כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הפעלת בנק דם ומתן עירויי דם ומרכיביו - פרקים ח-י - מקרים דחופים, עירוי ותגובה לעירוי
הפעלת בנק דם ומתן עירויי דם ומרכיביו - חוזר משרד הבריאות
מאת משרד הבריאות
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
מקרים דחופים ושעת חירום
נהלי עבודה במתן דם באופן דחוף
1.1. בכל בנק דם חייב להיות נוהל עבודה למתן דם באופן דחוף ובשע"ח. 1.2. במצבים מיוחדים שבהם עיכוב במתן דם עלול לסכן את חיי המטופל ניתן לשנות את כללי העבודה הרגילים ולתת דם ללא השלמת הבדיקות הנדרשות בנהלים. 1.3. זיהו אלמוני יבוצע על ידי שני אמצעי זיהוי חד חד ערכיים כגון: שם/כינוי ומספר או שני מספרים, )מספר קבלה + מספר ברזל/חירום(. רק במקרים אלה ניתן לנפק דם לפי סוג דם המטופל. במידה וחל שינוי באחד או יותר מאמצעי הזיהוי אין להמשיך ולהשתמש בדגימה. יש לדאוג לדגימה חדשה. 1.4. מקבל עירוי דם ללא הצלבה, שסוג דמו אינו ידוע או בהיעדר שני אמצעי זיהוי, חייב לקבל כדוריות אדומות דחוסות מסוג O או דם מלא מסוג O שכייל נוגדנים anti-A ו anti-B קטן מ־100. 1.5. במידת האפשר יש לתת RhD שלילי, תוך מתן עדיפות לילדות, בנות ונשים עד גיל 55. במצבים שבהם מלאי מנות RhD שלילי מוגבל, ניתן לתת כדוריות דחוסות מסוג RhD ,O חיובי. מומלץ אישור מנהל בנק הדם או מי שהוסמך על ידו. 1.6. מתן דם למטופל ללא ביצוע סוג דם, סקר נוגדנים וללא הצלבה ייעשה רק לפי בקשה בכתב של רופא - ובחתימתו )ידנית או אלקטרונית(. ניתן לקבל את החתימה גם רטרואקטיבית. 1.7. מקבל עירוי דם שיש מספיק זמן לקבוע רק את סוג דמו בהתאם לנהלים, יקבל עירוי של דם מלא או כדוריות דחוסות בהתאם לסוג דמו ללא הצלבה. 1.8. יש לציין במפורש על מנת הדם שנופקה ללא הצלבה )סעיפים 1.4-1.6(. 1.9. לאחר ניפוק של דם ללא בדיקות או לפי סוג בלבד, יש להשלים את הבדיקות בהתאם לנהלים ובמהירות המרבית. 2. דמם מסיבי - מתן דחוף 2.1. במקרים בהם הוחלף נפח הדם אחד )10 מנות כדוריות דם אדומות תוך 24 שעות (ניתן לנפק כדוריות אדומות דחוסות לפי סוג ABO בלבד ללא הצלבה. אם יש נוגדנים יש לפעול לפי נוהל מתן דם כאשר למטופל יש נוגדנים. 2.2. בכל בית חולים יהיה פרוטוקול למתן מנות ומרכיבי דם בעת דמם מסיבי. ט. עירוי מרכיבי דם 1. מתן הדם למטופל 1.1. הוראה למתן דם ומרכיביו תינתן על ידי רופא בלבד, ותתועד ברשומה הרפואית. 1.2. המטופל יקבל מידע לגבי ההתוויה למתן מרכיב הדם והצורך לדווח אם מופיעים סימנים חריגים תוך כדי קבלת העירוי. טופס הסכמה לקבלת מרכיבי דם ייחתם במחלקה. כל התהליכים הבאים יבוצעו ליד מיטת המטופל: 1.2.1. זיהוי המטופל ואימות נתוני מרכיבי הדם הניתנים יבוצעו על ידי איש צוות רפואה ואמצעי נוסף )איש צוות רפואה, אחות מוסמכת, מערכת זיהוי אלקטרוני שעברה תיקוף המבטיח זיהוי מוחלט של המטופל והמרכיב(. 1.2.2. הזיהוי יכלול התאמת פרטי המטופל המופיעים על אמצעי הזיהוי )אצעדה או מדבקה (הצמוד למטופל המאושפז או תעודה מזהה במטופל אמבולטורי, עם פרטים המופעים על המדבקה ו/או טופס נלווה למרכיב הדם. 1.2.3. בנוסף יש לבדוק הנתונים הבאים: 1.2.3.1. תאריך התפוגה על מרכיב הדם. 1.2.3.2. סוג דם המרכיב והמטופל והצלבה אם בוצעה, בהתאם למרכיב, טיפול למרכיב. 1.2.3.3. התאמה בין סוג דם המטופל, כפי שמופיע על המדבקה ו/או הטופס הנלווה למרכיב, לסוג הדם של מרכיב הדם המיועד לו. 1.2.4. שני המטפלים או אנשי הצוות שביצעו את בדיקות הזיהוי כאמור לעיל, יציינו את פרטיהם המלאים )שם פרטי, משפחה ומס' רישיון (יחתמו בכתב ידם, במדבקה/הטופס הנלווה למרכיב, ברשומה הרפואית או רשומה אלקטרונית של המטופל, ליד מיטת המטופל, כי שניהם זיהו את המטופל והמנה מיועדת לו. לחלופין ניתן לפי סעיף 1.1.1 להשתמש במערכת זיהוי אלקטרונית במקום המזהה השני. 1.2.5. מיד לאחר ביצוע הזיהוי והרישומים, אחד המזהים שזיהו את המטופל יתחיל בעירוי המרכיב ויתעד ברשומה הרפואית של מקבל העירוי את תאריך ושעת התחלת העירוי. 1.2.6. יש לתעד סימנים חיוניים, )דופק ל.ד. וחום (לפני תחילת העירוי, כ־15 דקות לאחר התחלת העירוי ובתום העירוי. המעקב יתועד ברשומה הרפואית של המטופל. )יש לתת את העירוי בקצב איטי ב־15 הדקות הראשונות(. 1.3. בתום העירוי יש לתייק את המדבקה/הטופס הנלווה למרכיב הדם ברשומה הרפואית של המטופל, או לתעד במערכת האלקטרונית. יש לציין את תאריך ושעת גמר מתן עירוי מרכיב הדם ובאם היו תופעות לוואי. )תגובה לעירוי פרק י( 1.4. מרכיב שלא ניתן בעירוי או שאין אפשרות לערות אותו בזמן מוגדר בהתאם למרכיב, יש להחזיר בהקדם לבנק הדם. 1.5. מומלץ שבבית החולים תהיה שיטה שתאפשר העברת מידע לבנק הדם על מתן מרכיבי הדם למטופלים. 2. הטיפול במרכיב הדם במחלקה 2.1. עירוי מרכיבי הדם יינתן דרך סט סטרילי המכיל פילטר המתאים לעירוי מרכיבי דם. 2.2. ניתן לחמם מנות דם במקרים מיוחדים אך ורק במתקן חימום המיועד לכך עם בקרת טמפ' תוך מעבר הדם בסט העירוי, אין לחמם דם מעל 40°C. 2.3. הפשרת פלזמה וקריופרציפיטט יעשו במתקן המיועד לכך בטמפי בין 30-37°C רק בבנק הדם ובמתקן מיועד לכך. 2.4. אין להוסיף למנות דם ומרכיביו כל נוזל או תרופה פרט למי מלח פיזיולוגיים )0.9% NaCl( לעירוי. 2.5. יש לערות מנת דם תוך 4 שעות מתחילת העירוי. 2.6. לילודים המקבלים מנות קטנות יש להקפיד שקצב העירוי לא יעלה על 5 מ"ל כד"א/ ק"ג/ שעה. )פרק ו' 11.4.4( 3. עירוי מרכיב הדם 3.1. עירוי פלזמה קפואה טרייה )FFP( 3.1.1. ניתן לערות מרכיב זה תוך 5 ימים מהפשרתו אם נשמר בטמפ' 2-6°C. 3.1.2. אין להקפיא מחדש מנה שהופשרה. 3.2. עירוי קריופרציפטט 3.2.1. יש לערות תוך 6 שעות מזמן ההפשרה אם משמש כמקור לגורם קרישה בתנאי שהשקית לא נפתחה. 3.2.2. יש לתת צבר תוך 6 שעות מזמן ההפשרה ויצירת הצבר. 3.2.3. אין להקפיא מחדש. 3.3. עירוי טסיות יש לערות טסיות תוך 6 שעות מזמן חיבור לצבר. אם לא חובר בשיטה שמבטיחה שמירה על סטריליות .(sterile connecting device) 3.4. עירוי גרנולוציטים אין לתת גרנולוציטים לעירוי דרך פילטרים מרחיקי לויקוציטים אלא דרך סט רגיל לעירוי מרכיבי דם. גרנולוציטים נשמרים בטמפרטורת החדר עד 24 שעות לאחר האיסוף ללא טילטול. יש לערות את הגרנולוציטים בהקדם האפשרי אך לא למעלה מ-24 שעות ממועד האיסוף. 4. מתן Rh Immune globulin בכל בית חולים יהיה מנגנון שיוודא מתן Rh Immune Globulin בכמות מספקת במצבים הבאים: 4.1. במהלך ההיריון ולאחר הלידה בנשים שסוג הדם שלהן הוא RhD שלילי ואינן מחוסנות ל־RhD. 4.1.1. כאשר סוג RhD של העובר/ילוד אינו ידוע, או נבדק ונמצא חיובי בבדיקה ל-D או ל-D חלש. 4.1.2. אם הבדיקה ל־RhD שלילית יש לבצע בדיקה ל D חלש. 4.2. למטופלות עד גיל 55, עם סוג דם RhD שלילי שנחשפו לכדוריות אדומות או טסיות RhD חיוביות בהתאם לשיקול דעתם של רופא המטפל ומנהל בנק הדם. 4.3. בעת החלטה למתן Anti-D יש להתחשב בתוצאה של בדיקת גנוטיפ ל RhD, אם בוצעה.
תגובה לעירוי
כללי
1.1. בכל מוסד רפואי חייב להיות נוהל מתן דם ומרכיביו שחייב לכלול היכרות, ברור ודווח על תופעות החשודות כתופעות לוואי לעירוי. 1.2. בכל בנק דם חייב להיות נוהל לטיפול, רישום ודיווח תגובות לעירוי. הרופא האחראי בבנק הדם יחליט על הקף הבדיקות לכל סוג של תגובה. 2. תגובה מידית לעירוי - פעולות במחלקה 2.1. כל תגובה חריגה תוך כדי עירוי ועד 24 שעות אחריו נחשבת כתגובה מידית לעירוי. 2.2. במחלקה חייב להיות תהליך להכרה, לפעולה מיידית ורישום הפרטים הרלוונטיים של המקרה. 2.2.1. יש לתעד את הסימנים הקליניים. 2.2.2. הוראות להפסקת העירוי בנוכחות סימנים המחשידים לתגובה המוליטית חריפה )חום, צמרמורת, כאבי גב, ירידה בלחץ דם, שתן אדום, כאבים בקדמת החזה, קוצר נשימה וכו'(. 2.3. אם הופסק העירוי יבדקו מיד: 2.3.1. הרישום על המרכיב על מנת לברר האם יש טעות בזהוי המטופל או המרכיב. 2.3.2. יש להודיע מיד לרופא המטפל ולבנק הדם על המקרה. 2.3.3. יש לשלוח לבנק הדם את: 2.3.3.1. שקית העירוי כולל סט העירוי סגור. 2.3.3.2. דגימת דם חדשה מהמטופל מסומנת לפי כל נוהלי לקיחת דם לעירוי. 2.3.4. אין לעכב את הטיפול במטופל עד קבלת התשובות מבנק הדם. 2.3.5. בחשד לאירוע זיהומי יש לשלוח תרבית דם מהמטופל וממרכיב הדם. 2.4. עודף נוזלים או תגובה אלרגית בעקבות עירוי מחייבות דווח לבנק הדם אך אינן מחייבות בירור בבנק הדם כתגובה המוליטית. 3. תגובה מיידית לעירוי - ברור בבנק הדם בחשד לתגובה המוליטית 3.1. הבדיקות המומלצות לבירור תגובה לעירוי בבנק הדם: 3.1.1. בדיקת סוג דם מהמנה - RhD ,ABO. 3.1.2. בדיקת סוג דם של המטופל בדגימת הדם הישנה והחדשה. 3.1.3. מבחן קומבס ישיר של הדגימה הישנה והחדשה. 3.1.4. סקר נוגדנים של שתי הדגימות )לפני העירוי ואחריו(. 3.1.5. הצלבה של מנת הדם עם שתי הדגימות של המטופל )לפני העירוי ואחריו(. 3.2. יש להסתכל על צבע הפלזמה בדגימה לפני ואחרי העירוי. 3.3. במקרה שיש חשד לזיהום במרכיב הדם, יש להעביר את המרכיב למעבדה בקטריולוגית ללקיחת תרביות או לשלוח דגימות דם מהמרכיב. 3.4. כאשר יש חשד לזיהום בקטריאלי, יש לדווח למקור המתרים. 3.5. תוצאות בירור תגובה לעירוי ידווחו על ידי בנק הדם לגורם השולח )בנק הדם כללי, מחלקה בה ניתן העירוי וכדומה(. 4. תגובות לעירוי שאינן המוליטיות 4.1. חום וצמרמורת, עלולים להופיע כתוצאה מנוגדנים ללויקוציטים וטרומבוציטים או ציטוקינים במנות. בתגובות אלו ניתן לבצע חלק מהבדיקות המפורטות בסעיף 3.1 בהתאם להחלטת מנהל בנק הדם או מי שהוסמך על ידו. 4.2. תגובות חוזרות מספר פעמים של חם וצמרמורת מצריכות מתן דם מסונן שהלויקוציטים הורחקו ממנו לרמה של פחות מ-5x106 )נספח 2(. 4.3. תגובות אלרגיות חוזרות של פריחה בעקבות עירוי דם או טסיות מצריכות שטיפת מרכיבים אלה להרחקת הפלזמה )נספח 2(. 4.4. בבירור תגובה לעירוי החשודה כ - TRALI יש לדווח למקור המתרים, שיבצע בדיקות על פי תרשים הזרימה )נספח 3( 4.5. תגובה לעירוי שנמצאו בה תוצאות חריגות תדווח לגורם השולח )בנק הדם כללי, המחלקה בה ניתן העירוי וכדומה(. 5. תגובות מאוחרות לעירוי 5.1. תגובה המוליטית מאוחרת יכולה להופיע תוך מספר ימים או שבועות לאחר עירוי למרות שתוצאות בדיקות סקר נוגדנים וההצלבה שבוצעו לפני מתן העירוי היו שליליות. לברור סיבת ההמוליזה מומלץ לבצע את כל הבדיקות המצוינות בסעיף 3.1 ובהתאם להחלטתו של הרופא האחראי על בנק הדם או מי שהוסמך על ידו. הבירור ותוצאותיו יתועדו ברשומי המטופל. 5.2. זיהומים לאחר עירוי Post Transfusion infection 5.2.1. יש לחקור את כל המקרים החשודים כזיהומים לאחר עירוי ולהודיע למקור המתרים. 5.2.2. למקור המתרים תהיה מדיניות ונהלים לבדוק את הדיווחים על העברת זיהומים עי מרכיבי דם לצורך דחית תורמים ודווח למקבלי המרכיב. 5.2.3. כל המקרים של הופעת פגיעה כבדית בין שבועיים עד 12 חודשים לאחר עירוי ייחקרו. 6. רישום ודווח על תופעות לוואי לעירוי )Hemovigilance( 6.1. מומלץ שבכל מוסד רפואי תקום מערכת של מעקב, ברור ודווח על מקרים של תופעות לואי לעירויי מרכיבי דם, טעויות במתן דם בין אם גרמו לתחלואה או לא וכמעט טעויות. )near misses( 6.2. המקרים הנ"ל יחקרו ותוצאות החקירה ידווחו למרכז מקומי או ארצי כדי להסיק מסקנות ולהפיק לקחים. 6.3. מומלץ שהדווחים יהיו אנונימיים כדי לעודד דיווחים שוטפים וכדי לשמור על סודיות המטופל והמטפלים. 7. הסתכלות לאחור Look Back 7.1. לבנק דם כללי חייבת להיות מדיניות הודעה לבנקי דם של בתי חולים, להם נופקו מרכיבי דם בעבר, כאשר תורם חוזר לתרום ונמצא חיובי או נשא של זיהום. 7.2. בנקי הדם יזהו את מקבלי הדם מתורמים שנמצאו נשאים או בסיכון לחלות במחלות זיהומיות המועברות על ידי מרכיבי דם. וידווחו לרופא המטפל ו/או למקבל הדם עצמו.