|
|
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{למה התכוונת?| | | {{למה התכוונת?| |
| | *[[המדריך לטיפול בסוכרת - הפרעות בתפקוד המיני בקרב גברים חולי סוכרת]] | | *[[המדריך לטיפול בסוכרת - הפרעות בתפקוד המיני בקרב גברים חולי סוכרת]] |
| | + | *[[המדריך לטיפול בסוכרת - הפרעות בתפקוד המיני בקרב נשים חולות סוכרת]] |
| | }} | | }} |
| − | הפרעות בתפקוד המיני נפוצות בקרב חולי סוכרת ביחס לכלל האוכלוסיה{{הערה|שם=הערה1|Burke, A.P., F.D. Kolodgie, and R. Virmani, Fetuin-A, valvecalcification, anddiabetes: whatdoweunderstand? Circulation, 2007.115(19): p.2464-7.}}
| |
| − |
| |
| − | ==הפרעה היפו-אקטיבית בתשוקה המינית==
| |
| − | זוהי הפרעה קשה יותר לאבחון.
| |
| − |
| |
| − | ההפרעה נחלקת למספר סוגים. היא יכולה להיות כללית (היעדר כללי של תשוקה מינית) או תלויה במצבים או בני זוג מסוימים. היא יכולה להיות נרכשת (מתחילה לאחר תקופה מסוימת בה לא הייתה הפרעה כלשהי בתשוקה המינית) או לאורך זמן רב (האדם מאז ומתמיד חש היעדר תשוקה מינית או תשוקה נמוכה)
| |
| − |
| |
| − | ההפרעה מאובחנת על ידי פסיכולוגים או פסיכיאטרים מומחים בתחום, תוך לקיחה בחשבון של גיל האדם, מצבו הרפואי, ההקשר הסביבתי ומאורעות החיים שלו, וכן מידת המצוקה והפגיעה בתפקוד שהאדם חש בשל קושי זה.
| |
| − |
| |
| − | הטיפול בהפרעה עשוי להיות באמצעות טיפול מיני, שכולל לרוב את שני בני הזוג.
| |
| − |
| |
| − | כחלק מתהליך אבחונה יש לשלול דיכאון וחרדה, תופעות לוואי של תרופות שונות (פסיכוטרופיות בעיקר) וכמובן בעיות בקשר הזוגי. כמו כן, מומלץ להעריך את רמות הטסטוסטרון בדם.
| |
| − |
| |
| − | רמת טסטוסטרון נמוכה היא התוויה לטיפול חליפי שיביא, בדרך כלל, לשיפור הליבידו. קיימים מספר דיווחים על היפוגונדיזם בחולי סוכרת בהם טיפול טסטוסטרון הוכח כיעיל{{הערה|שם=הערה15|Enzlin, P., etal., Diabetes mellitusand female sexuality :are view of 25 years' research. Diabet Med, 1998.15(10):p. 809-15.}}{{הערה|שם=הערה16|Schram, M.T., C.A. Baan, and F. Pouwer, Depression and quality of life in patients with diabetes: a system aticre view from the European depression in diabetes (EDID) research consortium. Curr Diabetes Rev, 2009.5(2): p.112-9.}}, כאשר הפרעה זו כרוכה בדיכאון/חרדה, הרי שטיפול בהם עשוי להביא לשיפור בליבידו.
| |
| − |
| |
| − | הגישה לליבידו ירוד הקשור לטיפול בנוגדי דיכאון היא בשינוי התרופה או הורדת מינונה.
| |
| − |
| |
| − | קיימים סוגים שונים של תכשירי טסטוסטרון על מאפייניהם וצורות המתן השונות שלהם.
| |
| − |
| |
| − | Testosterone enanthate,testosterone cypionate) [[t:Testosterone|Testosterone]] esters) - תכשירים אלה ניתנים בהזרקה תוך שרירית ושחרורם הוא מושהה (הנשא הוא שומני), מה שמביא לנוכחות ממושכת שלהם בזרם הדם. יש לתת את התכשיר כל 3-1 שבועות כתלות ברמה בדם. ככל שהמרווח בין המנות גדל, כך גדל הסיכוי לפלוקטואציות המביאות עימן לשינויים חדים ברמות האנרגיה, מצב הרוח והליבידו.
| |
| − |
| |
| − | תכשיר ה-Nebido, Reandron) [[t:Testosterone|Testosterone]] undecanoate) ניתן בהזרקה תוך שרירית עמוקה במינון 1,000 מ"ג כל 14-10 שבועות (המנה שנייה ניתנת 6 שבועות לאחר הראשונה לצורך העמסה). היתרונות העיקריים של תכשיר זה הם המרווח הגדול בין הזריקות ורמת טסטוסטרון יציבה יחסית עם פחות פלוקטואציות.
| |
| − |
| |
| − | תכשירים עוריים (גיל, מדבקה) - יתרונם הוא רמת טסטוסטרון יציבה בזרם הדם הגורמת לרמות אנרגיה וליבידו יציבות ומצב רוח שמור.
| |
| − |
| |
| − | פלטה תת עורית - מומלץ מתן כל 6-3 חודשים. הפלטה מוחדרת לשכבת השומן התת עורית בעכוז, בטן תחתונה או ירך באמצעות מחדר ייעודי תחת הרדמה מקומית.
| |
| − | תופעות לוואי אפשריות הן פליטת הפלטה, זיהום ופיברוזיס .
| |
| − |
| |
| − | Human chorionic gonadotropin) hCG) - מתן תכשיר זה מומלץ כאשר קיים רצון לשמר את ייצור הזרע במקביל להעלאת רמת הטסטוסטרון. מקובל לתת 2 זריקות Pregnyl1500 יחידות בינלאומיות פעמיים בשבוע.
| |
| − |
| |
| − | מעקב אחר טיפול בטסטוסטרון - מומלץ לנטר את רמת ההורמון בדם 3-2 חודשים אחרי תחילת הטיפול בגיל/מדבקה. במידה והרמה אינה גבוהה דיו ניתן לעלות את כמות הגיל או להשתמש ב-2 מדבקות בו זמנית.
| |
| − |
| |
| − | הניטור דומה במטופלים המזריקים את התכשיר התוך שרירי. במידה וקיימות פלוקטואציות ברמה ניתן לקרב את הזריקות עד להזרקה שבועית. במידה ועדיין קיימות פלוקטואציות ניתן להמליץ על טיפול עורי או תוך שרירי מושהה.
| |
| − |
| |
| − | [[קובץ:Erectile4.png|ממוזער|מרכז|600px|טבלה 4. שאלון לדוגמא: The International Index of Erectile Function{{ש}}Macmillan Publishers Ltd: Rosen RC, Cappelleri JC, Smith MD, et al. Development and evaluation of an abridged, 5-item version of the International Index of Erectile Function (IIEF-5) as a diagnostic tool for erectile dysfunction. Int J Impot Res. 1999 Dec;11(6):319-26. 1999]]
| |
| − |
| |
| − | ;תופעות לוואי:
| |
| − | '''ערמונית''' - חלק מהמטופלים (בעיקר אלה שעברו את גיל 50) יחוו החמרה ב[[הגדלת הערמונית]] (BPH). מומלץ להעריך את המטופל לגבי תסמינים בדרכי השתן התחתונות (international prostate symptom score, IPSS) לפני הטיפול ובמהלכו.
| |
| − |
| |
| − | קיימת המלצה לבצע בדיקה רקטלית ובדיקת PSA בדם טרם תחילת הטיפול ובמהלכו לכל המטופלים מעל גיל 50 ולאלה מעל גיל 40 עם היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית.
| |
| − | ;כן מומלץ לבצע ניטור של הבאים:
| |
| − | '''דום נשימה בשינה''' - עלול להחמיר בעקבות טיפול בטסטוסטרון. ניתן לשאול את המטופל לגבי נטייה לעייפות במהלך היום. לא קיימת התווית נגד לטיפול בטסטוסטרון בחולים המטופלים ומגיבים היטב 7-CPAP.
| |
| − |
| |
| − | '''אריתרוציטוזיס''' - יש לנטר את רמת ההמטוקריט לפני התחלת הטיפול 6-3 חודשים לאחר תחילתו ואז פעם בשנה. כאשר הרמה גבוהה מהנורמה יש לשלול סיבות אחרות לעלייתה ואם אלו לא נמצאות יש להוריד את מינון הטסטוסטרון או להפסיק את הטיפול.
| |
| − |
| |
| − | '''גירוי עורי''' - עשוי להיגרם לעיתים מהמדבקה. ניתן לטפל בסטרואידים.
| |
| − | חשיפה שניונית של בת הזוג לגיל העורי- ניתן למנוע באמצעות שטיפת ידיים לאחר המריחה, המנעות ממגע קרוב עד להתייבשות הגיל וכיסוי האזור המרוח.
| |
| − |
| |
| − | '''טיפולים נוספים''' - Yohimbine - בהיותו חסם רצפטורים אלפא-2 אדרנרגיים פרה-סינפטיים, Yohimbine מעלה טונוס כולינרגי ומוריד טונוס אדרנרגי, טיפול עשוי להיות אפקטיבי בגברים הסובלים מהפרעת זקפה פסיכוגנית. יעילותו עדיין לא ברורה. יש להזהר ממתן לחולים הסובלים ממחלת לב איסכמית בשל תופעות הלוואי הקרדיווסקולריות הקשורות בו כגון טכיקרדיה ועלייה בלחץ הדם.
| |
| − |
| |
| − | ==חשוב לזכור - הפרעות בתפקוד המיני בקרב גברים חולי סוכרת==
| |
| − | # הפרעות בתפקוד המיני בקרב חולי סוכרת הן סיבוך נפוץ ועם זאת סובלמתת אבחון.
| |
| − | #קבוצת ההפרעות בתפקוד המיני בגברים כוללת הפרעות זקפה, שפיכה, אורגזמה והפרעה היפו-אקטיבית בתשוקה המינית.
| |
| − | #גיל, נוירופתיה פריפרית אואוטונומית, רטינופתיה, סוכרת ממושכת ואיזון גליקמי גרוע הם גורמי סיכון המצויים בקשר הדוק עם הפרעה בזקפה.
| |
| − | #גברים הסובלים מסוכרת ומפתחים הפרעה בתפקוד המיני חווים ירידה דרמטית באיכות חייהם ועלייה משמעותית בהופעת תסמיני דיכאון.
| |
| − | #בגברים חולי סוכרת קיימת חשיבות רבה להערכת הטיפול התרופתי.קיימות מספר תרופות אשר ביכולתן להשפיע לרעה על הליבידו, הזקפה, השפיכה והאורגזמה.
| |
| − | #על הרופא המטפל לשאול לגבי הפרעות בתפקוד המיני בכלל והפרעת זקפה בפרט. המטופלים אינם נוהגים לנדב מידע בנושא.
| |
| − | #במהלך הבדיקה הגופנית רצוי להעריך את קיומם של רטינופתיה, נוירופתיה (פריפרית ואוטונומית), יתר לחץ דם, מחלת כלי דם פריפרית, תת פעילות בלוטות המין (היפוגונדיזם) וגניקומסטיה.
| |
| − | #האבחון המעבדתי של הפרעת הזקפה יכלול הערכת רמות סוכר בדם כולל המוגלובין A1C, רמות קראטינין בסרום, הפרשתחלבון בשתן,פרופיל השומנים,רמות טסטוסטרון (קשור וחופשי) ורמתפרולקטין.
| |
| − | #תרשימי זרימה מפורטים מצורפים לגבי הטיפול.
| |
| − |
| |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | <blockquote>
| |
| − | <div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
| − | *Jones, L.R., The use of validated questionnaires to assess female sexual dysfunction. World J Urol, 2002.20(2): p.89-92.
| |
| − |
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | </div>
| |
| − | </blockquote>
| |
| − |
| |
| − | ==ראו גם==
| |
| − |
| |
| − | * לנושא הקודם: [[סיבוכי סוכרת המערבים את מערכת העיכול]]
| |
| − | * לנושא הבא: [[פוריות באישה הסוכרתית]]
| |
| − |
| |
| − | * [[המדריך לטיפול בסוכרת|לתוכן העניינים של המדריך לטיפול בסוכרת]]
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | {{ייחוס|Reproductive Services,Royal Womens Hospital, Melbourne, Melbourne IVF Department of ,ד"ר שלומי ברק Obstetrics & Gynecology, University of Melbourne}}
| |
| − |
| |
| − | <center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|ד"ר עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
| |
| − |
| |
| − | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק 