האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות איגוד רופאי המשפחה לעבודה בתקופת מגיפת ה-The Israeli association of family physicians COVID-19 guidelines - COVID-19"

מתוך ויקירפואה

 
(210 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
|תמונה=SARS-CoV-2 49531042877.jpg
+
|תמונה=Shutterstock 1625206747.jpg
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=הנחיות לרופאי משפחה – בתקופת קורונה - עדכון 15.4.2020
+
|שם עברי=הנחיות לרופאי משפחה – בתקופת קורונה - עדכון 7.8.2020
|שם לועזי={{רווח קשיח}}
+
|שם לועזי=The Israeli Association of Family Physicians COVID-19 guidelines
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
 
|ICD-10=
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר רונן ברקת
+
|יוצר הערך=ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר חגית דסקל ויכהנדלר, ד"ר אבי מרקדו, ד"ר טלי סחר, ד"ר אסי סיקורל, ד"ר גיל פלדמן
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|קורונה}}
 
{{הרחבה|קורונה}}
לאור קצב השינוי, מסמך זה יתעדכן פעם במספר ימים.  
+
<u>מעודכן לתאריך 7.8.2020</u>
  
סקירת הידע הנוכחי לגבי אבחון / מניעה / טיפול / ואזהרות מיוחדות בכל רגע נתון - באתר CDC{{כ}}{{הערה|[https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/clinical-guidance-management-patients.html Interim Clinical Guidance for Management of Patients with Confirmed Coronavirus Disease (COVID-19)]}}. הנחיות משרד הבריאות מתעדכנות באתר{{הערה|https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/medical-guidelines-corona/ הנחיות, נהלים ומידע לצוותים מקצועיים}}.
+
קווים מנחים אלה מוגשים על ידי איגוד רופאי המשפחה בהמשך לתהליך הלמידה והסקת מסקנות שהחל עם תום הגל הראשון של תחלואה בנגיף 19-COVID לאור ניסיון קליני מצטבר, סקירת מחקר, וקווים מנחים רלוונטיים בישראל ובעולם. התחלואה הדינאמית והידע המצטבר בעקבות הניסיון העולמי בהתמודדות עם הפנדמיה מובילים לשינויים תכופים בהנחיות ובהתנהלות המומלצת. קווים מנחים אלה עתידים להשתנות מעת לעת.
  
;נושאים עיקריים:
+
למידע עדכני מומלץ להתעדכן בהנחיות מקצועיות עדכניות באתר משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי, ומקורות מובילים נוספים שמתעדכנים באופן תדיר, ומופיעים בדף המקורות והקישורים בנספח א'.
*התנהלות כללית במרפאה ומיגון - הקפדה על עבודה שלא תסכן את הצוות ואת שאר מטופלי המרפאה
 
*זיהוי וטיפול בבעיות שאינן קורונה בתנאים של ירידה בזמינות שירותים, עבודה מרחוק וחשש מפניה לגורמי טיפול
 
*זיהוי וטיפול בבעיות ייחודיות למצב המורכב – אלימות והזנחה, קושי נפשי, מחסור
 
  
==התנהלות במרפאה הראשונית==
+
==עיקרי ההמלצות==
נכתב על ידי ד"ר יעל גילרמן, ד"ר מיכל שני, ד"ר חגית דסקל ויכהנדלר.
+
===מוגנות המטופלים ואנשי הצוות - "תו סגול" מרפאתי===
 +
*'''צמצום המפגשים פנים אל פנים:'''
 +
#מומלץ כי מטופלים בסיכון גבוה לתחלואה קשה בקורונה ייצרו בכל מקרה קשר טלפוני או באמצעים אלקטרוניים, לפני הגעה למרפאה
 +
#מומלץ כי מטופלים הסובלים ממחלות חום או סימפטומים אופייניים אחרים ל-19-COVID ייצרו בכל מקרה, קשר טלפוני או באמצעים אלקטרוניים לפני הגעה למרפאה
 +
#באזורים עם תחלואה גבוהה יש לעבור למודל טריאז' מלא, לבצע תאום מראש לפני כל ביקור במרפאה, ולבטל את חדר ההמתנה
 +
#מומלץ להגביל את מספר השוהים בתוך שטח המרפאה, בחדרי ההמתנה ובחדרי טיפולים ובדיקה, בהתאם לגודלה של המרפאה
 +
*'''מיגון:'''
 +
#יש להשתמש במסכות לאורך כל יום העבודה, בכל מפגש במרפאה, ובעת השהייה במרחב הציבורי
 +
#מומלץ כי כל המטופלים ישתמשו במסכות כירורגיות בעת שהייה במרפאה. יש לוודא כי קיים מלאי מספק של מסכות כירורגיות לחלוקה למטופלים במקרים מיוחדים. אין לאפשר כניסת מטופלים ללא מסכת מגן לשטח המרפאה אלא במקרי חירום
 +
#מומלץ להגביר את הנגישות של קלינאים במרפאות הקהילה למסכות N95 תוך שיקול דעת לקלינאי באשר לשימוש בהן
 +
#מומלץ להשתמש במגיני פנים בעת בדיקת לוע בתקופת הקורונה, ובכל מקרה של שהייה לצד מטופלים עם חשד סביר או עם אבחנה ידועה של קורונה
 +
#יש להשתמש בכפפות לא סטריליות וחלוקי מגן, בכל מגע רפואי עם מטופל מאובחן או חשוד לקורונה. מומלץ לבצע בדיקה גופנית עם כפפות לכלל החולים
 +
#מומלץ לתרגל מיגון והסרת מיגון עם בקרה הדדית בכל מרפאה
 +
#יש לדאוג למלאי מספק למיגון צוות המרפאה למשך שבועיים לפחות, לכלל אנשי הצוות
 +
 
 +
===הטיפול בקורונה במרפאות הקהילה===
 +
#מומלצת מעורבות של הרופא המטפל בניהול הטיפול בחולי קורונה, זאת במקביל למערכות תמיכה מרכזיות
 +
#על קופות החולים לדאוג למתן מענה לחולי קורונה המטופלים בקהילה של 24/7 ככל שנדרש
 +
 
 +
===רפואת השגרה===
 +
#הטיפול בחולים, ומתן המענה לסבל ולסכנה העכשוויים הם מטרת העל, ונמצאים בעדיפות על פני כל פעילות מנהלית, מניעתית יזומה, או שירותית גרידא
 +
#מומלץ להתמקד בטיפול בחולים, ולצמצם למינימום את העומס המנהלי. מומלץ להשהות עיסוק בשיפור מדדים, פעולות שיווק ושיפור שירות, שלא תואמים את מטרת העל בזמן זה
 +
#מומלץ ליצור רשת התייעצות סינכרונית ואסינכרונית בין רופאים ראשוניים לרופאים יועצים בקהילה לצורך מענה מהיר לבעיות אקוטיות
 +
#יש לבצע מעקבים יזומים אחר חולים בסיכון להתדרדרות, בשל הירידה בנגישות המרפאות, בעיקר לאוכלוסיות בסיכון. תיעדוף המטופלים יעשה בניהול הרופא/ה המטפל/ת ובתמיכת הקופה
 +
#יש להקצות זמן רב יותר מבשגרה לביקורי בית, טיפול באוכלוסיות בסיכון ומתן מענה לאתגרים ספציפיים
 +
#מומלץ לשמור על רצף הטיפול התרופתי על ידי מתן מלאי גדול יותר של תרופות למטופלים, והעצמת האפשרות לחלוקת תרופות עד הבית
 +
#יש לייצר הפרדה בזמן ובמקום בעת ביצוע פעולות של רפואה מונעת, על מנת למנוע הדבקת בריאים
 +
#יש להתמקד בפעולות מניעה בעלות ערך גבוה לזמן זה, ובמיוחד בחיסונים לאוכלוסייה המבוגרת, והשלמת חיסוני שגרה לילדים ומבוגרים
 +
 
 +
===סדרי עבודה במרפאה===
 +
#מומלץ לבצע טריאז' מוקדם לכלל הפונים למרפאה במיוחד באזורים של תחלואה גבוהה
 +
#מומלץ לבטל את האפשרות להזמין תור פנים אל פנים ללא טריאז' (על ידי נציג או באופן דיגיטלי). מומלץ כי תורים ללא טריאז' יהיו תורים טלפוניים או תורים בווידאו בלבד. יש לשמור זמן לזימון של מטופלים הזקוקים לבדיקה גופנית
 +
#מומלץ לבצע מיפוי של הסיכון לתחלואה קשה בקרב אנשי צוות המרפאה, ולבנות חלופה מצמצמת סיכון לאנשי צוות בסיכון גבוה במידת האפשר
 +
#איגוד רופאי המשפחה קורא לרשויות המקומיות, לקופות החולים ולמשרד הבריאות לדאוג למסגרות הולמות לטיפול בילדים ובבני המשפחה של הצוותים הרפואיים
 +
 
 +
===מנהיגות וניהול - עקרי ההמלצות===
 +
#מומלץ כי מרפאות בשטח ישוב או שכונה שהוגדרו כישוב עם תחלואה גבוהה, יפעלו במתכונת מיוחדת
 +
#מנהל/ת המרפאה היא נציג/ת ההנהלה בשטח, יחד עם הצוות המוביל. במצב המיוחד תפעל מנהל/ת המרפאה באוטונומיה וגמישות לניהול על פי התנאים הספציפיים במרפאה וביישוב
 +
#יש למסד עדכון קצר וקבוע לצוות המרפאה, שכולל סקירת מצב עדכנית ומקומית, הנחיות חדשות שהתקבלו, ומענה לשאלות וחששות. עדכון זה יכול להתבצע באמצעים אלקטרוניים כגון קבוצת תקשורת מרפאה בנייד. יש לשקול לבצע הערכת מצב מרפאתית לכלל צוות המרפאה באמצעות שיחת וועידה.
 +
#מומלץ ליצור רשתות תקשורת עמיתים יישוביות בין מרפאות הקופה, ורשתות של מנהלי מרפאות להעברת מידע, תמיכה הדדית וסיוע ברמה אזורית. מומלץ כי תקשורת זו תכלול עמיתים מכלל הקופות
 +
#ניטור חשיפות, תחלואה, משאבי אנוש ודיווחים נוספים, יועברו לגורם ממונה באופן אחוד
 +
#מומלץ להעצים את ממשקי התקשורת והעבודה עם הרשות המקומית, השיטור הקהילתי, מחלקת הרווחה ביישוב, גורמי הסיוע לצוותים בקופה וכדי, כולל עדכון הדדי באמצעים שונים
 +
 
 +
===היבטים פסיכוסוציאליים רלוונטיים===
 +
#להתפרצות הקורונה ולצעדים למניעת התפשטותה השלכות נפשיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת, בשל הצורך בריחוק חברתי והמגבלות השונות
 +
#מומלץ כי הצוותים הראשוניים ובכללם רופאי המשפחה יעלו את הנושא ויתשאלו על קשיים נפשיים במפגשים עם המטופלים
 +
#בשל הירידה בנגישות לשירותי רווחה ובריאות הנפש, תיתכן החמרה משמעותית בתחלואה נפשית קיימת, או התפרצות של סימפטומים נפשיים חדשים
 +
#מומלץ ליזום מעקב או שיחה לבירור המצב הנפשי בחולים המטופלים בבריאות הנפש, סביב חידוש מרשמים לתרופות קבועות
 +
#מומלץ להעמיק את הקשרים בין גורמים מטפלים ברפואה הראשונית למטפלי בריאות הנפש וגורמי הרווחה, לצורך סגירת מעגל טיפולי מהיר בעת משבר
 +
#קיימים דיווחים מהארץ ומרחבי העולם, על עליה בשכיחות אלימות במשפחה ופגיעות מיניות, שחלקם הגדול מתרחש בתוך הבית. על הצוותים הרפואיים, ורופאי המשפחה בפרט, להיות ערניים למצבים אלה
 +
#איגוד רופאי המשפחה רואה חשיבות בעיבוי מערך בריאות הנפש על כל היבטיו, במיוחד בעת הזו
 +
 
 +
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
! ההמלצות המפורטות כאן מחייבות התאמה מקומית לכל מרפאה בהתאם לאופייה, גודלה, צורת העבודה המקובלת במרפאה.
 +
|}
  
עודכן 31.3.2020
+
==מוגנות אנשי הצוות והמטופלים - תו סגול מרפאתי==
 +
*מרפאות הקהילה מרכזות את כל סוגי התחלואה, ולכן מהוות מקור פוטנציאלי משמעותי להדבקה. סיכון זה משמעותי ביותר באוכלוסיית הקשישים והחולים הכרוניים, הזקוקים לשירותי המרפאה
 +
*צוותי הקהילה הם משאב מרכזי בטיפול באוכלוסייה, בעת הזו במיוחד. אירועי הדבקה ו/או חשיפה של צוות יגרמו לפגיעה ביכולת לתת מענה רפואי לאוכלוסייה
 +
*יש לבצע טריאז' בעת תיאום תורים למרפאה ולפני כניסה פיזית למרפאה, כדי לצמצם חשיפה ופוטנציאל להדבקות בנגיף הקורונה במרפאות הקהילה
 +
*במידת האפשר, ובמיוחד באזורים עם שיעורי תחלואה גבוהים, יש להציב איש צוות ממוגן בכניסה למרפאה, לביצוע תשאול ראשוני ומדידת חום לפני הכניסה למרפאה. יש לגייס לכך כוח אדם ייעודי, ולא להשתמש בצוות המרפאה האורגני העמוס במשימות אחרות
 +
*באזורים עם שיעורי תחלואה גבוהים יש לעבור למודל טריאז' מלא, שכולל תיאום מראש של כל ביקור במרפאה, וביטול של חדר ההמתנה
 +
*יש להקפיד על צמצום מפגשי פנים אל פנים (פרונטאליים), ככל שניתן מבלי לפגוע בטיפול הרפואי. עדיפות תינתן למפגשים טלפוניים ואלקטרוניים כולל [[טלרפואה]]. רופאי המשפחה יכולים, על סמך היכרותם עם המטופלים, להתמודד עם קשת רחבה של ייעוציים מרחוק, ללא פגיעה מהותית באיכות הרפואה. מומלץ כי מפגשים מרחוק יהיו עם הרופא/ה שמכירים את המטופל
 +
*מומלץ כי מטופלים בסיכון גבוה לתחלואה קשה בקורונה ייצרו קשר בכל מקרה באמצעים אלקטרוניים, לפני הגעה למרפאה
 +
*מומלץ כי מטופלים הסובלים ממחלות חום או סימפטומים אופייניים אחרים לקורונה ייצרו קשר בכל מקרה באמצעים אלקטרוניים, לפני הגעה למרפאה
 +
*'''תנאים בתוך המרפאה:'''
 +
*#הגבלת מספר השוהים בתוך המרפאה בחדרי המתנה או חדר טיפולים ובדיקה, בהתאם לגודל המרפאה
 +
*#יש להקפיד על שמירת מרחק של שני מטר בין מטופל למטופל בחדר ההמתנה, באמצעות סימון רצפתי וסידור כיסאות ההמתנה בחלל חדר ההמתנה
 +
*#יש להקפיד על פתיחת החלונות לאורך כל שעות הפעילות, ועל אוורור מקסימלי של חדרי ההמתנה והטיפול
 +
*#יש להפריד ככל הניתן בשעות הקבלה בין חולים עם מחלות חום ומחלות זיהומיות, לבין מטופלים עם צרכים אחרים בדגש על תחלואה כרונית, צרכים אדמיניסטרטיביים ורפואה מונעת
 +
*#יש לדאוג להפרדה פיזית ככל שניתן במרפאה בין חולים עם מחלות חום ומחלות זיהומיות לבין מטופלים עם צרכים אחרים במיוחד בחדרי המתנה
 +
*#יש להפריד ככל שניתן בין הכניסה, ואזורי ההמתנה הקליניים במרפאה לבין הכניסה וההמתנה בבתי המרקחת
 +
*'''מיגון במרפאה:'''
 +
:*יש להציב מחיצות פלסטיק שקוף להפרדה פיזית בין קהל המטופלים במשרד ובבית המרקחת
 +
:*יש לשקול הצבת מחיצות פלסטיק שקוף בחדרי המתנה ובעמדות המתנה ספציפיות
 +
:*יש להציב מתקני שטיפת ידיים/ אלכוהול לחיטוי ידיים בשטח המרפאה
 +
:*יש להקפיד על ניקיון יומי של משטחים במרפאה בדגש על ידיות, כפתורי מעליות, מתגים, וכדומה
 +
*יש לקבוע שילוט בכניסה למרפאה, בחלל המרפאה, ובחצר ובו המלצה ליצור קשר טלפוני לפני הגעה למטופלים בקבוצות סיכון, ובעת מחלת חום. יש להוסיף שילוט ברור בנוגע לחובת עטית מסיכה. שלטים אלה יוצבו עם תרגום לשפות שונות ושימוש באמצעים ויזואליים
 +
*יש להקפיד הקפדה יתרה על ביטחונם של מטופלים בסיכון גבוה לתחלואה, באמצעות מתן מידע באופן פרואקטיבי באמצעי התקשורת, בשירותים המקוונים של הקופות, באמצעות הטלפון, ובעת פנייה לסיוע במרפאה
 +
;'''מיגון אישי:'''
 +
* כיון ש- 19-COVID מועבר בעיקר בהדבקה טיפתית, שימוש במסכה על ידי כל הנוכחים בחדר מפחית את הסיכון להדבקה. יש להשתמש במסכות לאורך כל יום העבודה במרפאה, ובעת שהייה במרחב הציבורי
 +
* יש להקפיד על שימוש במסכות כירורגיות לכלל השוהים במרפאה מטופלים ואנשי צוות כאחד. מומלץ כי כל המטופלים ישתמשו במסכות כירורגיות, (ובעדיפות פחותה מסכות בד) בעת השהייה במרפאה. אין לאפשר כניסת מטופלים למרפאה ללא מסכת מגן, אלא במקרי חירום.{{ש}}איגוד רופאי המשפחה '''ממליץ להימנע משימוש במסכות עם שסתום חד כיווני''', שמגנות על משתמש המסכה בלבד
 +
*הקווים המנחים של ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות ממליצים על שימוש במסכות כירורגיות בכל זמן בעת טיפול בחולים, ועל שימוש במסכות N95 בעת שהייה באזור עם סיכון גבוה להפצת הווירוס בארוסול כגון בזמן אינטובציה, אינהלציה, טיפולי שיניים, וכדומה
 +
*מומלץ להגביר נגישות של קלינאים במרפאות הקהילה למסכות N95, היכולות לתת מענה למצבים שונים במרפאה בהם אין אפשרות למגן את המטופל, או כשהסיכון להדבקה גבוה
 +
*מגני פנים מגנים על קדמת הפנים מפני העברה טיפתית, ואינם מהווים חלופה לשימוש במסכה. יש להשתמש במגני פנים בעת בדיקת לוע, ובכל מקרה בעת שהייה לצד מטופלים עם חשד או עם אבחנה ידועה של קורונה. {{ש}}ניתן להשתמש במגני פנים בשימוש חוזר לאחר חיטוי וייבוש מגן הפנים
 +
* יש להשתמש בכפפות לא סטריליות וחלוקי מגן, בכל מגע רפואי עם מטופל מאובחן או חשוד בקורונה
 +
*סדר התמגנות והסרת מיגון - על פי הנחיות משרד הבריאות, יש לתרגל התמגנות והסרת מיגון תחת בקרה בכל מרפאה, ולבצע בקרה הדדית של איש צוות נוסף בעת מגע ודאי עם חולי קורונה. [https://www.health.gov.il/Subjects/Geriatrics/prof/Pages/PPE.aspx קישור לסרטון הדרכה של משרד הבריאות שיכול לשמש ללמידה לקראת תרגול]
 +
* יש להזמין מלאי מספק למיגון צוות המרפאה למשך שבועיים לפחות, לכלל אנשי הצוות. מלאי זה יאוחסן במחסן המרפאתי בחדר נעול
 +
*ציוד נדרש ברמת המרפאה - ראו נספח 2
 +
*יש לערוך מיפוי בקרב אנשי צוות המרפאה, ולבצע הערכת סיכון. לאנשי צוות בסיכון גבוה [[הערכת כשירות לעבודה של עובדים בדרגות חשיפה שונות לנגיף 2 SARS CoV, לאור מגפת 19-COVID - הנחיה קלינית - Worker exposure risk - COVID-19| לפי הנחיות איגוד הרפואה התעסוקתית]] יש לקבוע חלופה מצמצמת סיכון לתפקידם במידת האפשר. לדוגמה:
 +
:*עבודה בקבלת קהל טלפונית/ אלקטרונית
 +
:*עבודה מהבית
 +
:*עבודה מול מטופלים עם חשד נמוך לקורונה
 +
:*עבודה מול מחלימים
 +
*מסגרות/ השגחה לילדים ובני משפחה/ הורים - איגוד רופאי המשפחה קורא לרשויות המקומיות, לקופות החולים ולמשרד הבריאות, לוודא קיום מסגרות הולמות לטיפול בילדים ובבני המשפחה של הצוותים הרפואיים
 +
* הכשרות לאנשי צוות יש לבצע הכשרה בכל מרפאה של תרגול התמגנות נכונה, הסרת התמגנות, ושימוש נכון באמצעי ניקיון וחיטוי
  
רופאי המשפחה בשגרה וגם בימים אלה מהווים את הקו הראשון לטיפול בחולים המגיעים ללא "כותרת" ברורה, והם הקו הראשון בהערכה ובדיקה של חולים עם מחלות חריפות וכן מרכזים את המעקב אחר חולים כרוניים.
+
==ניהול הטיפול בחולי 19-COVID בקהילה==
===אמצעים משולבים על מנת להגן על האוכלוסייה ועל הצוות הרפואי===
+
*הנחיות משרד הבריאות בנוגע לחולי 19-COVID מאומתים, מתפרסמות מעת לעת ב[https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/medical-guidelines-corona/ אתר משרד הבריאות] וכוללות מפרט מלא של הטיפול בחולי קורונה בקהילה. יש להשתמש בהנחיות העדכניות
#יש לצמצם ככל הניתן מפגשים פרונטליים במרפאה. מומלץ להסיט את הביקורים לביקורים שאינם מחייבים הגעה פיזית למרפאה– ביקורים טלפוניים או ביקורים בעזרת שימוש באמצעים דיגיטליים. להרחבה -[[#התייחסות קלינית לחשד לקורונה|התייחסות קלינית לחשד לקורונה]]
+
*מומלצת מעורבות של הרופא המטפל בניהול הטיפול בקורונה זאת במקביל או לאחר החלטה עקרונית על אתר הטיפול
#מטופלים המגיעים למרפאה- יש לייצר הפרדה בין חולים עם מחלות חום ו/או סימנים נשימתיים לשאר החולים, על ידי זימון בשעות נפרדות, והפרדה בין אזורי קבלה ובדיקה במרפאה
+
*מתן מענה לצורך במעקב של 24/7 אחר חולי קורונה צריך להינתן על ידי הקופה המבטחת
#יש לבצע טריאז' של המטופלים לפני הכניסה למרפאה, על מנת למנוע שהות במרפאה של חולה מדבק ללא הגנה והפרדה
 
#יש לתת לכל מטופל עם חשד למחלת חום/סימפטומים נשימתיים מסכה כירורגית מיד עם כניסתו למרפאה
 
  
===מיגון ברפואה ראשונית===
+
==ניהול רפואת השגרה==
עדכני ל-12/4/2020 על בסיס [[הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש 2019 - חוזר משרד הבריאות]] מתאריך 8/4/2020 פרק 7 - הנחיות למיגון.
+
;עקרונות:
#יש לבדוק חולים עם מסיכה כירורגית, ולהקפיד על שטיפת ידיים לפני ואחרי כל מפגש וניקוי משטחים ואבזרי בדיקה לאחר כל מפגש
+
#בעת פנדמיה ובמצב חירום, משאבי המערכת ברפואה הראשונית השניונית והשלישונית ידרשו לתעדף משימות, באופן שיספק ערך חברתי באופן מיטבי
#יש להימנע ככל הניתן מבדיקות לוע שאינן הכרחיות בילדים ובמבוגרים. בבדיקה של לוע יש להתמגן גם עם משקף מגן
+
#הטיפול בחולי מכל סיבה והקטנת סבל הם המטרה העיקרית של רופאי המשפחה. הטיפול בחולים, נמצא בעדיפות על פני פעילות מניעה יזומה שתשפר את מצב הבריאות העתידי. יש להתמקד בטיפול בחולים, ולהשהות עיסוק בשיפור מדדים, פעולות שיווק ושיפור שירות, שלא תואמים את המטרה בזמן חירום
#יש להימנע מאינהלציות בגלל חשש מיצירת אירוסול. פירוט ב[[#מחלות ריאה כרוניות|מחלות ריאה כרוניות]]
+
#איגוד רופאי המשפחה קורא למשרד הבריאות, לקופות החולים ולמובילים במערכת לסייע במיקוד הפעילות במרפאות בתקופה זו, ולצמצם ככל הניתן את העומס המנהלי על הצוותים הרפואיים
#בבדיקת חולים בחשד גבוה ל-Covid-19 או בחולים מאובחנים '''יש להתמגן באופן מלא''' כולל מסיכה כירורגית, מגן פנים, חלוק חד פעמי וכפפות, ולספק גם מסיכה כירורגית למטופל הנבדק. במידה ולא ניתן להתמגן ולא מדובר במקרה חירום מומלץ לדחות את הבדיקה עד למצב שמאפשר התמגנות מלאה.{{ש}}חולה עם חשד גבוה מוגדר כחולה עם בדיקה חיובית ידועה, חולה בבידוד, חולה עם סיפור קליני מחשיד מאוד או סיפור קליני מתאים + אפידמיולוגיה רלוונטית
 
#לאחר סיום יום העבודה מומלץ להחליף בגדים, להשליך את הבגדים לכביסה, ולהתקלח
 
#בביקור בית של חולה כרוני ללא סימפטומים חשודים ל-Covid-19 יש להקפיד ולהגן על המטופל: יש להקפיד שהצוות המבקר ילבש מסיכה כירורגית, וישמור על היגיינת ידיים לפני בדיקת המטופל ולפני היציאה מהבית
 
#בביקור בית של חולה בבידוד או חולה מאומת או חולה סימפטומטי אופייני לא מוכח- נדרש מיגון מלא כולל מגן פנים, מסיכה כירורגית, חלוק חד פעמי וכפפות
 
  
 
===תחלואה אקוטית===
 
===תחלואה אקוטית===
בכל פנייה אקוטית, וירטואלית או פיזית, יש לוודא שאין מדובר בתסמיני קורונה או בחולים עם חשיפה לקורונה.
+
#במהלך התפרצות פנדמיה צפויה ירידה בנגישות לטיפול רפואי כגון רפואה יועצת, מוקדים וחדרי מיון
 +
#חיזוק מיומנויות בסיסיות, מאפשר להעצים את יכולת מתן המענה למגוון מצבים, שבימים רגילים דורשים פנייה לחדר המיון או לרפואה יועצת
 +
#מומלץ ליצור רשת התייעצות סינכרונית ואסינכרונית בין רופאים ראשוניים ורופאים יועצים בקהילה לצורך מענה מהיר לבעיות אקוטיות ושאלות שונות, שיצמצמו את הצורך בהפניה לרפואה יועצת / מוקדים
 +
#מומלץ לסייע באמצעות הכשרות קצרות וממוקדות ברכישת מיומנויות רלוונטיות לרפואה אקוטית כגון - פתיחת אבצס, הוצאת גוף זר מעין, טיפול בחתך הזקוק לתפירה, טיפול ב[[ציפורן חודרנית]], [[אצירת שתן]], טיפול זעיר פולשני בכאב אקוטי וכרוני, הזרקות למפרקים, הוצאת צרומן מאוזן וכדומה
 +
 
 +
===תחלואה אקוטית זיהומית===
 +
כל פנייה למרפאה עם מחלת חום צריכה לקבל מענה ראשוני באמצעות תשאול טלפוני / דיגיטלי / אלקטרוני לפני פנייה פיזית למרפאה.
 +
 
 +
===תחלואה כרונית===
 +
*יש לבצע מעקבים יזומים אחר חולים בסיכון להתדרדרות, בשל הירידה בנגישות המרפאות, בעיקר לאוכלוסיות בסיכון. תיעדוף המטופלים יהיה בניהול הרופא המטפל, ובתמיכת הקופה
 +
*מעקב כרוני:
 +
:*הוצאת רשימות של חולים כרוניים ברמת תיעדוף משתנה: לפי גיל, מחלות רקע, פוליפרמסי, אשפוזים בשנה אחרונה, מספר ביקורים ברפואה ראשונית/יועצים בשנה האחרונה
 +
:*לפי העניין: הזמנה לביקורת יזומה טלפונית/ פרונטלית/ ביקור בית/ ביקור יבש על התיק, להחלטה על צעדי טיפול. יש לפנות זמן ביומנים לצורך הטיפול הנ"ל
 +
:*הקצאת שירותי עורף לתמיכה בניהול המטופלים (הפקת רשימות, סיוע במעקב טלפוני, בניית מערך טכנולוגי לסיוע בניהול אוכלוסיות, סיוע בחיבור לגופים סוציאליים וכדומה)
 +
:*ניתן להיעזר בטבלה המצורפת בנספח 3 לניהול המעקב מרחוק של חולים כרוניים
 +
*'''יש להקצות זמן שתואם את צורכי הרופא/ה והיחידה הספציפית לצורך טיפול באוכלוסיות בסיכון גבוה, על ידי מעקב מרחוק/ ביקור במרפאה/ ביקור בית'''
 +
 
 +
===טיפולים מורכבים===
 +
*מומלץ להרחיב מתן שירותי טיפול IV בקהילה כגון פוסיד, ברזל, או טיפולים ביולוגיים, כדי למנוע עומס במחלקות בית החולים
 +
*יש לבצע הכשרה רלוונטית ותגבור כוח האדם במרפאות הראשוניות לצורך ביצוע המשימות הללו
 +
 
 +
===רצף טיפול תרופתי===
 +
כדי למנוע ירידה בנגישות לתרופות בשל החשש מחשיפה בבתי המרקחת ובמרפאות:
 +
*יש לאפשר מתן טיפול תרופתי לתקופה ממושכת יותר
 +
*אספקת תרופות הביתה, באמצעות מתנדבים או מנגנון של הקופה/מרפאה
 +
*הקמת מערכת יידוע לגבי מטופלים שלא רוכשים תרופותיהם
 +
 
 +
===רפואה מונעת===
 +
רפואה מונעת היא מרכיב חשוב בשמירה על בריאות המטופלים. כיוון שמדובר באנשים בריאים בבסיסם, חשוב שלא יחשפו לסיכון מיותר להדבקה
 +
*תיעדוף המטופלים ובחירת פעולות המניעה הנדרשות, יעשה על ידי הרופא/ה המטפל/ת
 +
*מומלץ להתמקד בחיסוני שגרה במבוגרים ובילדים, ובמאמץ לקראת עונת [[חיסון שפעת|חיסוני השפעת]], והשלמת [[חיסון לפנאומוקוק]] בקבוצות הסיכון
 +
*יש לייצר מערך "סטרילי" לרפואה מונעת בתיעדוף נמוך מחוץ למרפאות - על מנת להגן על מטופלים בריאים שאינם חייבים להיכנס למרפאות נכון לייצר מערך חיצוני לניהול וביצוע רפואה מונעת ראשונית ושניונית כגון ממוגרפיה, חיסונים, דם סמוי בצואה, תשאול עישון, שקילה ומדידת גובה. הפניות לבדיקות דם למעקב ראשוני. מערך זה יורכב מצוותים שאינם רפואיים בעיקרם
 +
*מניעה שלישונית מחייבת מעקב רפואי מורכב ולכן תישאר במרפאות הראשוניות
 +
 
 +
==סדרי עבודה במרפאה בזמן התפרצות==
 +
;הנחות יסוד כלליות:
 +
#רוב החולים, בין אם חולי קורונה או שאינם קשורים לקורונה, יטופלו בקהילה
 +
#הביקוש למענה רפואי גדול מההיצע, ולכן יש חשיבות בתיעדוף נכון של חולים
 +
#העדר תיעדוף מוביל לחלוקת משאבים שגויה ובזבזנית, ומסכן את חיי המטופלים והצוות
 +
#ניהול נכון של כלל המטופלים יפחית עומס בבתי חולים, ויאפשר מתן מענה כוללני
 +
#ניתן להפריד באמצעות כלים מובנים בין חולים שיכולים לקבל מענה מרחוק, לאילו הזקוקים לבדיקת רופא פיזית ו/או דחופה
 +
#יש להגן על הצוות ועל המטופלים מפני הדבקה במסגרת הפעילות המרפאתית
 +
#שכיחות ההדבקה והתחלואה בקורונה ישפיעו על אופי ההתנהלות במרפאה
 +
 
 +
הרפואה הראשונית מופעלת במודלים שונים במרפאות בגדלים שונים הבנויות מצוותים שונים. לכל מרפאה דפוסי עבודה המתאימים לה.
 +
 
 +
;אנו ממליצים לצוותים השונים לאמץ את העקרונות שהוצאו במסמך זה ולהתאימם למרפאה.
 +
 
 +
פירוט נוסף מופיע בנספח 5
 +
 
 +
==מנהיגות וניהול==
 +
מומלץ להיערך מראש למצבים הדורשים ממנהל המרפאה או הדרג הממונה על המרפאה, הכרזה על מעבר לעבודה במצב חירום.
 +
 
 +
;כללי העבודה במצב חירום:
 +
#מנהל/ת המרפאה היא נציגת ההנהלה בשטח יחד עם הצוות המוביל. במצב חירום יפעל מנהל המרפאה באוטונומיה וגמישות לניהול על פי התנאים הספציפיים במרפאה וביישוב, תוך בקרה והערכות מצב תכופות
 +
#יש להקפיד על אמצעי מיגון לצוות ולמטופלים
 +
#יש לאפשר ניהול אוטונומי של התורים במרפאות לרבות הפסקת זימון אלקטרוני של תורים פיזיים, מתן אפשרות לזימון תורים טלפוניים או דיגיטליים, ומתן תורים פרונטאליים, רק באמצעות משרד המרפאה ולאחר טריאז' מנהלי/ סיעודי/ רפואי טלפוני
 +
#המתנה לטיפול תתבצע מחוץ לשטח המרפאה
 +
#הקמת עמדת סינון בכניסה למרפאה משולטת וממוגנת, לתיאום בדיקה/ דיגום קורונה/ בדיקה באתר דגימה, לפי מצב המטופל
 +
#צמצום שירותים לא חיוניים במרפאות בהן הוכרזה שעת חירום
 +
#עבודה מותאמת לאנשי צוות בסיכון גבוה להדבקות
 +
*תקשורת בזמן חירום - המלצות כלליות:
 +
*#יש להימנע מהעברת מסרים בתפוצה רחבה באמצעות הדואר האלקטרוני זאת מלבד עדכון מסוכם מהדרג הממונה
 +
*#יש לשאוף להעביר קווים מנחים ברורים ולאפשר לדרגי השטח לפעול בהתאם לקווים מנחים על פי הבנתם
 +
*#מומלץ שכל הדיווחים הנדרשים יעברו רק דרך דרג ממונה ישיר, שלא במהלך יום העבודה. ככלל מומלץ שהדיווחים יועברו בצורה ממוחשבת, ללא איסוף נתונים ידני
 +
*#ידע קליני רלוונטי, קווים מנחים חדשים ונהלים יועברו באופן מסודר וממוקד, מסוכם ומונגש על פי חשיבותו, במקביל להעברה בדואר האלקטרוני
 +
*#יש לצמצם העברת דיוור שיווקי ומנהלי, שאינו רלוונטי לשעת החירום או לטיפול בחולים
 +
*#מומלץ לבצע תיעוד של פרויקטים / יוזמות מרפאתיות לדרג ממונה ולהפיץ פרקטיקות מבטיחות בכדי לעודד לימוד הדדי ושימוש בניסיון נצבר כמו גם זיכרון ארגוני
 +
*תקשורת בתוך צוות המרפאה:
 +
:*יש להימנע מהעברת מסרים באמצעות הדואר האלקטרוני. יש למסד עדכון קצר וקבוע לצוות המרפאה שכולל סקירת מצב עדכנית ומקומית, הנחיות חדשות שהתקבלו, ומענה לשאלות וחששות. עדכון זה יכול להתבצע באמצעים אלקטרוניים סינכרוניים כגון קבוצת תקשורת מרפאה בנייד
 +
:*יש לבצע הערכת מצב מרפאתית, אחת לשבוע לפחות, לכלל צוות המרפאה באמצעות שיחת וועידה
 +
*תקשורת עם עמיתים - מומלץ ליצור רשתות תקשורת עמיתים יישוביות בין מרפאות הקופה, ובפרט רשתות מנהלי מרפאות להעברת מידע, תמיכה הדדית וסיוע ברמה אזורית. מומלץ כי תקשורת זו תכלול עמיתים מכלל קופות החולים במידת האפשר
 +
*ניטור חשיפות, תחלואה, משאבי אנוש ודיווחים נוספים יועברו אחת ליום באופן מסודר
 +
*תקשורת עם גורמים חיצוניים - מומלץ להעצים את ממשקי תקשור ועבודה עם הרשות המקומית, השיטור הקהילתי, מחלקת הרווחה ביישוב, גורמי הסיוע לצוותים בקופה וכדומה כולל עדכון הדדי באמצעים שונים
 +
*תקשורת מול דרג ממונה - מרחב/מנהלת- מומלץ לנקוט בגישה דומה - עדכון יומי קצר כחלופה לתכתובות במהלך יום העבודה והערכות מצב עיתיות
 +
*תקשורת עם דרגים שמעל לרמה ממונה - ככלל יש להימנע מהעברת מסרים באמצעות הדואר האלקטרוני. יש להימנע מהעברת מסרים שלא דרך הערכת המצב מהדרג הממונה הישיר מלבד במקרים חריגים. קופות החולים הן מערכות מרובדות ובעת חירום יש לסייע למקד פעילות באמצעות העברת מידע סדורה באמצעות דרגים ממונים אל דרגים כפופים בדרך שמאפשרת תגובות והעלאת אתגרים בביצוע ההנחיות, כמו גם תובנות מדרגי השטח.
 +
 
 +
'''חזרה לשגרה תתבצע על פי קריטריונים שהוגדרו מראש - כגון ירידה משמעותית ברמת התחלואה ביישוב.'''
 +
 
 +
==היבטים פסיכו-סוציאליים ==
 +
*'''עקרונות''':
 +
:להתפרצות הקורונה ולצעדים למניעת התפשטותה השלכות נפשיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת:
 +
*#ריחוק חברתי, בדידות, קשיים בשמירת תפקוד מערכות תמיכה - על רקע הנחיות שונות למניעת מפגשים כולל סגר, מגבלות תנועה, אשפוז או השמה במלוניות, הפרדת משפחות וכד'
 +
*#קשיים כלכליים – על רקע אבטלה, חל"ת, קריסת עובדים עצמאיים, בידוד, אשפוז, השלכות מחלה לאחר אשפוז
 +
*#מתח נפשי – עקב טריגרים שונים שפורטו כאן, כולל חרדה ופחד מקורונה
 +
*#מתחים משפחתיים או בין אישיים – מוגברים על ידי מתח של הפרטים השונים, שהייה מרובה יחדיו המעלה חיכוך, עומס מטפל, קשיים כלכליים וכד'
 +
*#עומס על המטפל העיקרי – אינטנסיביות רבה בטפול נגרמת למשל על רקע סגירת/ צמצום מסגרות לילדים ונוער, הגבלות שונות למטפלים כולל מטפלים זרים וכד'
 +
*#החמרה בתחלואה נפשית קיימת או התפרצות חדשה של סימפטומים נפשיים
 +
*#*עקב הטריגרים השונים כפי שפורטו לעיל
 +
*#*ירידה בנגישות לטיפול ומעקב פסיכיאטרי בשל סגירת/ צמצום מחלקות אשפוז ועבודה בבתי החולים והמוסדות הפסיכיאטרים, קושי כלכלי להיעזר בשירותי טיפול פרטיים ועוד.
 +
*#עלייה באלימות במשפחה ופגיעות מיניות – קיימים דווחים מרחבי העולם ובארץ על עלייה משמעותית על רקע הטריגרים שפורטו לעיל
 +
*צוותי הרפואה ובפרט הצוותים הראשוניים כולל רופאי המשפחה צריכים להיות ערים לנושאים אלה, וכן לאפשרויות לסייע למטופלים/ משפחות המתמודדות עם קשיים
 +
*קשר עם שירותי רווחה וארגוני מתנדבים מקומיים, והשירות הסוציאלי בקופה מהווים כלי חיוני בזמני שגרה, ובתקופות מאתגרות. מומלץ ליצור קשר וממשקי עבודה לצורך הפניה במצבי מצוקה שונים, ביניהם צורך בעזרה איסטרומנטלית, הפגת בדידות, קשיים כלכליים וכד'
 +
*בשיחה של רופא/ אחות ראשוניים עם המטופל מומלץ לשאול שאלות כלליות לגבי התמודדותו עם המצב, לברר האם יש קשיים כלכליים המשפיעים על היכולת לרכוש מזון ותרופות, לברר האם קיים עומס על המטפל, (האם הילדים בבית? איך אתם מסתדרים?), האם קיימת מצוקה נפשית?
 +
*מטופלים עם רקע של מצוקה נפשית או אבחנות פסיכיאטריות:
 +
*#מומלץ לשוחח עם מטופלים באופן עיתי ויזום
 +
*#מומלץ לחדש תרופות פסיכיאטריות, לאחר שיחה עם המטופל שכוללת בירור מצבו, בירור רציפות מעקב וטפול במסגרות בריאות הנפש. יש ליזום / להציע חידוש קשר עם המערכת במידת הצורך
 +
*במטופלים עם מצוקה נפשית ללא רקע קודם – מומלץ לבצע הערכה יסודית, ולהתייעץ במידת הצורך עם פסיכיאטר. יש להקפיד על מעקב סדיר למטופלים אלה
 +
*בדידות – יש להפנות לסיוע במסגרות הסיוע הקיימות באזור כמן רווחה/ ארגוני מתנדבים/ קווי סיוע בהתאם למיפוי מקומי ובסיוע השירות הסוציאלי בקופה
 +
*מומלץ להשתמש במערכות המידע של הקופות להפקת רשימות של מטופלים בסיכון להתדרדרות פסיכו-סוציאלית - על רקע מצבם המשפחתי (עריריים למשל), מצבים קודמים ידועים כגון אבחנות פסיכיאטריות, מצבים קודמים ידועים של מצוקה נפשית ועוד. חשוב לשתף את רופאי המשפחה והמנהלים בשטח בקביעת הקריטריונים להפקת רשימות אלה. המעקב וההתייחסות לחולים אלה יעשה על ידי צוות רב מקצועי בתיאום מלא בין הסקטורים
 +
*אופן ההתנהלות במקרים של אלימות במשפחה מפורט בהמשך בפרק [[#אלימות במשפחה|אלימות במשפחה]]
 +
*איגוד רופאי המשפחה רואה חשיבות רבה בעיבוי מערך בריאות הנפש על כל היבטיו (רופאים פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים), והגברת זמינותם למטפלים ולמטופלים (יעוצים מרחוק, רופא פסיכיאטר תורן/ כונן וכד') לאור העלייה במצוקה הנפשית והחמרה בחולים עם אבחנות פסיכיאטריות. כמו כן יש צורך בעיבוי מערך הפסיכיאטרים המחוזיים למתן תשובות במקרי חירום
 +
 
 +
==היבטים פאליאטביים רלוונטיים לרפואת קהילה==
 +
*תכנון יעדי טיפול בתקופת 19-COVID כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות הפרק מבוסס על "כישורי תקשורת בנושא וירוס הקורונה" עובד מהכלי האמריקאי ready -COVID communication playbook של VitalTalk{{כ}}{{הערה|שם=הערה33|[https://www.vitaltalk.org/guides/covid-19-communication-skills/ OVID Ready Communication Playbook]}}.
 +
* שיח בנושא העדפות סוף החיים מומלץ בכל מקרה במצבים של מחלות קשות או בגיל מבוגר מאד. החשיבות שלו בתקופת הקורונה גדלה, בעיקר לאור ההתדרדרות המהירה שמתרחשת בחלק מהמקרים. בנוסף, זאת הזדמנות לציין אפשריות של טיפול תומך. השיח מקל גם על בני משפחה, שיכולים להיות שלמים יותר עם ההעדפות של יקירם
 +
*#במצב שגרה שיחה יזומה עם אדם שאינו חולה 19-COVD בנוגע לתכנון יעדי טיפול וייפוי כוח - כוללת בעיקר שאלות פתוחות:
 +
*#*שאלת פתיחה- איך את/ה מסתדר/ת עם כל זה? (מדידת טמפרטורה רגשית)
 +
*#*ידע- מה את/ה חושב/ת על עניין ה"קורונה"? יש משהו שהיית רוצה לדעת לגבי מצב שבו תחלה/י ב"קורונה"?
 +
*#*ייפוי כוח- מי היית רוצה שיהיה מיופה הכוח שלך? מה חשוב לך אם המצב יחמיר?
 +
*#*רגשות - שימו לב להעלאת רגשות, יש להכיר בהם: "זה קשה לחשוב על כך"
 +
*#*תיעוד תוך יידוע המטופל/ת
 +
*#שיחה עם אדם עם מחלות רקע משמעותיות, שאובחן כחולה קורונה במצב קל בבית/ בבית החולים
 +
*#*לרוב מדובר בשיחה טלפונית
 +
*#*ההמלצה הראשונית היא שאת שיחת הטלפון י/תערוך רופא/ת המשפחה או אח/ות המכיר/ה את המטופל
 +
*#*ניתן להקדים ולומר כי "רוב חולי הקורונה מחלימים. אך חשוב לי לדעת את סדרי העדיפות שלך לגבי אופן הטיפול אותו אתה מבקש אם חלילה מצבך הבריאותי ישתנה לרעה"
 +
*#* בהתאם למחלות הרקע והפרוגנוזה של המטופל, אפשר לברר יותר לגבי העדפות ספציפיות. לברר על ערכיו (איכות חיים מול אריכות חיים), מה הוא יודע ומבין לגבי הנשמה והחייאה, ולהדגיש את האפשרות ל[[טיפול פליאטיבי|טיפול תומך]]. להסביר שמדובר בטיפול שאינו מקצר חיים, המונע תחושת חנק, כאב סבל וכדומה (ראו משפטים לדוגמה בהמשך)
 +
*#* יש להקפיד על תיעוד
 +
*#*ניתן לשוחח עם המטופל/ת או עם מיופה הכוח שלו/ה על ערכים ולערוך תסריט שיחה מנקודת מוצא של הסבר על החייאה והנשמה [(et al. JAMA 2020 Cu rtis JR){{כ}}{{הערה|1=[https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2763952?guestAccessKey=072978cc-65b3-46c9-8315-b4b9007ba836&amp;utm_source=fbpage&amp;utm_medium=social_jama&amp;utm_term=3230267114&amp;utm_campaign=article_alert&amp;linkId=85220981 The Importance of Addressing Advance Care Planning and Decisions About Do-Not-Resuscitate Orders During Novel Coronavirus 2019 (COVID-19)]}}
 +
*#* לברר האם אריכות ימים היא ערך עליון, מעל לכל דבר אחר, כולל איכות חיים? האם יש מצבים שבהם המטופל/ת היו מעדיפים לוותר על החייאה, אם תוצאותיה יכולות לפגוע באיכות החיים?
 +
*#* יש טעם להמשיך בהסבר רק אם איכות החיים חשובה למטופל יותר מאריכות חיים
 +
*#*דונו על תהליך החייאת לב ריאה - תארו בקצרה את התהליך, ומתי ומדוע הוא מבוצע: "אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו נותנים לך/לקרוב שלך את הטיפול האפשרי הטוב ביותר לכן אני רוצה לדבר על אפשרות של החייאה
 +
*#*סכמו את התפקיד של החייאה, תוך התייחסות לכך שהיא לא יכולה להשיג את יעדי המטופל שצוינו בסעיף הראשון. "אם ניקח בחשבון את מה שסיפרת על מטרותיך (או של הקרוב שלך), ההחייאה לא תעזור להשיג אותן"
 +
*#* הציגו הצהרה של הסכמה מדעת - יידעו שהחייאה לא תתבצע בשעת הצורך. "מכיוון שהחייאה לא תשיג את מטרות הטיפול בסיטואציה הנוכחית, לא נבצע החייאה בעת הצורך"
 +
*#*ודאו הבנה והשאירו מקום להתנגדות: "אני רוצה להיות בטוח שהבנתם. האם יש לכם שאלות?"
 +
*#*חשוב גם כאן להדגיש את האפשרות לטיפול תומך, להסביר שמדובר בטיפול שאינו מקצר חיים, המונע תחושת חנק, כאב סבל וכדומה.
 +
*#*סכמו את השיחה במילות שיתוף והרגעה: "נמשיך להיות בקשר ולעקוב אחרי המצב. סביר להניח שבקרוב הרגשתך תשתפר. קשה מאוד להיות בבידוד ובחששות. אנחנו כאן לכל שאלה. תודה ששיתפת אותי בבחירות שלך"
 +
 
 +
;טיפול תומך בבית לחולים במחלה סופנית במהלך מגפת הקורונה:
 +
מגפת הקורונה הציבה אתגרים מיוחדים לחולים הזקוקים לטיפול תומך ולבני משפחותיהם, מאתגר בריאותי ועד לבידוד החברתי ואתגרים לגבי קבורה ואבל.
 +
האיגוד לרפואה פאליטיבית פרסם קווים מנחים לטיפול תומך בתקופת הקורונה, הן למטופלים שאינם חולים ב 19-19 COVID והן למטופלים עם קורונה ראו [[טיפול פליאטיבי על רקע התפרצות 19-COVID - הנחיה קלינית - Palliative care during the COVID-19 outbreak]].
 +
 
 +
נכון לפרסום נייר זה, חולים ב 19-COVID בישראלים מתאשפזים ונפטרים רק בבתי החולים. עם זאת, ישנם תרחישים שיהיה צורך בטיפול תומך בבית עבור חולים ב 19-COVID במצב סופני, אם בגלל עומסים במערכת, ואם בשל רצון המטופלים ובני המשפחה.
 +
 
 +
תנאים שיאפשרו שירות כזה הם:
 +
*קיום הנחיות מקדימות או הצהרה דומה לגבי הרצון בטיפול תומך בבית, והימנעות מהנשמה והחייאה
 +
*יידרש ציוד מגן בכמות מספקת, והכרות של הצוותים והמשפחה עם אופני השימוש וההסרה שלו
 +
*בית המטופל/ת צריך להיות נגיש לצוות ומתאים לטיפול הדורש בידוד (חדר נפרד למטופל/ת)
 +
*נוכחות 24/7 של מטפל/ת עם [[אוריינות רפואית]] מספקת לתקשורת עם הצוות, הבנה של עקרונות המיגון, ורצוי ללא גורמי סיכון למחלה קשה
 +
*צוות מיומן שיעקוב אחרי המלצות האיגוד לרפואה פאליטיבית
 +
 
 +
==הנגשת שירותים והתאמה לקובעים הסוציאליים של הבריאות (Social Determinants of Health) בתקופת הפנדמיה==
 +
עיקר השיח בספרות הרפואית{{הערה|שם=הערה2|Social Determinants of Health Equity. M. Marmot, J. Allen; American Journal of Public Health. Supplement 4, 2014, Vol 104, No. S4. https://ajph.aphapublications.org/doi/pdf/10.2105/AJPH.2014.302200}} במהלך פנדמיית COVID19, נסוב סביב גורמי סיכון רפואיים. גורמי הסיכון הפסיכו-סוציאליים לא זכו לתשומת הלב הראויה בקהילה המדעית ובין מקבלי ההחלטות{{הערה|שם=הערה8| Racial Health Disparities and Covid-19 — Caution and Context. M. Chowkwanyun and A. L. Reed. NEJM, May 6, 2020; DOI: 10.1056/NEJMp2012910. }}{{הערה|שם=הערה9|Risk factors for SARS-CoV-2 among patients in the Oxford Royal College of General Practitioners Research and Surveillance Centre primary care network: a cross-sectional study. S. de Lusignan et al. Lancet Infect Dis. May 15, 2020.  https://doi.org/10.1016/S1473-3099(20)30371-6}}{{הערה|שם=הערה10|Ethnicity and COVID-19: an urgent public health research priority. M. Pareek et al. The Lancet. Vol. 395, Is. 10234, P1421-1422, May 02, 202. https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)30922-3/fulltext#}}{{הערה|שם=הערה11|Coronavirus (COVID-19) related deaths by ethnic group, England and Wales: 2 March 2020 to 10 April 2020. Office for National Statistics, UK. Release date: 7 May 2020.}}. גורמי סיכון אלה באים לביטוי בתחלואה ובתמותה גבוהים יותר בקרב בני המעמד הנמוך ובקרב האוכלוסיות המוחלשות בכלל. הפגיעה באוכלוסייה זו הועצמה אף יותר כתוצאה מהשלכותיה הכלכליות והחברתיות של הפנדמיה.
  
אנו עדים, לירידה בפניות במצבים דחופים הדורשים התערבות רפואית דחופה כגון אירועי לב ושבץ מוחי.
+
המלצות להקצאת משאבים ותקצוב ממשלתי ומשאבי קופות החולים לאוכלוסיות הללו נדון בנייר העמדה של משרד הבריאות: אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו (משרד הבריאות- מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי){{הערה|שם=הערה12|Are some ethnic groups more vulnerable to COVID-19 than others? Lucinda Platt, Ross Warwick; The Institute for Fiscal Studies, May 2020; ISBN 978-1-912805-75-4.}}.
#אם נעשה טריאז' (מיון ראשוני) טלפוני יש להעריך בזהירות את הסימפטומים '''ולא להימנע''' מהזמנה לבדיקה פנים אל פנים, או מהפניה למיון או מוקד במידה ועולה חשד למחלה המחייבת המשך הערכה וטיפול דחופים
 
#אם המטופל הגיע לבדיקה במרפאה - יש להעריך את מצבו בתשומת לב יתרה, מאחר ושירותי בריאות אחרים עשויים להיות פחות זמינים
 
#גם אם קיימים תסמיני קורונה – יש להקפיד שלקחת בחשבון אבחנה מבדלת בהתאם לרקע המטופל והקליניקה
 
  
===התייחסות קלינית לחשד לקורונה===
+
;להלן המלצות לרמת צוות המרפאה והמרחב תוך שיתוף פעולה עם גורמי רווחה ושירותים הסוציאליים בזמן פנדמיית COVID19:
====זיהוי החמרה בחולה חשוד לקורונה====
 
במידה וקיים חשד קליני או אפידמיולוגי לקורונה, יש להעריך את החומרה של התסמינים ולהחליט האם יש צורך בהפניה למיון. אפשר להתייחס לתסמינים המתוארים בנספח א' של [[אשפוז/ טיפול בקהילה לחולי 19-COVID מאומתים - חוזר משרד הבריאות|עקרונות המעקב בקהילה של חולי קורונה]] – גרסה 3 מתאריך 10/4/2020
 
  
====מהלך המחלה====
+
'''עבודה במודל של צוות רב מקצועי לצורך התייחסות כוללנית למטופל ולצרכיו:'''
תרגום ועיבוד ד"ר יעל גילרמן על בסיס: [https://www.jhltonline.org/article/S1053-2498(20)31473-X/fulltext COVID-19 Illness in Native and Immunosuppressed States: A Clinical-Therapeutic Staging Proposal Siddiqi, Hasan K. et al.]
+
#זיהוי מוקדי הקושי של המטופל/ת בהתייחס לגורמי הסיכון שצוינו
 +
#ברור מצבו/ה הכלכלי ומקורות הכנסה - הכנסה חודשית, השלמת הכנסה וקצבאות
 +
#ברור היכולת הכלכלית לרכישת אמצעי מחייה בסיסיים - מזון, אמצעי חימום, תרופות, אביזרים וניידות.
 +
#ברור אפשרות דיור ותנאי מחיה - סניטציה, גישה למים נקיים, קירור מזון
 +
#התייחסות לתחלואה של המטופל/ת בהקשרים הנדרשים
 +
#התייחסות לאגינדה של המטופל, המשפחה והמערכת הרפואית/סוציאלית
 +
 
 +
'''מתן מענים מתאימים:'''
 +
#מתן מענה רפואי הולם והנגשתו במידת הצורך, כולל הנגשה שפתית והנגשה לבעלי מוגבלויות
 +
#הגברת האוריינות הרפואית
 +
#בנייה וחיזוק מקורות תמך
 +
#גיוס סיוע כלכלי וסוציאלי למטופל/ת
 +
#תקצוב ועיבוי המערך המטפל באוכלוסיות מוחלשות
 +
 
 +
'''אוריינות בריאות (א"ב)''' כוללת את המיומנויות הקוגניטיביות והחברתיות הקובעות את המוטיבציה והיכולת של פרטים להשיג גישה למידע, להבין אותו ולהשתמש בו, בדרכים המקדמות בריאות תקינה ושומרות עליה. אוריינות בריאותית נמוכה יכולה להתבטא בקשיים בהבנה מילולית של הנאמר, הבנת מידע כתוב והבנת ועיבוד מידע מספרי"{{הערה|שם=הערה13|אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו. משרד הבריאות מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי. א. אברבוך, ש. אבני. ירושלים, ינואר 2019.}}. "אוריינות בריאות מקוונת (eHealth Literacy) מוגדרת כשימוש בטכנולוגיות מידע חדישות, ובעיקר באינטרנט, לצורך שיפור הבריאות והשימוש בשירותי הבריאות. הגדרה נוספת היא היכולת לחפש, למצוא ולהבין מידע בנושאי בריאות ממקורות אלקטרוניים, להעריך את איכותו של המידע וליישם אותו על מנת להתייחס לבעיית בריאות נתונה או לפתור אותה"{{הערה|שם=הערה13}}.
 +
 
 +
מטופלים עם אוריינות בריאות (Health Literacy) ואוריינות דיגיטלית ( e-Literacy) נמוכה, נמצאים בעמדה מוחלשת בהשוואה לבעלי אוריינות גבוהה. מטופלים אילו משתייכים בדרך כלל למגזרים מוחלשים ממילא ומתקשים בקביעת תורים לביקורים מרחוק, בשימוש באמצעים טכנולוגים ובניהול הביקור{{הערה|שם=הערה13}}.
 +
 
 +
נמצא כי מטופלים בעלי אוריינות בריאותית נמוכה נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לתוצאה בריאותית שלילית בהשוואה למטופלים עם א"ב גבוה. נמצא כי רופאים שוגים פעמים רבות בהערכת יכולתם של המטופלים להבין, לעבד, להפנים וליישם מידע רפואי{{הערה|שם=הערה13}}.
 +
 
 +
'''כלים להגברת אוריינות בריאות ברמת הרופא והמרפאה:'''
 +
#שימוש בשפה פשוטה ללא עגה (ז'רגון) רפואית
 +
#מיקוד ההנחיות הרפואיות לשלוש הוראות בלבד
 +
#בירור של מידת הבנת המידע הרפואי על ידי המטופל ובקשה ממנו להסביר מה הבין
 +
#הסבר מפורט בלווי תמיכה ויזואלית - תמונות או סרטונים, של שימוש נכון בציוד מיגון אישי, ריחוק פיזי, כללי הגינה ובטיחות אישית בזמן הפנדמיה
 +
#הנחיה להביא את כל התרופות, המשאפים והאביזרים הרפואיים המשמשים את המטופל ולהסביר באופן מפורט איך ומתי נוטל כל כדור או טיפול רפואי אחר. ניתן להיעזר בתמונות באינטרנט אם המטופל לא הביא את התרופות
 +
#צמצום מספר התרופות במידת האפשר ומספר הפעמים ביום בהן הן נלקחות
 +
#הנחיה לרכוש ארגונית תרופות
 +
#מתן הסבר כתוב, בשפת האם או עזרים ויזואליים אחרים, פשוט להבנה הכולל פרוט ברור של ההמלצות
 +
#הצגת מידע מספרי בצורה פשוטה ומובנת
 +
 
 +
'''המעבר לטיפול מרחוק''' בחלק מהמקרים במהלך הפנדמיה מבורך ומונע חשיפה להדבקה של מטופלים וצוות. עם זאת, טיפול מרחוק עלול להעצים פערים קיימים. ביקור מרחוק מקנה יתרון יחסי לבעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה המאפשרת זמינות יתר ונגישות קלה לרופא המשפחה ולעיתים אף שימוש יתר בשירותים רפואיים לצעירים ול- Worried well בהשוואה לאוכלוסיות המוחלשות שצוינו לעיל.
 +
 
 +
המלצות לטיפול מרחוק באוכלוסיות עם אוריינות בריאותית ודיגיטלית נמוכה:
 +
#מומלץ לשמור תורים מוגנים עבור אוכלוסיות מוחלשות, חולים כרוניים וקשים - שריון אחוז מסוים מהתורים הסגורים באופן ייעודי לאוכלוסייה זו בלבד. שמירת התורים צריכה להיות בכל הרמות של ארגון הבריאות (מחוז/מרפאה/רופא/ה משפחה/ רפואה יועצת. אחוז התורים יקבע על ידי רופא המשפחה בהתאם לאופי האוכלוסייה של המרפאה
 +
#יישום ההנחיה יכול להיעשות על ידי מתן קוד משרדי מיוחד לקשישים, חולים כרוניים וקשים, בעלי מוגבלויות ובעלי הכרה מטעם הביטוח הלאומי. קוד זה יאפשר קביעת תור במועדים מוגנים הסגורים בפני כלל המטופלים
 +
#בניית תוכנית במסגרת הקופה להדרכה וסיוע למטופלים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה
  
[[קובץ:מהלך קורונה 19.jpg|מרכז|600 פיקסלים]]
+
==סיוע לרופאים/ות==
 +
#מטפלים/ות מדברים/ות:{{ש}}מתוך הבנה של העומס הגדול על הרופאים, בחיים המקצועיים ו/או האישיים, הוקם מיזם עצמאי וחינמי בו קבוצות של רופאים נפגשים בזום בהנחיית מנחים ותיקים ומנוסים, בכדי לדבר בביטחה על הקורה איתנו. זוהי קבוצת שיחה והזדמנות לשוחח עם עמיתים על המצב המורכב. ניתן לפנות לווטסאפ 0522452234 לקבל מידע על מועדי הקבוצות הקרובות
 +
# בריאות וחוסן לרופאים/ות בימי קורונה - באתר ההסתדרות הרפואית{{הערה|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=13402 בריאות וחוסן לרופאים/ות בימי קורונה]}} - סרטונים/ פודקסטים ומגוון חומרים מתומצתים
 +
# הקו החם לסיוע לרופאים: 098891302 של ההסתדרות הרפואית. פנייה לקו תאפשר תמיכה במצבי מצוקה נפשיים על ידי נציג ער"ן ובנוסף, ככל שתבחרו בכך, גם שיחה אישית מיידית עם רופא/ה פסיכיאטר/ית מקרב האיגוד, בדיסקרטיות וללא כל עלות
 +
#קווי תמיכה נוספים של ההסתדרות הרפואית{{הערה|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/Login.aspx?rp=https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=13043 כניסה למערכות מקוונות]}} - שאלות קליניות, בנושאים אתיים, ודיני עבודה
 +
#מוקד תמיכה של משרד הבריאות לצוותים רפואיים, עובדי וגמלאי מערכת הבריאות ומשפחותיהם על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ממערכת הבריאות. בטלפון 025080099 בימים א-ה בשעות 10–18. הפניה אנונימית
  
[[קובץ:מהלך_קורונה_19-1.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|מקור =[https://els-jbs-prod-cdn.jbs.elsevierhealth.com/pb/assets/raw/Lancet/infographics/coronavirus/Coronavirus_MedianTimeline_Infographic-1584612208650.jpg Timeline].]]
+
==התנהלות במרפאה הראשונית==
 +
===תחלואה חריפה===
 +
בכל פנייה חריפה, וירטואלית (Virtual) או פיזית, יש לוודא שאין מדובר בתסמיני COVID-19 או בחולים עם חשיפה ל-COVID-19.
  
אבחון מעבדתי של הוירוס הגורם למחלה: SARS-CoV-
+
ישנה ירידה בפניות במצבים דחופים הדורשים התערבות רפואית דחופה כגון [[אירועי לב]] ו[[שבץ מוחי]].
 +
#אם נעשה מיון ראשוני טלפוני יש להעריך בזהירות את התסמינים '''ולא להימנע''' מהזמנה לבדיקה פנים אל פנים, או מהפניה למיון או מוקד אם עולה חשד למחלה המחייבת המשך הערכה וטיפול דחופים
 +
#אם המטופל הגיע לבדיקה במרפאה - יש להעריך את מצבו בתשומת לב יתרה, מאחר ששירותי בריאות אחרים עשויים להיות פחות זמינים
 +
#גם אם קיימים תסמיני COVID-19 – יש להקפיד ולקחת בחשבון אבחנה מבדלת בהתאם לרקע המטופל והקליניקה
  
PCR שנלקח מהאף (נטילה מהגרון פחות רגישה) - בשבוע הראשון לסימפטומים.
+
===התייחסות קלינית בחשד ל-COVID-19===
 +
====זיהוי החמרה בחולה חשוד ל-COVID-19====
 +
אם קיים חשד קליני או אפידמיולוגי ל-COVID-19, יש להעריך את החומרה של התסמינים ולהחליט האם יש צורך בהפניה למיון. אפשר להתייחס לתסמינים המתוארים ב[[אשפוז/ טיפול בקהילה לחולי 19-COVID מאומתים - חוזר משרד הבריאות#נספח א -אמות מידה להפניה לאשפוז של 19-COVID בוגרים (מעל גיל 18)|נספח א' של עקרונות המעקב בקהילה של חולי COVID-19]] – גרסה 6
  
יכול להיות חיובי 3 ימים לפני הסימפטומים ועד 20 ימים אחרי החלמה.  
+
====מהלך המחלה====
 +
תרגום ועיבוד ד"ר יעל גילרמן על בסיס: [https://www.jhltonline.org/article/S1053-2498(20)31473-X/fulltext COVID-19 Illness in Native and Immunosuppressed States: A Clinical-Therapeutic Staging Proposal Siddiqi, Hasan K. et al]
  
דגימה מדרכי נשימה תחתונות (ליחה או BAL) רגישה יותר – ועדיפה במיוחד בשבוע השני לסימפטומים או אם משטח מהאף היה שלילי וסימפטומים נמשכים {{הערה|Lancet  ,[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(20)30113-4/fulltext Viral load of SARS-CoV-2 in clinical samples]}}
+
[[קובץ:מהלך קורונה 19.jpg|מרכז|600 פיקסלים]]
{{הערה|NEJM, [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc2001737 SARS-CoV-2 Viral Load in Upper Respiratory Specimens of Infected Patients] }}
 
  
(**) אין עדיין gold standard לאבחון הנגיף ולכן לא ניתן עדיין לחשב רגישות הבדיקה. כתלות באיכות נטילת הדגימה וסוג הבדיקה הרגישות יכולה להיות נמוכה ולכן אם סימפטומים נמשכים מומלץ לבדוק שוב.
+
[[קובץ:מהלך_קורונה_19-1.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|מקור =[https://els-jbs-prod-cdn.jbs.elsevierhealth.com/pb/assets/raw/Lancet/infographics/coronavirus/Coronavirus_MedianTimeline_Infographic-1584612208650.jpg Timeline].]]
  
(**) בדיקה סרולוגית (נוגדנים) נמצאת בפיתוח.
+
====תקציר קליני על תחלואה ב-COVID-19====
 +
{{ייחוס|ד"ר ניבה אזוז-ליברמן בסיוע ד"ר יעל ליבני-גילרמן, ד"ר שירלי שפירא ,ד"ר איריס קרייף גיל, ד"ר איריס רסולי, ד"ר רונית אלעד, ד"ר דן אויירו, ד"ר אדוה צוק און, ד"ר טלי סחר.}}
  
====תקציר קליני על תחלואה בקורונה====
+
עדכון 12.4.2020  
נכתב על ידי: ד"ר ניבה אזוז
+
*'''הדמיה'''{{הערה|[https://emcrit.org/ibcc/covid19/ COVID-19]}}{{הערה|[https://www.uptodate.com/contents/coronavirus-disease-2019-covid-19-epidemiology-virology-clinical-features-diagnosis-and-prevention Coronavirus disease 2019 (COVID-19): Epidemiology, virology, clinical features, diagnosis, and prevention]}}
עדכון 8/4/2020  
+
:*'''CXR''' - תסנינים דו"צ – נפוץ אך לא נמצא קשר מובהק לפרוגנוזה{{הערה|שם=Lancet}}{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24369343 Cochrane]|שמאל=כן}}
 +
:*'''CT חזה''' - קונסולידציה דו"צ ומראה של ground glass
 +
:*'''US ריאות''' - B-Lines תואמים ל ground glass . במצב קשה – קונסולידציה בכל הריאה (מראה דמוי כבד)
 +
:*הערך בביצוע הדמיה בקהילה טרם הוכח. איגוד הרדיולוגים האמריקאים מציע לבצע CT חזה רק במצבים מסוימים במסגרת רפואת חירום (אשפוז){{הערה|[https://www.acr.org/Advocacy-and-Economics/ACR-Position-Statements/Recommendations-for-Chest-Radiography-and-CT-for-Suspected-COVID19-Infection ACR Recommendations]}}.
 +
*'''מעבדה:'''
 +
:*'''PCR לווירוס וסרולוגיה''' – לפי הנחיות ארגוניות.{{ש}}[[PCR]]{{כ}} (Polymerase Chain Reaction) שנלקח מהאף (נטילה מהגרון פחות רגישה) - בשבוע הראשון לתסמינים
 +
::הבדיקה יכולה להיות חיובית 3 ימים לפני התסמינים ועד 20 ימים אחרי החלמה.
 +
::דגימה מדרכי נשימה תחתונות [ליחה או BAL{{כ}} (Broncho-Alveolar Lavage)] רגישה יותר – ועדיפה במיוחד בשבוע השני לתסמינים או אם משטח מהאף היה שלילי והתסמינים נמשכים{{הערה|Lancet  ,[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(20)30113-4/fulltext Viral load of SARS-CoV-2 in clinical samples]}}{{הערה|NEJM, [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc2001737 SARS-CoV-2 Viral Load in Upper Respiratory Specimens of Infected Patients]}}{{הערה|[https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2762997 Detection of SARS-CoV-2 in Different Types of Clinical Specimens]}}.
 +
::(**) אין עדיין בדיקת Gold standard לאבחון הנגיף ולכן לא ניתן עדיין לחשב רגישות הבדיקה. כתלות באיכות נטילת הדגימה וסוג הבדיקה הרגישות יכולה להיות נמוכה ולכן אם התסמינים נמשכים מומלץ לבדוק שוב.
 +
::(**) בדיקה סרולוגית (Serology, נוגדנים) נמצאת בפיתוח.
 +
:*'''ממצאים אופייניים בבדיקות דם''' (לא נדרש לבצע)
 +
:* '''CBC''': [[לימפופניה]] שכיחה ביותר (63%) ונמצאת בקורלציה לחומרה{{הערה|שם=Lancet}}. לאוקוציטוזיס (24-30%) או [[לויקופניה]].
 +
:*'''אנזימי כבד:''' עליה קלה בטרמסאמינזות AST, ALT {{כ}} (37%)
 +
:*'''מדדי דלקת:''' CRP ופריטין מוגברים (לפי מחקר בשפעת – תיתכן קורלציה לחומרה (Inflamm Res 2019; 68:39-46)
 +
:*'''סמנים של תמותה מוגברת''' (לא נדרש לביצוע בקהילה) [[D-Dimer]], [[טרופונין]] ו[[פרו-קלציטונין]] מוגברים
 +
:*לשקול '''בדיקות לאבחנה מבדלת''' (לפי עונה וחומרה): שפעת, שעלת, פנאומוקוק לגיונלה ותרביות דם
 +
*'''מדדים חיוניים:''' חוסר יציבות (על פי הנחיות משרד הבריאות{{הערה|שם=חוזר|[[הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש 2019 - חוזר משרד הבריאות|הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה (Corona) החדש 2019]]}}
 +
:*נשימות מעל 24
 +
:*דופק מעל 120
 +
:*סטורציה מתחת 92% או ירידה ב-2% מערך ידוע
 +
:*חום מעל 39 לאחר נטילת תרופה להורדת חום
 +
*'''גורמי סיכון''' - מתבסס על המלצות משרה"ב{{הערה|שם=חוזר}}) ועל Lancet{{הערה|שם=Lancet|1=[https://www.thelancet.com/action/showPdf?pii=S0140-6736%2820%2930566-3 Clinical course and risk factors for mortality of adult inpatients with COVID-19 in Wuhan, China: a retrospective cohort study]}}
 +
:*[[סוכרת]]
 +
:*גיל מעל 60
 +
:*[[יתר לחץ דם]]
 +
:*[[מחלת לב איסכמית]]
 +
:*[[אי ספיקת כליות]]
 +
:*[[COPD]]
 +
:*[[שחמת הכבד]]
 +
:*[[דיכוי חיסוני]]
 +
*נשים בהיריון (ההנחיות נפרדות){{הערה|1=[https://www.acog.org/-/media/project/acog/acogorg/files/pdfs/clinical-guidance/practice-advisory/covid-19-algorithm.pdf?la=en&hash=2D9E7F62C97F8231561616FFDCA3B1A6 הנחיות ACOG לנשים בהיריון]}}
 +
*קליניקה אופיינית
 +
:*הפרעה בטעם או ריח נפוצה מאוד (עד כ 85%) {{כ}}{{הערה|[https://link.springer.com/article/10.1007/s00405-020-05965-1 Olfactory and gustatory dysfunctions as a clinical presentation of mild-to-moderate forms of the coronavirus disease (COVID-19): a multicenter European study]}}
 +
:*מתבסס על 1099 מאושפזים בוואהן סין{{הערה|[https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2002032 Clinical Characteristics of Coronavirus Disease 2019 in China]}}
 +
:*69% שיעול
 +
:*38% עייפות
 +
:*34% ליחה
 +
:*22% חום 37.5-38
 +
:* 22% חום מעל 38
 +
:* 19% קוצר נשימה
 +
:* 15% כאבי שרירים
 +
:*14% כאבי גרון
 +
:*14% כאבי ראש
 +
:*12% צמרמורות
 +
:*5% נזלת
 +
:*5% בחילות
 +
:*4% שלשול
 +
*מצבים בהם מומלץ להפנות למיון מתבסס על המלצות משרה"ב{{הערה|שם=חוזר}}
 +
:*מדדים חיוניים אינם יציבים בגורמי סיכון (לשקול)
 +
:*קושי לשתות, הקאות X3, שלשול X 6
 +
:*חולשה קיצונית / פרה-סינקופה
 +
:*קוצ"נ – כגון קושי לסיים משפטים
 +
:*בלבול חדש
  
 
[[קובץ:מהלך קורונה 19-2.png|מרכז|600 פיקסלים]]
 
[[קובץ:מהלך קורונה 19-2.png|מרכז|600 פיקסלים]]
  
==מניעת החמרה של חולים מורכבים - בתקופת קורונה==
+
==מניעת החמרה של חולים מורכבים - בתקופת COVID-19==
נכתב על ידי חברי ועד איגוד רופאי המשפחה: ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר איתן לבון, ד"ר אסי סיקורל, פרופ' שלמה וינקר, ד"ר שני אפק. עדכון 10/4/2020
+
{{ייחוס|חברי ועד איגוד רופאי המשפחה: ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר איתן לבון, ד"ר אסי סיקורל, [[משתמש:שלמה וינקר|פרופ' שלמה וינקר]], ד"ר שני אפק.}}
 +
עדכון 10.4.2020
  
 
===נקודות מרכזיות===
 
===נקודות מרכזיות===
 
*יש לברר האם המטופל נמצא בבידוד יחסי
 
*יש לברר האם המטופל נמצא בבידוד יחסי
*יש לזהות תחלואה שדורשת טיפול דחוף אך שנשארה חבויה בשל חשש מקורונה
+
*יש לזהות תחלואה שדורשת טיפול דחוף אך שנשארה חבויה בשל חשש מ-COVID-19
 
*יש לזהות גורמי סיכון משמעותיים להחמרה
 
*יש לזהות גורמי סיכון משמעותיים להחמרה
*יש לקבוע יעדי איזון ריאליים - למניעת החמרה בטווח הקצר, ופחות לסיבוכים ארוכי טווח
+
*יש לקבוע יעדי איזון מציאותיים - למניעת החמרה בטווח הקצר, ופחות לסיבוכים ארוכי טווח
 
*יש להימנע משינויי תרופות ככל שניתן, במידת הצורך להתחיל משינויים לא תרופתיים
 
*יש להימנע משינויי תרופות ככל שניתן, במידת הצורך להתחיל משינויים לא תרופתיים
*יש לברר רצון בהנשמה במידה ותהיה החמרה ורצוי למלא הנחיות מקדימות
+
*יש לברר רצון בהנשמה אם תהיה החמרה ורצוי למלא הנחיות מקדימות
 
*יש לוודא שיש מענה לצרכים בסיסיים, מזון, תרופות, מים, חשמל, תקשורת, ביטחון אישי, ולהפנות לגורמי תמיכה בעת הצורך. לתעד פרטי איש קשר והאם קיים מטפל עיקרי בבית
 
*יש לוודא שיש מענה לצרכים בסיסיים, מזון, תרופות, מים, חשמל, תקשורת, ביטחון אישי, ולהפנות לגורמי תמיכה בעת הצורך. לתעד פרטי איש קשר והאם קיים מטפל עיקרי בבית
  
 
===האתגרים שעל הפרק===
 
===האתגרים שעל הפרק===
#[[יתר לחץ דם]], [[סכרת]], [[מחלת ריאה כרונית]] ( COPD בעיקר) הם גורמי סיכון משמעותיים לתחלואה קשה בחולי קורונה. אך איננו יודעים מה הקשר בין חומרת המחלה ומשכה לבין דרגת הסיכון, והאם איזון קפדני קשור פרוגנוזה
+
#[[יתר לחץ דם]], [[סוכרת]], [[מחלת ריאה כרונית]], [COPD{{כ}} (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) בעיקר] הם גורמי סיכון משמעותיים לתחלואה קשה בחולי COVID-19. אך איננו יודעים מה הקשר בין חומרת המחלה ומשכה לבין דרגת הסיכון, והאם איזון קפדני קשור פרוגנוזה (Prognosis)
 
#רוב שירותי הרפואה כעת ניתנים מרחוק- בטלפון, וידאו ואפילו בקשות כתובות בלבד. בדיקה פיזיקלית נשמרת למצבים בהם לא ניתן לתת מענה לא-פרונטלי ולא ניתן לדחות את הבדיקה
 
#רוב שירותי הרפואה כעת ניתנים מרחוק- בטלפון, וידאו ואפילו בקשות כתובות בלבד. בדיקה פיזיקלית נשמרת למצבים בהם לא ניתן לתת מענה לא-פרונטלי ולא ניתן לדחות את הבדיקה
#חשש מטעות באבחנה - סימני החמרה במצב הבסיסי או הופעת בעיות רפואיות משמעותיות חדשות יכולים להיות משויכים לקורונה ולהיפך
+
#חשש מטעות באבחנה - סימני החמרה במצב הבסיסי או הופעת בעיות רפואיות משמעותיות חדשות יכולים להיות משויכים ל-COVID-19 ולהפך
#בידוד חברתי - לפי הנחיות משרד הבריאות וראש הממשלה- אין יציאה מהבית אלא לצרכים חיוניים. מטופלים נמנעים מהגעה למרפאות, לבדיקות דם ואפילו לבתי המרקחת. רוב הזמן ההימנעות מוצדקת אולם מטופלים רבים חוששים לפנות להערכה רפואית גם כשיש בעיה דחופה המחייבת התערבות
+
#'''בידוד חברתי''' - לפי הנחיות משרד הבריאות וראש הממשלה - אין יציאה מהבית אלא לצרכים חיוניים. מטופלים נמנעים מהגעה למרפאות, לבדיקות דם ואפילו לבתי המרקחת. רוב הזמן ההימנעות מוצדקת אולם מטופלים רבים חוששים לפנות להערכה רפואית גם כשיש בעיה דחופה המחייבת התערבות
#אפשרות ליציאה מאיזון של מצבים רפואיים שהיו בשליטה:  
+
#אפשרות ליציאה מאיזון של מצבים רפואיים שהיו בשליטה:
#*כתוצאה משינוי הרגלים בזמן הבידוד: תזונה, פעילות, עישון וכד'
+
#*כתוצאה משינוי הרגלים בזמן הבידוד: תזונה, פעילות, [[עישון]] וכדומה
 
#*חסר בתרופות למשל בשל חשש מהגעה לבית מרקחת, קושי כלכלי, ירידה בנגישות לעמותות תמיכה
 
#*חסר בתרופות למשל בשל חשש מהגעה לבית מרקחת, קושי כלכלי, ירידה בנגישות לעמותות תמיכה
#*שינוי תרופתי שנובע משמועות לא מבוססות על נזק אפשרי מתרופות למשל ACEI/ARB או התחלה של תרופות ללא ביסוס מדעי
+
#*שינוי תרופתי שנובע משמועות לא מבוססות על נזק אפשרי מתרופות למשל [[T:ACE inhibitors, plain - C09A|ACEI{{כ}}]] (Angiotensin-Converting-Enzyme Inhibitors){{כ}}/[[T:Angiotensin II antagonists, plain - C09C|ARB]]{{כ}} (Angiotensin II Receptor Blockers) או התחלה של תרופות ללא ביסוס מדעי
#*חרדה / עצבנות / מתחים משפחתיים
+
#*חרדה/עצבנות/מתחים משפחתיים
 
#הסתייגות משינויים תרופתיים בשל יציאה מאיזון:
 
#הסתייגות משינויים תרופתיים בשל יציאה מאיזון:
#*חשש מתופעות לוואי של הטיפול - נפילות / פגיעה בתפקוד כלייתי / תגובה לא רצויה לתרופות אשר במידה ויקרו – עשויים מלבד הפגיעה הראשונית – להוביל להדבקה בשל צורך בהגעה למרפאה / בית החולים
+
#*חשש מתופעות לוואי של הטיפול - נפילות/פגיעה בתפקוד כלייתי/תגובה לא רצויה לתרופות אשר אם יקרו – עשויים מלבד הפגיעה הראשונית – להוביל להדבקה בשל צורך בהגעה למרפאה/בית החולים
 
#*חשש זה מתעצם בתקופה שחלק ניכר מהמבוגרים נמצאים לבד בביתם, בדיקות מעבדה ודימות פחות זמינות
 
#*חשש זה מתעצם בתקופה שחלק ניכר מהמבוגרים נמצאים לבד בביתם, בדיקות מעבדה ודימות פחות זמינות
 
#ירידה משמעותית בזמינות הרפואה היועצת - על רקע סגירת שירותים רבים במרפאות החוץ ואשפוזי היום של בתי החולים, ירידה בזמינות יועצים בקהילה - מעבירים את הנטל לרופאי משפחה שעסקו פחות בנושאים אלה בשגרה
 
#ירידה משמעותית בזמינות הרפואה היועצת - על רקע סגירת שירותים רבים במרפאות החוץ ואשפוזי היום של בתי החולים, ירידה בזמינות יועצים בקהילה - מעבירים את הנטל לרופאי משפחה שעסקו פחות בנושאים אלה בשגרה
 
#פגיעה כלכלית עקב אבדן מקורות הכנסה, עם קושי במימון טיפול רפואי יקר
 
#פגיעה כלכלית עקב אבדן מקורות הכנסה, עם קושי במימון טיפול רפואי יקר
  
;מתוך הבנה כי מדובר במטופלים בסיכון מומלץ לבצע פעילות יזומה לאיתור והדרכה של המטופלים הללו או לנצל פניות שלהם למעקב מוגבר:
+
;מתוך הבנה כי מדובר במטופלים בסיכון מומלץ לבצע פעילות יזומה לאיתור והדרכה של המטופלים הללו או לנצל פניות שלהם למעקב מוגבר
#יש להדריך להקפדה יתרה על כללי בידוד נכונים, הדרכה על שימוש במסיכות (לא מונע צורך בריחוק) ושימוש נכון בהיגיינת ידיים.
+
#יש להדריך להקפדה יתרה על כללי בידוד נכונים, הדרכה על שימוש במסיכות (לא מונע צורך בריחוק) ושימוש נכון בהיגיינת ידיים
#יש לשקול עבור כל מקרה את מאזן התועלת והנזק שבבידוד הטוטלי מהמשפחה בהתאם למצב מנטלי / סיעודי / תוחלת חיים צפויה. ישנם מצבים בהם איכות חיים עשויה להיות חשובה יותר ממשך חיים – זה נושא לדיון עם המטופל ומשפחתו, תוך שמירה על כללי ריחוק והחוקים והתקנות הרלוונטיים לאותו יום
+
#יש לשקול עבור כל מקרה את מאזן התועלת והנזק שבבידוד המוחלט מהמשפחה בהתאם למצב נפשי/סיעודי/תוחלת חיים צפויה. ישנם מצבים בהם איכות חיים עשויה להיות חשובה יותר ממשך חיים – זה נושא לדיון עם המטופל ומשפחתו, תוך שמירה על כללי ריחוק והחוקים והתקנות הרלוונטיים (Relevant) לאותו יום
#יש לברר באופן יזום אם יש יציאה מאיזון או בעיות רפואיות אחרות כעת שעשויות להוות סיכון מיידי. במידה והמטופל נמנע מפניה עצמית למרות צורך רפואי יש לברר את הסיבות כדי למנוע הישנות, הפחתת סיכון בעתיד וטיוב הטיפול
+
#יש לברר באופן יזום אם יש יציאה מאיזון או בעיות רפואיות אחרות כעת שעשויות להוות סיכון מיידי. אם המטופל נמנע מפניה עצמית למרות צורך רפואי יש לברר את הסיבות כדי למנוע הישנות, הפחתת סיכון בעתיד וטיוב הטיפול
 
#יש לברר גורמי סיכון ליציאה מאיזון (הרגלי חיים, בדידות, מצב נפשי, נגישות לשירותי בריאות, שינוי בגורם מטפל – סידור והיכרות עם הטיפול התרופתי)
 
#יש לברר גורמי סיכון ליציאה מאיזון (הרגלי חיים, בדידות, מצב נפשי, נגישות לשירותי בריאות, שינוי בגורם מטפל – סידור והיכרות עם הטיפול התרופתי)
 
#יש להימנע משינויי מינון וטיפול שאינם הכרחיים, יש לקחת בחשבון כי לא תמיד ניתן לבצע מעקב מעבדתי לניטור השפעת השינוי
 
#יש להימנע משינויי מינון וטיפול שאינם הכרחיים, יש לקחת בחשבון כי לא תמיד ניתן לבצע מעקב מעבדתי לניטור השפעת השינוי
#יש לקבוע יעדי איזון ראליים - בעיקר למניעת החמרה בטווח הקצר, פחות התייחסות לסיבוכים ארוכי טווח
+
#יש לקבוע יעדי איזון מציאותיים - בעיקר למניעת החמרה בטווח הקצר, פחות התייחסות לסיבוכים ארוכי טווח
 
#יש לסכם מנגנון מעקב עם המטופל הזקוק לכך אם בשל אי יציבות ואם בשל שינוי בטיפול - לייצר נגישות מרחוק למרפאות במגוון דרכים, על מנת לשמור על נגישות לשירותי רפואה תוך הפחתת סיכון
 
#יש לסכם מנגנון מעקב עם המטופל הזקוק לכך אם בשל אי יציבות ואם בשל שינוי בטיפול - לייצר נגישות מרחוק למרפאות במגוון דרכים, על מנת לשמור על נגישות לשירותי רפואה תוך הפחתת סיכון
 
#יש לשקול ביקורי בית אצל חולים שבריריים הזקוקים להערכה פיזית, שאינה סובלת דיחוי
 
#יש לשקול ביקורי בית אצל חולים שבריריים הזקוקים להערכה פיזית, שאינה סובלת דיחוי
#מומלץ להיעזר בממשקי ייעוץ של רופאים יועצים, לצורך טיוב טיפול במצבים מורכבים הדורשים חוות דעת יועץ.
+
#מומלץ להיעזר בממשקי ייעוץ של רופאים יועצים, לצורך טיוב טיפול במצבים מורכבים הדורשים חוות דעת יועץ
#יש להימנע מבירורים / מעקבים אמבולטוריים שאינם דחופים – לברר האם ישנם כאלה והאם סובלים דיחוי
+
#יש להימנע מבירורים/מעקבים אמבולטוריים (Ambulatory) שאינם דחופים – לברר האם ישנם כאלה והאם סובלים דיחוי
#יש לסייע בהפניה לגורמי תמיכה למטופל הזקוק לכך (גישה למזון / תרופות /קושי נפשי או בדידות)
+
#יש לסייע בהפניה לגורמי תמיכה למטופל הזקוק לכך (גישה למזון/תרופות/קושי נפשי או בדידות)
#בירור רצון בהנשמה (ראו [[#תכנון יעדי טיפול בזמן קורונה, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות|תכנון יעדי טיפול בזמן קורונה, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות]])
 
 
#לרופאי המשפחה תפקיד חשוב בקידום השיח עם המטופל על העדפות סוף חיים
 
#לרופאי המשפחה תפקיד חשוב בקידום השיח עם המטופל על העדפות סוף חיים
#לאור התדרדרות מהירה היכולה להופיע בחולי -Covid-19 , יש חשיבות בניהול שיח מורכב מבעוד מועד, ודיון עם המטופל לתרחישים אפשריים, על מנת שהתגובה לתרחישים תהיה האופטימלית עבור כל מקרה לגופו. לפירוט: [[#תכנון יעדי טיפול בזמן קורונה, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות|תכנון יעדי טיפול בזמן קורונה, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות]]
+
#לאור התדרדרות מהירה היכולה להופיע בחולי -COVID-19, יש חשיבות בניהול שיח מורכב מבעוד מועד, ודיון עם המטופל לתרחישים אפשריים, על מנת שהתגובה לתרחישים תהיה האופטימלית עבור כל מקרה לגופו. לפירוט: [[#תכנון יעדי טיפול בזמן קורונה, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות|תכנון יעדי טיפול בזמן COVID-19, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות]]
#מומלץ לברר מבעוד מועד אם המטופל חתם על ייפוי כוח רפואי, או השאיר הנחיות מקדימות{{הערה|[https://www.health.gov.il/DocLib/doa_b08_abbr.pdf באתר משרד הבריאות]}}. במקרים המתאימים רצוי לברר האם מונה אפוטרופוס. יש לוודא קיום עותק זמין של המסמכים הרלוונטיים.
+
#מומלץ לברר מבעוד מועד אם המטופל חתם על [[ייפוי כוח רפואי]]{{הערה|שם=יפוי|1=[https://www.nevo.co.il/law_word/law06/tak-7801.pdf#page=18 ייפוי כוח רפואי]}}, או השאיר [[הנחיות מקדימות]]{{הערה|[https://www.health.gov.il/DocLib/doa_b08_abbr.pdf באתר משרד הבריאות]}}. במקרים המתאימים רצוי לברר האם מונה אפוטרופוס. יש לוודא קיום עותק זמין של המסמכים הרלוונטיים.
  
===המלצות רלוונטיות למצבי חולי ספציפיים===
+
===המלצות רלוונטיות למצבי חולי מסוימים===
 
====שינויי באורחות חיים שעשויים להחמיר מחלות רקע====
 
====שינויי באורחות חיים שעשויים להחמיר מחלות רקע====
#עישון - המלצה לנצל המשבר לצורך הפסקת עישון, אפשר להציע מדבקות / טיפול תרופתי / ליווי טלפוני
+
#עישון - המלצה לנצל המשבר לצורך [[הפסקת עישון]], אפשר להציע מדבקות/טיפול תרופתי/ליווי טלפוני
#קפה / תה (האם שינוי במינונים), יושבנות (האם יש אפשרות לבצע פעילות גופנית מותאמת למצב הגופני מול הטלוויזיה / סיבוב בחצר?)
+
#קפה / תה (האם שינוי במינונים)
#צריכת מזון מעובד / פחמימות / מלח.
+
#[[יושבנות]] (האם יש אפשרות לבצע [[פעילות גופנית בעידן הקורונה|פעילות גופנית]] מותאמת למצב הגופני מול הטלוויזיה / סיבוב בחצר?)
#אם יש יציאה מאיזון - לנסות לשים דגש רב יותר מהרגיל על אורחות חיים בטרם ניגשים לשינויים בתרופות.
+
#צריכת מזון מעובד/פחמימות/מלח
#ניתן להמליץ לתקופה זו להימנע לחלוטין ממלח ומזון מעובד / מתוקים / פחמימות ריקות לתקופה זו כתחליף לשינויים תרופתיים
+
#אם יש יציאה מאיזון - לנסות לשים דגש רב יותר מהרגיל על אורחות חיים בטרם ניגשים לשינויים בתרופות
 +
#ניתן להמליץ לתקופה זו להימנע לחלוטין ממלח ומזון מעובד/מתוקים/פחמימות ריקות לתקופה זו כתחליף לשינויים תרופתיים
  
 
====מצב נפשי והשפעתו על איזון גורמי סיכון====
 
====מצב נפשי והשפעתו על איזון גורמי סיכון====
  
ראו [[#המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת הקורונה|המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת הקורונה]]
+
ראו [[#המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת ה-COVID-19|המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת ה-COVID-19]]
  
 
====מחלות ריאה כרוניות====
 
====מחלות ריאה כרוניות====
ראו: [https://ginasthma.org/covid-19-gina-answers-to-frequently-asked-questions-on-asthma-management/ COVID-19: GINA ANSWERS TO FREQUENTLY ASKED QUESTIONS ON ASTHMA MANAGEMENT] מה-25 במרץ 2020 וכן  [https://goldcopd.org/gold-covid-19-guidance/ GOLD COVID-19 GUIDANCE] מה-6 באפריל 2020.
+
ראו: [https://ginasthma.org/covid-19-gina-answers-to-frequently-asked-questions-on-asthma-management/ COVID-19: GINA ANSWERS TO FREQUENTLY ASKED QUESTIONS ON ASTHMA MANAGEMENT] מ-25 במרץ 2020 וכן  [https://goldcopd.org/gold-covid-19-guidance/ GOLD COVID-19 GUIDANCE] מ-6 באפריל 2020.
  
#יש להמשיך בטיפול המניעתי הקבוע.
+
#יש להמשיך בטיפול המניעתי הקבוע
#אינהלציות - עדיף להימנע בבתים בהם יש אנשים נוספים. ישנה הנחיה{{הערה|[[הנחיות לשימוש באינהלציה במוסדות אשפוז רפואי ומרפאות בקהילה בתקופת מגיפת ה 19-COVID - חוזר משרד הבריאות]]}} להימנע ממתן אינהלציה במרפאה . לכן השימוש הוא במשאפים (שימוש אישי ולא להעברה בין בני הבית). ניתן להציע שימוש בספייסר{{הערה|ד"ר רבקה ברוקס, [http://www.hadassah.org.il/media/1947240/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94.pdf נושמים לרווחה]}} קנוי או מאולתר (בקבוק פלסטיק קטן – חור למשאף בתחתיתו ונושמים דרך פתח הבקבוק(  [על פי סקירת קוקריין{{הערה|[https://www.cochrane.org/CD000052/AIRWAYS_holding-chambers-spacers-versus-nebulisers-for-delivery-of-beta-agonist-relievers-in-the-treatment-of-an-asthma-attack Holding chambers (spacers) versus nebulisers for delivery of beta-agonist relievers in the treatment of an asthma attack]}} – שימוש בספייסר לא נחות משימוש באינהלציות במטופלים שאינם נמצאים במצב קשה. ולפי סקירה נוספת{{הערה|[https://www.cochrane.org/CD005536/AIRWAYS_commercial-versus-home-made-spacers-delivering-bronchodilator-therapy-acute-therapy-children Commercial versus home-made spacers in delivering bronchodilator therapy for acute therapy in children]}} – ספייסר מאולתר לא נחות מספייסר קנוי]
+
#'''אינהלציות''' - עדיף להימנע בבתים בהם יש אנשים נוספים. ישנה הנחיה{{הערה|[[הנחיות לשימוש באינהלציה במוסדות אשפוז רפואי ומרפאות בקהילה בתקופת מגיפת ה 19-COVID - חוזר משרד הבריאות]]}} להימנע ממתן אינהלציה במרפאה. לכן השימוש הוא במשאפים ([https://cdn.doctorsonly.co.il/2019/12/ilovepdf_merged.pdf לרשימת המשאפים הזמינים לטיפול במערכת הנשימה במבוגרים, והוראות שימוש בהם]). ניתן להציע שימוש ב-Spacer{{כ}}{{הערה|ד"ר רבקה ברוקס, [http://www.hadassah.org.il/media/1947240/נושמיםלרווחה.pdf נושמים לרווחה]}} קנוי או מאולתר (בקבוק פלסטיק קטן – חור למשאף בתחתיתו ונושמים דרך פתח הבקבוק) על פי סקירת Cochrane{{כ}}{{הערה|[https://www.cochrane.org/CD000052/AIRWAYS_holding-chambers-spacers-versus-nebulisers-for-delivery-of-beta-agonist-relievers-in-the-treatment-of-an-asthma-attack Holding chambers (spacers) versus nebulisers for delivery of beta-agonist relievers in the treatment of an asthma attack]}} – שימוש ב-Spacer לא נחות משימוש באינהלציות במטופלים שאינם נמצאים במצב קשה. ולפי סקירה נוספת{{הערה|[https://www.cochrane.org/CD005536/AIRWAYS_commercial-versus-home-made-spacers-delivering-bronchodilator-therapy-acute-therapy-children Commercial versus home-made spacers in delivering bronchodilator therapy for acute therapy in children]}} – Spacer מאולתר לא נחות מ-Spacer קנוי] (משאף וספייסר נועדו לשימוש אישי ולא להעברה בין בני הבית)
#בהחמרה משמעותית - יש להשתמש בסטרואידים סיסטמיים לזמן המינימלי האפשרי
+
#בהחמרה משמעותית - יש להשתמש ב[[סטרואידים]] סיסטמיים (Systemic steroids) לזמן המינימלי האפשרי
#בדיקות תפקוד ריאתי / תגר - רק במצבים חריגים המצדיקים זאת
+
#[[בדיקת תפקודי ריאות|בדיקות תפקוד ריאתי]]/[[בדיקת תגר|תגר]] - רק במצבים חריגים המצדיקים זאת
  
 
====יתר לחץ דם====
 
====יתר לחץ דם====
#בהעדר הוכחה על תועלת באיזון קפדני ביותר להורדת סיכון בעת הידבקות בקורונה, אנו ממליצים להימנע מאיזון קפדני מדי של חולים מאוזנים חלקית או שאינם מאוזנים. טווחי המטרה צריכים להיות כאלה שיאפשר להמנע מהחמרה קלינית בשל יתר לחץ הדם, ופחות לצורך מניעת סיבוכים ארוכי טווח בשלב זה. הסיכון שבסיבוכים כגון נפילות / הפרעה כלייתית והחשיפה המיותרת למערכת הבריאות בתקופה של צורך בבידוד בית - לא מוצדק כעת
+
#בהיעדר הוכחה על תועלת באיזון קפדני ביותר להורדת סיכון בעת הידבקות ב-COVID-19, אנו ממליצים להימנע מאיזון קפדני מדי של חולים מאוזנים חלקית או שאינם מאוזנים. טווחי המטרה צריכים להיות כאלה שיאפשר להימנע מהחמרה קלינית בשל יתר לחץ הדם, ופחות לצורך מניעת סיבוכים ארוכי טווח בשלב זה. הסיכון שבסיבוכים כגון נפילות/הפרעה כלייתית והחשיפה המיותרת למערכת הבריאות בתקופה של צורך בבידוד בית - לא מוצדק כעת
#ACEI / ARB - אין, נכון ל-5 באפריל 2020, המלצה להפסיקם בשל העדר עדות לנזק בהמשך הטיפול למרות קשר נסיבתי לנגיף {{הערה|החברה ליתר לחץ דם, [http://www.ish.org.il/news/%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-sars-cov-2-%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%97%D7%A5-%D7%93%D7%9D/ נגיף הקורונה החדש ( SARS-Cov-2) ויתר לחץ דם] 18.3.2020}} {{הערה|ESC , [https://www.escardio.org/Councils/Council-on-Hypertension-(CHT)/News/position-statement-of-the-esc-council-on-hypertension-on-ace-inhibitors-and-ang Position Statement of the ESC Council on Hypertension on ACE-Inhibitors and Angiotensin Receptor Blockers] {{כ}}13 במרץ 2020}} {{הערה|AHA , [https://newsroom.heart.org/news/patients-taking-ace-i-and-arbs-who-contract-covid-19-should-continue-treatment-unless-otherwise-advised-by-their-physician Patients taking ACE-i and ARBs who contract COVID-19 should continue treatment, unless otherwise advised by their physician] 17 במרץ 2020}}
+
#ACEI / ARB - אין, נכון ל-5 באפריל 2020, המלצה להפסיקם בשל העדר עדות לנזק בהמשך הטיפול למרות קשר נסיבתי לנגיף{{הערה|החברה ליתר לחץ דם, [http://www.ish.org.il/news/נגיף-הקורונה-החדש-sars-cov-2-ויתר-לחץ-דם/ נגיף הקורונה החדש ( SARS-Cov-2) ויתר לחץ דם] 18.3.2020}}{{הערה|ESC , [https://www.escardio.org/Councils/Council-on-Hypertension-(CHT)/News/position-statement-of-the-esc-council-on-hypertension-on-ace-inhibitors-and-ang Position Statement of the ESC Council on Hypertension on ACE-Inhibitors and Angiotensin Receptor Blockers] {{כ}}13 במרץ 2020}}{{הערה|AHA , [https://newsroom.heart.org/news/patients-taking-ace-i-and-arbs-who-contract-covid-19-should-continue-treatment-unless-otherwise-advised-by-their-physician Patients taking ACE-i and ARBs who contract COVID-19 should continue treatment, unless otherwise advised by their physician] 17 במרץ 2020}}
#זיהוי החמרה - האם קוצר נשימה / בצקות / בחילות / כאבי ראש / כאבים בחזה / עליה מהירה במשקל. אם קיימים, לארגן בדיקה גופנית בהקדם – במרפאה, בביקור בית או אף במיון. (להקפיד על מסיכה לנבדק ומיגון לרופא הבודק – לפחות מסיכה כירורגית + כפפות)
+
#זיהוי החמרה - האם [[קוצר נשימה]]/[[בצקות]]/[[בחילות]]/[[כאבי ראש]]/[[כאבים בחזה]]/עליה מהירה במשקל. אם קיימים, לארגן בדיקה גופנית בהקדם – במרפאה, בביקור בית או אף במיון. (להקפיד על מסיכה לנבדק ומיגון לרופא הבודק – לפחות מסיכה כירורגית + כפפות)
#שינוי תרופתי - רק במידה ואין ברירה – ולאחר מעקב קפדני ושינוי אורחות חיים אין שיפור. שינוי תרופתי צריך להיות תוך מעקב טלפוני צמוד. במידה ומוחלפת תרופה - החמרה הקשורה להסרתה עלולה להגיע גם שבועיים לאחר השינוי. תוספת תרופות ACEI / ARB / משתנים - עשויים לגרום להחמרה בתפקוד כלייתי והפרעות אלקטרוליטריות. יש לתאם בדיקת דם במרפאה או ביקור בית מספר ימים לאחר השינוי. יש לתכנן את מהלך השינוי בהתאם לזמינות בדיקות שכאלו ומול יומן מעקב מובנה, בעדיפות לא לקראת סוף השבוע כדי לאפשר מעקב טלפוני
+
#שינוי תרופתי - רק אם אין ברירה – ולאחר מעקב קפדני ושינוי אורחות חיים אין שיפור. שינוי תרופתי צריך להיות תוך מעקב טלפוני צמוד. אם מוחלפת תרופה - החמרה הקשורה להסרתה עלולה להגיע גם שבועיים לאחר השינוי. תוספת תרופות ACEI{{כ}}/ARB/[[T:Diuretics - C03|משתנים]] - עשויים לגרום להחמרה בתפקוד כלייתי והפרעות אלקטרוליטריות (Electrolyte imbalance). יש לתאם בדיקת דם במרפאה או ביקור בית מספר ימים לאחר השינוי. יש לתכנן את מהלך השינוי בהתאם לזמינות בדיקות שכאלו ומול יומן מעקב מובנה, בעדיפות לא לקראת סוף השבוע כדי לאפשר מעקב טלפוני
  
 
====סוכרת====
 
====סוכרת====
#אם אין אפשרות לניטור סוכר בבית יש לברר סימנים קליניים של יציאה מאיזון – היפר או היפוגליקמיה.
+
#אם אין אפשרות לניטור סוכר בבית יש לברר סימנים קליניים של יציאה מאיזון – היפר או [[היפוגליקמיה]] (Hyper or hypoglycemia)
 
#יש לוודא נגישות רציפה לטיפול. במטופלים בהזרקה – יש לברר מי אחראי על מתן הטיפול וניטור הסוכר
 
#יש לוודא נגישות רציפה לטיפול. במטופלים בהזרקה – יש לברר מי אחראי על מתן הטיפול וניטור הסוכר
 
#יש לברר אם נעשה שינוי משמעותי בתזונה לאור ההסתגרות בבית. גם מבחינת הרגלי אכילה וגם מבחינת היצע המזון
 
#יש לברר אם נעשה שינוי משמעותי בתזונה לאור ההסתגרות בבית. גם מבחינת הרגלי אכילה וגם מבחינת היצע המזון
#יציאה מאיזון (גבוה / נמוך) יכולה להעיד על מחלה אקוטית – יש לשאול על כך
+
#יציאה מאיזון (גבוה/נמוך) יכולה להעיד על מחלה חריפה – יש לשאול על כך
# אם הסוכר אינו מאוזן עדיפה היפרגליקמיה קלה על היפוגליקמיה. יש להתחשב בגיל וגורמי סיכון בקביעת יעדי מטרה. יעדי הטיפול הם לצורך מניעת התדרדרות מיידית ולא למניעת סיבוכים ארוכי טווח
+
# אם הסוכר אינו מאוזן עדיפה היפרגליקמיה קלה על היפוגליקמיה. יש להתחשב בגיל וגורמי סיכון בקביעת יעדי מטרה. יעדי הטיפול הם לצורך מניעת התדרדרות מיידית ולא למניעת סיבוכים ארוכי טווח
 
 
==המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת הקורונה==
 
נכתב על ידי חברי ועד איגוד רופאי המשפחה: ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר אסי סיקורל, ד"ר איתן לבון, ד"ר שני אפק.
 
  
בהתייעצות עם ד"ר ירון גורן, ד"ר עידו לוריא, יו"ר החברה לבריאות הנפש בקהילה, ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים.
+
==המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת ה-COVID-19==
 +
{{ייחוס|חברי ועד איגוד רופאי המשפחה: ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר אסי סיקורל, ד"ר איתן לבון, ד"ר שני אפק.{{ש}}בהתייעצות עם ד"ר ירון גורן, ד"ר עידו לוריא, יושב ראש החברה לבריאות הנפש בקהילה, ד"ר צבי פישל, יושב ראש איגוד הפסיכיאטרים.}}
 +
עדכון 10.4.2020.
  
עדכון 10/4/2020.
+
תקופה זו מאופיינת בדאגה בריאותית, חוסר ודאות כלכלית, בידוד חברתי, אבדן סדר יום, איבוד מסגרות תמיכה, וצמצום פעילות גופנית. כל אלו יכולים להחמיר מצבים הקשורים בבריאות הנפשית ([[דיכאון - Depression|דיכאון]] ו[[חרדה]], בעיקר).
 
 
תקופה זו מאופיינת בדאגה בריאותית, חוסר וודאות כלכלית, בידוד חברתי, אבדן סדר יום, איבוד מסגרות תמיכה, וצמצום פעילות גופנית. כל אלו יכולים להחמיר מצבים הקשורים בבריאות הנפשית (דיכאון וחרדה, בעיקר).
 
 
#'''אלימות פיזית/מינית או הזנחה''' - יש לברר האם יש בעיה הדורשת התערבות גורמי רווחה ואכיפה כגון אלימות או הזנחה. ראו [[#אלימות במשפחה|אלימות במשפחה]]
 
#'''אלימות פיזית/מינית או הזנחה''' - יש לברר האם יש בעיה הדורשת התערבות גורמי רווחה ואכיפה כגון אלימות או הזנחה. ראו [[#אלימות במשפחה|אלימות במשפחה]]
#'''התמכרויות וגמילה''' - המצב עלול לגרום לירידה בזמינות חומרים ממכרים ובעקבות כך לתסמונות גמילה או לחילופין להגברה של השימוש אצל מטופלים מכורים. לצורך כך המרכז הישראלי להתמכרויות מפעיל קו סיוע למטופלים וגם למטפלים:
+
#'''התמכרויות וגמילה''' - המצב עלול לגרום לירידה בזמינות חומרים ממכרים ובעקבות כך לתסמונות גמילה או לחלופין להגברה של השימוש אצל מטופלים מכורים. לצורך כך המרכז הישראלי להתמכרויות מפעיל קו סיוע למטופלים וגם למטפלים:
##קו סיוע לאנשים המתמודדים עם התמכרויות, הפועל בימים א'-ה', בין השעות: 13:00-15:00, ומספרו: 0548266569  
+
##קו סיוע לאנשים המתמודדים עם התמכרויות, הפועל בימים א'-ה', בין השעות: 13:00-15:00, ומספרו: 0548266569
##קו סיוע לאנשי מקצוע, הפועל בימים א'-ה', בין השעות: 14:00-16:00, ומספרו: 0542012077  
+
##קו סיוע לאנשי מקצוע, הפועל בימים א'-ה', בין השעות: 14:00-16:00, ומספרו: 0542012077
#'''מעקב/טיפול פסיכיאטרי ומסגרות שיקום''' - יש לוודא כי מטופלים הנמצאים במעקב פסיכיאטרי שגרתי ממשיכים טיפול ומעקב. קיימת אפשרות למעקב טלפוני/בווידאו וכן להעברת מרשמים בפקס במקרים שמתאימים לכך. מטופלים פסיכיאטרים נמצאים בסיכון להזנחה בהעדר מסגרת תומכת. מומלץ לוודא אם יש מסגרת חלופית למסגרת הרגילה ובמידה ואין לנסות לחבר לגורמי תמיכה חלופיים.
+
#'''מעקב/טיפול פסיכיאטרי ומסגרות שיקום''' - יש לוודא כי מטופלים הנמצאים במעקב פסיכיאטרי שגרתי ממשיכים טיפול ומעקב. קיימת אפשרות למעקב טלפוני/בווידאו וכן להעברת מרשמים בפקס במקרים שמתאימים לכך. מטופלים פסיכיאטרים נמצאים בסיכון להזנחה בהיעדר מסגרת תומכת. מומלץ לוודא אם יש מסגרת חלופית למסגרת הרגילה, אם אין - לנסות לחבר לגורמי תמיכה חלופיים
#'''טריגר להחמרת מחלות כרוניות''' - מצבים רגשיים יכולים להוות טריגר ליציאה מאיזון מחלות כרוניות, באופן ישיר או בעקיפין (ירידה בתנועתיות, הגברת עישון, שינוי בתזונה). במידה ועולה חשד כזה, מומלץ לכתוב יומן העוקב אחר המחלה הרלוונטית (למשל ל"ד, מצב נשימתי וכד') במקביל לתלונות רגשיות לבירור הקשר בין הטריגר הרגשי ליציאה מאיזון מחלת הרקע
+
#'''גורם (Trigger) להחמרת מחלות כרוניות''' - מצבים רגשיים יכולים להוות גורם ליציאה מאיזון מחלות כרוניות, באופן ישיר או בעקיפין (ירידה בתנועתיות, הגברת עישון, שינוי בתזונה). אם עולה חשד כזה, מומלץ לכתוב יומן העוקב אחר המחלה הרלוונטית (למשל לחץ דם, מצב נשימתי וכדומה) במקביל לתלונות רגשיות לבירור הקשר בין ה-Trigger הרגשי ליציאה מאיזון מחלת הרקע
#'''דיכאון וחרדה''' – יש להיות ערניים בכל תקשורת עם המטופל לסמני דיכאון וחרדה. מומלץ לשאול שאלות כלליות שיתכן ודרכם יעלו הקשיים. תחילה לשאול לגבי ההתנהלות היומיות בבית – מה עושים במשך היום. ובהמשך לשאול על שינויים בהרגלי השינה והאכילה, לברר קיום אנהדוניה או התקפי פאניקה. במידה ועולים קשיים אפשר לנרמל שסה"כ התגובות הן צפויות ותקינות למצב הנוכחי ולשאול האם לדעת המטופל תגובותיו חריגות יחסית לסביבה או מדאיגות. במקרה שכן – יש לשלול אובדנות או מצב חירום פסיכיאטרי אחר. במידה ואין רושם לצורך בהפניה דחופה ישנן מספר אפשרויות לסייע:
+
#'''דיכאון וחרדה''' – יש להיות ערניים בכל תקשורת עם המטופל לסמני דיכאון וחרדה. מומלץ לשאול שאלות כלליות שייתכן ודרכם יעלו הקשיים. תחילה לשאול לגבי ההתנהלות היומיות בבית – מה עושים במשך היום. ובהמשך לשאול על שינויים בהרגלי השינה והאכילה, לברר קיום [[Anhedonia]] (העדר יכול לחוות הנאה) או [[הפרעת פאניקה - Panic disorder|התקפי פאניקה]] (Panic attack). אם עולים קשיים אפשר לומר שסך הכל התגובות הן צפויות ותקינות למצב הנוכחי ולשאול האם לדעת המטופל תגובותיו חריגות יחסית לסביבה או מדאיגות. במקרה שכן – יש לשלול אובדנות או מצב חירום פסיכיאטרי אחר. אם אין רושם לצורך בהפניה דחופה ישנן מספר אפשרויות לסייע:
##ניתן להציע '''טיפולים לא פרמקולוגיים''' {{הערה|[https://www.gov.uk/government/publications/covid-19-guidance-for-the-public-on-mental-health-and-wellbeing/guidance-for-the-public-on-the-mental-health-and-wellbeing-aspects-of-coronavirus-covid-19 Coronavirus (COVID-19): what you need to do]}} {{הערה|משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/ncsp_179036620.pdf המלצות לציבור לשמירה על ריאות נפשית בזמן הסגר]}}:
+
##ניתן להציע '''טיפולים לא תרופתיים'''{{הערה|[https://www.gov.uk/government/publications/covid-19-guidance-for-the-public-on-mental-health-and-wellbeing/guidance-for-the-public-on-the-mental-health-and-wellbeing-aspects-of-coronavirus-covid-19 Coronavirus (COVID-19): what you need to do]}}{{הערה|משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/ncsp_179036620.pdf המלצות לציבור לשמירה על ריאות נפשית בזמן הסגר]}}:
##*'''שמירה על קשר עם חברים / משפחה''' – לחלוק את הדאגות ולשמוע גישות התמודדות שונות עם המצב
+
##*'''שמירה על קשר עם חברים/משפחה''' – לחלוק את הדאגות ולשמוע גישות התמודדות שונות עם המצב
##*'''עזרה לאחר''' – הרבה אנשים זקוקים לעזרה טכנית בימים אלו – ניתן להתקשר ל-[https://www.1221tnuyad.org.il/index.php 1221] להציע עזרה או לברר ברשות להתנדבות {{הערה|1=[http://www.ivolunteer.org.il/?CategoryID=1094 הרשות להתנדבות ישראלית]}}
+
##*'''עזרה לאחר''' – הרבה אנשים זקוקים לעזרה טכנית בימים אלו – ניתן להתקשר ל-[https://www.1221tnuyad.org.il/index.php 1221] להציע עזרה או לברר ברשות להתנדבות{{הערה|1=[http://www.ivolunteer.org.il/?CategoryID=1094 הרשות להתנדבות ישראלית]|ימין=כן}}
##*'''אורח חיים בריא''' - שמירה על תזונה ופעילות, שינה מספקת (חיבור למסמך רלוונטי)
+
##*'''אורח חיים בריא''' - שמירה על תזונה ועל [[פעילות גופנית בעידן הקורונה|פעילות גופנית]], שינה מספקת
##*התמקדות בדברים שעבורם יש לך '''שליטה''':  
+
##*התמקדות בדברים שעבורם יש לך '''שליטה''':
##:*מה אני יכול לעשות כדי ל'''התכונן לבאות''' (למשל בירור זכויות רלוונטיות באתר כל זכות {{הערה|[https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94_-_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D_2020 קורונה - מצב חירום 2020] באתר כל זכות}})
+
##:*מה אני יכול לעשות כדי ל'''התכונן לבאות''' (למשל בירור זכויות רלוונטיות באתר כל זכות{{הערה|[https://www.kolzchut.org.il/he/קורונה_-_מצב_חירום_2020 קורונה - מצב חירום 2020] באתר כל זכות}})
 
##:*'''שמירה על מינון סביר של חדשות ועדכונים''' - תוך הימנעות משמועות וקבלת מידע ממקורות מוסמכים בלבד. עדיף להימנע מרדיו וטלוויזיה שפועלים רצוף על ערוץ חדשות, אלא לבחור מתי מאזינים לחדשות במינונים סבירים
 
##:*'''שמירה על מינון סביר של חדשות ועדכונים''' - תוך הימנעות משמועות וקבלת מידע ממקורות מוסמכים בלבד. עדיף להימנע מרדיו וטלוויזיה שפועלים רצוף על ערוץ חדשות, אלא לבחור מתי מאזינים לחדשות במינונים סבירים
 
##*לתכנן '''שגרה חדשה ומועילה''', לעשות דברים שאוהבים, להציב מטרות אישיות לתקופה הקרובה
 
##*לתכנן '''שגרה חדשה ומועילה''', לעשות דברים שאוהבים, להציב מטרות אישיות לתקופה הקרובה
 
##*'''להעסיק את המוח''' – למידה מרחוק, משחקי חשיבה, קריאה
 
##*'''להעסיק את המוח''' – למידה מרחוק, משחקי חשיבה, קריאה
##*'''טכניקות הירגעות''' – נשימות / מיינדפולנס / התמקדות בהווה, חיבור לטבע – אפילו בחצר לכמה דקות / נוף
+
##*'''טכניקות הירגעות''' – נשימות/[[Mindfulness]]/התמקדות בהווה, חיבור לטבע – אפילו בחצר לכמה דקות/נוף
##*ניתן להציע לפנות ל'''קווי הסיוע הטלפוניים''' (ראו [[#לקט חלקי - שירותים ומספרי חירום "אלימות במשפחה ותקיפה מינית"|לקט חלקי - שירותים ומספרי חירום "אלימות במשפחה ותקיפה מינית"]]) כמו ערן (עזרה ראשונה נפשית){{הערה|[https://www.eran.org.il/ ערן]}} בטלפון 1201 , סה"ר (סיוע והקשבה ברשת){{הערה|[https://sahar.org.il/ עמותת סהר]}}, והמוקדים טלפונים של הקופות
+
##*ניתן להציע לפנות ל'''קווי הסיוע הטלפוניים''' (ראו [[#לקט חלקי - שירותים ומספרי חירום "אלימות במשפחה ותקיפה מינית"|לקט חלקי - שירותים ומספרי חירום "אלימות במשפחה ותקיפה מינית"]]) כמו ערן (עזרה ראשונה נפשית){{הערה|[https://www.eran.org.il/ ערן]}} בטלפון 1201, סה"ר (סיוע והקשבה ברשת){{הערה|[https://sahar.org.il/ עמותת סהר]}}, והמוקדים טלפונים של הקופות
##'''טיפולים פרמקולוגיים''':
+
##'''טיפולים תרופתיים''':
##*אם מדובר באירועים נקודתיים של חרדה ניתן להציע בנזודיאזפנים SOS תוך שמציינים כי קיימת אפשרות להתמכרות בשימוש ממושך ולא מפוקח. עדיפות לבעלי טווח בינוני ארוך (חצי כדור של VABEN, לוריבן או של אסיבל 5 מג).
+
##*אם מדובר באירועים נקודתיים של חרדה ניתן להציע נטילה בעת הצורך של בנזודיאזפנים ([[Benzodiazepines]]) תוך שמציינים כי קיימת אפשרות להתמכרות בשימוש ממושך ולא מפוקח. עדיפות לבעלי טווח בינוני ארוך ([[Vaben]] במינון 5 מיליגרמים{{כ}}, [[Lorivan]] במינון של 0.5 מיליגרם או של [[Assival]] במינון 5 מיליגרמים)
##*ניתן להציע טיפול בנוגדי דיכאון במידה והרושם הוא שהבעיה תימשך זמן מה כולל ירידת מצב רוח באופן מתמשך, חוסר יכולת להנות (אנהדוניה), קשיי תפקוד.
+
##*ניתן להציע טיפול בנוגדי דיכאון אם הרושם הוא שהבעיה תימשך זמן מה כולל ירידת מצב רוח באופן מתמשך, חוסר יכולת להנות (Anhedonia), קשיי תפקוד
 
##:*ניתן להיעזר בעזר החלטה{{הערה|[https://depressiondecisionaid.mayoclinic.org/index Depression Medication Choice Decision Aid.]}} בהתאם לתופעות לוואי
 
##:*ניתן להיעזר בעזר החלטה{{הערה|[https://depressiondecisionaid.mayoclinic.org/index Depression Medication Choice Decision Aid.]}} בהתאם לתופעות לוואי
##:*יש להקפיד לבדוק אינטראקציות עם תרופות קיימות
+
##:*יש להקפיד לבדוק אינטראקציות (Interactions) עם תרופות קיימות
 
##:*מי שכבר נוטל טיפול נוגד דיכאון, לשקול להעלות מעט את המינון לתקופה זו
 
##:*מי שכבר נוטל טיפול נוגד דיכאון, לשקול להעלות מעט את המינון לתקופה זו
##:*אם יש קשיי שינה שמלווים את הפרעת מצב הרוח- לשקול להתחיל טיפול ב-MIRTAZEPINE אם עוד לא הותחל טיפול נוגד דיכאון
+
##:*אם יש קשיי שינה שמלווים את הפרעת מצב הרוח- לשקול להתחיל טיפול ב-[[Mirtazapine]] אם עוד לא הוחל טיפול נוגד דיכאון
  
האיגוד הפסיכיאטרי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית מפעיל קו חם לסיוע נפשי לרופאים שפעיל 24 שעות ביממה בטלפון 09-8891302. הנכם מוזמנים לעשות שימוש בשירות זה.
+
האיגוד הפסיכיאטרי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית מפעיל קו חם לסיוע נפשי לרופאים שפעיל 24 שעות ביממה בטלפון 098891302. הנכם מוזמנים לעשות שימוש בשירות זה.
  
==תכנון יעדי טיפול בזמן קורונה, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות==
+
==אלימות במשפחה==
נכתב על ידי ד"ר טלי סחר.
+
{{ייחוס|ד"ר חגית דסקל ויכהנדלר - מנהלת מרפאת קרית טבעון, מחוז חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית{{ש}}יו"ר ועדה לנושא אלימות במשפחה ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע, מחוז חיפה וגליל מערבי{{ש}}יו"ר משותפת - קבוצת עניין בנושא אלימות במשפחה - WONCA{{ש}}מייל  hagitdascal1@gmail.com}}
  
עודכן 12/4/2020.
+
עודכן 24 ביולי 2020.
  
הפרק מבוסס על  "כישורי תקשורת בנושא וירוס הקורונה"  עובד מהכלי האמריקאי COVID-ready communication playbook של VitalTalk.
+
בימים קשים אלה חשוב לזכור כי המתח, הלחץ והאינטנסיביות של השהייה עם המשפחה במקום סגור מעלים באופן משמעותי סיכון להתפרצות '''או''' הסלמה של כל סוגי ה[[אלימות במשפחה - Domestic violence|אלימות במשפחה]] (רגשית, פיזית, מינית, כלכלית והזנחה של קטינים/חסרי ישע).
  
שיח בנושא העדפות סוף החיים מומלץ בכל מקרה במצבים של מחלות קשות או בגיל מבוגר מאד. החשיבות שלו בנושא הקורונה גדלה, בעיקר לאור ההתדרדרות המהירה שמתרחשת בחלק מהמקרים. בנוסף, זאת הזדמנות לציין אפשריות של טיפול תומך, והשיח מקל גם על בני משפחה, שיכולים להיות שלמים יותר עם ההעדפות של יקירם.
+
הדברים עלולים לקרות בכל משפחה, ללא קשר למין, גיל, מוצא או מעמד סוציואקונומי (Socioeconomic). ה"כליאה" בבית עם הפוגע עלולה להיות קשה מנשוא.
#בשגרה – שיחה פרואקטיבית עם אדם שאינו חולה בקורונה בנוגע לתכנון יעדי טיפול ויפוי כוח – בעיקר שאלות פתוחות
 
א. שאלת פתיחה – איך את/ה מסתדר/ת עם כל זה? (מדידת טמפ' רגשית)
 
ב. ידע – מה את/ה חושב/ת על עניין הקורונה? יש משהו שהיית רוצה לדעת לגבי מצב שבו תחלה/י בקורונה?
 
ג. יפוי כוח – מי היית רוצה שיהיה מיופה הכוח שלך? מה חשוב לך במידה והמצב יחמיר?
 
ד. רגשות – שימו לב להעלאת רגשות, יש להכיר בהם: " זה קשה לחשוב על כך"
 
ה. תיעוד – תוך יידוע המטופל/ת.
 
  
2. שיחה עם אדם עם מחלות רקע משמעותיות, שאובחן כחולה קורנה במצב קל (בבית / בבית החולים),
+
===10 טיפים - איך צוותי הקהילה יכולים לסייע===
א. לרוב מדובר על שיחה טלפונית
+
#'''לשאול, להקשיב ולתמוך''' – אפשרי גם טלפונית! בבידוד קיים קושי לשוחח בפרטיות. ניתן לשאול על אלימות ישירות אך ורק לאחר שמבררים אם בטוח עבור המטופל\ת לדבר. במקרים בהם ידוע על אלימות בעבר\כשמעריכים שקיים סיכון ניתן ליצור קשר יזום בזהירות.
ב. ההמלצה הראשונית היא שאת שיחת הטלפון תערוך רופאת המשפחה או אחות המכירה את המטופל.
+
#'''עשייה במקרה של סיכון מיידי''' - בכל מצב של אלימות פיזית או סיכון מיידי - להנחות המטופל\ת לפנות למשטרה במוקד 100 \ אפליקציית חירום 100 (לחיצה לחיוג אוטומטי למשטרה ושידור בזמן אמת של מקום האירוע)
ג. ניתן להקדים ולומר כי "רוב חולי הקורונה מחלימים. אך חשוב לי לדעת את סדרי העדיפות שלך לגבי אופן הטיפול אותו אתה מבקש אם חלילה מצבך הבריאותי ישתנה לרעה"
+
#'''מקומות להפנות אליהם''' - ברוב הערים פועלים מרכזי טיפול באלימות במשפחה או עו"ס המתמחה בכך. זהו גורם הטיפול המומחה בתחום. קווי חירום – ארצי 118 \הודעת טקסט ל-055–7000128. לאחר שעות עבודה ניתן לפנות למוקד עירוני 106. הפניה למקלטים לנשים מוכות נעשית באמצעות הרווחה או המשטרה
ד. בהתאם למחלות הרקע והפרוגנוזה של המטופל, אפשר לברר יותר גבי העדפות ספציפיות. לברר על ערכיו (איכות חיים מול אריכות חיים), מה הוא יודע ומבין לגבי הנשמה והחיאה, ולהדגיש את האפשרות לטיפול תומך, להסביר שמדובר בטיפול שאינו מקצר חיים, המונע תחושת חנק, כאב סבל וכד' (ראו משפטים לדוגמה בסעיף הבא).
+
#התייעצות - יש ליצור קשר עם הוועדה לנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית (קיימת בכל מחוז בקופות החולים ובכל בית חולים). במקרים דחופים - לפנות טלפונית
ה. הקפדה על תיעוד.
+
# '''קשישים, קטינים, וחסרי ישע''' - אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה. חשוב להעריך עומס מטפל ולהיות קשובים, להתייעץ עם גורמים נוספים במידת הצורך כדי להקל. כאשר יש חשד סביר להתעמרות כלפי קטינים או חסרי ישע – מעבר להתייעצות עם ועדת האלימות המוסדית קיימת גם חובת דווח לעו"ס לחוק (פקיד סעד\משטרה)
ו. סכמו את השיחה במילות שיתוף והרגעה: "נמשיך להיות בקשר ולעקוב אחרי המצב. סביר להניח שבקרוב הרגשתך תשתפר. קשה מאד להיות בבידוד ובחששות. אנחנו כאן לכל שאלה. תודה ששיתפת אותי בבחירות שלך."
+
#'''חשוב לשים לב''' - חשובה הסתכלות כוללנית על המשפחה - חשוב להיות קשובים לרמזים ! לזהות אם מישהו מבני המשפחה סובל מבעיות רקע (כולל בתחום בריאות הנפש) ומועד למצוקה או התפרצות אלימה, האם יש בן משפחה רגיש שעלול להפוך לקורבן, איזה עומסים\וקשיים\טריגרים ספציפיים המשפחה חווה, האם היו אירועי אלימות קודמים.
 +
#הפחתת מתחים - ניתן להציע ולכוון לפעילויות ומקורות מידע שיסייעו להעביר את הזמן, בפרט לילדים. לכוון לפעילויות שעשויות להפחית מתחים: נשימות\הרפיה, התעמלות, האזנה למוזיקה, ריקוד. לעודד לקיום קשר טלפוני\בווידאו עם גורמי תמיכה, חברים, משפחה. בניית סדר יום קבוע יכולה לסייע בהפחתת מתחים ומצוקה נפשית. כשיש תינוקות קטנים – חשוב להדריך את ההורים: כשתינוק בוכה – לבדוק אם רעב, עייף, זקוק להחלפת חיתול ? לפעמים נצליח להרגיע את התינוק. להנחות: אם בדקת שהתינוק בטוח והבכי מרגיז אותך התרחק\י קצת כדי להירגע כמה דקות. אסור לטלטל תינוק !
 +
#טיפול תרופתי או הפניה לבריאות הנפש - לעיתים, במקרים מתאימים – פוגע \ נפגע - יש לשקול טפול תרופתי הרגעתי ו\או ייעוץ\טיפול בבריאות הנפש. במקרים אלה חשוב מאוד לשמור על קשר ורצף טיפולי בין המטפלים השונים
 +
#מה עוד אפשר להציע ? ניתן להפנות לייעוץ משפטי והוצאת צו הרחקה; להדריך לבנות תוכנית הגנה
 +
#ההנחיות לגבי סודיות ותיעוד - כאשר המטופל\ת מעוניין בעזרת המטפל\ת ליצירת קשר עם גורמי טיפול מחוץ למוסד כגון רווחה\משטרה - יש צורך בחתימה על טופס ויתור על סודיות רפואית. אם לא ניתן להחתים פיזית – יש לשוחח באופן ברור על כך ולכל הפחות לתעד הסכמה טלפונית. תיעוד אלימות ברשומה הממוחשבת חשוב, אך עלול לסכן את המטופל\ת אם לפוגע אפשרות גישה למידע. היזהרו והתייעצו עם ועדת אלימות לפי הצורך.
  
3. ניתן לשוחח עם המטופל/ת או עם מיופה הכח שלו/ה על ערכים ולערוך תסריט שיחה מנקודת מוצא של הסבר על החיאה והנשמה (Curtis JR et al. JAMA 2020)
+
{| class="wikitable"
א. לברר האם אריכות ימים היא ערך עליון, מעל לכל דבר אחר, כולל איכות חיים? האם יש מצבים שבהם המטופל/ת היו מעדיפים לוותר על החייאה, אם תוצאותיה יכולות לפגוע באיכות החיים?
+
|-
ב. יש טעם להמשיך בהסבר רק אם איכות החיים חשובה למטופל יותר מאריכות חיים.
+
|bgcolor="#BBFFFF"|קישור לוובינר בנושא אלימות במשפחה בעידן הקורונה מטעם ארגון רופאי המשפחה העולמי WONCA (באנגלית, כולל הדגמת משחק תפקידים שיחה טלפונית רופא\מטופלת) - https://youtu.be/3bmX-fYJTrw
ג. דונו על תהליך החייאת לב ריאה – תארו בקצרה את התהליך, ומתי ומדוע הוא מבוצע: "אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו נותנים לך / לאמך את הטיפול האפשרי הטוב ביותר לכן אני רוצה לדבר על אפשרות של החייאה".
+
|}
ד. סכמו את התפקיד של החייאה, תוך התייחסות לכך שהיא לא יכולה להשיג את ייעדי המטופל שצוינו בסעיף הראשון. "אם ניקח בחשבון את מה שסיפרת על מטרותיך (או של אמך), ההחייאה לא תעזור להשיג אותן".
 
ה. הציגו הצהרה של הסכמה מדעת יידעו שהחייאה לא תתבצע בשעת הצורך. "מכיוון שהחייאה לא תשיג את מטרות הטיפול בסיטואציה הנוכחית, לא נבצע החייאה בעת הצורך".
 
ו. ודאו הבנה והשאירו מקום להתנגדות: "אני רוצה להיות בטוח שהבנתם. האם יש לכם שאלות?"
 
חשוב גם כאן להדגיש את האפשרות לטיפול תומך, להסביר שמדובר בטיפול שאינו מקצר חיים, המונע תחושת חנק, כאב סבל וכד'.
 
  
==אלימות במשפחה==
+
===שיחה מרחוק - אלימות משפחה===
נכתב על ידי ד"ר חגית דסקל ויכהנדלר
+
דף זה – משלים דף של "אלימות בין בני זוג -תקשורת ומענה ראשוני" (לזמני שגרה וביקורים פרונטלים - מצורף בהמשך) ומפרט טיפים ספציפיים לשיחה מרחוק. יש לשאול על אלימות במצבים בהם ידוע על אלימות בעבר\שבשיחה ישנם רמזים למתחים חריגים במיוחד, באיזשהו שלב במהלך השיחה:
עודכן 10/4/2020
+
 
בימים קשים אלה שוב לזכור כי המתח, הלחץ והאינטנסיביות של השהייה עם המשפחה במקום סגור מעלים באופן משמעותי סיכון להתפרצות או הסלמה של כל סוגי האלימות במשפחה (רגשית, פיזית, מינית, כלכלית והזנחה של קטינים\חסרי ישע). חשוב לזכור הדברים עלולים לקרות בכל משפחה, ללא קשר למין, גיל, מוצא או מעמד סוציואקונומי. ה"כליאה" בבית עם הפוגע עלולה להיות קשה מנשוא.
+
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
! תוכן!!דוגמאות
 +
|-
 +
|בטיחות המטופל\ת חשובה ! כל שיחה עלולה לסכן את מי שחשוף לאלימות בביתו. לכן לפני כל תשאול על אלימות בשיחת טלפון או וידאו - חשוב לברר מי נמצא בסביבה והאם בטוח לדבר
 +
|
 +
*האם את\ה לבד בחדר ?
 +
*האם בטוח עבורך לדבר כעת ? תענה\י לי בכן או לא
 +
*'''אם לא''' – אמור\אימרי "מספר שגוי" ונתק\י
 +
*מתי יתאים לך שאתקשר שוב ?
 +
|-
 +
|פתיח, ברור השלכות המצב, הגבלות, העדר בית הספר\עבודה\מצב כלכלי\מתח
 +
|
 +
*מה שלומך ? איך המצב הנוכחי משפיע ?
 +
*מי בבית ? מי עובד ? האם יש מתחים חריגים ? איך המצב הכלכלי ?
 +
|-
 +
|ברור קיום אלימות
 +
|
 +
*לפעמים מצבי מתח מובילים לאלימות
 +
*האם מישהו פוגע בך או מאיים עלייך ?
 +
* [ אם כן ]– תוכל\י לפרט ? האם הייתה אלימות פיזית ?
 +
|-
 +
|ברור סכנה מיידית – ניתן להשתמש בשאלות סגורות אם יש קושי להשיב
 +
|
 +
*האם האלימות מחמירה ?
 +
*האם את\ה מרגיש\ה בטוח\ה להשאר בבית ?
 +
*האם את\ה מפחד\ת מבן זוגך ?
 +
*האם יש נשק בבית או סימנים שמדאיגים אותך ?
 +
|-
 +
|ברור סכנה לילדים \ חסרי ישע אחרים
 +
|
 +
*האם את\ה דואג\ת לילדים?
 +
*האם הילדים בסיכון ?
 +
|-
 +
|לברר יש גורמי תמיכה, האם מתקיים בקשר עם בני משפחה וחברים
 +
|
 +
*האם סיפרת למישהו ?
 +
*האם פנית לעזרה ?
 +
*האם את בקשר עם משפחה\חברים\שכנים ?
 +
|-
 +
|לתמוך, להעצים
 +
|
 +
*אני מאמין\ה לך.
 +
*זו לא אשמתך
 +
*את\ה לא לבד. לצערנו זו בעיה שכיחה
 +
|-
 +
|להפנות {{ש}}לשדר שהשירותים עובדים, יש אפשרויות פניה גם באופן "שקט" במסרונים, למשל.
 +
|
 +
*במקרה שיש סיכון מיידי או איום חשוב לחייג למשטרה במוקד 100, אפשר לפנות גם באפליקציה בלי צורך לדבר....
 +
*אני ממליצ\ה שתפני\ה לקו חירום...\ להוציא צו הרחקה...
 +
*אני רוצה להפנות אותך למרכז טיפול באלימות במשפחה. אני יכול\ה לקשר אותך איתם
 +
*האם תרצי שאני אתקשר עבורך למשטרה או למישהו אחר ?
 +
|-
 +
|להציע תוכנית הגנה
 +
|
 +
*סימן\מילת קוד עם שכנה\ילדים – להזמנת משטרה
 +
*הורדת אפליקציה של המשטרה לקריאה שקטה
 +
*תיק עם כסף, תעודות, מפתחות, מספרי טלפון חשובים, תרופות, בגדים להחלפה במקום נגיש למקרה חירום
 +
*טלפון נייד טעון, מטען זמין
 +
*איתור מקום אליו ניתן לברוח במידת הצורך
 +
|-
 +
|לתכנן מעקב
 +
|
 +
*מתי תוכל\י לשוחח שוב ?
 +
*האם יהיה בסדר שאתקשר שוב ?
 +
*בכל מקרה שתרצי לדבר תתקשר\י למרפאה ותבקשי שיעבירו אותך אלי. אני אתן הוראה במשרד שאם את מתקשרת יעבירו לי את השיחה
 +
|}
 +
 
 +
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
|bgcolor="#BBFFFF"|
 +
https://pdfhost.io/v/gYvqnkHIr_IRISi_Guidance_for_General_Practice_teams_phone_and_video_.pdf
 +
|}
 +
 
 +
===אלימות בין בני זוג - תקשורת ומענה ראשוני===
 +
 
 +
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
! מטרה!!פירוט / דוגמאות
 +
|-
 +
|valign="top"| '''לשאול ולהקשיב'''
 +
 
 +
לאחר תשובה חיובית:
 +
 
 +
לברר דאגות וצרכים.
 +
|
 +
* ביחידות ופרטיות
 +
* באמפתיה
 +
* ללא שיפוטיות או האשמה
 +
 
 +
'''פתיח'''
 +
* בהרבה משפחות יש מתחים
 +
* להרבה אנשים קשיים עם בן/בת הזוג או מישהו אחר שגר איתם
 +
*ראיתי אנשים עם בעיה / סימפטום / סימן כמו שלך שסבלו מבעיות בבית
 +
*היריון: יש מצבים בחיים בהם תיתכן מתיחות בבית. למשל, סביב היריון ולידה
 +
 
 +
'''שאלות כלליות'''
 +
*איך המצב בבית ?
 +
*איך היחסים עם בן/בת זוגך ?
 +
*האם יש משהו שמשפיע על בריאותך כרגע ?
 +
 
 +
'''שאלות ספציפיות'''
 +
*האם בן/בת זוגך או מישהו בבית מעליב אותך או מתנהג כלפיך בבריונות ?
 +
*האם את/ה מפחד/ת מבן זוגך ?
 +
*האם בן/בת זוגך מנסה לשלוט בך, למשל לא נותן לך כסף או מונע/ת ממך לצאת מהבית ?
 +
*האם בן/בת זוגך מכריח/ה אותך לקיים יחסי מין?
 +
*האם בן/בת זוגך או מישהו אחר בבית איים לפגוע בך באופן כלשהו ? אם כן – מתי ?
 +
*האם בן/בת זוגך איים/ה להרוג אותך ?
 +
|-
 +
|valign="top"|'''להעצים'''
 +
 
 +
להביע הבנה, אמון, הסרת אשמה
 +
|
 +
*את/ה לא לבד, לצערנו זו בעיה שכיחה
 +
*זו לא אשמתך
 +
*לכל אחד/ת מגיע להרגיש בטוח/ה בביתו/ה
 +
*לאף אחד/ת לא מגיע לקבל מכות
 +
|-
 +
|valign="top"|להגביר ביטחון,
 +
 
 +
לדבר על בטיחות והגנה.
 +
|
 +
*למי את/ה יכול/ה לספר ?
 +
*האם יש לך גישה לכסף אם תצטרכ/י לעזוב ?
 +
*אם תצטרכ/י לעזוב לאן תוכל/י ללכת ?
 +
*האם תיקח/י אתך את הילדים ?
 +
* לבצע הערכת מסוכנות ראשונית (פחד/סיכון לילדים/נשק/איומים/מעקב/פרידה/רושם לסיכון)
 +
* להציע תוכנית הגנה
 +
|-
 +
|valign="top"|לתמוך,
 +
 
 +
לתת מידע וסיוע ליצירת קשר עם שירותים וגורמי תמיכה.
 +
|
 +
*מה היה הכי עוזר '''לך''' ?
 +
*האם היית מסכים/ה לקבל הפניה או מידע לאן ניתן לפנות במצבים כאלה ?
 +
*הרבה אנשים במצבך הצליחו לשפר את המצב, זה אפשרי.
 +
*אני מתייחס/ת למה שאמרת ברצינות. אם תצטרכ/י עזרה אני פה
 +
* כיבוד האוטונומיה: טיפול ממוקד במטופל/ת, בצרכיו/ה ורצונותיו/ה. לא לומר מה לעשות
 +
* לתת מידע
 +
|}
 +
 
 +
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
|bgcolor="#BBFFFF"|
 +
http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/136101/1/WHO_RHR_14.26_eng.pdf
 +
|}
  
===10  טיפים - איך צוותי הקהילה  יכולים לסייע===
+
===שירותים ומספרי חירום - אלימות במשפחה ותקיפה מינית===
1. חשובה הסתכלות כוללנית על המשפחה - חשוב להיות קשובים לרמזים ! לזהות אם מישהו מבני המשפחה סובל מבעיות רקע ומועד למצוקה או התפרצות, האם יש בן משפחה רגיש שעלול להפוך לקורבן, איזה עומסים\וקשיים\טריגרים ספציפיים המשפחה חווה, האם היו ארועי אלימות קודמים.
 
  
2. להקשיב ולתמוך בעת צרה - גם טלפונית. יש לזכור שבבידוד קיים קושי לשוחח בפרטיות, יש לבדוק אפשרות שהמטופל\ת ת\יהיה בחדר סגור כשמדבר\ת איתנו, או ת\יצא לכמה דקות מהבית למקום פרטי אחר לצורך השיחה. 
+
;מספרי הטלפון המקומיים באזור המרפאה (כל איש צוות\מרפאה ישלימו בהקדם):
  
3. קשישים, קטינים, חסרי ישע - נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה. חשוב לשמור על קשר באופן יזום עם המטופלים\משפחות בסיכון. חשוב להעריך עומס מטפל ולהיות קשובים, להתייעץ עם גורמים נוספים במידת הצורך כדי להקל. כאשר יש חשד סביר להתעמרות כלפי קטינים או חסרי ישע – מעבר להתייעצות עם ועדת האלימות המוסדית קיימת גם חובת דווח לפקיד סעד\עו"ס לחוק.
+
'''חשוב ביותר להכיר את מספרי הטלפון המקומיים ביישוב בו נמצאת המרפאה.'''
  
4. כשיש תינוקות קטנים – חשוב להדריך את ההורים: כשתינוק בוכה – לבדוק אם רעב, עייף, זקוק להחלפת חיתול ? לפעמים נצליח להרגיע את התינוק. להנחות: אם בדקת שהתינוק בטוח והבכי מרגיז אותך התרחק\י קצת כדי להרגע כמה דקות. אסור לטלטל תינוק !
+
מרכז/עובד/ת סוציאלי/ת טיפול באלימות במשפחה ________________
  
5. חשוב לסייע למשפחות להפחית מתחים ולשפר תקשורת לפני ההתפרצות האלימה. ניתן להציע ולכוון לפעילויות ומקורות מידע שיסייעו להעביר את הזמן, בפרט לילדים. לכוון לפעילויות תוך ביתיות שעשויות להפחית מתחים: נשימות\הרפייה, התעמלות, האזנה למוסיקה, ריקוד. לעודד לקיום קשר טלפוני\בוידאו עם גורמי תמיכה, חברים, משפחה. בניית סדר יום קבוע יכולה לסייע בהפחתת מתחים ומצוקה נפשית.
+
עובד/ת סוציאלי/ת לחוק – קשישים ___________________________
  
6. במקרים מתאימים יש לשקול טפול תרופתי הרגעתי. כאשר למטופל פוגע או נפגע - רקע של בעיות בתחום בריאות הנפש - חשוב שהצוות הראשוני יצור קשר ישיר עם הפסיכיאטר ושאר המטפלים.
+
עובד/ת סוציאלי/ת לחוק נוער _____________________________
  
7. ועדה לנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית – קיימת במחוזות בקופות החולים ובכל בית חולים – יש ליצור קשר עם הועדה לקבלת הכוונה, במקרים דחופים - לפנות טלפונית.
+
מרכז אקוטי (Acute) לפגיעות מיניות (חדר 10) ______________________
  
8. תיעוד אלימות ברשומה הממוחשבת עלול לסכן את המטופל\ת אם לפוגע אפשרות גישה למידע. הזהרו והתייעצו עם הועדה לפי הצורך.
+
;מספרים לשירותים ארציים עיקריים:
  
9. הפנייה: בכל מצב של אלימות פיזית או סיכון מיידי יש להפנות למשטרה - 100  קווי החירום – ארצי 118 ואחרים. במצבים אחרים יש להפנות נפגעים ופוגעים למרכזי טפול באלימות במשפחה בערים (שירותים חיוניים). מומלץ לברר מראש פרטי המרכז המתאים באזור המרפאה ! לאחר שעות עבודה ניתן לפנות למוקד עירוני 106. הפניה למקלטים לנשים מוכות נעשית באמצעות הרווחה או המשטרה.
+
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
|bgcolor="#BBFFFF"|
 +
[https://www.molsa.gov.il/Populations/Distress/FamilyViolence/Pages/TM_02_02_A01.aspx קישור לאתר אלימות במשפחה משרד הרווחה]
  
10. כאשר המטופל\ת מעוניין בעזרת המטפל\ת ליצירת קשר עם גורמי הטיפול הנ"ל - יש צורך בויתור על סודיות כלפי גורמי חוץ כגון רווחה \ משטרה. אם המטופל\ת נמצא פיזית במרפאה - להחתים על טופס ויתור סודיות. אחרת - לשוחח באופן ברור על כך ולתעד הסכמה טלפונית לכל הפחות.
+
[https://www.gov.il/he/departments/bureaus/?OfficeId=4fa63b79-3d73-4a66-b3f5-ff385dd31cc7&categories=307806f0-d85c-476f-9174-4768476809fc קישור לחיפוש מרכזי טיפול אלימות במשפחה]
 +
|}
 +
*משטרה - 100 \ אפליקציית חירום 100 לחיצה לחיוג אוטומטי למשטרה ושידור בזמן אמת של מקום האירוע
 +
*מגן דוד אדום - 101
 +
*מכבי אש - 102
 +
*מוקד עירוני (כולל מחלקת רווחה אחרי השעות) - 106
 +
*מטה ארצי להגנה על ילדים ברשת - 105
 +
*'''קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה וילדים בסיכון- משרד עבודה ורווחה 24/7''' - 118 {{רווח קשיח|3}}או באמצעות הודעת
 +
טקסט ל-0557000128
 +
*סיוע משפטי לתחום אלימות במשפחה (צווי הגנה והרחקה מידיים וכדומה) - 0733927747, 0733927748, 0733927749, 0733927750
 +
*ער"ן עזרה ראשונה נפשית - 1201{{רווח קשיח|3}} ערבית: 0664542222 025630301
 +
*קו חירום ארצי לנשים נפגעות תקיפה מינית - 1202
 +
*קו פתוח ומרכז סיוע לנשים דתיות - 026730002
 +
*קו סיוע לנשים ערביות - 046566813
 +
*נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) תמיכה לנפגעי טרור ומלחמה 1800363363
  
===טיפים לשיחה===
+
;שירותים לגברים:
לברר מי נמצא בסביבה ואם יכול\ה לדבר
+
*ויצ"ו גברים במעגל אלימות במשפחה - 1800393904
לשאול עם מי והיכן נמצא\ת, מה השלכות ההגבלות, העדר ביה"ס\עבודה\מצב כלכלי
+
*קו הסיוע הארצי לגברים ולנערים נפגעי תקיפה מינית - 1203
להשתמש בשאלות שהתשובה עליהן היא כן\לא – בפרט אם ניכר קושי להשיב
+
*הקו הארצי לגברים במעגל האלימות במשפחה - מענה על ידי גברים - 026551159
לשאול האם מרגיש\ה בטוח\ה
+
*קרבה בטוחה - מרכז לטיפול בבעיות אלימות ואלימות במשפחה בהנהלת אבי תפילי - 036484508
לברר יש גורמי תמיכה, האם מתקיים בקשר עם בני משפחה וחברים
+
*מרכז גליקמן - לטיפול באלימות במשפחה מטעם עיריית תל אביב ונעמת 036492469
להדריך לגבי התמודדות עם מצבי מתח סביב ילדים, למשל – תינוק קטן שבוכה
 
  
===לקט חלקי - שירותים ומספרי חירום "אלימות במשפחה ותקיפה מינית"===
+
;שירותים למען הקשיש:
 +
*"קו לזקן" קו סיוע לזקנים החשופים להתעללות והזנחה- ער"ן ו"אשל" - 1700501201
 +
*האגודה למען הזקן - 035791502
 +
*אוזן קשבת - 036204999
 +
*קשת, האגודה למען הקשיש - 036817351
 +
*עמותת "עמדא" למען חולי אלצהיימר - 035341274{{רווח קשיח3}} *8889
 +
*ער"ן לזקן עזרה ראשונה נפשית - 3201*
 +
*יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש - 026444569
  
*חשוב ביותר להכיר את מספרי הטלפון המקומיים ביישוב בו נמצאת המרפאה
+
;שירותים לילדים ונוער:
מרכז\עו"ס טפול באלימות במשפחה ________________
+
{| class="wikitable"
עו"ס לחוק – קשישים ___________________________
+
|-
עו"ס לחוק נוער _____________________________
+
|bgcolor="#BBFFFF"|
מרכז אקוטי לפגיעות מיניות ______________________
+
[https://www.molsa.gov.il/Populations/CriminalVictims/pages/protectioncenters.aspx מרכזי הגנה (בית "לין") מידע ומספרי טלפון לתאום ]
מספרים יעודיים לסיוע משפטי לתחום אלימות במשפחה (צווי הגנה והרחקה מידיים וכד')
+
|}
073-3927747, 073-3927748, 073-3927749, 073-3927750
+
*המועצה לשלום הילד - 026780606 Ncc@children.org.il
מספרים לשירותים ארציים  עקריים
+
*על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה - 036414508
משטרה 100
+
*נע"ן- נוער מקשיב לנוער, לפניות מצוקה של בני נוער - 036990552
מגן דוד אדום 101
+
*יד ביד – אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה - 036203141
מכבי אש 102
+
*אוזן קשבת - ייעוץ לנוער והורים - 035226027
מוקד עירוני (כולל מחלקת רווחה אחרי השעות) 106
+
*הקו הפתוח לתלמידים של משרד החינוך - 035602538
מטה ארצי להגנה על ילדים ברשת 105
+
*אל"י - האגודה להגנת הילד - 1800223966
קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה וילדים בסיכון- משרד עבודה ורווחה 118
+
*המועצה לילד החוסה (פנימיות) - 036481913
ער"ן עזרה ראשונה נפשית 1201  ערבית: 06-64542222
+
*ויצו – קו לייעוץ הורים בגיל הרך - 6968*
                      02-5630301
+
*מכון אדלר ובזק - קו חם להורים במצוקה - 1800800955
קו חירום ארצי לנשים נפגעות תקיפה מינית 1202
+
*ייעוץ טלפוני לחרדות ילדים מרכז שניידר - 039244955
קו ארצי לגברים נפגעי תקיפה מינית 1203
 
קו פתוח לפניות תלמידים במשרד החינוך 1204
 
קו פתוח ומרכז סיוע לנשים דתיות 02-6730002
 
נט"ל  תמיכה לנפגעי טרור ומלחמה 1800363363
 
  
שירותי גברים
+
;מרכזים אקוטיים – פגיעה מינית (התייעצות עם כונן ותאום הגעה):
ויצו גברים במעגל אלימות במשפחה 1-800-39-39-04
+
*חולון - בי"ח וולפסון -"חדר 4" - 035028313, 035028055
קו הסיוע הארצי לגברים ולנערים נפגעי תקיפה מינית 1203
+
*חיפה – בי"ח בני ציון – "חדר 10" - 048359210
הקו הארצי לגברים במעגל האלימות במשפחה 02-6551159
+
*ירושלים – הדסה עין כרם - "בת עמי" - 026777222
קרבה בטוחה- מרכז לטיפול בבעיות אלימות ואלימות במשפחה בהנהלת אבי תפילי 03-6484508
+
*שירות לעבודה סוציאלית - 026422758
מרכז גליקמן- לטיפול באלימות במשפחה מטעם עת"א ונעמת . 03-6492469
+
*באר שבע – בי"ח סורוקה - מיון - 086400462
 +
*שירות לעבודה סוציאלית - 086400327/08-6403799
 +
*טבריה – בי"ח פוריה – "מרכז טנא" - 046652481
  
שירותי ילדים ונוער
+
;טיפול נפשי - פגיעה מינית :
המועצה לשלום הילד: 02-6780606
+
*דרך מערך בריאות הנפש \רווחה מקומיים
על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה 03-6414508
+
*מרפאות ייעודיות ברחבי הארץ, (יש לברר בכל אזור)
נע"ן- נוער מקשיב לנוער, לפניות מצוקה של בני נוער 03-6990552
+
:דוגמאות
יד ביד – אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה.. 03-6203141
+
::מרפאת "לוטם" איכילוב
אוזן קשבת- ייעוץ לנוער והורים 03-5226027
+
::מרכז בין תחומי בי"ח בני ציון
הקו הפתוח לתלמידים של משרד החינוך 03-5602538
+
::בי"ח לב השרון{{רווח קשיח|3}} ntm@lev-hashron.co.il
אל"י - האגודה להגנת הילד 1-800-223966
+
*יחידות אשפוזיות ייעודיות לנפגעי/ות טראומה מינית – יש לברר דרכי פנייה/ צורך בהפניה דרך מיון
המועצה לילד החוסה (פנימיות) 03-6481913
+
:מרכז רפואי "ברזילי - 088674529
ויצו – קו לייעוץ הורים בגיל הרך *6968
+
:מרכז רפואי תל אביב – איכילוב - 036972084
מכון אדלר ובזק- קו חם להורים במצוקה 1800800955
+
:מרכז רפואי רמב"ם - 047773037
ייעוץ טלפוני לחרדות ילדים מרכז שניידר 03-9244955
+
:מרכז רפואי רבקה זיו - 046828064 046828179
  
שירותים למען הקשיש
+
(*) לידיעתכם קיים מוקד תמיכה כללי לעובדי מערכת הבריאות ומשפחותיהם (פסיכולוגים ועו"סים, ניתן לפנות אנונימית לתמיכה וייעוץ) - 025080099
"קו לזקן" קו סיוע לזקנים החשופים להתעללות והזנחה- ער"ן ואשל 1-700-50-1201
 
האגודה למען הזקן 03-5791502
 
אוזן קשבת 03-6204999
 
קשת, האגודה למען הקשיש 03-6817351
 
עמותת "עמדא" למען חולי אלצהיימר 03-5341274  *8889
 
ער"ן לזקן עזרה ראשונה נפשית *3201
 
יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש 02-6444569
 
  
** קיימים שירותים נוספים, כולל מרפאות אמבולטוריות ויחידות אשפוזיות לנפגעי טראומה מינית. יש לברר על פי הצורך אפשרויות בכל אזור.
+
(**) קיימים שירותים נוספים, כולל מרפאות אמבולטוריות ויחידות אשפוזיות לנפגעי טראומה מינית. יש לברר על פי הצורך אפשרויות בכל אזור.
  
 
==אוכלוסיות מיוחדות==
 
==אוכלוסיות מיוחדות==
;להט"ב:
+
;להט"ב [לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (Lesbian, gay, transgender, and bisexual)]:
 
נכתב על ידי ד"ר רותי גופן, מומחית ברפואת המשפחה, מרפאת כיכר הבימה, המרפאה הגאה של מכבי שירותי בריאות.
 
נכתב על ידי ד"ר רותי גופן, מומחית ברפואת המשפחה, מרפאת כיכר הבימה, המרפאה הגאה של מכבי שירותי בריאות.
עדכון 13.4.2020
+
 
חברות וחברים קהילת הלהט"ב עלולים להיות בסיכון מוגבר של פגיעה ממגיפת הקורונה עקב מספר סיבות:  
+
עדכון 13.4.2020.
1. שיעור המעשנים גבוה מקרב להט"ב – מעמיד אותם בסיכון יתר להדבקה ולתחלואה חמורה יותר.
+
 
2. שכיחות גבוה יותר של HIV : מהידוע כיום, אנשים שחיים עם HIV ומטופלים ונמצאים במעקב כנדרש לא נמצאים בסיכון מוגבר. אולם, מי שאינו יודע שהוא נשא או שאינו מטופל – עלול להיות בסיכון מוגבר.
+
חברות וחברים קהילת הלהט"ב עלולים להיות בסיכון מוגבר של פגיעה ממגפת ה-COVID-19 עקב מספר סיבות:
3. שכיחות מעט גבוהה יותר של גידולים סרטניים, כגון: סרטן שד בקרב לסביות וביסקסואליות. גם כאן, עלול להיות סיכון יתר מנגיף הקורונה. 
+
#שיעור המעשנים גבוה מקרב להט"ב – מעמיד אותם בסיכון יתר להדבקה ולתחלואה חמורה יותר
4. קיימת שכיחות גבוה יותר של דכאון חרדה ואובדנות בקרב להט"ב. במצבי בידוד חברתי, סגר או עוצר אנשים מצבם של אנשים הסובלים מקשיים רגשיים/נפשיים עלול להחמיר. דגש מיוחד לגבי קהילת הטרנס שם שכיחות גבוהה במיוחד של אובדנות, שעלולה להתגבר בצל המגיפה.
+
#שכיחות גבוהה יותר של [[HIV]]{{כ}} (Human Immunodeficiency Virus): מהידוע, אנשים שחיים עם HIV ומטופלים ונמצאים במעקב כנדרש לא נמצאים בסיכון מוגבר. אולם, מי שאינו יודע שהוא נשא או שאינו מטופל – עלול להיות בסיכון מוגבר
5. שכיחות יתר של העדר גב משפחתי, בדגש על בני נוער וקשישים להט"ב. העדר תמיכה משפחתית עלולה להרע את המצב הרגשי וכן להביא קבוצות מוחלשות אלה למצבים של עוני ואף רעב.
+
#קיימת שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חרדה ואובדנות בקרב להט"ב. במצבי בידוד חברתי, סגר או עוצר מצבם של אנשים הסובלים מקשיים רגשיים/נפשיים עלול להחמיר. דגש מיוחד לגבי קהילת הטרנס (Trans) שם שכיחות גבוהה במיוחד של אובדנות, שעלולה להתגבר בצל המגפה
6. הימנעות מצריכת שירותי רפואה- האוכלוסיה הלהטבי"ת נמנעת גם בשגרה מפניה לטיפול רפואי בשל ריבוי חוויות שליליות במפגשים עם צוותי רפואה. בעת הזו יש חשיבות יתרה לשמירה על נגישות שירותי הרפואה לחברי הקהילה. הצוותים הרפואיים עומדים כעת בפני עומס רב מאוד. במידת האפשר, חשוב לזכור שאנשים מקבוצות מוחלשות סובלים מהדרה, העדר גורמי תמיכה ועלולים להימנע מפנייה לעזרה. חשוב לאפשר להם לפנות, ולהיות קשובים ואמפטיים כדי שירגישו שיכולים לפנות לעזרה רפואית כאשר זקוקים לה.
+
#שכיחות יתר של העדר גב משפחתי, בדגש על בני נוער וקשישים להט"ב. העדר תמיכה משפחתית עלולה להרע את המצב הרגשי וכן להביא קבוצות מוחלשות אלה למצבים של עוני ואף רעב
 +
#הימנעות מצריכת שירותי רפואה - האוכלוסייה הלהט"בית נמנעת גם בשגרה מפניה לטיפול רפואי בשל ריבוי חוויות שליליות במפגשים עם צוותי רפואה. בעת הזו יש חשיבות יתרה לשמירה על נגישות שירותי הרפואה לחברי הקהילה. הצוותים הרפואיים עומדים כעת בפני עומס רב מאוד. במידת האפשר, חשוב לזכור שאנשים מקבוצות מוחלשות סובלים מהדרה, העדר גורמי תמיכה ועלולים להימנע מפנייה לעזרה. חשוב לאפשר להם לפנות, ולהיות קשובים ואמפתיים כדי שירגישו שיכולים לפנות לעזרה רפואית כאשר זקוקים לה
 +
 
 +
==נספחים==
 +
===נספח 1 - קישורים להנחיות ומקורות שמתעדכנים בתדירות גבוהה===
 +
#[https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/ אתר משרד הבריאות - הנחיות מקצועיות מתעדכנות באופן שוטף]
 +
#[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=13662 ההמלצות הקליניות לטיפול בקורונה מטעם האיגודים המדעיים בהר"י]
 +
#[https://www.aafp.org/dam/AAFP/documents/patient_care/public_health/COVID-19%20Office%20Prep%20Checklist.pdf Checklist to Prepare Physician Offices for COVID-19- AAFP]
 +
#כלים לטלמדיסין:
 +
#*[https://www.youtube.com/watch?v=y0pY-y9MwUU&feature=youtu.be כלים להתמודדות עם תקלות נפוצות ב-ZOOM]
 +
#*[[אמות מידה להפעלת שירות בריאות מרחוק - חוזר משרד הבריאות]]
 +
#*[https://www.capc.org/blog/telemedicine-virtual-connection-age-social-distancing/ Telemedicine: Virtual Connection in an Age of Social Distancing]
 +
#*[https://drive.google.com/drive/folders/1DcZT81EDKFa_U1XSWiPDSRFNOCf0UGIF ספרית כלים ומידע בנושאי רפואה פאליטיבית ו-19-COVID]
 +
#*הספר [[פרקים ברפואה פליאטיבית]] במסגרת ויקירפואה
 +
 
 +
===נספח 2 - ציוד מיגון נדרש במרפאה===
 +
בכל מרפאה יש לוודא קיום ציוד בכמות מספקת לצורך עבודה של כלל אנשי הצוות במשך שבועיים לפחות. בכל מרפאה ימונה אחראי להזמנת ציוד שיוודא דרכי הזמנת ציוד והגעתו למחסן המרפאה כולל חידוש מלאי הציוד כולל:
 +
#מסכות כירורגיות - בכמות של 4 ביום לפחות לכל איש צוות
 +
#חלוקים למיגון - בכמות של חלוק ליום לכל איש צוות קליני שעשוי לעבוד מול מטופלים הסובלים מקורונה
 +
#מגיני פנים - בכמות של שני מגיני פנים לשבוע לכל איש צוות קליני שעשוי לבדוק מטופלים הסובלים מקורונה
 +
#מסכות N95 בכמות של מסכה ליום לכל איש צוות קליני שעשוי לעבוד מול מטופלים הסובלים מקורונה
 +
#מגבוני מדיוויפס בכמות של חבילה לכל חדר רלוונטי לשבוע
 +
#מגבוני קלינל בכמות של חבילה לכל חדר רלוונטי לשבוע
 +
#חומרי חיטוי נדיפים לידיים בכל חדר טיפולים ובחללים הציבוריים
 +
#כפפות מכל הגדלים בכמות של חבילה לכל איש צוות קליני שעשוי לעבוד מול מטופלים הסובלים מקורונה בשבוע
 +
 
 +
===נספח 3 - טבלת מעקב מחלות כרוניות בעת רפואה מרחוק===
 +
 
 +
[[קובץ:כרוני מרחוק 1.png|מרכז|600 פיקסלים]]
 +
 
 +
[[קובץ:כרוני מרחוק 2.png|מרכז|600 פיקסלים]]
 +
 
 +
;הערות והבהרות:
 +
'''מדדים חיוניים דווח טלפוני, בדיקה מרחוק''' - מתייחסים לדווח המטופל\מלווה או נתונים משוגרים מרחוק או התרשמות הבודק בשיחת טלפון\וידאו.
 +
 
 +
'''בדיקה בפועל''' - הכוונה לבדיקה ממשית - במרפאה\בית המטופל\מרפאה ייעודית\מיון.
 +
 
 +
'''מעבדה\עזר''' - הכוונה למעקב שכדאי לבצע במצב חירום או בכל מקרה אם מצב החירום\סגר נמשך מעל 8–12 שבועות.
 +
 
 +
'''תדירות מעקב טלפוני''' - ככלל במצב הנוכחי של התפרצות 19 COVID החולים הכרוניים, שברובם בגילאי 50 ומעלה, נמצאים בסיכון מוגבר להתדרדרות במקרה של הדבקה. על כן קיימת חשיבות לקיום קשר רציף וסדיר על ידי תור (טלפוני) לפי חומרה, מדדי טיפול ואיזון ופרמטרים אישיים ופסיכו-סוציאליים. רצוי כי המעקב יתבצע על ידי רופא \ אחות בתאום ביניהם. מומלץ כי המעקב יתבצע לפחות כל 2–3 חודשים כשהחולה מאוזן, מקפיד על הטפול ואין עדות לבעיות חריגות לאור המצב. אך ככל שהמצב הפרטני או הכללי קשה יותר כדאי לערוך מעקב צמוד יותר. חשוב להדגיש כי כדאי להעביר אחריות גם למטופל - להנחותו בכל ביקור לרשום לעצמו מועד מומלץ לתאום הביקור הבא. המעקב חשוב ביותר גם בילדים עם מחלות כרוניות.
 +
 
 +
'''כל ההמלצות הן כלליות בלבד, יש להפעיל שיקול דעת ולתפור תוכנית מותאמת לכל חולה וחולה!'''
 +
 
 +
'''בכל מקרה של החמרה רפואית יש להתוות טפול מתאים (לא כלול בטבלה).'''
 +
 
 +
===נספח 4 - דוגמאות לניהול טריאז' ולשאלון מובנה===
 +
 
 +
[[קובץ:מיון מנהלי 1.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|מיון מנהלי]]
 +
 
 +
[[קובץ:מיון מנהלי 2.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|טריאז' סיעודי / רפואי]]
 +
 
 +
[[קובץ:מיון מנהלי 3.png||מרכז|600 פיקסלים]]
 +
 
 +
===נספח 5 - סדרי עבודה במרפאה בזמן התפרצות===
 +
מערך הרפואה הראשונית (משפחה וילדים) מופעל במודלים שונים. מסגרת העבודה, מיקום המרפאה (עירונית, כפרית וכדומה), התנהלות המרפאה, אופי האוכלוסייה, שיעורי התחלואה הכרונית, תחלואה חריפה, שיעור הדבקה ב־19 COVID וגורמים נוספים משפיעים על אופן מתן השרות הרפואי.
 +
 
 +
נציע מודל של התנהלות בזמן התפרצות אשר מצריך התאמה לאופי עבודת המרפאה.
 +
#מרפאות עירוניות
 +
#מרפאות מרוחקות/ כפריות
 +
#מרפאות יחיד
 +
#מוקדי רפואה דחופה בקהילה
 +
 
 +
;הנחות יסוד כלליות:
 +
#רוב החולים, בין אם חולי 19 COVID או שאינם קשורים לקורונה, יטופלו בקהילה
 +
#הביקוש למענה רפואי גדול מההיצע ולכן יש חשיבות בתיעדוף נכון של חולים
 +
#העדר תיעדוף גורר חלוקת משאבים שגויה ובזבזנית ומסכן את חיי המטופלים והצוות
 +
#ניהול נכון של כלל המטופלים יפחית עומס בבתי חולים ויאפשר מתן מענה כוללני
 +
#ניתן להפריד באמצעות כלים מובנים בין חולים שיכולים לקבל מענה מרחוק לאילו הזקוקים לבדיקת רופא פיזית ו/או דחופה
 +
#יש להגן על הצוות ועל המטופלים מפני הדבקה במסגרת הפעילות המרפאתית
 +
#שכיחות ההדבקה והתחלואה ב 19 COVID ישפיעו על אופי ההתנהלות במרפאה
 +
 
 +
;התנהלות מרפאה עירונית בינונית/ גדולה במצב של תחלואה גבוהה ב־19-COVID:
 +
מומלץ לבצע טריאז' מוקדם לכלל הפונים למרפאה עם דגש על אזורי התפרצות. שאלון מקוון/ טלפוני יסייע בסיווג המטופלים והפנייתם לערוץ המתאים. ניתן להיעזר בשאלון שבנספח 4.
 +
 
 +
בזמן התפרצות מטופלים יוכלו לבקש בקשות מנהליות או לקבוע תור טלפוני/ וידאו בלבד.
 +
 
 +
כל פניה המצריכה בדיקה של המטופל תעבור לתהליך של טריאז' כפי שיפורט בהמשך. דוגמאות לתרשים זרימה להקלה על הטריאז' ושאלון מובנה ניתן למצוא בנספח 3.
 +
 
 +
#אופן הפניה:
 +
#*בקשה מרחוק: טלפון/ שיחת וידאו/ אינטרנט/ מייל/ פקס
 +
#*קביעת תור מקוונת/ מוקד קביעת תורים - בכפוף למילוי שאלון מובנה
 +
#*פניה פיזית למרפאה
 +
#סיווג סיעודי/רפואי של המטופלים:
 +
#*תלונות רפואיות הקשורות לנגיף הקורונה או חשודים ככאלו שאינן מצריכות בדיקת רופא, לאחר שיעברו טריאז' ראשוני, יופנו לבדיקה לנגיף הקורונה בהתאם לצורך ולנסיבות, בבית או במוקדי בדיקה
 +
#*תלונות רפואיות של מטופלים בבידוד או חולים ב-C0VID19 שתלונתם אינה קשורה ישירות למחלת ה- C0VID19 יטופל על פי נוהלי הקופה באמצעות הצוותים במרפאות, צוותים ייעודיים או מערך ניהול מרכזי וצוות התערבות ביתי ובמלוניות
 +
#*פניות מנהליות או רפואיות אקוטיות, כרוניות ורפואה מונעת שאינן קשורות לנגיף הקורונה. ראו סעיף "ניהול רפואת שגרה"
 +
#חשודים כחולים ב־19-C0VID המצריכים בדיקת רופא:
 +
#*יש לשאוף להפרדה במקום ובזמן בין חשודים כחולים וחולי 19-C0VID לבין שאר המטופלים במרפאה
 +
#*יש להקצות מיקום נפרד, ומומלץ כי יהיה עם כניסה ויציאה נפרדת
 +
#*על כלל הצוות להיות ממוגן באופן מיטבי, כפי שפורט בסעיף "מוגנות אנשי צוות ומטופלים"
 +
#*במידת האפשר ניתן להסתייע במרפאות סמוכות או מוקדים מרחביים ליצירת "מרפאות התפרצות" בהן תתבצע בדיקה מרוכזת של המטופלים החשודים או ידועים כחולי C0VID19
 +
 
 +
;התפעול השוטף של המרפאה:
 +
*יש לדאוג להעברת מידע מיטבית לקהל המטופלים - פרסום מקוון, הודעות SMS או קוליות מרוכזות '''עדכניות''', פרסום במרפאה בשילוט ברור כולל תמונות
 +
*יש לדאוג לאספקה שוטפת של ציוד מיגון וציוד חיטוי
 +
*יש לוודא ניקוי וחיטוי תכוף של המרפאה '''בכל שעות הפעילות''' כולל ניקוי ידיות, מעקות, כפתורים ומשטחים, ריהוט וציוד רפואי. יש לדאוג לאוורור מרבי של חדרי הבדיקה וחללים ציבוריים
 +
*מומלץ על שומר סף בכניסה למרפאה לצורך ניטור הנכנסים למרפאה- תפקידיו:
 +
:*יש לוודא שלא ייווצר עומס של מטופלים יש לסגור את הדלת לפי צורך
 +
:*יש לוודא שלא יכנסו מטופלים ללא מסכה
 +
:*יש להקפיד על תשאול על פי אלגוריתם + מדידת חום (מרחוק) - למנוע כניסת מטופלים עם מחלה חשודה ל 19 covid ללא תיאום
 +
*כדי לאפשר ניהול מיטבי של מטופלים לפני כניסתם למרפאה במצב של עומס, ניתן להיעזר בתקשורת באמצעות רמקול/ אינטרקום/ טלפון מחוץ לסניף
 +
*כחלק מהגנה מרבית על אנשי צוות והמטופלים:
 +
:*כל פעולה הניתנת לביצוע שלא במגע ישיר מול מטופלים, תעשה בצורה טלפונית/ מקוונת או באמצעות תיבת בקשות/ מסמכים
 +
:*צוותים אדמיניסטרטיביים יקפידו לכל הפחות על ריחוק פיזי ועבודה מאחורי מחיצת מגן
 +
:*יש לוודא ציוד מגן תואם לתפקיד כפי שפורט בפרק על מיגון
 +
*צוותי הרפואה והסיעוד יעבדו בתיאום ושיתוף פעולה ואחראים על:
 +
:*טריאז' וקביעת דחיפות
 +
:*טיפול ומעקב לחולים חשודים לקורונה
 +
:*מתן מענה מרחוק לחולים בבידוד
 +
:*ניהול מעקבי שיגרה אחר חולים עם מחלות חריפות\כרוניות משמעותיות\מצבים נפשיים או משפחתיים הדורשים מעקב\בסיכון לתחלואת 19 COVID קשה
 +
 
 +
====מרפאות כפריות/ מרוחקות====
 +
;כללי:
 +
*בשל פיזור האוכלוסייה ומרחקי ההגעה למרפאה/ מוקד / בתי החולים והצורך בהנגשה של שירותי רפואה לאוכלוסייה מרוחקת יש צורך בתשומת לב מערכתית למרפאות אלו ולצורכיהן הייחודיים על פי צורכי הצוות והקהילות
 +
*קביעת תורים למרפאות יעשה בתאום עם צוות המרפאה המכיר את התנהלות המרפאה והאוכלוסייה
 +
*ישנה עדיפות לקביעת תורים טלפונים תוך כדי מלוי שאלון מובנה (נספח 3) המסייע בסינון חולים בסיכון ואיתור חולים העלולים לסכן אחרים
 +
* יש לחתור להפריד במקום ובזמן את המטופלים החשודים או ידועים כחולי COVID19 וכאילו שאינם חשודים) במידת האפשר ניתן להסתייע במרפאות סמוכות או מוקדים מרחביים ליצירת "מרפאות התפרצות" בהן תתבצע בדיקה מרוכזת של המטופלים החשודים או ידועים כחולי COVID19
 +
*במידת האפשר ניתן לפעול ע"פ ההמלצות למרפאה עירונית תוך הפעלת שיקול דעת והתאמות למרפאה ולאוכלוסייה
 +
 
 +
====מרפאות יחיד====
 +
במרפאת יחיד יש לבצע התאמות מקומית ע"פ אופן התנהלות המרפאה ואופי האוכלוסייה כפי שפורט לעיל.
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
+
{{הערות שוליים}}
 +
<div class="mw-content-ltr">
 +
*WHO European review of social determinants of health and the health divide.  M. Marmot, J. Allen, R. Bell, E. Bloomer, P. Goldblatt, on behalf of the Consortium for the European Review of Social Determinants of Health and the Health Divide. Lancet 2012; 380: 1011–29. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(12)61228-8
 +
*Health equity in England: the Marmot review 10 years on. Michael Marmot; BMJ. Feb. 24, 2020; 368:m693 doi: 10.1136/bmj.m693.
 +
*Psychosocial determinants of health in social epidemiology. P Martikainen, M Bartley, E Lahelma; International Journal of Epidemiology, Volume 31, Issue 6, December 2002, Pages 1091–1093, https://doi.org/10.1093/ije/31.6.1091 
 +
*A family affair: Intergenerational social mobility across OECD countries. OECD (2010), Economic Policy Reforms 2010: Going for Growth, OECD Publishing, Paris. https://doi.org/10.1787/growth-2010-en.
 +
*פני החברה בישראל: פרק בריאות.  א. חיין, א. קורנילנקו, ד. הרטל, מ. ג'ורג'י, נ. רותם. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 19.08.2011
 +
*Social determinants of mental health. J. Allen, R., R. Bell & M. Marmot; International Review of Psychiatry, 2014,26:4, 392-407: https://doi.org/10.3109/09540261.2014.928270
 +
*אוריינות בריאות, ואוריינות בריאות מקוונת: נגישות למידע בריאותי כמפתח לשוויון הזדמנויות בחברה. ע. מהודר. קידום בריאות בישראל: כתב עת ישראלי לחינוך וקידום בריאות. חוברת מס' 5 ,יוני .2014.
 +
</div>
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [https://cdn.mednet.co.il/2020/07/הנחיות-איגוד-רופאי-המשפחה-בתקופת-קורונה-1.pdf באתר מדנט]
 +
 
 +
[[קטגוריה:משפחה]]
 +
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]

גרסה אחרונה מ־15:24, 9 ביוני 2022


הנחיות לרופאי משפחה – בתקופת קורונה - עדכון 7.8.2020
The Israeli Association of Family Physicians COVID-19 guidelines
Shutterstock 1625206747.jpg
יוצר הערך ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר חגית דסקל ויכהנדלר, ד"ר אבי מרקדו, ד"ר טלי סחר, ד"ר אסי סיקורל, ד"ר גיל פלדמן
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםקורונה

מעודכן לתאריך 7.8.2020

קווים מנחים אלה מוגשים על ידי איגוד רופאי המשפחה בהמשך לתהליך הלמידה והסקת מסקנות שהחל עם תום הגל הראשון של תחלואה בנגיף 19-COVID לאור ניסיון קליני מצטבר, סקירת מחקר, וקווים מנחים רלוונטיים בישראל ובעולם. התחלואה הדינאמית והידע המצטבר בעקבות הניסיון העולמי בהתמודדות עם הפנדמיה מובילים לשינויים תכופים בהנחיות ובהתנהלות המומלצת. קווים מנחים אלה עתידים להשתנות מעת לעת.

למידע עדכני מומלץ להתעדכן בהנחיות מקצועיות עדכניות באתר משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי, ומקורות מובילים נוספים שמתעדכנים באופן תדיר, ומופיעים בדף המקורות והקישורים בנספח א'.

עיקרי ההמלצות

מוגנות המטופלים ואנשי הצוות - "תו סגול" מרפאתי

  • צמצום המפגשים פנים אל פנים:
  1. מומלץ כי מטופלים בסיכון גבוה לתחלואה קשה בקורונה ייצרו בכל מקרה קשר טלפוני או באמצעים אלקטרוניים, לפני הגעה למרפאה
  2. מומלץ כי מטופלים הסובלים ממחלות חום או סימפטומים אופייניים אחרים ל-19-COVID ייצרו בכל מקרה, קשר טלפוני או באמצעים אלקטרוניים לפני הגעה למרפאה
  3. באזורים עם תחלואה גבוהה יש לעבור למודל טריאז' מלא, לבצע תאום מראש לפני כל ביקור במרפאה, ולבטל את חדר ההמתנה
  4. מומלץ להגביל את מספר השוהים בתוך שטח המרפאה, בחדרי ההמתנה ובחדרי טיפולים ובדיקה, בהתאם לגודלה של המרפאה
  • מיגון:
  1. יש להשתמש במסכות לאורך כל יום העבודה, בכל מפגש במרפאה, ובעת השהייה במרחב הציבורי
  2. מומלץ כי כל המטופלים ישתמשו במסכות כירורגיות בעת שהייה במרפאה. יש לוודא כי קיים מלאי מספק של מסכות כירורגיות לחלוקה למטופלים במקרים מיוחדים. אין לאפשר כניסת מטופלים ללא מסכת מגן לשטח המרפאה אלא במקרי חירום
  3. מומלץ להגביר את הנגישות של קלינאים במרפאות הקהילה למסכות N95 תוך שיקול דעת לקלינאי באשר לשימוש בהן
  4. מומלץ להשתמש במגיני פנים בעת בדיקת לוע בתקופת הקורונה, ובכל מקרה של שהייה לצד מטופלים עם חשד סביר או עם אבחנה ידועה של קורונה
  5. יש להשתמש בכפפות לא סטריליות וחלוקי מגן, בכל מגע רפואי עם מטופל מאובחן או חשוד לקורונה. מומלץ לבצע בדיקה גופנית עם כפפות לכלל החולים
  6. מומלץ לתרגל מיגון והסרת מיגון עם בקרה הדדית בכל מרפאה
  7. יש לדאוג למלאי מספק למיגון צוות המרפאה למשך שבועיים לפחות, לכלל אנשי הצוות

הטיפול בקורונה במרפאות הקהילה

  1. מומלצת מעורבות של הרופא המטפל בניהול הטיפול בחולי קורונה, זאת במקביל למערכות תמיכה מרכזיות
  2. על קופות החולים לדאוג למתן מענה לחולי קורונה המטופלים בקהילה של 24/7 ככל שנדרש

רפואת השגרה

  1. הטיפול בחולים, ומתן המענה לסבל ולסכנה העכשוויים הם מטרת העל, ונמצאים בעדיפות על פני כל פעילות מנהלית, מניעתית יזומה, או שירותית גרידא
  2. מומלץ להתמקד בטיפול בחולים, ולצמצם למינימום את העומס המנהלי. מומלץ להשהות עיסוק בשיפור מדדים, פעולות שיווק ושיפור שירות, שלא תואמים את מטרת העל בזמן זה
  3. מומלץ ליצור רשת התייעצות סינכרונית ואסינכרונית בין רופאים ראשוניים לרופאים יועצים בקהילה לצורך מענה מהיר לבעיות אקוטיות
  4. יש לבצע מעקבים יזומים אחר חולים בסיכון להתדרדרות, בשל הירידה בנגישות המרפאות, בעיקר לאוכלוסיות בסיכון. תיעדוף המטופלים יעשה בניהול הרופא/ה המטפל/ת ובתמיכת הקופה
  5. יש להקצות זמן רב יותר מבשגרה לביקורי בית, טיפול באוכלוסיות בסיכון ומתן מענה לאתגרים ספציפיים
  6. מומלץ לשמור על רצף הטיפול התרופתי על ידי מתן מלאי גדול יותר של תרופות למטופלים, והעצמת האפשרות לחלוקת תרופות עד הבית
  7. יש לייצר הפרדה בזמן ובמקום בעת ביצוע פעולות של רפואה מונעת, על מנת למנוע הדבקת בריאים
  8. יש להתמקד בפעולות מניעה בעלות ערך גבוה לזמן זה, ובמיוחד בחיסונים לאוכלוסייה המבוגרת, והשלמת חיסוני שגרה לילדים ומבוגרים

סדרי עבודה במרפאה

  1. מומלץ לבצע טריאז' מוקדם לכלל הפונים למרפאה במיוחד באזורים של תחלואה גבוהה
  2. מומלץ לבטל את האפשרות להזמין תור פנים אל פנים ללא טריאז' (על ידי נציג או באופן דיגיטלי). מומלץ כי תורים ללא טריאז' יהיו תורים טלפוניים או תורים בווידאו בלבד. יש לשמור זמן לזימון של מטופלים הזקוקים לבדיקה גופנית
  3. מומלץ לבצע מיפוי של הסיכון לתחלואה קשה בקרב אנשי צוות המרפאה, ולבנות חלופה מצמצמת סיכון לאנשי צוות בסיכון גבוה במידת האפשר
  4. איגוד רופאי המשפחה קורא לרשויות המקומיות, לקופות החולים ולמשרד הבריאות לדאוג למסגרות הולמות לטיפול בילדים ובבני המשפחה של הצוותים הרפואיים

מנהיגות וניהול - עקרי ההמלצות

  1. מומלץ כי מרפאות בשטח ישוב או שכונה שהוגדרו כישוב עם תחלואה גבוהה, יפעלו במתכונת מיוחדת
  2. מנהל/ת המרפאה היא נציג/ת ההנהלה בשטח, יחד עם הצוות המוביל. במצב המיוחד תפעל מנהל/ת המרפאה באוטונומיה וגמישות לניהול על פי התנאים הספציפיים במרפאה וביישוב
  3. יש למסד עדכון קצר וקבוע לצוות המרפאה, שכולל סקירת מצב עדכנית ומקומית, הנחיות חדשות שהתקבלו, ומענה לשאלות וחששות. עדכון זה יכול להתבצע באמצעים אלקטרוניים כגון קבוצת תקשורת מרפאה בנייד. יש לשקול לבצע הערכת מצב מרפאתית לכלל צוות המרפאה באמצעות שיחת וועידה.
  4. מומלץ ליצור רשתות תקשורת עמיתים יישוביות בין מרפאות הקופה, ורשתות של מנהלי מרפאות להעברת מידע, תמיכה הדדית וסיוע ברמה אזורית. מומלץ כי תקשורת זו תכלול עמיתים מכלל הקופות
  5. ניטור חשיפות, תחלואה, משאבי אנוש ודיווחים נוספים, יועברו לגורם ממונה באופן אחוד
  6. מומלץ להעצים את ממשקי התקשורת והעבודה עם הרשות המקומית, השיטור הקהילתי, מחלקת הרווחה ביישוב, גורמי הסיוע לצוותים בקופה וכדי, כולל עדכון הדדי באמצעים שונים

היבטים פסיכוסוציאליים רלוונטיים

  1. להתפרצות הקורונה ולצעדים למניעת התפשטותה השלכות נפשיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת, בשל הצורך בריחוק חברתי והמגבלות השונות
  2. מומלץ כי הצוותים הראשוניים ובכללם רופאי המשפחה יעלו את הנושא ויתשאלו על קשיים נפשיים במפגשים עם המטופלים
  3. בשל הירידה בנגישות לשירותי רווחה ובריאות הנפש, תיתכן החמרה משמעותית בתחלואה נפשית קיימת, או התפרצות של סימפטומים נפשיים חדשים
  4. מומלץ ליזום מעקב או שיחה לבירור המצב הנפשי בחולים המטופלים בבריאות הנפש, סביב חידוש מרשמים לתרופות קבועות
  5. מומלץ להעמיק את הקשרים בין גורמים מטפלים ברפואה הראשונית למטפלי בריאות הנפש וגורמי הרווחה, לצורך סגירת מעגל טיפולי מהיר בעת משבר
  6. קיימים דיווחים מהארץ ומרחבי העולם, על עליה בשכיחות אלימות במשפחה ופגיעות מיניות, שחלקם הגדול מתרחש בתוך הבית. על הצוותים הרפואיים, ורופאי המשפחה בפרט, להיות ערניים למצבים אלה
  7. איגוד רופאי המשפחה רואה חשיבות בעיבוי מערך בריאות הנפש על כל היבטיו, במיוחד בעת הזו
ההמלצות המפורטות כאן מחייבות התאמה מקומית לכל מרפאה בהתאם לאופייה, גודלה, צורת העבודה המקובלת במרפאה.

מוגנות אנשי הצוות והמטופלים - תו סגול מרפאתי

  • מרפאות הקהילה מרכזות את כל סוגי התחלואה, ולכן מהוות מקור פוטנציאלי משמעותי להדבקה. סיכון זה משמעותי ביותר באוכלוסיית הקשישים והחולים הכרוניים, הזקוקים לשירותי המרפאה
  • צוותי הקהילה הם משאב מרכזי בטיפול באוכלוסייה, בעת הזו במיוחד. אירועי הדבקה ו/או חשיפה של צוות יגרמו לפגיעה ביכולת לתת מענה רפואי לאוכלוסייה
  • יש לבצע טריאז' בעת תיאום תורים למרפאה ולפני כניסה פיזית למרפאה, כדי לצמצם חשיפה ופוטנציאל להדבקות בנגיף הקורונה במרפאות הקהילה
  • במידת האפשר, ובמיוחד באזורים עם שיעורי תחלואה גבוהים, יש להציב איש צוות ממוגן בכניסה למרפאה, לביצוע תשאול ראשוני ומדידת חום לפני הכניסה למרפאה. יש לגייס לכך כוח אדם ייעודי, ולא להשתמש בצוות המרפאה האורגני העמוס במשימות אחרות
  • באזורים עם שיעורי תחלואה גבוהים יש לעבור למודל טריאז' מלא, שכולל תיאום מראש של כל ביקור במרפאה, וביטול של חדר ההמתנה
  • יש להקפיד על צמצום מפגשי פנים אל פנים (פרונטאליים), ככל שניתן מבלי לפגוע בטיפול הרפואי. עדיפות תינתן למפגשים טלפוניים ואלקטרוניים כולל טלרפואה. רופאי המשפחה יכולים, על סמך היכרותם עם המטופלים, להתמודד עם קשת רחבה של ייעוציים מרחוק, ללא פגיעה מהותית באיכות הרפואה. מומלץ כי מפגשים מרחוק יהיו עם הרופא/ה שמכירים את המטופל
  • מומלץ כי מטופלים בסיכון גבוה לתחלואה קשה בקורונה ייצרו קשר בכל מקרה באמצעים אלקטרוניים, לפני הגעה למרפאה
  • מומלץ כי מטופלים הסובלים ממחלות חום או סימפטומים אופייניים אחרים לקורונה ייצרו קשר בכל מקרה באמצעים אלקטרוניים, לפני הגעה למרפאה
  • תנאים בתוך המרפאה:
    1. הגבלת מספר השוהים בתוך המרפאה בחדרי המתנה או חדר טיפולים ובדיקה, בהתאם לגודל המרפאה
    2. יש להקפיד על שמירת מרחק של שני מטר בין מטופל למטופל בחדר ההמתנה, באמצעות סימון רצפתי וסידור כיסאות ההמתנה בחלל חדר ההמתנה
    3. יש להקפיד על פתיחת החלונות לאורך כל שעות הפעילות, ועל אוורור מקסימלי של חדרי ההמתנה והטיפול
    4. יש להפריד ככל הניתן בשעות הקבלה בין חולים עם מחלות חום ומחלות זיהומיות, לבין מטופלים עם צרכים אחרים בדגש על תחלואה כרונית, צרכים אדמיניסטרטיביים ורפואה מונעת
    5. יש לדאוג להפרדה פיזית ככל שניתן במרפאה בין חולים עם מחלות חום ומחלות זיהומיות לבין מטופלים עם צרכים אחרים במיוחד בחדרי המתנה
    6. יש להפריד ככל שניתן בין הכניסה, ואזורי ההמתנה הקליניים במרפאה לבין הכניסה וההמתנה בבתי המרקחת
  • מיגון במרפאה:
  • יש להציב מחיצות פלסטיק שקוף להפרדה פיזית בין קהל המטופלים במשרד ובבית המרקחת
  • יש לשקול הצבת מחיצות פלסטיק שקוף בחדרי המתנה ובעמדות המתנה ספציפיות
  • יש להציב מתקני שטיפת ידיים/ אלכוהול לחיטוי ידיים בשטח המרפאה
  • יש להקפיד על ניקיון יומי של משטחים במרפאה בדגש על ידיות, כפתורי מעליות, מתגים, וכדומה
  • יש לקבוע שילוט בכניסה למרפאה, בחלל המרפאה, ובחצר ובו המלצה ליצור קשר טלפוני לפני הגעה למטופלים בקבוצות סיכון, ובעת מחלת חום. יש להוסיף שילוט ברור בנוגע לחובת עטית מסיכה. שלטים אלה יוצבו עם תרגום לשפות שונות ושימוש באמצעים ויזואליים
  • יש להקפיד הקפדה יתרה על ביטחונם של מטופלים בסיכון גבוה לתחלואה, באמצעות מתן מידע באופן פרואקטיבי באמצעי התקשורת, בשירותים המקוונים של הקופות, באמצעות הטלפון, ובעת פנייה לסיוע במרפאה
מיגון אישי:
  • כיון ש- 19-COVID מועבר בעיקר בהדבקה טיפתית, שימוש במסכה על ידי כל הנוכחים בחדר מפחית את הסיכון להדבקה. יש להשתמש במסכות לאורך כל יום העבודה במרפאה, ובעת שהייה במרחב הציבורי
  • יש להקפיד על שימוש במסכות כירורגיות לכלל השוהים במרפאה מטופלים ואנשי צוות כאחד. מומלץ כי כל המטופלים ישתמשו במסכות כירורגיות, (ובעדיפות פחותה מסכות בד) בעת השהייה במרפאה. אין לאפשר כניסת מטופלים למרפאה ללא מסכת מגן, אלא במקרי חירום.
    איגוד רופאי המשפחה ממליץ להימנע משימוש במסכות עם שסתום חד כיווני, שמגנות על משתמש המסכה בלבד
  • הקווים המנחים של ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות ממליצים על שימוש במסכות כירורגיות בכל זמן בעת טיפול בחולים, ועל שימוש במסכות N95 בעת שהייה באזור עם סיכון גבוה להפצת הווירוס בארוסול כגון בזמן אינטובציה, אינהלציה, טיפולי שיניים, וכדומה
  • מומלץ להגביר נגישות של קלינאים במרפאות הקהילה למסכות N95, היכולות לתת מענה למצבים שונים במרפאה בהם אין אפשרות למגן את המטופל, או כשהסיכון להדבקה גבוה
  • מגני פנים מגנים על קדמת הפנים מפני העברה טיפתית, ואינם מהווים חלופה לשימוש במסכה. יש להשתמש במגני פנים בעת בדיקת לוע, ובכל מקרה בעת שהייה לצד מטופלים עם חשד או עם אבחנה ידועה של קורונה.
    ניתן להשתמש במגני פנים בשימוש חוזר לאחר חיטוי וייבוש מגן הפנים
  • יש להשתמש בכפפות לא סטריליות וחלוקי מגן, בכל מגע רפואי עם מטופל מאובחן או חשוד בקורונה
  • סדר התמגנות והסרת מיגון - על פי הנחיות משרד הבריאות, יש לתרגל התמגנות והסרת מיגון תחת בקרה בכל מרפאה, ולבצע בקרה הדדית של איש צוות נוסף בעת מגע ודאי עם חולי קורונה. קישור לסרטון הדרכה של משרד הבריאות שיכול לשמש ללמידה לקראת תרגול
  • יש להזמין מלאי מספק למיגון צוות המרפאה למשך שבועיים לפחות, לכלל אנשי הצוות. מלאי זה יאוחסן במחסן המרפאתי בחדר נעול
  • ציוד נדרש ברמת המרפאה - ראו נספח 2
  • יש לערוך מיפוי בקרב אנשי צוות המרפאה, ולבצע הערכת סיכון. לאנשי צוות בסיכון גבוה לפי הנחיות איגוד הרפואה התעסוקתית יש לקבוע חלופה מצמצמת סיכון לתפקידם במידת האפשר. לדוגמה:
  • עבודה בקבלת קהל טלפונית/ אלקטרונית
  • עבודה מהבית
  • עבודה מול מטופלים עם חשד נמוך לקורונה
  • עבודה מול מחלימים
  • מסגרות/ השגחה לילדים ובני משפחה/ הורים - איגוד רופאי המשפחה קורא לרשויות המקומיות, לקופות החולים ולמשרד הבריאות, לוודא קיום מסגרות הולמות לטיפול בילדים ובבני המשפחה של הצוותים הרפואיים
  • הכשרות לאנשי צוות יש לבצע הכשרה בכל מרפאה של תרגול התמגנות נכונה, הסרת התמגנות, ושימוש נכון באמצעי ניקיון וחיטוי

ניהול הטיפול בחולי 19-COVID בקהילה

  • הנחיות משרד הבריאות בנוגע לחולי 19-COVID מאומתים, מתפרסמות מעת לעת באתר משרד הבריאות וכוללות מפרט מלא של הטיפול בחולי קורונה בקהילה. יש להשתמש בהנחיות העדכניות
  • מומלצת מעורבות של הרופא המטפל בניהול הטיפול בקורונה זאת במקביל או לאחר החלטה עקרונית על אתר הטיפול
  • מתן מענה לצורך במעקב של 24/7 אחר חולי קורונה צריך להינתן על ידי הקופה המבטחת

ניהול רפואת השגרה

עקרונות
  1. בעת פנדמיה ובמצב חירום, משאבי המערכת ברפואה הראשונית השניונית והשלישונית ידרשו לתעדף משימות, באופן שיספק ערך חברתי באופן מיטבי
  2. הטיפול בחולי מכל סיבה והקטנת סבל הם המטרה העיקרית של רופאי המשפחה. הטיפול בחולים, נמצא בעדיפות על פני פעילות מניעה יזומה שתשפר את מצב הבריאות העתידי. יש להתמקד בטיפול בחולים, ולהשהות עיסוק בשיפור מדדים, פעולות שיווק ושיפור שירות, שלא תואמים את המטרה בזמן חירום
  3. איגוד רופאי המשפחה קורא למשרד הבריאות, לקופות החולים ולמובילים במערכת לסייע במיקוד הפעילות במרפאות בתקופה זו, ולצמצם ככל הניתן את העומס המנהלי על הצוותים הרפואיים

תחלואה אקוטית

  1. במהלך התפרצות פנדמיה צפויה ירידה בנגישות לטיפול רפואי כגון רפואה יועצת, מוקדים וחדרי מיון
  2. חיזוק מיומנויות בסיסיות, מאפשר להעצים את יכולת מתן המענה למגוון מצבים, שבימים רגילים דורשים פנייה לחדר המיון או לרפואה יועצת
  3. מומלץ ליצור רשת התייעצות סינכרונית ואסינכרונית בין רופאים ראשוניים ורופאים יועצים בקהילה לצורך מענה מהיר לבעיות אקוטיות ושאלות שונות, שיצמצמו את הצורך בהפניה לרפואה יועצת / מוקדים
  4. מומלץ לסייע באמצעות הכשרות קצרות וממוקדות ברכישת מיומנויות רלוונטיות לרפואה אקוטית כגון - פתיחת אבצס, הוצאת גוף זר מעין, טיפול בחתך הזקוק לתפירה, טיפול בציפורן חודרנית, אצירת שתן, טיפול זעיר פולשני בכאב אקוטי וכרוני, הזרקות למפרקים, הוצאת צרומן מאוזן וכדומה

תחלואה אקוטית זיהומית

כל פנייה למרפאה עם מחלת חום צריכה לקבל מענה ראשוני באמצעות תשאול טלפוני / דיגיטלי / אלקטרוני לפני פנייה פיזית למרפאה.

תחלואה כרונית

  • יש לבצע מעקבים יזומים אחר חולים בסיכון להתדרדרות, בשל הירידה בנגישות המרפאות, בעיקר לאוכלוסיות בסיכון. תיעדוף המטופלים יהיה בניהול הרופא המטפל, ובתמיכת הקופה
  • מעקב כרוני:
  • הוצאת רשימות של חולים כרוניים ברמת תיעדוף משתנה: לפי גיל, מחלות רקע, פוליפרמסי, אשפוזים בשנה אחרונה, מספר ביקורים ברפואה ראשונית/יועצים בשנה האחרונה
  • לפי העניין: הזמנה לביקורת יזומה טלפונית/ פרונטלית/ ביקור בית/ ביקור יבש על התיק, להחלטה על צעדי טיפול. יש לפנות זמן ביומנים לצורך הטיפול הנ"ל
  • הקצאת שירותי עורף לתמיכה בניהול המטופלים (הפקת רשימות, סיוע במעקב טלפוני, בניית מערך טכנולוגי לסיוע בניהול אוכלוסיות, סיוע בחיבור לגופים סוציאליים וכדומה)
  • ניתן להיעזר בטבלה המצורפת בנספח 3 לניהול המעקב מרחוק של חולים כרוניים
  • יש להקצות זמן שתואם את צורכי הרופא/ה והיחידה הספציפית לצורך טיפול באוכלוסיות בסיכון גבוה, על ידי מעקב מרחוק/ ביקור במרפאה/ ביקור בית

טיפולים מורכבים

  • מומלץ להרחיב מתן שירותי טיפול IV בקהילה כגון פוסיד, ברזל, או טיפולים ביולוגיים, כדי למנוע עומס במחלקות בית החולים
  • יש לבצע הכשרה רלוונטית ותגבור כוח האדם במרפאות הראשוניות לצורך ביצוע המשימות הללו

רצף טיפול תרופתי

כדי למנוע ירידה בנגישות לתרופות בשל החשש מחשיפה בבתי המרקחת ובמרפאות:

  • יש לאפשר מתן טיפול תרופתי לתקופה ממושכת יותר
  • אספקת תרופות הביתה, באמצעות מתנדבים או מנגנון של הקופה/מרפאה
  • הקמת מערכת יידוע לגבי מטופלים שלא רוכשים תרופותיהם

רפואה מונעת

רפואה מונעת היא מרכיב חשוב בשמירה על בריאות המטופלים. כיוון שמדובר באנשים בריאים בבסיסם, חשוב שלא יחשפו לסיכון מיותר להדבקה

  • תיעדוף המטופלים ובחירת פעולות המניעה הנדרשות, יעשה על ידי הרופא/ה המטפל/ת
  • מומלץ להתמקד בחיסוני שגרה במבוגרים ובילדים, ובמאמץ לקראת עונת חיסוני השפעת, והשלמת חיסון לפנאומוקוק בקבוצות הסיכון
  • יש לייצר מערך "סטרילי" לרפואה מונעת בתיעדוף נמוך מחוץ למרפאות - על מנת להגן על מטופלים בריאים שאינם חייבים להיכנס למרפאות נכון לייצר מערך חיצוני לניהול וביצוע רפואה מונעת ראשונית ושניונית כגון ממוגרפיה, חיסונים, דם סמוי בצואה, תשאול עישון, שקילה ומדידת גובה. הפניות לבדיקות דם למעקב ראשוני. מערך זה יורכב מצוותים שאינם רפואיים בעיקרם
  • מניעה שלישונית מחייבת מעקב רפואי מורכב ולכן תישאר במרפאות הראשוניות

סדרי עבודה במרפאה בזמן התפרצות

הנחות יסוד כלליות
  1. רוב החולים, בין אם חולי קורונה או שאינם קשורים לקורונה, יטופלו בקהילה
  2. הביקוש למענה רפואי גדול מההיצע, ולכן יש חשיבות בתיעדוף נכון של חולים
  3. העדר תיעדוף מוביל לחלוקת משאבים שגויה ובזבזנית, ומסכן את חיי המטופלים והצוות
  4. ניהול נכון של כלל המטופלים יפחית עומס בבתי חולים, ויאפשר מתן מענה כוללני
  5. ניתן להפריד באמצעות כלים מובנים בין חולים שיכולים לקבל מענה מרחוק, לאילו הזקוקים לבדיקת רופא פיזית ו/או דחופה
  6. יש להגן על הצוות ועל המטופלים מפני הדבקה במסגרת הפעילות המרפאתית
  7. שכיחות ההדבקה והתחלואה בקורונה ישפיעו על אופי ההתנהלות במרפאה

הרפואה הראשונית מופעלת במודלים שונים במרפאות בגדלים שונים הבנויות מצוותים שונים. לכל מרפאה דפוסי עבודה המתאימים לה.

אנו ממליצים לצוותים השונים לאמץ את העקרונות שהוצאו במסמך זה ולהתאימם למרפאה.

פירוט נוסף מופיע בנספח 5

מנהיגות וניהול

מומלץ להיערך מראש למצבים הדורשים ממנהל המרפאה או הדרג הממונה על המרפאה, הכרזה על מעבר לעבודה במצב חירום.

כללי העבודה במצב חירום
  1. מנהל/ת המרפאה היא נציגת ההנהלה בשטח יחד עם הצוות המוביל. במצב חירום יפעל מנהל המרפאה באוטונומיה וגמישות לניהול על פי התנאים הספציפיים במרפאה וביישוב, תוך בקרה והערכות מצב תכופות
  2. יש להקפיד על אמצעי מיגון לצוות ולמטופלים
  3. יש לאפשר ניהול אוטונומי של התורים במרפאות לרבות הפסקת זימון אלקטרוני של תורים פיזיים, מתן אפשרות לזימון תורים טלפוניים או דיגיטליים, ומתן תורים פרונטאליים, רק באמצעות משרד המרפאה ולאחר טריאז' מנהלי/ סיעודי/ רפואי טלפוני
  4. המתנה לטיפול תתבצע מחוץ לשטח המרפאה
  5. הקמת עמדת סינון בכניסה למרפאה משולטת וממוגנת, לתיאום בדיקה/ דיגום קורונה/ בדיקה באתר דגימה, לפי מצב המטופל
  6. צמצום שירותים לא חיוניים במרפאות בהן הוכרזה שעת חירום
  7. עבודה מותאמת לאנשי צוות בסיכון גבוה להדבקות
  • תקשורת בזמן חירום - המלצות כלליות:
    1. יש להימנע מהעברת מסרים בתפוצה רחבה באמצעות הדואר האלקטרוני זאת מלבד עדכון מסוכם מהדרג הממונה
    2. יש לשאוף להעביר קווים מנחים ברורים ולאפשר לדרגי השטח לפעול בהתאם לקווים מנחים על פי הבנתם
    3. מומלץ שכל הדיווחים הנדרשים יעברו רק דרך דרג ממונה ישיר, שלא במהלך יום העבודה. ככלל מומלץ שהדיווחים יועברו בצורה ממוחשבת, ללא איסוף נתונים ידני
    4. ידע קליני רלוונטי, קווים מנחים חדשים ונהלים יועברו באופן מסודר וממוקד, מסוכם ומונגש על פי חשיבותו, במקביל להעברה בדואר האלקטרוני
    5. יש לצמצם העברת דיוור שיווקי ומנהלי, שאינו רלוונטי לשעת החירום או לטיפול בחולים
    6. מומלץ לבצע תיעוד של פרויקטים / יוזמות מרפאתיות לדרג ממונה ולהפיץ פרקטיקות מבטיחות בכדי לעודד לימוד הדדי ושימוש בניסיון נצבר כמו גם זיכרון ארגוני
  • תקשורת בתוך צוות המרפאה:
  • יש להימנע מהעברת מסרים באמצעות הדואר האלקטרוני. יש למסד עדכון קצר וקבוע לצוות המרפאה שכולל סקירת מצב עדכנית ומקומית, הנחיות חדשות שהתקבלו, ומענה לשאלות וחששות. עדכון זה יכול להתבצע באמצעים אלקטרוניים סינכרוניים כגון קבוצת תקשורת מרפאה בנייד
  • יש לבצע הערכת מצב מרפאתית, אחת לשבוע לפחות, לכלל צוות המרפאה באמצעות שיחת וועידה
  • תקשורת עם עמיתים - מומלץ ליצור רשתות תקשורת עמיתים יישוביות בין מרפאות הקופה, ובפרט רשתות מנהלי מרפאות להעברת מידע, תמיכה הדדית וסיוע ברמה אזורית. מומלץ כי תקשורת זו תכלול עמיתים מכלל קופות החולים במידת האפשר
  • ניטור חשיפות, תחלואה, משאבי אנוש ודיווחים נוספים יועברו אחת ליום באופן מסודר
  • תקשורת עם גורמים חיצוניים - מומלץ להעצים את ממשקי תקשור ועבודה עם הרשות המקומית, השיטור הקהילתי, מחלקת הרווחה ביישוב, גורמי הסיוע לצוותים בקופה וכדומה כולל עדכון הדדי באמצעים שונים
  • תקשורת מול דרג ממונה - מרחב/מנהלת- מומלץ לנקוט בגישה דומה - עדכון יומי קצר כחלופה לתכתובות במהלך יום העבודה והערכות מצב עיתיות
  • תקשורת עם דרגים שמעל לרמה ממונה - ככלל יש להימנע מהעברת מסרים באמצעות הדואר האלקטרוני. יש להימנע מהעברת מסרים שלא דרך הערכת המצב מהדרג הממונה הישיר מלבד במקרים חריגים. קופות החולים הן מערכות מרובדות ובעת חירום יש לסייע למקד פעילות באמצעות העברת מידע סדורה באמצעות דרגים ממונים אל דרגים כפופים בדרך שמאפשרת תגובות והעלאת אתגרים בביצוע ההנחיות, כמו גם תובנות מדרגי השטח.

חזרה לשגרה תתבצע על פי קריטריונים שהוגדרו מראש - כגון ירידה משמעותית ברמת התחלואה ביישוב.

היבטים פסיכו-סוציאליים

  • עקרונות:
להתפרצות הקורונה ולצעדים למניעת התפשטותה השלכות נפשיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת:
    1. ריחוק חברתי, בדידות, קשיים בשמירת תפקוד מערכות תמיכה - על רקע הנחיות שונות למניעת מפגשים כולל סגר, מגבלות תנועה, אשפוז או השמה במלוניות, הפרדת משפחות וכד'
    2. קשיים כלכליים – על רקע אבטלה, חל"ת, קריסת עובדים עצמאיים, בידוד, אשפוז, השלכות מחלה לאחר אשפוז
    3. מתח נפשי – עקב טריגרים שונים שפורטו כאן, כולל חרדה ופחד מקורונה
    4. מתחים משפחתיים או בין אישיים – מוגברים על ידי מתח של הפרטים השונים, שהייה מרובה יחדיו המעלה חיכוך, עומס מטפל, קשיים כלכליים וכד'
    5. עומס על המטפל העיקרי – אינטנסיביות רבה בטפול נגרמת למשל על רקע סגירת/ צמצום מסגרות לילדים ונוער, הגבלות שונות למטפלים כולל מטפלים זרים וכד'
    6. החמרה בתחלואה נפשית קיימת או התפרצות חדשה של סימפטומים נפשיים
      • עקב הטריגרים השונים כפי שפורטו לעיל
      • ירידה בנגישות לטיפול ומעקב פסיכיאטרי בשל סגירת/ צמצום מחלקות אשפוז ועבודה בבתי החולים והמוסדות הפסיכיאטרים, קושי כלכלי להיעזר בשירותי טיפול פרטיים ועוד.
    7. עלייה באלימות במשפחה ופגיעות מיניות – קיימים דווחים מרחבי העולם ובארץ על עלייה משמעותית על רקע הטריגרים שפורטו לעיל
  • צוותי הרפואה ובפרט הצוותים הראשוניים כולל רופאי המשפחה צריכים להיות ערים לנושאים אלה, וכן לאפשרויות לסייע למטופלים/ משפחות המתמודדות עם קשיים
  • קשר עם שירותי רווחה וארגוני מתנדבים מקומיים, והשירות הסוציאלי בקופה מהווים כלי חיוני בזמני שגרה, ובתקופות מאתגרות. מומלץ ליצור קשר וממשקי עבודה לצורך הפניה במצבי מצוקה שונים, ביניהם צורך בעזרה איסטרומנטלית, הפגת בדידות, קשיים כלכליים וכד'
  • בשיחה של רופא/ אחות ראשוניים עם המטופל מומלץ לשאול שאלות כלליות לגבי התמודדותו עם המצב, לברר האם יש קשיים כלכליים המשפיעים על היכולת לרכוש מזון ותרופות, לברר האם קיים עומס על המטפל, (האם הילדים בבית? איך אתם מסתדרים?), האם קיימת מצוקה נפשית?
  • מטופלים עם רקע של מצוקה נפשית או אבחנות פסיכיאטריות:
    1. מומלץ לשוחח עם מטופלים באופן עיתי ויזום
    2. מומלץ לחדש תרופות פסיכיאטריות, לאחר שיחה עם המטופל שכוללת בירור מצבו, בירור רציפות מעקב וטפול במסגרות בריאות הנפש. יש ליזום / להציע חידוש קשר עם המערכת במידת הצורך
  • במטופלים עם מצוקה נפשית ללא רקע קודם – מומלץ לבצע הערכה יסודית, ולהתייעץ במידת הצורך עם פסיכיאטר. יש להקפיד על מעקב סדיר למטופלים אלה
  • בדידות – יש להפנות לסיוע במסגרות הסיוע הקיימות באזור כמן רווחה/ ארגוני מתנדבים/ קווי סיוע בהתאם למיפוי מקומי ובסיוע השירות הסוציאלי בקופה
  • מומלץ להשתמש במערכות המידע של הקופות להפקת רשימות של מטופלים בסיכון להתדרדרות פסיכו-סוציאלית - על רקע מצבם המשפחתי (עריריים למשל), מצבים קודמים ידועים כגון אבחנות פסיכיאטריות, מצבים קודמים ידועים של מצוקה נפשית ועוד. חשוב לשתף את רופאי המשפחה והמנהלים בשטח בקביעת הקריטריונים להפקת רשימות אלה. המעקב וההתייחסות לחולים אלה יעשה על ידי צוות רב מקצועי בתיאום מלא בין הסקטורים
  • אופן ההתנהלות במקרים של אלימות במשפחה מפורט בהמשך בפרק אלימות במשפחה
  • איגוד רופאי המשפחה רואה חשיבות רבה בעיבוי מערך בריאות הנפש על כל היבטיו (רופאים פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים), והגברת זמינותם למטפלים ולמטופלים (יעוצים מרחוק, רופא פסיכיאטר תורן/ כונן וכד') לאור העלייה במצוקה הנפשית והחמרה בחולים עם אבחנות פסיכיאטריות. כמו כן יש צורך בעיבוי מערך הפסיכיאטרים המחוזיים למתן תשובות במקרי חירום

היבטים פאליאטביים רלוונטיים לרפואת קהילה

  • תכנון יעדי טיפול בתקופת 19-COVID כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות הפרק מבוסס על "כישורי תקשורת בנושא וירוס הקורונה" עובד מהכלי האמריקאי ready -COVID communication playbook של VitalTalk‏[1].
  • שיח בנושא העדפות סוף החיים מומלץ בכל מקרה במצבים של מחלות קשות או בגיל מבוגר מאד. החשיבות שלו בתקופת הקורונה גדלה, בעיקר לאור ההתדרדרות המהירה שמתרחשת בחלק מהמקרים. בנוסף, זאת הזדמנות לציין אפשריות של טיפול תומך. השיח מקל גם על בני משפחה, שיכולים להיות שלמים יותר עם ההעדפות של יקירם
    1. במצב שגרה שיחה יזומה עם אדם שאינו חולה 19-COVD בנוגע לתכנון יעדי טיפול וייפוי כוח - כוללת בעיקר שאלות פתוחות:
      • שאלת פתיחה- איך את/ה מסתדר/ת עם כל זה? (מדידת טמפרטורה רגשית)
      • ידע- מה את/ה חושב/ת על עניין ה"קורונה"? יש משהו שהיית רוצה לדעת לגבי מצב שבו תחלה/י ב"קורונה"?
      • ייפוי כוח- מי היית רוצה שיהיה מיופה הכוח שלך? מה חשוב לך אם המצב יחמיר?
      • רגשות - שימו לב להעלאת רגשות, יש להכיר בהם: "זה קשה לחשוב על כך"
      • תיעוד תוך יידוע המטופל/ת
    2. שיחה עם אדם עם מחלות רקע משמעותיות, שאובחן כחולה קורונה במצב קל בבית/ בבית החולים
      • לרוב מדובר בשיחה טלפונית
      • ההמלצה הראשונית היא שאת שיחת הטלפון י/תערוך רופא/ת המשפחה או אח/ות המכיר/ה את המטופל
      • ניתן להקדים ולומר כי "רוב חולי הקורונה מחלימים. אך חשוב לי לדעת את סדרי העדיפות שלך לגבי אופן הטיפול אותו אתה מבקש אם חלילה מצבך הבריאותי ישתנה לרעה"
      • בהתאם למחלות הרקע והפרוגנוזה של המטופל, אפשר לברר יותר לגבי העדפות ספציפיות. לברר על ערכיו (איכות חיים מול אריכות חיים), מה הוא יודע ומבין לגבי הנשמה והחייאה, ולהדגיש את האפשרות לטיפול תומך. להסביר שמדובר בטיפול שאינו מקצר חיים, המונע תחושת חנק, כאב סבל וכדומה (ראו משפטים לדוגמה בהמשך)
      • יש להקפיד על תיעוד
      • ניתן לשוחח עם המטופל/ת או עם מיופה הכוח שלו/ה על ערכים ולערוך תסריט שיחה מנקודת מוצא של הסבר על החייאה והנשמה [(et al. JAMA 2020 Cu rtis JR)‏[2]
      • לברר האם אריכות ימים היא ערך עליון, מעל לכל דבר אחר, כולל איכות חיים? האם יש מצבים שבהם המטופל/ת היו מעדיפים לוותר על החייאה, אם תוצאותיה יכולות לפגוע באיכות החיים?
      • יש טעם להמשיך בהסבר רק אם איכות החיים חשובה למטופל יותר מאריכות חיים
      • דונו על תהליך החייאת לב ריאה - תארו בקצרה את התהליך, ומתי ומדוע הוא מבוצע: "אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו נותנים לך/לקרוב שלך את הטיפול האפשרי הטוב ביותר לכן אני רוצה לדבר על אפשרות של החייאה
      • סכמו את התפקיד של החייאה, תוך התייחסות לכך שהיא לא יכולה להשיג את יעדי המטופל שצוינו בסעיף הראשון. "אם ניקח בחשבון את מה שסיפרת על מטרותיך (או של הקרוב שלך), ההחייאה לא תעזור להשיג אותן"
      • הציגו הצהרה של הסכמה מדעת - יידעו שהחייאה לא תתבצע בשעת הצורך. "מכיוון שהחייאה לא תשיג את מטרות הטיפול בסיטואציה הנוכחית, לא נבצע החייאה בעת הצורך"
      • ודאו הבנה והשאירו מקום להתנגדות: "אני רוצה להיות בטוח שהבנתם. האם יש לכם שאלות?"
      • חשוב גם כאן להדגיש את האפשרות לטיפול תומך, להסביר שמדובר בטיפול שאינו מקצר חיים, המונע תחושת חנק, כאב סבל וכדומה.
      • סכמו את השיחה במילות שיתוף והרגעה: "נמשיך להיות בקשר ולעקוב אחרי המצב. סביר להניח שבקרוב הרגשתך תשתפר. קשה מאוד להיות בבידוד ובחששות. אנחנו כאן לכל שאלה. תודה ששיתפת אותי בבחירות שלך"
טיפול תומך בבית לחולים במחלה סופנית במהלך מגפת הקורונה

מגפת הקורונה הציבה אתגרים מיוחדים לחולים הזקוקים לטיפול תומך ולבני משפחותיהם, מאתגר בריאותי ועד לבידוד החברתי ואתגרים לגבי קבורה ואבל. האיגוד לרפואה פאליטיבית פרסם קווים מנחים לטיפול תומך בתקופת הקורונה, הן למטופלים שאינם חולים ב 19-19 COVID והן למטופלים עם קורונה ראו טיפול פליאטיבי על רקע התפרצות 19-COVID - הנחיה קלינית - Palliative care during the COVID-19 outbreak.

נכון לפרסום נייר זה, חולים ב 19-COVID בישראלים מתאשפזים ונפטרים רק בבתי החולים. עם זאת, ישנם תרחישים שיהיה צורך בטיפול תומך בבית עבור חולים ב 19-COVID במצב סופני, אם בגלל עומסים במערכת, ואם בשל רצון המטופלים ובני המשפחה.

תנאים שיאפשרו שירות כזה הם:

  • קיום הנחיות מקדימות או הצהרה דומה לגבי הרצון בטיפול תומך בבית, והימנעות מהנשמה והחייאה
  • יידרש ציוד מגן בכמות מספקת, והכרות של הצוותים והמשפחה עם אופני השימוש וההסרה שלו
  • בית המטופל/ת צריך להיות נגיש לצוות ומתאים לטיפול הדורש בידוד (חדר נפרד למטופל/ת)
  • נוכחות 24/7 של מטפל/ת עם אוריינות רפואית מספקת לתקשורת עם הצוות, הבנה של עקרונות המיגון, ורצוי ללא גורמי סיכון למחלה קשה
  • צוות מיומן שיעקוב אחרי המלצות האיגוד לרפואה פאליטיבית

הנגשת שירותים והתאמה לקובעים הסוציאליים של הבריאות (Social Determinants of Health) בתקופת הפנדמיה

עיקר השיח בספרות הרפואית[3] במהלך פנדמיית COVID19, נסוב סביב גורמי סיכון רפואיים. גורמי הסיכון הפסיכו-סוציאליים לא זכו לתשומת הלב הראויה בקהילה המדעית ובין מקבלי ההחלטות[4][5][6][7]. גורמי סיכון אלה באים לביטוי בתחלואה ובתמותה גבוהים יותר בקרב בני המעמד הנמוך ובקרב האוכלוסיות המוחלשות בכלל. הפגיעה באוכלוסייה זו הועצמה אף יותר כתוצאה מהשלכותיה הכלכליות והחברתיות של הפנדמיה.

המלצות להקצאת משאבים ותקצוב ממשלתי ומשאבי קופות החולים לאוכלוסיות הללו נדון בנייר העמדה של משרד הבריאות: אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו (משרד הבריאות- מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי)[8].

להלן המלצות לרמת צוות המרפאה והמרחב תוך שיתוף פעולה עם גורמי רווחה ושירותים הסוציאליים בזמן פנדמיית COVID19

עבודה במודל של צוות רב מקצועי לצורך התייחסות כוללנית למטופל ולצרכיו:

  1. זיהוי מוקדי הקושי של המטופל/ת בהתייחס לגורמי הסיכון שצוינו
  2. ברור מצבו/ה הכלכלי ומקורות הכנסה - הכנסה חודשית, השלמת הכנסה וקצבאות
  3. ברור היכולת הכלכלית לרכישת אמצעי מחייה בסיסיים - מזון, אמצעי חימום, תרופות, אביזרים וניידות.
  4. ברור אפשרות דיור ותנאי מחיה - סניטציה, גישה למים נקיים, קירור מזון
  5. התייחסות לתחלואה של המטופל/ת בהקשרים הנדרשים
  6. התייחסות לאגינדה של המטופל, המשפחה והמערכת הרפואית/סוציאלית

מתן מענים מתאימים:

  1. מתן מענה רפואי הולם והנגשתו במידת הצורך, כולל הנגשה שפתית והנגשה לבעלי מוגבלויות
  2. הגברת האוריינות הרפואית
  3. בנייה וחיזוק מקורות תמך
  4. גיוס סיוע כלכלי וסוציאלי למטופל/ת
  5. תקצוב ועיבוי המערך המטפל באוכלוסיות מוחלשות

אוריינות בריאות (א"ב) כוללת את המיומנויות הקוגניטיביות והחברתיות הקובעות את המוטיבציה והיכולת של פרטים להשיג גישה למידע, להבין אותו ולהשתמש בו, בדרכים המקדמות בריאות תקינה ושומרות עליה. אוריינות בריאותית נמוכה יכולה להתבטא בקשיים בהבנה מילולית של הנאמר, הבנת מידע כתוב והבנת ועיבוד מידע מספרי"[9]. "אוריינות בריאות מקוונת (eHealth Literacy) מוגדרת כשימוש בטכנולוגיות מידע חדישות, ובעיקר באינטרנט, לצורך שיפור הבריאות והשימוש בשירותי הבריאות. הגדרה נוספת היא היכולת לחפש, למצוא ולהבין מידע בנושאי בריאות ממקורות אלקטרוניים, להעריך את איכותו של המידע וליישם אותו על מנת להתייחס לבעיית בריאות נתונה או לפתור אותה"[9].

מטופלים עם אוריינות בריאות (Health Literacy) ואוריינות דיגיטלית ( e-Literacy) נמוכה, נמצאים בעמדה מוחלשת בהשוואה לבעלי אוריינות גבוהה. מטופלים אילו משתייכים בדרך כלל למגזרים מוחלשים ממילא ומתקשים בקביעת תורים לביקורים מרחוק, בשימוש באמצעים טכנולוגים ובניהול הביקור[9].

נמצא כי מטופלים בעלי אוריינות בריאותית נמוכה נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לתוצאה בריאותית שלילית בהשוואה למטופלים עם א"ב גבוה. נמצא כי רופאים שוגים פעמים רבות בהערכת יכולתם של המטופלים להבין, לעבד, להפנים וליישם מידע רפואי[9].

כלים להגברת אוריינות בריאות ברמת הרופא והמרפאה:

  1. שימוש בשפה פשוטה ללא עגה (ז'רגון) רפואית
  2. מיקוד ההנחיות הרפואיות לשלוש הוראות בלבד
  3. בירור של מידת הבנת המידע הרפואי על ידי המטופל ובקשה ממנו להסביר מה הבין
  4. הסבר מפורט בלווי תמיכה ויזואלית - תמונות או סרטונים, של שימוש נכון בציוד מיגון אישי, ריחוק פיזי, כללי הגינה ובטיחות אישית בזמן הפנדמיה
  5. הנחיה להביא את כל התרופות, המשאפים והאביזרים הרפואיים המשמשים את המטופל ולהסביר באופן מפורט איך ומתי נוטל כל כדור או טיפול רפואי אחר. ניתן להיעזר בתמונות באינטרנט אם המטופל לא הביא את התרופות
  6. צמצום מספר התרופות במידת האפשר ומספר הפעמים ביום בהן הן נלקחות
  7. הנחיה לרכוש ארגונית תרופות
  8. מתן הסבר כתוב, בשפת האם או עזרים ויזואליים אחרים, פשוט להבנה הכולל פרוט ברור של ההמלצות
  9. הצגת מידע מספרי בצורה פשוטה ומובנת

המעבר לטיפול מרחוק בחלק מהמקרים במהלך הפנדמיה מבורך ומונע חשיפה להדבקה של מטופלים וצוות. עם זאת, טיפול מרחוק עלול להעצים פערים קיימים. ביקור מרחוק מקנה יתרון יחסי לבעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה המאפשרת זמינות יתר ונגישות קלה לרופא המשפחה ולעיתים אף שימוש יתר בשירותים רפואיים לצעירים ול- Worried well בהשוואה לאוכלוסיות המוחלשות שצוינו לעיל.

המלצות לטיפול מרחוק באוכלוסיות עם אוריינות בריאותית ודיגיטלית נמוכה:

  1. מומלץ לשמור תורים מוגנים עבור אוכלוסיות מוחלשות, חולים כרוניים וקשים - שריון אחוז מסוים מהתורים הסגורים באופן ייעודי לאוכלוסייה זו בלבד. שמירת התורים צריכה להיות בכל הרמות של ארגון הבריאות (מחוז/מרפאה/רופא/ה משפחה/ רפואה יועצת. אחוז התורים יקבע על ידי רופא המשפחה בהתאם לאופי האוכלוסייה של המרפאה
  2. יישום ההנחיה יכול להיעשות על ידי מתן קוד משרדי מיוחד לקשישים, חולים כרוניים וקשים, בעלי מוגבלויות ובעלי הכרה מטעם הביטוח הלאומי. קוד זה יאפשר קביעת תור במועדים מוגנים הסגורים בפני כלל המטופלים
  3. בניית תוכנית במסגרת הקופה להדרכה וסיוע למטופלים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה

סיוע לרופאים/ות

  1. מטפלים/ות מדברים/ות:
    מתוך הבנה של העומס הגדול על הרופאים, בחיים המקצועיים ו/או האישיים, הוקם מיזם עצמאי וחינמי בו קבוצות של רופאים נפגשים בזום בהנחיית מנחים ותיקים ומנוסים, בכדי לדבר בביטחה על הקורה איתנו. זוהי קבוצת שיחה והזדמנות לשוחח עם עמיתים על המצב המורכב. ניתן לפנות לווטסאפ 0522452234 לקבל מידע על מועדי הקבוצות הקרובות
  2. בריאות וחוסן לרופאים/ות בימי קורונה - באתר ההסתדרות הרפואית[10] - סרטונים/ פודקסטים ומגוון חומרים מתומצתים
  3. הקו החם לסיוע לרופאים: 098891302 של ההסתדרות הרפואית. פנייה לקו תאפשר תמיכה במצבי מצוקה נפשיים על ידי נציג ער"ן ובנוסף, ככל שתבחרו בכך, גם שיחה אישית מיידית עם רופא/ה פסיכיאטר/ית מקרב האיגוד, בדיסקרטיות וללא כל עלות
  4. קווי תמיכה נוספים של ההסתדרות הרפואית[11] - שאלות קליניות, בנושאים אתיים, ודיני עבודה
  5. מוקד תמיכה של משרד הבריאות לצוותים רפואיים, עובדי וגמלאי מערכת הבריאות ומשפחותיהם על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ממערכת הבריאות. בטלפון 025080099 בימים א-ה בשעות 10–18. הפניה אנונימית

התנהלות במרפאה הראשונית

תחלואה חריפה

בכל פנייה חריפה, וירטואלית (Virtual) או פיזית, יש לוודא שאין מדובר בתסמיני COVID-19 או בחולים עם חשיפה ל-COVID-19.

ישנה ירידה בפניות במצבים דחופים הדורשים התערבות רפואית דחופה כגון אירועי לב ושבץ מוחי.

  1. אם נעשה מיון ראשוני טלפוני יש להעריך בזהירות את התסמינים ולא להימנע מהזמנה לבדיקה פנים אל פנים, או מהפניה למיון או מוקד אם עולה חשד למחלה המחייבת המשך הערכה וטיפול דחופים
  2. אם המטופל הגיע לבדיקה במרפאה - יש להעריך את מצבו בתשומת לב יתרה, מאחר ששירותי בריאות אחרים עשויים להיות פחות זמינים
  3. גם אם קיימים תסמיני COVID-19 – יש להקפיד ולקחת בחשבון אבחנה מבדלת בהתאם לרקע המטופל והקליניקה

התייחסות קלינית בחשד ל-COVID-19

זיהוי החמרה בחולה חשוד ל-COVID-19

אם קיים חשד קליני או אפידמיולוגי ל-COVID-19, יש להעריך את החומרה של התסמינים ולהחליט האם יש צורך בהפניה למיון. אפשר להתייחס לתסמינים המתוארים בנספח א' של עקרונות המעקב בקהילה של חולי COVID-19 – גרסה 6

מהלך המחלה

תרגום ועיבוד ד"ר יעל גילרמן על בסיס: COVID-19 Illness in Native and Immunosuppressed States: A Clinical-Therapeutic Staging Proposal Siddiqi, Hasan K. et al

מהלך קורונה 19.jpg
מקור =Timeline.

תקציר קליני על תחלואה ב-COVID-19

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ניבה אזוז-ליברמן בסיוע ד"ר יעל ליבני-גילרמן, ד"ר שירלי שפירא ,ד"ר איריס קרייף גיל, ד"ר איריס רסולי, ד"ר רונית אלעד, ד"ר דן אויירו, ד"ר אדוה צוק און, ד"ר טלי סחר.


עדכון 12.4.2020  

  • CXR - תסנינים דו"צ – נפוץ אך לא נמצא קשר מובהק לפרוגנוזה[14][15]
  • CT חזה - קונסולידציה דו"צ ומראה של ground glass
  • US ריאות - B-Lines תואמים ל ground glass . במצב קשה – קונסולידציה בכל הריאה (מראה דמוי כבד)
  • הערך בביצוע הדמיה בקהילה טרם הוכח. איגוד הרדיולוגים האמריקאים מציע לבצע CT חזה רק במצבים מסוימים במסגרת רפואת חירום (אשפוז)[16].
  • מעבדה:
  • PCR לווירוס וסרולוגיה – לפי הנחיות ארגוניות.
    PCR‏ (Polymerase Chain Reaction) שנלקח מהאף (נטילה מהגרון פחות רגישה) - בשבוע הראשון לתסמינים
הבדיקה יכולה להיות חיובית 3 ימים לפני התסמינים ועד 20 ימים אחרי החלמה.
דגימה מדרכי נשימה תחתונות [ליחה או BAL‏ (Broncho-Alveolar Lavage)] רגישה יותר – ועדיפה במיוחד בשבוע השני לתסמינים או אם משטח מהאף היה שלילי והתסמינים נמשכים[17][18][19].
(**) אין עדיין בדיקת Gold standard לאבחון הנגיף ולכן לא ניתן עדיין לחשב רגישות הבדיקה. כתלות באיכות נטילת הדגימה וסוג הבדיקה הרגישות יכולה להיות נמוכה ולכן אם התסמינים נמשכים מומלץ לבדוק שוב.
(**) בדיקה סרולוגית (Serology, נוגדנים) נמצאת בפיתוח.
  • ממצאים אופייניים בבדיקות דם (לא נדרש לבצע)
  • CBC: לימפופניה שכיחה ביותר (63%) ונמצאת בקורלציה לחומרה[14]. לאוקוציטוזיס (24-30%) או לויקופניה.
  • אנזימי כבד: עליה קלה בטרמסאמינזות AST, ALT ‏ (37%)
  • מדדי דלקת: CRP ופריטין מוגברים (לפי מחקר בשפעת – תיתכן קורלציה לחומרה (Inflamm Res 2019; 68:39-46)
  • סמנים של תמותה מוגברת (לא נדרש לביצוע בקהילה) D-Dimer, טרופונין ופרו-קלציטונין מוגברים
  • לשקול בדיקות לאבחנה מבדלת (לפי עונה וחומרה): שפעת, שעלת, פנאומוקוק לגיונלה ותרביות דם
  • מדדים חיוניים: חוסר יציבות (על פי הנחיות משרד הבריאות[20]
  • נשימות מעל 24
  • דופק מעל 120
  • סטורציה מתחת 92% או ירידה ב-2% מערך ידוע
  • חום מעל 39 לאחר נטילת תרופה להורדת חום
  • גורמי סיכון - מתבסס על המלצות משרה"ב[20]) ועל Lancet[14]
  • נשים בהיריון (ההנחיות נפרדות)[21]
  • קליניקה אופיינית
  • הפרעה בטעם או ריח נפוצה מאוד (עד כ 85%) ‏[22]
  • מתבסס על 1099 מאושפזים בוואהן סין[23]
  • 69% שיעול
  • 38% עייפות
  • 34% ליחה
  • 22% חום 37.5-38
  • 22% חום מעל 38
  • 19% קוצר נשימה
  • 15% כאבי שרירים
  • 14% כאבי גרון
  • 14% כאבי ראש
  • 12% צמרמורות
  • 5% נזלת
  • 5% בחילות
  • 4% שלשול
  • מצבים בהם מומלץ להפנות למיון מתבסס על המלצות משרה"ב[20]
  • מדדים חיוניים אינם יציבים בגורמי סיכון (לשקול)
  • קושי לשתות, הקאות X3, שלשול X 6
  • חולשה קיצונית / פרה-סינקופה
  • קוצ"נ – כגון קושי לסיים משפטים
  • בלבול חדש
מהלך קורונה 19-2.png

מניעת החמרה של חולים מורכבים - בתקופת COVID-19

המידע שבדף זה נכתב על ידי חברי ועד איגוד רופאי המשפחה: ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר איתן לבון, ד"ר אסי סיקורל, פרופ' שלמה וינקר, ד"ר שני אפק.


עדכון 10.4.2020

נקודות מרכזיות

  • יש לברר האם המטופל נמצא בבידוד יחסי
  • יש לזהות תחלואה שדורשת טיפול דחוף אך שנשארה חבויה בשל חשש מ-COVID-19
  • יש לזהות גורמי סיכון משמעותיים להחמרה
  • יש לקבוע יעדי איזון מציאותיים - למניעת החמרה בטווח הקצר, ופחות לסיבוכים ארוכי טווח
  • יש להימנע משינויי תרופות ככל שניתן, במידת הצורך להתחיל משינויים לא תרופתיים
  • יש לברר רצון בהנשמה אם תהיה החמרה ורצוי למלא הנחיות מקדימות
  • יש לוודא שיש מענה לצרכים בסיסיים, מזון, תרופות, מים, חשמל, תקשורת, ביטחון אישי, ולהפנות לגורמי תמיכה בעת הצורך. לתעד פרטי איש קשר והאם קיים מטפל עיקרי בבית

האתגרים שעל הפרק

  1. יתר לחץ דם, סוכרת, מחלת ריאה כרונית, [COPD‏ (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) בעיקר] הם גורמי סיכון משמעותיים לתחלואה קשה בחולי COVID-19. אך איננו יודעים מה הקשר בין חומרת המחלה ומשכה לבין דרגת הסיכון, והאם איזון קפדני קשור פרוגנוזה (Prognosis)
  2. רוב שירותי הרפואה כעת ניתנים מרחוק- בטלפון, וידאו ואפילו בקשות כתובות בלבד. בדיקה פיזיקלית נשמרת למצבים בהם לא ניתן לתת מענה לא-פרונטלי ולא ניתן לדחות את הבדיקה
  3. חשש מטעות באבחנה - סימני החמרה במצב הבסיסי או הופעת בעיות רפואיות משמעותיות חדשות יכולים להיות משויכים ל-COVID-19 ולהפך
  4. בידוד חברתי - לפי הנחיות משרד הבריאות וראש הממשלה - אין יציאה מהבית אלא לצרכים חיוניים. מטופלים נמנעים מהגעה למרפאות, לבדיקות דם ואפילו לבתי המרקחת. רוב הזמן ההימנעות מוצדקת אולם מטופלים רבים חוששים לפנות להערכה רפואית גם כשיש בעיה דחופה המחייבת התערבות
  5. אפשרות ליציאה מאיזון של מצבים רפואיים שהיו בשליטה:
    • כתוצאה משינוי הרגלים בזמן הבידוד: תזונה, פעילות, עישון וכדומה
    • חסר בתרופות למשל בשל חשש מהגעה לבית מרקחת, קושי כלכלי, ירידה בנגישות לעמותות תמיכה
    • שינוי תרופתי שנובע משמועות לא מבוססות על נזק אפשרי מתרופות למשל ACEI‏ (Angiotensin-Converting-Enzyme Inhibitors)‏/ARB‏ (Angiotensin II Receptor Blockers) או התחלה של תרופות ללא ביסוס מדעי
    • חרדה/עצבנות/מתחים משפחתיים
  6. הסתייגות משינויים תרופתיים בשל יציאה מאיזון:
    • חשש מתופעות לוואי של הטיפול - נפילות/פגיעה בתפקוד כלייתי/תגובה לא רצויה לתרופות אשר אם יקרו – עשויים מלבד הפגיעה הראשונית – להוביל להדבקה בשל צורך בהגעה למרפאה/בית החולים
    • חשש זה מתעצם בתקופה שחלק ניכר מהמבוגרים נמצאים לבד בביתם, בדיקות מעבדה ודימות פחות זמינות
  7. ירידה משמעותית בזמינות הרפואה היועצת - על רקע סגירת שירותים רבים במרפאות החוץ ואשפוזי היום של בתי החולים, ירידה בזמינות יועצים בקהילה - מעבירים את הנטל לרופאי משפחה שעסקו פחות בנושאים אלה בשגרה
  8. פגיעה כלכלית עקב אבדן מקורות הכנסה, עם קושי במימון טיפול רפואי יקר
מתוך הבנה כי מדובר במטופלים בסיכון מומלץ לבצע פעילות יזומה לאיתור והדרכה של המטופלים הללו או לנצל פניות שלהם למעקב מוגבר
  1. יש להדריך להקפדה יתרה על כללי בידוד נכונים, הדרכה על שימוש במסיכות (לא מונע צורך בריחוק) ושימוש נכון בהיגיינת ידיים
  2. יש לשקול עבור כל מקרה את מאזן התועלת והנזק שבבידוד המוחלט מהמשפחה בהתאם למצב נפשי/סיעודי/תוחלת חיים צפויה. ישנם מצבים בהם איכות חיים עשויה להיות חשובה יותר ממשך חיים – זה נושא לדיון עם המטופל ומשפחתו, תוך שמירה על כללי ריחוק והחוקים והתקנות הרלוונטיים (Relevant) לאותו יום
  3. יש לברר באופן יזום אם יש יציאה מאיזון או בעיות רפואיות אחרות כעת שעשויות להוות סיכון מיידי. אם המטופל נמנע מפניה עצמית למרות צורך רפואי יש לברר את הסיבות כדי למנוע הישנות, הפחתת סיכון בעתיד וטיוב הטיפול
  4. יש לברר גורמי סיכון ליציאה מאיזון (הרגלי חיים, בדידות, מצב נפשי, נגישות לשירותי בריאות, שינוי בגורם מטפל – סידור והיכרות עם הטיפול התרופתי)
  5. יש להימנע משינויי מינון וטיפול שאינם הכרחיים, יש לקחת בחשבון כי לא תמיד ניתן לבצע מעקב מעבדתי לניטור השפעת השינוי
  6. יש לקבוע יעדי איזון מציאותיים - בעיקר למניעת החמרה בטווח הקצר, פחות התייחסות לסיבוכים ארוכי טווח
  7. יש לסכם מנגנון מעקב עם המטופל הזקוק לכך אם בשל אי יציבות ואם בשל שינוי בטיפול - לייצר נגישות מרחוק למרפאות במגוון דרכים, על מנת לשמור על נגישות לשירותי רפואה תוך הפחתת סיכון
  8. יש לשקול ביקורי בית אצל חולים שבריריים הזקוקים להערכה פיזית, שאינה סובלת דיחוי
  9. מומלץ להיעזר בממשקי ייעוץ של רופאים יועצים, לצורך טיוב טיפול במצבים מורכבים הדורשים חוות דעת יועץ
  10. יש להימנע מבירורים/מעקבים אמבולטוריים (Ambulatory) שאינם דחופים – לברר האם ישנם כאלה והאם סובלים דיחוי
  11. יש לסייע בהפניה לגורמי תמיכה למטופל הזקוק לכך (גישה למזון/תרופות/קושי נפשי או בדידות)
  12. לרופאי המשפחה תפקיד חשוב בקידום השיח עם המטופל על העדפות סוף חיים
  13. לאור התדרדרות מהירה היכולה להופיע בחולי -COVID-19, יש חשיבות בניהול שיח מורכב מבעוד מועד, ודיון עם המטופל לתרחישים אפשריים, על מנת שהתגובה לתרחישים תהיה האופטימלית עבור כל מקרה לגופו. לפירוט: תכנון יעדי טיפול בזמן COVID-19, כולל התייחסות לייפוי כוח והנחיות מקדימות
  14. מומלץ לברר מבעוד מועד אם המטופל חתם על ייפוי כוח רפואי[24], או השאיר הנחיות מקדימות[25]. במקרים המתאימים רצוי לברר האם מונה אפוטרופוס. יש לוודא קיום עותק זמין של המסמכים הרלוונטיים.

המלצות רלוונטיות למצבי חולי מסוימים

שינויי באורחות חיים שעשויים להחמיר מחלות רקע

  1. עישון - המלצה לנצל המשבר לצורך הפסקת עישון, אפשר להציע מדבקות/טיפול תרופתי/ליווי טלפוני
  2. קפה / תה (האם שינוי במינונים)
  3. יושבנות (האם יש אפשרות לבצע פעילות גופנית מותאמת למצב הגופני מול הטלוויזיה / סיבוב בחצר?)
  4. צריכת מזון מעובד/פחמימות/מלח
  5. אם יש יציאה מאיזון - לנסות לשים דגש רב יותר מהרגיל על אורחות חיים בטרם ניגשים לשינויים בתרופות
  6. ניתן להמליץ לתקופה זו להימנע לחלוטין ממלח ומזון מעובד/מתוקים/פחמימות ריקות לתקופה זו כתחליף לשינויים תרופתיים

מצב נפשי והשפעתו על איזון גורמי סיכון

ראו המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת ה-COVID-19

מחלות ריאה כרוניות

ראו: COVID-19: GINA ANSWERS TO FREQUENTLY ASKED QUESTIONS ON ASTHMA MANAGEMENT מ-25 במרץ 2020 וכן GOLD COVID-19 GUIDANCE מ-6 באפריל 2020.

  1. יש להמשיך בטיפול המניעתי הקבוע
  2. אינהלציות - עדיף להימנע בבתים בהם יש אנשים נוספים. ישנה הנחיה[26] להימנע ממתן אינהלציה במרפאה. לכן השימוש הוא במשאפים (לרשימת המשאפים הזמינים לטיפול במערכת הנשימה במבוגרים, והוראות שימוש בהם). ניתן להציע שימוש ב-Spacer‏[27] קנוי או מאולתר (בקבוק פלסטיק קטן – חור למשאף בתחתיתו ונושמים דרך פתח הבקבוק) על פי סקירת Cochrane‏[28] – שימוש ב-Spacer לא נחות משימוש באינהלציות במטופלים שאינם נמצאים במצב קשה. ולפי סקירה נוספת[29] – Spacer מאולתר לא נחות מ-Spacer קנוי] (משאף וספייסר נועדו לשימוש אישי ולא להעברה בין בני הבית)
  3. בהחמרה משמעותית - יש להשתמש בסטרואידים סיסטמיים (Systemic steroids) לזמן המינימלי האפשרי
  4. בדיקות תפקוד ריאתי/תגר - רק במצבים חריגים המצדיקים זאת

יתר לחץ דם

  1. בהיעדר הוכחה על תועלת באיזון קפדני ביותר להורדת סיכון בעת הידבקות ב-COVID-19, אנו ממליצים להימנע מאיזון קפדני מדי של חולים מאוזנים חלקית או שאינם מאוזנים. טווחי המטרה צריכים להיות כאלה שיאפשר להימנע מהחמרה קלינית בשל יתר לחץ הדם, ופחות לצורך מניעת סיבוכים ארוכי טווח בשלב זה. הסיכון שבסיבוכים כגון נפילות/הפרעה כלייתית והחשיפה המיותרת למערכת הבריאות בתקופה של צורך בבידוד בית - לא מוצדק כעת
  2. ACEI / ARB - אין, נכון ל-5 באפריל 2020, המלצה להפסיקם בשל העדר עדות לנזק בהמשך הטיפול למרות קשר נסיבתי לנגיף[30][31][32]
  3. זיהוי החמרה - האם קוצר נשימה/בצקות/בחילות/כאבי ראש/כאבים בחזה/עליה מהירה במשקל. אם קיימים, לארגן בדיקה גופנית בהקדם – במרפאה, בביקור בית או אף במיון. (להקפיד על מסיכה לנבדק ומיגון לרופא הבודק – לפחות מסיכה כירורגית + כפפות)
  4. שינוי תרופתי - רק אם אין ברירה – ולאחר מעקב קפדני ושינוי אורחות חיים אין שיפור. שינוי תרופתי צריך להיות תוך מעקב טלפוני צמוד. אם מוחלפת תרופה - החמרה הקשורה להסרתה עלולה להגיע גם שבועיים לאחר השינוי. תוספת תרופות ACEI‏/ARB/משתנים - עשויים לגרום להחמרה בתפקוד כלייתי והפרעות אלקטרוליטריות (Electrolyte imbalance). יש לתאם בדיקת דם במרפאה או ביקור בית מספר ימים לאחר השינוי. יש לתכנן את מהלך השינוי בהתאם לזמינות בדיקות שכאלו ומול יומן מעקב מובנה, בעדיפות לא לקראת סוף השבוע כדי לאפשר מעקב טלפוני

סוכרת

  1. אם אין אפשרות לניטור סוכר בבית יש לברר סימנים קליניים של יציאה מאיזון – היפר או היפוגליקמיה (Hyper or hypoglycemia)
  2. יש לוודא נגישות רציפה לטיפול. במטופלים בהזרקה – יש לברר מי אחראי על מתן הטיפול וניטור הסוכר
  3. יש לברר אם נעשה שינוי משמעותי בתזונה לאור ההסתגרות בבית. גם מבחינת הרגלי אכילה וגם מבחינת היצע המזון
  4. יציאה מאיזון (גבוה/נמוך) יכולה להעיד על מחלה חריפה – יש לשאול על כך
  5. אם הסוכר אינו מאוזן עדיפה היפרגליקמיה קלה על היפוגליקמיה. יש להתחשב בגיל וגורמי סיכון בקביעת יעדי מטרה. יעדי הטיפול הם לצורך מניעת התדרדרות מיידית ולא למניעת סיבוכים ארוכי טווח

המלצות לטיפול בחרדה על ידי רופא/ת משפחה, בתקופת ה-COVID-19

המידע שבדף זה נכתב על ידי חברי ועד איגוד רופאי המשפחה: ד"ר רונן ברקת, ד"ר יעל גילרמן, ד"ר אסי סיקורל, ד"ר איתן לבון, ד"ר שני אפק.
בהתייעצות עם ד"ר ירון גורן, ד"ר עידו לוריא, יושב ראש החברה לבריאות הנפש בקהילה, ד"ר צבי פישל, יושב ראש איגוד הפסיכיאטרים.


עדכון 10.4.2020.

תקופה זו מאופיינת בדאגה בריאותית, חוסר ודאות כלכלית, בידוד חברתי, אבדן סדר יום, איבוד מסגרות תמיכה, וצמצום פעילות גופנית. כל אלו יכולים להחמיר מצבים הקשורים בבריאות הנפשית (דיכאון וחרדה, בעיקר).

  1. אלימות פיזית/מינית או הזנחה - יש לברר האם יש בעיה הדורשת התערבות גורמי רווחה ואכיפה כגון אלימות או הזנחה. ראו אלימות במשפחה
  2. התמכרויות וגמילה - המצב עלול לגרום לירידה בזמינות חומרים ממכרים ובעקבות כך לתסמונות גמילה או לחלופין להגברה של השימוש אצל מטופלים מכורים. לצורך כך המרכז הישראלי להתמכרויות מפעיל קו סיוע למטופלים וגם למטפלים:
    1. קו סיוע לאנשים המתמודדים עם התמכרויות, הפועל בימים א'-ה', בין השעות: 13:00-15:00, ומספרו: 0548266569
    2. קו סיוע לאנשי מקצוע, הפועל בימים א'-ה', בין השעות: 14:00-16:00, ומספרו: 0542012077
  3. מעקב/טיפול פסיכיאטרי ומסגרות שיקום - יש לוודא כי מטופלים הנמצאים במעקב פסיכיאטרי שגרתי ממשיכים טיפול ומעקב. קיימת אפשרות למעקב טלפוני/בווידאו וכן להעברת מרשמים בפקס במקרים שמתאימים לכך. מטופלים פסיכיאטרים נמצאים בסיכון להזנחה בהיעדר מסגרת תומכת. מומלץ לוודא אם יש מסגרת חלופית למסגרת הרגילה, אם אין - לנסות לחבר לגורמי תמיכה חלופיים
  4. גורם (Trigger) להחמרת מחלות כרוניות - מצבים רגשיים יכולים להוות גורם ליציאה מאיזון מחלות כרוניות, באופן ישיר או בעקיפין (ירידה בתנועתיות, הגברת עישון, שינוי בתזונה). אם עולה חשד כזה, מומלץ לכתוב יומן העוקב אחר המחלה הרלוונטית (למשל לחץ דם, מצב נשימתי וכדומה) במקביל לתלונות רגשיות לבירור הקשר בין ה-Trigger הרגשי ליציאה מאיזון מחלת הרקע
  5. דיכאון וחרדה – יש להיות ערניים בכל תקשורת עם המטופל לסמני דיכאון וחרדה. מומלץ לשאול שאלות כלליות שייתכן ודרכם יעלו הקשיים. תחילה לשאול לגבי ההתנהלות היומיות בבית – מה עושים במשך היום. ובהמשך לשאול על שינויים בהרגלי השינה והאכילה, לברר קיום Anhedonia (העדר יכול לחוות הנאה) או התקפי פאניקה (Panic attack). אם עולים קשיים אפשר לומר שסך הכל התגובות הן צפויות ותקינות למצב הנוכחי ולשאול האם לדעת המטופל תגובותיו חריגות יחסית לסביבה או מדאיגות. במקרה שכן – יש לשלול אובדנות או מצב חירום פסיכיאטרי אחר. אם אין רושם לצורך בהפניה דחופה ישנן מספר אפשרויות לסייע:
    1. ניתן להציע טיפולים לא תרופתיים[33][34]:
      • שמירה על קשר עם חברים/משפחה – לחלוק את הדאגות ולשמוע גישות התמודדות שונות עם המצב
      • עזרה לאחר – הרבה אנשים זקוקים לעזרה טכנית בימים אלו – ניתן להתקשר ל-1221 להציע עזרה או לברר ברשות להתנדבות[35]
      • אורח חיים בריא - שמירה על תזונה ועל פעילות גופנית, שינה מספקת
      • התמקדות בדברים שעבורם יש לך שליטה:
      • מה אני יכול לעשות כדי להתכונן לבאות (למשל בירור זכויות רלוונטיות באתר כל זכות[36])
      • שמירה על מינון סביר של חדשות ועדכונים - תוך הימנעות משמועות וקבלת מידע ממקורות מוסמכים בלבד. עדיף להימנע מרדיו וטלוויזיה שפועלים רצוף על ערוץ חדשות, אלא לבחור מתי מאזינים לחדשות במינונים סבירים
      • לתכנן שגרה חדשה ומועילה, לעשות דברים שאוהבים, להציב מטרות אישיות לתקופה הקרובה
      • להעסיק את המוח – למידה מרחוק, משחקי חשיבה, קריאה
      • טכניקות הירגעות – נשימות/Mindfulness/התמקדות בהווה, חיבור לטבע – אפילו בחצר לכמה דקות/נוף
      • ניתן להציע לפנות לקווי הסיוע הטלפוניים (ראו לקט חלקי - שירותים ומספרי חירום "אלימות במשפחה ותקיפה מינית") כמו ערן (עזרה ראשונה נפשית)[37] בטלפון 1201, סה"ר (סיוע והקשבה ברשת)[38], והמוקדים טלפונים של הקופות
    2. טיפולים תרופתיים:
      • אם מדובר באירועים נקודתיים של חרדה ניתן להציע נטילה בעת הצורך של בנזודיאזפנים (Benzodiazepines) תוך שמציינים כי קיימת אפשרות להתמכרות בשימוש ממושך ולא מפוקח. עדיפות לבעלי טווח בינוני ארוך (Vaben במינון 5 מיליגרמים‏, Lorivan במינון של 0.5 מיליגרם או של Assival במינון 5 מיליגרמים)
      • ניתן להציע טיפול בנוגדי דיכאון אם הרושם הוא שהבעיה תימשך זמן מה כולל ירידת מצב רוח באופן מתמשך, חוסר יכולת להנות (Anhedonia), קשיי תפקוד
      • ניתן להיעזר בעזר החלטה[39] בהתאם לתופעות לוואי
      • יש להקפיד לבדוק אינטראקציות (Interactions) עם תרופות קיימות
      • מי שכבר נוטל טיפול נוגד דיכאון, לשקול להעלות מעט את המינון לתקופה זו
      • אם יש קשיי שינה שמלווים את הפרעת מצב הרוח- לשקול להתחיל טיפול ב-Mirtazapine אם עוד לא הוחל טיפול נוגד דיכאון

האיגוד הפסיכיאטרי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית מפעיל קו חם לסיוע נפשי לרופאים שפעיל 24 שעות ביממה בטלפון 098891302. הנכם מוזמנים לעשות שימוש בשירות זה.

אלימות במשפחה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר חגית דסקל ויכהנדלר - מנהלת מרפאת קרית טבעון, מחוז חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית
יו"ר ועדה לנושא אלימות במשפחה ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע, מחוז חיפה וגליל מערבי
יו"ר משותפת - קבוצת עניין בנושא אלימות במשפחה - WONCA
מייל hagitdascal1@gmail.com


עודכן 24 ביולי 2020.

בימים קשים אלה חשוב לזכור כי המתח, הלחץ והאינטנסיביות של השהייה עם המשפחה במקום סגור מעלים באופן משמעותי סיכון להתפרצות או הסלמה של כל סוגי האלימות במשפחה (רגשית, פיזית, מינית, כלכלית והזנחה של קטינים/חסרי ישע).

הדברים עלולים לקרות בכל משפחה, ללא קשר למין, גיל, מוצא או מעמד סוציואקונומי (Socioeconomic). ה"כליאה" בבית עם הפוגע עלולה להיות קשה מנשוא.

10 טיפים - איך צוותי הקהילה יכולים לסייע

  1. לשאול, להקשיב ולתמוך – אפשרי גם טלפונית! בבידוד קיים קושי לשוחח בפרטיות. ניתן לשאול על אלימות ישירות אך ורק לאחר שמבררים אם בטוח עבור המטופל\ת לדבר. במקרים בהם ידוע על אלימות בעבר\כשמעריכים שקיים סיכון ניתן ליצור קשר יזום בזהירות.
  2. עשייה במקרה של סיכון מיידי - בכל מצב של אלימות פיזית או סיכון מיידי - להנחות המטופל\ת לפנות למשטרה במוקד 100 \ אפליקציית חירום 100 (לחיצה לחיוג אוטומטי למשטרה ושידור בזמן אמת של מקום האירוע)
  3. מקומות להפנות אליהם - ברוב הערים פועלים מרכזי טיפול באלימות במשפחה או עו"ס המתמחה בכך. זהו גורם הטיפול המומחה בתחום. קווי חירום – ארצי 118 \הודעת טקסט ל-055–7000128. לאחר שעות עבודה ניתן לפנות למוקד עירוני 106. הפניה למקלטים לנשים מוכות נעשית באמצעות הרווחה או המשטרה
  4. התייעצות - יש ליצור קשר עם הוועדה לנושא אלימות במשפחה ופגיעה מינית (קיימת בכל מחוז בקופות החולים ובכל בית חולים). במקרים דחופים - לפנות טלפונית
  5. קשישים, קטינים, וחסרי ישע - אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה. חשוב להעריך עומס מטפל ולהיות קשובים, להתייעץ עם גורמים נוספים במידת הצורך כדי להקל. כאשר יש חשד סביר להתעמרות כלפי קטינים או חסרי ישע – מעבר להתייעצות עם ועדת האלימות המוסדית קיימת גם חובת דווח לעו"ס לחוק (פקיד סעד\משטרה)
  6. חשוב לשים לב - חשובה הסתכלות כוללנית על המשפחה - חשוב להיות קשובים לרמזים ! לזהות אם מישהו מבני המשפחה סובל מבעיות רקע (כולל בתחום בריאות הנפש) ומועד למצוקה או התפרצות אלימה, האם יש בן משפחה רגיש שעלול להפוך לקורבן, איזה עומסים\וקשיים\טריגרים ספציפיים המשפחה חווה, האם היו אירועי אלימות קודמים.
  7. הפחתת מתחים - ניתן להציע ולכוון לפעילויות ומקורות מידע שיסייעו להעביר את הזמן, בפרט לילדים. לכוון לפעילויות שעשויות להפחית מתחים: נשימות\הרפיה, התעמלות, האזנה למוזיקה, ריקוד. לעודד לקיום קשר טלפוני\בווידאו עם גורמי תמיכה, חברים, משפחה. בניית סדר יום קבוע יכולה לסייע בהפחתת מתחים ומצוקה נפשית. כשיש תינוקות קטנים – חשוב להדריך את ההורים: כשתינוק בוכה – לבדוק אם רעב, עייף, זקוק להחלפת חיתול ? לפעמים נצליח להרגיע את התינוק. להנחות: אם בדקת שהתינוק בטוח והבכי מרגיז אותך התרחק\י קצת כדי להירגע כמה דקות. אסור לטלטל תינוק !
  8. טיפול תרופתי או הפניה לבריאות הנפש - לעיתים, במקרים מתאימים – פוגע \ נפגע - יש לשקול טפול תרופתי הרגעתי ו\או ייעוץ\טיפול בבריאות הנפש. במקרים אלה חשוב מאוד לשמור על קשר ורצף טיפולי בין המטפלים השונים
  9. מה עוד אפשר להציע ? ניתן להפנות לייעוץ משפטי והוצאת צו הרחקה; להדריך לבנות תוכנית הגנה
  10. ההנחיות לגבי סודיות ותיעוד - כאשר המטופל\ת מעוניין בעזרת המטפל\ת ליצירת קשר עם גורמי טיפול מחוץ למוסד כגון רווחה\משטרה - יש צורך בחתימה על טופס ויתור על סודיות רפואית. אם לא ניתן להחתים פיזית – יש לשוחח באופן ברור על כך ולכל הפחות לתעד הסכמה טלפונית. תיעוד אלימות ברשומה הממוחשבת חשוב, אך עלול לסכן את המטופל\ת אם לפוגע אפשרות גישה למידע. היזהרו והתייעצו עם ועדת אלימות לפי הצורך.
קישור לוובינר בנושא אלימות במשפחה בעידן הקורונה מטעם ארגון רופאי המשפחה העולמי WONCA (באנגלית, כולל הדגמת משחק תפקידים – שיחה טלפונית רופא\מטופלת) - https://youtu.be/3bmX-fYJTrw

שיחה מרחוק - אלימות משפחה

דף זה – משלים דף של "אלימות בין בני זוג -תקשורת ומענה ראשוני" (לזמני שגרה וביקורים פרונטלים - מצורף בהמשך) ומפרט טיפים ספציפיים לשיחה מרחוק. יש לשאול על אלימות במצבים בהם ידוע על אלימות בעבר\שבשיחה ישנם רמזים למתחים חריגים במיוחד, באיזשהו שלב במהלך השיחה:

תוכן דוגמאות
בטיחות המטופל\ת חשובה ! כל שיחה עלולה לסכן את מי שחשוף לאלימות בביתו. לכן לפני כל תשאול על אלימות בשיחת טלפון או וידאו - חשוב לברר מי נמצא בסביבה והאם בטוח לדבר
  • האם את\ה לבד בחדר ?
  • האם בטוח עבורך לדבר כעת ? תענה\י לי בכן או לא
  • אם לא – אמור\אימרי "מספר שגוי" ונתק\י
  • מתי יתאים לך שאתקשר שוב ?
פתיח, ברור השלכות המצב, הגבלות, העדר בית הספר\עבודה\מצב כלכלי\מתח
  • מה שלומך ? איך המצב הנוכחי משפיע ?
  • מי בבית ? מי עובד ? האם יש מתחים חריגים ? איך המצב הכלכלי ?
ברור קיום אלימות
  • לפעמים מצבי מתח מובילים לאלימות
  • האם מישהו פוגע בך או מאיים עלייך ?
  • [ אם כן ]– תוכל\י לפרט ? האם הייתה אלימות פיזית ?
ברור סכנה מיידית – ניתן להשתמש בשאלות סגורות אם יש קושי להשיב
  • האם האלימות מחמירה ?
  • האם את\ה מרגיש\ה בטוח\ה להשאר בבית ?
  • האם את\ה מפחד\ת מבן זוגך ?
  • האם יש נשק בבית או סימנים שמדאיגים אותך ?
ברור סכנה לילדים \ חסרי ישע אחרים
  • האם את\ה דואג\ת לילדים?
  • האם הילדים בסיכון ?
לברר יש גורמי תמיכה, האם מתקיים בקשר עם בני משפחה וחברים
  • האם סיפרת למישהו ?
  • האם פנית לעזרה ?
  • האם את בקשר עם משפחה\חברים\שכנים ?
לתמוך, להעצים
  • אני מאמין\ה לך.
  • זו לא אשמתך
  • את\ה לא לבד. לצערנו זו בעיה שכיחה
להפנות
לשדר שהשירותים עובדים, יש אפשרויות פניה גם באופן "שקט" במסרונים, למשל.
  • במקרה שיש סיכון מיידי או איום חשוב לחייג למשטרה במוקד 100, אפשר לפנות גם באפליקציה בלי צורך לדבר....
  • אני ממליצ\ה שתפני\ה לקו חירום...\ להוציא צו הרחקה...
  • אני רוצה להפנות אותך למרכז טיפול באלימות במשפחה. אני יכול\ה לקשר אותך איתם
  • האם תרצי שאני אתקשר עבורך למשטרה או למישהו אחר ?
להציע תוכנית הגנה
  • סימן\מילת קוד עם שכנה\ילדים – להזמנת משטרה
  • הורדת אפליקציה של המשטרה לקריאה שקטה
  • תיק עם כסף, תעודות, מפתחות, מספרי טלפון חשובים, תרופות, בגדים להחלפה במקום נגיש למקרה חירום
  • טלפון נייד טעון, מטען זמין
  • איתור מקום אליו ניתן לברוח במידת הצורך
לתכנן מעקב
  • מתי תוכל\י לשוחח שוב ?
  • האם יהיה בסדר שאתקשר שוב ?
  • בכל מקרה שתרצי לדבר תתקשר\י למרפאה ותבקשי שיעבירו אותך אלי. אני אתן הוראה במשרד שאם את מתקשרת יעבירו לי את השיחה

https://pdfhost.io/v/gYvqnkHIr_IRISi_Guidance_for_General_Practice_teams_phone_and_video_.pdf

אלימות בין בני זוג - תקשורת ומענה ראשוני

מטרה פירוט / דוגמאות
לשאול ולהקשיב

לאחר תשובה חיובית:

לברר דאגות וצרכים.

  • ביחידות ופרטיות
  • באמפתיה
  • ללא שיפוטיות או האשמה

פתיח

  • בהרבה משפחות יש מתחים
  • להרבה אנשים קשיים עם בן/בת הזוג או מישהו אחר שגר איתם
  • ראיתי אנשים עם בעיה / סימפטום / סימן כמו שלך שסבלו מבעיות בבית
  • היריון: יש מצבים בחיים בהם תיתכן מתיחות בבית. למשל, סביב היריון ולידה

שאלות כלליות

  • איך המצב בבית ?
  • איך היחסים עם בן/בת זוגך ?
  • האם יש משהו שמשפיע על בריאותך כרגע ?

שאלות ספציפיות

  • האם בן/בת זוגך או מישהו בבית מעליב אותך או מתנהג כלפיך בבריונות ?
  • האם את/ה מפחד/ת מבן זוגך ?
  • האם בן/בת זוגך מנסה לשלוט בך, למשל לא נותן לך כסף או מונע/ת ממך לצאת מהבית ?
  • האם בן/בת זוגך מכריח/ה אותך לקיים יחסי מין?
  • האם בן/בת זוגך או מישהו אחר בבית איים לפגוע בך באופן כלשהו ? אם כן – מתי ?
  • האם בן/בת זוגך איים/ה להרוג אותך ?
להעצים

להביע הבנה, אמון, הסרת אשמה

  • את/ה לא לבד, לצערנו זו בעיה שכיחה
  • זו לא אשמתך
  • לכל אחד/ת מגיע להרגיש בטוח/ה בביתו/ה
  • לאף אחד/ת לא מגיע לקבל מכות
להגביר ביטחון,

לדבר על בטיחות והגנה.

  • למי את/ה יכול/ה לספר ?
  • האם יש לך גישה לכסף אם תצטרכ/י לעזוב ?
  • אם תצטרכ/י לעזוב לאן תוכל/י ללכת ?
  • האם תיקח/י אתך את הילדים ?
  • לבצע הערכת מסוכנות ראשונית (פחד/סיכון לילדים/נשק/איומים/מעקב/פרידה/רושם לסיכון)
  • להציע תוכנית הגנה
לתמוך,

לתת מידע וסיוע ליצירת קשר עם שירותים וגורמי תמיכה.

  • מה היה הכי עוזר לך ?
  • האם היית מסכים/ה לקבל הפניה או מידע לאן ניתן לפנות במצבים כאלה ?
  • הרבה אנשים במצבך הצליחו לשפר את המצב, זה אפשרי.
  • אני מתייחס/ת למה שאמרת ברצינות. אם תצטרכ/י עזרה אני פה
  • כיבוד האוטונומיה: טיפול ממוקד במטופל/ת, בצרכיו/ה ורצונותיו/ה. לא לומר מה לעשות
  • לתת מידע

http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/136101/1/WHO_RHR_14.26_eng.pdf

שירותים ומספרי חירום - אלימות במשפחה ותקיפה מינית

מספרי הטלפון המקומיים באזור המרפאה (כל איש צוות\מרפאה ישלימו בהקדם)

חשוב ביותר להכיר את מספרי הטלפון המקומיים ביישוב בו נמצאת המרפאה.

מרכז/עובד/ת סוציאלי/ת טיפול באלימות במשפחה ________________

עובד/ת סוציאלי/ת לחוק – קשישים ___________________________

עובד/ת סוציאלי/ת לחוק – נוער _____________________________

מרכז אקוטי (Acute) לפגיעות מיניות (חדר 10) ______________________

מספרים לשירותים ארציים עיקריים

קישור לאתר אלימות במשפחה משרד הרווחה

קישור לחיפוש מרכזי טיפול אלימות במשפחה

  • משטרה - 100 \ אפליקציית חירום 100 לחיצה לחיוג אוטומטי למשטרה ושידור בזמן אמת של מקום האירוע
  • מגן דוד אדום - 101
  • מכבי אש - 102
  • מוקד עירוני (כולל מחלקת רווחה אחרי השעות) - 106
  • מטה ארצי להגנה על ילדים ברשת - 105
  • קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה וילדים בסיכון- משרד עבודה ורווחה 24/7 - 118    או באמצעות הודעת

טקסט ל-0557000128

  • סיוע משפטי לתחום אלימות במשפחה (צווי הגנה והרחקה מידיים וכדומה) - 0733927747, 0733927748, 0733927749, 0733927750
  • ער"ן עזרה ראשונה נפשית - 1201    ערבית: 0664542222 025630301
  • קו חירום ארצי לנשים נפגעות תקיפה מינית - 1202
  • קו פתוח ומרכז סיוע לנשים דתיות - 026730002
  • קו סיוע לנשים ערביות - 046566813
  • נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) תמיכה לנפגעי טרור ומלחמה 1800363363
שירותים לגברים
  • ויצ"ו גברים במעגל אלימות במשפחה - 1800393904
  • קו הסיוע הארצי לגברים ולנערים נפגעי תקיפה מינית - 1203
  • הקו הארצי לגברים במעגל האלימות במשפחה - מענה על ידי גברים - 026551159
  • קרבה בטוחה - מרכז לטיפול בבעיות אלימות ואלימות במשפחה בהנהלת אבי תפילי - 036484508
  • מרכז גליקמן - לטיפול באלימות במשפחה מטעם עיריית תל אביב ונעמת 036492469
שירותים למען הקשיש
  • "קו לזקן" קו סיוע לזקנים החשופים להתעללות והזנחה- ער"ן ו"אשל" - 1700501201
  • האגודה למען הזקן - 035791502
  • אוזן קשבת - 036204999
  • קשת, האגודה למען הקשיש - 036817351
  • עמותת "עמדא" למען חולי אלצהיימר - 035341274תבנית:רווח קשיח3 *8889
  • ער"ן לזקן עזרה ראשונה נפשית - 3201*
  • יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש - 026444569
שירותים לילדים ונוער

מרכזי הגנה (בית "לין") – מידע ומספרי טלפון לתאום

  • המועצה לשלום הילד - 026780606 Ncc@children.org.il
  • על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה - 036414508
  • נע"ן- נוער מקשיב לנוער, לפניות מצוקה של בני נוער - 036990552
  • יד ביד – אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה - 036203141
  • אוזן קשבת - ייעוץ לנוער והורים - 035226027
  • הקו הפתוח לתלמידים של משרד החינוך - 035602538
  • אל"י - האגודה להגנת הילד - 1800223966
  • המועצה לילד החוסה (פנימיות) - 036481913
  • ויצו – קו לייעוץ הורים בגיל הרך - 6968*
  • מכון אדלר ובזק - קו חם להורים במצוקה - 1800800955
  • ייעוץ טלפוני לחרדות ילדים מרכז שניידר - 039244955
מרכזים אקוטיים – פגיעה מינית (התייעצות עם כונן ותאום הגעה)
  • חולון - בי"ח וולפסון -"חדר 4" - 035028313, 035028055
  • חיפה – בי"ח בני ציון – "חדר 10" - 048359210
  • ירושלים – הדסה עין כרם - "בת עמי" - 026777222
  • שירות לעבודה סוציאלית - 026422758
  • באר שבע – בי"ח סורוקה - מיון - 086400462
  • שירות לעבודה סוציאלית - 086400327/08-6403799
  • טבריה – בי"ח פוריה – "מרכז טנא" - 046652481
טיפול נפשי - פגיעה מינית
  • דרך מערך בריאות הנפש \רווחה מקומיים
  • מרפאות ייעודיות ברחבי הארץ, (יש לברר בכל אזור)
דוגמאות
מרפאת "לוטם" איכילוב
מרכז בין תחומי בי"ח בני ציון
בי"ח לב השרון    ntm@lev-hashron.co.il
  • יחידות אשפוזיות ייעודיות לנפגעי/ות טראומה מינית – יש לברר דרכי פנייה/ צורך בהפניה דרך מיון
מרכז רפואי "ברזילי - 088674529
מרכז רפואי תל אביב – איכילוב - 036972084
מרכז רפואי רמב"ם - 047773037
מרכז רפואי רבקה זיו - 046828064 046828179

(*) לידיעתכם קיים מוקד תמיכה כללי לעובדי מערכת הבריאות ומשפחותיהם (פסיכולוגים ועו"סים, ניתן לפנות אנונימית לתמיכה וייעוץ) - 025080099

(**) קיימים שירותים נוספים, כולל מרפאות אמבולטוריות ויחידות אשפוזיות לנפגעי טראומה מינית. יש לברר על פי הצורך אפשרויות בכל אזור.

אוכלוסיות מיוחדות

להט"ב [לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (Lesbian, gay, transgender, and bisexual)]

נכתב על ידי ד"ר רותי גופן, מומחית ברפואת המשפחה, מרפאת כיכר הבימה, המרפאה הגאה של מכבי שירותי בריאות.

עדכון 13.4.2020.

חברות וחברים קהילת הלהט"ב עלולים להיות בסיכון מוגבר של פגיעה ממגפת ה-COVID-19 עקב מספר סיבות:

  1. שיעור המעשנים גבוה מקרב להט"ב – מעמיד אותם בסיכון יתר להדבקה ולתחלואה חמורה יותר
  2. שכיחות גבוהה יותר של HIV‏ (Human Immunodeficiency Virus): מהידוע, אנשים שחיים עם HIV ומטופלים ונמצאים במעקב כנדרש לא נמצאים בסיכון מוגבר. אולם, מי שאינו יודע שהוא נשא או שאינו מטופל – עלול להיות בסיכון מוגבר
  3. קיימת שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חרדה ואובדנות בקרב להט"ב. במצבי בידוד חברתי, סגר או עוצר מצבם של אנשים הסובלים מקשיים רגשיים/נפשיים עלול להחמיר. דגש מיוחד לגבי קהילת הטרנס (Trans) שם שכיחות גבוהה במיוחד של אובדנות, שעלולה להתגבר בצל המגפה
  4. שכיחות יתר של העדר גב משפחתי, בדגש על בני נוער וקשישים להט"ב. העדר תמיכה משפחתית עלולה להרע את המצב הרגשי וכן להביא קבוצות מוחלשות אלה למצבים של עוני ואף רעב
  5. הימנעות מצריכת שירותי רפואה - האוכלוסייה הלהט"בית נמנעת גם בשגרה מפניה לטיפול רפואי בשל ריבוי חוויות שליליות במפגשים עם צוותי רפואה. בעת הזו יש חשיבות יתרה לשמירה על נגישות שירותי הרפואה לחברי הקהילה. הצוותים הרפואיים עומדים כעת בפני עומס רב מאוד. במידת האפשר, חשוב לזכור שאנשים מקבוצות מוחלשות סובלים מהדרה, העדר גורמי תמיכה ועלולים להימנע מפנייה לעזרה. חשוב לאפשר להם לפנות, ולהיות קשובים ואמפתיים כדי שירגישו שיכולים לפנות לעזרה רפואית כאשר זקוקים לה

נספחים

נספח 1 - קישורים להנחיות ומקורות שמתעדכנים בתדירות גבוהה

  1. אתר משרד הבריאות - הנחיות מקצועיות מתעדכנות באופן שוטף
  2. ההמלצות הקליניות לטיפול בקורונה מטעם האיגודים המדעיים בהר"י
  3. Checklist to Prepare Physician Offices for COVID-19- AAFP
  4. כלים לטלמדיסין:

נספח 2 - ציוד מיגון נדרש במרפאה

בכל מרפאה יש לוודא קיום ציוד בכמות מספקת לצורך עבודה של כלל אנשי הצוות במשך שבועיים לפחות. בכל מרפאה ימונה אחראי להזמנת ציוד שיוודא דרכי הזמנת ציוד והגעתו למחסן המרפאה כולל חידוש מלאי הציוד כולל:

  1. מסכות כירורגיות - בכמות של 4 ביום לפחות לכל איש צוות
  2. חלוקים למיגון - בכמות של חלוק ליום לכל איש צוות קליני שעשוי לעבוד מול מטופלים הסובלים מקורונה
  3. מגיני פנים - בכמות של שני מגיני פנים לשבוע לכל איש צוות קליני שעשוי לבדוק מטופלים הסובלים מקורונה
  4. מסכות N95 בכמות של מסכה ליום לכל איש צוות קליני שעשוי לעבוד מול מטופלים הסובלים מקורונה
  5. מגבוני מדיוויפס בכמות של חבילה לכל חדר רלוונטי לשבוע
  6. מגבוני קלינל בכמות של חבילה לכל חדר רלוונטי לשבוע
  7. חומרי חיטוי נדיפים לידיים בכל חדר טיפולים ובחללים הציבוריים
  8. כפפות מכל הגדלים בכמות של חבילה לכל איש צוות קליני שעשוי לעבוד מול מטופלים הסובלים מקורונה בשבוע

נספח 3 - טבלת מעקב מחלות כרוניות בעת רפואה מרחוק

כרוני מרחוק 1.png
כרוני מרחוק 2.png
הערות והבהרות

מדדים חיוניים דווח טלפוני, בדיקה מרחוק - מתייחסים לדווח המטופל\מלווה או נתונים משוגרים מרחוק או התרשמות הבודק בשיחת טלפון\וידאו.

בדיקה בפועל - הכוונה לבדיקה ממשית - במרפאה\בית המטופל\מרפאה ייעודית\מיון.

מעבדה\עזר - הכוונה למעקב שכדאי לבצע במצב חירום או בכל מקרה אם מצב החירום\סגר נמשך מעל 8–12 שבועות.

תדירות מעקב טלפוני - ככלל במצב הנוכחי של התפרצות 19 COVID החולים הכרוניים, שברובם בגילאי 50 ומעלה, נמצאים בסיכון מוגבר להתדרדרות במקרה של הדבקה. על כן קיימת חשיבות לקיום קשר רציף וסדיר על ידי תור (טלפוני) לפי חומרה, מדדי טיפול ואיזון ופרמטרים אישיים ופסיכו-סוציאליים. רצוי כי המעקב יתבצע על ידי רופא \ אחות בתאום ביניהם. מומלץ כי המעקב יתבצע לפחות כל 2–3 חודשים כשהחולה מאוזן, מקפיד על הטפול ואין עדות לבעיות חריגות לאור המצב. אך ככל שהמצב הפרטני או הכללי קשה יותר כדאי לערוך מעקב צמוד יותר. חשוב להדגיש כי כדאי להעביר אחריות גם למטופל - להנחותו בכל ביקור לרשום לעצמו מועד מומלץ לתאום הביקור הבא. המעקב חשוב ביותר גם בילדים עם מחלות כרוניות.

כל ההמלצות הן כלליות בלבד, יש להפעיל שיקול דעת ולתפור תוכנית מותאמת לכל חולה וחולה!

בכל מקרה של החמרה רפואית יש להתוות טפול מתאים (לא כלול בטבלה).

נספח 4 - דוגמאות לניהול טריאז' ולשאלון מובנה

מיון מנהלי
טריאז' סיעודי / רפואי
מיון מנהלי 3.png

נספח 5 - סדרי עבודה במרפאה בזמן התפרצות

מערך הרפואה הראשונית (משפחה וילדים) מופעל במודלים שונים. מסגרת העבודה, מיקום המרפאה (עירונית, כפרית וכדומה), התנהלות המרפאה, אופי האוכלוסייה, שיעורי התחלואה הכרונית, תחלואה חריפה, שיעור הדבקה ב־19 COVID וגורמים נוספים משפיעים על אופן מתן השרות הרפואי.

נציע מודל של התנהלות בזמן התפרצות אשר מצריך התאמה לאופי עבודת המרפאה.

  1. מרפאות עירוניות
  2. מרפאות מרוחקות/ כפריות
  3. מרפאות יחיד
  4. מוקדי רפואה דחופה בקהילה
הנחות יסוד כלליות
  1. רוב החולים, בין אם חולי 19 COVID או שאינם קשורים לקורונה, יטופלו בקהילה
  2. הביקוש למענה רפואי גדול מההיצע ולכן יש חשיבות בתיעדוף נכון של חולים
  3. העדר תיעדוף גורר חלוקת משאבים שגויה ובזבזנית ומסכן את חיי המטופלים והצוות
  4. ניהול נכון של כלל המטופלים יפחית עומס בבתי חולים ויאפשר מתן מענה כוללני
  5. ניתן להפריד באמצעות כלים מובנים בין חולים שיכולים לקבל מענה מרחוק לאילו הזקוקים לבדיקת רופא פיזית ו/או דחופה
  6. יש להגן על הצוות ועל המטופלים מפני הדבקה במסגרת הפעילות המרפאתית
  7. שכיחות ההדבקה והתחלואה ב 19 COVID ישפיעו על אופי ההתנהלות במרפאה
התנהלות מרפאה עירונית בינונית/ גדולה במצב של תחלואה גבוהה ב־19-COVID

מומלץ לבצע טריאז' מוקדם לכלל הפונים למרפאה עם דגש על אזורי התפרצות. שאלון מקוון/ טלפוני יסייע בסיווג המטופלים והפנייתם לערוץ המתאים. ניתן להיעזר בשאלון שבנספח 4.

בזמן התפרצות מטופלים יוכלו לבקש בקשות מנהליות או לקבוע תור טלפוני/ וידאו בלבד.

כל פניה המצריכה בדיקה של המטופל תעבור לתהליך של טריאז' כפי שיפורט בהמשך. דוגמאות לתרשים זרימה להקלה על הטריאז' ושאלון מובנה ניתן למצוא בנספח 3.

  1. אופן הפניה:
    • בקשה מרחוק: טלפון/ שיחת וידאו/ אינטרנט/ מייל/ פקס
    • קביעת תור מקוונת/ מוקד קביעת תורים - בכפוף למילוי שאלון מובנה
    • פניה פיזית למרפאה
  2. סיווג סיעודי/רפואי של המטופלים:
    • תלונות רפואיות הקשורות לנגיף הקורונה או חשודים ככאלו שאינן מצריכות בדיקת רופא, לאחר שיעברו טריאז' ראשוני, יופנו לבדיקה לנגיף הקורונה בהתאם לצורך ולנסיבות, בבית או במוקדי בדיקה
    • תלונות רפואיות של מטופלים בבידוד או חולים ב-C0VID19 שתלונתם אינה קשורה ישירות למחלת ה- C0VID19 יטופל על פי נוהלי הקופה באמצעות הצוותים במרפאות, צוותים ייעודיים או מערך ניהול מרכזי וצוות התערבות ביתי ובמלוניות
    • פניות מנהליות או רפואיות אקוטיות, כרוניות ורפואה מונעת שאינן קשורות לנגיף הקורונה. ראו סעיף "ניהול רפואת שגרה"
  3. חשודים כחולים ב־19-C0VID המצריכים בדיקת רופא:
    • יש לשאוף להפרדה במקום ובזמן בין חשודים כחולים וחולי 19-C0VID לבין שאר המטופלים במרפאה
    • יש להקצות מיקום נפרד, ומומלץ כי יהיה עם כניסה ויציאה נפרדת
    • על כלל הצוות להיות ממוגן באופן מיטבי, כפי שפורט בסעיף "מוגנות אנשי צוות ומטופלים"
    • במידת האפשר ניתן להסתייע במרפאות סמוכות או מוקדים מרחביים ליצירת "מרפאות התפרצות" בהן תתבצע בדיקה מרוכזת של המטופלים החשודים או ידועים כחולי C0VID19
התפעול השוטף של המרפאה
  • יש לדאוג להעברת מידע מיטבית לקהל המטופלים - פרסום מקוון, הודעות SMS או קוליות מרוכזות עדכניות, פרסום במרפאה בשילוט ברור כולל תמונות
  • יש לדאוג לאספקה שוטפת של ציוד מיגון וציוד חיטוי
  • יש לוודא ניקוי וחיטוי תכוף של המרפאה בכל שעות הפעילות כולל ניקוי ידיות, מעקות, כפתורים ומשטחים, ריהוט וציוד רפואי. יש לדאוג לאוורור מרבי של חדרי הבדיקה וחללים ציבוריים
  • מומלץ על שומר סף בכניסה למרפאה לצורך ניטור הנכנסים למרפאה- תפקידיו:
  • יש לוודא שלא ייווצר עומס של מטופלים יש לסגור את הדלת לפי צורך
  • יש לוודא שלא יכנסו מטופלים ללא מסכה
  • יש להקפיד על תשאול על פי אלגוריתם + מדידת חום (מרחוק) - למנוע כניסת מטופלים עם מחלה חשודה ל 19 covid ללא תיאום
  • כדי לאפשר ניהול מיטבי של מטופלים לפני כניסתם למרפאה במצב של עומס, ניתן להיעזר בתקשורת באמצעות רמקול/ אינטרקום/ טלפון מחוץ לסניף
  • כחלק מהגנה מרבית על אנשי צוות והמטופלים:
  • כל פעולה הניתנת לביצוע שלא במגע ישיר מול מטופלים, תעשה בצורה טלפונית/ מקוונת או באמצעות תיבת בקשות/ מסמכים
  • צוותים אדמיניסטרטיביים יקפידו לכל הפחות על ריחוק פיזי ועבודה מאחורי מחיצת מגן
  • יש לוודא ציוד מגן תואם לתפקיד כפי שפורט בפרק על מיגון
  • צוותי הרפואה והסיעוד יעבדו בתיאום ושיתוף פעולה ואחראים על:
  • טריאז' וקביעת דחיפות
  • טיפול ומעקב לחולים חשודים לקורונה
  • מתן מענה מרחוק לחולים בבידוד
  • ניהול מעקבי שיגרה אחר חולים עם מחלות חריפות\כרוניות משמעותיות\מצבים נפשיים או משפחתיים הדורשים מעקב\בסיכון לתחלואת 19 COVID קשה

מרפאות כפריות/ מרוחקות

כללי
  • בשל פיזור האוכלוסייה ומרחקי ההגעה למרפאה/ מוקד / בתי החולים והצורך בהנגשה של שירותי רפואה לאוכלוסייה מרוחקת יש צורך בתשומת לב מערכתית למרפאות אלו ולצורכיהן הייחודיים על פי צורכי הצוות והקהילות
  • קביעת תורים למרפאות יעשה בתאום עם צוות המרפאה המכיר את התנהלות המרפאה והאוכלוסייה
  • ישנה עדיפות לקביעת תורים טלפונים תוך כדי מלוי שאלון מובנה (נספח 3) המסייע בסינון חולים בסיכון ואיתור חולים העלולים לסכן אחרים
  • יש לחתור להפריד במקום ובזמן את המטופלים החשודים או ידועים כחולי COVID19 וכאילו שאינם חשודים) במידת האפשר ניתן להסתייע במרפאות סמוכות או מוקדים מרחביים ליצירת "מרפאות התפרצות" בהן תתבצע בדיקה מרוכזת של המטופלים החשודים או ידועים כחולי COVID19
  • במידת האפשר ניתן לפעול ע"פ ההמלצות למרפאה עירונית תוך הפעלת שיקול דעת והתאמות למרפאה ולאוכלוסייה

מרפאות יחיד

במרפאת יחיד יש לבצע התאמות מקומית ע"פ אופן התנהלות המרפאה ואופי האוכלוסייה כפי שפורט לעיל.

ביבליוגרפיה

  1. OVID Ready Communication Playbook
  2. The Importance of Addressing Advance Care Planning and Decisions About Do-Not-Resuscitate Orders During Novel Coronavirus 2019 (COVID-19)
  3. Social Determinants of Health Equity. M. Marmot, J. Allen; American Journal of Public Health. Supplement 4, 2014, Vol 104, No. S4. https://ajph.aphapublications.org/doi/pdf/10.2105/AJPH.2014.302200
  4. Racial Health Disparities and Covid-19 — Caution and Context. M. Chowkwanyun and A. L. Reed. NEJM, May 6, 2020; DOI: 10.1056/NEJMp2012910.
  5. Risk factors for SARS-CoV-2 among patients in the Oxford Royal College of General Practitioners Research and Surveillance Centre primary care network: a cross-sectional study. S. de Lusignan et al. Lancet Infect Dis. May 15, 2020. https://doi.org/10.1016/S1473-3099(20)30371-6
  6. Ethnicity and COVID-19: an urgent public health research priority. M. Pareek et al. The Lancet. Vol. 395, Is. 10234, P1421-1422, May 02, 202. https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)30922-3/fulltext#
  7. Coronavirus (COVID-19) related deaths by ethnic group, England and Wales: 2 March 2020 to 10 April 2020. Office for National Statistics, UK. Release date: 7 May 2020.
  8. Are some ethnic groups more vulnerable to COVID-19 than others? Lucinda Platt, Ross Warwick; The Institute for Fiscal Studies, May 2020; ISBN 978-1-912805-75-4.
  9. 9.0 9.1 9.2 9.3 אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו. משרד הבריאות מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי. א. אברבוך, ש. אבני. ירושלים, ינואר 2019.
  10. בריאות וחוסן לרופאים/ות בימי קורונה
  11. כניסה למערכות מקוונות
  12. COVID-19
  13. Coronavirus disease 2019 (COVID-19): Epidemiology, virology, clinical features, diagnosis, and prevention
  14. 14.0 14.1 14.2 Clinical course and risk factors for mortality of adult inpatients with COVID-19 in Wuhan, China: a retrospective cohort study
  15. ACR Recommendations
  16. Lancet ,Viral load of SARS-CoV-2 in clinical samples
  17. NEJM, SARS-CoV-2 Viral Load in Upper Respiratory Specimens of Infected Patients
  18. Detection of SARS-CoV-2 in Different Types of Clinical Specimens
  19. 20.0 20.1 20.2 הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה (Corona) החדש 2019
  20. הנחיות ACOG לנשים בהיריון
  21. Olfactory and gustatory dysfunctions as a clinical presentation of mild-to-moderate forms of the coronavirus disease (COVID-19): a multicenter European study
  22. Clinical Characteristics of Coronavirus Disease 2019 in China
  23. ייפוי כוח רפואי
  24. באתר משרד הבריאות
  25. הנחיות לשימוש באינהלציה במוסדות אשפוז רפואי ומרפאות בקהילה בתקופת מגיפת ה 19-COVID - חוזר משרד הבריאות
  26. ד"ר רבקה ברוקס, נושמים לרווחה
  27. Holding chambers (spacers) versus nebulisers for delivery of beta-agonist relievers in the treatment of an asthma attack
  28. Commercial versus home-made spacers in delivering bronchodilator therapy for acute therapy in children
  29. החברה ליתר לחץ דם, נגיף הקורונה החדש ( SARS-Cov-2) ויתר לחץ דם 18.3.2020
  30. ESC , Position Statement of the ESC Council on Hypertension on ACE-Inhibitors and Angiotensin Receptor Blockers ‏13 במרץ 2020
  31. AHA , Patients taking ACE-i and ARBs who contract COVID-19 should continue treatment, unless otherwise advised by their physician 17 במרץ 2020
  32. Coronavirus (COVID-19): what you need to do
  33. משרד הבריאות, המלצות לציבור לשמירה על ריאות נפשית בזמן הסגר
  34. הרשות להתנדבות ישראלית
  35. קורונה - מצב חירום 2020 באתר כל זכות
  36. ערן
  37. עמותת סהר
  38. Depression Medication Choice Decision Aid.
  • WHO European review of social determinants of health and the health divide. M. Marmot, J. Allen, R. Bell, E. Bloomer, P. Goldblatt, on behalf of the Consortium for the European Review of Social Determinants of Health and the Health Divide. Lancet 2012; 380: 1011–29. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(12)61228-8
  • Health equity in England: the Marmot review 10 years on. Michael Marmot; BMJ. Feb. 24, 2020; 368:m693 doi: 10.1136/bmj.m693.
  • Psychosocial determinants of health in social epidemiology. P Martikainen, M Bartley, E Lahelma; International Journal of Epidemiology, Volume 31, Issue 6, December 2002, Pages 1091–1093, https://doi.org/10.1093/ije/31.6.1091
  • A family affair: Intergenerational social mobility across OECD countries. OECD (2010), Economic Policy Reforms 2010: Going for Growth, OECD Publishing, Paris. https://doi.org/10.1787/growth-2010-en.
  • פני החברה בישראל: פרק בריאות. א. חיין, א. קורנילנקו, ד. הרטל, מ. ג'ורג'י, נ. רותם. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 19.08.2011
  • Social determinants of mental health. J. Allen, R., R. Bell & M. Marmot; International Review of Psychiatry, 2014,26:4, 392-407: https://doi.org/10.3109/09540261.2014.928270
  • אוריינות בריאות, ואוריינות בריאות מקוונת: נגישות למידע בריאותי כמפתח לשוויון הזדמנויות בחברה. ע. מהודר. קידום בריאות בישראל: כתב עת ישראלי לחינוך וקידום בריאות. חוברת מס' 5 ,יוני .2014.

קישורים חיצוניים