כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - תזונה נכונה בסוכרת"
מתוך ויקירפואה
| (14 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרק | {{פרק | ||
| − | |ספר=הנחיות לסיעוד בסוכרת | + | |ספר=הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 |
|מספר הפרק=4 | |מספר הפרק=4 | ||
}} | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
| − | |שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת | + | |שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021]] |
|תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]] | |תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]] | ||
| − | |שם המחבר= | + | |שם המחבר=רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן. |
| − | + | ||
| − | |עורך מדעי=אהובה ספיץ | + | רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
| − | |מאת=המועצה הלאומית לסוכרת | + | |
| + | |עורך מדעי=ד"ר אהובה ספיץ. | ||
| + | |מאת=המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | ||
| + | |מועד הוצאה=2021 | ||
| + | |מספר עמודים=134 | ||
| + | |שם הפרק= תזונה נכונה בסוכרת | ||
|מוציא לאור= | |מוציא לאור= | ||
| − | |||
| − | |||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| − | }} | + | }} |
| − | {{הרחבה| | + | {{הרחבה|תזונה בסוכרת}} |
| − | + | [[השמנה]] ו[[סוכרת]] הן מגיפות סינרגטיות. שכיחותן עולה בעולם כולו. | |
| − | + | השמנה וסוכרת עלולות לגרום ל[[יתר לחץ דם]] ו[[דיסליפידמיה]] ולהעצים [[תחלואה קרדיווסקולרית]]. | |
| − | + | השמנה עלולה לגרום לסוכרת על רקע [[תנגודת לאינסולין|תנגודת מוגברת לאינסולין]]. התערבויות לעידוד [[ירידה במשקל]] וביצוע [[פעילות גופנית]] סדירה הדגימו יעילות במניעת היארעות סוכרת ב-50 אחוזים מהמקרים לערך. בשל הקושי לשמר את השינוי במשקל יש לשקול, בנוסף לטיפול התזונתי, טיפול תרופתי להפחתת משקל. הטיפול על ידי תזונה מותאמת אישית הוא אחד משלושת יסודות הטיפול בסוכרת, יחד עם פעילות גופנית קבועה וטיפול תרופתי{{הערה|שם=הערה1|גילאון -קרן, מ', מזור בקר, ע' ופיימן, ג' (2017). שינוי אורח החיים-תיאוריה ומעשה: הטיפול התזונתי בסוכרת. בתוך א' כהן וא' רז (עורכים), [[המדריך לטיפול בסוכרת]] (עמ 132–138). תל אביב: פורום מדיה בע"מ}}. ההתמודדות עם סוכרת בהיותה מחלה כרונית מחייבת שימוש בגישות טיפוליות - התנהגותית, קוגניטיבית ומוטיבציונית. גישות אלו תסייענה בהגברת ההיענות והמוטיבציה לטיפול עצמי. תוכניות התערבות לשינוי אורח החיים הכוללות ייעוץ תזונתי, ייעוץ לאימון גופני וקיום קשר רציף של הצוות המטפל עם המטופל, יעילות במניעה ו/או עיכוב סוכרת בקרב אנשים במצב של טרום סוכרת ואף יעילות יותר בהשוואה לטיפול תרופתי. | |
| − | == | + | התוכנית הנחקרת ביותר )שבוצעה במחקר DPP - Diabetes Prevention Program( כוללת המלצה לתזונה דלת שומן - הפחתת הצריכה הקלורית וביצוע פעילות גופנית במשך 150 דקות בשבוע, להשגת ירידה מתונה במשקל (7 אחוזים). תוכנית נוספת שבוצעה במחקר PREDIMED כוללת המלצה ל[[תזונה ים תיכונית|תזונה ים-תיכונית]] המאופיינת בצריכה גבוהה של פירות, ירקות, לחם ודגנים מלאים, קטניות, אגוזים, גרעינים ושמן זית{{הערה|שם=הערה2|Evert, Alison B., et al. "Nutrition therapy recommendations for the management of adults with diabetes." Diabetes care 37.Supplement (2014) 1: S-120S.143}}{{הערה|שם=הערה3|American Diabetes Association. Standards of medical care in diabetes- 2016 Diabetes Care 39. Supplement (2016) 1: s -25s27.}}. הבחירה בסוג הדיאטה בדומה לכל החלטה טיפולית, תלויה במצב הפיזי של המטופל, תוך התחשבות ברצונו וביכולתו לשמור על תזונה שהומלצה לו לאורך זמן. |
| − | + | הטיפול התזונתי בסוכרת כולל תכנון של הארוחות ומותאם באופן אישי לפי גיל, מין, סוג ומינון התרופות או האינסולין, הפעילות הגופנית, סדר היום, הרגלי האכילה במשפחה, העדפות אישיות ונכונות המטופל ובני משפחתו לבצע שינוי באורח החיים{{הערה|שם=הערה1}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==אומדן== | |
| − | * | + | ===אנמנזה סיעודית=== |
| − | * | + | *סוג הסוכרת ומשך המחלה |
| + | *טיפול תרופתי | ||
| + | *בדיקות דם: חלבון, [[ברזל]], [[B12]], [[גלוקוז|גלוקוז בצום]], [[HbA1c]], ליפידים, [[תפקודי כליה]] | ||
| + | *מדידת לחץ דם | ||
| + | *ביצוע ניטור ערכי סוכר במד סוכר אישי | ||
| + | *ביצוע בדיקות מעקב שנתי | ||
| + | *גורמים מעכבים ומסייעים בניהול הטיפול העצמי כגון שינוי במצב משפחתי, שינוי במקום העבודה, הגבלה בתנועה | ||
| + | *מקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה | ||
| − | + | ===אומדן תזונתי=== | |
| − | + | *תשאול אודות הרגלי אכילה ושתייה, העדפות מזון והשתלבותם בסדר היום (עבודה בחוץ? משרד? יש/אין מקרר) | |
| + | *רגישות למזונות | ||
| + | *הרגלי שתיית אלכוהול | ||
| + | *תשאול לגבי הרגלי הצריכה והיכולת הכלכלית | ||
| + | *אכילה רגשית? היסטוריה של הפרעות אכילה? | ||
| − | == | + | ===אומדן גופני רלוונטי=== |
| + | *מדידת משקל וגובה - BMI | ||
| + | *מדידת היקף מותניים | ||
| + | *מדידת לחץ דם | ||
| + | *בירור יכולת קריאה / שימוש במשקפיים | ||
| − | + | ===טיפול תרופתי נוכחי מפורט=== | |
| − | + | *אופן וזמני נטילה של הטיפול הפומי/אינסולין | |
| + | *התמקדות בעיקר בתרופות בעלות פוטנציאל להיפוגליקמיה ובירור הטיפול הפומי/אינסולין במינון המומלץ ובזמן המתאים ביחס לארוחות ולפעילות הגופנית | ||
| + | *פענוח וניתוח תוצאות הניטור העצמי (מדי סוכר רציפים או רישום ידני) ביחס לפעילות הגופנית, התזונה והטיפול התרופתי | ||
| + | *תופעות לוואי של התרופות, התוויות והתוויות נגד, אינטראקציה בין תרופות | ||
| + | *התמדה/ אי התמדה בנטילת התרופות והגורמים לכך | ||
| − | + | ===בדיקות מעבדה רלוונטיות=== | |
| − | + | בדיקות מעבדה דם ושתן: פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת התריס, תפקודי כבד, HbA1c, שתן למיקרואלבומין יחס קריאטנין, ברזל, B12. | |
| − | |||
| − | + | ===מידע מצוות רב מקצועי: דיאטנית, עו"ס, רופאת משפחה ואחר משמעותי=== | |
| − | + | *הרגלי אכילה | |
| − | * | + | *בירור מצב סוציואקונומי, רכישת תרופות, תמיכה משפחתית וחברתית |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ===התייחסות להרגלי חיים=== | |
| − | * | + | *ביצוע פעילות גופנית קבועה- סוג, משך, עוצמה ותדירות |
| − | * | + | *עישון |
| − | * | + | *שעות שינה מספיקות: 8-6 שעות וברצף. |
| − | + | ==תהליכי חשיבה ואבחנה== | |
| − | * | + | ===זיהוי בעיות קליניות=== |
| − | * | + | *השמנת יתר |
| + | *חוסר ברזל, B12 | ||
| + | *ליפידים בדם | ||
| + | *כבד שומני | ||
| − | == | + | ===סיבוכים וסיכונים צפויים=== |
| + | *תופעות לוואי של תרופות כמו: היפוגליקמיה, היפרגליקמיה | ||
| + | *הפרעות נשימה עד דום נשימתי עקב השמנת יתר | ||
| + | *החמרה באיזון ערכי הסוכר, שומני הדם, לחץ הדם | ||
| + | *משקל עודף | ||
| + | *תת תזונה | ||
| + | *התייבשות | ||
| + | |||
| + | ==קביעת תוכנית טיפול== | ||
| + | ===תרופתית=== | ||
| + | *הדרכה לנטילה נכונה של הטיפול התרופתי. | ||
| + | *הדרכה לזיהוי תופעות לוואי אפשריות, בעיקר היחס בין תזונה מתאימה, תרופות המעלות סיכון להיפוגליקמיה ופעילות גופנית. | ||
| + | *הבנת אופן והשפעת התרופות. | ||
| + | |||
| + | ===הפנייה לבדיקות=== | ||
| + | בדיקות מעבדה בהתאם לצורך המעקב. | ||
| + | |||
| + | ===הפנייה למומחים=== | ||
| + | *דיאטנית | ||
| − | + | ===נושאים להדרכה=== | |
| − | + | *קביעת יעדי טיפול אישיים- השגת משקל גוף רצוי על פי מדד BMI | |
| − | + | *קביעת תור לדיאטנית- הבהרת החשיבות | |
| − | + | *הדרכה על עקרונות התזונה בסוכרת | |
| − | + | *חשיבות להקפדה על זמנים, כמות ואיכות הארוחות | |
| + | *נטילה נכונה של תרופות: מינון וזמן הנטילה | ||
| + | *תופעות לוואי של התרופות (1-GLP גסטרואינטסטיאליות, 2-SGLT דלקות בדרכי שתן, DKA, היפוגליקמיה- סולפנילאוראה, רפגליניד, אקרבוז-גאזים). | ||
| + | *פעילות גופנית קבועה | ||
| + | *הפסקת עישון- הפנייה לקבוצות גמילה מעישון | ||
| + | *8-6 שעות שינה ברצף | ||
| + | *שתיית אלכוהול, הגבלת הכמות וחשיבות אכילת פחמימות כששותים אלכוהול | ||
| − | == | + | ==החלטה על המשך מעקב קליני== |
| + | *הדרכה לביקורים סדירים אצל הדיאטנית | ||
| + | *שיתוף פעולה עם הדיאטנית לגבי מעקב ערכי סוכר, ספירת פחמימות והטיפול התרופתי | ||
| − | * | + | ==מדדי הערכה להתערבות== |
| − | * | + | *השגת יעדי המשקל |
| − | * | + | *השגת יעדי איזון של רמות הסוכר בדם, שומני הדם, ערכי לחץ דם, בהתאם ליעדים האישיים |
| + | *מעקב סדיר אצל דיאטנית | ||
| + | *ביצוע בדיקות מעקב שנתיות | ||
| + | *הפסקת עישון | ||
| + | ==משוב והערכה== | ||
| + | *הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות | ||
| + | *התמדה בביקור אצל הדיאטנית | ||
| + | *שמירה על משקל תקין | ||
| + | *השגת יעדים אישיים מומלצים | ||
| + | *יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים | ||
| + | *מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי (פרוצ'סקה ודיקלמנטה) | ||
| − | + | ==חשוב לזכור - תזונה נכונה בסוכרת== | |
| + | *אבחנה של סוכרת מחייבת ייעוץ תזונתי מתאים ואישי | ||
| + | *בתכנון הארוחות במשך היום יש לשים דגש על חלוקה מתאימה של פחמימות בכל ארוחה, בהתאם לפעילות הגופנית ולטיפול הפומי או האינסולין | ||
| + | *יש להכיר מזונות עשירים בפחמימות, מנות תחליף של פחמימות ולהעריך את כמות הפחמימות הנאכלת בארוחות | ||
| + | *יש להכיר את סוגי הממתיקים, טבעיים ומלאכותיים ולהתייחס למוצרי דיאט או ללא סוכר | ||
| + | *יש להכיר את הסימון התזונתי ולדעת לקרוא תוויות מזון. חשוב להתייחס במיוחד לכמות הפחמימות, לכמות הנתרן (מלח) ולכמות השומן הרווי | ||
| + | *ירידה במשקל של 5 אחוזים עד 10 אחוזים מפחיתה את הסיכוי לתחלואה נלווית - יתר לחץ דם, דיסליפידמיה וכבד שומני | ||
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | <blockquote> | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | </blockquote> | ||
| + | <center> מו"ל - The Medical Group [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכת - רינת אלוני</center> | ||
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | ||
[[קטגוריה:Themedical|*]] | [[קטגוריה:Themedical|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:48, 18 בנובמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | תזונה נכונה בסוכרת | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ. | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תזונה בסוכרת
השמנה וסוכרת הן מגיפות סינרגטיות. שכיחותן עולה בעולם כולו.
השמנה וסוכרת עלולות לגרום ליתר לחץ דם ודיסליפידמיה ולהעצים תחלואה קרדיווסקולרית.
השמנה עלולה לגרום לסוכרת על רקע תנגודת מוגברת לאינסולין. התערבויות לעידוד ירידה במשקל וביצוע פעילות גופנית סדירה הדגימו יעילות במניעת היארעות סוכרת ב-50 אחוזים מהמקרים לערך. בשל הקושי לשמר את השינוי במשקל יש לשקול, בנוסף לטיפול התזונתי, טיפול תרופתי להפחתת משקל. הטיפול על ידי תזונה מותאמת אישית הוא אחד משלושת יסודות הטיפול בסוכרת, יחד עם פעילות גופנית קבועה וטיפול תרופתי[1]. ההתמודדות עם סוכרת בהיותה מחלה כרונית מחייבת שימוש בגישות טיפוליות - התנהגותית, קוגניטיבית ומוטיבציונית. גישות אלו תסייענה בהגברת ההיענות והמוטיבציה לטיפול עצמי. תוכניות התערבות לשינוי אורח החיים הכוללות ייעוץ תזונתי, ייעוץ לאימון גופני וקיום קשר רציף של הצוות המטפל עם המטופל, יעילות במניעה ו/או עיכוב סוכרת בקרב אנשים במצב של טרום סוכרת ואף יעילות יותר בהשוואה לטיפול תרופתי.
התוכנית הנחקרת ביותר )שבוצעה במחקר DPP - Diabetes Prevention Program( כוללת המלצה לתזונה דלת שומן - הפחתת הצריכה הקלורית וביצוע פעילות גופנית במשך 150 דקות בשבוע, להשגת ירידה מתונה במשקל (7 אחוזים). תוכנית נוספת שבוצעה במחקר PREDIMED כוללת המלצה לתזונה ים-תיכונית המאופיינת בצריכה גבוהה של פירות, ירקות, לחם ודגנים מלאים, קטניות, אגוזים, גרעינים ושמן זית[2][3]. הבחירה בסוג הדיאטה בדומה לכל החלטה טיפולית, תלויה במצב הפיזי של המטופל, תוך התחשבות ברצונו וביכולתו לשמור על תזונה שהומלצה לו לאורך זמן.
הטיפול התזונתי בסוכרת כולל תכנון של הארוחות ומותאם באופן אישי לפי גיל, מין, סוג ומינון התרופות או האינסולין, הפעילות הגופנית, סדר היום, הרגלי האכילה במשפחה, העדפות אישיות ונכונות המטופל ובני משפחתו לבצע שינוי באורח החיים[1].
אומדן
אנמנזה סיעודית
- סוג הסוכרת ומשך המחלה
- טיפול תרופתי
- בדיקות דם: חלבון, ברזל, B12, גלוקוז בצום, HbA1c, ליפידים, תפקודי כליה
- מדידת לחץ דם
- ביצוע ניטור ערכי סוכר במד סוכר אישי
- ביצוע בדיקות מעקב שנתי
- גורמים מעכבים ומסייעים בניהול הטיפול העצמי כגון שינוי במצב משפחתי, שינוי במקום העבודה, הגבלה בתנועה
- מקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה
אומדן תזונתי
- תשאול אודות הרגלי אכילה ושתייה, העדפות מזון והשתלבותם בסדר היום (עבודה בחוץ? משרד? יש/אין מקרר)
- רגישות למזונות
- הרגלי שתיית אלכוהול
- תשאול לגבי הרגלי הצריכה והיכולת הכלכלית
- אכילה רגשית? היסטוריה של הפרעות אכילה?
אומדן גופני רלוונטי
- מדידת משקל וגובה - BMI
- מדידת היקף מותניים
- מדידת לחץ דם
- בירור יכולת קריאה / שימוש במשקפיים
טיפול תרופתי נוכחי מפורט
- אופן וזמני נטילה של הטיפול הפומי/אינסולין
- התמקדות בעיקר בתרופות בעלות פוטנציאל להיפוגליקמיה ובירור הטיפול הפומי/אינסולין במינון המומלץ ובזמן המתאים ביחס לארוחות ולפעילות הגופנית
- פענוח וניתוח תוצאות הניטור העצמי (מדי סוכר רציפים או רישום ידני) ביחס לפעילות הגופנית, התזונה והטיפול התרופתי
- תופעות לוואי של התרופות, התוויות והתוויות נגד, אינטראקציה בין תרופות
- התמדה/ אי התמדה בנטילת התרופות והגורמים לכך
בדיקות מעבדה רלוונטיות
בדיקות מעבדה דם ושתן: פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת התריס, תפקודי כבד, HbA1c, שתן למיקרואלבומין יחס קריאטנין, ברזל, B12.
מידע מצוות רב מקצועי: דיאטנית, עו"ס, רופאת משפחה ואחר משמעותי
- הרגלי אכילה
- בירור מצב סוציואקונומי, רכישת תרופות, תמיכה משפחתית וחברתית
התייחסות להרגלי חיים
- ביצוע פעילות גופנית קבועה- סוג, משך, עוצמה ותדירות
- עישון
- שעות שינה מספיקות: 8-6 שעות וברצף.
תהליכי חשיבה ואבחנה
זיהוי בעיות קליניות
- השמנת יתר
- חוסר ברזל, B12
- ליפידים בדם
- כבד שומני
סיבוכים וסיכונים צפויים
- תופעות לוואי של תרופות כמו: היפוגליקמיה, היפרגליקמיה
- הפרעות נשימה עד דום נשימתי עקב השמנת יתר
- החמרה באיזון ערכי הסוכר, שומני הדם, לחץ הדם
- משקל עודף
- תת תזונה
- התייבשות
קביעת תוכנית טיפול
תרופתית
- הדרכה לנטילה נכונה של הטיפול התרופתי.
- הדרכה לזיהוי תופעות לוואי אפשריות, בעיקר היחס בין תזונה מתאימה, תרופות המעלות סיכון להיפוגליקמיה ופעילות גופנית.
- הבנת אופן והשפעת התרופות.
הפנייה לבדיקות
בדיקות מעבדה בהתאם לצורך המעקב.
הפנייה למומחים
- דיאטנית
נושאים להדרכה
- קביעת יעדי טיפול אישיים- השגת משקל גוף רצוי על פי מדד BMI
- קביעת תור לדיאטנית- הבהרת החשיבות
- הדרכה על עקרונות התזונה בסוכרת
- חשיבות להקפדה על זמנים, כמות ואיכות הארוחות
- נטילה נכונה של תרופות: מינון וזמן הנטילה
- תופעות לוואי של התרופות (1-GLP גסטרואינטסטיאליות, 2-SGLT דלקות בדרכי שתן, DKA, היפוגליקמיה- סולפנילאוראה, רפגליניד, אקרבוז-גאזים).
- פעילות גופנית קבועה
- הפסקת עישון- הפנייה לקבוצות גמילה מעישון
- 8-6 שעות שינה ברצף
- שתיית אלכוהול, הגבלת הכמות וחשיבות אכילת פחמימות כששותים אלכוהול
החלטה על המשך מעקב קליני
- הדרכה לביקורים סדירים אצל הדיאטנית
- שיתוף פעולה עם הדיאטנית לגבי מעקב ערכי סוכר, ספירת פחמימות והטיפול התרופתי
מדדי הערכה להתערבות
- השגת יעדי המשקל
- השגת יעדי איזון של רמות הסוכר בדם, שומני הדם, ערכי לחץ דם, בהתאם ליעדים האישיים
- מעקב סדיר אצל דיאטנית
- ביצוע בדיקות מעקב שנתיות
- הפסקת עישון
משוב והערכה
- הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות
- התמדה בביקור אצל הדיאטנית
- שמירה על משקל תקין
- השגת יעדים אישיים מומלצים
- יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים
- מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי (פרוצ'סקה ודיקלמנטה)
חשוב לזכור - תזונה נכונה בסוכרת
- אבחנה של סוכרת מחייבת ייעוץ תזונתי מתאים ואישי
- בתכנון הארוחות במשך היום יש לשים דגש על חלוקה מתאימה של פחמימות בכל ארוחה, בהתאם לפעילות הגופנית ולטיפול הפומי או האינסולין
- יש להכיר מזונות עשירים בפחמימות, מנות תחליף של פחמימות ולהעריך את כמות הפחמימות הנאכלת בארוחות
- יש להכיר את סוגי הממתיקים, טבעיים ומלאכותיים ולהתייחס למוצרי דיאט או ללא סוכר
- יש להכיר את הסימון התזונתי ולדעת לקרוא תוויות מזון. חשוב להתייחס במיוחד לכמות הפחמימות, לכמות הנתרן (מלח) ולכמות השומן הרווי
- ירידה במשקל של 5 אחוזים עד 10 אחוזים מפחיתה את הסיכוי לתחלואה נלווית - יתר לחץ דם, דיסליפידמיה וכבד שומני
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 גילאון -קרן, מ', מזור בקר, ע' ופיימן, ג' (2017). שינוי אורח החיים-תיאוריה ומעשה: הטיפול התזונתי בסוכרת. בתוך א' כהן וא' רז (עורכים), המדריך לטיפול בסוכרת (עמ 132–138). תל אביב: פורום מדיה בע"מ
- ↑ Evert, Alison B., et al. "Nutrition therapy recommendations for the management of adults with diabetes." Diabetes care 37.Supplement (2014) 1: S-120S.143
- ↑ American Diabetes Association. Standards of medical care in diabetes- 2016 Diabetes Care 39. Supplement (2016) 1: s -25s27.
עורכת - רינת אלוני