הצגת המקור של הדף "הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - טיפול תזונתי במחלות מעי דלקתיות בזמן הפוגה בילדים"

{{פרק
|ספר=הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה
|מספר הפרק=8
}}
{{ערך בבדיקה}}
{{נייר עמדה
|שם נייר העמדה=[[הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות]]
|תחום=
|תמונה=קובץ:IBD.jpg
|כיתוב תמונה=
|האיגוד המפרסם=פורום גסטרו - [[עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]]
|סימוכין=
|קישור=[http://www.atid-eatright.org.il/prdFiles/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%20%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94%20IBD%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf באתר העמותה]
|תאריך פרסום=דצמבר 2018
|יוצר הערך=[[הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה#וועדת היגוי המסמך|וועדת היגוי המסמך]]
}}
{{הרחבה|ערכים=[[מחלות מעי דלקתיות]], [[תזונה]]}}
==הזנה אנטרלית חלקית - Partial Enteral Nutrition==
קיימת הסכמה שהזנה אנטרלית חלקית בשילוב עם תרופות מומלצת בחולי [[קרוהן]] השרויים בהפוגה על מנת לשמור על גדילה והתפתחות נאותה ולשמר את הפוגה לאורך זמן. לפי נייר עמדה של ארגון הגסטרו, תזונה וכבד האירופאי (ESPGHAN) טיפול בהזנה אנטרלית חלקית הוא אופציה טיפולית לשמירה על הפוגה במטופלים נבחרים עם מחלה קלה וסיכון נמוך להתלקחות{{הערה|שם=הערה1|	Miele, E., et al., Nutrition in Paediatric Inflammatory Bowel Disease: A Position Paper on Behalf of The Porto IBD Group of ESPGHAN. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2018.}}.

סימוכין לכך שהזנה אנטרלית חלקית יכולה להוות טיפול יעיל בשמירה על מצב הרגיעה לאורך זמן ניתן למצוא בעיקר במחקרים אשר נעשו במבוגרים (ראו פרק מבוגרים), עם מספר קטן של מחקרים אשר נעשו באוכלוסיית הילדים. מחקר רטרוספקטיבי אשר השוואה בין ילדים אשר קיבלו PEN{{כ}} (N=28) לבין ילדים עם דיאטה חופשית בלבד (N=19), הראה כי אחרי חצי שנה של מעקב 82% שמרו על רימיסיה בקבוצת ה-PEN לעומת 21% בקבוצה של הדיאטה החופשית (p<0.001), וכי אחרי מעקב של שנה: 57% שמרו על רימיסיה בקבוצת ה-PEN לעומת 21% בקבוצה של הדיאטה החופשית (p<0.005){{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Wilschanski, M., et al., Supplementary enteral nutrition maintains remission in paediatric Crohn's disease. Gut, 1996. 38(4): p. 543-8.}}. מחקר רטרוספקטיבי נוסף הראה כי לאחר מעקב של שנה בילדים החולים בקרוהן השרויים במצב של רגיעה, הזנה אנטרלית חלקית נמצאה כיעילה בשמירה על מצב רגיעה של המעי לאורך זמן לעומת הקבוצה שלא קיבלה הזנה אנטרלית חלקית{{הערה|שם=הערה3|Duncan, H., et al., A retrospective study showing maintenance treatment options for paediatric CD in the first year following diagnosis after induction of remission with EEN: supplemental enteral nutrition is better than nothing! BMC Gastroenterol, 2014. 14: p. 50.}}. לעומת מחקרים אלו, מחקר נוסף בילדים לא הראה כי המשך צריכה של הזנה אנטרלית חלקית קשורה באופן מובהק בשמירה על רגיעה במטופלי קרוהן{{הערה|שם=הערה4|Knight, C., et al., Long-term outcome of nutritional therapy in paediatric Crohn's disease. Clin Nutr, 2005. 24(5): p. 775-9.}}. חסר מידע מחקרי לגבי הכמות היומית המומלצת ומשך הטיפול בהזנה אנטרלית חלקית בחולי קרוהן במצב של רגיעה להשגת יעילות. במחקרים אחדים אשר בחנו את השפעת כמות ההזנה האנטרלית נמצא כי יעילות ההזנה תלויה במינון, כמות הזנה אנטרלית גבוהה יותר הייתה קשורה באחוז רגיעה גבוה יותר בקרב המטופלים{{הערה|שם=הערה5|Yamamoto, T., et al., Enteral nutrition for the maintenance of remission in Crohn's disease: a systematic review. Eur J Gastroenterol Hepatol, 2010. 22(1): p. 1-8.}}.

==מזון מעובד==
במחקרים אפידימיולוגים נמצאה עליה בשיעור מקרי מחלות מעי דלקתיות במדינות מתועשות. אחת ההשערות לכך היא בשל שינוי באורח חיים מערבי והכניסה של דיאטה מערבית עם מזון מעובד{{הערה|שם=הערה6|Kaplan, G.G. and S.C. Ng, Understanding and Preventing the Global Increase of Inflammatory Bowel Disease. Gastroenterology, 2017. 152(2): p. 313-321 e2.}}. מחקר מקרה בקרה שנערך בקנדה מצא כי דפוס אכילה המזוהה עם תזונה מערבית העלה את הסיכון למחלת קרוהן בקרב ילדות (OR 4.7, 95% CI 1.6-14.2); לעומת זאת, תזונה עשירה בפירות וירקות, שמן זית ודגנים הפחיתה את הסיכון לחלות במחלת קרוהן בילדים (OR 0.2, 95% CI 0.1-0.5) ובילדות (OR 0.3, 95% CI 0.1-0.9){{כ}}{{הערה|שם=הערה7|D'Souza, S., et al., Dietary patterns and risk for Crohn's disease in children. Inflamm Bowel Dis, 2008. 14(3): p. 367-73.}}. ישנם מספר מחקרים תצפיתיים בחולי מעי דלקתי השרויים במצב רגיעה אשר הצביעו על הקשר בין אכילת בשר לעלייה בסיכון להתלקחות המחלה (ראו פרק מבוגרים).מחקר אשר נעשה באוכלוסיית ילדים בסקוטלנד אשר הראה שבחולי קוליטיס וקרוהן ישנה צריכה גבוהה באופן מובהק באכילת בשר מאשר בקבוצת הביקורת{{הערה|שם=הערה8|Tsiountsioura, M., et al., Detailed assessment of nutritional status and eating patterns in children with gastrointestinal diseases attending an outpatients clinic and contemporary healthy controls. Eur J Clin Nutr, 2014. 68(6): p. 700-6.}}.

==סיבים תזונתיים==
מחקרים במבוגרים יכולים להעיד כי למזונות עשירים בסיבים תזונתיים כגון ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות ישנה השפעה מיטיבה להארכת משך ההפוגה בחולי מחלות מעי דלקתיות (ראו פרק מבוגרים).בילדים, במספר מחקרים תצפיתיים בהם הראו כי למזונות עשירים בסיבים תזונתיים ישנה השפעה מגנה לחלות במחלות מעי דלקתיות{{הערה|שם=הערה7}}{{הערה|שם=הערה9|Amre, D.K., et al., Imbalances in dietary consumption of fatty acids, vegetables, and fruits are associated with risk for Crohn's disease in children. Am J Gastroenterol, 2007. 102(9): p. 2016-25.}}{{הערה|שם=הערה10|Ananthakrishnan, A.N., et al., High School Diet and Risk of Crohn's Disease and Ulcerative Colitis. Inflamm Bowel Dis, 2015. 21(10): p. 2311-9.}}, אך לא נמצא מחקר בילדים המעיד על ההשפעה של סיבים תזונתיים בשמירה על הפוגה במטופלי קרוהן וקוליטיס. במצבי היצרות ההמלצה הרווחת בקרב המומחים כי סיבים בלתי מסיסים וחלקיקי מזון אשר אינם נעכלים עשויים להפעיל לחץ באזור המוצר ולגרום לחסימה. בחולים עם היצרות קשה רצוי להמליץ על מזון במרקם מתאים{{הערה|שם=הערה11|Brown, A.C., S.D. Rampertab, and G.E. Mullin, Existing dietary guidelines for Crohn's disease and ulcerative colitis. Expert Rev Gastroenterol Hepatol, 2011. 5(3): p. 411-25.}}{{הערה|שם=הערה12|Halmos, E.P. and P.R. Gibson, Dietary management of IBD--insights and advice. Nat Rev Gastroenterol Hepatol, 2015. 12(3): p. 133-46.}}{{הערה|שם=ערה13|Pituch-Zdanowska, A., A. Banaszkiewicz, and P. Albrecht, The role of dietary fibre in inflammatory bowel disease. Prz Gastroenterol, 2015. 10(3): p. 135-41.}}.

;סיכום המלצות הוועדה:
{| class="wikitable"
|-
! המלצות הוועדה!! חוזק ההמלצה!! רמת ההוכחה
|-
|'''מומלץ''' על טיפול בהזנה אנטרלית חלקית בשילוב עם תרופותבחולי קרוהן||I||C
|-
|'''רצוי להמליץ''' על הפחתה במזון מתועש||IIa||C
|-
|'''מומלץ''' להימנע מצריכת בשר מעובד (נקניקיות/פסטרמה/ מוצרי בשר מוכנים)||I||C
|-
|'''מומלץ''' להפחית בסיבים בלתי מסיסים ובחלקיקי מזון שאינם נעכלים במצבי היצרויות במעי||I||C
|-
|'''רצוי לשקול''' שילוב של מזון עשיר בסיבים תזונתיים כגון פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים במצבי הפוגה ללא עדות לחסימה או היצרות||IIb||C
|}

==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה: גסטרואנטרולוגיה]]
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]]