הבדלים בין גרסאות בדף "המדריך לטיפול בסוכרת - הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת - The economic burden of diabetes"

גרסה אחרונה מ־18:21, 20 באוקטובר 2023

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

תוכן עניינים > פרק #1.2: המדריך לטיפול בסוכרת - הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת - The economic burden of diabetes

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת

כללי

סוכרת היא מחלה כרונית נפוצה באוכלוסייה ושכיחותה הולכת וגוברת מסוף המאה העשרים במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד^[1]. היקף התחלואה והתמותה הקשורים בסוכרת, כמו גם כניסתן של שיטות חדשות לטיפול השוטף ושינויים בניהול הטיפול במחלה, מלווים בעלויות רבות, ישירות ועקיפות, היוצרות נטל כלכלי משמעותי על המטופל, מערכת הבריאות והחברה בכללותה.

על-פי ההערכה העדכנית ביותר של הפדרציה הבין-לאומית לסוכרת (International Diabetes Federation)‏^[1], בשנת 2019 ההוצאה על שירותי בריאות בגין מחלת הסוכרת האוכלוסייה הבוגרת (גילאי 20–79) ברחבי העולם עמדה על כ-760 מיליארדי דולרים, שהם כ-10 אחוזים מכלל ההוצאה העולמית על בריאות לשנת זו.

נתון זה משקף עלייה של למעלה מפי 3 משנת 2006, אז ההוצאה העולמית עמדה על סך 727 מיליארד דולר^[2] ועלייה של 4.5 אחוזים משנת 2017, אז ההוצאה עמדה על סך 727 מיליארד דולר^[2].

התחזית לשנת 2045, בהתחשב בשינויים הצפויים בדמוגרפיה ובעיור, היא המשך מגמת העלייה של 11.2 אחוזים בהוצאות ביחס ל-2019, לכדי 845 מיליארד דולר. הוצאות אלו מתייחסות לכלל הטיפול הרפואי בסוכרת, ללא קשר לגורם המממן.

תרשים 1 מציג את העלייה לאורך השנים 2006–2019 במספר האנשים עם סוכרת בעולם ובהוצאה על בריאות האנשים עם סוכרת בעולם.

סוכרת בעולם - הימצאות והוצאה כספית 2019-2006‏^[1]^[2]

מרכיבי עלות מחלת הסוכרת

מרכיבי עלות מחלת הסוכרת משתייכים לשתי קבוצות מרכזיות^[3]^[4]^[5]: עלויות ישירות ועלויות עקיפות של המחלה. ככלל, עלויות ישירות מתייחסות לעלויות רפואיות ולא-רפואיות הכרוכות בזיהוי, טיפול, מניעה, שיקום וטיפול ארוך-טווח, הנובעות מן המחלה. העיקריות הן: ביקורים אצל רופא משפחה, רופא מקצועי, ייעוץ תזונתי וסוציאלי, תרופות, אביזרים לניטור עצמי, ביקורים בחדר מיון, אשפוז והוצאות נסיעה למקום קבלת השירות הרפואי. עלויות עקיפות מתייחסות לפגיעה בפריון וביצרנות בשל תחלואה ותמותה, לרבות ירידה בתעסוקה בשל מוגבלות וגימלה בגין אחוזי נכות.

עבודות שבוצעו במדינות שונות מלמדות לגבי עלויות של מרכיבי ההוצאה הכספית השונים ולגבי שינויים בהוצאה שחלו לאורך השנים. כך, למשל, סדרת עבודות שבוצעה בארצות הברית מדגימה עלייה בסך עלות מחלת הסוכרת (Total cost of illness), מ-98 מיליארד דולר בשנת 1997‏^[6] ל-327 מיליארד דולר בשנת 2017‏^[3]. מתוך סך עלות המחלה, היקף העלויות הישירות עלה באותן שנים מ-45 אחוזים‏^[6] ל-72 אחוזים‏^[3], בהתאמה. על-פי האגודה האמריקאית לסוכרת, שביצעה עבודות אלה, מגמה זו משקפת עלייה בשכיחות המחלה, עלייה בעלויות של שירותי בריאות, כולל כניסתן של טכנולוגיות חדשות, עלייה בצריכה של שירותים ושינויים דמוגרפיים.

הוצאה על תרופות

מעבודות שהתפרסמו בשנים האחרונות עולה כי ההוצאה על תרופות נעה סביב חמישית עד שליש מסך העלויות הישירות של הטיפול בסוכרת. כך, באוסטרליה בשנים 2008/9 ההוצאה על תרופות עמדה על 33 אחוזים, בקטלוניה שבספרד בשנת 2011 על 30 אחוזים^[7] בארצות הברית ב-2017 על 30 אחוזים^[3] באיטליה ב-2010 על 29.5 אחוזים^[8] בצרפת ב-2010 על 27 אחוזים^[8] באירלנד ב-2000/1999 על 25 אחוזים^[9] באנגליה על 23 אחוזים^[8] ובגרמניה ב-2010 על 19.5 אחוזים^[8] מדינות מעט חריגות הן נורווגיה וישראל, בהן ההוצאה על תרופות לסוכרת הגיעה ל-43 אחוזים בקירוב^[4] ול-39 אחוזים, בהתאמה, מהעלויות הישירות של הטיפול במחלה^[10] בעוד ההוצאה על תרופות היא מרכיב משמעותי בסך עלות המחלה, קיים שוני בשיטת הכללת התרופות בחישוב העלויות בין העבודות הללו, דבר אשר עשוי להסביר חלק מן ההבדלים הגדולים באחוז ההוצאה על תרופות.

בפרסום מטעם מרכז המידע של שירותי הבריאות הלאומיים (National Health Sevices) באנגליה לתקופה של 5 שנים בין 2015/2016 ל-2019/2020, מוצגות מגמות ברישום וניפוק תרופות לסוכרת הכלולות ברשימת התרופות המאושרות במימון ציבור^[11] לפי דו"ח זה, בשנת 2019/2020 מרשמים לתרופות לסוכרת היו 5.1 אחוזים מכלל המרשמים לתרופות במדינה, לעומת 4.6 אחוזים בשנת 2015/2016. בתקופת השנה מ-2018/2019 לשנת 2019/2020 ההוצאות על תרופות לסוכרת עלו ב-7 אחוזים והגיעו לסך 1,152 מיליון ליש"ט, שהיו 12.5 אחוזים מכלל ההוצאות על מרשמים ברפואה הראשונית באנגליה.

עלות הטיפול בסיבוכי מחלת הסוכרת

במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות, כרבע עד מחצית מסך העלויות הישירות לטיפול בסוכרת נובעים מסיבוכי המחלה הכרוניים^[3]^[12]. בעבודה שבוצעה באירלנד נמצא שעלויות הטיפול בחולי סוכרת עם סיבוכים מיקרו ומאקרווסקולריים גבוהות פי 1.8 ופי 2.9, בהתאמה, לעומת חולי סוכרת ללא סיבוכים. סיבוכים מיקרווסקולריים כוללים פגיעה בראייה, בתפקוד הכליות ובתחושה העצבית, ואילו סיבוכים מאקרווסקולריים כוללים שבץ מוח והתקף לב. עוד נמצא כי הופעת סיבוכים מיקרו ומאקרווסקולריים גם יחד מעלה פי 3.8 את עלות הטיפול בחולי הסוכרת^[9] הסיבוך בעל המשקל הגבוה ביותר בהוצאות הכספיות הישירות והעקיפות בסוכרת הוא מחלה קרדיווסקולרית, וזאת בשל ההוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול הרפואי במחלה קרדיווסקולרית ובשל נכות הגורמת לפגיעה ביצרנות, בעיקר בגין העדתיות מהעבודה ובשל תמותה מוקדמת^[13] במחקר עוקבה רטרוספקטיבי מישראל, אשר אפיין את העלויות הישירות של טיפול בשנה הראשונה לאחר אירוע קרדיווסקולרי חדש בקרב אנשים עם סוכרת, נמצא שאשפוזים הם המרכיב העיקרי בהוצאות הרפואיות. יתרה מכך, במהלך השנה הראשונה לאחר אירוע קרדיווסקולרי, ההוצאה בגין אשפוזים גבוהה פי 3.25 ביחס לשנה טרום האירוע^[14].

אשפוזים

אשפוז בבית חולים הוא מרכיב בטיפול הרפואי הכרוך בעלות יחסית גבוהה. משך האשפוז בבית חולים של חולה סוכרת הוא, על-פי רוב, ממושך יותר ביחס לאדם ללא סוכרת, וזאת בעיקר בשל סיבוכיה הכרוניים של המחלה. מנתונים שנאספו במדינות רבות עולה שאשפוז מהווה את המרכיב המרכזי של העלויות בגין סוכרת - כשליש עד שני שלישים בקירוב מהעלויות הישירות של המחלה^[3]^[5]^[6]^[7]^[8]^[9].

עלויות עקיפות

העלויות העקיפות של מחלת הסוכרת לרוב אינן מורגשות במערכת הבריאות, כי אם במערכות סוציאליות אחרות. עלויות אלו מתייחסות בעיקר לפגיעה בפריון בשל העדתיות מהעבודה ונכות. מסקירה של מחקרים שונים עולה שהעלויות העקיפות מהוות 25 אחוזים עד 64 אחוזים מסך עלות המחלה^[15].

בארצות הברית, העלויות העקיפות לשנת 2017 הוערכו בכ-90 מיליארד דולר, סכום המהווה 28 אחוזים מתוך סך העלויות הקשורות בסוכרת (עלויות ישירות ועקיפות)^[3]. נתון גבוה יותר (41 אחוזים) התקבל מדנמרק לגבי שנת 2011‏^[16].

העלויות העקיפות של מחלת הסוכרת כוללות גם הפסד שנגרם לחברה בגין תמותה מוקדמת. להערכת הפדרציה הבין- לאומית לסוכרת, 11.3 אחוזים ממקרי המוות בעולם נובעים מסוכרת. בשנת 2019 נפטרו מסוכרת 4.2 מיליון איש בין הגילאים 20–79 ברחבי העולם, כאשר קרוב למחצית מתוכם (46.2 אחוזים) הם בגילאים עד 60‏^[1]. הערכה זו, גבוהה ככל שתהיה, היא כנראה תת-אומדן, שכן לא קיימת אחידות בדיווח לגבי סיבת מוות.

עלויות מחלת הסוכרת על פני משך החיים

העלות של חולה סוכרת על פני משך חייו תלויה בגיל אבחון המחלה, בעלויות הטיפול במחלה ובהשפעה של המחלה על תוחלת החיים. מחקר אמריקאי^[17], מצביע על עלויות רפואיות עודפות של חולה סוכרת על פני משך חייו, של כ-36 אלף דולר לחולה המאובחן בגיל 65, עד עלויות של כ-125 אלף דולר לחולה המאובחן בגיל 40. אומדנים אלו ואחרים מהווים בסיס לחישובי כדאיות כלכלית של תוכניות למניעת סוכרת ולטיפול במחלה.

משמעות כלכלית של מניעת סוכרת

תוכניות למניעת סוכרת כוללות מרכיבים של שינוי בהרגלי חיים בתחומי פעילות גופנית, תזונה וירידה במשקל וכן טיפול תרופתי^[18]. תוכניות אלו הוכחו כמסוגלות למנוע או לדחות הופעת סוכרת, והן מורידות את הסיכון להתפתחות המחלה בשלוש שנים ב-58 אחוזים עד 50 אחוזים^[19]. הכדאיות הכלכלית של תוכניות כאלו תלויה בעלות ההפעלה של התוכנית, ביעילות של התוכנית במניעה או בדחיית המחלה ובעלויות המיוחסות למחלה ונחסכות. מחקר הדגל של תוכניות למניעת סוכרת בארצות הברית (us Diabetes Prevention Program) כלל התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות חיים ועלה כ-1,400 דולר למשתתף^[19]. מחקר מישראל^[20] בחן את התכנות תוכנית מניעת סוכרת בקרב טרום־סוכרתיים והציע תוכנית התערבות בעלות של כ-8,000 ש"ח לשנה למשתתף. מחקר זה נקב בסכום חיסכון מהוון של כ-145,000 ש"ח בעלויות כוללות על פני שמונה שנים לכל מקרה של סוכרת אשר נמנע.

נתונים מישראל

מתחילת המאה ה-21, מחלת הסוכרת בישראל מדורגת כסיבת המוות השלישית והיא הגורם ל-5 אחוזים עד 6 אחוזים לפחות מכלל הפטירות מדי שנה בשנים האחרונות. שיעור הפטירות המתוקנן לגיל בישראל בסוכרת גבוה פי 2.2 בהשוואה לממוצע 15 מדינות האיחוד האירופי (15-EU)‏^[21]. פירוט סיבות המוות העיקריות לשנים 2018-2000 מופיע בתרשים מספר 2. מסקר הבריאות הלאומי האחרון שביצע המרכז הלאומי לבקרת מחלות בקרב האוכלוסייה הבוגרת במדינה (בוצע בשנים 2014–2015), עולה כי צריכת שירותי הבריאות בקרב אנשים עם סוכרת גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, גם לאחר תקנון לגיל. הבדל זה בא לידי ביטוי במספר הביקורים אצל רופא משפחה ורופא מומחה ואשפוזים בבית חולים^[22]. נתון זה דומה להערכות מארצות הברית^[3]^[23].

עלויות למערכת

מבחינת עלויות, במחקר שבוצע ב"מכבי שירותי בריאות" על אוכלוסיית חולי הסוכרת מבוטחי הקופה בשנים 1999–2001 נבחנו ההוצאות על כלל האשפוזים, ביקורים אצל הרופא המטפל, ביקורים אצל רופא מומחה, טיפולים תרופתיים וטיפולים על-ידי אחות^[24]. בהשוואת ההוצאות הישירות על חולה סוכרת להוצאה הממוצעת על מבוטח באותה קבוצת גיל ומין ללא סוכרת, נמצא כי אלו גבוהות בכ-53 אחוזים בממוצע. בהטלה (אקסטרפולציה) לכלל חולי הסוכרת בישראל, הגיעה כלל עלות הטיפול הרפואי בשנת 2001 לכדי 12.4 אחוזים מתקציב קופות החולים, כאשר העלויות המיוחסות לטיפול במחלת הסוכרת עצמה הוערכו ב-6.9 אחוזים. הערכה ישראלית שבוצעה על ידי ארגון Social-finance Israel בשנת 2013‏^[20] מצביעה על עלויות שנתיות עודפות של חולה סוכרת בישראל (בהשוואה לאדם ללא סוכרת מותאם בגיל, מין, מגזר): כ-5,500 ש"ח בעלויות רפואיות, 1,320 ש"ח בעלויות המוטלות על המוסד לביטוח לאומי וכ-11,000 ש"ח עלויות עקיפות בגין פגיעה ביצרנות. שני התחשיבים הנ"ל נמצאים בהלימה עם ממצאים של מחקר עדכני, ראשון מסוגו במדינה, להערכת העלות הכוללת (ישירה ועקיפה) של מחלת הסוכרת בישראל^[10]. במסגרת מחקר זה נבנה בסיס נתונים משותף של קופת החולים שירותי בריאות כללית והמוסד לביטוח לאומי ביחס לשנת 2013, ששימש להשוואה בין מבוטחי הקופה הבוגרים עם אבחנה של סוכרת לבין מדגם מותאם בגיל, מין ומגזר של מבוטחים ללא אבחנה של סוכרת. תוצאות המחקר העלו כי הפגיעה השנתית הכוללת בשל התחלואה בסוכרת הייתה כ-8.5 מיליארד שקל. סכום זה מורכב מהוצאה עודפת בשירותי בריאות ופגיעה בתעסוקה ובפריון העבודה כתוצאה מהמחלה. התפלגות מרכיבי העלות מופיעה בתרשים מספר 3. ההוצאה העודפת על שירותי בריאות עבור חולי הסוכרת עמדה על כ-3.5 מיליארד שקל. עוד נמצא כי העלות הממוצעת עבור שירותי בריאות שצורך חולה סוכרת הייתה גדולה פי 1.75 מההוצאה על מטופל דומה שאינו חולה בסוכרת. משמעות הנתונים היא שמתוך כלל ההוצאה לבריאות לבוגרים, ניתן היה לחסוך היקף של 14% מההוצאה - לו הייתה נמנעת רק התחלואה בסוכרת^[10]. עוד עלה במחקר כי הפגיעה השנתית הכוללת בתוצר הלאומי בשל התחלואה בסוכרת היא כ-5 מיליארד שקל. שיעור הלא-עובדים בקרב אנשים עם סוכרת בגיל העבודה (עד גיל 65) עומד על 45% בהשוואה ל-35% בקרב אנשים שאינם חולים בסוכרת. מהמחקר עלה כי כתוצאה מאי-השתתפות בכוח העבודה בשל נכות מאבד המשק כ-1.9 מיליארד שקל. בנוסף, הנתונים מעידים על פגיעה בתוצר הלאומי בשווי של כ-800 מיליון שקל בשל תמותה מוקדמת כתוצאה מהמחלה.

"תרומה" משמעותית לעלויות בישראל ניתן לזקוף לטיפול בדיאליזה הניתן במענה לאי-ספיקת כליות. טיפול זה הוא ממושך, ניתן במכונים ייעודיים או ביחידות הדיאליזה בבתי חולים וגורם לפגיעה קשה באיכות החיים ולקיצור תוחלת החיים. מנתוני המאגר הישראלי לדיאליזה שפורסמו בשנת 2018 על-ידי האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, עולה כי בין השנים 1990–2015 נצפתה עלייה פי 3 לערך באחוז האנשים עם סוכרת מבין מטופלי הדיאליזה החדשים, מ-18% ל-45%, בהתאמה^[25]. עדות להכרה בעלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בדיאליזה ניתן לראות בקביעת אי-ספיקת כליות סופנית כאחת משש "המחלות הקשות" המתוקצבות בנפרד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

לאור העלויות הגבוהות וכחלק מהניסיון לשפר את מדדי התהליך בטיפול בסוכרת ותוצאי הבריאות של החולים, מונהגות בקופות החולים תוכניות שונות לניהול מחלת הסוכרת ולניצול יעיל יותר של משאבים. הטמעה של התוכניות בהיקף נרחב והפעלתן באופן מתמשך צפויות להניב פירות בטווח הארוך גם מבחינת ירידה בהוצאה הכספית, בפרט לאורה של התוכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת, שהושקה בארץ בשנת 2016‏^[26]. תוכנית זו מובלת על ידי המועצה הלאומית לסוכרת, בשיתוף משרד הבריאות, קופות החולים, אנשי מקצוע ומומחים רבים. התוכנית מורכבת משמונה אסטרטגיות הכוללות יחד מעל 50 תחומי פעולה ובין יעדיה לטווח הבינוני והארוך, הפחתה בנטל הכלכלי של המחלה.

תרשים 2. סיבות מוות מובילות בישראל 2000–2018 (אחוז מסה"כ הפטירות באוכלוסייה)
לקוח מתוך: "סיבות מוות מובילות בישראל 2000-2018", משרד הבריאות, עמוד 20
https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2018.pdf

עלויות לפרט

בין כל העלויות הכרוכות במחלת הסוכרת, גם הפרט עצמו נושא בנטל. בישראל, נדרשים חולי סוכרת, כמו שאר המבוטחים, לשלם דמי השתתפות עצמית בגין שירותי בריאות, ובכלל זה בגין תרופות ואביזרים. מאחר שמדובר במחלה כרונית, מונהגת ביחס לטיפול בהם תקרה בהשתתפות העצמית עבור תרופות ואביזרים. תקרה זו מתייחסת לכלל התרופות שבסל שירותי הבריאות ולא רק ביחס לתרופות לטיפול במחלה הכרונית^[27]. תקרת התשלום היא חודשית ומשתנה בין קופות החולים השונות, בהתאם לתוכנית הגבייה שאושרה לכל קופה על-ידי משרד הבריאות. נכון לשנת 2016, תקרה זו עומדת על 321–390 שקל לחודש (תלוי בקופת החולים המבטחת)^[28]. לחולים כרוניים מעל גיל פרישה המקבלים גמלת הבטחת הכנסה יש תקרה הנמוכה ב-50 אחוזים מהתקרה הרגילה עבור חולה כרוני^[27].

השתתפות עצמית מונהגת גם עבור שירותי בריאות אחרים, כגון ייעוץ על-ידי דיאטנית או ביקור אצל רופא מקצועי, ותשלום זה מתבצע מדי רבעון^[27].

תרשים 3. התפלגות מרכיבי עלות מחלת הסוכרת בישראל^[9]

על אף שקיימת תקרת תשלומים, ממצאים מעבודות שונות מצביעים על כך שהתשלומים הללו מכבידים מאד על חולים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. לדוגמה, מסקר מכון ברוקדייל אודות שביעות רצון הציבור ממערכת הבריאות בישראל שבוצע בשנת 2016 עולה כי 9 אחוזים מהמשיבים שנזקקו לתרופות ויתרו על רכישתן בגלל המחיר. בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון נמצא שיעור גבוה יותר של מוותרים על טיפול או על תרופה עקב המחיר לעומת בקרב בעלי הכנסה גבוהה יותר (14 אחוזים לעומת 8 אחוזים בהתאמה). בנוסף, בקרב חולים במחלה כרונית שיעור גבוה יותר של מוותרים על טיפול או על תרופה עקב המחיר לעומת אלה שאינם חולים במחלה כרונית (12 אחוזים לעומת 8 אחוזים)‏^[29].

בסקר אוכלוסייה שבוצע בשנת 2018‏^[30] נמצא כי שיעור המוותרים בגלל התשלום על טיפול רפואי או על תרופה עומד על 12 אחוזים מקרב החולים הכרוניים ו-16 אחוזים מקרב המוגדרים "עניים". בקרב בעלי הכנסה נמוכה חלה עלייה ניכרת בשיעור המוותרים על שירות רפואי בשל תשלום. נתונים אלה מחייבים תשומת לב יתרה בפרט לאור הקשר שבין רמה חברתית- כלכלית לבין שכיחות מחלת הסוכרת ואיזון המחלה^[31].

בעבודה אחרת נמצא שההוצאות על תרופות מטילות נטל משמעותי על משפחות רבות של מעוטי הכנסה ושל קשישים^[32], קבוצות ששיעור חולי הסוכרת בקרבן עלתה לאורך השנים האחרונות ומהווה נטל גובר על האוכלוסייה. כך, בשנת 2019, המימון הפרטי עמד על 34 אחוזים מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנה זו^[33]. בהסתכלות על הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת על הפרט ומשק הבית שלו, חשוב להתייחס גם ליכולת ההשתכרות. מנתונים לגבי ההכנסה השנתית הממוצעת של אדם עובד עם סוכרת, נמצא כי היא נמוכה ב-10 אחוזים מזו של אדם מותאם בגיל, מין ומגזר ללא סוכרת. נתון זה מבטא פער הכנסה של כ-12,000 שקל לשנה בממוצע^[10].

סיכום

סוכרת היא מחלה כרונית מורכבת ויקרה לטיפול. לאור הצפי כי בשנת 2030, יגיע מספר מקרי הסוכרת בישראל לכ-1.2 מיליון חולים שיהוו כ-12.5 אחוזים מכלל תושבי המדינה באותה העת^[21], נדרשים מאמצים להפחית את המחיר שגובה המחלה הן מהחולה הבודד והן מהמשק ומהחברה.

דגשים חשובים על הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת

היקף התחלואה והתמותה הקשורים בסוכרת, כמו גם כניסתן של טכנולוגיות חדשות לטיפול השוטף ושינויים בניהול הטיפול במחלה, מלווים בעלויות רבות, ישירות ועקיפות, היוצרות נטל כלכלי משמעותי למטופל, למערכת הבריאות ולחברה בכללותה
כלל ההוצאה ברחבי העולם בקרב האוכלוסייה הבוגרת לשנת 2019 על שירותי בריאות בגין מחלת הסוכרת הוא 760 מיליארד דולר לפחות, שהם 12 אחוזים מכלל ההוצאה העולמית לבריאות בשנה זו
במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות, כרבע עד מחצית מסך העלויות הישירות לטיפול בסוכרת נובעים מסיבוכי המחלה הכרוניים
עלויות עקיפות של מחלת הסוכרת, המתייחסות בעיקר לפגיעה ביצרנות בשל היעדרויות מהעבודה, נכות וכן תמותה מוקדמת, מהוות רבע עד שני שלישים מסך עלות המחלה
בישראל, כלל עלויות הטיפול בחולי סוכרת עומד על כ-12 אחוזים מתקציב קופות החולים

ראו גם

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 International Diabetes Federation. Diabetes Atlas 9th edition (2019). Available at: http://www.idf.org/diabetesatlas
↑ ^2.0 ^2.1 ^2.2 International Diabetes Federation. Diabetes Atlas 8th edition (2017). Available at: http://www.idf.org/diabetesatlas
↑ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 ^3.6 ^3.7 American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the US in 2017. Diabetes Care. 2018; 41 (5):917-928
↑ ^4.0 ^4.1 Solli O, Jenssen ד, Kristiansen IS. Diabetes: cost of illness in Norway. BMC Enocr Disord. 2010; 10:15.
↑ ^5.0 ^5.1 Sortso C, Green A, Jensen PB, Emneus M. Societal costs of diabetes mellitus in Denmark. Diabet Med. 2016;33(7):877-885. doi:10.1111/dme.12965.
↑ ^6.0 ^6.1 ^6.2 American Diabetes Association. Economic consequences of diabetes mellitus in the U.S. in 1997. Diabetes Care. 1998; 21(2):296-309.
↑ ^7.0 ^7.1 Mata-Cases M, Casajuana M, Franch-Nadal J, et al. Direct medical costs attributable to type 2 diabetes mellitus: a popula- tion-based study in Catalonia, Spain. Eur J Health Econ. 2016; 17(8):1OO1-1O1O.
↑ ^8.0 ^8.1 ^8.2 ^8.3 ^8.4 Kanavos, van den Aardweg and Schurer: Diabetes expenditure, burden of disease and management in 5 EU countries. London School of Economics, Jan 2012.
↑ ^9.0 ^9.1 ^9.2 ^9.3 Nolan JJ, O'Halloran D, McKenna TJ et al.The cost of treating type 2 diabetes (CODIERE). Ir Med J. 2006; 99(10)307-310.
↑ ^10.0 ^10.1 ^10.2 ^10.3 בליצר ר, טמיר א, שטראוס י, פוליצר ע, פינטו א, פריאור ר, רז א, גרינברג ד, קרסיק א. דוח תדעי הסכם למחקר: הערכת עלות מחלת הסוכרת בישראל והבנת המשמעויות למניעתה ולפיתוח כלי מימון חדשים לרפואה מונעת. דצמבר 2018
↑ Health and Social Care Information Center. Prescribing for diabetes: England 2015/16 to 2019/20. 5 November 2020.
↑ Barcelo A, Aedo C, Rajpathak S, Robles S. The cost of diabetes in Latin America and the Caribbean. Bull World Health Organ. 2003; 81 (!):19-27.
↑ Bolin K, Gip C, Mork AC, Lindgrent B. Diabetes, healthcare cost and loss of productivity in Sweden 1987 and 2005 - a regis- ter-based approach. Diabet Med. 2009; 26:928-934.
↑ Melzer Cohen C, Hallen N, ChodickG, Bourvine L, Waner T, Karasik A. Short-Term Excess Healthcare Costs Associated with Cardiovascular Events Among Adults with Type 2 Diabetes in Israel: A Retrospective Cohort Study. Pharmacoecon Open. 2021; April.
↑ Ettaro L, Songer TJ, Zhang P, Engelgau MM. Cost-of-illness studies in diabetes mellitus. Pharmacoeconomics. 2004; 22(3):149-164.
↑ Sortso C, Green A, Jensen PB, Emneus M. Societal costs of diabetes mellitus in Denmark. Diabet Med. 2016;33(7):877-885. doi:l0.1H1/dme.l2965.
↑ Zhuo X, Zhang P, Barker L, Albright A., Thompson TJ, Gregg E. The Lifetime Cost of Diabetes and Its Implications for Diabetes Prevention. Diabetes Care. 2014;37(9):2557-2564. doi:10.2337/dcl3-2484.
↑ Li R, Qu S, Zhang P, et al. Economic Evaluation of Combined Diet and Physical Activity Promotion Programs to Prevent Type 2 Diabetes Among Persons at Increased Risk: A Systematic Review for the Community Preventive Services Task Force. Ann Intern Med. 2015;163(6):452-460. doi:!0.7326/M15-0469.
↑ ^19.0 ^19.1 Group DPPR. Reduction in the Incidence of Type 2 Diabetes with Lifestyle Intervention or Metformin. N Engl J Med. 2002;346(6):393-403.doi:l0.l056/NEJMoa0125l2.
↑ ^20.0 ^20.1 Balicer R, Bitterman H, Liberman N, Tamir O, Neudorfer Y, Samson O, Raz I. Planning of a social impact bond to reduce development of type 2 diabetes in high risk pre-diabetics. 2013:1-42. http://www.socialfinance.org.il
↑ ^21.0 ^21.1 .גולדברגר נ, אבורבה מ, חקלאי צ. סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2018. תחום מידע, חטיבת המידע, משרד הבריאות. מרץ 2021.
↑ צוקר ע, לו צקי מ, בלומנפלד א, דכטיאר ר, נוביק ד, ק רולניסק׳ ד ושוחט ת. סוכרת בישראל - תמונת מצב. בתוך: המדריך לטיפול בסוכרת. רז א (עורך) קבוצת מדיקל מדיה ,2019
↑ Gandra SR, Lawrence LW, Parasuraman BM et al. Total and component health care costs in a non-Medicare HMO popula- tion of patients with and without type 2 diabetes and with and without macrovascular disease. J Manag Care Pharm 2006; 12(7):546-554.
↑ Chodick G, Heymann AD, Wood F, Kokia E. The direct medical cost of diabetes in Israel. Eur J Health Econom 2005; 6:166-71.
↑ .טיפול כלייתי חליפי בישראל, 2015-1990. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מסי 367, ינואר 2018.
↑ המועצה הלאומית לסוכרת. התוכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת. יולי 2016.
↑ ^27.0 ^27.1 ^27.2 הגדרת מחלה כרונית לצורך תקרה עבור רכישת תרופות לחולים כרוניים. עידכון 5/2018. פורסם בתאריך 31 בדצמבר 2018
↑ חוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים מספר 8/2020: עידכון תשלומים בעד שירות׳ בריאות ותרופות לשנת 2020. פורסם בתאריך 30 בדצמבר 2020.
↑ ברמלי-גרינברג ש, מדינה-הרטום ת, בלינסק׳ א. דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות ב-2016. מאיירס־גיוינט-מכון ברוקדייל, דצמבר 2017.
↑ .ברמלי-גרינברג ש, יערי ע, ואבני א. דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2018. מאיירס-גיוינט-ברוקדייל, מאי 2020
↑ מנור א, אבו־אחמד ו, בן־יהודה א, הורוביץ א, פלטיאל א, קאופמן־שריק׳ ו, קלדרון ר, קריגר מ, שמואל׳ ע. התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה .בישראל, דו"ח לשנים 2012–2014 .ירושלים 2015
↑ ברמלי-גרינברג ש, רוזן ב, ווד פ. משקי בית, קופות חולים והוצאות על תרופות. ג'וינט-מכון ברוקדייל, אפריל 2003.
↑ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוצאה לאומית לבריאות 2019־1962 לפי מגזר מממן. מעודכן ל- 28.12.2020

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אורלי טמיר מנהלת המרכז הישראלי לחקר וקידום מדיניות בסוכרת ע"ש ד"ר פסח סגל

מו"ל - The Medical Group

עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 International Diabetes Federation. Diabetes Atlas 9th edition (2019). Available at: http://www.idf.org/diabetesatlas

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 International Diabetes Federation. Diabetes Atlas 8th edition (2017). Available at: http://www.idf.org/diabetesatlas

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 ^3.6 ^3.7 American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the US in 2017. Diabetes Care. 2018; 41 (5):917-928

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-4] 4.0 ^4.1 Solli O, Jenssen ד, Kristiansen IS. Diabetes: cost of illness in Norway. BMC Enocr Disord. 2010; 10:15.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-5] 5.0 ^5.1 Sortso C, Green A, Jensen PB, Emneus M. Societal costs of diabetes mellitus in Denmark. Diabet Med. 2016;33(7):877-885. doi:10.1111/dme.12965.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-6] 6.0 ^6.1 ^6.2 American Diabetes Association. Economic consequences of diabetes mellitus in the U.S. in 1997. Diabetes Care. 1998; 21(2):296-309.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-7] 7.0 ^7.1 Mata-Cases M, Casajuana M, Franch-Nadal J, et al. Direct medical costs attributable to type 2 diabetes mellitus: a popula- tion-based study in Catalonia, Spain. Eur J Health Econ. 2016; 17(8):1OO1-1O1O.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-8] 8.0 ^8.1 ^8.2 ^8.3 ^8.4 Kanavos, van den Aardweg and Schurer: Diabetes expenditure, burden of disease and management in 5 EU countries. London School of Economics, Jan 2012.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-9] 9.0 ^9.1 ^9.2 ^9.3 Nolan JJ, O'Halloran D, McKenna TJ et al.The cost of treating type 2 diabetes (CODIERE). Ir Med J. 2006; 99(10)307-310.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-10] 10.0 ^10.1 ^10.2 ^10.3 בליצר ר, טמיר א, שטראוס י, פוליצר ע, פינטו א, פריאור ר, רז א, גרינברג ד, קרסיק א. דוח תדעי הסכם למחקר: הערכת עלות מחלת הסוכרת בישראל והבנת המשמעויות למניעתה ולפיתוח כלי מימון חדשים לרפואה מונעת. דצמבר 2018

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9411-11] Health and Social Care Information Center. Prescribing for diabetes: England 2015/16 to 2019/20. 5 November 2020.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9412-12] Barcelo A, Aedo C, Rajpathak S, Robles S. The cost of diabetes in Latin America and the Caribbean. Bull World Health Organ. 2003; 81 (!):19-27.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9413-13] Bolin K, Gip C, Mork AC, Lindgrent B. Diabetes, healthcare cost and loss of productivity in Sweden 1987 and 2005 - a regis- ter-based approach. Diabet Med. 2009; 26:928-934.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9414-14] Melzer Cohen C, Hallen N, ChodickG, Bourvine L, Waner T, Karasik A. Short-Term Excess Healthcare Costs Associated with Cardiovascular Events Among Adults with Type 2 Diabetes in Israel: A Retrospective Cohort Study. Pharmacoecon Open. 2021; April.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9415-15] Ettaro L, Songer TJ, Zhang P, Engelgau MM. Cost-of-illness studies in diabetes mellitus. Pharmacoeconomics. 2004; 22(3):149-164.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9416-16] Sortso C, Green A, Jensen PB, Emneus M. Societal costs of diabetes mellitus in Denmark. Diabet Med. 2016;33(7):877-885. doi:l0.1H1/dme.l2965.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9417-17] Zhuo X, Zhang P, Barker L, Albright A., Thompson TJ, Gregg E. The Lifetime Cost of Diabetes and Its Implications for Diabetes Prevention. Diabetes Care. 2014;37(9):2557-2564. doi:10.2337/dcl3-2484.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9418-18] Li R, Qu S, Zhang P, et al. Economic Evaluation of Combined Diet and Physical Activity Promotion Programs to Prevent Type 2 Diabetes Among Persons at Increased Risk: A Systematic Review for the Community Preventive Services Task Force. Ann Intern Med. 2015;163(6):452-460. doi:!0.7326/M15-0469.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9419-19] 19.0 ^19.1 Group DPPR. Reduction in the Incidence of Type 2 Diabetes with Lifestyle Intervention or Metformin. N Engl J Med. 2002;346(6):393-403.doi:l0.l056/NEJMoa0125l2.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9420-20] 20.0 ^20.1 Balicer R, Bitterman H, Liberman N, Tamir O, Neudorfer Y, Samson O, Raz I. Planning of a social impact bond to reduce development of type 2 diabetes in high risk pre-diabetics. 2013:1-42. http://www.socialfinance.org.il

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9421-21] 21.0 ^21.1 .גולדברגר נ, אבורבה מ, חקלאי צ. סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2018. תחום מידע, חטיבת המידע, משרד הבריאות. מרץ 2021.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9422-22] צוקר ע, לו צקי מ, בלומנפלד א, דכטיאר ר, נוביק ד, ק רולניסק׳ ד ושוחט ת. סוכרת בישראל - תמונת מצב. בתוך: המדריך לטיפול בסוכרת. רז א (עורך) קבוצת מדיקל מדיה ,2019

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9423-23] Gandra SR, Lawrence LW, Parasuraman BM et al. Total and component health care costs in a non-Medicare HMO popula- tion of patients with and without type 2 diabetes and with and without macrovascular disease. J Manag Care Pharm 2006; 12(7):546-554.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9424-24] Chodick G, Heymann AD, Wood F, Kokia E. The direct medical cost of diabetes in Israel. Eur J Health Econom 2005; 6:166-71.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9425-25] .טיפול כלייתי חליפי בישראל, 2015-1990. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מסי 367, ינואר 2018.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9426-26] המועצה הלאומית לסוכרת. התוכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת. יולי 2016.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9427-27] 27.0 ^27.1 ^27.2 הגדרת מחלה כרונית לצורך תקרה עבור רכישת תרופות לחולים כרוניים. עידכון 5/2018. פורסם בתאריך 31 בדצמבר 2018

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9428-28] חוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים מספר 8/2020: עידכון תשלומים בעד שירות׳ בריאות ותרופות לשנת 2020. פורסם בתאריך 30 בדצמבר 2020.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9429-29] ברמלי-גרינברג ש, מדינה-הרטום ת, בלינסק׳ א. דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות ב-2016. מאיירס־גיוינט-מכון ברוקדייל, דצמבר 2017.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9430-30] .ברמלי-גרינברג ש, יערי ע, ואבני א. דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2018. מאיירס-גיוינט-ברוקדייל, מאי 2020

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9431-31] מנור א, אבו־אחמד ו, בן־יהודה א, הורוביץ א, פלטיאל א, קאופמן־שריק׳ ו, קלדרון ר, קריגר מ, שמואל׳ ע. התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה .בישראל, דו"ח לשנים 2012–2014 .ירושלים 2015

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9432-32] ברמלי-גרינברג ש, רוזן ב, ווד פ. משקי בית, קופות חולים והוצאות על תרופות. ג'וינט-מכון ברוקדייל, אפריל 2003.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9433-33] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוצאה לאומית לבריאות 2019־1962 לפי מגזר מממן. מעודכן ל- 28.12.2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{Sub Chapter
 |Book=המדריך לטיפול בסוכרת
-|Chapter number=2
+|Chapter number=1
-|Sub Chapter number=7
+|Sub Chapter number=2
 }}
 {{ספר|
 |שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]
 |תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|200px]]
-|valign="top"|שם המחבר= אורלי טמיר
+|שם המחבר= אורלי טמיר
 |שם הפרק= '''הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת'''
 |עורך מדעי=ד"ר אביבית כהן, ד"ר עפרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז
-|valign="top"|מאת=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
+|מאת=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
 |מוציא לאור=The medical group
-|מועד הוצאה=2015
+|מועד הוצאה=2022
-|מספר עמודים=394
+|מספר עמודים=619
 |אחראי הערך=
 }}
 {{הרחבה|סוכרת}}
-[[סוכרת]] היא מחלה כרונית (Chronic) נפוצה באוכלוסיה ושכיחותה הולכת וגוברת מסוף המאה העשרים במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד {{הערה|שם=הערה1|International International Diabetes Federation. Diabetes Atlas 6th edition (2013). Available at: http://www.idf.org/diabetesatlas}}. היקף התחלואה והתמותה הקשורים בסוכרת, כמו גם כניסתן של שיטות חדשות לטיפול השוטף ושינויים בניהול הטיפול במחלה, מלווים בעלויות רבות, ישירות ועקיפות, היוצרות נטל כלכלי משמעותי על המטופל, מערכת הבריאות והחברה בכללותה.
+==כללי==
+[[סוכרת]] היא מחלה כרונית נפוצה באוכלוסייה ושכיחותה הולכת וגוברת מסוף המאה העשרים במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד{{הערה|שם=הערה1|International Diabetes Federation. Diabetes Atlas 9th edition (2019). Available at: http://www.idf.org/diabetesatlas}}. היקף התחלואה והתמותה הקשורים בסוכרת, כמו גם כניסתן של שיטות חדשות לטיפול השוטף ושינויים בניהול הטיפול במחלה, מלווים בעלויות רבות, ישירות ועקיפות, היוצרות נטל כלכלי משמעותי על המטופל, מערכת הבריאות והחברה בכללותה.
-על-פי ההערכה העדכנית ביותר של הפדרציה הבין-לאומית לסוכרת (International Diabetes Federation), בסוף שנת 2013 עמדה ההוצאה על שירותי בריאות בגין מחלת הסוכרת ברחבי העולם על כ-548 מיליארדי דולרים, שהם כ-11 אחוזים מכלל ההוצאה העולמית על בריאות לשנת זו. בקרב 90 אחוזים מהמדינות, ההוצאה על סוכרת היוותה 18-5 אחוזים מכלל ההוצאה על בריאות. בהשוואה להערכה הקודמת שביצע אירגון זה, לפיה בשנת 2010 ההוצאה נאמדה ב-376 מיליארד דולר לפחות{{הערה|שם=הערה2|2.	Zhang P, Zhang X, Brown J et al. Global healthcare expenditure on diabetes for 2010 and 2030. Diabetes Res ClinPract 2010; 87(3):293-301.}}, מדובר בעלייה של 46 אחוזים בתוך 3 שנים בלבד.
+על-פי ההערכה העדכנית ביותר של הפדרציה הבין-לאומית לסוכרת (International Diabetes Federation){{כ}}{{הערה|שם=הערה1}}, בשנת 2019 ההוצאה על שירותי בריאות בגין מחלת הסוכרת האוכלוסייה הבוגרת (גילאי 20–79) ברחבי העולם עמדה על כ-760 מיליארדי דולרים, שהם כ-10 אחוזים מכלל ההוצאה העולמית על בריאות לשנת זו.
-התחזית לשנת 2035, בהתחשב בשינויים הצפויים בדמוגרפיה ובעיור, היא גידול של 55 אחוזים בשכיחות מחלת הסוכרת ועלייה של כ-35 אחוזים בהוצאות. הוצאות אלו מתייחסות לכלל הטיפול הרפואי בסוכרת, ללא קשר לגורם המממן.
+נתון זה משקף עלייה של למעלה מפי 3 משנת 2006, אז ההוצאה העולמית עמדה על סך 727 מיליארד דולר{{הערה|שם=הערה2|International Diabetes Federation. Diabetes Atlas 8th edition (2017). Available at: http://www.idf.org/diabetesatlas}} ועלייה של 4.5 אחוזים משנת 2017, אז ההוצאה עמדה על סך 727 מיליארד דולר{{הערה|שם=הערה2}}.
+התחזית לשנת 2045, בהתחשב בשינויים הצפויים בדמוגרפיה ובעיור, היא המשך מגמת העלייה של 11.2 אחוזים בהוצאות ביחס ל-2019, לכדי 845 מיליארד דולר. הוצאות אלו מתייחסות לכלל הטיפול הרפואי בסוכרת, ללא קשר לגורם המממן.
+תרשים 1 מציג את העלייה לאורך השנים 2006–2019 במספר האנשים עם סוכרת בעולם ובהוצאה על בריאות האנשים עם סוכרת בעולם.
+[[קובץ:עלות סוכרת - תרשים 1.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|סוכרת בעולם - הימצאות והוצאה כספית 2019-2006{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה2}}]]
 ==מרכיבי עלות מחלת הסוכרת==
-מרכיבי עלות מחלת הסוכרת משתייכים לשתי קבוצות מרכזיות{{הערה|שם=הערה3|	American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the US in 2012. Diabetes Care 2013; 36(4):1033-1046.}}, {{הערה|שם=הערה4|Solli O, Jenssen T, Kristiansen IS. Diabetes: cost of illness in Norway. BMC EnocrDisord 2010;10:15.}}: עלויות ישירות ועלויות עקיפות של המחלה. ככלל, עלויות ישירות מתייחסות לעלויות רפואיות ולא-רפואיות הכרוכות בזיהוי, טיפול, מניעה, שיקום וטיפול ארוך-טווח, הנובעות מן המחלה. העיקריות הן: ביקורים אצל רופא משפחה, רופא מקצועי, ייעוץ תזונתי וסוציאלי, תרופות, אביזרים לניטור עצמי, ביקורים בחדר מיון, אשפוז והוצאות נסיעה למקום קבלת השירות הרפואי. עלויות עקיפות מתייחסות לפגיעה בפריון וביצרנות בשל תחלואה ותמותה, לרבות ירידה בתעסוקה בשל מוגבלות וגימלה בגין אחוזי נכות.
+מרכיבי עלות מחלת הסוכרת משתייכים לשתי קבוצות מרכזיות{{הערה|שם=הערה3|American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the US in 2017. Diabetes Care. 2018; 41 (5):917-928}}{{הערה|שם=הערה4|Solli O, Jenssen ד, Kristiansen IS. Diabetes: cost of illness in Norway. BMC Enocr Disord. 2010; 10:15.}}{{הערה|שם=הערה5|Sortso C, Green A, Jensen PB, Emneus M. Societal costs of diabetes mellitus in Denmark. Diabet Med. 2016;33(7):877-885. doi:10.1111/dme.12965.}}: עלויות ישירות ועלויות עקיפות של המחלה. ככלל, עלויות ישירות מתייחסות לעלויות רפואיות ולא-רפואיות הכרוכות בזיהוי, טיפול, מניעה, שיקום וטיפול ארוך-טווח, הנובעות מן המחלה. העיקריות הן: ביקורים אצל רופא משפחה, רופא מקצועי, ייעוץ תזונתי וסוציאלי, תרופות, אביזרים לניטור עצמי, ביקורים בחדר מיון, אשפוז והוצאות נסיעה למקום קבלת השירות הרפואי. עלויות עקיפות מתייחסות לפגיעה בפריון וביצרנות בשל תחלואה ותמותה, לרבות ירידה בתעסוקה בשל מוגבלות וגימלה בגין אחוזי נכות.
-עבודות שבוצעו במדינות שונות מלמדות לגבי עלויות של מרכיבי ההוצאה הכספית השונים ולגבי שינויים בהוצאה שחלו לאורך השנים. כך, למשל, סדרת עבודות שבוצעה בארה"ב (ארצות הברית) בשני העשורים האחרונים מדגימה עלייה בסך עלות מחלת הסוכרת (Total cost of illness), מ-98 מיליארד דולר בשנת 1997{{כ}}{{הערה|שם=הערה5|American Diabetes Association. Economic consequences of diabetes mellitus in the U.S. in 1997. Diabetes Care 1998; 21(2):296-309.}} ל-245 מיליארד דולר בשנת 2012{{כ}}{{הערה|שם=הערה3}}. מתוך סך עלות המחלה, היקף העלויות הישירות עלה באותן שנים מ-45 אחוזים{{כ}}{{הערה|שם=הערה5}} ל-72 אחוזים{{כ}}{{הערה|שם=הערה3}}, בהתאמה. על-פי האגודה האמריקאית לסוכרת, שביצעה עבודות אלה, מגמה זו משקפת עלייה בשכיחות המחלה, עלייה בעלויות של שירותי בריאות, כולל כניסתן של טכנולוגיות חדשות, עלייה בצריכה של שירותים ושינויים דמוגרפיים (Demographic). חלוקת הרכב העלות הישירה של מחלת הסוכרת בארה"ב בשנים 2002, 2007, 2012 מוצגת בתרשים 1.
-[[קובץ:כסוכרת1.png|ממוזער|מרכז|600px|תרשים 1. מרכיבי העלות הישירה של מחלת הסוכרת בארה"ב בשנים 2002, 2007, 2012 (במיליארדי דולרים){{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה6|American Diabetes Association. Economic costs of qdiabetes in the U.S. in 2002. Diabetes Care 2003; 26(2):917-932.}}{{הערה|שם=הערה7|American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the U.S. in 2007. Diabetes Care 2008; 31(3):596-615.}}]]
+עבודות שבוצעו במדינות שונות מלמדות לגבי עלויות של מרכיבי ההוצאה הכספית השונים ולגבי שינויים בהוצאה שחלו לאורך השנים. כך, למשל, סדרת עבודות שבוצעה בארצות הברית מדגימה עלייה בסך עלות מחלת הסוכרת (Total cost of illness), מ-98 מיליארד דולר בשנת 1997{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|American Diabetes Association. Economic consequences of diabetes mellitus in the U.S. in 1997. Diabetes Care. 1998; 21(2):296-309.}} ל-327 מיליארד דולר בשנת 2017{{כ}}{{הערה|שם=הערה3}}. מתוך סך עלות המחלה, היקף העלויות הישירות עלה באותן שנים מ-45 אחוזים{{כ}}{{הערה|שם=הערה6}} ל-72 אחוזים{{כ}}{{הערה|שם=הערה3}}, בהתאמה. על-פי האגודה האמריקאית לסוכרת, שביצעה עבודות אלה, מגמה זו משקפת עלייה בשכיחות המחלה, עלייה בעלויות של שירותי בריאות, כולל כניסתן של טכנולוגיות חדשות, עלייה בצריכה של שירותים ושינויים דמוגרפיים.
 ===הוצאה על תרופות===
-בעבודה שבוצעה בנורבגיה נמצא שכשליש מסך עלות המחלה לשנת 2005 הוא בגין הוצאה על תרופות, אשר מהווה 43 אחוזים בקירוב מהעלויות הישירות בלבד{{הערה|שם=הערה4}}. באוסטרליה, אחוז ההוצאה על תרופות בשנים 2008/9 עמד על 33 אחוזים מהעלויות הישירות של המחלה. באירלנד אחוז זה נמצא נמוך יותר, 25 אחוזים מהעלויות הישירות{{הערה|שם=הערה8|Nolan JJ, O'Halloran D, McKenna TJ et al. The cost of treating type 2 diabetes (CODIERE). Ir Med J 2006; 99(10):307-310.}} ודומה להוצאה במדינות מערביות אחרות בהן ארה"ב, 25 אחוזים {{כ}}{{הערה|שם=הערה3}} ואנגליה 23 אחוזים{{כ}}{{הערה|שם=הערה9|Kanavos, van den Aardweg and Schurer: Diabetes expenditure, burden of disease and management in 5 EU countries. London School of Economics, Jan 2012}}.
+מעבודות שהתפרסמו בשנים האחרונות עולה כי ההוצאה על תרופות נעה סביב חמישית עד שליש מסך העלויות הישירות של הטיפול בסוכרת. כך, באוסטרליה בשנים 2008/9 ההוצאה על תרופות עמדה על 33 אחוזים, בקטלוניה שבספרד בשנת 2011 על 30 אחוזים{{הערה|שם=הערה7|Mata-Cases M, Casajuana M, Franch-Nadal J, et al. Direct medical costs attributable to type 2 diabetes mellitus: a popula- tion-based study in Catalonia, Spain. Eur J Health Econ. 2016; 17(8):1OO1-1O1O.}} בארצות הברית ב-2017 על 30 אחוזים{{הערה|שם=הערה3}} באיטליה ב-2010 על 29.5 אחוזים{{הערה|שם=הערה8|Kanavos, van den Aardweg and Schurer: Diabetes expenditure, burden of disease and management in 5 EU countries. London School of Economics, Jan 2012.}} בצרפת ב-2010 על 27 אחוזים{{הערה|שם=הערה8}} באירלנד ב-2000/1999 על 25 אחוזים{{הערה|שם=הערה9|Nolan JJ, O'Halloran D, McKenna TJ et al.The cost of treating type 2 diabetes (CODIERE). Ir Med J. 2006; 99(10)307-310.}} באנגליה על 23 אחוזים{{הערה|שם=הערה8}} ובגרמניה ב-2010 על 19.5 אחוזים{{הערה|שם=הערה8}} מדינות מעט חריגות הן נורווגיה וישראל, בהן ההוצאה על תרופות לסוכרת הגיעה ל-43 אחוזים בקירוב{{הערה|שם=הערה4}} ול-39 אחוזים, בהתאמה, מהעלויות הישירות של הטיפול במחלה{{הערה|שם=הערה10|בליצר ר, טמיר א, שטראוס י, פוליצר ע, פינטו א, פריאור ר, רז א, גרינברג ד, קרסיק א. דוח תדעי הסכם למחקר: הערכת עלות מחלת הסוכרת בישראל והבנת המשמעויות למניעתה ולפיתוח כלי מימון חדשים לרפואה מונעת. דצמבר 2018}} בעוד ההוצאה על תרופות היא מרכיב משמעותי בסך עלות המחלה, קיים שוני בשיטת הכללת התרופות בחישוב העלויות בין העבודות הללו, דבר אשר עשוי להסביר חלק מן ההבדלים הגדולים באחוז ההוצאה על תרופות.
-קיים שוני בשיטת הכללת התרופות בחישוב העלויות בין העבודות הללו, דבר אשר עשוי להסביר חלק מן ההבדלים הגדולים באחוז ההוצאה על תרופות.
-בפרסום מטעם מרכז המידע של שירותי הבריאות הלאומיים (National Health Sevices) באנגליה לתקופה של 8 שנים בין 2004/5 ל-2013/14, מוצגות מגמות ברישום וניפוק תרופות לסוכרת הכלולות ברשימת התרופות המאושרות במימון ציבורי{{הערה|שם=הערה10|Health and Social Care Information Center. Prescribing for diabetes: England 2005-6 to 2013-14. 12 August 2014. Available at: http://www.hscic.gov.uk/catalogue/PUB14681/pres-diab-eng-200506-201314-rep.pdf}}. לפי דו"ח זה, לאורך כל התקופה המדווחת חלה עלייה של 56 אחוזים בהוצאה על תרופות, מ-514 מיליון ליש"ט (לירות שטרלינג) בשנת 2004/5 ל-803 מיליון ליש"ט בשנת 2013/14. עלייה זו נובעת מעלייה אבסולוטית (Absolute) במספר המרשמים ומבטאת את מחירם היחסית גבוה של אנאלוגים (Analogues) של Insulin ותרופות ממשפחת ה[[תרופות חדשות לסוכרת מסוג 2{{כ}}#תכשירים משופרים ממשפחת ה- 1 –GLP|אינקרטינים]] (Incretins), אשר אימוצן התרחב לאורך תקופת השנים הללו. בנוסף, נתונים בדו"ח מדגימים עלייה פי 2.2 בהוצאה על מרשמים ל-[[t:Metformin|Metformin]] לאורך כל התקופה המדווחת. עלייה משמעותית זו משקפת עלייה בשכיחות המחלה וכן הטמעה של המלצות המכון הלאומי באנגליה לבריאות ולמצויינות ברפואה (National Institute for Health and Clinical Excellence, NICE) לטיפול ב- Metformin כתרופת הבחירה הראשונה בסוכרת. כל זאת, בתקופה בה מחיר התרופה אינו משתנה ואולי אף פוחת.
+בפרסום מטעם מרכז המידע של שירותי הבריאות הלאומיים (National Health Sevices) באנגליה לתקופה של 5 שנים בין 2015/2016 ל-2019/2020, מוצגות מגמות ברישום וניפוק תרופות לסוכרת הכלולות ברשימת התרופות המאושרות במימון ציבור{{הערה|שם=הערה11|Health and Social Care Information Center. Prescribing for diabetes: England 2015/16 to 2019/20. 5 November 2020.}} לפי דו"ח זה, בשנת 2019/2020 מרשמים לתרופות לסוכרת היו 5.1 אחוזים מכלל המרשמים לתרופות במדינה, לעומת 4.6 אחוזים בשנת 2015/2016. בתקופת השנה מ-2018/2019 לשנת 2019/2020 ההוצאות על תרופות לסוכרת עלו ב-7 אחוזים והגיעו לסך 1,152 מיליון ליש"ט, שהיו 12.5 אחוזים מכלל ההוצאות על מרשמים ברפואה הראשונית באנגליה.
 ===עלות הטיפול בסיבוכי מחלת הסוכרת===
+במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות, כרבע עד מחצית מסך העלויות הישירות לטיפול בסוכרת נובעים מסיבוכי המחלה הכרוניים{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה12|	Barcelo A, Aedo C, Rajpathak S, Robles S. The cost of diabetes in Latin America and the Caribbean. Bull World Health Organ. 2003; 81 (!):19-27.}}. בעבודה שבוצעה באירלנד נמצא שעלויות הטיפול בחולי סוכרת עם סיבוכים מיקרו ומאקרווסקולריים גבוהות פי 1.8 ופי 2.9, בהתאמה, לעומת חולי סוכרת ללא סיבוכים. סיבוכים מיקרווסקולריים כוללים פגיעה בראייה, ב[[תפקודי כליות|תפקוד הכליות]] ובתחושה העצבית, ואילו סיבוכים מאקרווסקולריים כוללים שבץ מוח והתקף לב. עוד נמצא כי הופעת סיבוכים מיקרו ומאקרווסקולריים גם יחד מעלה פי 3.8 את עלות הטיפול בחולי הסוכרת{{הערה|שם=הערה9}} הסיבוך בעל המשקל הגבוה ביותר בהוצאות הכספיות הישירות והעקיפות בסוכרת הוא [[מחלה קרדיווסקולרית]], וזאת בשל ההוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול הרפואי במחלה קרדיווסקולרית ובשל נכות הגורמת לפגיעה ביצרנות, בעיקר בגין העדתיות מהעבודה ובשל תמותה מוקדמת{{הערה|שם=הערה13|Bolin K, Gip C, Mork AC, Lindgrent B. Diabetes, healthcare cost and loss of productivity in Sweden 1987 and 2005 - a regis- ter-based approach. Diabet Med. 2009; 26:928-934.}} במחקר עוקבה רטרוספקטיבי מישראל, אשר אפיין את העלויות הישירות של טיפול בשנה הראשונה לאחר אירוע קרדיווסקולרי חדש בקרב אנשים עם סוכרת, נמצא שאשפוזים הם המרכיב העיקרי בהוצאות הרפואיות. יתרה מכך, במהלך השנה הראשונה לאחר אירוע קרדיווסקולרי, ההוצאה בגין אשפוזים גבוהה פי 3.25 ביחס לשנה טרום האירוע{{הערה|שם=הערה14|Melzer Cohen C, Hallen N, ChodickG, Bourvine L, Waner T, Karasik A. Short-Term Excess Healthcare Costs Associated with Cardiovascular Events Among Adults with Type 2 Diabetes in Israel: A Retrospective Cohort Study. Pharmacoecon Open. 2021; April.}}.
-במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות, כרבע עד מחצית מסך העלויות הישירות לטיפול בסוכרת נובעות מסיבוכי המחלה הכרוניים{{הערה|שם=הערה3}}, {{הערה|שם=הערה11|Barcelo A, Aedo C, Rajpathak S, Robles S. The cost of diabetes in Latin America and the Caribbean. Bull World Health Organ 2003; 81(1)19-27.}}. בעבודה שבוצעה באירלנד נמצא שעלויות הטיפול בחולי סוכרת עם סיבוכים מיקרו ומאקרווסקולריים (Mirco and macrovascular) גבוהות פי 1.8 ופי 2.9, בהתאמה, לעומת חולי סוכרת ללא סיבוכים. סיבוכים מיקרווסקולריים כוללים [[רטינופתיה|פגיעה בראייה]] (Retinopathy), ב[[נפרופתיה|תפקוד הכליות]] (Nephropathy) ו[[נוירופתיה|תחושה העצבית]] (Neuropathy) ואילו סיבוכים מאקרווסקולריים כוללים [[שבץ מוח]] ו[[התקף לב]]. עוד נמצא כי הופעת סיבוכים מיקרו ומאקרווסקולריים גם יחד מעלה פי 3.8 את עלות הטיפול בחולי הסוכרת{{הערה|שם=הערה8}}. הסיבוך בעל המשקל הגבוה ביותר בהוצאות הכספיות הישירות והעקיפות בסוכרת הוא [[מחלה קרדיווסקולרית]] (Cardiovascular), וזאת בשל ההוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול הרפואי במחלה קרדיווסקולרית ובשל נכות הגורמת לפגיעה ביצרנות, בעיקר בגין העדרויות מהעבודה ובשל תמותה מוקדמת{{הערה|שם=הערה12|Bolin K, Gip C, Mork AC, Lindgrent B. Diabetes, healthcare cost and loss of productivity in Sweden 1987 and 2005 - a regis¬ter-based approach. Diabet Med 2009; 26:928-934.}}{{כ}}.
 ===אשפוזים===
+אשפוז בבית חולים הוא מרכיב בטיפול הרפואי הכרוך בעלות יחסית גבוהה. משך האשפוז בבית חולים של חולה סוכרת הוא, על-פי רוב, ממושך יותר ביחס לאדם ללא סוכרת, וזאת בעיקר בשל סיבוכיה הכרוניים של המחלה. מנתונים שנאספו במדינות רבות עולה שאשפוז מהווה את המרכיב המרכזי של העלויות בגין סוכרת - כשליש עד שני שלישים בקירוב מהעלויות הישירות של המחלה{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה7}}{{הערה|שם=הערה8}}{{הערה|שם=הערה9}}.
+===עלויות עקיפות===
+העלויות העקיפות של מחלת הסוכרת לרוב אינן מורגשות במערכת הבריאות, כי אם במערכות סוציאליות אחרות. עלויות אלו מתייחסות בעיקר לפגיעה בפריון בשל העדתיות מהעבודה ונכות. מסקירה של מחקרים שונים עולה שהעלויות העקיפות מהוות 25 אחוזים עד 64 אחוזים מסך עלות המחלה{{הערה|שם=הערה15|Ettaro L, Songer TJ, Zhang P, Engelgau MM. Cost-of-illness studies in diabetes mellitus. Pharmacoeconomics. 2004; 22(3):149-164.}}.
-אשפוז בבית חולים הוא מרכיב בטיפול הרפואי הכרוך בעלות גבוהה יחסית. נתונים מארה"ב מצביעים על כך שתוך 5 שנים, בין השנים 2007-2002, חלה עלייה של כ-50 אחוזים במספר ימי האשפוז של חולי סוכרת, ל-24.3 מיליוני ימים{{הערה|שם=הערה7}}. מלבד העלייה במספר הכולל של ימי האשפוז, משך האשפוז בבית חולים של חולה סוכרת הוא, על-פי רוב, ממושך יותר, וזאת בעיקר בשל סיבוכיה הכרוניים של המחלה. מנתונים שנאספו במדינות רבות עולה שאשפוז מהווה את המרכיב המרכזי של העלויות בגין סוכרת - כשליש עד שני שליש בקירוב מהעלויות הישירות של המחלה{{הערה|שם=הערה3}},{{הערה|שם=הערה5}}, {{הערה|שם=הערה6}}, {{הערה|שם=הערה7}}, {{הערה|שם=הערה8}}, {{הערה|שם=הערה9}}{{כ}}.
+בארצות הברית, העלויות העקיפות לשנת 2017 הוערכו בכ-90 מיליארד דולר, סכום המהווה 28 אחוזים מתוך סך העלויות הקשורות בסוכרת (עלויות ישירות ועקיפות){{הערה|שם=הערה3}}. נתון גבוה יותר (41 אחוזים) התקבל מדנמרק לגבי שנת 2011{{כ}}{{הערה|שם=הערה16|Sortso C, Green A, Jensen PB, Emneus M. Societal costs of diabetes mellitus in Denmark. Diabet Med. 2016;33(7):877-885. doi:l0.1H1/dme.l2965.}}.
-===עלויות עקיפות===
+העלויות העקיפות של מחלת הסוכרת כוללות גם הפסד שנגרם לחברה בגין תמותה מוקדמת. להערכת הפדרציה הבין- לאומית לסוכרת, 11.3 אחוזים ממקרי המוות בעולם נובעים מסוכרת. בשנת 2019 נפטרו מסוכרת 4.2 מיליון איש בין הגילאים 20–79 ברחבי העולם, כאשר קרוב למחצית מתוכם (46.2 אחוזים) הם בגילאים עד 60{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}}. הערכה זו, גבוהה ככל שתהיה, היא כנראה תת-אומדן, שכן לא קיימת אחידות בדיווח לגבי סיבת מוות.
-העלויות העקיפות של מחלת הסוכרת לרוב אינן מורגשות במערכת הבריאות כי אם במערכות סוציאליות אחרות. עלויות אלו מתייחסות בעיקר לפגיעה בפריון בשל העדרויות מהעבודה ונכות. מסקירה של מחקרים שונים עולה שהעלויות העקיפות מהוות 64-25 אחוזים מסך עלות המחלה{{הערה|שם=הערה13|Ettaro L, Songer TJ, Zhang P, Engelgau MM. Cost-of-illness studies in diabetes mellitus. Pharmacoeconomics 2004; 22(3):149-164.}}.
+==עלויות מחלת הסוכרת על פני משך החיים==
+העלות של חולה סוכרת על פני משך חייו תלויה בגיל אבחון המחלה, בעלויות הטיפול במחלה ובהשפעה של המחלה על תוחלת החיים. מחקר אמריקאי{{הערה|שם=הערה17|Zhuo X, Zhang P, Barker L, Albright A., Thompson TJ, Gregg E. The Lifetime Cost of Diabetes and Its Implications for Diabetes Prevention. Diabetes Care. 2014;37(9):2557-2564. doi:10.2337/dcl3-2484.}}, מצביע על עלויות רפואיות עודפות של חולה סוכרת על פני משך חייו, של כ-36 אלף דולר לחולה המאובחן בגיל 65, עד עלויות של כ-125 אלף דולר לחולה המאובחן בגיל 40. אומדנים אלו ואחרים מהווים בסיס לחישובי כדאיות כלכלית של תוכניות למניעת סוכרת ולטיפול במחלה.
-בארה"ב, העלויות העקיפות לשנת 2012 הוערכו בכ-69 מיליארד דולר, סכום המהווה 28 אחוזים מתוך סך העלויות הקשורות בסוכרת (עלויות ישירות ועקיפות){{הערה|שם=הערה3}}. נתון דומה, אם כי מעט נמוך יותר (24 אחוזים), התקבל מנורבגיה לגבי שנת 2005{{כ}}{{הערה|שם=הערה4}}. העלויות העקיפות של מחלת הסוכרת כוללות גם הפסד שנגרם לחברה בגין תמותה מוקדמת. להערכת הפדרציה הבין-לאומית לסוכרת, בשנת 2013 נפטרו מסוכרת כ-5.1 מיליוני אנשים ברחבי העולם{{הערה|שם=הערה1}}. הערכה זו היא כנראה תת-אומדן, שכן לא קיימת אחידות בדיווח לגבי סיבת מוות ועל כן יתכן ובחישוב לא נכללו חולי סוכרת שמותם נגרם מסיבוכים של המחלה.
+==משמעות כלכלית של מניעת סוכרת==
+תוכניות למניעת סוכרת כוללות מרכיבים של שינוי בהרגלי חיים בתחומי [[פעילות גופנית]], [[תזונה]] ו[[ירידה במשקל]] וכן טיפול תרופתי{{הערה|שם=הערה18|Li R, Qu S, Zhang P, et al. Economic Evaluation of Combined Diet and Physical Activity Promotion Programs to Prevent Type 2 Diabetes Among Persons at Increased Risk: A Systematic Review for the Community Preventive Services Task Force. Ann Intern Med. 2015;163(6):452-460. doi:!0.7326/M15-0469.}}. תוכניות אלו הוכחו כמסוגלות למנוע או לדחות הופעת סוכרת, והן מורידות את הסיכון להתפתחות המחלה בשלוש שנים ב-58 אחוזים עד 50 אחוזים{{הערה|שם=הערה19|Group DPPR. Reduction in the Incidence of Type 2 Diabetes with Lifestyle Intervention or Metformin. N Engl J Med. 2002;346(6):393-403.doi:l0.l056/NEJMoa0125l2.}}. הכדאיות הכלכלית של תוכניות כאלו תלויה בעלות ההפעלה של התוכנית, ביעילות של התוכנית במניעה או בדחיית המחלה ובעלויות המיוחסות למחלה ונחסכות. מחקר הדגל של תוכניות למניעת סוכרת בארצות הברית (us Diabetes Prevention Program) כלל התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות חיים ועלה כ-1,400 דולר למשתתף{{הערה|שם=הערה19}}. מחקר מישראל{{הערה|שם=הערה20|Balicer R, Bitterman H, Liberman N, Tamir O, Neudorfer Y, Samson O, Raz I. Planning of a social impact bond to reduce development of type 2 diabetes in high risk pre-diabetics. 2013:1-42. http://www.socialfinance.org.il}} בחן את התכנות תוכנית מניעת סוכרת בקרב טרום־סוכרתיים והציע תוכנית התערבות בעלות של כ-8,000 ש"ח לשנה למשתתף. מחקר זה נקב בסכום חיסכון מהוון של כ-145,000 ש"ח בעלויות כוללות על פני שמונה שנים לכל מקרה של סוכרת אשר נמנע.
 ==נתונים מישראל==
+מתחילת המאה ה-21, מחלת הסוכרת בישראל מדורגת כסיבת המוות השלישית והיא הגורם ל-5 אחוזים עד 6 אחוזים לפחות מכלל הפטירות מדי שנה בשנים האחרונות. שיעור הפטירות המתוקנן לגיל בישראל בסוכרת גבוה פי 2.2 בהשוואה לממוצע 15 מדינות האיחוד האירופי (15-EU){{כ}}{{הערה|שם=הערה21|.גולדברגר נ, אבורבה מ, חקלאי צ. סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2018. תחום מידע, חטיבת המידע, משרד הבריאות. מרץ 2021.}}. פירוט סיבות המוות העיקריות לשנים 2018-2000 מופיע בתרשים מספר 2. מסקר הבריאות הלאומי האחרון שביצע המרכז הלאומי לבקרת מחלות בקרב האוכלוסייה הבוגרת במדינה (בוצע בשנים 2014–2015), עולה כי צריכת שירותי הבריאות בקרב אנשים עם סוכרת גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, גם לאחר תקנון לגיל. הבדל זה בא לידי ביטוי במספר הביקורים אצל רופא משפחה ורופא מומחה ואשפוזים בבית חולים{{הערה|שם=הערה22|צוקר ע, לו צקי מ, בלומנפלד א, דכטיאר ר, נוביק ד, ק רולניסק׳ ד ושוחט ת. סוכרת בישראל - תמונת מצב. בתוך: המדריך לטיפול בסוכרת. רז א (עורך) קבוצת מדיקל מדיה ,2019}}. נתון זה דומה להערכות מארצות הברית{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה23|Gandra SR, Lawrence LW, Parasuraman BM et al. Total and component health care costs in a non-Medicare HMO popula- tion of patients with and without type 2 diabetes and with and without macrovascular disease. J Manag Care Pharm 2006; 12(7):546-554.}}.
-מתחילת שנות האלפיים מדורגת מחלת הסוכרת בישראל כסיבת המוות השלישית והיא הגורם ל-7-6 אחוזים לפחות מכלל הפטירות מדי שנה מסוף שנות ה-90 ואילך{{הערה|שם=הערה14|.גולדברגר נ, אבורבה מ, חקלאי צ. סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2009. תחום מידע, חטיבת המידע, משרד הבריאות. יוני 2012}}. פירוט סיבות המוות העיקריות לשנים 2010-2000 מופיע בתרשים מספר 2.
+===עלויות למערכת===
+מבחינת עלויות, במחקר שבוצע ב"מכבי שירותי בריאות" על אוכלוסיית חולי הסוכרת מבוטחי הקופה בשנים 1999–2001 נבחנו ההוצאות על כלל האשפוזים, ביקורים אצל הרופא המטפל, ביקורים אצל רופא מומחה, טיפולים תרופתיים וטיפולים על-ידי אחות{{הערה|שם=הערה24|Chodick G, Heymann AD, Wood F, Kokia E. The direct medical cost of diabetes in Israel. Eur J Health Econom 2005; 6:166-71.}}. בהשוואת ההוצאות הישירות על חולה סוכרת להוצאה הממוצעת על מבוטח באותה קבוצת גיל ומין ללא סוכרת, נמצא כי אלו גבוהות בכ-53 אחוזים בממוצע. בהטלה (אקסטרפולציה) לכלל חולי הסוכרת בישראל, הגיעה כלל עלות הטיפול הרפואי בשנת 2001 לכדי 12.4 אחוזים מתקציב קופות החולים, כאשר העלויות המיוחסות לטיפול במחלת הסוכרת עצמה הוערכו ב-6.9 אחוזים. הערכה ישראלית שבוצעה על ידי ארגון Social-finance Israel בשנת 2013{{כ}}{{הערה|שם=הערה20}} מצביעה על עלויות שנתיות עודפות של חולה סוכרת בישראל (בהשוואה לאדם ללא סוכרת מותאם בגיל, מין, מגזר): כ-5,500 ש"ח בעלויות רפואיות, 1,320 ש"ח בעלויות המוטלות על המוסד לביטוח לאומי וכ-11,000 ש"ח עלויות עקיפות בגין פגיעה ביצרנות. שני התחשיבים הנ"ל נמצאים בהלימה עם ממצאים של מחקר עדכני, ראשון מסוגו במדינה, להערכת העלות הכוללת (ישירה ועקיפה) של מחלת הסוכרת בישראל{{הערה|שם=הערה10}}. במסגרת מחקר זה נבנה בסיס נתונים משותף של קופת החולים שירותי בריאות כללית והמוסד לביטוח לאומי ביחס לשנת 2013, ששימש להשוואה בין מבוטחי הקופה הבוגרים עם אבחנה של סוכרת לבין מדגם מותאם בגיל, מין ומגזר של מבוטחים ללא אבחנה של סוכרת. תוצאות המחקר העלו כי הפגיעה השנתית הכוללת בשל התחלואה בסוכרת הייתה כ-8.5 מיליארד שקל. סכום זה מורכב מהוצאה עודפת בשירותי בריאות ופגיעה בתעסוקה ובפריון העבודה כתוצאה מהמחלה. התפלגות מרכיבי העלות מופיעה בתרשים מספר 3. ההוצאה העודפת על שירותי בריאות עבור חולי הסוכרת עמדה על כ-3.5 מיליארד שקל. עוד נמצא כי העלות הממוצעת עבור שירותי בריאות שצורך חולה סוכרת הייתה גדולה פי 1.75 מההוצאה על מטופל דומה שאינו חולה בסוכרת. משמעות הנתונים היא שמתוך כלל ההוצאה לבריאות לבוגרים, ניתן היה לחסוך היקף של 14% מההוצאה - לו הייתה נמנעת רק התחלואה בסוכרת{{הערה|שם=הערה10}}. עוד עלה במחקר כי הפגיעה השנתית הכוללת בתוצר הלאומי בשל התחלואה בסוכרת היא כ-5 מיליארד שקל. שיעור הלא-עובדים בקרב אנשים עם סוכרת בגיל העבודה (עד גיל 65) עומד על 45% בהשוואה ל-35% בקרב אנשים שאינם חולים בסוכרת. מהמחקר עלה כי כתוצאה מאי-השתתפות בכוח העבודה בשל נכות מאבד המשק כ-1.9 מיליארד שקל. בנוסף, הנתונים מעידים על פגיעה בתוצר הלאומי בשווי של כ-800 מיליון שקל בשל תמותה מוקדמת כתוצאה מהמחלה.
-[[קובץ:כסוכרת2.png|ממוזער|מרכז|600px|תרשים 2. סיבות המוות המובילות בישראל 2010-2000 (אחוז מסך כל הפטירות באוכלוסיה){{ש}}לקוח מתוך [http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/pages/03072012_1.aspx "סיבות מוות מובילות בישראל 2000-2010"] ]]
+"תרומה" משמעותית לעלויות בישראל ניתן לזקוף לטיפול בדיאליזה הניתן במענה לאי-ספיקת כליות. טיפול זה הוא ממושך, ניתן במכונים ייעודיים או ביחידות הדיאליזה בבתי חולים וגורם לפגיעה קשה באיכות החיים ולקיצור תוחלת החיים. מנתוני המאגר הישראלי לדיאליזה שפורסמו בשנת 2018 על-ידי האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, עולה כי בין השנים 1990–2015 נצפתה עלייה פי 3 לערך באחוז האנשים עם סוכרת מבין מטופלי הדיאליזה החדשים, מ-18% ל-45%, בהתאמה{{הערה|שם=הערה25|.טיפול כלייתי חליפי בישראל, 2015-1990. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מסי 367, ינואר 2018.}}. עדות להכרה בעלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בדיאליזה ניתן לראות בקביעת אי-ספיקת כליות סופנית כאחת משש "המחלות הקשות" המתוקצבות בנפרד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
+לאור העלויות הגבוהות וכחלק מהניסיון לשפר את מדדי התהליך בטיפול בסוכרת ותוצאי הבריאות של החולים, מונהגות בקופות החולים תוכניות שונות לניהול מחלת הסוכרת ולניצול יעיל יותר של משאבים. הטמעה של התוכניות בהיקף נרחב והפעלתן באופן מתמשך צפויות להניב פירות בטווח הארוך גם מבחינת ירידה בהוצאה הכספית, בפרט לאורה של התוכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת, שהושקה בארץ בשנת 2016{{כ}}{{הערה|שם=הערה26|המועצה הלאומית לסוכרת. התוכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת. יולי 2016.}}. תוכנית זו מובלת על ידי המועצה הלאומית לסוכרת, בשיתוף משרד הבריאות, קופות החולים, אנשי מקצוע ומומחים רבים. התוכנית מורכבת משמונה אסטרטגיות הכוללות יחד מעל 50 תחומי פעולה ובין יעדיה לטווח הבינוני והארוך, הפחתה בנטל הכלכלי של המחלה.
+[[קובץ:עלות סוכרת - תרשים 2.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 2. סיבות מוות מובילות בישראל 2000–2018 (אחוז מסה"כ הפטירות באוכלוסייה){{ש}}לקוח מתוך: "סיבות מוות מובילות בישראל 2000-2018", משרד הבריאות, עמוד 20{{ש}}https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2018.pdf]]
-מסקר הבריאות הלאומי שביצע המרכז הישראלי לבקרת מחלות בשנים 2008-2007 בקרב האוכלוסייה הבוגרת במדינה עולה כי צריכת שירותי בריאות בקרב חולי סוכרת היא פי 2 מאשר באוכלוסייה ללא סוכרת. הבדל זה בא לידי ביטוי במספר הביקורים אצל רופא, ביקורים בחדר מיון ואשפוזים בבית חולים{{הערה|שם=הערה15|.יפרח א, פלד ת, שוחט ת. סוכרת בישראל - תמונת מצב. מדיסין סוכרת, 2010 ;8 :6-9 }}. נתון זה דומה להערכות מארה"ב {{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה16|Gandra SR, Lawrence LW, Parasuraman BM et al. Total and component health care costs in a non-Medicare HMO popula¬tion of patients with and without type 2 diabetes and with and without macrovascular disease. J Manag Care Pharm 2006; 12(7):546-554.}}. מבחינת עלויות, במחקר שבוצע במכבי שירותי בריאות על אוכלוסיית חולי הסוכרת מבוטחי קופת החולים בשנים 2001-1999 נבחנו ההוצאות על כלל האשפוזים, ביקורים אצל הרופא המטפל, ביקורים אצל רופא מומחה, טיפולים תרופתיים וטיפולים על-ידי אחות{{הערה|שם=הערה17|Chodick G, Heymann AD, Wood F, Kokia E. The direct medical cost of diabetes in Israel. Eur J Health Econom 2005;6:166-71.}}. בהשוואת ההוצאות הישירות על חולה סוכרת להוצאה הממוצעת על מבוטח באותה קבוצת גיל ומין ללא סוכרת, נמצא כי אלו גבוהות בכ-53 אחוזים בממוצע. בהטלה (אקסטרפולציה, Extrapolation) לכלל חולי הסוכרת בישראל, כלל עלות הטיפול הרפואי בשנת 2001 הגיע לכדי 12.4 אחוזים מתקציב קופות החולים, כאשר העלויות המיוחסות לטיפול במחלת הסוכרת עצמה הוערכו ב-6.9 אחוזים.
+===עלויות לפרט===
+בין כל העלויות הכרוכות במחלת הסוכרת, גם הפרט עצמו נושא בנטל. בישראל, נדרשים חולי סוכרת, כמו שאר המבוטחים, לשלם דמי השתתפות עצמית בגין שירותי בריאות, ובכלל זה בגין תרופות ואביזרים. מאחר שמדובר במחלה כרונית, מונהגת ביחס לטיפול בהם תקרה בהשתתפות העצמית עבור תרופות ואביזרים. תקרה זו מתייחסת לכלל התרופות שבסל שירותי הבריאות ולא רק ביחס לתרופות לטיפול במחלה הכרונית{{הערה|שם=הערה27|הגדרת מחלה כרונית לצורך תקרה עבור רכישת תרופות לחולים כרוניים. עידכון 5/2018. פורסם בתאריך 31 בדצמבר 2018}}. תקרת התשלום היא חודשית ומשתנה בין קופות החולים השונות, בהתאם לתוכנית הגבייה שאושרה לכל קופה על-ידי משרד הבריאות. נכון לשנת 2016, תקרה זו עומדת על 321–390 שקל לחודש (תלוי בקופת החולים המבטחת){{הערה|שם=הערה28|חוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים מספר 8/2020: עידכון תשלומים בעד שירות׳ בריאות ותרופות לשנת 2020. פורסם בתאריך 30 בדצמבר 2020.}}. לחולים כרוניים מעל גיל פרישה המקבלים גמלת הבטחת הכנסה יש תקרה הנמוכה ב-50 אחוזים מהתקרה הרגילה עבור חולה כרוני{{הערה|שם=הערה27}}.
-תרומה משמעותית לעלויות בישראל ניתן לזקוף לטיפול ב[[דיאליזה]] (Dialysis), הניתן במענה ל[[אי-ספיקת כליות]]. טיפול זה הוא ממושך, ניתן במכונים ייעודיים או ביחידות הדיאליזה בבתי חולים וגורם לפגיעה קשה באיכות החיים ולקיצור תוחלת החיים. מנתוני המאגר הישראלי לדיאליזה שפורסמו בשנת 2012 על-ידי האיגוד הישראלי לנפרולוגיה (Nephrology) ולחץ דם והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, עולה כי בין השנים 1990 ל-2010 נצפתה עלייה פי 3 במספר החולים החדשים בטיפול בדיאליזה בגלל מחלת הסוכרת, המהווה עלייה של 66 אחוזים בשיעור החולים החדשים ל-100,000 תושבים באוכלוסייה. גם החלק היחסי של מחלת הסוכרת כגורם לאי ספיקת כליות סופנית (טיפול בדיאליזה מעל 90 יום) עלה בשנים אלו, מ-18 אחוזים ל-42.7 אחוזים, המהווים עלייה של 271 אחוזים{{כ}}{{הערה|שם=הערה18|טיפול כלייתי חליפי בישראל, 2010-1990. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מספר 350, תל השומר;2012}}. עדות להכרה בעלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בדיאליזה ניתן לראות בקביעת אי-ספיקת כליות סופנית כאחת מה"מחלות הקשות" המתוקצבות בנפרד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
+השתתפות עצמית מונהגת גם עבור שירותי בריאות אחרים, כגון ייעוץ על-ידי דיאטנית או ביקור אצל רופא מקצועי, ותשלום זה מתבצע מדי רבעון{{הערה|שם=הערה27}}.
-לאור העלויות הגבוהות וכחלק מהניסיון לשפר את מדדי התהליך בטיפול בסוכרת ותוצאי הבריאות של החולים, מונהגות בקופות החולים תוכניות שונות לניהול מחלת הסוכרת ולניצול יעיל יותר של משאבים. הטמעה של התוכניות בהיקף נרחב והפעלתן באופן מתמשך צפויות להניב פירות בטווח הארוך גם מבחינת ירידה בהוצאה הכספית.
+[[קובץ:עלות סוכרת - תרשים 3.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 3. התפלגות מרכיבי עלות מחלת הסוכרת בישראל{{הערה|שם=הערה9}}]]
-בין כל עלויות הטיפול במחלת הסוכרת, נושא גם הפרט עצמו בנטל. בישראל, נדרשים חולי סוכרת, כמו שאר המבוטחים, לשלם דמי השתתפות עצמית בגין שירותי בריאות, ובכלל זה בגין תרופות ואביזרים. מאחר שמדובר במחלה כרונית, מונהגת ביחס לטיפול בהם תקרה בהשתתפות העצמית עבור תרופות ואביזרים. תקרה זו מתייחסת לכלל התרופות שבסל שירותי הבריאות ולא רק ביחס לתרופות לטיפול במחלה הכרונית{{הערה|שם=הערה19|המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מספר 324, תל השומר; 2009 חוזר סמנכ"ל (סגן מנהל כללי) לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים מספר 13/2011: "הגדרת מחלה כרונית לצורך תקרה עבור רכישת תרופות לחולים כרוניים" - עידכון. פורסם בתאריך 15 בנובמבר 2011}}. תקרת התשלום היא חודשית ומשתנה בין קופות החולים השונות, בהתאם לתוכנית הגבייה שאושרה לכל קופה על-ידי משרד הבריאות. נכון לשנת 2013, תקרה זו עומדת על 336-277 ש"ח (שקלים חדשים) לחודש{{הערה|שם=הערה20|חוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים מספר 4/2013: "עידכון תשלומים בעד שירותי בריאות ותרופות לשנת 2013", פורסם בתאריך 3 ביולי 2013}}. לחולים כרוניים מעל גיל פרישה המקבלים גמלת הבטחת הכנסה יש תקרה הנמוכה ב-50 אחוזים מהתקרה הרגילה עבור חולה כרוני{{הערה|שם=הערה20}}.
+על אף שקיימת תקרת תשלומים, ממצאים מעבודות שונות מצביעים על כך שהתשלומים הללו מכבידים מאד על חולים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. לדוגמה, מסקר מכון ברוקדייל אודות שביעות רצון הציבור ממערכת הבריאות בישראל שבוצע בשנת 2016 עולה כי 9 אחוזים מהמשיבים שנזקקו לתרופות ויתרו על רכישתן בגלל המחיר. בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון נמצא שיעור גבוה יותר של מוותרים על טיפול או על תרופה עקב המחיר לעומת בקרב בעלי הכנסה גבוהה יותר (14 אחוזים לעומת 8 אחוזים בהתאמה). בנוסף, בקרב חולים במחלה כרונית שיעור גבוה יותר של מוותרים על טיפול או על תרופה עקב המחיר לעומת אלה שאינם חולים במחלה כרונית (12 אחוזים לעומת 8 אחוזים){{כ}}{{הערה|שם=הערה29|ברמלי-גרינברג ש, מדינה-הרטום ת, בלינסק׳ א. דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות ב-2016. מאיירס־גיוינט-מכון ברוקדייל, דצמבר 2017.}}.
-השתתפות עצמית מונהגת גם עבור שירותי בריאות אחרים, כגון ייעוץ על-ידי דיאטנית או ביקור אצל רופא מקצועי, ותשלום זה מתבצע מדי רבעון{{הערה|שם=הערה19}}. על אף שקיימת תקרת תשלומים, ממצאים מעבודות שונות מצביעים על כך שהתשלומים הללו מכבידים מאד על חולים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. לדוגמה, מהסקר החברתי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007 עולה כי 15.6 אחוזים מהמשיבים שנזקקו לתרופות ויתרו על רכישתן מסיבות כלכליות. שיעור זה שונה בין קבוצות האוכלוסייה, למשל 11.1 אחוזים מהיהודים לעומת 43.2 אחוזים מהערבים{{הערה|שם=הערה21|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לוח 7.7: בני 20 ומעלה, לפי ויתור מסיבות כלכליות על צריכה של מוצרים ושירותים נבחרים ב-12 החודשים האחרונים, ולפי תכונות נבחרות. שנתון סטטיסטי לישראל 2009}}. בסקר אוכלוסייה שבוצע בשנת 2012 נמצא כי מתוך 12 אחוזים המרואיינים שוויתרו בגלל התשלום על טיפול רפואי בקופת החולים או על תרופת מרשם או על שניהם, 20 אחוזים היו בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון ו-17 אחוזים בקרב חולים כרוניים{{הערה|שם=הערה22| ברמלי-גרינברג ש, מדינה-הרטום ת. תמצית ממצאי הסקר התשיעי העוקב אחר דעת הציבור על רמת השירות ותפקיד מערכת הבריאות
+בסקר אוכלוסייה שבוצע בשנת 2018{{כ}}{{הערה|שם=הערה30|.ברמלי-גרינברג ש, יערי ע, ואבני א. דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2018. מאיירס-גיוינט-ברוקדייל, מאי 2020}} נמצא כי שיעור המוותרים בגלל התשלום על טיפול רפואי או על תרופה עומד על 12 אחוזים מקרב החולים הכרוניים ו-16 אחוזים מקרב המוגדרים "עניים". בקרב בעלי הכנסה נמוכה חלה עלייה ניכרת בשיעור המוותרים על שירות רפואי בשל תשלום. נתונים אלה מחייבים תשומת לב יתרה בפרט לאור הקשר שבין רמה חברתית- כלכלית לבין שכיחות מחלת הסוכרת ואיזון המחלה{{הערה|שם=הערה31|מנור א, אבו־אחמד ו, בן־יהודה א, הורוביץ א, פלטיאל א, קאופמן־שריק׳ ו, קלדרון ר, קריגר מ, שמואל׳ ע. התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה .בישראל, דו"ח לשנים 2012–2014 .ירושלים 2015}}.
-.מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, 2013}}. נתונים אלה מחייבים תשומת לב יתרה בפרט לאור נתונים מתוכנית מדדי האיכות לרפואת הקהילה בישראל{{הערה|שם=הערה23|Quality indicators for community health care in Israel. Report to the public: 2008-2010. Israel Ministry of Health, 2011.}}, המראים ששיעור חולי הסוכרת בקרב מבוטחים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך היה גבוה פי 5 משיעור החולים בקרב יתר המבוטחים. בדומה, שיעור הלא-מאוזנים, כפי שמתבטא בערך מדד ה[[המוגלובין מסוכרר|המוגלובין המסוכרר]] (Hemoglobin A1c ,HbA1c), בקרב אוכלוסייה זו היה גבוה ביחס ליתר המבוטחים. בעבודה אחרת נמצא שההוצאות על תרופות מטילות נטל משמעותי על משפחות רבות של מעוטי הכנסה ושל קשישים{{הערה|שם=הערה24|.ברמלי-גרינברג ש, רוזן ב, ווד פ. משקי בית, קופות חולים והוצאות על תרופות. גיוינט-מכון ברוקדייל, אפריל 2003}}, אלו קבוצות ששיעור חולי הסוכרת בקרבן הוא גבוה במיוחד. נוסף על כך,  בישראל ההוצאה הפרטית על בריאות גדלה עם השנים{{הערה|שם=הערה25|הוצאה לאומית לבריאות לפי גורם מממן. בריאות בישראל 2010, תחום מידע, משרד הבריאות. אוגוסט 2011 }} ומהווה נטל גובר על האוכלוסייה. כך, בשנת 2013, המימון הפרטי עמד על 40 אחוזים מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנה זו{{הערה|שם=הערה26|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201408220 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה לעיתונות: ההוצאה הלאומית לבריאות 2013. הודעה 220/2014 מתאריך 20.8.2014]}}.
-==מסקנות==
+בעבודה אחרת נמצא שההוצאות על תרופות מטילות נטל משמעותי על משפחות רבות של מעוטי הכנסה ושל קשישים{{הערה|שם=הערה32|ברמלי-גרינברג ש, רוזן ב, ווד פ. משקי בית, קופות חולים והוצאות על תרופות. ג'וינט-מכון ברוקדייל, אפריל 2003.}}, קבוצות ששיעור חולי הסוכרת בקרבן עלתה לאורך השנים האחרונות ומהווה נטל גובר על האוכלוסייה. כך, בשנת 2019, המימון הפרטי עמד על 34 אחוזים מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנה זו{{הערה|שם=הערה33|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוצאה לאומית לבריאות 2019־1962 לפי מגזר מממן. מעודכן ל- 28.12.2020}}. בהסתכלות על הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת על הפרט ומשק הבית שלו, חשוב להתייחס גם ליכולת ההשתכרות. מנתונים לגבי ההכנסה השנתית הממוצעת של אדם עובד עם סוכרת, נמצא כי היא נמוכה ב-10 אחוזים מזו של אדם מותאם בגיל, מין ומגזר ללא סוכרת. נתון זה מבטא פער הכנסה של כ-12,000 שקל לשנה בממוצע{{הערה|שם=הערה10}}.
-סוכרת היא מחלה כרונית מורכבת, ויקרה לטיפול. לאור הצפי כי בשנת 2030 יגיע מספר מקרי הסוכרת בישראל לכ-1.2 מליון חולים, שיהוו כ-12.5 אחוזים מכלל תושבי המדינה באותה העת {{הערה|שם=הערה15}}, נדרשים מאמצים להפחית את המחיר שגובה המחלה הן מהחולה הבודד והן מהמשק ומהחברה.
+==סיכום==
+סוכרת היא מחלה כרונית מורכבת ויקרה לטיפול. לאור הצפי כי בשנת 2030, יגיע מספר מקרי הסוכרת בישראל לכ-1.2 מיליון חולים שיהוו כ-12.5 אחוזים מכלל תושבי המדינה באותה העת{{הערה|שם=הערה21}}, נדרשים מאמצים להפחית את המחיר שגובה המחלה הן מהחולה הבודד והן מהמשק ומהחברה.
 ==דגשים חשובים על הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת==
+*היקף התחלואה והתמותה הקשורים בסוכרת, כמו גם כניסתן של טכנולוגיות חדשות לטיפול השוטף ושינויים בניהול הטיפול במחלה, מלווים בעלויות רבות, ישירות ועקיפות, היוצרות נטל כלכלי משמעותי למטופל, למערכת הבריאות ולחברה בכללותה
-*היקף התחלואה והתמותה הקשורים בסוכרת, כמו גם כניסתן של שיטות חדשות לטיפול השוטף ושינויים בניהול הטיפול במחלה, מלווים בעלויות רבות, ישירות ועקיפות, היוצרות נטל כלכלי משמעותי למטופל, למערכת הבריאות ולחברה בכללותה
+*כלל ההוצאה ברחבי העולם בקרב האוכלוסייה הבוגרת לשנת 2019 על שירותי בריאות בגין מחלת הסוכרת הוא 760 מיליארד דולר לפחות, שהם 12 אחוזים מכלל ההוצאה העולמית לבריאות בשנה זו
-*כלל ההוצאה ברחבי העולם לשנת 2013 על שירותי בריאות בגין מחלת הסוכרת הוא 548 מיליארד דולר לפחות, שהם 11 אחוזים מכלל ההוצאה העולמית לבריאות בשנה זו
+*במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות, כרבע עד מחצית מסך העלויות הישירות לטיפול בסוכרת נובעים מסיבוכי המחלה הכרוניים
-*במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות, כרבע עד מחצית מסך העלויות הישירות לטיפול בסוכרת נובעת מסיבוכי המחלה הכרוניים
+*עלויות עקיפות של מחלת הסוכרת, המתייחסות בעיקר לפגיעה ביצרנות בשל היעדרויות מהעבודה, נכות וכן תמותה מוקדמת, מהוות רבע עד שני שלישים מסך עלות המחלה
-*עלויות עקיפות של מחלת הסוכרת, המתייחסות בעיקר לפגיעה ביצרנות בשל היעדרויות מהעבודה, נכות וכן תמותה מוקדמת, מהוות רבע עד שני שליש מסך עלות המחלה
 *בישראל, כלל עלויות הטיפול בחולי סוכרת עומד על כ-12 אחוזים מתקציב קופות החולים
-==ביבליוגרפיה==
-<blockquote>
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-{{הערות שוליים}}
-</div>
-</blockquote>
 ==ראו גם==
 * לנושא הקודם: [[סיווג סוגי הסוכרת והמשמעות הטיפולית - Classification of diabetes and its therapeutic significance]]
 * לנושא הבא: [[אבחון סוכרת - עבר והווה - Diabetes diagnosis - past and present]]
 * [[המדריך לטיפול בסוכרת|לתוכן העניינים של המדריך לטיפול בסוכרת]]
+== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
-{{ייחוס|אורלי טמיר, המרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות}}
+{{ש}}{{ייחוס|ד"ר אורלי טמיר מנהלת המרכז הישראלי לחקר וקידום מדיניות בסוכרת ע"ש ד"ר פסח סגל}}
+<center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|דר' עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
-<center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|דר' עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
 [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 [[קטגוריה:בריאות הציבור]]

המדריך לטיפול בסוכרת

שם המחבר	אורלי טמיר
שם הפרק	הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת
עורך מדעי	ד"ר אביבית כהן, ד"ר עפרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז
מאת	המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות
מוציא לאור	The medical group
מועד הוצאה	2022
מספר עמודים	619