האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הפרעה רגשית עונתית - Seasonal affective disorder

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



הפרעה רגשית עונתית
Seasonal affective disorder
שמות נוספים דיכאון עונתי
יוצר הערך ד"ר דב שטיינמץ
TopLogoR.jpg
 



לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדיכאון


כאשר החורף עומד בפתח עולה הנושא של דיכאון עונתי. מקורות הספרות השונים בנושא, כולם מארצות צפוניות רחוקות מקו המשווה ומאקלים טרופי (Tropic) או תת-טרופי. לא מצוייה אף עבודה ראויה המתארת את המצב בארצות שופעות שמש ואור עם השוואה מדעית לאוכלוסיות צפוניות. יש מספר עבודות זוטרות, שנעשו בשיטות מחקר חסרות, מארצות טרופיות או מארצות הצפון, שחקרו בארצם אוכלוסיות אסייתיות המרבות לבקר בארצות המוצא שלהם. כמו כן, לא ידועות עבודות על המצב בישראל.

אפידמיולוגיה

שכיחות דיכאון עונתי משתנה על פי אזור מגורים, גיל ומין. בארצות צפוניות הוא שכיח יותר כמו גם בקרב בני גיל צעיר, ויותר בקרב נשים, ששיעורן 60%-90% מכלל הסובלים. אף על פי שאצל רוב האנשים אין קשר בין אירוע דכאוני לעונות השנה, מבחינה סטטיסטית רוב הגלים של אירועים דיכאוניים מתרחשים באביב ובסתיו והגלים של אירועי מאניה (Manic episodes) מתרחשים בקיץ. בכ-20% מהאירועים של דיכאון יש נטייה ברורה לאירועים חוזרים בחורף.

בארה"ב בעיקר, אך גם באירופה, נמצא שככל שעולים צפונה יותר בקו הרוחב, מוצאים נטייה מוגברת לדיכאון עונתי. השכיחות בארצות הצפון היא בין 1% ל-6% מכלל האוכלוסייה. נטייה פחות מובהקת לרוחב גאוגרפי נמצאה בעלייה באירועים מנים ככל שמתקרבים יותר לקו המשווה. השכיחות יכולה להיות שונה בקרב קבוצות אתניות שונות באותו קו רוחב.

לאנשים הסובלים מדיכאון עונתי יש סיכוי רב שיהיו קרובי משפחה הסובלים גם הם מדיכאון עונתי. חולי דיכאון עונתי מבקרים את הרופא שלהם לעתים קרובות יותר בחודשי החורף ובאופן שווה לשאר המטופלים בשאר עונות השנה.

אטיולוגיה

לאנשים הסובלים מדיכאון עונתי יש סיכוי רב שיהיו קרובי משפחה הסובלים גם הם מדיכאון עונתי. במחקרי תאומים הראו שקיים, כנראה, גורם גנטי המגביר את הסיכויים לחלות בדיכאון עונתי.

דיכאון עונתי קשור בחוסר איזון בבקרה סרוטונינרגית (Serotonergic dysregulation) וכנראה גם במנגנונים נוראדרנרגיים (Noradrenergic mechanisms), ולכן הוא יכול לחפוף אבחנות אחרות שלהן מנגנון דומה, כולל הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder, GAD), הפרעת פאניקה (Panic disorder), בולימיה (Bulimia nervosa) ותסמונת עייפות כרונית (Chronic fatigue syndrome).

דיכאון עונתי יכול להיות קשור גם להפרעות קשב וריכוז (Attention Deficit Hyperactivity Disorder, ADHD) עם או בלי היפראקטיביות. שני המצבים תוארו כתסמונות של תת-עוררות מרכזית עם רגישות יתר לגירויים סביבתיים. שניהם שכיחים יותר בנשים עם גנוטיפ (Genotype) ייחודי ל-HTR2A‏ (5-HydroxyTryptamine Receptor 2A), גן המקודד לקולטן לסרוטונין (Serotonin). בקרב חלק מחולים אלו נמצאה גם שתיית יתר של אלכוהול באופן עונתי, ויש החושבים שדבר זה הוא למעשה טיפול עצמי בדיכאון.

קליניקה

דיכאון עונתי הוא תת-קבוצה מוגדרת המופיעה בקרב הסובלים מדיכאון על צורותיו השונות. בצורה זו של דיכאון, התחלת וסיום האירועים הדיכאוניים מתרחשים תמיד בעונות מסוימות של השנה. ברוב המקרים האירועים הדיכאוניים מתחילים בסתיו או בחורף ומסתיימים באביב. פחות שכיח לראות דיכאון עונתי בקיץ.

אבחנה

רופאי משפחה לא מאבחנים כמחצית מהחולים שלהם עם דיכאון ובעיות נפש נוספות וכך גם המצב לגבי אבחון של דיכאון עונתי. נראה שאין טוב ממרפאות ראשוניות לאיתור הסובלים מהבעיה. על פי ה-DSM‏ (Diagnostic and Statistical Manual of mental disorders) ניתן להוסיף את המאפיין "עונתי" לאבחנות של הפרעה דו-קוטבית (Bipolar disorder) מסוג 1 ומסוג 2 ולדיכאון רבא (Major Depressive Disorder, MDD) חוזר, אם ההתחלה וסיום האירוע הדיכאוני מתרחשות תמיד בעונה מסוימת של השנה. כדי לקבל מאפיין אבחנתי זה (באבחנה לפי ה-DSM) צריכים להיות לפחות שני אירועים דיכאוניים בשנתיים האחרונות, באותה עונה וללא אירועים נוספים בעונות שנה אחרות. ישנו שאלון מיוחד למצבים אלו המשמש ככלי מחקר. ניתן, בעתיד, לתרגמו ולבדוק את תקפותו בארץ. השאלון נקרא SPAQ ‏(The Seasonal Pattern Assessment Questionnaire) ומדווח שהוא עם סגוליות רבה (94%), אך רגישות נמוכה (41%). ניתן גם לחבר שאלון ארץ ישראלי ייחודי בנושא ולתקף אותו.

טיפול

הטיפול המקובל לדיכאון עונתי הוא טיפול באור, בדרך כלל אור פְלוּאוֹרָנִי (Fluorescent) עם מסנן לעל-סגול (Ultra Violet, UV) בכמות של 10,000 לוקס ל-30 דקות כל בוקר, והפחתה ל-15 דקות לאחר 2-4 שבועות. הטיפול נמשך מהסתיו המאוחר ועד תחילת האביב. קיימים יותר מ-60 מחקרים אקראיים אשר עוסקים בטיפול באור בדיכאון עונתי, כמעט כולם הראו יעילות טובה לטיפול. מחקר סמוי קשה יותר לבצע בתחום זה, אך ישנם שני מחקרים שבהם המטופלים קיבלו מנות אור קטנות ולא-טיפוליות, וזאת באופן אקראי סמוי. כל המחקרים הראו שטיפול באור יעיל הרבה יותר מאור חלש שקיבלו המשתתפים בקבוצת הביקורת כאינבו (Placebo). מחקר קנדי המצוטט לעיל, עשה השוואה של טיפול באור במינון טוב למתן Fluoxetine‏ במינון 20 מ"ג ליום במשך 8 שבועות. לא נמצאו הבדלים בתוצאות מבחינת אחוז התגובה לטיפול ולהפוגה, אך הטיפול באור השפיע מוקדם יותר מהתרופה והיו לו פחות תופעות לוואי. כיום מקובל שטיפול באור הוא טיפול הבחירה בדיכאון עונתי. גם לטיפול באור יש תופעות לוואי. חלק מהמטופלים סובלים מכאבי ראש קלים וחלק מדווחים על רגישות יתר בעיניים.

גם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון נמצא יעיל, בעיקר ב-Bupropion ו-Fluoxetine. תרופות אלו נבדקו במחקרים.

טיפול יעיל נוסף הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy, CBT).טיפול של CBT נבדק במספר קטן של מחקרים. באחד המחקרים המטופלים חולקו ל-3 קבוצות: שליש קיבלו רק טיפול באור, שליש אור עם CBT ושליש רק CBT. התוצאות הראו יעילות שווה לכל 3 הקבוצות, אך מדובר במחקר קטן עם מספר משתתפים קטן.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. Sadock BJ, Sadock VA. Mood disorders. In: Comprehensive textbook of Psychiatry. 8th Edition, 2005;1:1580
  2. DSM IV 4th edition 389-390
  3. Seasonal Affective Disorder. DynaMed updated July 2008
  4. Lurie SJ, Gawinski B, Pierce D, et al. Seasonal Affective Disorder. American Family Physician 2006;74(9):1521-1524
  5. Lam RW, Levitt AJ, Levitan RD, et al. The Can-SAD Study: A Randomized controlled trail of the effectiveness of light therapy and fluoxetine in patients with winter seasonal affective disorder. Am J Psychiatry 2006;163:805-812

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דב שטיינמץ, מומחה ברפואת משפחה ופסיכותרפיסט; שירותי בריאות כללית, מחוז תל אביב-יפו ומחוז הצפון


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, אוקטובר 2008, גיליון מס' 143, מדיקל מדיה