):475-485.e2. doi: 10.1016/j.gie.2018.05.009. Epub 2018 May 22.}}.
| |
| − | | |
| − | העובדה שהליקובקטר פילורי נחשב כגורם סיכון משמעותי בהתפתחות סרטן קיבה ו[[לימפומה של הקיבה - Gastric lymphoma|לימפומה]] (Lymphoma) מסוג-B, מלטומה בקיבה, הובילה להמלצה להכחיד את החיידק אצל כל חולה שאובחן עם הליקובקטר פילורי זאת במחשבה שהדבר יבלום את התהליך הדלקתי הכרוני שעלול להוביל לממאירות בקיבה.
| |
| − | | |
| − | ==ספור משפחתי של קרצינומה או לימפומה של הקיבה ==
| |
| − | למטופלים עם ספור משפחתי של סרטן קיבה נמצאה שכיחות גבוהה יותר של ממצאים טרום סרטניים בקיבה ואף סיכון מוגבר לסרטן קיבה. על כן מומלץ לבדוק נוכחות החיידק אצל חולים אלו ולטפל אם נמצאו חיוביים{{הערה|שם=הערה16| El-Omar EM1, Oien K, Murray LS, El-Nujumi A, Wirz A, Gillen D, Williams C, Fullarton G, McColl KE. Increased prevalence of precancerous changes in relatives of gastric cancer patients: critical role of H. pylori. Gastroenterology. 2000 Jan;118(1):22-30.}}{{הערה|שם=הערה17|Rokkas T, Sechopoulos P, Pistiolas D, Margantinis G, Koukoulis G Helicobacter pylori infection and gastric histology in first-degree relatives of gastric cancer patients: a meta-analysis. Eur J Gastroenterol Hepatol. 2010 Sep;22(9):1128-33. doi: 10.1097/MEG.0b013e3283398d37.}}.
| |
| − | | |
| − | ==הליקובקטר פילורי ודיספפסיה ==
| |
| − | אצל מטופל מתחת לגיל 60 עם דיספפסיה ללא סימני "אזהרה" (ירידה במשקל, דימום ממערכת העיכול, דיספגיה (Dysphagia), מסה בטנית, אנמיה מחסר ברזל) הגישה המקובלת היא "בדוק וטפל" (Test and treat) {{כ}}{{הערה|שם=הערה18| Moayyedi PM, Lacy BE, Andrews CN, Enns RA, Howden CW, Vakil N. ACG and CAG Clinical Guideline: Management of Dyspepsia. Am J Gastroenterol. 2017 Jul;112(7):988-1013. doi: 10.1038/ajg.2017.154. Epub 2017 Jun 20.}}{{הערה|שם=הערה19|Ford AC, Qume M, Moayyedi P & al, Helicobacter pylori ‘test and treat’ or endoscopy for managing dyspepsia: an individual patient data meta-analysis. Gastroenterology 2005;128:1838–4.}}. זאת, למרות התועלת הנמוכה של הכחדת הליקובקטר פילורי אצל חולים עם דיספפסיה, שמתבטאת בהחלמה קלינית ב-8 אחוזים בלבד בהשוואה לטיפול ב-PPI או פלצבו (Placebo){{כ}}{{הערה|שם=הערה20|Vakil NB, Howden CW, Moayyedi P & al, White Paper AGA: Functional dyspepsia. Clin Gastroenterol Hepatol, 2017;15:1191-94.}}. אחד השינויים בהנחיות האחרונות הוא שלא ניתן לאבחן דיספפסיה פונקציונלית (Functional) אלא לאחר שמוודאים שלחולה אין הליקובקטר פילורי או שאצל חולה עם הליקובקטר פילורי מוודאים את הכחדת החיידק.
| |
| − | | |
| − | ==הליקובקטר פילורי ומחלת ההחזר הקיבתי ושטי ==
| |
| − | חיסול החיידק בחולים עם אטרופיה של רירית הקיבה והפרשה מועטה של חומצה בקיבה, עלול להביא לשגשוג מחדש של תאים פריאטליים (Parietal) והפרשת חומצה מרובה. בחולים עם הרפיה פתולוגית של השסתום בין הקיבה לושט עלול הדבר, לפחות בתאוריה, לגרום לרפלוקס של חומצה{{הערה|שם=הערה21| Gyawali CP, Kahrilas PJ, Savarino E, Zerbib F, Mion F, Smout AJPM, Vaezi M, Sifrim D, Fox MR, Vela MF, Tutuian R, Tack J, Bredenoord AJ, Pandolfino J, Roman S. Modern diagnosis of GERD: the Lyon Consensus. Gut. 2018 Jul;67(7):1351-1362. doi: 10.1136/gutjnl-2017-314722. Epub 2018 Feb 3.}}. סקירה גדולה בסוגיה זו הגיעה למסקנה שהליקובקטר פילורי אינו קשור ל- [[GERD]]{{כ}} (GastroEsophageal Reflux Disease). יתרה מכך, הכחדת החיידק אינה מעלה את הסיכון להתפתחות GERD או להחמרתו בחולים שסבלו מכך לפני הטיפול{{הערה|שם=הערה22|Raghunath AS, Hungin AP, Wooff D & Childs S, Systematic review: the effect of Helicobacter pylori and its eradication on gastro-oesophageal reflux disease in patients with duodenal ulcers or reflux oesophagitis. Aliment Pharmacol Ther, 2004;20:733-44.}}. בנוסף, Rokkas וחבריו הראו שיש קשר הפוך ומשמעותי בין הליקובקטר פילורי לבין ושט על שם Barrett ואדנוקרצינומה של הוושט{{הערה|שם=הערה23| Rokkas T, Pistiolas D, Sechopoulos P & al, Relationship between Helicobacter pylori infection and esophageal neoplasia: a meta-analysis. Clin Gastroenterol Hepatol, 2007;5:1413-7, 1417.e1-2.}}. העובדה שקיים קשר הפוך בין שתי המחלות הללו שקשורות באופן ישיר ל-GERD לבין הליקובקטר פילורי מחלישה מאד את הטענה בדבר הקשר בין GERD לחיידק. על כן מומלץ להפסיק לייחס GERD להליקובקטר פילורי ולפתח ציפיות שווא אצל המטופלים שהכחדת החיידק תביא להפסקת ה-GERD. מנגד, אצל מטופלים שמשתמשים באופן כרוני ב-PPI מומלץ לבדוק את נוכחות החיידק ולטפל באלו שנמצאו חיוביים. המחשבה מאחורי המלצה זו היא ששימוש ממושך ב-PPI משנה את מיקום הדלקת בקיבה מהאנטרום (Antrum) לגוף הקיבה וזו עלולה להוביל לגסטריטיס אטרופית והכחדת החיידק יכולה להקטין את הסיכון למעבר מדלקת שפירה לדלקת שמעלה את הסיכון לסרטן קיבה.
| |
| − | | |
| − | ==הליקובקטר פילורי ואספירין/NSAIDs==
| |
| − | הליקובקטר פילורי ואספירין או NSAIDs הם גורמי סיכון בלתי תלויים זה בזה להתפתחות כיב פפטי ודימום ממערכת העיכול העליונה. לכן ההנחה הקלינית היא שהכחדת החיידק לפני או במקביל לטיפול באספירין או NSAIDs יכולה להקטין תופעות לוואי אלו ואולי אף לשמש כטיפול תחליפי לסותרי חומצה ולמנוע את תופעות הלוואי הקשורות בטיפול ממושך ב-PPI ולהביא גם לחסכון כלכלי משמעותי. Lanas וחבריו הראו שהליקובקטר פילורי הוא גורם סיכון בלתי תלוי לדמום מדרכי העיכול העליונות אצל חולים המטופלים במינון נמוך של אספירין{{הערה|שם=הערה24|Sostres C, Carrera-Lasfuentes P, Benito R & al, Peptic ulcer bleeding risk. The role of Helicobacter pylori infection in NSAID/low-dose aspirin users. Am J Gastroenterol, 2015;110:684-9.}}.{{כ}} Chan וחבריו השוו את יעילות הטיפול ב[[אומפרזול]] (Omeprazole), לעומת הכחדה של הליקובקטר פילורי אצל חולים שטופלו באספירין ודיממו ממערכת העיכול העליונה. בסוף המעקב, שיעור הישנות הדימום היה זהה אצל שתי הקבוצות. המסקנה הייתה שהכחדה של הליקובקטר פילורי יעילה במניעת דימום חוזר כמו טיפול קבוע באומפרזול{{הערה|שם=הערה25| Chan FK, Chung SC, Suen BY & al, Preventing recurrent upper gastrointestinal bleeding in patients with Helicobacter pylori infection who are taking low-dose aspirin or naproxen. N Engl J Med, 2001;344:967-73.}}. באותה העבודה התוצאות הראו גם יתרון ברור לטיפול מניעתי באומפרזול אצל חולים שטופלו ב[[נפרוקסן]] (Naproxen) בהשוואה לאלו שטופלו בהכחדה של הליקובקטר פילורי. תוצאות דומות נתקבלו אצל חולים עם מחלות ראומטיות שטופלו ב-NSAIDs .
| |
| − | | |
| − | על כן מומלץ לשקול הכחדה של הליקובקטר פילורי אצל חולים המשתמשים במינון נמוך של אספירין ו/או בשילוב של אספירין ו[[פלביקס]] (Plavix) ו/או ב-NSAIDs באופן כרוני. כל החולים עם כיב פפטי בעברם או שדיממו תחת טיפול באספירין או ב-NSAIDs צריכים לעבור בדיקה לגילוי הליקובקטר פילורי ולטפל אם נמצאו חיוביים. אם הדימום היה על רקע טיפול באספירין בלבד, ייתכן והכחדת החיידק יכולה למנוע טיפול כרוני ב-PPI למרות שההחלטה תלויה בנסיבות הקליניות המיוחדות של כל חולה. אם הדימום היה על רקע שימוש ב-NSAIDs מומלץ טיפול מניעתי ב-PPI גם לאחר טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי{{הערה|שם=הערה26| Bhatt DL, Scheiman J, Abraham NS & al, American College of Cardiology Foundation Task Force on Clinical Expert Consensus Documents. ACCF/ACG/AHA 2008 expert consensus document on reducing the gastrointestinal risks of antiplatelet therapy and NSAID use: a report of the American College of Cardiology Foundation Task Force on Clinical Expert Consensus Documents. J Am Coll Cardiol, 2008;52:1502-17.}}.
| |
| − | | |
| − | ==הליקובקטר פילורי ומחלות שאינן קשורות למערכת העיכול==
| |
| − | בשלב זה נמצא קשר בין הליקובקטר פילורי לבין אנמיה מחוסר ברזל ו-ITP ולכן מומלץ להכחיד את החיידק אצל חולים עם ITP ובחולים עם אנמיה מחוסר ברזל ללא סיבה ברורה לאחר ברור מקובל. בנוסף, למרות שאין הוכחות חד משמעיות, מומלץ לבדוק ולהכחיד את החיידק גם בחולים עם חסר ויטמין B<sub>12</sub> ללא אתיולוגיה ברורה.
| |
| − | | |
| − | ==טיפול==
| |
| − | מחקרים בכל העולם מצביעים על ירידה ביעילות הטיפול האנטיביוטי ועליה בעמידות הליקובקטר פילורי לטיפול. הגורם העיקרי לכך הוא העלייה בעמידות לקליטרומיצין ([[Clarithromycin]]). ההנחיות ממליצות שלא להשתמש בטיפול המשולש המסורתי באזורים בהם העמידות לקליטרומיצין היא מעל 15 אחוזים ו/או קיימת עמידות גבוהה ל[[מטרונידזול]] (Metronidazole)/ [[טינידזול]] (Tinidazole). נסקור בקצרה את הטיפולים הקיימים (טבלה 1) וההמלצות שלנו לטיפול בישראל. בסקירה גדולה שפורסמה על הצלחת טיפול קו ראשון בקרב 48,509 מטופלים בין השנים 2010–2015 בישראל, התוצאה הייתה 65.4 אחוזים. ההצלחה הטיפולית עלתה במהלך תקופת המחקר (59.2, 63.3, 65.7, 66, 69, ו-73.1 אחוזים בין השנים 2010, 2011, 2012, 2013, 2014 ו 2015 בהתאמה). ההצלחה בקרב המטופלים שקיבלו קו טיפול שני הייתה 44.7 אחוזים ללא שיפור במהלך המחקר{{הערה|שם=הערה27|Boltin D, Schmilovitz-Weiss H, Gingold-Belfer R & al, Temporal trends in Helicobacter pylori eradication success in a test-and-treat population. Digestion, 2018;98:169-174.}}.
| |
| − | | |
| − | ===משך הטיפול המומלץ===
| |
| − | מרבית העבודות ממליצות על טיפול במשך 14 ימים שהוא יעיל יותר בהשוואה ל-7 או 10 ימי טיפול. מספר עבודות בעיקר מאירופה, הראו שההבדלים אלו אינם מאד משמעותיים וחלק מהאיגודים מאפשרים לטפל במשך 10 ימים בהסתמך על מחקרים השוואתיים מקומיים. בהיעדר מחקר השוואתי כזה בארץ, הרי שאין לנו את היכולת להמליץ על משך הטיפול המומלץ בישראל. במטרה להעלות את ההיענות לטיפול ולהקטין עלויות כלכליות, רופאים רבים מטפלים במשך 10 ימים. עובדה זו באה לידי ביטוי גם בהמלצות האמריקאיות שממליצות על טיפול במשך 10–14 ימים. לכן גם אנו ממליצים על משך טיפול בין 10–14 ימים.
| |
| − | | |
| − | ===מינון ה-PPI המומלץ והאם יש העדפה ל-PPI מסוים===
| |
| − | אנו ממליצים על טיפול בנקסיום (Nexium) {{כ}}([[Esomeprazole]]) במינון 40 מיליגרמים פעמיים ביום למשך כל תקופת הטיפול כדי להעלות את יעילות הטיפול בקרב מטופלים שהם Rapid metabolizers של PPI{{כ}}{{הערה|שם=הערה28| McNicholl AG, Linares PM, Nyssen OP & al, Meta-analysis: esomeprazole or rabeprazole vs. first-generation pump inhibitors in the treatment of Helicobacter pylori infection. Aliment Pharmacol Ther 2012;36:414–25.}}. אין צורך בהמשך טיפול ב-PPI מעבר לתקופת ההכחדה אלא אם קיימת התוויה מפורשת לכך.
| |
| − | | |
| − | ===טיפול קו ראשון===
| |
| − | אנו ממליצים על אחד מהטיפולים הבאים:
| |
| − | *טיפול מרובע ללא ביסמוט
| |
| − | *טיפול מרובע עם ביסמוט
| |
| − | *טיפול עוקב
| |
| − | | |
| − | '''לא מומלץ טיפול משולש או טיפול מבוסס על לבופלוקסצין''' ([[Levofloxacin]]). ניתן לשקול טיפול משולש רק במקרים שלא נמצאה עמידות הליקובקטר פילורי לקלריטרומיצין לפני התחלת הטיפול.
| |
| − | | |
| − | ====טיפול מרובע ללא ביסמוט (Concomitant- non-bismuth quadruple therapy) ====
| |
| − | טיפול מרובע זה כולל שילוב של PPI, אמוקסיצילין ([[Amoxicillin]]), קלריטרומיצין ומטרונידזול/טינידזול למשך 10–14 ימים והוא '''מומלץ כקו טיפולי ראשון''' באזורים עם עמידות גבוהה לקלריטרומיצין כמו בישראל. משלב זה נחשב יעיל.
| |
| − | | |
| − | ====טיפול מרובע עם ביסמוט (Bismuth quadruple therapy) ====
| |
| − | טיפול מרובע זה כולל שילוב של PPI, טטרציקלין ([[Tetracycline]]), ביסמוט ומטרונידזול/טינידזול למשך 10–14 ימים והוא '''מומלץ כקו טיפולי ראשון''' באזורים עם עמידות גבוהה לקלריטרומיצין ומטרונידזול/טינידזול גם יחד כמו בישראל. גם משלב זה נחשב יעיל אך עם הענות ירודה יחסית. טיפול זה מומלץ בעיקר אצל חולים עם חשיפה קודמת, מכל סיבה כלשהי, למאקרולידים ([[T:Macrolides - J01FA|Macrolides]]) או רגישים לפניצילין ([[Penicillin]]).
| |
| − | | |
| − | ====טיפול עוקב (Sequential therapy) ====
| |
| − | בהנחיות האירופאיות והקנדיות החדשות גם הטיפול העוקב, כמו הטיפול המשולש, הוצא מרשימת הטיפולים היעילים בגלל המשלב של קלריטרומיצין ומטרונידזול/טינידזול{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה4}}. בהיעדר נתונים עדכניים על יעילותו בארצות הברית ההנחיות האמריקאיות המליצו להשאיר טיפול זה{{הערה|שם=הערה1}}. העבודה היחידה בישראל עם הטיפול העוקב שפורסמה ב-2011 הדגימה יעילות גבוהה עם היענות גבוהה ותופעות לוואי מועטות{{הערה|שם=הערה29|Schmilovitz-Weiss H, Shalev T, Chechoulin Y & al, High eradication rates of Helicobacter pylori infection following sequential therapy: the Israeli experience treating naïve patients. Helicobacter, 2011;16:229-33.}}. בשלב זה החלטנו להשאיר טיפול זה למשך 10–14 ימים, כאפשרות '''טיפול קו ראשון בישראל'''.
| |
| − | | |
| − | ===טיפול קו שני- הטיפול המומלץ לחולה שנכשל בטיפול קו ראשון===
| |
| − | טעות נפוצה היא לחזור על הטיפול הלא יעיל ומומלץ להימנע מכך. מומלץ להימנע בטיפול קו שני ממשלב שמכיל את אותן אנטיביוטיות שהיו בשימוש בקו הטיפולי הראשון. בקו טיפול שני אנו ממליצים על אחד מהטיפולים הבאים:
| |
| − | *טיפול מרובע עם ביסמוט (עדיף בחולה שטופל במשלב שמכיל קלריטרטמיצין)
| |
| − | *טיפול משולש עם לבופלוקסצין (עדיף בחולה שטופל במשלב שמכיל קלריטרטמיצין)
| |
| − | *טיפול מרובע ללא ביסמוט (עדיף בחולה שטופל במשלב שלא מכיל קלריטרטמיצין)
| |
| − | *טיפול משולש עם ריפבוטין ([[Rifabutin]])
| |
| − | *לא מומלץ טיפול עוקב כקו טיפול שני
| |
| − | | |
| − | ===טיפול קו שלישי===
| |
| − | לאחר שני כישלונות טיפוליים מומלץ לבצע גסטרוסקופיה עם תרבית באחד המרכזים שבהם המעבדה הבקטריולוגית מצליחה לגדל את החיידק בהצלחה. לחלופין ניתן לנסות טיפול משולש עם ריפבוטין.
| |
| − | | |
| − | ===הטיפול לחולה אלרגי לפניצילין===
| |
| − | ניתן לטפל בחולים אלו בטיפול מרובע שכולל ביסמוט. הרושם שלנו הוא שמרבית החולים שמדווחים על [[אלרגיה]] לפניצילין אין להם רגישות אמיתית לפניצילין. על כן ניתן ומומלץ לשלוח חולים אלו למרפאה אלרגית לביצוע מבחן תגר לוודא האם האלרגיה היא אמיתית. כאמור מרביתם יוכלו לבסוף להיות מטופלים במשלב שכולל אמוקסיצילין.
| |
| − | | |
| − | ==סיכום==
| |
| − | חיידק המאה ה-20, הליקובקטר פילורי, הביא למהפכה בהבנה ובגישה הטיפולית לכיב פפטי ולקשר בין דלקת כרונית על רקע זיהום חיידקי והתפתחות מחלות ממאירות בקיבה. אין מידע עדכני ומספיק באשר לאפידמיולוגיה ופרופיל עמידות החיידק בארץ ואנו קוראים למחקר ורישום בנושא כפי שמקובל לגבי זיהומים אחרים כמו דלקת ראות או זהום בדרכי השתן. על פי הפרסומים ממרכזים שונים בישראל ההצלחה של הטיפול המשולש, כאשר ניתן כקו טיפולי ראשון, היא כ-60–80 אחוזים. אחוזי הצלחה אלו נמוכים ואינם מקובלים בעולם המערבי. לכן ההמלצה שלנו היא להפסיק שימוש בטיפול משולש להכחדת החיידק. לחלופין, אנו מאמצים משלבים אנטיביוטיים שהומלצו בקווים המנחים הבינלאומיים העדכניים אך ערים לעובדה שיכולה להיות שונות גאוגרפית. בחירות אלו ישפרו את סיכויי הצלחת הטיפול ויקטינו את עמידות החיידק. | |
| | | | |
| | אנו כקלינאים נמשיך להתעדכן בגילויים החדשים לגבי פעילותו ועמידותו של הליקובקטר פילורי וחשוב יותר שנמשיך ליישם את ההנחיות הקליניות אצל החולים שלנו. | | אנו כקלינאים נמשיך להתעדכן בגילויים החדשים לגבי פעילותו ועמידותו של הליקובקטר פילורי וחשוב יותר שנמשיך ליישם את ההנחיות הקליניות אצל החולים שלנו. |
| | + | ההמלצות שמפורטות לעיל אינן באות להחליף את שיקול הדעת הקליני של הרופא המטפל, ויש לשפוט בכל מקרה את מידת התאמתן ויכולת יישומן. |
| | | | |
| | ==תקציר ההמלצות== | | ==תקציר ההמלצות== |
| שורה 119: |
שורה 43: |
| | :טיפול קו ראשון- יכלול את אחד מהמישלבים הבאים: | | :טיפול קו ראשון- יכלול את אחד מהמישלבים הבאים: |
| | :*טיפול מרובע ללא ביסמוט | | :*טיפול מרובע ללא ביסמוט |
| | + | :*טיפול עוקב |
| | :*טיפול מרובע עם ביסמוט | | :*טיפול מרובע עם ביסמוט |
| − | :*טיפול עוקב
| |
| | | | |
| | :טיפול קו שני לחולה שנכשל בטיפול קו ראשון | | :טיפול קו שני לחולה שנכשל בטיפול קו ראשון |
| שורה 133: |
שורה 57: |
| | :*במקרים אלו מומלץ ניסיון טיפולי אמפירי (קו שלישי) או לחלופין בדיקת רגישות לחיידק בתרבית מרירית הקיבה או בדיקה מולקולארית מרירית הקיבה או מהצואה וטיפול בהתאם. נראה לנו שבשלב זה איננו ערוכים לבדיקה מולקולארית (Molecular) במרכזים השונים או במעבדה מרכזית. על כן מומלץ לבצע גסטרוסקופיה עם תרבית באחד המרכזים שבהם המעבדה הבקטריולוגית מצליחה לגדל את החיידק בהצלחה | | :*במקרים אלו מומלץ ניסיון טיפולי אמפירי (קו שלישי) או לחלופין בדיקת רגישות לחיידק בתרבית מרירית הקיבה או בדיקה מולקולארית מרירית הקיבה או מהצואה וטיפול בהתאם. נראה לנו שבשלב זה איננו ערוכים לבדיקה מולקולארית (Molecular) במרכזים השונים או במעבדה מרכזית. על כן מומלץ לבצע גסטרוסקופיה עם תרבית באחד המרכזים שבהם המעבדה הבקטריולוגית מצליחה לגדל את החיידק בהצלחה |
| | :*האנטיביוטיקות שבאופן שגרתי מומלץ לבדוק את הרגישות אליהן צריכות לכלול: אמוקסיצילין, קלריטרומיצין, לבופלוקסצין, מטרונינדזול וטטרציקלין | | :*האנטיביוטיקות שבאופן שגרתי מומלץ לבדוק את הרגישות אליהן צריכות לכלול: אמוקסיצילין, קלריטרומיצין, לבופלוקסצין, מטרונינדזול וטטרציקלין |
| − | :*אפשרות טיפולית נוספת כקו שלישי הוא טיפול משולש הכולל ריפבוטין | + | :*אפשרות טיפולית נוספת כקו שלישי הוא טיפול משולש הכולל ריפבוטין (Rifabutin) |
| | *המלצה 8- וידוא הכחדת החיידק | | *המלצה 8- וידוא הכחדת החיידק |
| | :מומלץ לוודא הכחדה של החיידק אצל כל החולים לפחות חודש לאחר סיום טיפול על ידי מבחן נשימה | | :מומלץ לוודא הכחדה של החיידק אצל כל החולים לפחות חודש לאחר סיום טיפול על ידי מבחן נשימה |
| שורה 140: |
שורה 64: |
| | *המלצה 10 | | *המלצה 10 |
| | :היעדר מידע עדכני ומדויק אודות הרגישות של החיידק ושיעורי ההצלחה של המשלבי הטיפול השונים בישראל מקשה על מתן המלצות מותאמות לטיפול בהליקובקטר פילורי עם הפצת קווים מנחים אלה מומלץ להתחיל במעקב אחר המטופלים בקהילה ובמרפאות החוץ לניטור שיעור המסיימים את הטיפול ואחוזי ההצלחה של הכחדת החיידק. כמו כן מומלץ ליזום בחינת משלבים חדשים להערכת יעילותם באוכלוסייה המקומית | | :היעדר מידע עדכני ומדויק אודות הרגישות של החיידק ושיעורי ההצלחה של המשלבי הטיפול השונים בישראל מקשה על מתן המלצות מותאמות לטיפול בהליקובקטר פילורי עם הפצת קווים מנחים אלה מומלץ להתחיל במעקב אחר המטופלים בקהילה ובמרפאות החוץ לניטור שיעור המסיימים את הטיפול ואחוזי ההצלחה של הכחדת החיידק. כמו כן מומלץ ליזום בחינת משלבים חדשים להערכת יעילותם באוכלוסייה המקומית |
| − |
| |
| − | ==טבלה 1: אפשרויות טיפוליות בהליקובקטר פילורי בישראל==
| |
| − |
| |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! סוג הטיפול!! משלב
| |
| − | |-
| |
| − | | טיפול מרובע עם ביסמוט 10–14 ימים
| |
| − | |dir="ltr"|Bismuth (Kalbeten) 262mg (q.i.d.) +
| |
| − | Tetracycline 500 mg (q.i.d.) +
| |
| − |
| |
| − | Metronidazole/Tinidazole 500mg (t.i.d.)
| |
| − |
| |
| − | +
| |
| − |
| |
| − | Esmoprazole 40 mg (b.i.d.)
| |
| − | |-
| |
| − | |טיפול מרובע ללא ביסמוט 10–14 ימים
| |
| − | |dir="ltr"|Amoxycillin 1gr (b.i.d.) +
| |
| − | Clarithromycin 500 mg (b.i.d.) +
| |
| − |
| |
| − | Metronidazole/Tinidazole 500mg (b.i.d.)
| |
| − |
| |
| − | +
| |
| − |
| |
| − | Esmoprazole 40 mg (b.i.d.)
| |
| − | |-
| |
| − | | colspan="2" |טיפול רציף - 10–14 ימים
| |
| − | |-
| |
| − | |7-5 ימים ראשונים
| |
| − | |dir="ltr"|
| |
| − | Esmoprazole 40 mg (b.i.d.)+
| |
| − |
| |
| − | Amoxycillin 1gr (b.i.d.)
| |
| − |
| |
| − | Followed by a 5-7 days therapy with:
| |
| − | |-
| |
| − | |7-5 מיד לאחר מכן
| |
| − | |dir="ltr"|Esmoprazole 40 mg (b.i.d.)+
| |
| − | Clarothromycin 500 mg (b.i.d.) +
| |
| − |
| |
| − | Metronidazole/Tinidazole 500mg (b.i.d.)
| |
| − | |-
| |
| − | |טיפול משולש עם לבופלוקסצין 10–14 ימים
| |
| − | |dir="ltr"|Esmoprazole 40 mg (b.i.d.) +
| |
| − | Amoxycillin 1gr (b.i.d.) +
| |
| − |
| |
| − | Levofloxacin 500 mg (b.i.d.)
| |
| − | |-
| |
| − | |טיפול משולש עם ריפבוטין למשך 10–14 ימים
| |
| − | |dir="ltr"|Esmoprazole 40 mg (b.i.d.)+
| |
| − | Amoxycillin 1gr (b.i.d.) +
| |
| − |
| |
| − | Rifabutin 150 mg (b.i.d.)
| |
| − | |}
| |
| − |
| |
| − | (*) q.i.d - ארבע פעמים ביום
| |
| − |
| |
| − | t.i.d - שלוש פעמים ביום
| |
| − |
| |
| − | b.i.d - פעמיים ביום
| |
| − |
| |
| − | ==טבלה 2: אחוזי הצלחה של הכחדת הליקובקטר בישראל בקרב מבוגרים וילדים ==
| |
| − |
| |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! {{רווח קשיח}}!!שנה!!מספר!!AOC%!!AOM%!!OCT%!!SEQ%
| |
| − | |-
| |
| − | ! colspan="7" |מבוגרים
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|
| |
| − | Moshkowitz et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה30|Moshkowitz M, Konikoff FM, Peled Y & al, One-week triple therapy with omeprazole, clarithromycin and tinidazole for Helicobacter pylori: differing efficacy in previously treated and untreated patients. Aliment Pharmacol Ther, 1996;10:1015-9.}}
| |
| − | {{ש}}APT
| |
| − | |1996
| |
| − | |144
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1<sup>st</sup> – 96{{ש}}
| |
| − | 2<sup>nd</sup>- 56
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|Gal et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה31|Gal E, Abuksis G, Fraser G & al, 13C-urea breath test to validate eradication of Helicobacter pylori in an Israeli population. Isr Med Assoc J, 2003;5:98-100.}}
| |
| − | {{ש}} IMAJ
| |
| − | |2003
| |
| − | |539
| |
| − | |81.3
| |
| − | |66.1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|Niv et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה30=2|Niv Y. Effectiveness of omeprazole- versus lansoprazole-based triple therapy for Helicobacter pylori eradication. Dig Dis Sci, 2005;50:839-41.}}
| |
| − | {{ש}}Dig Dis Sci
| |
| − | |2005
| |
| − | |97
| |
| − | |O-79.4
| |
| − | {{ש}}L-71.8
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|Shirin et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה33|Shirin H, Levine A, Shevah O & al, Eradication of Helicobacter pylori can be accurately confirmed 14 days after termination of triple therapy using a high-dose citric acid-based 13C urea breath test. Digestion 2005;71:208-12.}}
| |
| − | {{ש}}Digestion
| |
| − | |2005
| |
| − | |233
| |
| − | |79.9
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|Shmuely et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה34|Shmuely H, Yahav J, Samra Z & al, Effect of cranberry juice on eradication of Helicobacter pylori in patients treated with antibiotics and a proton pump inhibitor. Mol Nutr Food Res, 2007;51:746-51.}}
| |
| − | {{ש}}Mol Nutr Food Res
| |
| − | |2007
| |
| − | |88+712
| |
| − | |82.5
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|Schmilowitz-Weiss et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה29}}
| |
| − | {{ש}}Helicobacter
| |
| − | |2011
| |
| − | |120
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |95.8
| |
| − | |-
| |
| − | ! colspan="7" |ילדים
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|Niv et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה35| Niv Y, Abuksis G & Koren R, 13C-urea breath test, referral patterns, and results in children. J Clin Gastroenterol, 2003;37:142-6.}}
| |
| − | {{ש}}J Clin Gastro
| |
| − | | 2003
| |
| − | |435
| |
| − | |57.5
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|Levine et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה36|Levine A, Milo T, Broide E & al, Influence of Helicobacter pylori eradication on gastroesophageal reflux symptoms and epigastric pain in children and adolescents. Pediatrics, 2004;113:54-8.}}
| |
| − | {{ש}}Pediatrics
| |
| − | |2004
| |
| − | |95
| |
| − | |82.4
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |dir="ltr"|Faber et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה37|Faber J, Bar-Meir M, Rudensky B & al, Treatment regimens for Helicobacter pylori infection in children: is in vitro susceptibility testing helpful? J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2005;40:571-4.}}
| |
| − | {{ש}}J Ped Gastro Nutr
| |
| − | | 2005
| |
| − | |265
| |
| − | |62.6
| |
| − | |73.4
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |}
| |
| − |
| |
| − | ;מקרא
| |
| − | * APT {{כ}}- Alimentary Pharmacology & Therapeutics Journal
| |
| − | * IMAJ - {{כ}} The Israel Medical Association Journal
| |
| − | * Dig Dis Sci {{כ}}- Digestive Diseases and Sciences Journal
| |
| − | * Digestion {{כ}}- Digestion Journal
| |
| − | * Mol Nutr Food Res {{כ}}- Molecular Nutrition & Food Research Journal
| |
| − | * J Clin Gastro {{כ}}- Journal of Clinical Gastroenterology
| |
| − | * Pediatrics{{כ}} - Pediatrics Journal
| |
| − | * J Ped Gastro Nutr{{כ}}- Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition
| |
| − | *A - אמוקסיצילין
| |
| − | *O - אומפרזול
| |
| − | *M - מטרונידזול
| |
| − | *C - קלריטרומיצין
| |
| − | *T - טינידזול
| |
| − | *SEQ - טיפול עוקב
| |
| − |
| |
| − | ==טבלה 3: שעורי עמידות להליקובקטר פילורי במבוגרים וילדים נאיביים או לאחר כישלון טיפולי קודם בישראל ==
| |
| − |
| |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | !% AMO
| |
| − | !% TEVA
| |
| − | !% LEVO
| |
| − | !% CLA
| |
| − | !% MZ
| |
| − | !מספר
| |
| − | !שנה
| |
| − | ! {{רווח קשיח}}
| |
| − | |-
| |
| − | ! colspan="8" |מבוגרים
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | | 10
| |
| − | |67
| |
| − | |40
| |
| − | |1999
| |
| − | |dir="ltr"|Avidan et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה38|Avidan B, Weiss B, Chowers Y & al, Sensitivity and resistance of Helicobacter pylori to antibiotic treatment. [Article in Hebrew]. Harefuah, 1999;137:272-4.}}
| |
| − | {{ש}}Harefuah
| |
| − | |-
| |
| − | |0.9
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | | 8.2
| |
| − | |38.2
| |
| − | |110
| |
| − | |2002
| |
| − | |dir="ltr"|Samra et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה39|Samra Z, Shmuely H, Niv Y & al, Resistance of Helicobacter pylori isolated in Israel to metronidazole, clarithromycin, tetracycline, amoxicillin and cefixime. J Antimicrob Chemother, 2002;49:1023-6.}}
| |
| − | J Antimicrobial Chemotherapy
| |
| − | |-
| |
| − | |2.3 ||2.3|| || 22.3 ||70 ||44 ||2014
| |
| − | |dir="ltr"|Peretz A{{הערה|שם=הערה40| Peretz A, Paritsky M, Nasser O & al, Resistance of Helicobacter pylori to tetracycline, amoxicillin, clarithromycin and metronidazole in Israeli children and adults. J Antibiot (Tokyo), 2014;67(8):555-7.}}
| |
| − | J Antibiot {{כ}}(Tokyo)
| |
| − | |-
| |
| − | |0|| 0|| || 46.4 ||60.7 ||28|| 2002
| |
| − | |dir="ltr"|Samra et al{{כ}} (2<sup>nd</sup>){{הערה|שם=הערה39}}
| |
| − | J Antimicrobial Chemotherapy
| |
| − | |-
| |
| − | | || || 18.6 ||65.7 ||57.1|| 70 ||2006
| |
| − | |dir="ltr"|Yahav et al{{כ}} (3<sup>rd</sup>){{הערה|שם=הערה41| Yahav J, Shmuely H, Niv Y & al, In vitro activity of levofloxacin against Helicobacter pylori isolates from patients after treatment failure. Diagn Microbiol Infect Dis, 2006;55:81-3.}}
| |
| − | Diag Microbiol Infec Dis
| |
| − | |-
| |
| − | | || || 5.1 ||57.2 ||64.4 ||1042 ||2015
| |
| − | |dir="ltr"|Boltin et al{{כ}} (3<sup>rd</sup>){{הערה|שם=הערה42| Boltin D, Ben-Zvi H, Perets TT & al, Trends in secondary antibiotic resistance of Helicobacter pylori from 2007 to 2014: has the tide turned? J Clin Microbiol, 2015;53:522-7.}}
| |
| − | J Clin Microbial
| |
| − | |-
| |
| − | | || || 10.2|| || || || 2015
| |
| − | |dir="ltr"|(*) Peretz A{{הערה|שם=הערה43|Peretz A, Paritsky M, Dinisman-Zavulunov E & al, Susceptibility of Helicobacter pylori to Levofloxacin and Rifampicin in Israel. Microb Drug Resist, 2015;21:448-51.}}
| |
| − | Microb Drug Resist
| |
| − | |-
| |
| − | | || ||20 ||68.2|| || 85 ||2017
| |
| − | |dir="ltr"|Pastukh N{{כ}} (Not naive){{הערה|שם=הערה44| Pastukh N, Binyamin D, On A & al, GenoType® HelicoDR test in comparison with histology and culture for Helicobacter pylori detection and identification of resistance mutations to clarithromycin and fluoroquinolones. Helicobacter, 2017;22.}}
| |
| − | Helicobacter
| |
| − | |-
| |
| − | |8.6|| 7|| 21 ||39 ||61 ||23 ||2017
| |
| − | |dir="ltr"|Khoury J{{כ}} (Not naive){{הערה|שם=הערה45| Khoury J, Geffen Y, Shaul R & al, Secondary antibiotic resistance of Helicobacter pylori isolates in Israeli children and adults. J Glob Antimicrob Resist, 2017;10:182-5.}}
| |
| − | J Global Antimicrob Resistance
| |
| − | |-
| |
| − | ! colspan="8" |ילדים
| |
| − | |-
| |
| − | | || || ||15 ||31.4 ||105 ||2005
| |
| − | |dir="ltr"|Faber et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה37}}
| |
| − | J Ped Gastr Nutr
| |
| − | |-
| |
| − | |0
| |
| − | |0
| |
| − | |0
| |
| − | |25{{ש}}
| |
| − | 42
| |
| − | |19{{ש}}
| |
| − | 52
| |
| − | |55 ||2010
| |
| − | |dir="ltr"|Zevit et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה46| Zevit N, Levy I, Shmuely H & al, Antibiotic resistance of Helicobacter pylori in Israeli children. Scand J Gastroenterol, 2010;45:550-5.}} (Naive){{ש}}
| |
| − | Scan J Gastro{{כ}} (2<sup>nd</sup>)
| |
| − | |-
| |
| − | |12.2 ||2.4|| || 24.4 ||24 ||41 ||2014
| |
| − | |dir="ltr"|Peretz A{{הערה|שם=הערה40}}
| |
| − | J Antibiot {{כ}}(Tokyo)
| |
| − | |-
| |
| − | |12 ||8 |||2 ||35 ||8 ||89 ||2018
| |
| − | |dir="ltr"|Pastukh N{{הערה|שם=הערה47| Pastukh N, Peretz A, Brodsky D & al, Antimicrobial susceptibility of Helicobacter pylori strains isolated from children in Israel. J Glob Antimicrob Resist, 2018;12:175-8.}}
| |
| − | J Global Antimicrob Resistance
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |9.5
| |
| − | {{ש}}29
| |
| − | |32.6
| |
| − | {{ש}}61
| |
| − | |95
| |
| − | {{ש}}28
| |
| − | ||2017
| |
| − | |dir="ltr"|Kori et al{{כ}}{{הערה|שם=הערה48|Kori M, Yahav J, Berdinstein R & al, Primary and secondary antibiotic resistance of Helicobacter pylori in Israeli children and adolescents. Isr Med Assoc J, 2017;19:747-50.}} (Naive)
| |
| − | {{ש}}IMAJ {{כ}}(Not naive)
| |
| − | |}
| |
| − |
| |
| − | (*) העבודה כללה מבוגרים וילדים
| |
| − |
| |
| − | ;מקרא
| |
| − | * Harefuah Journal - Harefuah
| |
| − | * Journal of Antimicrobial Chemotherapy - J Antimicrobial Chemotherapy
| |
| − | * Journal of antibiotics (Tokyo) - J Antibiot
| |
| − | * Diagnostic Microbiology and Infectious Disease - Journal - Diag Microbiol Infec Dis
| |
| − | * Journal of Clinical Microbiology - J Clin Microbial
| |
| − | * Microb Drug Resist - {{כ}}Microbial Drug Resistance Journal
| |
| − | * Journal of Global Antimicrobial Resistance - J Global Antimicrob Resistance
| |
| − | * J Ped Gastr Nutr {{כ}}- Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition
| |
| − | * Scan J Gastro - {{כ}}Scandinavian Journal of Gastroenterology
| |
| − | * AMO - אמוקסיצילין
| |
| − | *MZ - מטרונידזול
| |
| − | *CLA - קלריטרומיצין
| |
| − | *LEVO - לבופלוקסצין
| |
| − | *TEVA – טטרציקלין
| |
| − |
| |
| − | ==תרשים 1: אלגוריתם טיפולי בהליקובקטר פילורי ==
| |
| − |
| |
| − | [[קובץ:אלגורתם הפ.png|מרכז|600 פיקסלים]]
| |
| − |
| |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
| |
| | | | |
| | | | |
| − | {{ייחוס|דר' דורון בולטין, מנהל מרפאת הליקובקטר ודיספפסיה, מערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, בי"ח בילינסון, פתח תקווה; דר' יאן מיסקין, מחלות זיהומיות, שרותי בריאות כללית, מחוז ירושלים; פרופ' חיים שירין – מנהל מכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין}} | + | {{ייחוס|דר' דורון בולטין, מנהל מרפאת הליקובקטר ודיספפסיה, מערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, בי"ח בילינסון, פתח תקווה; פרופ' חיים שירין – מנהל מכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין}} |
| | | | |
| | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] |
| | [[קטגוריה:זיהומיות]] | | [[קטגוריה:זיהומיות]] |
| | [[קטגוריה:משפחה]] | | [[קטגוריה:משפחה]] |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק 
