הצגת המקור של הדף "הנחיות איגוד רופאי המשפחה לעבודה בתקופת מגיפת ה-The Israeli association of family physicians COVID-19 guidelines - COVID-19"

{{מחלה
|תמונה=Shutterstock 1625206747.jpg
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=הנחיות לרופאי משפחה – בתקופת קורונה - עדכון 29.7.2020
|שם לועזי=The Israeli Association of Family Physicians COVID-19 guidelines
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר רונן ברקת
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|קורונה}}
<u>מעודכן לתאריך 29.7.2020</u>

קווים מנחים אלה מוגשים על ידי איגוד רופאי המשפחה בהמשך לתהליך הלמידה והסקת מסקנות שהחל עם תום הגל הראשון של תחלואה בנגיף 19-COVID לאור ניסיון קליני מצטבר, סקירת מחקר, וקווים מנחים רלוונטיים בישראל ובעולם. התחלואה הדינאמית והידע המצטבר בעקבות הניסיון העולמי בהתמודדות עם הפנדמיה מובילים לשינויים תכופים בהנחיות ובהתנהלות המומלצת. קווים מנחים אלה עתידים להשתנות מעת לעת.

סקירת הידע הנוכחי לגבי אבחון/מניעה/טיפול/אזהרות מיוחדות בכל רגע נתון - באתר CDC{{כ}} (Centers for Disease Control and Prevention){{כ}}{{הערה|[https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/clinical-guidance-management-patients.html Interim Clinical Guidance for Management of Patients with Confirmed Coronavirus Disease (COVID-19)]}}. הנחיות משרד הבריאות מתעדכנות באתר המשרד{{הערה|[https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/medical-guidelines-corona הנחיות, נהלים ומידע לצוותים מקצועיים]}}.

קורות מובילים נוספים מתעדכנים באופן תדיר, ומופיעים בדף המקורות והקישורים בנספח א.

==עיקרי ההמלצות==
===מוגנות המטופלים ואנשי הצוות - "תו סגול" מרפאתי===
*'''צמצום המפגשים פנים אל פנים:'''
#מומלץ כי מטופלים בסיכון גבוה לתחלואה קשה בקורונה ייצרו בכל מקרה קשר טלפוני או באמצעים אלקטרוניים, לפני הגעה למרפאה
#מומלץ כי מטופלים הסובלים ממחלות חום או סימפטומים אופייניים אחרים ל-19-COVID ייצרו בכל מקרה, קשר טלפוני או באמצעים אלקטרוניים לפני הגעה למרפאה
#באזורים עם תחלואה גבוהה יש לעבור למודל טריאז' מלא, לבצע תאום מראש לפני כל ביקור במרפאה, ולבטל את חדר ההמתנה
#מומלץ להגביל את מספר השוהים בתוך שטח המרפאה, בחדרי ההמתנה ובחדרי טיפולים ובדיקה, בהתאם לגודלה של המרפאה
*'''מיגון:'''
#יש להשתמש במסכות לאורך כל יום העבודה, בכל מפגש במרפאה, ובעת השהייה במרחב הציבורי
#מומלץ כי כל המטופלים ישתמשו במסכות כירורגיות בעת שהייה במרפאה. יש לוודא כי קיים מלאי מספק של מסכות כירורגיות לחלוקה למטופלים במקרים מיוחדים. אין לאפשר כניסת מטופלים ללא מסכת מגן לשטח המרפאה אלא במקרי חירום
#מומלץ להגביר את הנגישות של קלינאים במרפאות הקהילה למסכות N95 תוך שיקול דעת לקלינאי באשר לשימוש בהן
#מומלץ להשתמש במגיני פנים בעת בדיקת לוע בתקופת הקורונה, ובכל מקרה של שהייה לצד מטופלים עם חשד סביר או עם אבחנה ידועה של קורונה
#יש להשתמש בכפפות לא סטריליות וחלוקי מגן, בכל מגע רפואי עם מטופל מאובחן או חשוד לקורונה. מומלץ לבצע בדיקה גופנית עם כפפות לכלל החולים
#מומלץ לתרגל מיגון והסרת מיגון עם בקרה הדדית בכל מרפאה
#יש לדאוג למלאי מספק למיגון צוות המרפאה למשך שבועיים לפחות, לכלל אנשי הצוות

===הטיפול בקורונה במרפאות הקהילה===
#מומלצת מעורבות של הרופא המטפל בניהול הטיפול בחולי קורונה, זאת במקביל למערכות תמיכה מרכזיות
#על קופות החולים לדאוג למתן מענה לחולי קורונה המטופלים בקהילה של 24/7 ככל שנדרש

===רפואת השגרה===
#הטיפול בחולים, ומתן המענה לסבל ולסכנה העכשוויים הם מטרת העל, ונמצאים בעדיפות על פני כל פעילות מנהלית, מניעתית יזומה, או שירותית גרידא
#מומלץ להתמקד בטיפול בחולים, ולצמצם למינימום את העומס המנהלי. מומלץ להשהות עיסוק בשיפור מדדים, פעולות שיווק ושיפור שירות, שלא תואמים את מטרת העל בזמן זה
#מומלץ ליצור רשת התייעצות סינכרונית ואסינכרונית בין רופאים ראשוניים לרופאים יועצים בקהילה לצורך מענה מהיר לבעיות אקוטיות
#יש לבצע מעקבים יזומים אחר חולים בסיכון להתדרדרות, בשל הירידה בנגישות המרפאות, בעיקר לאוכלוסיות בסיכון. תיעדוף המטופלים יעשה בניהול הרופא/ה המטפל/ת ובתמיכת הקופה
#יש להקצות זמן רב יותר מבשגרה לביקורי בית, טיפול באוכלוסיות בסיכון ומתן מענה לאתגרים ספציפיים
#מומלץ לשמור על רצף הטיפול התרופתי על ידי מתן מלאי גדול יותר של תרופות למטופלים, והעצמת האפשרות לחלוקת תרופות עד הבית
#יש לייצר הפרדה בזמן ובמקום בעת ביצוע פעולות של רפואה מונעת, על מנת למנוע הדבקת בריאים
#יש להתמקד בפעולות מניעה בעלות ערך גבוה לזמן זה, ובמיוחד בחיסונים לאוכלוסייה המבוגרת, והשלמת חיסוני שגרה לילדים ומבוגרים

===סדרי עבודה במרפאה===
#מומלץ לבצע טריאז' מוקדם לכלל הפונים למרפאה במיוחד באזורים של תחלואה גבוהה
#מומלץ לבטל את האפשרות להזמין תור פנים אל פנים ללא טריאז' (ע״י נציג או באופן דיגיטלי). מומלץ כי תורים ללא טריאז' יהיו תורים טלפוניים או תורים בווידאו בלבד. יש לשמור זמן לזימון של מטופלים הזקוקים לבדיקה גופנית
#מומלץ לבצע מיפוי של הסיכון לתחלואה קשה בקרב אנשי צוות המרפאה, ולבנות חלופה מצמצמת סיכון לאנשי צוות בסיכון גבוה במידת האפשר
#איגוד רופאי המשפחה קורא לרשויות המקומיות, לקופות החולים ולמשרד הבריאות לדאוג למסגרות הולמות לטיפול בילדים ובבני המשפחה של הצוותים הרפואיים

===מנהיגות וניהול===
#מומלץ כי מרפאות בשטח ישוב או שכונה שהוגדרו כישוב עם תחלואה גבוהה, יפעלו במתכונת מיוחדת
#מנהל/ת המרפאה היא נציג/ת ההנהלה בשטח, יחד עם הצוות המוביל. במצב המיוחד תפעל מנהל/ת המרפאה באוטונומיה וגמישות לניהול על פי התנאים הספציפיים במרפאה וביישוב
#יש למסד עדכון קצר וקבוע לצוות המרפאה, שכולל סקירת מצב עדכנית ומקומית, הנחיות חדשות שהתקבלו, ומענה לשאלות וחששות. עדכון זה יכול להתבצע באמצעים אלקטרוניים כגון קבוצת תקשורת מרפאה בנייד. יש לשקול לבצע הערכת מצב מרפאתית לכלל צוות המרפאה באמצעות שיחת וועידה.
#מומלץ ליצור רשתות תקשורת עמיתים יישוביות בין מרפאות הקופה, ורשתות של מנהלי מרפאות להעברת מידע, תמיכה הדדית וסיוע ברמה אזורית. מומלץ כי תקשורת זו תכלול עמיתים מכלל הקופות
#ניטור חשיפות, תחלואה, משאבי אנוש ודיווחים נוספים, יועברו לגורם ממונה באופן אחוד
#מומלץ להעצים את ממשקי התקשורת והעבודה עם הרשות המקומית, השיטור הקהילתי, מחלקת הרווחה בישוב, גורמי הסיוע לצוותים בקופה וכדי, כולל עדכון הדדי באמצעים שונים

===היבטים פסיכוסוציאליים רלוונטיים===
#להתפרצות הקורונה ולצעדים למניעת התפשטותה השלכות נפשיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת, בשל הצורך בריחוק חברתי והמגבלות השונות
#מומלץ כי הצוותים הראשוניים ובכללם רופאי המשפחה יעלו את הנושא ויתשאלו על קשיים נפשיים במפגשים עם המטופלים
#בשל הירידה בנגישות לשירותי רווחה ובריאות הנפש, תתכן החמרה משמעותית בתחלואה נפשית קיימת, או התפרצות של סימפטומים נפשיים חדשים
#מומלץ ליזום מעקב או שיחה לבירור המצב הנפשי בחולים המטופלים בבריאות הנפש, סביב חידוש מרשמים לתרופות קבועות
#מומלץ להעמיק את הקשרים בין גורמים מטפלים ברפואה הראשונית למטפלי בריאות הנפש וגורמי הרווחה, לצורך סגירת מעגל טיפולי מהיר בעת משבר
#קיימים דיווחים מהארץ ומרחבי העולם, על עליה בשכיחות אלימות במשפחה ופגיעות מיניות, שחלקם הגדול מתרחש בתוך הבית. על הצוותים הרפואיים,ורופאי המשפחה בפרט, להיות ערניים למצבים אלה
#איגוד רופאי המשפחה רואה חשיבות בעיבוי מערך בריאות הנפש על כל היבטיו, במיוחד בעת הזו

==סיוע לרופאים/ות==
#מטפלים/ות מדברים/ות:{{ש}}מתוך הבנה של העומס הגדול על הרופאים, בחיים המקצועיים ו/או האישיים, הוקם מיזם עצמאי וחינמי בו קבוצות של רופאים נפגשים בזום בהנחיית מנחים ותיקים ומנוסים, בכדי לדבר בביטחה על הקורה איתנו. זוהי קבוצת שיחה והזדמנות לשוחח עם עמיתים על המצב המורכב. ניתן לפנות לווטסאפ 0522452234 לקבל מידע על מועדי הקבוצות הקרובות
# בריאות וחוסן לרופאים/ות בימי קורונה - באתר ההסתדרות הרפואית{{הערה|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=13402 בריאות וחוסן לרופאים/ות בימי קורונה]}} - סרטונים/ פודקסטים ומגוון חומרים מתומצתים
# הקו החם לסיוע לרופאים: 098891302 של ההסתדרות הרפואית. פנייה לקו תאפשר תמיכה במצבי מצוקה נפשיים על ידי נציג ער"ן ובנוסף, ככל שתבחרו בכך, גם שיחה אישית מיידית עם רופא/ה פסיכיאטר/ית מקרב האיגוד, בדיסקרטיות וללא כל עלות
#קווי תמיכה נוספים של ההסתדרות הרפואית{{הערה|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/Login.aspx?rp=https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=13043 כניסה למערכות מקוונות]}} - שאלות קליניות, בנושאים אתיים, ודיני עבודה
#מוקד תמיכה של משרד הבריאות לצוותים רפואיים, עובדי וגמלאי מערכת הבריאות ומשפחותיהם על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ממערכת הבריאות. בטלפון 025080099 בימים א-ה בשעות 10-18. הפניה אנונימית

==התנהלות במרפאה הראשונית==
נכתב על ידי ד"ר יעל גילרמן, ד"ר מיכל שני, ד"ר חגית דסקל ויכהנדלר.

עודכן 31.3.2020

רופאי המשפחה בשגרה וגם בתקופות משבר מהווים את הקו הראשון לטיפול בחולים המגיעים ללא "כותרת" ברורה, והם הקו הראשון בהערכה ובדיקה של חולים עם מחלות חריפות וכן מרכזים את המעקב אחר חולים כרוניים.

===אמצעים משולבים על מנת להגן על האוכלוסייה ועל הצוות הרפואי===
#יש לצמצם ככל הניתן מפגשים פרונטליים (Frontal, פנים אל פנים) במרפאה. מומלץ להסיט את הביקורים לביקורים שאינם מחייבים הגעה פיזית (Physical) למרפאה– ביקורים טלפוניים או ביקורים בעזרת שימוש באמצעים דיגיטליים (Digital). להרחבה -[[#התייחסות קלינית בחשד ל-COVID-19|התייחסות קלינית בחשד ל-COVID-19]]
#מטופלים המגיעים למרפאה - יש לייצר הפרדה בין חולים עם מחלות [[חום]] ו/או סימנים נשימתיים לשאר החולים, על ידי זימון בשעות נפרדות, והפרדה בין אזורי קבלה ובדיקה במרפאה
#יש לבצע מיון (Triage) של המטופלים לפני הכניסה למרפאה, על מנת למנוע שהות במרפאה של חולה מדבק ללא הגנה והפרדה
#יש לתת לכל מטופל עם חשד למחלת חום/תסמינים נשימתיים מסכה כירורגית (Surgical) מיד עם כניסתו למרפאה

===מיגון ברפואה ראשונית===
מעודכן ל-12.4.2020 על בסיס הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה (Corona) החדש 2019{{הערה|שם=חוזר|[[הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש 2019 - חוזר משרד הבריאות|הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה (Corona) החדש 2019]]}}חוזר משרד הבריאות מתאריך 8.4.2020 פרק 7 - הנחיות למיגון.
#יש לבדוק חולים עם מסיכה כירורגית, ולהקפיד על שטיפת ידיים לפני ואחרי כל מפגש וניקוי משטחים ואבזרי בדיקה לאחר כל מפגש
#יש להימנע ככל הניתן מבדיקות לוע שאינן הכרחיות בילדים ובמבוגרים. בבדיקה של לוע יש להתמגן גם עם משקף מגן
#יש להימנע מאינהלציות (Inhalations) בגלל חשש מיצירת Aerosol. פירוט ב[[#מחלות ריאה כרוניות|מחלות ריאה כרוניות]]
#בבדיקת חולים בחשד גבוה ל-COVID-19 או בחולים מאובחנים '''יש להתמגן באופן מלא''' כולל מסיכה כירורגית, מגן פנים, חלוק חד פעמי וכפפות, ולספק גם מסיכה כירורגית למטופל הנבדק. אם לא ניתן להתמגן ולא מדובר במקרה חירום מומלץ לדחות את הבדיקה עד למצב שמאפשר התמגנות מלאה.{{ש}}חולה עם חשד גבוה מוגדר כחולה עם בדיקה חיובית ידועה, חולה בבידוד, חולה עם סיפור קליני (Clinical) מחשיד מאוד או סיפור קליני מתאים ואפידמיולוגיה רלוונטית (Relevant epidemiology)
#לאחר סיום יום העבודה מומלץ להחליף בגדים, להשליך את הבגדים לכביסה, ולהתקלח
#בביקור בית של חולה כרוני ללא תסמינים חשודים ל-COVID-19 יש להקפיד ולהגן על המטופל: יש להקפיד שהצוות המבקר יעטה מסיכה כירורגית, וישמור על היגיינת ידיים לפני בדיקת המטופל ולפני היציאה מהבית
#בביקור בית של חולה בבידוד או חולה מאומת או חולה תסמיני אופייני לא מוכח- נדרש מיגון מלא כולל מגן פנים, מסיכה כירורגית, חלוק חד פעמי וכפפות

===תחלואה חריפה===
בכל פנייה חריפה, וירטואלית (Virtual) או פיזית, יש לוודא שאין מדובר בתסמיני COVID-19 או בחולים עם חשיפה ל-COVID-19.

ישנה ירידה בפניות במצבים דחופים הדורשים התערבות רפואית דחופה כגון [[אירועי לב]] ו[[שבץ מוחי]].
#אם נעשה מיון ראשוני טלפוני יש להעריך בזהירות את התסמינים '''ולא להימנע''' מהזמנה לבדיקה פנים אל פנים, או מהפניה למיון או מוקד אם עולה חשד למחלה המחייבת המשך הערכה וטיפול דחופים
#אם המטופל הגיע לבדיקה במרפאה - יש להעריך את מצבו בתשומת לב יתרה, מאחר ששירותי בריאות אחרים עשויים להיות פחות זמינים
#גם אם קיימים תסמיני COVID-19 – יש להקפיד ולקחת בחשבון אבחנה מבדלת בהתאם לרקע המטופל והקליניקה

===התייחסות קלינית בחשד ל-COVID-19===
====זיהוי החמרה בחולה חשוד ל-COVID-19====
אם קיים חשד קליני או אפידמיולוגי ל-COVID-19, יש להעריך את החומרה של התסמינים ולהחליט האם יש צורך בהפניה למיון. אפשר להתייחס לתסמינים המתוארים ב[[אשפוז/ טיפול בקהילה לחולי 19-COVID מאומתים - חוזר משרד הבריאות#נספח א -אמות מידה להפניה לאשפוז של 19-COVID בוגרים (מעל גיל 18)|נספח א' של עקרונות המעקב בקהילה של חולי COVID-19]] – גרסה 3 מתאריך 10.4.2020

====מהלך המחלה====
תרגום ועיבוד ד"ר יעל גילרמן על בסיס: [https://www.jhltonline.org/article/S1053-2498(20)31473-X/fulltext COVID-19 Illness in Native and Immunosuppressed States: A Clinical-Therapeutic Staging Proposal Siddiqi, Hasan K. et al]

[[קובץ:מהלך קורונה 19.jpg|מרכז|600 פיקסלים]]

[[קובץ:מהלך_קורונה_19-1.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|מקור =[https://els-jbs-prod-cdn.jbs.elsevierhealth.com/pb/assets/raw/Lancet/infographics/coronavirus/Coronavirus_MedianTimeline_Infographic-1584612208650.jpg Timeline].]]

====תקציר קליני על תחלואה ב-COVID-19====
נכתב על ידי: ד"ר ניבה אזוז-ליברמן בסיוע ד"ר יעל ליבני-גילרמן, ד"ר שירלי שפירא ,ד"ר איריס קרייף גיל, ד"ר איריס רסולי, ד"ר רונית אלעד, ד"ר דן אויירו, ד"ר אדוה צוק און, ד"ר טלי סחר.

עדכון 12.4.2020  
*'''הדמיה'''{{הערה|[https://emcrit.org/ibcc/covid19/ COVID-19]}}{{הערה|[https://www.uptodate.com/contents/coronavirus-disease-2019-covid-19-epidemiology-virology-clinical-features-diagnosis-and-prevention Coronavirus disease 2019 (COVID-19): Epidemiology, virology, clinical features, diagnosis, and prevention]}}
:*'''CXR''' - תסנינים דו"צ – נפוץ אך לא נמצא קשר מובהק לפרוגנוזה{{הערה|שם=Lancet}}{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24369343 Cochrane]|שמאל=כן}}
:*'''CT חזה''' - קונסולידציה דו"צ ומראה של ground glass
:*'''US ריאות''' - B-Lines תואמים ל ground glass . במצב קשה – קונסולידציה בכל הריאה (מראה דמוי כבד)
:*הערך בביצוע הדמיה בקהילה טרם הוכח. איגוד הרדיולוגים האמריקאים מציע לבצע CT חזה רק במצבים מסוימים במסגרת רפואת חירום (אשפוז){{הערה|[https://www.acr.org/Advocacy-and-Economics/ACR-Position-Statements/Recommendations-for-Chest-Radiography-and-CT-for-Suspected-COVID19-Infection ACR Recommendations]}}.
*'''מעבדה:'''
:*'''PCR לווירוס וסרולוגיה''' – לפי הנחיות ארגוניות.{{ש}}[[PCR]]{{כ}} (Polymerase Chain Reaction) שנלקח מהאף (נטילה מהגרון פחות רגישה) - בשבוע הראשון לתסמינים
::הבדיקה יכולה להיות חיובית 3 ימים לפני התסמינים ועד 20 ימים אחרי החלמה.
::דגימה מדרכי נשימה תחתונות [ליחה או BAL{{כ}} (Broncho-Alveolar Lavage)] רגישה יותר – ועדיפה במיוחד בשבוע השני לתסמינים או אם משטח מהאף היה שלילי והתסמינים נמשכים{{הערה|Lancet  ,[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(20)30113-4/fulltext Viral load of SARS-CoV-2 in clinical samples]}}{{הערה|NEJM, [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc2001737 SARS-CoV-2 Viral Load in Upper Respiratory Specimens of Infected Patients]}}{{הערה|[https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2762997 Detection of SARS-CoV-2 in Different Types of Clinical Specimens]}}.
::(**) אין עדיין בדיקת Gold standard לאבחון הנגיף ולכן לא ניתן עדיין לחשב רגישות הבדיקה. כתלות באיכות נטילת הדגימה וסוג הבדיקה הרגישות יכולה להיות נמוכה ולכן אם התסמינים נמשכים מומלץ לבדוק שוב.
::(**) בדיקה סרולוגית (Serology, נוגדנים) נמצאת בפיתוח.
:*'''ממצאים אופייניים בבדיקות דם''' (לא נדרש לבצע)
:* '''CBC''': [[לימפופניה]] שכיחה ביותר (63%) ונמצאת בקורלציה לחומרה{{הערה|שם=Lancet}}. לאוקוציטוזיס (24-30%) או [[לויקופניה]].
:*'''אנזימי כבד:''' עליה קלה בטרמסאמינזות AST, ALT {{כ}} (37%)
:*'''מדדי דלקת:''' CRP ופריטין מוגברים (לפי מחקר בשפעת – תיתכן קורלציה לחומרה (Inflamm Res 2019; 68:39-46)
:*'''סמנים של תמותה מוגברת''' (לא נדרש לביצוע בקהילה) [[D-Dimer]], [[טרופונין]] ו[[פרו-קלציטונין]] מוגברים
:*לשקול '''בדיקות לאבחנה מבדלת''' (לפי עונה וחומרה): שפעת, שעלת, פנאומוקוק לגיונלה ותרביות דם
*'''מדדים חיוניים:''' חוסר יציבות (על פי הנחיות משרד הבריאות{{הערה|שם=חוזר}})
:*נשימות מעל 24
:*דופק מעל 120
:*סטורציה מתחת 92% או ירידה ב-2% מערך ידוע
:*חום מעל 39 לאחר נטילת תרופה להורדת חום
*'''גורמי סיכון''' - מתבסס על המלצות משרה"ב{{הערה|שם=חוזר}}) ועל Lancet{{הערה|שם=Lancet|1=[https://www.thelancet.com/action/showPdf?pii=S0140-6736%2820%2930566-3 Clinical course and risk factors for mortality of adult inpatients with COVID-19 in Wuhan, China: a retrospective cohort study]}}
:*[[סוכרת]]
:*גיל מעל 60
:*[[יתר לחץ דם]]
:*[[מחלת לב איסכמית]]
:*[[אי ספיקת כליות]]
:*[[COPD]]
:*[[שחמת הכבד]]
:*[[דיכוי חיסוני]]
*נשים בהיריון (ההנחיות נפרדות){{הערה|1=[https://www.acog.org/-/media/project/acog/acogorg/files/pdfs/clinical-guidance/practice-advisory/covid-19-algorithm.pdf?la=en&hash=2D9E7F62C97F8231561616FFDCA3B1A6 הנחיות ACOG לנשים בהיריון]}}
*קליניקה אופיינית
:*הפרעה בטעם או ריח נפוצה מאוד (עד כ 85%) {{כ}}{{הערה|[https://link.springer.com/article/10.1007/s00405-020-05965-1 Olfactory and gustatory dysfunctions as a clinical presentation of mild-to-moderate forms of the coronavirus disease (COVID-19): a multicenter European study]}}
:*מתבסס על 1099 מאושפזים בוואהן סין{{הערה|[https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2002032 Clinical Characteristics of Coronavirus Disease 2019 in China]}}
:*69% שיעול
:*38% עייפות
:*34% ליחה
:*22% חום 37.5-38
:*	22% חום מעל 38
:*	19% קוצר נשימה
:*	15% כאבי שרירים
:*14% כאבי גרון
:*14% כאבי ראש
:*12% צמרמורות
:*5% נזלת
:*5% בחילות
:*4% שלשול
*מצבים בהם מומלץ להפנות למיון מתבסס על המלצות משרה"ב{{הערה|שם=חוזר}}
:*מדדים חיוניים אינם יציבים בגורמי סיכון (לשקול)
:*קושי לשתות, הקאות X3, שלשול X 6
:*חולשה קיצונית / פרה-סינקופה
:*קוצ"נ – כגון קושי לסיים משפטים
:*בלבול חדש

[[קובץ:מהלך קורונה 19-2.png|מרכז|600 פיקסלים]]

==מניעת החמרה של חולים מורכבים - בתקופת COVID-19==
נכתב על ידי חברי ועד איגוד רופאי המשפחה: ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר איתן לבון, ד"ר אסי סיקורל, [[משתמש:שלמה וינקר|פרופ' שלמה וינקר,]] ד"ר שני אפק. עדכון 10.4.2020

===נקודות מרכזיות===
*יש לברר האם המטופל נמצא בבידוד יחסי
*יש לזהות תחלואה שדורשת טיפול דחוף אך שנשארה חבויה בשל חשש מ-COVID-19
*יש לזהות גורמי סיכון משמעותיים להחמרה
*יש לקבוע יעדי איזון מציאותיים - למניעת החמרה בטווח הקצר, ופחות לסיבוכים ארוכי טווח
*יש להימנע משינויי תרופות ככל שניתן, במידת הצורך להתחיל משינויים לא תרופתיים
*יש לברר רצון בהנשמה אם תהיה החמרה ורצוי למלא הנחיות מקדימות
*יש לוודא שיש מענה לצרכים בסיסיים, מזון, תרופות, מים, חשמל, תקשורת, ביטחון אישי, ולהפנות לגורמי תמיכה בעת הצורך. לתעד פרטי איש קשר והאם קיים מטפל עיקרי בבית

===האתגרים שעל הפרק===
#[[יתר לחץ דם]], [[סוכרת]], [[מחלת ריאה כרונית]], [COPD{{כ}} (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) בעיקר] הם גורמי סיכון משמעותיים לתחלואה קשה בחולי COVID-19. אך איננו יודעים מה הקשר בין חומרת המחלה ומשכה לבין דרגת הסיכון, והאם איזון קפדני קשור פרוגנוזה (Prognosis)
#רוב שירותי הרפואה כעת ניתנים מרחוק- בטלפון, וידאו ואפילו בקשות כתובות בלבד. בדיקה פיזיקלית נשמרת למצבים בהם לא ניתן לתת מענה לא-פרונטלי ולא ניתן לדחות את הבדיקה
#חשש מטעות באבחנה - סימני החמרה במצב הבסיסי או הופעת בעיות רפואיות משמעותיות חדשות יכולים להיות משויכים ל-COVID-19 ולהפך
#'''בידוד חברתי''' - לפי הנחיות משרד הבריאות וראש הממשלה - אין יציאה מהבית אלא לצרכים חיוניים. מטופלים נמנעים מהגעה למרפאות, לבדיקות דם ואפילו לבתי המרקחת. רוב הזמן ההימנעות מוצדקת אולם מטופלים רבים חוששים לפנות להערכה רפואית גם כשיש בעיה דחופה המחייבת התערבות
#אפשרות ליציאה מאיזון של מצבים רפואיים שהיו בשליטה:
#*כתוצאה משינוי הרגלים בזמן הבידוד: תזונה, פעילות, [[עישון]] וכדומה
#*חסר בתרופות למשל בשל חשש מהגעה לבית מרקחת, קושי כלכלי, ירידה בנגישות לעמותות תמיכה
#*שינוי תרופתי שנובע משמועות לא מבוססות על נזק אפשרי מתרופות למשל [[T:ACE inhibitors, plain - C09A|ACEI{{כ}}]] (Angiotensin-Converting-Enzyme Inhibitors){{כ}}/[[T:Angiotensin II antagonists, plain - C09C|ARB]]{{כ}} (Angiotensin II Receptor Blockers) או התחלה של תרופות ללא ביסוס מדעי
#*חרדה/עצבנות/מתחים משפחתיים
#הסתייגות משינויים תרופתיים בשל יציאה מאיזון:
#*חשש מתופעות לוואי של הטיפול - נפילות/פגיעה בתפקוד כלייתי/תגובה לא רצויה לתרופות אשר אם יקרו – עשויים מלבד הפגיעה הראשונית – להוביל להדבקה בשל צורך בהגעה למרפאה/בית החולים
#*חשש זה מתעצם בתקופה שחלק ניכר מהמבוגרים נמצאים לבד בביתם, בדיקות מעבדה ודימות פחות זמינות
#ירידה משמעותית בזמינות הרפואה היועצת - על רקע סגירת שירותים רבים במרפאות החוץ ואשפוזי היום של בתי החולים, ירידה בזמינות יועצים בקהילה - מעבירים את הנטל לרופאי משפחה שעסקו פחות בנושאים אלה בשגרה
#פגיעה כלכלית עקב אבדן מקורות הכנסה, עם קושי במימון טיפול רפואי יקר

;מתוך הבנה כי מדובר במטופלים בסיכון מומלץ לבצע פעילות יזומה לאיתור והדרכה של המטופלים הללו או לנצל פניות שלהם למעקב מוגבר
#יש להדריך להקפדה יתרה על כללי בידוד נכונים, הדרכה על שימוש במסיכות (לא מונע צורך בריחוק) ושימוש נכון בהיגיינת ידיים
#יש לשקול עבור כל מקרה את מאזן התועלת והנזק שבבידוד המוחלט מהמשפחה בהתאם למצב נפשי/סיעודי/תוחלת חיים צפויה. ישנם מצבים בהם איכות חיים עשויה להיות חשובה יותר ממשך חיים – זה נושא לדיון עם המטופל ומשפחתו, תוך שמירה על כללי ריחוק והחוקים והתקנות הרלוונטיים (Relevant) לאותו יום
#יש לברר באופן יזום אם יש יציאה מאיזון או בעיות רפואיות אחרות כעת שעשויות להוות סיכון מיידי. אם המטופל נמנע מפניה עצמית למרות צורך רפואי יש לברר את הסיבות כדי למנוע הישנות, הפחתת סיכון בעתיד וטיוב הטיפול
#יש לברר גורמי סיכון ליציאה מאיזון (הרגלי חיים, בדידות, מצב נפשי, נגישות לשירותי בריאות, שינוי בגורם מטפל – סידור והיכרות עם הטיפול התרופתי)
#יש להימנע משינויי מינון וטיפול שאינם הכרחיים, יש לקחת בחשבון כי לא תמיד ניתן לבצע מעקב מעבדתי לניטור השפעת השינוי
#יש לקבוע יעדי איזון מציאותיים - בעיקר למניעת החמרה בטווח הקצר, פחות התייחסות לסיבוכים ארוכי טווח
#יש לסכם מנגנון מעקב עם המטופל הזקוק לכך אם בשל אי יציבות ואם בשל שינוי בטיפול - לייצר נגישות מרחוק למרפאות במגוון דרכים, על מנת לשמור על נגישות לשירותי רפואה תוך הפחתת סיכון
#יש לשקול ביקורי בית אצל חולים שבריריים הזקוקים להערכה פיזית, שאינה סובלת דיחוי
#מומלץ להיעזר בממשקי ייעוץ של רופאים יועצים, לצורך טיוב טיפול במצבים מורכבים הדורשים חוות דעת יועץ
#יש להימנע מבירורים/מעקבים אמבולטוריים (Ambulatory) שאינם דחופים – לברר האם ישנם כאלה והאם סובלים דיחוי
#יש לסייע בהפניה לגורמי תמיכה למטופל הזקוק לכך (גישה למזון/תרופות/קושי נפשי או בדידות)
#לרופאי המשפחה תפקיד חשוב בקידום השיח עם המטופל על העדפות סוף חיים
#לאור התדרדרות מהירה היכולה להופיע בחולי -COVID-19, יש חשיבות בניהול שיח מורכב מבעוד מועד, ודיון עם המטופל לתרחישים אפשריים, על מנת שהתגובה לתרחישים תהיה האופטימלית עבור כל מקרה לגופו. לפירוט: [[#תכנון יעדי טיפול בזמן קורונה, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות|תכנון יעדי טיפול בזמן COVID-19, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות]]
#מומלץ לברר מבעוד מועד אם המטופל חתם על [[ייפוי כוח רפואי]]{{הערה|שם=יפוי|1=[https://www.nevo.co.il/law_word/law06/tak-7801.pdf#page=18 ייפוי כוח רפואי]}}, או השאיר [[הנחיות מקדימות]]{{הערה|[https://www.health.gov.il/DocLib/doa_b08_abbr.pdf באתר משרד הבריאות]}}. במקרים המתאימים רצוי לברר האם מונה אפוטרופוס. יש לוודא קיום עותק זמין של המסמכים הרלוונטיים.

===המלצות רלוונטיות למצבי חולי מסוימים===
====שינויי באורחות חיים שעשויים להחמיר מחלות רקע====
#עישון - המלצה לנצל המשבר לצורך [[הפסקת עישון]], אפשר להציע מדבקות/טיפול תרופתי/ליווי טלפוני
#קפה / תה (האם שינוי במינונים)
#[[יושבנות]] (האם יש אפשרות לבצע [[פעילות גופנית בעידן הקורונה|פעילות גופנית]] מותאמת למצב הגופני מול הטלוויזיה / סיבוב בחצר?)
#צריכת מזון מעובד/פחמימות/מלח
#אם יש יציאה מאיזון - לנסות לשים דגש רב יותר מהרגיל על אורחות חיים בטרם ניגשים לשינויים בתרופות
#ניתן להמליץ לתקופה זו להימנע לחלוטין ממלח ומזון מעובד/מתוקים/פחמימות ריקות לתקופה זו כתחליף לשינויים תרופתיים

====מצב נפשי והשפעתו על איזון גורמי סיכון====

ראו [[#המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת ה-COVID-19|המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת ה-COVID-19]]

====מחלות ריאה כרוניות====
ראו: [https://ginasthma.org/covid-19-gina-answers-to-frequently-asked-questions-on-asthma-management/ COVID-19: GINA ANSWERS TO FREQUENTLY ASKED QUESTIONS ON ASTHMA MANAGEMENT] מ-25 במרץ 2020 וכן  [https://goldcopd.org/gold-covid-19-guidance/ GOLD COVID-19 GUIDANCE] מ-6 באפריל 2020.

#יש להמשיך בטיפול המניעתי הקבוע
#'''אינהלציות''' - עדיף להימנע בבתים בהם יש אנשים נוספים. ישנה הנחיה{{הערה|[[הנחיות לשימוש באינהלציה במוסדות אשפוז רפואי ומרפאות בקהילה בתקופת מגיפת ה 19-COVID - חוזר משרד הבריאות]]}} להימנע ממתן אינהלציה במרפאה. לכן השימוש הוא במשאפים ([https://cdn.doctorsonly.co.il/2019/12/ilovepdf_merged.pdf לרשימת המשאפים הזמינים לטיפול במערכת הנשימה במבוגרים, והוראות שימוש בהם]). ניתן להציע שימוש ב-Spacer{{כ}}{{הערה|ד"ר רבקה ברוקס, [http://www.hadassah.org.il/media/1947240/נושמיםלרווחה.pdf נושמים לרווחה]}} קנוי או מאולתר (בקבוק פלסטיק קטן – חור למשאף בתחתיתו ונושמים דרך פתח הבקבוק) על פי סקירת Cochrane{{כ}}{{הערה|[https://www.cochrane.org/CD000052/AIRWAYS_holding-chambers-spacers-versus-nebulisers-for-delivery-of-beta-agonist-relievers-in-the-treatment-of-an-asthma-attack Holding chambers (spacers) versus nebulisers for delivery of beta-agonist relievers in the treatment of an asthma attack]}} – שימוש ב-Spacer לא נחות משימוש באינהלציות במטופלים שאינם נמצאים במצב קשה. ולפי סקירה נוספת{{הערה|[https://www.cochrane.org/CD005536/AIRWAYS_commercial-versus-home-made-spacers-delivering-bronchodilator-therapy-acute-therapy-children Commercial versus home-made spacers in delivering bronchodilator therapy for acute therapy in children]}} – Spacer מאולתר לא נחות מ-Spacer קנוי] (משאף וספייסר נועדו לשימוש אישי ולא להעברה בין בני הבית)
#בהחמרה משמעותית - יש להשתמש ב[[סטרואידים]] סיסטמיים (Systemic steroids) לזמן המינימלי האפשרי
#[[בדיקת תפקודי ריאות|בדיקות תפקוד ריאתי]]/[[בדיקת תגר|תגר]] - רק במצבים חריגים המצדיקים זאת

====יתר לחץ דם====
#בהיעדר הוכחה על תועלת באיזון קפדני ביותר להורדת סיכון בעת הידבקות ב-COVID-19, אנו ממליצים להימנע מאיזון קפדני מדי של חולים מאוזנים חלקית או שאינם מאוזנים. טווחי המטרה צריכים להיות כאלה שיאפשר להימנע מהחמרה קלינית בשל יתר לחץ הדם, ופחות לצורך מניעת סיבוכים ארוכי טווח בשלב זה. הסיכון שבסיבוכים כגון נפילות/הפרעה כלייתית והחשיפה המיותרת למערכת הבריאות בתקופה של צורך בבידוד בית - לא מוצדק כעת
#ACEI / ARB - אין, נכון ל-5 באפריל 2020, המלצה להפסיקם בשל העדר עדות לנזק בהמשך הטיפול למרות קשר נסיבתי לנגיף{{הערה|החברה ליתר לחץ דם, [http://www.ish.org.il/news/נגיף-הקורונה-החדש-sars-cov-2-ויתר-לחץ-דם/ נגיף הקורונה החדש ( SARS-Cov-2) ויתר לחץ דם] 18.3.2020}}{{הערה|ESC , [https://www.escardio.org/Councils/Council-on-Hypertension-(CHT)/News/position-statement-of-the-esc-council-on-hypertension-on-ace-inhibitors-and-ang Position Statement of the ESC Council on Hypertension on ACE-Inhibitors and Angiotensin Receptor Blockers] {{כ}}13 במרץ 2020}}{{הערה|AHA , [https://newsroom.heart.org/news/patients-taking-ace-i-and-arbs-who-contract-covid-19-should-continue-treatment-unless-otherwise-advised-by-their-physician Patients taking ACE-i and ARBs who contract COVID-19 should continue treatment, unless otherwise advised by their physician] 17 במרץ 2020}}
#זיהוי החמרה - האם [[קוצר נשימה]]/[[בצקות]]/[[בחילות]]/[[כאבי ראש]]/[[כאבים בחזה]]/עליה מהירה במשקל. אם קיימים, לארגן בדיקה גופנית בהקדם – במרפאה, בביקור בית או אף במיון. (להקפיד על מסיכה לנבדק ומיגון לרופא הבודק – לפחות מסיכה כירורגית + כפפות)
#שינוי תרופתי - רק אם אין ברירה – ולאחר מעקב קפדני ושינוי אורחות חיים אין שיפור. שינוי תרופתי צריך להיות תוך מעקב טלפוני צמוד. אם מוחלפת תרופה - החמרה הקשורה להסרתה עלולה להגיע גם שבועיים לאחר השינוי. תוספת תרופות ACEI{{כ}}/ARB/[[T:Diuretics - C03|משתנים]] - עשויים לגרום להחמרה בתפקוד כלייתי והפרעות אלקטרוליטריות (Electrolyte imbalance). יש לתאם בדיקת דם במרפאה או ביקור בית מספר ימים לאחר השינוי. יש לתכנן את מהלך השינוי בהתאם לזמינות בדיקות שכאלו ומול יומן מעקב מובנה, בעדיפות לא לקראת סוף השבוע כדי לאפשר מעקב טלפוני

====סוכרת====
#אם אין אפשרות לניטור סוכר בבית יש לברר סימנים קליניים של יציאה מאיזון – היפר או [[היפוגליקמיה]] (Hyper or hypoglycemia)
#יש לוודא נגישות רציפה לטיפול. במטופלים בהזרקה – יש לברר מי אחראי על מתן הטיפול וניטור הסוכר
#יש לברר אם נעשה שינוי משמעותי בתזונה לאור ההסתגרות בבית. גם מבחינת הרגלי אכילה וגם מבחינת היצע המזון
#יציאה מאיזון (גבוה/נמוך) יכולה להעיד על מחלה חריפה – יש לשאול על כך
# אם הסוכר אינו מאוזן עדיפה היפרגליקמיה קלה על היפוגליקמיה. יש להתחשב בגיל וגורמי סיכון בקביעת יעדי מטרה. יעדי הטיפול הם לצורך מניעת התדרדרות מיידית ולא למניעת סיבוכים ארוכי טווח

==המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת ה-COVID-19==
נכתב על ידי חברי ועד איגוד רופאי המשפחה: ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר אסי סיקורל, ד"ר איתן לבון, ד"ר שני אפק.

בהתייעצות עם ד"ר ירון גורן, ד"ר עידו לוריא, יושב ראש החברה לבריאות הנפש בקהילה, ד"ר צבי פישל, יושב ראש איגוד הפסיכיאטרים.

עדכון 10.4.2020.

תקופה זו מאופיינת בדאגה בריאותית, חוסר ודאות כלכלית, בידוד חברתי, אבדן סדר יום, איבוד מסגרות תמיכה, וצמצום פעילות גופנית. כל אלו יכולים להחמיר מצבים הקשורים בבריאות הנפשית ([[דיכאון - Depression|דיכאון]] ו[[חרדה]], בעיקר).
#'''אלימות פיזית/מינית או הזנחה''' - יש לברר האם יש בעיה הדורשת התערבות גורמי רווחה ואכיפה כגון אלימות או הזנחה. ראו [[#אלימות במשפחה|אלימות במשפחה]]
#'''התמכרויות וגמילה''' - המצב עלול לגרום לירידה בזמינות חומרים ממכרים ובעקבות כך לתסמונות גמילה או לחלופין להגברה של השימוש אצל מטופלים מכורים. לצורך כך המרכז הישראלי להתמכרויות מפעיל קו סיוע למטופלים וגם למטפלים:
##קו סיוע לאנשים המתמודדים עם התמכרויות, הפועל בימים א'-ה', בין השעות: 13:00-15:00, ומספרו: 0548266569
##קו סיוע לאנשי מקצוע, הפועל בימים א'-ה', בין השעות: 14:00-16:00, ומספרו: 0542012077
#'''מעקב/טיפול פסיכיאטרי ומסגרות שיקום''' - יש לוודא כי מטופלים הנמצאים במעקב פסיכיאטרי שגרתי ממשיכים טיפול ומעקב. קיימת אפשרות למעקב טלפוני/בווידאו וכן להעברת מרשמים בפקס במקרים שמתאימים לכך. מטופלים פסיכיאטרים נמצאים בסיכון להזנחה בהיעדר מסגרת תומכת. מומלץ לוודא אם יש מסגרת חלופית למסגרת הרגילה, אם אין - לנסות לחבר לגורמי תמיכה חלופיים
#'''גורם (Trigger) להחמרת מחלות כרוניות''' - מצבים רגשיים יכולים להוות גורם ליציאה מאיזון מחלות כרוניות, באופן ישיר או בעקיפין (ירידה בתנועתיות, הגברת עישון, שינוי בתזונה). אם עולה חשד כזה, מומלץ לכתוב יומן העוקב אחר המחלה הרלוונטית (למשל לחץ דם, מצב נשימתי וכדומה) במקביל לתלונות רגשיות לבירור הקשר בין ה-Trigger הרגשי ליציאה מאיזון מחלת הרקע
#'''דיכאון וחרדה''' – יש להיות ערניים בכל תקשורת עם המטופל לסמני דיכאון וחרדה. מומלץ לשאול שאלות כלליות שייתכן ודרכם יעלו הקשיים. תחילה לשאול לגבי ההתנהלות היומיות בבית – מה עושים במשך היום. ובהמשך לשאול על שינויים בהרגלי השינה והאכילה, לברר קיום [[Anhedonia]] (העדר יכול לחוות הנאה) או [[הפרעת פאניקה - Panic disorder|התקפי פאניקה]] (Panic attack). אם עולים קשיים אפשר לומר שסך הכל התגובות הן צפויות ותקינות למצב הנוכחי ולשאול האם לדעת המטופל תגובותיו חריגות יחסית לסביבה או מדאיגות. במקרה שכן – יש לשלול אובדנות או מצב חירום פסיכיאטרי אחר. אם אין רושם לצורך בהפניה דחופה ישנן מספר אפשרויות לסייע:
##ניתן להציע '''טיפולים לא תרופתיים'''{{הערה|[https://www.gov.uk/government/publications/covid-19-guidance-for-the-public-on-mental-health-and-wellbeing/guidance-for-the-public-on-the-mental-health-and-wellbeing-aspects-of-coronavirus-covid-19 Coronavirus (COVID-19): what you need to do]}}{{הערה|משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/ncsp_179036620.pdf המלצות לציבור לשמירה על ריאות נפשית בזמן הסגר]}}:
##*'''שמירה על קשר עם חברים/משפחה''' – לחלוק את הדאגות ולשמוע גישות התמודדות שונות עם המצב
##*'''עזרה לאחר''' – הרבה אנשים זקוקים לעזרה טכנית בימים אלו – ניתן להתקשר ל-[https://www.1221tnuyad.org.il/index.php 1221] להציע עזרה או לברר ברשות להתנדבות{{הערה|1=[http://www.ivolunteer.org.il/?CategoryID=1094 הרשות להתנדבות ישראלית]|ימין=כן}}
##*'''אורח חיים בריא''' - שמירה על תזונה ועל [[פעילות גופנית בעידן הקורונה|פעילות גופנית]], שינה מספקת
##*התמקדות בדברים שעבורם יש לך '''שליטה''':
##:*מה אני יכול לעשות כדי ל'''התכונן לבאות''' (למשל בירור זכויות רלוונטיות באתר כל זכות{{הערה|[https://www.kolzchut.org.il/he/קורונה_-_מצב_חירום_2020 קורונה - מצב חירום 2020] באתר כל זכות}})
##:*'''שמירה על מינון סביר של חדשות ועדכונים''' - תוך הימנעות משמועות וקבלת מידע ממקורות מוסמכים בלבד. עדיף להימנע מרדיו וטלוויזיה שפועלים רצוף על ערוץ חדשות, אלא לבחור מתי מאזינים לחדשות במינונים סבירים
##*לתכנן '''שגרה חדשה ומועילה''', לעשות דברים שאוהבים, להציב מטרות אישיות לתקופה הקרובה
##*'''להעסיק את המוח''' – למידה מרחוק, משחקי חשיבה, קריאה
##*'''טכניקות הירגעות''' – נשימות/[[Mindfulness]]/התמקדות בהווה, חיבור לטבע – אפילו בחצר לכמה דקות/נוף
##*ניתן להציע לפנות ל'''קווי הסיוע הטלפוניים''' (ראו [[#לקט חלקי - שירותים ומספרי חירום "אלימות במשפחה ותקיפה מינית"|לקט חלקי - שירותים ומספרי חירום "אלימות במשפחה ותקיפה מינית"]]) כמו ערן (עזרה ראשונה נפשית){{הערה|[https://www.eran.org.il/ ערן]}} בטלפון 1201, סה"ר (סיוע והקשבה ברשת){{הערה|[https://sahar.org.il/ עמותת סהר]}}, והמוקדים טלפונים של הקופות
##'''טיפולים תרופתיים''':
##*אם מדובר באירועים נקודתיים של חרדה ניתן להציע נטילה בעת הצורך של בנזודיאזפנים ([[Benzodiazepines]]) תוך שמציינים כי קיימת אפשרות להתמכרות בשימוש ממושך ולא מפוקח. עדיפות לבעלי טווח בינוני ארוך ([[Vaben]] במינון 5 מיליגרמים{{כ}}, [[Lorivan]] במינון של 0.5 מיליגרם או של [[Assival]] במינון 5 מיליגרמים)
##*ניתן להציע טיפול בנוגדי דיכאון אם הרושם הוא שהבעיה תימשך זמן מה כולל ירידת מצב רוח באופן מתמשך, חוסר יכולת להנות (Anhedonia), קשיי תפקוד
##:*ניתן להיעזר בעזר החלטה{{הערה|[https://depressiondecisionaid.mayoclinic.org/index Depression Medication Choice Decision Aid.]}} בהתאם לתופעות לוואי
##:*יש להקפיד לבדוק אינטראקציות (Interactions) עם תרופות קיימות
##:*מי שכבר נוטל טיפול נוגד דיכאון, לשקול להעלות מעט את המינון לתקופה זו
##:*אם יש קשיי שינה שמלווים את הפרעת מצב הרוח- לשקול להתחיל טיפול ב-[[Mirtazapine]] אם עוד לא הוחל טיפול נוגד דיכאון

האיגוד הפסיכיאטרי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית מפעיל קו חם לסיוע נפשי לרופאים שפעיל 24 שעות ביממה בטלפון 098891302. הנכם מוזמנים לעשות שימוש בשירות זה.

==תכנון יעדי טיפול בזמן COVID-19, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות==
נכתב על ידי ד"ר טלי סחר.

עודכן 12/4/2020.

הפרק מבוסס על "כישורי תקשורת בנושא וירוס הקורונה" עובד מהכלי האמריקאי COVID-ready communication playbook של VitalTalk{{כ}}{{הערה|[https://www.vitaltalk.org/guides/covid-19-communication-skills/ OVID Ready Communication Playbook]}}.

שיח בנושא העדפות סוף החיים מומלץ בכל מקרה במצבים של מחלות קשות או בגיל מבוגר מאד. החשיבות שלו בנושא הקורונה גדלה, בעיקר לאור ההתדרדרות המהירה שמתרחשת בחלק מהמקרים. בנוסף, זאת הזדמנות לציין אפשריות של טיפול תומך, והשיח מקל גם על בני משפחה, שיכולים להיות שלמים יותר עם ההעדפות של יקירם.
#בשגרה – שיחה פרואקטיבית (Proactive, יזומה) עם אדם שאינו חולה ב-COVID-19 בנוגע לתכנון יעדי טיפול ויפוי כוח – בעיקר שאלות פתוחות:
#*שאלת פתיחה – איך את/ה מסתדר/ת עם כל זה? (מדידת טמפרטורה רגשית)
#*ידע – מה את/ה חושב/ת על עניין ה"קורונה"? יש משהו שהיית רוצה לדעת לגבי מצב שבו תחלה/י ב"קורונה"?
#*ייפוי כוח – מי היית רוצה שיהיה מיופה הכוח שלך? מה חשוב לך אם המצב יחמיר?
#*רגשות – שימו לב להעלאת רגשות, יש להכיר בהם: " זה קשה לחשוב על כך"
#*תיעוד – תוך יידוע המטופל/ת
#שיחה עם אדם עם מחלות רקע משמעותיות, שאובחן כחולה קורנה במצב קל (בבית/בבית החולים):
#*לרוב מדובר על שיחה טלפונית
#*ההמלצה הראשונית היא שאת שיחת הטלפון י/תערוך רופא/ת המשפחה או אח/ות המכיר/ה את המטופל
#*ניתן להקדים ולומר כי "רוב חולי הקורונה מחלימים. אך חשוב לי לדעת את סדרי העדיפות שלך לגבי אופן הטיפול אותו אתה מבקש אם חלילה מצבך הבריאותי ישתנה לרעה"
#*בהתאם למחלות הרקע והפרוגנוזה של המטופל, אפשר לברר יותר גבי העדפות ספציפיות. לברר על ערכיו (איכות חיים מול אריכות חיים), מה הוא יודע ומבין לגבי הנשמה והחיאה, ולהדגיש את האפשרות ל[[טיפול פליאטיבי|טיפול תומך]], להסביר שמדובר בטיפול שאינו מקצר חיים, המונע תחושת חנק, כאב סבל וכדומה (ראו משפטים לדוגמה בסעיף הבא)
#*הקפדה על תיעוד
#*סכמו את השיחה במילות שיתוף והרגעה: "נמשיך להיות בקשר ולעקוב אחרי המצב. סביר להניח שבקרוב הרגשתך תשתפר. קשה מאוד להיות בבידוד ובחששות. אנחנו כאן לכל שאלה. תודה ששיתפת אותי בבחירות שלך"
#ניתן לשוחח עם המטופל/ת או עם מיופה הכח שלו/ה על ערכים ולערוך תסריט שיחה מנקודת מוצא של הסבר על החיאה והנשמה (Curtis JR et al. JAMA 2020){{כ}}{{הערה|1=[https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2763952?guestAccessKey=072978cc-65b3-46c9-8315-b4b9007ba836&amp;utm_source=fbpage&amp;utm_medium=social_jama&amp;utm_term=3230267114&amp;utm_campaign=article_alert&amp;linkId=85220981 The Importance of Addressing Advance Care Planning and Decisions About Do-Not-Resuscitate Orders During Novel Coronavirus 2019 (COVID-19)]}}:
#*לברר האם אריכות ימים היא ערך עליון, מעל לכל דבר אחר, כולל איכות חיים? האם יש מצבים שבהם המטופל/ת היו מעדיפים לוותר על החייאה, אם תוצאותיה יכולות לפגוע באיכות החיים?
#*יש טעם להמשיך בהסבר רק אם איכות החיים חשובה למטופל יותר מאריכות חיים
#*דונו על תהליך החייאת לב ריאה – תארו בקצרה את התהליך, ומתי ומדוע הוא מבוצע: "אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו נותנים לך/לקרוב שלך את הטיפול האפשרי הטוב ביותר לכן אני רוצה לדבר על אפשרות של החייאה
#*סכמו את התפקיד של החייאה, תוך התייחסות לכך שהיא לא יכולה להשיג את ייעדי המטופל שצוינו בסעיף הראשון. "אם ניקח בחשבון את מה שסיפרת על מטרותיך (או של הקרוב שלך), ההחייאה לא תעזור להשיג אותן"
#*הציגו הצהרה של הסכמה מדעת – יידעו שהחייאה לא תתבצע בשעת הצורך. "מכיוון שהחייאה לא תשיג את מטרות הטיפול בסיטואציה הנוכחית, לא נבצע החייאה בעת הצורך"
#*ודאו הבנה והשאירו מקום להתנגדות: "אני רוצה להיות בטוח שהבנתם. האם יש לכם שאלות?"

{{ש}}חשוב גם כאן להדגיש את האפשרות לטיפול תומך, להסביר שמדובר בטיפול שאינו מקצר חיים, המונע תחושת חנק, כאב סבל וכדומה.

==אלימות במשפחה==
{{ייחוס|ד"ר חגית דסקל ויכהנדלר - מנהלת מרפאת קרית טבעון, מחוז חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית{{ש}}יו"ר ועדה לנושא אלימות במשפחה ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע, מחוז חיפה וגליל מערבי{{ש}}יו"ר משותפת - קבוצת עניין בנושא אלימות במשפחה - WONCA{{ש}}מייל  hagitdascal1@gmail.com}}

עודכן 24 ביולי 2020.

בימים קשים אלה חשוב לזכור כי המתח, הלחץ והאינטנסיביות של השהייה עם המשפחה במקום סגור מעלים באופן משמעותי סיכון להתפרצות '''או''' הסלמה של כל סוגי ה[[אלימות במשפחה - Domestic violence|אלימות במשפחה]] (רגשית, פיזית, מינית, כלכלית והזנחה של קטינים/חסרי ישע). 

הדברים עלולים לקרות בכל משפחה, ללא קשר למין, גיל, מוצא או מעמד סוציואקונומי (Socioeconomic). ה"כליאה" בבית עם הפוגע עלולה להיות קשה מנשוא.

===10 טיפים - איך צוותי הקהילה יכולים לסייע===
#'''לשאול, להקשיב ולתמוך''' – אפשרי גם טלפונית! בבידוד קיים קושי לשוחח בפרטיות. ניתן לשאול על אלימות ישירות אך ורק לאחר שמבררים אם בטוח עבור המטופל\ת לדבר. במקרים בהם ידוע על אלימות בעבר\כשמעריכים שקיים סיכון ניתן ליצור קשר יזום בזהירות.
#'''עשייה במקרה של סיכון מיידי''' - בכל מצב של אלימות פיזית או סיכון מיידי - להנחות המטופל\ת לפנות למשטרה במוקד 100 \ אפליקציית חירום 100 (לחיצה לחיוג אוטומטי למשטרה ושידור בזמן אמת של מקום האירוע)
#'''מקומות להפנות אליהם''' - ברוב הערים פועלים מרכזי טיפול באלימות במשפחה או עו"ס המתמחה בכך. זהו גורם הטיפול המומחה בתחום. קווי חירום – ארצי 118 \הודעת טקסט ל-055-7000128. לאחר שעות עבודה ניתן לפנות למוקד עירוני 106. הפניה למקלטים לנשים מוכות נעשית באמצעות הרווחה או המשטרה
#התייעצות - יש ליצור קשר עם הוועדה לנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית (קיימת בכל מחוז בקופות החולים ובכל בית חולים). במקרים דחופים - לפנות טלפונית
# '''קשישים, קטינים, וחסרי ישע''' - אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה. חשוב להעריך עומס מטפל ולהיות קשובים, להתייעץ עם גורמים נוספים במידת הצורך כדי להקל. כאשר יש חשד סביר להתעמרות כלפי קטינים או חסרי ישע – מעבר להתייעצות עם ועדת האלימות המוסדית קיימת גם חובת דווח לעו"ס לחוק (פקיד סעד\משטרה)
#'''חשוב לשים לב''' - חשובה הסתכלות כוללנית על המשפחה - חשוב להיות קשובים לרמזים ! לזהות אם מישהו מבני המשפחה סובל מבעיות רקע (כולל בתחום בריאות הנפש) ומועד למצוקה או התפרצות אלימה, האם יש בן משפחה רגיש שעלול להפוך לקורבן, איזה עומסים\וקשיים\טריגרים ספציפיים המשפחה חווה, האם היו אירועי אלימות קודמים.
#הפחתת מתחים - ניתן להציע ולכוון לפעילויות ומקורות מידע שיסייעו להעביר את הזמן, בפרט לילדים. לכוון לפעילויות שעשויות להפחית מתחים: נשימות\הרפיה, התעמלות, האזנה למוזיקה, ריקוד. לעודד לקיום קשר טלפוני\בווידאו עם גורמי תמיכה, חברים, משפחה. בניית סדר יום קבוע יכולה לסייע בהפחתת מתחים ומצוקה נפשית. כשיש תינוקות קטנים – חשוב להדריך את ההורים: כשתינוק בוכה – לבדוק אם רעב, עייף, זקוק להחלפת חיתול ? לפעמים נצליח להרגיע את התינוק. להנחות: אם בדקת שהתינוק בטוח והבכי מרגיז אותך התרחק\י קצת כדי להירגע כמה דקות. אסור לטלטל תינוק !
#טיפול תרופתי או הפניה לבריאות הנפש - לעיתים, במקרים מתאימים – פוגע \ נפגע - יש לשקול טפול תרופתי הרגעתי ו\או ייעוץ\טיפול בבריאות הנפש. במקרים אלה חשוב מאוד לשמור על קשר ורצף טיפולי בין המטפלים השונים
#מה עוד אפשר להציע ? ניתן להפנות לייעוץ משפטי והוצאת צו הרחקה; להדריך לבנות תוכנית הגנה
#ההנחיות לגבי סודיות ותיעוד - כאשר המטופל\ת מעוניין בעזרת המטפל\ת ליצירת קשר עם גורמי טיפול מחוץ למוסד כגון רווחה\משטרה - יש צורך בחתימה על טופס ויתור על סודיות רפואית. אם לא ניתן להחתים פיזית – יש לשוחח באופן ברור על כך ולכל הפחות לתעד הסכמה טלפונית. תיעוד אלימות ברשומה הממוחשבת חשוב, אך עלול לסכן את המטופל\ת אם לפוגע אפשרות גישה למידע. היזהרו והתייעצו עם ועדת אלימות לפי הצורך.

{| class="wikitable"
|-
|bgcolor="#BBFFFF"|קישור לוובינר בנושא אלימות במשפחה בעידן הקורונה מטעם ארגון רופאי המשפחה העולמי WONCA (באנגלית, כולל הדגמת משחק תפקידים – שיחה טלפונית רופא\מטופלת)   -     https://youtu.be/3bmX-fYJTrw
|}

===שיחה מרחוק - אלימות משפחה===
דף זה – משלים דף של "אלימות בין בני זוג -תקשורת ומענה ראשוני" (לזמני שגרה וביקורים פרונטלים - מצורף בהמשך) ומפרט טיפים ספציפיים לשיחה מרחוק. יש לשאול על אלימות במצבים בהם ידוע על אלימות בעבר\שבשיחה ישנם רמזים למתחים חריגים במיוחד, באיזשהו שלב במהלך השיחה:

{| class="wikitable"
|-
! תוכן!!דוגמאות
|-
|בטיחות המטופל\ת חשובה ! כל שיחה עלולה לסכן את מי שחשוף לאלימות בביתו. לכן לפני כל תשאול על אלימות בשיחת טלפון או וידאו - חשוב לברר מי נמצא בסביבה והאם בטוח לדבר
|
*האם את\ה לבד בחדר ?
*האם בטוח עבורך לדבר כעת ? תענה\י לי בכן או לא
*'''אם לא''' – אמור\אימרי "מספר שגוי" ונתק\י
*מתי יתאים לך שאתקשר שוב ?
|-
|פתיח, ברור השלכות המצב, הגבלות, העדר בית הספר\עבודה\מצב כלכלי\מתח
|
*מה שלומך ? איך המצב הנוכחי משפיע ?
*מי בבית ? מי עובד ? האם יש מתחים חריגים ? איך המצב הכלכלי ?
|-
|ברור קיום אלימות
|
*לפעמים מצבי מתח מובילים לאלימות
*האם מישהו פוגע בך או מאיים עלייך ?
* [ אם כן ]– תוכל\י לפרט ? האם הייתה אלימות פיזית ?
|-
|ברור סכנה מיידית – ניתן להשתמש בשאלות סגורות אם יש קושי להשיב
|
*האם האלימות מחמירה ?
*האם את\ה מרגיש\ה בטוח\ה להשאר בבית ?
*האם את\ה מפחד\ת מבן זוגך ?
*האם יש נשק בבית או סימנים שמדאיגים אותך ?
|-
|ברור סכנה לילדים \ חסרי ישע אחרים
|
*האם את\ה דואג\ת לילדים?
*האם הילדים בסיכון ?
|-
|לברר יש גורמי תמיכה, האם מתקיים בקשר עם בני משפחה וחברים
|
*האם סיפרת למישהו ?
*האם פנית לעזרה ?
*האם את בקשר עם משפחה\חברים\שכנים ?
|-
|לתמוך, להעצים
|
*אני מאמין\ה לך.
*זו לא אשמתך
*את\ה לא לבד. לצערנו זו בעיה שכיחה
|-
|להפנות {{ש}}לשדר שהשירותים עובדים, יש אפשרויות פניה גם באופן "שקט" במסרונים, למשל.	
|
*במקרה שיש סיכון מיידי או איום חשוב לחייג למשטרה במוקד 100, אפשר לפנות גם באפליקציה בלי צורך לדבר....
*אני ממליצ\ה שתפני\ה לקו חירום...\ להוציא צו הרחקה...
*אני רוצה להפנות אותך למרכז טיפול באלימות במשפחה. אני יכול\ה לקשר אותך איתם
*האם תרצי שאני אתקשר עבורך למשטרה או למישהו אחר ?
|-
|להציע תוכנית הגנה
|
*סימן\מילת קוד עם שכנה\ילדים – להזמנת משטרה
*הורדת אפליקציה של המשטרה לקריאה שקטה
*תיק עם כסף, תעודות, מפתחות, מספרי טלפון חשובים, תרופות, בגדים להחלפה במקום נגיש למקרה חירום
*טלפון נייד טעון, מטען זמין
*איתור מקום אליו ניתן לברוח במידת הצורך
|-
|לתכנן מעקב
|
*מתי תוכל\י לשוחח שוב ?
*האם יהיה בסדר שאתקשר שוב ?
*בכל מקרה שתרצי לדבר תתקשר\י למרפאה ותבקשי שיעבירו אותך אלי. אני אתן הוראה במשרד שאם את מתקשרת יעבירו לי את השיחה
|}

{| class="wikitable"
|-
|bgcolor="#BBFFFF"|
https://pdfhost.io/v/gYvqnkHIr_IRISi_Guidance_for_General_Practice_teams_phone_and_video_.pdf
|}

===אלימות בין בני זוג - תקשורת ומענה ראשוני===

{| class="wikitable"
|-
! מטרה!!פירוט / דוגמאות
|-
|valign="top"| '''לשאול ולהקשיב'''

לאחר תשובה חיובית 

לברר דאגות וצרכים	
|
*  ביחידות ופרטיות  
* באמפתיה    
* ללא שיפוטיות או האשמה

'''פתיח'''    
* בהרבה משפחות יש מתחים
* להרבה אנשים קשיים עם בן/בת הזוג או מישהו אחר שגר איתם
*ראיתי אנשים עם בעיה / סימפטום / סימן כמו שלך שסבלו מבעיות בבית 
*היריון: יש מצבים בחיים בהם תתכן מתיחות בבית. למשל, סביב היריון ולידה

'''שאלות כלליות'''
*איך המצב בבית ?
*איך היחסים עם בן/בת זוגך ?
*האם יש משהו שמשפיע על בריאותך כרגע ?

'''שאלות ספציפיות'''
*האם בן/בת זוגך או מישהו בבית מעליב אותך או מתנהג כלפיך בבריונות ?
*האם את/ה מפחד/ת מבן זוגך ?
*האם בן/בת זוגך מנסה לשלוט בך, למשל לא נותן לך כסף או מונע/ת ממך לצאת מהבית ?
*האם בן/בת זוגך מכריח/ה אותך לקיים יחסי מין?
*האם בן/בת זוגך או מישהו אחר בבית איים לפגוע בך באופן כלשהו ? אם כן – מתי ?
*האם בן/בת זוגך איים/ה להרוג אותך ?
|-
|valign="top"|'''להעצים'''

להביע הבנה, אמון, הסרת אשמה
|
*את/ה לא לבד, לצערנו זו בעיה שכיחה
*זו לא אשמתך
*לכל אחד/ת מגיע להרגיש בטוח/ה בביתו/ה
*לאף אחד/ת לא מגיע לקבל מכות
|-
|valign="top"|להגביר בטחון

לדבר על בטיחות והגנה
|
*למי את/ה יכול/ה לספר ?
*האם יש לך גישה לכסף אם תצטרכ/י לעזוב  ?
*אם תצטרכ/י לעזוב לאן תוכל/י ללכת ?
*האם תיקח/י אתך את הילדים ?
* לבצע הערכת מסוכנות ראשונית (פחד/סיכון לילדים/נשק/איומים/מעקב/פרידה/רושם לסיכון) 
*  להציע תוכנית הגנה
|-
|valign="top"|לתמוך

לתת מידע וסיוע ליצירת קשר עם שירותים וגורמי תמיכה
|
*מה היה הכי עוזר '''לך''' ? 
*האם היית מסכים/ה לקבל הפניה או מידע לאן ניתן לפנות במצבים כאלה ?
*הרבה אנשים במצבך הצליחו לשפר את המצב, זה אפשרי.
*אני מתייחס/ת למה שאמרת ברצינות. אם תצטרכ/י עזרה אני פה
* כיבוד האוטונומיה: טיפול ממוקד במטופל/ת, בצרכיו/ה ורצונותיו/ה. לא לומר מה לעשות
* לתת  מידע 
|}

{| class="wikitable"
|-
|bgcolor="#BBFFFF"|
http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/136101/1/WHO_RHR_14.26_eng.pdf
|}

===שירותים ומספרי חירום  - אלימות במשפחה ותקיפה מינית===

;מספרי הטלפון המקומיים באזור המרפאה (כל איש צוות\מרפאה ישלימו בהקדם):

'''חשוב ביותר להכיר את מספרי הטלפון המקומיים ביישוב בו נמצאת המרפאה.'''

מרכז/עובד/ת סוציאלי/ת טיפול באלימות במשפחה ________________

עובד/ת סוציאלי/ת לחוק – קשישים ___________________________

עובד/ת סוציאלי/ת לחוק – נוער _____________________________

מרכז אקוטי (Acute) לפגיעות מיניות (חדר 10) ______________________

;מספרים לשירותים ארציים עיקריים:

{| class="wikitable"
|-
|bgcolor="#BBFFFF"|
[https://www.molsa.gov.il/Populations/Distress/FamilyViolence/Pages/TM_02_02_A01.aspx קישור לאתר אלימות במשפחה משרד הרווחה]

[https://www.gov.il/he/departments/bureaus/?OfficeId=4fa63b79-3d73-4a66-b3f5-ff385dd31cc7&categories=307806f0-d85c-476f-9174-4768476809fc קישור לחיפוש מרכזי טיפול אלימות במשפחה]
|}

*משטרה - 100 \ אפליקציית חירום 100 לחיצה לחיוג אוטומטי למשטרה ושידור בזמן אמת של מקום הארוע
*מגן דוד אדום - 101
*מכבי אש - 102
*מוקד עירוני (כולל מחלקת רווחה אחרי השעות) - 106
*מטה ארצי להגנה על ילדים ברשת - 105
*'''קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה וילדים בסיכון- משרד עבודה ורווחה 24/7''' - 118 {{רווח קשיח|3}}או באמצעות הודעת 
טקסט ל-0557000128 
*סיוע משפטי לתחום אלימות במשפחה (צווי הגנה והרחקה מידיים וכד') - 0733927747, 0733927748, 0733927749, 0733927750
*ער"ן עזרה ראשונה נפשית - 1201{{רווח קשיח|3}} ערבית: 0664542222 025630301
*קו חירום ארצי לנשים נפגעות תקיפה מינית - 1202
*קו פתוח ומרכז סיוע לנשים דתיות - 026730002
*קו סיוע לנשים ערביות - 046566813
*נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) תמיכה לנפגעי טרור ומלחמה 1800363363

;שירותים לגברים:
*ויצ"ו גברים במעגל אלימות במשפחה - 1800393904
*קו הסיוע הארצי לגברים ולנערים נפגעי תקיפה מינית - 1203
*הקו הארצי לגברים במעגל האלימות במשפחה - מענה ע"י גברים - 026551159
*קרבה בטוחה - מרכז לטיפול בבעיות אלימות ואלימות במשפחה בהנהלת אבי תפילי - 036484508
*מרכז גליקמן - לטיפול באלימות במשפחה מטעם עיריית תל אביב ונעמת	036492469

;שירותים למען הקשיש:
*"קו לזקן" קו סיוע לזקנים החשופים להתעללות והזנחה- ער"ן ו"אשל" - 1700501201
*האגודה למען הזקן - 035791502
*אוזן קשבת - 036204999
*קשת, האגודה למען הקשיש - 036817351
*עמותת "עמדא" למען חולי אלצהיימר - 035341274{{רווח קשיח3}} *8889
*ער"ן לזקן עזרה ראשונה נפשית  - 3201*
*יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש - 026444569

;שירותים לילדים ונוער:
{| class="wikitable"
|-
|bgcolor="#BBFFFF"|
[https://www.molsa.gov.il/Populations/CriminalVictims/pages/protectioncenters.aspx מרכזי הגנה (בית "לין") – מידע ומספרי טלפון לתאום ]
|}
*המועצה לשלום הילד - 026780606 Ncc@children.org.il
*על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה - 036414508
*נע"ן- נוער מקשיב לנוער, לפניות מצוקה של בני נוער - 036990552
*יד ביד – אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה - 036203141
*אוזן קשבת - ייעוץ לנוער והורים - 035226027
*הקו הפתוח לתלמידים של משרד החינוך - 035602538
*אל"י - האגודה להגנת הילד - 1800223966
*המועצה לילד החוסה (פנימיות) - 036481913
*ויצו – קו לייעוץ הורים בגיל הרך - 6968*
*מכון אדלר ובזק - קו חם להורים במצוקה - 1800800955
*ייעוץ טלפוני לחרדות ילדים מרכז שניידר - 039244955

;מרכזים אקוטיים – פגיעה מינית (התייעצות עם כונן ותאום הגעה):
*חולון - בי"ח וולפסון  -"חדר 4" - 035028313, 035028055
*חיפה – בי"ח בני ציון – "חדר 10" - 048359210
*ירושלים – הדסה עין כרם -  "בת עמי" - 026777222
*שירות לעבודה סוציאלית - 026422758
*באר שבע – בי"ח סורוקה - מיון - 086400462
*שירות לעבודה סוציאלית - 086400327/08-6403799
*טבריה – בי"ח פוריה – "מרכז טנא" - 046652481

;טיפול נפשי - פגיעה מינית :
*דרך מערך בריאות הנפש \רווחה מקומיים	
*מרפאות יעודיות ברחבי הארץ, (יש לברר בכל אזור) 
:דוגמאות
::מרפאת "לוטם" איכילוב  
::מרכז בין תחומי בי"ח בני ציון 
::בי"ח לב השרון{{רווח קשיח|3}}  ntm@lev-hashron.co.il  
*יחידות אשפוזיות יעודיות לנפגעי/ות טראומה מינית – יש לברר דרכי פנייה/ צורך בהפניה דרך מיון
:מרכז רפואי "ברזילי  - 088674529                 
:מרכז רפואי תל אביב – איכילוב - 036972084
:מרכז רפואי רמב"ם -  047773037
:מרכז רפואי רבקה זיו    -  046828064  046828179    

(*) לידיעתכם קיים מוקד תמיכה כללי לעובדי מערכת הבריאות ומשפחותיהם (פסיכולוגים ועו"סים, ניתן לפנות אנונימית לתמיכה ויעוץ) -   025080099

(**) קיימים שירותים נוספים, כולל מרפאות אמבולטוריות ויחידות אשפוזיות לנפגעי טראומה מינית. יש לברר על פי הצורך אפשרויות בכל אזור.

==אוכלוסיות מיוחדות==
;להט"ב [לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (Lesbian, gay, transgender, and bisexual)]:
נכתב על ידי ד"ר רותי גופן, מומחית ברפואת המשפחה, מרפאת כיכר הבימה, המרפאה הגאה של מכבי שירותי בריאות.

עדכון 13.4.2020.

חברות וחברים קהילת הלהט"ב עלולים להיות בסיכון מוגבר של פגיעה ממגפת ה-COVID-19 עקב מספר סיבות:
#שיעור המעשנים גבוה מקרב להט"ב – מעמיד אותם בסיכון יתר להדבקה ולתחלואה חמורה יותר
#שכיחות גבוהה יותר של [[HIV]]{{כ}} (Human Immunodeficiency Virus): מהידוע, אנשים שחיים עם HIV ומטופלים ונמצאים במעקב כנדרש לא נמצאים בסיכון מוגבר. אולם, מי שאינו יודע שהוא נשא או שאינו מטופל – עלול להיות בסיכון מוגבר
#קיימת שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חרדה ואובדנות בקרב להט"ב. במצבי בידוד חברתי, סגר או עוצר מצבם של אנשים הסובלים מקשיים רגשיים/נפשיים עלול להחמיר. דגש מיוחד לגבי קהילת הטרנס (Trans) שם שכיחות גבוהה במיוחד של אובדנות, שעלולה להתגבר בצל המגפה
#שכיחות יתר של העדר גב משפחתי, בדגש על בני נוער וקשישים להט"ב. העדר תמיכה משפחתית עלולה להרע את המצב הרגשי וכן להביא קבוצות מוחלשות אלה למצבים של עוני ואף רעב
#הימנעות מצריכת שירותי רפואה - האוכלוסייה הלהט"בית נמנעת גם בשגרה מפניה לטיפול רפואי בשל ריבוי חוויות שליליות במפגשים עם צוותי רפואה. בעת הזו יש חשיבות יתרה לשמירה על נגישות שירותי הרפואה לחברי הקהילה. הצוותים הרפואיים עומדים כעת בפני עומס רב מאוד. במידת האפשר, חשוב לזכור שאנשים מקבוצות מוחלשות סובלים מהדרה, העדר גורמי תמיכה ועלולים להימנע מפנייה לעזרה. חשוב לאפשר להם לפנות, ולהיות קשובים ואמפתיים כדי שירגישו שיכולים לפנות לעזרה רפואית כאשר זקוקים לה

==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]