האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "המלצות למתן קנאביס רפואי בילדים - נייר עמדה - Recommendations for cannabis therapy in children"

מתוך ויקירפואה
שורה 64: שורה 64:
 
| חסרונות||שונות גבוהה - נובעת מפרמטרים בין הנבדקים וגם מפרמטרים של הנבדק עצמו, בהם: טמפרטורה ומשך חימום הקנאביס, פרקי הזמן בין שאיפה לשאיפה, מספר השאיפות, אורך השאיפה וסיבולת הריאה של המטופל||{{רווח קשיח}||זמן הגעה לריכוז שיא של THC ארוך: 1-3 שעות.||קושי בהגעה למינונים גבוהים של CBD
 
| חסרונות||שונות גבוהה - נובעת מפרמטרים בין הנבדקים וגם מפרמטרים של הנבדק עצמו, בהם: טמפרטורה ומשך חימום הקנאביס, פרקי הזמן בין שאיפה לשאיפה, מספר השאיפות, אורך השאיפה וסיבולת הריאה של המטופל||{{רווח קשיח}||זמן הגעה לריכוז שיא של THC ארוך: 1-3 שעות.||קושי בהגעה למינונים גבוהים של CBD
 
|-
 
|-
−
|יתרונות|| 1. הספיגה בעישון מתרחשת תוך דקות ולכן, ההשפעה הפסיכו אקטיבית מתקבלת מהר.
+
|יתרונות||1. הספיגה בעישון מתרחשת תוך דקות ולכן, ההשפעה הפסיכו אקטיבית מתקבלת מהר.{{ש}}2. הריכוז המקסימלי של THC בפלזמה מופיע לאחר 8-12 דקות.||שיטה זו אינה כרוכה בסיכוני העישון ולכן, מומלצת יותר. הקנבינואידים הם חומרים נדיפים ולכן, אין צורך בחום הגבוה של שריפת הצמח כדי להוביל לאידויים.||{{רווח קשיח}}||1. יכולת שליטה גבוהה בתהליך המינון והטיטרציה העצמית ביחס למתן שאיפתי ומתן אורלי{{ש}}2. ללא "first pass effect" בכבד.
−
2. הריכוז המקסימלי של THC בפלסמה מופיע לאחר 8-12 דקות. שיטה זו אינה כרוכה
+
|}
−
בסיכוני העישון ולכן, מומלצת יותר. הקנבינואידים הם חומרים נדיפים ולכן, אין צורך בחום הגבוה של שריפת הצמח כדי להוביל לאידויים. 1. יכולת שליטה גבוהה בתהליך המינון והטיטרציה העצמית ביחס למתן שאיפתי ומתן אורלי
 
−
2. ללא "first pass effect" בכבד.
 
  
−
|}
+
במתן מינון גבוה יחסית, תת לשונית (מעל 10 טיפות), חלק מהחומר נבלע ושקול למתן פומי. כמו כן, הזמינות הביולוגית משתנה מאוד (עד פי 5), אם ניתן על בטן ריקה או לאחר ארוחה ויש תלות, בתוכן הארוחה. מאכלים מתוקים או שומניים עלולים להאיץ את מהירות הספיגה של הקנאביס בגוף.
 +
 
 +
==בטיחות הטיפול בקנאביס רפואי בילדים==
  
 
==ההתוויות שנקבעו על ידי משרד הבריאות בישראל==
 
==ההתוויות שנקבעו על ידי משרד הבריאות בישראל==

גרסה מ־08:23, 9 בספטמבר 2023

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
המלצות למתן קנאביס בילדים
תחום המטו-אונקולוגיה ילדים, כאב, משפחה, פסיכיאטריה
Drug bottle containing cannabis.jpg
מיצוי נוזלי של קנאביס אינדיקה
האיגוד המפרסם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
קישור באתר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
תאריך פרסום יולי 2022
יוצר הערך חברי הוועדה
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קנאביס רפואי

מטרה

גובר והולך השימוש בקנאביס רפואי בתחומים שונים ברפואת ילדים. מסמך זה, נועד לדון בסוגיות שונות העולות בעת השימוש בקנאביס רפואי (לא שימוש בידורי-חברתי) בילדים. מטרת ההנחיות המצורפות היא להביא מידע עדכני בנושא זה בישראל ולהעלות המלצות. בצד אינדיקציות מוכחות ברפואת ילדים, קיימים מצבים בהם ניתן קנאביס רפואי בצורה מחקרית.

להלן, נערוך סקירה בה נביא את המצבים השונים בהם יש הוכחה ליעילות, וכן, נצביע על מצבים בהם יש לדעת חברי הוועדה מקום לבצע מחקרים בנושא.

נייר עמדה זה אינו עוסק בשימוש בקנאביס רפואי כטיפול פליאטיבי.

הטיפול בקנאביס רפואי אינו מהווה תחליף לטיפול התרופתי ויש למצות תחילה את הטיפולים התרופתיים המקובלים.

מבוא

מקור הקנאביס בצמח Cannabis Sativa, ושמו נובע משילוב השפות עברית, סנסקרית (הודית עתיקה) ולטינית, ומשמעותו "קנה ריחני מתורבת". צמח זה, מכיל יותר מ-100 קנבינואידים שהם תרכובות ליפופיליות בעלות משקל מולקולרי נמוך. בשנת 1963 אופיין המבנה המרחבי של הקנבינואיד הראשון (CBN), cannabinol. שנה מאוחר יותר, בודד מהצמח הקנבינואיד העיקרי המוכר כבעל פעילות פסיכו אקטיבית THC‏ (deltatetrahydrocannabinol‏-9). הקנבינואידים העיקריים לפי סדר הן מבחינת ריכוזם היחסי בצמח, והן מבחינת הידע הפרמקולוגי שהצטבר עבורם ממחקר הם:(THC) ‏Cannabinol (CBN), Cannabidiol (CBD), Δ-9-tetrahydrocannabinol. מלבד אלה, קיימים בצמח עוד מספר גדול של קנבינואידים, אשר, ככל הנראה, גם להם השפעה פרמקולוגית בגוף האדם, כגון (CBG)‏ Cannabigerol ו-Cannabichromene (CBC) אך הידע המחקרי לגבי השפעתם הפרמקולוגית עדיין מועט ביותר[1].

לקנבינואידים פעילות על מערכות פיזיולוגיות שונות והשפעה על תפקודים רבים כגון: זיכרון, בקרת תיאבון, גדילת תאים, לחץ דם, תגובות אימוניות תהליך דלקתי.

THC Δ-9-tetrahydrocannabinol - הוא פיטו-קנבינואיד בעל השפעה פסיכו אקטיבית דומיננטית, ומלבד זאת, טווח ההשפעה הפיזיולוגי שלו רחב ומאופיין באלחוש, נוגד רעד, נוגד בחילות, מעודד תיאבון ואנטי דלקתי. בנוסף, מיוחסות לו השפעות נוספות כגון רגיעה, שינוי חזותי ושמיעתי ושינוי בחוש הריח.

לפיטו-קנבינואיד CBD Cannabidiol - לא מיוחסת השפעה פסיכו אקטיבית. תחום הפעילות המיוחס לו כולל פעילות נוגדת דלקת, רעד, חמצון, נוגד פעילות פסיכו אקטיבית (ובכך מנטרל/מפחית את ההשפעה הפסיכו אקטיבית של THC), פעילות נוירופרוטקטיבית, פעילות נוגדת חרדה ופעילות אנטי אפילפטית.

הפיטו- קנבינואיד CBN Cannabinol - הוא מטבוליט הנוצר מפירוק THC ואשר מיוחסת לו פעילות פסיכו אקטיבית חלשה. הוא נמצא רק בכמויות מזעריות ביותר בצמח הקנאביס, וניתן למצוא אותו לרוב בריכוז גבוה יחסית במוצרי קנאביס שהתיישנו.

זוהו בגוף האדם מספר קולטנים לאנדוקנבינואידים, כאשר הידועים בהם: Cannabinoid receptor type 1) CB1) ו-Cannabinoid receptor type 2) CB2).

רצפטורי CB1 מצויים בעיקר בתאי מערכת העצבים המרכזית (בקליפת המח, בהיפוקמפוס, בגרעיני הבסיס, במוחון ובחוט השדרה), ואליהם נקשר בעיקר ה-THC. אלו אחראים למשל על שיכוך כאב, השפעה על מרכזי תיאבון ובחילה והשפעה פסיכוגנית שיכולה להתבטא בחרדה ופסיכוזה.

רצפטורי CB2 מצויים בעיקר בתאי מערכת החיסון (בטחול, בשקדים, בתימוס), ואליהם נקשר בעיקר ה-CBD. לקולטנים אלו השפעה נוגדת דלקת וקשורה בכאב ובטונוס שרירים.

שני הרצפטורים הם מסוג G-protein-coupled receptors) GPCRs). הליגנדים המרכזיים במערכת האנדוקנבינואידית הם AEA ‏(anandamide) ו-2-AG ‏(arachidonoylglycerol‏-2).

מלבד שני הרצפטורים CB1 ו-CB2, קיימים מספר רצפטורים נוספים במערכת האנדוקנבינואידית: anandamide למשל, הוא ליגנד של TRPV1 ‏(anilloid receptor-type 1)‏[2]. אנדוקנבינואידים פועלים גם על תעלות פוטסיום- alpha7 nicotinic, 5-HT3 receptors‏[3]. קיימים רצפטורים נוספים GPR55 מסוג GPCRs שגם אותם משפעלים anandamide ו-2-AG ‏(arachidonoylglycerol‏-2)‏[4]

קיימת מגמת עלייה בשימוש בקנאביס רפואי בארץ ובעולם, הן במבוגרים והן בילדים. קיימים מספר תכשירים תרופתיים מבוססי קנאביס. Dronabinol הוא THC-Δ9 סינתטי, המשמש לטיפול בבחילה והקאה כתוצאה מכימותרפיה ובאנורקסיה הקשורה באיידס. התכשיר מאושר לשימוש בארה"ב, קנדה, דרום אפריקה וגרמניה. Nabilone הוא קנבינואיד סינתטי, המשמש לטיפול בבחילה והקאה כתוצאה מכימותרפיה ומאושר בארה״ב, קנדה, בריטניה ומקסיקו. התכשיר Sativex, המכיל Δ9-THC ו-CBD ‏(cannabidiol) משמש כטיפול נוסף בנוקשות (spasticity) וכאב נוירופתי הקשורים בטרשת נפוצה וכטיפול נוסף לכאב בינוני-חמור בחולי סרטן. התכשיר מאושר לשימוש בבריטניה, קנדה, ספרד, צ'כיה, גרמניה ודנמרק. החל משנת 2012 מאושר התכשיר גם בישראל ומותווה לטיפול נוסף בנוקשות שרירים הקשורה בטרשת נפוצה וכן, כטיפול אדג'ובנטי לכאב נוירופתי הקשור בטרשת נפוצה [1].

פרמקולוגיה ופרמקוקינטיקה של הקנאביס

צמח הקנאביס מכיל למעלה מ-480 חומרים פעילים. כאמור, THC הוא המרכיב בעל הפעילות הפסיכואקטיבית המשמעותית ביותר. בנוסף, מכיל הצמח קנבינואידים חומרים פעילים נוספים כמו CBD cannabinol ,cannabigerol cannabichromene cannabidiolic acid שהם בעלי פעילות נוגדת דלקת וכאב. נוסף לאלו, ישנם בצמח גם פלבונואידים בעלי פעילות נוגדת דלקת כמו querectin ו-apigenin, פנול נוגד דלקת בשם eugenol וכן טרפנואידים שהנפוץ ביניהם הוא β-caryophyllene שהוא נוגד דלקת חלש, אך פעילותו מוגברת על ידי טרפנואידים אחרים כמו α-pinene505.

זמן מחצית החיים של THC משתנה, בממוצע 30 שעות, זאת, בשל היותו ליפופילי מאוד. זמן מחצית החיים של CBD הוא 9 שעות [1].

השוואה בין צורות מתן שונות של קנאביס

הקנאביס ניתן למטופלים בצורת פרחים לעישון, אידוי או בליעה ובצורת שמן (מיצוי) וסופקו גם עוגיות.

כאשר מדובר בקנאביס רפואי, צורות המתן הרלוונטיות לשימוש בילדים ובני נוער הן אידוי ושמן.

הקנבינואידים מצויים בצמח בצורה לא פעילה וכדי שיעברו לצורה פעילה עליהם לעבור חימום שיוביל לדהקרבוקסילציה. השיטות המקובלות לשימוש מופיעות להלן:

שיטות מקובלות לשימוש
  עישון אידוי פומי תת לשוני
זמינות ביולוגית 2-56 אחוזים. עישון הופך 50% מה-THC לעשן; שאר החומר אובד בחום, או בעשן שאינו נשאף 11-45 אחוזים 5-20 אחוזים של THC ו-13-19 אחוזים של CBD 6 -10 אחוזים
חסרונות שונות גבוהה - נובעת מפרמטרים בין הנבדקים וגם מפרמטרים של הנבדק עצמו, בהם: טמפרטורה ומשך חימום הקנאביס, פרקי הזמן בין שאיפה לשאיפה, מספר השאיפות, אורך השאיפה וסיבולת הריאה של המטופל {{רווח קשיח} זמן הגעה לריכוז שיא של THC ארוך: 1-3 שעות. קושי בהגעה למינונים גבוהים של CBD
יתרונות 1. הספיגה בעישון מתרחשת תוך דקות ולכן, ההשפעה הפסיכו אקטיבית מתקבלת מהר.
2. הריכוז המקסימלי של THC בפלזמה מופיע לאחר 8-12 דקות.		 שיטה זו אינה כרוכה בסיכוני העישון ולכן, מומלצת יותר. הקנבינואידים הם חומרים נדיפים ולכן, אין צורך בחום הגבוה של שריפת הצמח כדי להוביל לאידויים.   1. יכולת שליטה גבוהה בתהליך המינון והטיטרציה העצמית ביחס למתן שאיפתי ומתן אורלי
2. ללא "first pass effect" בכבד.

במתן מינון גבוה יחסית, תת לשונית (מעל 10 טיפות), חלק מהחומר נבלע ושקול למתן פומי. כמו כן, הזמינות הביולוגית משתנה מאוד (עד פי 5), אם ניתן על בטן ריקה או לאחר ארוחה ויש תלות, בתוכן הארוחה. מאכלים מתוקים או שומניים עלולים להאיץ את מהירות הספיגה של הקנאביס בגוף.

בטיחות הטיפול בקנאביס רפואי בילדים

ההתוויות שנקבעו על ידי משרד הבריאות בישראל

משרד הבריאות קבע מספר התוויות לשימוש בקנאביס, כמפורט בנוהל 106: "רישיונות לקנאביס רפואי" מרץ 2014 ‏[5] - להלן ההתוויות המבוססות מדעית [3]:

דיווחים על ניסיון לטיפול בקנאביס בסימפטומים ומצבים שונים, ללא עדות מדעית מספקת

במרבית הדיווחים הללו מדובר בתיאורי מקרה בודדים, שהשתפרו בנטילת קנאביס על רקע מחלה ממושכת שלא הגיבה באופן מספק לטיפול רפואי מקובל. עם זאת תוארו השפעות מזיקות לקנאביס, הסותרות דיווחים אלו. רוב המידע נמצא במדיה שאינה מדעית, לא נחקר באופן מבוקר ולא פורסם בספרות מדעית ולכן הוא ללא ערך מדעי.

מול הרצון של קהל המטופלים להשתמש ב"חומר טבעי" ש"אינו מזיק" ו"אינו ממכר", להלן מספר עובדות מדעיות על השימוש בקנאביס בילדים מתחת גיל 18 שנים
  • במחקרי עוקבה עם מספר משתתפים גדול של אנשים שהחלו להשתמש בקנאביס לפני גיל 16 שנים רמת ההשכלה ורמת ההשתכרות שלהם בגיל 30 נמצאה נמוכה במידה ניכרת לעומת אוכלוסיה בחתך סוציו-אקונומי דומה (ירידה כללית במוטיבציה) [16] , [17], [18]. נצפתה ירידה בבחינת התפקוד הקוגניטיבי (Cognitive) החל ממספר שעות לאחר החשיפה ועד להשפעות ארוכות טווח[19] , [20]
  • עדות ב-MRI ‏(Magnetic Resonance Imaging) ו-PET-CT ‏(Positron Emission Tomography - Computerd Tomography) להופעת שינויים אנטומיים (Anatomic) במערכת העצבים המרכזית: Smaller whole brain matter and cortical gray matter, ‏(Larger white matter volumes, Smaller Hippocampus, Higher CBF (Cerebral Blood Flow ‏[21]
  • עדות בבדיקות ‏‏Functional MRI) fMRI) לשינויים בפעילות מערכת העצבים המרכזית, באזורים המעורבים בפעילות רגשית, זיכרון ולמידה וכאלו הנפגעים במצבי פסיכוזה (Prefrontal, Temporal, Hyppocampal)‏[22] , [23]
  • הופעה של התקפי חרדה (Panic attack) ופסיכוזה קשים בילדים (לא פחות מאשר במבוגרים) לאחר חשיפה לקנאביס, עם סיכון מוגבר בנוכחות סיפור משפחתי, נטייה אישית או כאשר מינון החומר גבוה [24] , [25], [26], [27]
  • בשימוש מוקדם וסדיר בקנאביס בילדים מתואר שעור משמעותי, אך שונה בעבודות שונות (כ-50-3 אחוזים מהמשתמשים) של התמכרות ומעבר לסמים קשים [16], [24]
  • חוסר מידע על מינונים, קושי בטיטרציה (Titration) וחשש מהרעלה, בעיקר בילדים עקב משקלם הנמוך וההבדלים בהרכב התכשירים השונים
  • הסכנה בנהיגה תחת השפעת הסם, בעיקר במתבגרים שאינם יכולים להתאפק ולהימנע מנהיגה, עם סיכון מוגבר לתאונות, אף מעבר לסיכון לתאונות כאשר המתבגר נוהג [19]
  • מתן קנאביס רפואי לילדים יכול להיות לתקופה ממושכת לאור הקושי בהחלטה על הפסקתו ולכן יש עליה בשימוש בקנאביס גם לאחר סיום הבעיה הרפואית

לסיכום, השימוש בכל תכשיר טבעי או רפואי, ללא עדות מדעית על בטיחותו ויעילותו - מסוכן. בעולם המערבי מקובל לבצע לכל תרופה או תכשיר בדיקות יסודיות, למניעת הסיכון למטופלים [אישור ה-Food and Drug Administration) FDA) ומשרד הבריאות]. ואילו בנוגע לקנאביס, המוגדר בפועל כסם מסוכן, המטופלים מפעילים לחצים על המערך הרפואי לאפשר שימוש בסם, תחת הכותרת של "קנאביס רפואי" למרות שסכנותיו אינן ברורות דיין. [4]

המלצות הועדה

למשרד הבריאות

  • להעביר כל בקשה להערכת רופא ילדים עם ניסיון במתן קנאביס רפואי
  • ליצור מערכת ריכוזית שתקשר בין כל רופאי הילדים המבקשים להמליץ על קנאביס רפואי, שתסייע בהגדרת האינדיקציות (התוויות, Indications), אופן השימוש, טיטרציה והמעקב, באופן פרטני לכל חולה
  • אחסון הקנאביס יבוצע ברשות החולה או בני משפחתו בלבד, מאחר שאין מדובר בתרופה והקנאביס מוגדר כסם מסוכן עם רשיון למטופל בלבד. השימוש יבוצע באחריות המטופל או הוריו בלבד תוך הימנעות מחשיפת הסגל הרפואי ומטופלים אחרים

לרופאים בבתי החולים ובקהילה

  • עקב הסכנות הידועות ושאינן ידועות, יש לשקול בכובד ראש את הגשת הבקשה לקנאביס רפואי בילדים
  • אין להמליץ על קנאביס רפואי לפני מיצוי כלל האפשרויות הרפואיות המקובלות היום, למעט בחולים סופניים
  • יש להבהיר לחולה ומשפחתו את כלל הסכנות האפשריות בנטילת קנאביס רפואי
  • לפני הגשת בקשה לקנאביס רפואי ניתן לשקול ביצוע הערכה פסיכולוגית/עובד סוציאלי לסיכון לחרדה או פסיכוזה בילד
  • אין להמליץ על קנאביס רפואי לילדים בעלי נטייה ידועה לחרדה או פסיכוזה או סיפור משפחתי של מחלות נפש
  • מומלץ על התארגנות ארצית של הרופאים העוסקים בטיפול בילדים והממליצים או מאשרים מתן קנאביס רפואי לילדים

המלצה להתארגנות שתכלול

  • מינוי רופא אשר ירכז את המידע על ילדים הנוטלים קנאביס בישראל ויהיה בקשר עם יחידת הקנאביס ועם רופאים המבקשים קנאביס לחוליהם
  • רופא אשר ירכז את הנושא בכל מוסד רפואי (בתי חולים, קופות חולים לקהילה)
  • הכנת טפסים אחידים לחולה, על בסיס נוהל 106 של משרד הבריאות, הכוללים הערכה לפני המתן - הערכה רפואית, סיעודית ופסיכולוגית, מידע למשפחה ולרופא בקהילה, טפסי מעקב תקופתיים, טפסים לעדכון הטיטרציה ותוצאותיה
  • סמכות רפואית אחת (או מספר קטן) כגורם מסייע בקביעת המינון והטיטרציה של הסם
  • סיכום מידע על החולים ותוצאות הטיפול בין כל המטפלים בישראל

חברי הוועדה

  • ד"ר רחל אפרת - מרדימת ילדים בכירה, מרכז רפואי העמק
  • ד"ר עדי ארן - מנהל יח' נוירולוגיה של הילד, מרכז רפואי שערי צדק
  • פרופ' ברוריה בן זאב - מנהלת יח' לנוירולוגיה של הילד, ביה"ח ספרא לילדים, מרכז רפואי ע"ש שיבא
  • פרופ' מתי ברקוביץ - מנהל יח' לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה, מרכז רפואי "שמיר"
  • גב' אריאלה חזן - היחידה לפרמקולוגיה קלינית, מרכז רפואי "שמיר"
  • פרופ' אבנר כהן - מרכז בריאות הילד, כללית
  • ד"ר דרור לוין - סגן מנהל מח' להמטואונקולוגיה ילדים, בי"ח דנה
  • ד"ר אורית סטולר - מנהלת תחום הגיל הרך במרכז לאוטיזם/ אלו"ט, מרכז רפואי "שמיר"
  • ד"ר דניאל סטוקי - מנהל מרפאת כאב ילדים, מערך הרדמה ט"נ וכאב, מרכז רפואי תל אביב
  • ד"ר נירית קרוננפלד - רכזת הוועדה, שירותי רוקחות, מרכז רפואי "שמיר"
  • ד"ר טל שניר - מנהלת מרפאת מתבגרים, בי"ח דנה, יו"ר החברה לרפואת מתבגרים (חיר"ם)

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה1
  2. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה2
  3. ↑ 3.0 3.1 3.2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה3
  4. ↑ 4.0 4.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה4
  5. ↑ נוהל מס' 106:"רישיונות לשימוש בקנאביס", מרץ 2013 עדכון יולי 2013. עמ' 1-9, משרד המנהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתית, אגף הרוקחות
  6. ↑ Dalzell AM et al. Nabilone: an alternative antiemetic for cancer chemotherapy. Arch Dis Childhood 1986; 61:502-505
  7. ↑ Chan HSL et al. Nabilone Vs Prochlorperazine for control of cancer chemotherapy induced emesis. Pediatrics 1987;79(6):946-952
  8. ↑ Abrahamov A et al. An efficient new cannabinoid antiemetic in pediatric oncology. Life Science 1995; 56(23):2097-2102
  9. ↑ Tuzee Michelle. Parents give son, 3, pot for cancer treatment, Cannabis and chemotherapy induced vomiting. Feb 29, 2012, www.abclocal.go.com
  10. ↑ Kyung Lah, Medical marijuana helps stem 6-year-old's seizures. Dec 10, 2012, CNN.com
  11. ↑ Young Saundra. Marijuana stops child's severe seizures. Aug 7, 2013, CNN.com
  12. ↑ Jones NA el al. Cannabidiol displays anti epileptiform and anti seizure properties in vitro and in vivo. Pharmac Exper Therap 2009;332(2):569-577
  13. ↑ Mohney G, Arizona boy to be given medical marijuana for seizures. Aug 29, 2013.ABC internet news
  14. ↑ Cunha J M et al, Chronic administration of cannabidiol to healthy volunteers and epileptic patients Pharmacology August 1980;21:175
  15. ↑ Foldy C et al, autism associated neuroligin-3 mutations commonly disrupt tonic endocannabinoid signaling. Neuron 2013;78:498-509
  16. ↑ 16.0 16.1 Bhatty S, Wendell W. Organic and synthetic Cannabinoid use in adolescents. Pediatric Annals 2013; 42:1,31-35
  17. ↑ Pope HG et al. Early onset cannabis use and cognitive deficits: what is the nature of the association. Drug Alcohol Depend Apr 1, 2003;69(3):303-10
  18. ↑ Horwood LJ et al. Cannabis use and educational achievements: Findings from Australian cohort studies. drug alcohol depend Aug 1, 2010;110(3):247-253
  19. ↑ 19.0 19.1 Harvey MA et al. The relationship between non-acute adolescent cannabis use and cognition. Drug Alcohol Rev 2007; 26(3):309-319
  20. ↑ Meier MH et al. Persistent cannabis users show neuropsychological decline from childhood to midlife. Proc Natl Acad Sci 2013; 109(40):E2657-64
  21. ↑ Wilson W et al .Brain morphological changes and early marijuana use: a magnetic resonance and position emission tomography study. J Addict Dis 2000; 19(1):1-22
  22. ↑ Ashtari M, Avants B, Cyckowski L et al. Medial temporal structures and memory functions in adolescents with heavy cannabis use. J Psychiatr Res 2011;45:1055-66
  23. ↑ Cohen M, Rasser PE, Peck G, et al. Cerebellar grey-matter deficits, cannabis use and first-episode schizophrenia in adolescents and young adults. Int J Neuropsychopharmacol 2012;15:297-307
  24. ↑ 24.0 24.1 Malone DT, Hill MN, Rubino T. Adolescent cannabis use and psychosis: epidemiology and neurodevelopmental models. Br J Pharmacol 2010;160:511-22
  25. ↑ Wang GS, Narang SK, Wells K, Chuang R. A case series of marijuana exposures in pediatric patients less than 5 years of age. Child Abuse Negl 2011;35:563-5
  26. ↑ ההפרעות הפסיכיאטריות במשתמשים במריחואנה. שופמן ולרנר. 2014 ‏www.oncology/doctorsonly/2014/02/72446
  27. ↑ עשר סיבות בתחום בריאות הנפש לא לצרוך מריחואנה. א שופמן. 2013 ‏www.oncology/doctorsonly/2014/02/52774