האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - פעילות גופנית

מתוך ויקירפואה
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
Diabetic Nurse Book-Cover.png
שם המחבר רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת.

רכזת כותבות: רוחמה כהן.

שם הפרק פעילות גופנית בסוכרת
עורך מדעי ד"ר אהובה ספיץ.
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל
מועד הוצאה 2021
מספר עמודים 134
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסוכרת

ביצוע פעילות גופנית חשוב במניעת התפתחות סוכרת מסוג 2 ובטיפול בסוכרת. פעילות גופנית קבועה וסדירה מסייעת באיזון ושמירה על ערכי הסוכר בדם, מורידה ערכי המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ומשפרת את הרגישות לאינסולין. היא גם תורמת להפחתת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ואירועים מוחיים ומשפרת את השליטה בלחץ הדם וברמות שומני הדם.

פעילות גופנית תורמת לירידה ולשמירה על משקל גוף תקין ומשפרת את מצב הרוח.

קיימת חשיבות רבה להתאים את הסוג, העוצמה ואת משך הפעילות הגופנית לכל אדם תוך שימת דגש על נתוני הבריאות והחולי הייחודיים שלו, כולל היכולת הגופנית, הטיפול התרופתי ובעיקר העדפותיו.

לאנמנזה הרפואית חשיבות רבה בבניית תוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית לנתוני המטופל.

אומדן

אנמנזה סיעודית

  • סוג הסוכרת ומשך המחלה
  • מידת איזון הגלוקוז
  • ערכי לחץ הדם
  • מחלת לב
  • מחלת כלי דם
  • נוירופתיה אוטונומית
  • כיבים ברגליים
  • רטינופתיה
  • מחלת כליות
  • טיפול תרופתי

אומדן גופני רלוונטי

  • האם מבצע פעילות גופנית: סוג, משך ועוצמה
  • האם יודע לזהות סימני היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הקשורים בפעילות
  • האם מתכנן את הפעילות הגופנית בהקשר לטיפול התרופתי - אינסולין ו/או תרופות פומיות ממריצות לבלב להפרשת אינסולין מבחינת משך עצימות הפעילות
  • ביצוע ניטור עצמי לערכי הסוכר ביחס לפעילות
  • האם ביצע בדיקות והתאמת טיפול לבעיה/בעיות רפואיות נוספות על פי אנמנזה סיעודית לשם בחירת משך ועצימות הפעילות
  • בירור עישון
  • מדידת לחץ דם
  • מדידת משקל וגובה- BMI

טיפול תרופתי נוכחי מפורט

  • אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת ובמחלות נלוות
  • תופעות לוואי של התרופות
  • התמדה בלקיחת תרופות

בדיקות מעבדה רלוונטיות

  • פרופיל שומנים
  • תפקודי כליה
  • אלקטרוליטים
  • תפקוד בלוטת התריס
  • תפקודי כבד,
  • HbA1c
  • שתן למיקרו אלבומין
  • יחס קריאטינין

התערבות

  • בירור רמת ידע לגבי יתרונות הפעילות הגופנית ובמידת הצורך ועל פי נכונות המטופל לקבל ידע רלוונטי
  • עידוד לביצוע והתמדה של פעילות גופנית
  • הפנייה ליועץ כושר גופני לקבלת הנחיות אישיות על פי מסוגלות אישית והמלצות רפואיות

פעילות גופנית אירובית

  • יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בפעילות אירובית קלה מאוד
  • סוג הפעילות הגופנית על פי העדפה אישית: הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים, ריצה
  • תדירות מומלצת 3–7 פעמים בשבוע כאשר חשוב להימנע מהפסקה של יותר מיומיים ללא פעילות גופנית
  • עצימות: 70%-50% מהדופק המרבי
    החישוב נעשה לפי נוסחת 220 פחות הגיל, התוצאה מהווה 100% דופק מרבי.
    הנוסחה איננה מתאימה כאשר המטופל נוטל טיפול המשפיע על קצב הלב
  • משך: 60-20 דקות ברצף או במקטעים של 10 דקות לפחות.
    המטרה להגיע ל-150 דקות פעילות במהלך השבוע.
    מחקרים הראו שביצוע ממושך יותר ובעצימות גבוהה יותר מותאמת אישית, יכולים להביא לתועלת בריאותית נוספת.
  • קצב ההתקדמות: מומלץ להתחיל 15-10 דקות, שלושה ימים בשבוע ולהעלות באופן הדרגתי עד לפעילות רציפה של 45–60 דקות למרבית ימות השבוע.
    מבחינת העצימות, יש להתחיל בעצימות קלה ובדופק מרבי של 50%, להתקדם בקצב אישי ומדורג

פעילות מול התנגדות

  • יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בתרגילי גמישות קלים
  • סוג: 5 תרגילים לפחות אשר מפעילים כמה שיותר קבוצות שרירים גדולים. קיימת חשיבות רבה להתאמה אישית לכל מטופל
  • תדירות: פעמיים בשבוע לכל הפחות
  • עצימות: מומלץ מספר סטים של 10–15 חזרות מול התנגדות בינונית. יש לנוח כשתי דקות בין סט לסט
  • קצב ההתנגדות: מומלץ להגביר העומס באופן הדרגתי לפי הסדר הבא: עלייה בהתנגדות, עלייה במספר החזרות ולבסוף הגברת מספר הסטים
  • הערות כלליות: מטופל עם סוכרת, שקיים אורח חיים יושבני, יעבור הערכה רפואית כוללנית טרם התחלת עיסוק בפעילות גופנית בכל עצימות

למטופלים עם סוכרת מסוג 1

  • ירידה ברמות הסוכר בעת פעילות גופנית שכיחה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 1. לכן חשוב ומומלץ לבדוק רמת סוכר בדם לפני תחילת הפעילות. רמה של 90–250 מיליגרם אחוז מאפשרת ביצוע פעילות
  • בערך של 250 מיליגרם אחוז ומעלה או בנוכחות קטונים בשתן - אין להתחיל פעילות
  • במטופלים באינסולין ובתרופות ממריצות לבלב יש חשיבות רבה לניטור הגלוקוז לעיתים קרובות בכדי לזהות בזמן ולמנוע אירועי היפוגליקמיה. יש להצטייד בתג זיהוי ופחמימה זמינה
  • אין להתחיל פעילות גופנית כאשר ערך הגלוקוז 70 מיליגרם אחוז ומטה
  • לפני תחילת הפעילות, כאשר ערך גלוקוז פחות מ-100 מיליגרם אחוז, יש לאכול מנת פחמימה של 15 גרם. יש לנטר גלוקוז גם תוך כדי הפעילות ובסופה
  • השפעת פעילות גופנית נמשכת בין 6–15 שעות ולעיתים אף יותר. מומלץ לא לבצע פעילות גופנית לפני השינה מחשש להיפוגליקמיה בלילה. אם כן, יש לאכול לפחות מנת פחמימה לפני השינה ולהתאים מינון אינסולין לפי הנחיית רופא/אחות הסוכרת
  • יש לבחור נעליים וגרביים נוחות ומתאימות להליכה
  • במטופלים הנושאים משאבת אינסולין, יש להיוועץ ברופא הסוכרת לגבי התאמת מינוני האינסולין לסוג, קצב ועצימות הפעילות הגופנית
  • יש לשאת תג זיהוי לסוכרת ופחמימה זמינה בעת ביצוע פעילות גופנית
  • להימנע מפעילות גופנית מאומצת במזג אוויר חם
  • יש להקפיד על בדיקה יומית של כפות הרגליים

רטינופתיה

  • במצב של רטינופתיה בינונית שאיננה שיגשוגית, מותר לבצע כל פעילות גופנית מלבד זו הגורמת לעלייה בלחץ הדם, כמו הרמת משקולות
  • פעילות גופנית בנוכחות רטינופתיה מחייבת מעקב סדיר ומוקפד של רופא עיניים
  • פעילות גופנית אסורה במצב של דימום פעיל ולאחר קבלת טיפול בלייזר (לפי שיקול רופא עיניים)
  • במצב של רטינופתיה שיגשוגית, יש להימנע מהרמת משקולות, ריצה, קפיצה, תרגילים הכרוכים בהורדת הראש כלפי מטה וכל פעילות שיש בה סיכון לעלייה בלחץ הדם התוך עיני

תהליכי חשיבה ואבחנה

זיהוי בעיות קליניות

יש להעריך כל חולה סוכרת אחת לשנה במסגרת המעקב השנתי.

מטופלים בנוירופתיה אוטונומית:

  • יש לשקול ביצוע אקו לב
  • מומלצת פעילות גופנית בחדר כושר בהשגחה רפואית

במטופלים הסובלים מרטינופתיה לא שיגשוגית אך יש פגיעה חמורה ברשתית או באלו עם רטינופתיה שיגשוגית, מומלץ:

  • להימנע מפעילות גופנית אירובית בעצימות גבוהה
  • להימנע מפעילות מול התנגדות
  • להימנע מקפיצות או ריצה
  • הפעילות המומלצת עבורם היא הליכה מתונה ו/או שחיה

במטופלים עם נוירופתיה היקפית:

  • יש חשיבות רבה לבדיקת כף הרגל מדי יום
  • ברגליים ללא פצעים / כיבים, ניתן לעסוק בכל פעילות גופנית
  • בנוכחות נזק כמו כיב / פצע, יש להעדיף כל פעילות שאיננה נושאת משקל כמו שחיה ורכיבה על אופניים.

סיבוכים וסיכונים צפויים

  • אירועי היפוגליקמיה
  • נפילות

קביעת תוכנית טיפול

תרופתית

  • להתאים את מינון הטיפול התרופתי למשך ועצימות הפעילות
  • מטופלים באינסולין ו/או בתרופות ממריצות לבלב: יש לבדוק את רמת הגלוקוז לפני ובסיום הפעילות

הפנייה לרופאים מומחים

על פי הבעיות הרלוונטיות למטופל:

  • רופא סוכרת
  • רופא עיניים - לבדיקת קרקעית העין
  • יועץ פעילות גופנית

מדדי הערכה להתערבות

  • איזון ערכי גלוקוז
  • היעדר אירועי היפוגליקמיה
  • משקל גוף
  • התמדה בביצוע פעילות גופנית

משוב והערכה

  • הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות לפעילות הגופנית
  • השגת יעדים אישיים
  • יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים
  • מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי

חשוב לזכור - פעילות גופנית בסוכרת

  • הליכה נמרצת 30 דקות ביום היא פעילות מצוינת בכל גיל
  • "נשנושי מאמץ" במהלך היום: עלו במדרגות, החנו את הרכב במרחק, צאו לסידורים ברגל, צמצמו זמן ישיבה
  • פעילות גופנית מסייעת לירידה במשקל, מפיגה מתחים, משפרת ריכוז, מסייעת בשנת לילה טובה יותר

ביבליוגרפיה

  • חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית. אורח חיים בריא וטיפול עצמי בסוכרת - פעילות גופנית. בתוך קווי הכוונה לטיפול תרופתי בסוכרת סוג 2. 2017.
  • מאיר, ר. ואחרים. פעילות גופנית בתוך: א' ספיץ (עורכת), הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2. תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2013.
  • נבות-מינצר, ד., קונסטנטיני, נ. שילר, ט.. פעילות גופנית וסוכרת. בתוך: א' כהן, וא' רז (עורכים), המדריך לטיפול בסוכרת, תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2019. עמ' 140–149.
  • American Diabetes Association. Obesity management for the treatment of type 2 diabetes. Diabetes Care. 40 ;2017. Supplement 1: S-57S.63
  • Colberg, Sheri R., et al. Physical activity/exercise and diabetes: a position statement of the American Diabetes Association. Diabetes care. 11)39 ;2016): p. .2079-2065
  • Diabetes Prevention Program Research Group. -10year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. The Lancet. 9702) 374 ;2009): p. 1686-1677.
  • Lindstrom, Jaana, et al. The Finnish Diabetes Prevention Study (DPS): Lifestyle intervention and -3year results on diet and physical activity. Diabetes care. 12)26 ;2003): p. .3236-3230
  • Marwick, Thomas H., et al. Exercise training for type 2 diabetes mellitus: impact on cardiovascular risk: a scientific statement from the American Heart Association. Circulation. 25)119 ;2009): p. .3262-3244
מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכת - רינת אלוני