האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "הערכת בשלות ריאתית של העובר - Assessment of fetal lung maturity"

מתוך ויקירפואה

שורה 39: שורה 39:
 
|}
 
|}
  
* '''פוספטידיל גליצרול'''- מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ״ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז אין תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
+
* '''פוספטידיל גליצרול''': מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ״ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז אין תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
 
:בנוכחות [[סוכרת]] יש צורך ביחס 2<L/S וגם בנוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית.
 
:בנוכחות [[סוכרת]] יש צורך ביחס 2<L/S וגם בנוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית.
 
:הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות.
 
:הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות.
*'''TDx/FLM {{כ}}(Fetal Lung Maturity)''': מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין''' (SAR, {{כ}}Surfactant Albumin Ratio) במי שפיר ללא סַרְכֶּזֶת (Centrifuge). נותן תוצאה תוך 30 דקות. דורש 1 מ״ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות - קטן מאוד. אפשר לבדוק מיד עם ירידת מי השפיר בשבועות 30-36. {{כ}}50% מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
+
*'''TDx/FLM {{כ}}(Fetal Lung Maturity)''': מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין (SAR, {{כ}}Surfactant Albumin Ratio) במי שפיר ללא סַרְכֶּזֶת (Centrifuge). נותן תוצאה תוך 30 דקות. דורש 1 מ״ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות - קטן מאוד. אפשר לבדוק מיד עם ירידת מי השפיר בשבועות 30-36. {{כ}}50% מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
 
*'''מדד יציבות הקצף (FSI{{כ}}, Foam Stability Index)''': נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי שפיר עם אתנול (Ethanol) ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI הסיכוי שתהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד הוא אפסי. מושפע מצואה עוברית ומדם.
 
*'''מדד יציבות הקצף (FSI{{כ}}, Foam Stability Index)''': נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי שפיר עם אתנול (Ethanol) ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI הסיכוי שתהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד הוא אפסי. מושפע מצואה עוברית ומדם.
 
*'''עכירות''': בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם לא ניתן לקרוא עיתון - הריאות בשלות.
 
*'''עכירות''': בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם לא ניתן לקרוא עיתון - הריאות בשלות.

גרסה מ־08:43, 9 בדצמבר 2013

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


הערכת בשלות ריאתית של העובר
Assessment of fetal lung maturity
יוצר הערך דר' מאור ממן
 


ישנן 3 קטגוריות במדידת והערכת הבשלות הריאתית של העובר:

  1. מדידת חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Surfactant)
  2. מדידת תפקוד חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Shake test)
  3. הערכת עכירות (Turbidity) של מי השפיר

שיטות להערכת בשלות ריאתית של העובר:

  • יחס לציטין (L, ‏Lecithin)/ ספינגומילין (S, ‏Sphingomyelin): לפני שבוע 34, ספינגומילין ולציטין הנם בריכוז שווה, ולאחר 34 שבועות לציטין עולה. כאשר 2<L/S, הדבר מעיד על סיכוי נמוך למצוקה נשימתית. היחס מנבא את הצורך בהנשמה, יותר ממשקל או גיל ההיריון.
    • יחס גדול מ-2 מנבא להעדר תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד (RDS, ‏Respiratory Distress Syndrome) ב-98%.
    • יחס בין 1.5-1.9 מנבא ש- 50% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
    • יחס קטן מ-1.5 מנבא ש- 73% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
לציטין וספינגומילין נמצאים בדם ובצוֹאַת הָעֻבָּר (Meconium). בדם היחס 1.3-1.5, כאשר הדם יכול להעלות וגם להוריד את היחס. צואת העבר מורידה את היחס L/S ומייצרת בטעות יחס בשלות. לכן במקרים של דימום או של צואה עוברית, נשתמש בפוספטידיל גליצרול (Phosphatydil glycerol).
הנשמה תמיכה נשימתית
L/S <1 24% 60%
L/S >2 3% 30%
  • פוספטידיל גליצרול: מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ״ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז אין תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
בנוכחות סוכרת יש צורך ביחס 2<L/S וגם בנוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית.
הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות.
  • TDx/FLM ‏(Fetal Lung Maturity): מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין (SAR, ‏Surfactant Albumin Ratio) במי שפיר ללא סַרְכֶּזֶת (Centrifuge). נותן תוצאה תוך 30 דקות. דורש 1 מ״ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות - קטן מאוד. אפשר לבדוק מיד עם ירידת מי השפיר בשבועות 30-36. ‏50% מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
  • מדד יציבות הקצף (FSI‏, Foam Stability Index): נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי שפיר עם אתנול (Ethanol) ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI הסיכוי שתהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד הוא אפסי. מושפע מצואה עוברית ומדם.
  • עכירות: בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם לא ניתן לקרוא עיתון - הריאות בשלות.
  • Lumdex FSI: בודק ספיחת אור באורך גל 650 ננומטר.
  • מדידת DPPC‏ (Dipalmitoylphosphatidylcholine) - החלק הפעיל של לציטין. (חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים מורכב מ-10% חלבון ו-90% שומן. 80% מהשומן הם לציטין. 50% מהלציטין הוא DPPC).
  • גופיפים למלריים: זוהי צורת המאגר של חֹמֶר פְּעִיל הפָּנִים שהופרש למי השפיר על ידי פנאומוציט מסוג 2 (Pneumocyte type 2). גודלם כגודל טסיות. ניתן למדוד באותו מכשיר. נדרשים פחות מ-1 מ״ל, 15 דקות.
ספירה של 30,000-55,000 מנבאת מאוד לבשלות.
מתחת ל- 10,000 מנבא סיכון משמעותי לתסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.

בהריונות עם סוכרת, עיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR, ‏Intrauterine Growth Restriction), ‏וקבוצת דם Rh, יש עדיפות לבדוק את היחס L/S על פני השיטות האחרות.

בשלות.png

ביבליוגרפיה

  • Williams, Gabbe 338

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון