כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הערכת כשירות לעבודה של עובדים בדרגות חשיפה שונות לנגיף 2 SARS CoV, לאור מגיפת 19-COVID - הנחיה קלינית - Worker exposure risk - COVID-19"
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==אוכלוסיות בסיכון מוגבר לתחלואה משמעותית עקב הדבקות בנגיף הקורונה== | ==אוכלוסיות בסיכון מוגבר לתחלואה משמעותית עקב הדבקות בנגיף הקורונה== | ||
| − | + | ===דיכוי חיסוני (Immunosuppression)=== | |
| − | + | *נויטרופניה בדרגה בינונית ומעלה - בהתייחס לספירת נויטרופילים אבסולוטית ( absolute ANC ) 500<ANC<1000 (neutrophil count נמוך מ-500 מאפשר רק עבודה בחשיפה מינימלית - היינו, עבודה מהבית וללא חשיפות נוספות להדבקה אפשרית בנגיף). | |
| − | + | *חסר חיסוני חמור — (Common variable ,Severe combined immunodeficiency (SCID (immune deficiency (CVID. | |
| − | + | *הפרעה בייצור תקין של נוגדנים — כולל גמופתיות, היפו-גמא-גלובולינמיה וכיוצ"ב, גם אם העובדים מטופלים ב-1716. | |
| − | + | *פגמים במערכת המשלים — שלהערכת האימונולוג המטפל משרים דיכוי חיסוני משמעותי. | |
| − | + | *תחלואה במחלה ממארת — ממאירות המטולוגית או סולידית, במהלך טיפול פעיל בכמותרפיה (ועד לשלושה חודשים מתום הטיפול או עד לקביעה ע"י רופא מטפל כי הדיכוי החיסוני אינו קיים עוד — המאוחר מבין השניים), טיפול בקרינה בשלושת החודשים האחרונים טרם הערכת הכשירות לעבודה, סרטן מפושט, אנמיה אפלסטית (בכפוף לקביעת הרופא המטפל כי הם משרים דיכוי חיסוני משמעותי). | |
| − | + | *מושתלים — מצב לאחר השתלת איבר סולידי או השתלת מח עצם, עד שנתיים מההשתלה (או מעבר לכך במידה ונדרש המשך נטילת טיפול מדכא חיסון, או אם הופיעו סיבוכים דוגמת GVHD). | |
| − | + | *השתלת מח עצם לפני למעלה משנתיים, ללא צורך בטיפול מדכא חיסון או הופעת GVHD לא תחשב לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי. | |
| − | + | *HIV - ספירת CD4 נמוכה מ-500 תאים/ממ"ק. | |
| − | + | *היפואלבומינמיה - עד 3.5 גרם לדציליטר. | |
| − | + | *חום ממקור בלתי ידוע (FUO) — אלא אם בוצע בירור מקיף, ששלל דיכוי חיסוני משמעותי. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ===טיפול תרופתי מדכא חיסון=== | ||
| + | *סטרואידים — במינון שהינו מעל למינון האחזקה הפיזיולוגי (10 מ"ג פרדניזון ליום), למשך שבועיים או יותר, עד לתום תקופת ^tapering off. | ||
| + | *נטילת פרדניזון במינון נמוך מ-20 מ"ג/יום, למשך תקופה הקצרה משבועיים, או תקופה ממושכת של טיפול יומי לסירוגין - לא תחשב לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי. | ||
| + | *טיפול במנה פיזיולוגית של סטרואידים עקב חסר קבוע, לא יחשב לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי. | ||
| + | *טיפול בסטרואידים בעזרת זריקות תוך מפרקיות/גידיות, טיפול חיצוני (עורי) או בעזרת משאפים כחלק מפרוטוקול טיפולי מקובל - לא יחשבו לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי. | ||
| + | *במטופלים בתרופות אימונומודולטוריות, דוגמת אזתיופרין, מטוטרקסט, ציקלוספורין, סלספט, ציקלופוספמיד, טקרולימוס, לפלונמיד, 6MP ודומיהם — הערכת המצב החיסוני תיקבע על ידי הגורם הרפואי המטפל, על פי מחלות הרקע ועדות קלינית ומעבדתית לקיום של דיכוי חיסוני. | ||
| + | *בכל מקרה, מטופלים בתרופות אלו יוגדרו כבעלי סיכון בינוני (דיכוי חיסוני בינוני) לכל הפחות. | ||
| + | *תרופות מסוג disease modifying anti-rheumatic drugs) DMARDS) כגון רפאסאל, 5-ASA, פלקוויניל — לא יחשבו כתרופות אימונומודולטוריות המדכאות את מערכת החיסון לעניין זה. | ||
| + | *תרופות "ביולוגיות" ובכללן Anti-TNFs, Anti-IL6, Anti-IL17, Anti- IL23, anti-CD20 וטיפולים ביולוגים לממאירויות בתחום חצי השנה לפני הערכת כושר העבודה, למעט טיפולים ביולוגים הניתנים למחלת האסתמה | ||
| + | *מצב לאחר טיפול בכמותרפיה - שלושה חודשים ומעלה מתום הטיפול האפקטיבי, ללא עדות ללויקופניה ו/או נויטרופניה - לא תחשב לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי. | ||
| + | ===מחלות כרוניות העלולות לגרום לפגיעה חיסונית (מחייב הערכה פרטנית של מצב חיסוני)=== | ||
| + | *חסר טחול. | ||
| + | *מחלת כליות כרונית עם עדות לאי ספיקת כליות שאינה מאוזנת. | ||
| + | *מחלת כבד כרונית עם הפרעה בתפקודים הסינתטיים ו/או עליה באנזימי הכבד בשיעוד של פי 10 ומעלה ו/או עדות לשחמת. | ||
| + | *אורמיה כרונית. | ||
| + | *מחלות אוטואימוניות, אם אינן מטופלות כמפורט, ידונו על פי המלצת הגורם הרפואי המטפל, תוך התייחסות לפגיעות המערכתיות שנגרמו עקב מחלת הרקע והעדות לדיכוי חיסוני משמעותי. | ||
| − | + | =-==מחלות רקע הגורמות לסיכון גבוה לתחלואה משמעותית=== | |
| − | + | *מחלות לב וכלי דם עם סיכון גבוה | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
- אירוע לב איסכמי או ACS במהלך ששת השבועות לפני הערכת כושר העבודה (למעט אירוע אנגינוטי ללא נזק תפקודי לשריר הלב). | - אירוע לב איסכמי או ACS במהלך ששת השבועות לפני הערכת כושר העבודה (למעט אירוע אנגינוטי ללא נזק תפקודי לשריר הלב). | ||
- ניתוח מעקפים, אבי עורקים או מסתמים במהלך שלושת החודשים שלפני הערכת כושר העבודה. | - ניתוח מעקפים, אבי עורקים או מסתמים במהלך שלושת החודשים שלפני הערכת כושר העבודה. | ||
| שורה 72: | שורה 68: | ||
- מומי לב כחלוניים. | - מומי לב כחלוניים. | ||
- הפרעות קצב שאינן מאוזנות היטב תחת טיפול תרופתי או כאלו שהצריכו השתלת קוצב (למעט השתלת קוצב זמני). | - הפרעות קצב שאינן מאוזנות היטב תחת טיפול תרופתי או כאלו שהצריכו השתלת קוצב (למעט השתלת קוצב זמני). | ||
| − | + | *מחלות דרכי הנשימה עם סיכון גבוה | |
- מחלה אובסטרוקטיבית (חסימתית) עם פגיעה בינונית לפחות בתפקודי הריאות (60%>FEV1) . | - מחלה אובסטרוקטיבית (חסימתית) עם פגיעה בינונית לפחות בתפקודי הריאות (60%>FEV1) . | ||
- פנואומוקוניוזות, מחלות ריאה אוטואימוניות, עדות לבולות ריאתיות בעלות השפעה על תפקודי הריאה המורחבים. | - פנואומוקוניוזות, מחלות ריאה אוטואימוניות, עדות לבולות ריאתיות בעלות השפעה על תפקודי הריאה המורחבים. | ||
- מחלה רסטרקטיבית (מצמצמת) עם פגיעה בינונית לפחות. | - מחלה רסטרקטיבית (מצמצמת) עם פגיעה בינונית לפחות. | ||
| − | + | *סוכרת בסיכון גבוה | |
- סוכרת תלוית אינסולין, עם 8 < HbAlc (ב-3 בדיקות אחרונות) או סוכרת הריון המטופלת באינסולין, למעט מקרים בעלי איזון אופטימלי (בעיקר תחת משאבה ו/או סנסור). | - סוכרת תלוית אינסולין, עם 8 < HbAlc (ב-3 בדיקות אחרונות) או סוכרת הריון המטופלת באינסולין, למעט מקרים בעלי איזון אופטימלי (בעיקר תחת משאבה ו/או סנסור). | ||
- עדות לפגיעה בשני איברי מטרה או יותר, או עדות לפגיעה בכליה (אי ספיקת כליות מעבדתית או אלבומינוריה של >1 גרי ל24 שעות). | - עדות לפגיעה בשני איברי מטרה או יותר, או עדות לפגיעה בכליה (אי ספיקת כליות מעבדתית או אלבומינוריה של >1 גרי ל24 שעות). | ||
| − | + | *כיבים סוכרתיים פעילים. | |
- אירועים חוזרים של היפוגליקמיה משמעותית (שהצריכה אשפוז), DKA או קומה היפראוסמולרית במהלך חצי השנה לפני הערכת כושר העבודה. | - אירועים חוזרים של היפוגליקמיה משמעותית (שהצריכה אשפוז), DKA או קומה היפראוסמולרית במהלך חצי השנה לפני הערכת כושר העבודה. | ||
| − | + | *יתר לחץ דם בעל סיכון גבוה | |
- יתר לחץ דם כרוני, שאינו מאוזן היטב תחת טיפול תרופתי מיטבי משך חצי שנה לפחות. | - יתר לחץ דם כרוני, שאינו מאוזן היטב תחת טיפול תרופתי מיטבי משך חצי שנה לפחות. | ||
- יתר לחץ דם, המלווה בעיבוי שריר הלב או בפגיעה בכליות (עדות מעבדתית ^CRF). | - יתר לחץ דם, המלווה בעיבוי שריר הלב או בפגיעה בכליות (עדות מעבדתית ^CRF). | ||
- פגיעות מולדות או נרכשות במערכת רנין - אנגיוטנסין - אלדוסטרון. | - פגיעות מולדות או נרכשות במערכת רנין - אנגיוטנסין - אלדוסטרון. | ||
- אירוע של יתר לחץ דם ממאיר במהלך חצי השנה לפני הערכת כושר העבודה. | - אירוע של יתר לחץ דם ממאיר במהלך חצי השנה לפני הערכת כושר העבודה. | ||
| − | + | ||
| + | ===סיכון יתר עקב גיל, בהעדר גורמי סיכון אחרים (שפורטו לעיל)=== | ||
לאור העדות העקבית המסתמנת לשיעורי תמותה גבוהים יותר בגילאים מבוגרים, בעיקר החל מהעשור החמישי לחיים, יש להתייחס לגיל מבוגר כאל גורם סיכון, גם ללא תחלואת רקע נלווית, לפי הרשימה שפורטה לעיל. לעניין זה סיכון גבוה יחשב כגיל 70 ומעלה | לאור העדות העקבית המסתמנת לשיעורי תמותה גבוהים יותר בגילאים מבוגרים, בעיקר החל מהעשור החמישי לחיים, יש להתייחס לגיל מבוגר כאל גורם סיכון, גם ללא תחלואת רקע נלווית, לפי הרשימה שפורטה לעיל. לעניין זה סיכון גבוה יחשב כגיל 70 ומעלה | ||
| − | + | ||
| − | + | בהערכת הסיכון לעובדים בגילאי 60-70 - יש להתבסס על שיקול דעת קליני ותחלואת רקע רלוונטית כמפורט לעיל. | |
==אפיון דרגת חשיפה פוטנציאלית לתחלואה ב-19 COVID== | ==אפיון דרגת חשיפה פוטנציאלית לתחלואה ב-19 COVID== | ||
גרסה מ־14:46, 22 באפריל 2020
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| הערכת כשירות לעבודה של עובדים בדרגות חשיפה שונות לנגיף קורונה החדש (2 SARS CoV), לאור מגיפת 19 COVID | ||
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית | |
| קישור | באתר האיגוד | |
| תאריך פרסום | 26 במרץ 2020 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קורונה
רקע והבהרות
היקף האוכלוסייה שנדבקה וצפויה להידבק בנגיף קורונה החדש SARS-C0V2, התחלואה הגוברת ב-19 COVID והחשש מהופעת תחלואה משמעותית באוכלוסיות חיוניות של מטפלים ונותני שירות - דורשות התייחסות מסודרת לעניין כשירות לעבודה ולהיבטים תעסוקתיים נוספים. לאור מיעוט הידע לגבי המחלה בזמן כתיבת המסמך, ודאי לגבי משמעויות תעסוקתיות של הסיכון להדבקה ולתחלואה משמעותית - המתודולוגיה שניתן לפעול בה היא ריבוד סיכונים, המבוסס על הידע המדעי הקיים ועל הנחות סבירות, בשאלות שעדיין אין בהן ידע מספק.
גל התחלואה, מציג בפני הרופאים התעסוקתיים שאלות רבות, בדבר כשירותם לעבודה של עובדים מסקטורים שונים, העלולים לבוא במגע עם חולים שנדבקו בנגיף. מבין כלל העיסוקים הרלוונטיים, האוכלוסייה העיקרית החשופה באופן משמעותי לאנשים שנדבקו בנגיף, הנדרשת גם למגע קרוב והדוק אליהם, מסיבות תעסוקתיות, היא כמובן הצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים. יש להניח כי ככל ששכיחות ההדבקה בנגיף באוכלוסייה הכללית תגדל, יעלה הצורך בקבלת החלטות מקצועית גם לגבי מגזרים תעסוקתיים נוספים, לרבות נותני שירות פרונטאליים, מאבטחים ואנשי כוחות הביטחון, העובדים עם קהל, שעלול להיות חולה ב- 19 COVID, בהיקפים משמעותיים.
מלבד אמצעי הזהירות והמיגון המומלצים לכלל האוכלוסייה, המתעדכנים מעת לעת ע"י משרד הבריאות, בהתאמה לידע המדעי הנצבר, יש מקום לפעול לפי מספר הנחיות מקצועיות שיש להקפיד עליהן בנוגע לכושר עבודה של צוותים מטפלים או נותני שירות פרונטאליים.
התפרצות מגפת ה-COVID19 מסתמנת כאירוע ממושך, שיהיה בעל השפעות ארוכות טווח על החברה האנושית בכלל, על שוק העבודה בכללותו ועל מערכת הבריאות בפרט. הנחיות אלו גובשו מתוך רצון לשמור על בריאות העובדים בסקטורים השונים, בדגש מיוחד על עובדי מערכת הבריאות, תוך הימנעות ככל שניתן מיצירת עומסים נוספים מיותרים על המערכות הרפואיות, הנמצאות ממילא תחת עומס כבד ומתמשך.
כאמור לעיל, המסמך מושתת על היעקרון של ריבוד סיכונים תוך התייחסות לאוכלוסיות בסיכון מוגבר לתחלואה משמעותית והערכת הסיכון לחשיפה לנגיף עקב העיסוק.
כוחן של המלצות אלו יפה לאור הידע המדעי הקיים כעת; ככל שיתעדכן המידע הרפואי אודות מנגנוני הדבקה, תחלואה בנגיף, טיפולים אפשריים וגורמי סיכון, יופצו עדכונים נוספים.
אין בהנחיות אלו בכדי להחליף את הנחיות משרד הבריאות, ובכל מקרה של סתירה, גם במשתמע, בין הנחיות אלו להנחיות משרד הבריאות, הממשיכות להתעדכן כל העת, תוקפן של הנחיות משרד הבריאות יגבר.
מסמך זה הוא מסמך מדיניות כללי מקצועי, המיועד בראש ובראשונה לרופאים תעסוקתיים ומבוסס על הפרדיגמה המקצועית של הרפואה התעסוקתית. כל פרשנות של המסמך מעבר למה שנכתב בו במפורש - נעשית על אחריותו של הגוף המפרש בלבד.
אוכלוסיות בסיכון מוגבר לתחלואה משמעותית עקב הדבקות בנגיף הקורונה
דיכוי חיסוני (Immunosuppression)
- נויטרופניה בדרגה בינונית ומעלה - בהתייחס לספירת נויטרופילים אבסולוטית ( absolute ANC ) 500<ANC<1000 (neutrophil count נמוך מ-500 מאפשר רק עבודה בחשיפה מינימלית - היינו, עבודה מהבית וללא חשיפות נוספות להדבקה אפשרית בנגיף).
- חסר חיסוני חמור — (Common variable ,Severe combined immunodeficiency (SCID (immune deficiency (CVID.
- הפרעה בייצור תקין של נוגדנים — כולל גמופתיות, היפו-גמא-גלובולינמיה וכיוצ"ב, גם אם העובדים מטופלים ב-1716.
- פגמים במערכת המשלים — שלהערכת האימונולוג המטפל משרים דיכוי חיסוני משמעותי.
- תחלואה במחלה ממארת — ממאירות המטולוגית או סולידית, במהלך טיפול פעיל בכמותרפיה (ועד לשלושה חודשים מתום הטיפול או עד לקביעה ע"י רופא מטפל כי הדיכוי החיסוני אינו קיים עוד — המאוחר מבין השניים), טיפול בקרינה בשלושת החודשים האחרונים טרם הערכת הכשירות לעבודה, סרטן מפושט, אנמיה אפלסטית (בכפוף לקביעת הרופא המטפל כי הם משרים דיכוי חיסוני משמעותי).
- מושתלים — מצב לאחר השתלת איבר סולידי או השתלת מח עצם, עד שנתיים מההשתלה (או מעבר לכך במידה ונדרש המשך נטילת טיפול מדכא חיסון, או אם הופיעו סיבוכים דוגמת GVHD).
- השתלת מח עצם לפני למעלה משנתיים, ללא צורך בטיפול מדכא חיסון או הופעת GVHD לא תחשב לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי.
- HIV - ספירת CD4 נמוכה מ-500 תאים/ממ"ק.
- היפואלבומינמיה - עד 3.5 גרם לדציליטר.
- חום ממקור בלתי ידוע (FUO) — אלא אם בוצע בירור מקיף, ששלל דיכוי חיסוני משמעותי.
טיפול תרופתי מדכא חיסון
- סטרואידים — במינון שהינו מעל למינון האחזקה הפיזיולוגי (10 מ"ג פרדניזון ליום), למשך שבועיים או יותר, עד לתום תקופת ^tapering off.
- נטילת פרדניזון במינון נמוך מ-20 מ"ג/יום, למשך תקופה הקצרה משבועיים, או תקופה ממושכת של טיפול יומי לסירוגין - לא תחשב לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי.
- טיפול במנה פיזיולוגית של סטרואידים עקב חסר קבוע, לא יחשב לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי.
- טיפול בסטרואידים בעזרת זריקות תוך מפרקיות/גידיות, טיפול חיצוני (עורי) או בעזרת משאפים כחלק מפרוטוקול טיפולי מקובל - לא יחשבו לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי.
- במטופלים בתרופות אימונומודולטוריות, דוגמת אזתיופרין, מטוטרקסט, ציקלוספורין, סלספט, ציקלופוספמיד, טקרולימוס, לפלונמיד, 6MP ודומיהם — הערכת המצב החיסוני תיקבע על ידי הגורם הרפואי המטפל, על פי מחלות הרקע ועדות קלינית ומעבדתית לקיום של דיכוי חיסוני.
- בכל מקרה, מטופלים בתרופות אלו יוגדרו כבעלי סיכון בינוני (דיכוי חיסוני בינוני) לכל הפחות.
- תרופות מסוג disease modifying anti-rheumatic drugs) DMARDS) כגון רפאסאל, 5-ASA, פלקוויניל — לא יחשבו כתרופות אימונומודולטוריות המדכאות את מערכת החיסון לעניין זה.
- תרופות "ביולוגיות" ובכללן Anti-TNFs, Anti-IL6, Anti-IL17, Anti- IL23, anti-CD20 וטיפולים ביולוגים לממאירויות בתחום חצי השנה לפני הערכת כושר העבודה, למעט טיפולים ביולוגים הניתנים למחלת האסתמה
- מצב לאחר טיפול בכמותרפיה - שלושה חודשים ומעלה מתום הטיפול האפקטיבי, ללא עדות ללויקופניה ו/או נויטרופניה - לא תחשב לעניין זה כדיכוי חיסוני משמעותי.
מחלות כרוניות העלולות לגרום לפגיעה חיסונית (מחייב הערכה פרטנית של מצב חיסוני)
- חסר טחול.
- מחלת כליות כרונית עם עדות לאי ספיקת כליות שאינה מאוזנת.
- מחלת כבד כרונית עם הפרעה בתפקודים הסינתטיים ו/או עליה באנזימי הכבד בשיעוד של פי 10 ומעלה ו/או עדות לשחמת.
- אורמיה כרונית.
- מחלות אוטואימוניות, אם אינן מטופלות כמפורט, ידונו על פי המלצת הגורם הרפואי המטפל, תוך התייחסות לפגיעות המערכתיות שנגרמו עקב מחלת הרקע והעדות לדיכוי חיסוני משמעותי.
-==מחלות רקע הגורמות לסיכון גבוה לתחלואה משמעותית==
- מחלות לב וכלי דם עם סיכון גבוה
- אירוע לב איסכמי או ACS במהלך ששת השבועות לפני הערכת כושר העבודה (למעט אירוע אנגינוטי ללא נזק תפקודי לשריר הלב). - ניתוח מעקפים, אבי עורקים או מסתמים במהלך שלושת החודשים שלפני הערכת כושר העבודה. - אי ספיקת לב, הגורמת לירידה תפקודית בינונית ומעלה (3 NYHA ומעלה), ללא קשר לאטיולוגיה. - מחלה מסתמית בדרגת חומרה בינונית ומעלה, לפי בדיקת אכוקרדיוגרפיה מן השנה האחרונה. - מומים בלב שהצריכו ניתוח ולאחריו נותרה הפרעה תפקודית. - מומי לב כחלוניים. - הפרעות קצב שאינן מאוזנות היטב תחת טיפול תרופתי או כאלו שהצריכו השתלת קוצב (למעט השתלת קוצב זמני).
- מחלות דרכי הנשימה עם סיכון גבוה
- מחלה אובסטרוקטיבית (חסימתית) עם פגיעה בינונית לפחות בתפקודי הריאות (60%>FEV1) . - פנואומוקוניוזות, מחלות ריאה אוטואימוניות, עדות לבולות ריאתיות בעלות השפעה על תפקודי הריאה המורחבים. - מחלה רסטרקטיבית (מצמצמת) עם פגיעה בינונית לפחות.
- סוכרת בסיכון גבוה
- סוכרת תלוית אינסולין, עם 8 < HbAlc (ב-3 בדיקות אחרונות) או סוכרת הריון המטופלת באינסולין, למעט מקרים בעלי איזון אופטימלי (בעיקר תחת משאבה ו/או סנסור). - עדות לפגיעה בשני איברי מטרה או יותר, או עדות לפגיעה בכליה (אי ספיקת כליות מעבדתית או אלבומינוריה של >1 גרי ל24 שעות).
- כיבים סוכרתיים פעילים.
- אירועים חוזרים של היפוגליקמיה משמעותית (שהצריכה אשפוז), DKA או קומה היפראוסמולרית במהלך חצי השנה לפני הערכת כושר העבודה.
- יתר לחץ דם בעל סיכון גבוה
- יתר לחץ דם כרוני, שאינו מאוזן היטב תחת טיפול תרופתי מיטבי משך חצי שנה לפחות. - יתר לחץ דם, המלווה בעיבוי שריר הלב או בפגיעה בכליות (עדות מעבדתית ^CRF). - פגיעות מולדות או נרכשות במערכת רנין - אנגיוטנסין - אלדוסטרון. - אירוע של יתר לחץ דם ממאיר במהלך חצי השנה לפני הערכת כושר העבודה.
סיכון יתר עקב גיל, בהעדר גורמי סיכון אחרים (שפורטו לעיל)
לאור העדות העקבית המסתמנת לשיעורי תמותה גבוהים יותר בגילאים מבוגרים, בעיקר החל מהעשור החמישי לחיים, יש להתייחס לגיל מבוגר כאל גורם סיכון, גם ללא תחלואת רקע נלווית, לפי הרשימה שפורטה לעיל. לעניין זה סיכון גבוה יחשב כגיל 70 ומעלה
בהערכת הסיכון לעובדים בגילאי 60-70 - יש להתבסס על שיקול דעת קליני ותחלואת רקע רלוונטית כמפורט לעיל.