הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לטיפול בסוכרת בילדים - נייר עמדה - Diabetes management for kids - clinical guideline"

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
הנחיות לטיפול בסוכרת בילדים
תחום	אנדוקרינולוגיה וסוכרת
האיגוד המפרסם	האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה; האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית; האיגוד הישראלי לרפואת ילדים; האיגוד לרפואת משפחה; האיגוד הישראלי לרפואה פנימית; האגודה הישראלית לסוכרת; המועצה הלאומית לסוכרת; ההסתדרות הרפואית בישראל - המכון לאיכות ברפואה
תאריך פרסום	מרץ 2016
יוצר הערך	פרופ' מ"ק נחמה צוקרמן-לוין; ד"ר דוד שטריך; פרופ' נעים שחאדה
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.; ; כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.

גרסה אחרונה מ־09:58, 28 ביוני 2023

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול בסוכרת

סוכרת סוג 1 (‏T1DM, Type 1 Diabetes Mellitus) היא מחלה כרונית שכיחה בילדות. סוכרת זו נגרמת על ידי הרס תאי ביטא (β cells) של הלבלב המביא לחסר אינסולין. החולה זקוק לטיפול באינסולין כדי לקיים איזון מטבולי תקין. רוב מקרי הסוכרת מסוג 1 מאובחנים מתחת לגיל 18 שנים (75 אחוזים מהמקרים).

טיפול בילד עם סוכרת סוג 1 הוא אתגר לצוות המטפל הנדרש לתת מענה הולם לטווח הגילאים מינקות ועד בגרות. מענה זה צריך לכלול טיפול על ידי צוות מומחים מיומנים בטיפול מבחינה רפואית, חינוכית, תזונתית ורגשית. הדרכה ותמיכה בילד החולה יחלו עם האבחנה וימשיכו לכל אורך הדרך, תוך התאמה אישית לחולה ומשפחתו.

הדרכה לטיפול עצמי בסוכרת

יש צורך בהדרכה מותאמת תרבות, גיל ושלב התפתחות פיזיולוגית לחולה ומשפחתו
למשפחה ולסביבה הקרובה תפקיד חשוב ביישום התוכנית הטיפולית
יש להתחשב בגורמים חינוכיים, התנהגותיים, רגשיים וחברתיים אשר ישפיעו על יישום התוכנית
ההדרכה תכלול קוים מנחים לטיפול בעת חולי, בעת פעילות גופנית ובמצבי חירום

הטיפול במסגרת לימודית

יש להכין תוכנית טיפולית למטופל בזמן שהותו במסגרת החינוכית על ידי הדרכת אחות בית הספר, סייעות המיועדות למטרה זו, הורים ומורים.

תמיכה נפשית

יש להעריך את המצב הנפשי של הילד ומשפחתו ואת הלחצים העלולים להשפיע על ההיענות לטיפול - פסיכולוגים או עובדים סוציאליים מנוסים שהם חלק מהצוות המטפל, יטפלו בבעיות שיתעוררו
יש לחפש מצבים של חרדה, דאגה, דיכאון או הפרעות אכילה ולטפל בהם בהתאם

עקרונות הטיפול בסוכרת סוג 1

הטיפול באינסולין יבוצע באמצעות זריקות של אינסולין בזלי (Basal insulin) לכיסוי 24 שעות ואינסולין מהיר פעולה לפני הארוחות, או באמצעות משאבת אינסולין.

מדידות סוכר (Glucose) ביתיות נחוצות לבקרה מיטבית ויבוצעו לפחות 4 פעמים ביום
איזון ערכי סוכר בהתאם להמלצת ה-American Diabetes Association ‏(ADA)‏^[1]:

ערכי סוכר רצויים

לפני ארוחות: 130-90 מיליגרם אחוז

לפני שינה ובזמן שינה: 150-90 מיליגרם אחוז

ערך HbA1c ‏(המוגלובין מסוכרר, Hemoglobin A1c) רצוי

< ‏7.5‏ אחוזים

ניתן לשאוף לערך מתחת ל-7.5 אחוזים אם אפשר להשיגו ללא אירועי היפוגליקמיה מרובים

יש לקבוע את היעד באופן אישי ולפי עיקרון יתרון לעומת סיכון, לחלק מהחולים ניתן לקבוע יעדי איזון יותר נמוכים מבחינת HbA1c וערכי סוכר
יש להתחשב במצבי חוסר מודעות להיפוגליקמיה
השימוש בחיישני סוכר רציפים ובמערכות התרעה יכולים בחלק מהמטופלים לשפר את היכולת להגיע למטרות טיפוליות מבלי לסכן את המטופלים
לכל חולה יותאמו קוים מנחים לתזונה ופעילות גופנית

מחלות אוטואימוניות נלוות

בשל שכיחות היתר של מחלות אוטואימוניות נלוות יש צורך לבצע את הבדיקות הבאות:

בלוטת התריס

תפקודי בלוטת התריס בזמן האבחנה ולאחר מכן פעם כל שנה או אם מופיעים סימנים מחשידים לתת או יתר פעילות של בלוטת התריס.

בדיקת הימצאות נוגדנים כנגד בלוטת התריס: Antithyroid peroxidase + Antithyroglobulin Antibodies לאחר קביעת האבחנה של T1DM

מחלת הצליאק (‏Celiac disease)

לבצע סקר למחלת Anti TTG, Anti Tissue Transglutaminase) Celiac) עם קביעת רמות תקינות של IgA ‏(Immunoglobulin A) מיד עם קביעת האבחנה ופעם בשנה לאחר מכן או אם מופיעים תסמינים המחשידים לקיום המחלה

מעקב וטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולריים

לחץ דם:

מדידת לחץ דם צריכה להתבצע מיד עם קביעת האבחנה ובכל שנה בביקור שיגרתי במרפאה

פרופיל ליפידים:

בילדים מעל גיל 10, יש לבצע בדיקת דם לפרופיל ליפידים לאחר השגת האיזון המטבולי. אם הערכים תקינים יש לחזור על הבדיקה כל 3 שנים. אם הערכים לא תקינים, יש לטפל בהתאם ולחזור על הבדיקה פעם בשנה.

הטיפול מבוסס על איזון ערכי סוכר, תזונה מתאימה ושימוש בסטטינים (Statins)

הוספת טיפול בסטטינים

אם ערכי LDL ‏(Low-Density Lipoprotein) יהיו מעל 160 גרם אחוז (למרות טיפול תזונתי, שינוי אורח חיים ואיזון ערכי הסוכר) או מעל 130 גרם אחוז ביחד עם קיום סיכון קרדיווסקולרי נוסף (השמנה, יתר לחץ דם, עישון), אז יהיה צורך להוסיף טיפול בסטטינים כאשר היעד הטיפולי הוא ערכי LDL פחות מ-100 גרם אחוז.

עישון

הדרכה וחינוך להימנע מעישון או מחשיפה פסיבית לעישון.

סיבוכים מיקרווסקולריים

נפרופתיה: לבצע בדיקת דגימת שתן ליחס מיקרואלבומין / קריאטנין פעם בשנה לאחר 5 שנים מאבחון המחלה.^[2]

רטינופתיה: בדיקת קרקעית עיניים מקיפה לאחר התחלת ההתבגרות המינית או 3 שנים לאחר קביעת האבחנה (הראשון מביניהם) ולאחר מכן פעם בשנה.

נוירופתיה: בדיקת כפות רגליים מקיפה לאחר 5 שנים של המחלה או כשהחולה מעל גיל 10 שנים או בהתחלת ההתבגרות המינית (הראשון מביניהם).^[3]

הנחיות לטיפול בסוכרת סוג 2 בילדים ומתבגרים

במקביל לעלייה במגפת ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים עולה שכיחותה של סוכרת סוג 2 (‏T2DM, Type 2 Diabetes Mellitus) וגיל הופעתה יורד. תמונה זו היא גלובלית עם שכיחות יתר בקבוצות אתניות מסוימות.

סוכרת סוג 2 מוגדרת כסוכרת המלווה על ידי השמנה, עמידות לאינסולין, חסר אינסולין יחסי ובדרך כלל ללא ממצא של מחלה אוטואימונית של הלבלב. סוכרת סוג 2 תאובחן בדרך כלל מעל גיל 10 שנים.

בהתחשב במגפת ההשמנה, האבחנה המבדלת בין סוכרת סוג 1 ו-2 היא לעיתים קשה. חשיבות גדולה קיימת לאבחנה מבדלת שכן קיים שוני ניכר בדרכי הטיפול התרופתי והתזונתי, בגישה החינוכית לחולה ובתחלואה הנלווית.

עקרונות הטיפול בסוכרת סוג 2 בילדים

טיפול על ידי צוות רב מקצועי ייעודי לסוכרת: אנדוקרינולוג, אחות סוכרת, תזונאית וצוות פסיכו-סוציאלי.
טיפול תרופתי:

אינסולין - אם ההתייצגות היא עם חמצת סוכרתית, ערכי סוכר גבוהים מאוד או 9 < HbA1c, וכן במקרה של אבחנה לא וודאית לסוג 2
התחלת הטיפול תהיה באינסולין בזלי, ותוספת אינסולין לארוחות תיקבע על פי מהלך המחלה
metformin - הטיפול הפומי היחיד אשר מאושר בילדים עם סוכרת סוג 2
מחקרים מבוצעים כעת למציאת תרופות שילוב לסוכרת סוג 2 בילדים ומתבגרים

שינוי אורחות חיים - תזונה מאוזנת וירידה במשקל, פעילות גופנית קבועה, צמצום שעות מסך.

הדרכה זו תהא מותאמת למצב הסוציו-אקונומי של החולה ומונחית על ידי הרקע התרבותי של המשפחה

ניטור ערכי סוכר הדם - בצום ושעתיים לאחר הארוחה. מעקב אחר המוגלובין מסוכרר אחת ל-3 חודשים
יעד מטרה לאיזון ערכי הסוכר זהה לרצוי בסוכרת סוג 1

תחלואה נלווית

יכולה להימצא כבר בעת האבחנה ויש לבצע בדיקות סריקה לשלילת - יתר לחץ דם, עודף שומני הדם (Hyperlipidemia), רטינופתיה סוכרתית (Diabetic retinopathy), וממצא של חלבון בשתן (Proteinuria).

טיפול תרופתי יותחל במידת הצורך.

מעקב שנתי יבוצע אם אין ממצאים באבחנה.

איתור ממצאים הקשורים להשמנת היתר - שחלה פוליציסטית, דום נשימה בשינה, כבד שומני, ליקויים אורתופדיים
קיימת שכיחות יתר של ליקויי למידה, בעיות פסיכו סוציאליות, דיכאון, חרדה ועוד - הראויים לתשומת לב מיוחדת על ידי צוות מקצועי הולם

מהלך

סוכרת סוג 2 בילדים ומתבגרים מוכרת מזה 3 עשורים לערך בלבד, ומועט המידע על מהלכה עם השנים.

ביבליוגרפיה

Copeland KC, Silverstein J, Moore KR, et al .Management of Newly Diagnosed Type 2 Diabetes Mellitus (T2DM) in Children and Adolescents. Pediatrics. 2013 Feb; 131(2):364-82

Group TS. Rapid rise in hypertension and nephropathy in youth with type 2 diabetes: the TODAY clinical trial. Diabetes Care. Jun 2013;36(6):1735-1741

↑ American Diabetes Association .Children and Adolescents. Diabetes Care 2016: 39; Supp. 1: S86-S93

↑ Daniels M, DuBose SN, Maahs DM, et al. T1D exchange clinic network. Factors associated with microalbuminuria in 7,549 children and asolescents with type 1 diabetes is in the type exchange clinic registry. Diabetes Care 2013: 36; 2639-2645

↑ Cho YH, Craid ME, Hing S, et al. Microvascular complications assessment in adolescents with 2- to — 5 years duration of type 1 diabetes from 1990 to 2006. Pediatr Diabetes 2011: 12; 682-689

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-1] American Diabetes Association .Children and Adolescents. Diabetes Care 2016: 39; Supp. 1: S86-S93

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-2] Daniels M, DuBose SN, Maahs DM, et al. T1D exchange clinic network. Factors associated with microalbuminuria in 7,549 children and asolescents with type 1 diabetes is in the type exchange clinic registry. Diabetes Care 2013: 36; 2639-2645

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-3] Cho YH, Craid ME, Hing S, et al. Microvascular complications assessment in adolescents with 2- to — 5 years duration of type 1 diabetes from 1990 to 2006. Pediatr Diabetes 2011: 12; 682-689

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{נייר עמדה
 |שם נייר העמדה=הנחיות לטיפול בסוכרת בילדים
-|תחום=
+|תמונה=Glukometr OT.jpg
+|תחום=אנדוקרינולוגיה וסוכרת
 |האיגוד המפרסם=
 האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה{{ש}}האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית{{ש}}האיגוד הישראלי לרפואת ילדים{{ש}}האיגוד לרפואת משפחה{{ש}}האיגוד הישראלי לרפואה פנימית{{ש}}האגודה הישראלית לסוכרת{{ש}}המועצה הלאומית לסוכרת{{ש}}ההסתדרות הרפואית בישראל - המכון לאיכות ברפואה
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 |תאריך פרסום=מרץ 2016
 |יוצר הערך=
-פרופ' מ״ק נחמה צוקרמן-לוין{{ש}}ד״ר דוד שטריך{{ש}}פרופ' נעים שחאדה
+פרופ' מ"ק נחמה צוקרמן-לוין{{ש}}ד"ר דוד שטריך{{ש}}פרופ' נעים שחאדה
 }}
-{{הרחבה|סוכרת#מניעה וטיפול בסוכרת}}
+{{הרחבה|טיפול בסוכרת}}
-[[סוכרת סוג 1]] היא מחלה כרוניות שכיחה בילדות. סוכרת זו נגרמת על ידי הרס תאי ביטא של הלבלב המביא לחסר אינסולין. החולה זקוק לטיפול ב[[אינסולין]] כדי לקיים איזון מטבולי תקין. רוב מקרי הסוכרת מסוג 1 מאובחנים מתחת לגיל 18 שנים (75% מהמקרים).
+[[סוכרת סוג 1]] ({{כ}}T1DM, Type 1 Diabetes Mellitus) היא מחלה כרונית שכיחה בילדות. סוכרת זו נגרמת על ידי הרס תאי ביטא (β cells) של הלבלב המביא לחסר [[אינסולין - Insulin|אינסולין]]. החולה זקוק לטיפול באינסולין כדי לקיים איזון מטבולי תקין. רוב מקרי הסוכרת מסוג 1 מאובחנים מתחת לגיל 18 שנים (75 אחוזים מהמקרים).
 טיפול בילד עם סוכרת סוג 1 הוא אתגר לצוות המטפל הנדרש לתת מענה הולם לטווח הגילאים מינקות ועד בגרות. מענה זה צריך לכלול טיפול על ידי צוות מומחים מיומנים בטיפול מבחינה רפואית, חינוכית, תזונתית ורגשית. הדרכה ותמיכה בילד החולה יחלו עם האבחנה וימשיכו לכל אורך הדרך, תוך התאמה אישית לחולה ומשפחתו.
 ==הדרכה לטיפול עצמי בסוכרת==
+*יש צורך בהדרכה מותאמת תרבות, גיל ושלב התפתחות פיזיולוגית לחולה ומשפחתו
-*יש צורך בהדרכה מותאמת תרבות, גיל ושלב התפתחות פיזיולוגית לחולה ומשפחתו.
 *למשפחה ולסביבה הקרובה תפקיד חשוב ביישום התוכנית הטיפולית
-*יש להתחשב בגורמים חינוכיים, התנהגותיים, רגשיים וחברתיים אשר ישפיעו על יישום התוכנית.
+*יש להתחשב בגורמים חינוכיים, התנהגותיים, רגשיים וחברתיים אשר ישפיעו על יישום התוכנית
-*ההדרכה תכלול קוים מנחים לטיפול בעת חולי, בעת פעילות גופנית ובמצבי חירום.
+*ההדרכה תכלול קוים מנחים לטיפול בעת חולי, בעת [[פעילות גופנית]] ובמצבי חירום
 ==הטיפול במסגרת לימודית==
 יש להכין תוכנית טיפולית למטופל בזמן שהותו במסגרת החינוכית על ידי הדרכת אחות בית הספר, סייעות המיועדות למטרה זו, הורים ומורים.
 ==תמיכה נפשית==
+*יש להעריך את המצב הנפשי של הילד ומשפחתו ואת הלחצים העלולים להשפיע על ההיענות לטיפול - פסיכולוגים או עובדים סוציאליים מנוסים שהם חלק מהצוות המטפל, יטפלו בבעיות שיתעוררו
+*יש לחפש מצבים של [[חרדה]], דאגה, [[דיכאון]] או [[הפרעות אכילה]] ולטפל בהם בהתאם
-*יש להעריך את המצב הנפשי של הילד ומשפחתו ואת הלחצים העלולים להשפיע על ההדבקות לטיפול - פסיכולוגים או עובדים סוציאליים מנוסים שהם חלק מהצוות המטפל, יטפלו בבעיות שיתעוררו.
-*יש לחפש מצבים של חרדה, דאגה, דיכאון או הפרעות אכילה ולטפל בהם בהתאם
 ==עקרונות הטיפול בסוכרת סוג 1==
+הטיפול באינסולין יבוצע באמצעות זריקות של אינסולין בזלי (Basal insulin) לכיסוי 24 שעות ואינסולין מהיר פעולה לפני הארוחות, או באמצעות [[משאבת אינסולין]].
-הטיפול באינסולין יבוצע באמצעות זריקות של אינסולין בזלי לכיסוי 24 שעות ואינסולין מהיר פעולה לפני הארוחות, או באמצעות משאבת אינסולין.
+*מדידות [[גלוקוזה - Glucose|סוכר]] (Glucose) ביתיות נחוצות לבקרה מיטבית ויבוצעו לפחות 4 פעמים ביום
-*מדידות סוכר ביתיות נחוצות לבקרה מיטבית ויבוצעו לפחות 4 פעמים ביום.
+*איזון ערכי סוכר בהתאם להמלצת ה-American Diabetes Association {{כ}}(ADA){{כ}}{{הערה|שם=הערה1|American Diabetes Association .Children and Adolescents. Diabetes Care 2016: 39; Supp. 1: S86-S93}}:
-*איזון ערכי סוכר בהתאם להמלצת ה-ADA{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|American Diabetes Association .Children and Adolescents. Diabetes Care 2016: 39; Supp. 1: S86-S93}}:
 :;ערכי סוכר רצויים:
-:לפני ארוחות: 130-90 מ"ג%
+:לפני ארוחות: 130-90 מיליגרם אחוז
-:לפני שינה ובזמן שינה: 150-90 מ"ג%
+:לפני שינה ובזמן שינה: 150-90 מיליגרם אחוז
-:;ערך HbA1c רצוי:
+:;ערך HbA1c {{כ}}(המוגלובין מסוכרר, Hemoglobin A1c) רצוי:
-:7.5%<
+:< {{כ}}7.5{{כ}} אחוזים
-:ניתן לשאוף לערך מתחת ל 7.5% במידה ואפשר להשיגו ללא אירועי היפוגליקמיה מרובים
+:ניתן לשאוף לערך מתחת ל-7.5 אחוזים אם אפשר להשיגו ללא אירועי [[היפוגליקמיה]] מרובים
+*יש לקבוע את היעד באופן אישי ולפי עיקרון יתרון לעומת סיכון, לחלק מהחולים ניתן לקבוע יעדי איזון יותר נמוכים מבחינת [[המוגלובין - Hemoglobin - A1C|HbA1c]] וערכי סוכר
-*יש לקבוע את היעד באופן אישי ולפי עיקרון יתרון לעומת סיכון, לחלק מהחולים ניתן לקבוע יעדי איזון יותר נמוכים מבחינת HbA1c וערכי סוכר.
 *יש להתחשב במצבי חוסר מודעות להיפוגליקמיה
 *השימוש בחיישני סוכר רציפים ובמערכות התרעה יכולים בחלק מהמטופלים לשפר את היכולת להגיע למטרות טיפוליות מבלי לסכן את המטופלים
-*לכל חולה יותאמו קוים מנחים לתזונה ופעילות גופנית
+*לכל חולה יותאמו קוים מנחים ל[[תזונה - Nutrition|תזונה]] ופעילות גופנית
 ==מחלות אוטואימוניות נלוות==
+בשל שכיחות היתר של [[מחלות אוטואימוניות]] נלוות יש צורך לבצע את הבדיקות הבאות:
-בשל שכיחות היתר של מחלות אוטואימוניות נלוות יש צורך לבצע את הבדיקות הבאות:
+*[[בלוטת התריס]]
-*בלוטת התריס
+:תפקודי בלוטת התריס בזמן האבחנה ולאחר מכן פעם כל שנה או אם מופיעים סימנים מחשידים ל[[תת פעילות של בלוטת התריס - Hypothyroidism|תת]] או [[יתר פעילות של בלוטת התריס]].
-:תפקודי בלוטת התריס בזמן האבחנה ולאחר מכן פעם כל שנה או במידה ומופיעים סימנים מחשידים לתת או יתר פעילות של בלוטת התריס.
+:בדיקת הימצאות [[נוגדנים]] כנגד בלוטת התריס: Antithyroid peroxidase + Antithyroglobulin Antibodies לאחר קביעת האבחנה של T1DM
-:בדיקת הימצאות נוגדנים כנגד בלוטת התריס: Antithyroid peroxidase + Antithyroglobulin Ab's לאחר קביעת האבחנה של T1DM
+*מחלת ה[[צליאק]] ({{כ}}Celiac disease)
+:לבצע סקר למחלת Anti TTG, Anti Tissue Transglutaminase) Celiac) עם קביעת רמות תקינות של [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - A|IgA]] {{כ}}(Immunoglobulin A) מיד עם קביעת האבחנה ופעם בשנה לאחר מכן או אם מופיעים תסמינים המחשידים לקיום המחלה
-*מחלת הצליאק
-:לבצע סקר למחלת Anti TTG) [[Celiac]]) עם קביעת רמות תקינות של IgA מיד עם קביעת האבחנה ופעם בשנה לאחר מכן או במידה ומופיעים תסמינים המחשידים לקיום המחלה.
 ==מעקב וטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולריים==
+*[[לחץ דם]]:
-*לחץ דם:
+:מדידת לחץ דם צריכה להתבצע מיד עם קביעת האבחנה ובכל שנה בביקור שיגרתי במרפאה
-:מדידת לחץ דם צריכה להתבצע מיד עם קביעת האבחנה ובכל שנה בביקור שיגרתי במרפאה.
+*פרופיל [[ליפידים בסוכרת|ליפידים]]:
-*פרופיל לפידים:
 :בילדים מעל גיל 10, יש לבצע בדיקת דם לפרופיל ליפידים לאחר השגת האיזון המטבולי. אם הערכים תקינים יש לחזור על הבדיקה כל 3 שנים. אם הערכים לא תקינים, יש לטפל בהתאם ולחזור על הבדיקה פעם בשנה.
-:הטיפול מבוסס על איזון ערכי סוכר, תזונה מתאימה ושימוש בסטטינים.
+:הטיפול מבוסס על איזון ערכי סוכר, תזונה מתאימה ושימוש ב[[סטטינים]] (Statins)
 ==הוספת טיפול בסטטינים==
+אם ערכי LDL {{כ}}(Low-Density Lipoprotein) יהיו מעל 160 גרם אחוז (למרות טיפול תזונתי, שינוי אורח חיים ואיזון ערכי הסוכר) או מעל 130 גרם אחוז ביחד עם קיום סיכון קרדיווסקולרי נוסף ([[השמנה]], [[יתר לחץ דם]], [[עישון]]), אז יהיה צורך להוסיף טיפול בסטטינים כאשר היעד הטיפולי הוא ערכי LDL פחות מ-100 גרם אחוז.
-במידה וערכי LDL יהיו מעל 160 ג% (למרות טיפול תזונתי, שינוי אורח חיים ואיזון ערכי הסוכר) או מעל 130 גי%, ביחד עם קיום סיכון קרדיווסקולרי נוסף(השמנה, יתר לחץ דם, עישון), אז יהיה צורך להוסיף טיפול בסטטינים כאשר היעד הטיפולי הוא ערכי LDL פחות מ-100 ג%.
 ==עישון==
+הדרכה וחינוך להימנע מעישון או מחשיפה פסיבית לעישון.
-הדרכה וחינוך להימנע מעישון או מחשיפה פסיבית לעישון
 ==סיבוכים מיקרווסקולריים==
 ;נפרופתיה:
-:לבצע בדיקת דגימת שתן ליחס מיקרואלבומין / קריאטנין פעם בשנה לאחר 5 שנים מאבחון המחלה. {{הערה|שם=הערה2|Daniels M, DuBose SN, Maahs DM, et al. T1D exchange clinic network. Factors associated with microalbuminuria in 7,549 children and asolescents with type 1 diabetes is in the type exchange clinic registry. Diabetes Care 2013: 36; 2639-2645}}
+:לבצע בדיקת דגימת שתן ליחס [[מיקרואלבומין]] / [[קראטינין - Creatinine|קריאטנין]] פעם בשנה לאחר 5 שנים מאבחון המחלה.{{הערה|שם=הערה2|Daniels M, DuBose SN, Maahs DM, et al. T1D exchange clinic network. Factors associated with microalbuminuria in 7,549 children and asolescents with type 1 diabetes is in the type exchange clinic registry. Diabetes Care 2013: 36; 2639-2645}}
 ;רטינופתיה:
-:בדיקת קרקעית עיניים מקיפה לאחר התחלת ההתבגרות המינית או 3 שנים לאחר קביעת האבחנה (הראשון מביניהם). ולאחר מכן פעם בשנה.
+:בדיקת קרקעית עיניים מקיפה לאחר התחלת ה[[התבגרות המינית]] או 3 שנים לאחר קביעת האבחנה (הראשון מביניהם) ולאחר מכן פעם בשנה.
 ;נוירופתיה:
-:בדיקת כפות רגליים מקיפה לאחר 5 שנים של המחלה או כשהחולה מעל גיל 10 שנים או בהתחלת ההתבגרות המינית (הראשון מביניהם). {{הערה|שם=הערה3|Cho YH, Craid ME, Hing S, et al. Microvascular complications assessment in adolescents with 2- to — 5 years duration of type 1 diabetes from 1990 to 2006. Pediatr Diabetes 2011: 12; 682-689}}
+:בדיקת כפות רגליים מקיפה לאחר 5 שנים של המחלה או כשהחולה מעל גיל 10 שנים או בהתחלת ההתבגרות המינית (הראשון מביניהם).{{הערה|שם=הערה3|Cho YH, Craid ME, Hing S, et al. Microvascular complications assessment in adolescents with 2- to — 5 years duration of type 1 diabetes from 1990 to 2006. Pediatr Diabetes 2011: 12; 682-689}}
 ==הנחיות לטיפול בסוכרת סוג 2 בילדים ומתבגרים==
+במקביל לעלייה במגפת ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים עולה שכיחותה של [[סוכרת סוג 2]] ({{כ}}T2DM, Type 2 Diabetes Mellitus) וגיל הופעתה יורד. תמונה זו היא גלובלית עם שכיחות יתר בקבוצות אתניות מסוימות.
-במקביל לעלייה במגפת ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים עולה שכיחותה של [[סוכרת סוג 2]] וגיל הופעתה יורד. תמונה זו הינה גלובלית עם שכיחות יתר בקבוצות אתניות מסוימות.
+סוכרת סוג 2 מוגדרת כסוכרת המלווה על ידי השמנה, [[תנגודת לאינסולין - Insulin resistance|עמידות לאינסולין]], חסר אינסולין יחסי ובדרך כלל ללא ממצא של מחלה אוטואימונית של הלבלב. סוכרת סוג 2 תאובחן בדרך כלל מעל גיל 10 שנים.
-סוכרת סוג 2 מוגדרת כסוכרת המלווה על ידי [[השמנה]], עמידות לעמידות לאינסולין, חסר אינסולין יחסי ובדרך כלל ללא ממצא של מחלה אוטואימונית של הלבלב. סוכרת סוג 2 תאובחן בדרך כלל מעל גיל 10 שנים.
+בהתחשב במגפת ההשמנה, האבחנה המבדלת בין סוכרת סוג 1 ו-2 היא לעיתים קשה. חשיבות גדולה קיימת לאבחנה מבדלת שכן קיים שוני ניכר בדרכי הטיפול התרופתי והתזונתי, בגישה החינוכית לחולה ובתחלואה הנלווית.
-בהתחשב במגיפת ההשמנה, האבחנה המבדלת בין סוכרת סוג 1 ו-2 היא לעיתים קשה. חשיבות גדולה קיימת לאבחנה מבדלת שכן קיים שוני ניכר בדרכי הטיפול התרופתי והתזונתי, בגישה החינוכית לחולה ובתחלואה הנלווית.
 ==עקרונות הטיפול בסוכרת סוג 2 בילדים==
 *טיפול על ידי צוות רב מקצועי ייעודי לסוכרת: אנדוקרינולוג, אחות סוכרת, תזונאית וצוות פסיכו-סוציאלי.
 *טיפול תרופתי:
-:*אינסולין - במידה וההתיצגות היא עם חמצת סוכרתית, ערכי סוכר גבוהים מאד או 9 < HbA1c, וכן במקרה של אבחנה לא וודאית לסוג 2.
+:*אינסולין - אם ההתייצגות היא עם חמצת סוכרתית, ערכי סוכר גבוהים מאוד או 9 < HbA1c, וכן במקרה של אבחנה לא וודאית לסוג 2
-:*התחלת הטיפול תהיה באינסולין בזלי, ותוספת אינסולין לארוחות תיקבע על פי מהלך המחלה.
+:*התחלת הטיפול תהיה באינסולין בזלי, ותוספת אינסולין לארוחות תיקבע על פי מהלך המחלה
-:*[[מטפורמין]] - הטיפול הפומי היחיד אשר מאושר בילדים עם סוכרת סוג 2
+:*[[metformin]] - הטיפול הפומי היחיד אשר מאושר בילדים עם סוכרת סוג 2
 :*מחקרים מבוצעים כעת למציאת תרופות שילוב לסוכרת סוג 2 בילדים ומתבגרים
+*שינוי אורחות חיים - תזונה מאוזנת ו[[ירידה במשקל]], פעילות גופנית קבועה, צמצום שעות מסך.
+:הדרכה זו תהא מותאמת למצב הסוציו-אקונומי של החולה ומונחית על ידי הרקע התרבותי של המשפחה
+*ניטור ערכי סוכר הדם - בצום ושעתיים לאחר הארוחה. מעקב אחר המוגלובין מסוכרר אחת ל-3 חודשים
+*יעד מטרה לאיזון ערכי הסוכר זהה לרצוי בסוכרת סוג 1
-*שינוי אורחות חיים - תזונה מאוזנת וירידה במשקל, פעילות גופנית קבועה, צמצום שעות מסך.
-:הדרכה זו תהא מותאמת למצב הסוציו-אקונומי של החולה ומונחית על ידי הרקע התרבותי של המשפחה.
-*ניטור ערכי סוכר הדם - בצום ושעתיים לאחר הארוחה. מעקב אחר המוגלובין מסוכרר אחת ל-3 חודשים.
-*יעד מטרה לאיזון ערכי הסוכר זהה לרצוי בסוכרת סוג 1.
 ==תחלואה נלווית==
+*יכולה להימצא כבר בעת האבחנה ויש לבצע בדיקות סריקה לשלילת - יתר לחץ דם, [[היפרליפידמיה|עודף שומני הדם]] (Hyperlipidemia), [[רטינופתיה סוכרתית - Diabetic retinopathy|רטינופתיה סוכרתית]] (Diabetic retinopathy), וממצא של [[חלבון בשתן]] (Proteinuria).
-*יכולה להימצא כבר בעת האבחנה ויש לבצע בדיקות סריקה לשלילת - יתר לחץ דם, עודף שומני הדם, רטינופתיה סוכרתית, וממצא של חלבון בשתן.
 :טיפול תרופתי יותחל במידת הצורך.
-:מעקב שנתי יבוצע במידה ואין ממצאים באבחנה.
+:מעקב שנתי יבוצע אם אין ממצאים באבחנה.
+*איתור ממצאים הקשורים להשמנת היתר - שחלה פוליציסטית, [[דום נשימה בשינה]], [[כבד שומני]], ליקויים אורתופדיים
-*איתור ממצאים הקשורים להשמנת היתר - שחלה פוליציסטית, דום נשימה בשינה, כבד שומני, ליקויים אורתופדיים
+*קיימת שכיחות יתר של ליקויי למידה, בעיות פסיכו סוציאליות, דיכאון, חרדה ועוד - הראויים לתשומת לב מיוחדת על ידי צוות מקצועי הולם
-*קיימת שכיחות יתר של ליקויי למידה, בעיות פסיכו סוציאליות, דיכאון, חרדה ועוד - הראויים לתשומת לב מיוחדת. על ידי צוות מקצועי הולם.
 ==מהלך==
+סוכרת סוג 2 בילדים ומתבגרים מוכרת מזה 3 עשורים לערך בלבד, ומועט המידע על מהלכה עם השנים.
-סוכרת סוג 2 בילדים ומתבגרים מוכרת מזה 3 עשורים לערך בלבד, ומועט המידע על מהלכה עם השנים.
 ==ביבליוגרפיה==
+<blockquote>
-<blockquote>
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
 *Copeland KC, Silverstein J, Moore KR, et al .Management of Newly Diagnosed Type 2 Diabetes Mellitus (T2DM) in Children and Adolescents. Pediatrics. 2013 Feb; 131(2):364-82
 *Group TS. Rapid rise in hypertension and nephropathy in youth with type 2 diabetes: the TODAY clinical trial. Diabetes Care. Jun 2013;36(6):1735-1741
-{{הערות שוליים}}
+{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
-</div>
 </blockquote>
+[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
+[[קטגוריה:ילדים]]
-[[קטגוריה: אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
+[[קטגוריה:משפחה]]
-[[קטגוריה: ילדים]]
+[[קטגוריה:ניירות עמדה - איגודים מדעיים]]
-[[קטגוריה: משפחה]]
-[[קטגוריה: פנימית]]

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
הנחיות לטיפול בסוכרת בילדים
תחום	אנדוקרינולוגיה וסוכרת


האיגוד המפרסם	האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית האיגוד הישראלי לרפואת ילדים האיגוד לרפואת משפחה האיגוד הישראלי לרפואה פנימית האגודה הישראלית לסוכרת המועצה הלאומית לסוכרת ההסתדרות הרפואית בישראל - המכון לאיכות ברפואה
תאריך פרסום	מרץ 2016
יוצר הערך	פרופ' מ"ק נחמה צוקרמן-לוין ד"ר דוד שטריך פרופ' נעים שחאדה
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.