הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות במבוגרים - Attention deficit hyperactivity disorder in adults

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים
'
סריקת PET של חתך ממוחשב של שני מוחות שונים. משמאל - מוח של אדם ללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בעת ביצוע משימה, מימין - מוח של אדם עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בעת ביצוע אותה משימה. כחול מסמל פעילות מטבולית מועטה. אדום מסמל פעילות מטבולית רבה. במוח של אדם הסובל מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות יש פחות פעילות מוחית באזורים הקדמיים עליונים של המוח ובאיזורי הגירוי הראיתי והשמיעתי.
ICD-10	Chapter F 90.
ICD-9	314.00 , 314.01
MeSH	D001289
יוצר הערך	ד"ר מיקי דובלין

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות אצל מבוגרים היא נושא מדובר מאוד בעשור האחרון. מדובר בבעיה נפוצה, הפוגעת באיכות החיים ובתפקוד, המודעות לבעיה אינה גבוהה (אם כי יש עליה במודעות בשנים האחרונות), והעיקר הוא שיש אור בקצה המנהרה, מאחר שקיים טיפול יעיל ובטוח הן תרופתי והן נוירו פסיכולוגי.

במהלך השנים נשמעו טענות כי חלק גדול מההפרעה נעלם עם השנים וקיימת דעיכה ספונטאנית של התסמונת. ואכן ניתן לראות כי בחלק לא מבוטל של הילדים שסבלו מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות: החלק ההיפראקטיבי פחת ב 50% כל 5 שנים מאז גיל 15 שנים. אך למרות הדעיכה בפעילות היתר הרי שלא נמצאה שום דעיכה דומה בחלק הקשור לקשב ולריכוז.

אפידמיולוגיה

ההערכה המקובלת כיום הנה ש 8% מכלל המבוגרים סובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות - אותו מספר בדיוק כפי שנמצא בקבוצות של ילדים בגיל בית הספר. למרות כל מה שחשבו בעבר הרי שכיום ברור כי כשני שליש מכלל הילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז בגיל הילדות והנערות ממשיכים לסבול מההפרעה בצורתה המלאה או חלקית וזאת מעבר לגיל 18 שנים. דהינו, ילד\ילדה הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות הופכים לנער\ה הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ולחייל\ת עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות וגם לסטודנט\ית,הורה, ואפילו סבא \סבתא הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

אטיולוגיה

מבחינה נוירו פסיכולוגית, מדובר ככל הנראה בבעיה באזורים המצחיים (Frontal) בקליפת המוח הגדול. בעיות הקשב בדרך כלל מקבלות את מירב תשומת הלב, אך לרוב הן רק חלק מהפרעה מפושטת יותר הכוללת בעיות בארגון החשיבה וביכולת ארגון בכלל, בעיות ביכולת תכנון, קשיים ביכולות הבקרה (היכולת של האדם לתקן עצמו תוך כדי פעולה), קשיים ביכולת לעצור תוך כדי פעולה ולבחון אפשרויות שונות, היכולת לשאול שאלות, נטייה לאימפולסיביות ועוד. חשוב גם לשים לב לעובדה שאישיותו של הילד והמתבגר מתהווה בצל ההפרעה הנ"ל, ובדרך כלל ישנן השלכות עליה כגון חוסר ביטחון, קשיים בהכלת תסכולים, דימוי עצמי נמוך, תחושה של חוסר מימוש עצמי ועוד.

קליניקה

תסמיני הפרעת הקשב והריכוז אצל מבוגרים

• קושי להתמקד ולהתרכז בדבר אחד
• מחשבות נודדות
• קושי להתארגן בזמן ובמקום
• אי יכולת לתפקד במצבים של חוסר ריגוש
• אי שקט
• מצבי רוח לא יציבים, מזג מהיר
• פעלתנות יתר ואימפולסיביות
• נוטים להתמכרות
• סובלים מקושי בבניית חיים יציבים עם הזולת
• מריבות תכופות עם הסובבים אותם
• קושי להסתגל למקום העבודה
• יוצרים רושם שהם עצלנים, ילדותיים או "בלגניסטים"
• מגיבים לגירויים רבים בו זמנית

הפרעת קשב וריכוז שונה מאוד ממבוגר למבוגר. לרוב מבוגרים אלו אינם מוצאים את מקומם בעבודה או בלימודים. לא משום שאינם מסוגלים לכך אינטלקטואלית או קוגניטיבית, אלא משום שאינם יכולים להתמיד במשימה לאורך זמן. הקושי שלהם להקשיב נובע מאי שקט ולא מחוסר עניין באחר.

נראה כי קיים פער עצום בין אותם 8 אחוזים מאוכלוסיית הבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז ואינם מוכרים או מטופלים לבין אלה המטופלים. משמעות הפער בין מספר האנשים הצפויים לסבול מהפרעת קשב וריכוז, לבין מידת המודעות אליה נובעת כנראה מקיום שתי קבוצות לא מאותרות באוכלוסייה. האחת היא קבוצה של אנשים בריאים ומתפקדים לכל דבר, אשר בחייהם קיים "צל", או חלל לא מאותר, שהם מודעים במעומעם לקיומו, אך אינם מבינים אותו. חוסר ההבנה נובע מהעובדה שהם מתפקדים. מדובר בדרך כלל במטרד שאינו משמעותי מאוד מבחינתם, ונמצא "ברקע" החיים ולא במרכזם. הקבוצה השנייה מאחדת בתוכה אנשים, הסובלים ממצוקה נפשית, אך האבחנה, עמה הם חיים, היא בדרך כלל של אחת מהתחלואות הנלוות להפרעת קשב וריכוז כגון: חרדה, דיכאון ועוד. אנשים אלו מוכרים למערכת הבריאות ומטופלים בה, אך לאו דווקא מהסיבה הנכונה, ואינם מקבלים טיפול מלא לבעייתם. לצד שתי קבוצות אלו, קיימת קבוצה שלישית, שגדלה והולכת בשנים האחרונות, של מבוגרים מאובחנים ומוכרים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

פרופיל האדם המבוגר הסובל מהפרעת קשב וריכוז

במקרים רבים מדובר באנשים בעלי אינטליגנציה ויכולת אישית גבוהה, אשר הליקוי ביכולת הקשב והריכוז גורם להם לחוסר יכולת לממש את הפוטנציאל שלהם. בכדי ללמוד חומר חדש, ולהתקדם לא מספיק שקיימת האינטליגנציה הדרושה לכך, אלא יש צורך גם בריכוז ובקשב, המהווה את השלב הראשון בתהליך הלמידה. כאשר מדובר בהפרעת קשב בלבד ללא היפראקטיביות, עיקר הבעיה תהיה ביכולת להתרכז, ותתבטא למשל בקושי לשבת לאורך זמן וללמוד או להקשיב להרצאה. רוב הלוקים בבעיה ימצאו את עצמם מנותקים, בוהים או "מרחפים" כאשר הם נדרשים להקשיב או ללמוד. הם ידרשו להשקיע אנרגיה עצומה בלימודים ובמשימות, מאחר שיתקשו לשבת ברצף, ללמוד ולהתמיד במשימה. דעתם תוסח בקלות על ידי כל גירוי קטן והם ימצאו את עצמם נאבקים עם עצמם. הזמן שיאלצו להשקיע בלימודים יהיה רב, וכך גם הזמן שיאלצו להשקיע בבחינות. לרבים מהם הזמן בבחינה לעולם לא יספיק. הדבר ישפיע גם על עבודתם. הם יתקשו להתמיד בעבודתם, בפרט אם מדובר בעבודה המצריכה ריכוז לאורך זמן, ויחליפו עבודה לעיתים קרובות. רובם יחושו שהם אינם מממשים את עצמם, מה שיגרום לתחושת תסכול.

במידה וקיים גם מרכיב של אי שקט ותנועתיות יתר, הדבר יתבטא בהפרעות סביבתיות : התפרצויות כלפי הסביבה, חוסר סבלנות, חוסר יכולת לרסן דחפים, קושי להסתגל למקום העבודה, מריבות תכופות עם הסובבים אותם וכו'.

הדבר הבולט ביותר באנשים אלו הנו הקיצוניות שלהם. דווקא במבוגרים, הרבה יותר מאשר בילדים ובמתבגרים, אנו פוגשים תמונות קיצוניות ומנוגדות זו לזו. ישנם מבוגרים, שמתפקדים באופן מעולה, שמסתמך גם על תכונתה הייחודית של הפרעת קשב וריכוז, אשר מהווה יתרון לגביהם.

אחד המאפיינים של מבוגרים, הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, שעד כה לא תואר רבות, כולל ההתפתחות של קוויי אישיות מסוימים ומוגדרים, הנוטים לבלוט עם השנים. בחלק מהמקרים, קווים אלו אף מתעצבים לכלל הפרעת אישיות ממש. מבחינת חיי המשפחה, קבוצה זו הנה הטרוגנית מאוד. גם כאן קיימים זוגות, הנשואים באושר שנים רבות, אך לעומתם קיימים זוגות לא מועטים אצלם הזוגיות מתפרקת. נראה כי אי היציבות בקבוצה זו אכן גדול יותר, ויש בה נטיית יתר לפירוק ולבנייה של משפחות חדשות.

בניגוד לכלל, נמצאים בתוך טווח המבוגרים, הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, גם אנשים שמציגים מצבים קיצוניים. ביניהם מבוגרים, אשר אינם מתפקדים, סובלים מתחלואה נלווית גבוהה ומציגים התנהגות עבריינית ו/או התמכרויות שונות: להימורים, לאלכוהול, לסמים ועוד.

הערכה

מבוגרים רבים מגלים את הבעיה ממנה הם סובלים בעצמם, וזאת כאשר הם מגיעים לאבחון עם ילדיהם. מבוגרים רבים אחרים פונים לטיפול מתוך מצוקה, בעוד הפרעת הקשב וריכוז שלהם בעטיה פנו הנה היא בדרך כלל רק חלק מתמונה כוללת של הפרעות שהתפתחו עם השנים.
תלונות אופייניות:

• היסטוריה של מימוש חלקי של הפוטנציאל האישי.
• חוסר עקביות בביצוע מטלות או בקריירה, איבוד או החלפות תדירות של מקום העבודה (קושי במציאת עבודה ובהחזקתה).
• קושי רב בניהול מחויבויות יומיומיות. למשל: להשלים מטלות שקשורות לכלכלת או לתחזוקת הבית, לארגן רצף של מטלות או לקבוע סדרי עדיפויות
• בעיות במערכות יחסים עקב מגוון קשיים שבסיסם קוגניטיבי כגון - אימפולסיביות, חוסר בהירות בתקשורת, דחיינות.
• דאגה ולחץ כרוני עקב כישלון בהשגת מטרות ועמידה במחויבויות .
• תחושות של תסכול, דכדוך וחרדה נמשכים, בייחוד בהקשר של מטלות שונות.
• קושי בשמירה על קשב וריכוז בפעולות שונות לאורך זמן.
• ביצוע מתחת לרמת היכולת האמיתית בעבודה.
• חוסר יכולת לתפקד בהתאם לרמה השכלית האמיתית בלימודים (בית הספר, אוניברסיטה).
• חוסר יכולת להתרכז.
• קושי בהתארגנות.
• חוסר יכולת לבסס הרגלי חיים ולשמור עליהם.
• משמעת עצמית נמוכה.
• דיכאון, ערך עצמי נמוך.
• שכחנות או זיכרון גרוע.
• בלבול, קושי בחשיבה בהירה.
• נטייה להתפרצויות זעם, אלימות.
• נטייה לבריחה מהמציאות: שימוש יתר באלכוהול, סמים.
• ריבוי עבירות תנועה ותאונות דרכים.
• נטייה למריבות\אלימות במשפחה.

מתלונות אופייניות אלה, עשויות להתפתח שתי צורות התנהגות. האחת היא התנהגות פרפקציוניסטית ונוקשה שמקורה בניסיון להחזיק את הקשיים תחת מסגרת מגבילה, שתיצור ארגון וסדר מדומים. השנייה היא התנהגות כאוטית הכוללת בלבול וחוסר ארגון, אי-יציבות בין אישית, מקצועית וחברתית, נטייה לשוליים ולהתמכרויות שונות וקושי בשליטה על הרגשות עד כדי התפרצויות זעם, התפרצויות בכי ואף התפרצויות ותוקפנות. עם זאת, ישנם גורמים מגנים, כגון יכולת שכלית גבוהה ומרכיבי אישיות חיוביים כמו כוח נפשי, מוטיבציה ועוד, שמאפשרים התנהגות ביניים של נטייה לבלבול ולפריצת מסגרות מחד, אך קיום חיים של יצירתיות, יצרנות והתחדשות גבוהות מאידך. רבים מהמבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מציגים תמונה זו, אך אלו אינם מגיעים לטיפול (אלא אם הם מגיעים בשל הטיפול בילדים, או בשל משבר פתאומי בחייהם), ולפיכך קבוצה זו מוכרת פחות .

אבחון

אבחון הפרעת קשב וריכוז במבוגרים עדיין אינו מגובש, והוא מבוסס ברובו על אותו אבחון המקובל בילדים ובמתבגרים. אין כלי אחד ברור לאבחון. נראה כיום כי כלי האבחון המקובלים אצל הילדים לעתים אינם תקפים בבדיקת מבוגרים.

האבחון עצמו נעשה במספר מפגשים הכוללים: שיחות אישיות בהם יאופיינו הקשיים כיום ובעבר, לעיתים גם שיחות עם אדם קרוב למטופל, מילוי שאלונים אישיים ומבדקים ממוחשבים של קשב, זיכרון, אימפולסיביות ועוד.

כמו כן יש צורך לאסוף אבחנות ומבדקים קודמים במידה ונעשו ולבצע במידת הצורך בדיקות דם ובדיקה נוירולוגית.

הבסיס לאבחון במבוגרים, כמו בילדים, הוא אמות המידה של DSM-IV, תוך התאמתם למבוגרים : בעיקר ע"י שאלות בלשון עבר, ניסיון לברר פרטים מההורים אם עודם בחיים, והשלכות אפשריות לגבי חיי המבוגר כיום. לפיכך, הבסיס לאבחון הוא קבלת היסטוריה מפורטת של חיי המבוגר, תוך התייחסות לאמות-מידה אלו.

כמו בילדים ובמתבגרים, תוספת חשובה לאבחון היא השימוש במבחן התפקוד המתמשך (מבחן TOVA) כפי שהוא מוצג בפרק על האבחון. בדיקת התפקוד המתמשך, הנמצאת בשימוש נרחב בארץ, מאפשרת להעריך מבוגרים בכל הגילאים, ולבצע לגביהם ניטור תרופתי, כפי שהדבר נעשה בילדים.

טיפול

הטיפול במבוגרים דומה בעיקרו לטיפול בילדים ובמתבגרים, והוא מבוסס על אותו עיקרון של טיפול רב תחומי. יש להדגיש כי בקבוצת גילאים זו חשוב ביותר לזכור לאבחן תחלואה נלווית, שהיא שכיחה יחסית, ובעלת משמעות גדולה לגבי כל התקדמות אפשרית בטיפול. יש לטפל בתחלואה הנלווית במקביל, תוך התחשבות בה בעת בחירת הטיפולים השונים, כגון הטיפול התרופתי. כיום, כעדיפות ראשונה, מקובל לטפל גם במבוגרים בתרופות מעוררות וזאת לאור יעילותן, מיעוט תופעות הלוואי שלהן, ופעולתן המוגבלת בזמן. בדיקת התפקוד המתמשך מהווה גם כאן אמצעי עזר, היות שהיא מאפשרת הערכה של יעילות הטיפול בMethyphenidate (מתילפנידאט) בכלל, ושל ניטור כמותו בפרט. נראה שמבוגרים דורשים מינון נמוך עוד יותר מהילדים ומהמתבגרים. בשורה השנייה, ניתן למצוא תרופות מסוג הטריציקלים.

בקבוצת גיל זו חשיבות רבה לטיפול הפסיכולוגי. החשיבות לטיפול זה גבוהה עוד יותר מאשר בגיל הרך.

הטיפול הנוירו-פסיכולוגי מתחלק לרוב לשניים, טיפול בקשיים הקוגניטיביים לשיפור יכולות הבקרה, ארגון ותכנון, הגמשת החשיבה וכדומה, טיפול במישור הנפשי רגשי להבנת הקשיים המתלווים להפרעה, להפרדת הקשיים האובייקטיביים מהדימוי העצמי הכולל, לחיזוק האגו, גיבוש הזהות ועוד.

ישנן אפשרויות לקבוצות תמיכה לסובלים מההפרעה, קבוצות לבני זוג ולהורים, כמו כן טיפול ממוקד בנושא לימודים/עבודה, כולל העסקת חונך לשיפור התפקוד. טיפול אישי ע"י מאמן אישי בתחום הפרעות קשב וריכוז מומלץ מאוד.

עצות לניהול זוגיות תקינה

מכיוון שההשפעות של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) עלולות להכניס למתח מערכות יחסים בדרכים רבות, חשוב לאדם במצב זה ליידע על מצבו את האנשים החשובים לו. מערכת היחסים של כל זוג תושפע באופן שונה על ידי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אבל הנה 10 עצות שיכולות להוכיח את עצמן ברוב מערכות היחסים.

1. עבדו ביחד. הניסיון המשותף לשיפור מקל על המצב.
2. דברו זה לזו. ספרו זה לזו מה מפריע לכם ומה ברצונכם לשנות. אל תפסיקו לדבר זה לזו.
3. עזרו לשותף ה-ADHD להתמיד בטיפול.
4. כתבו דברים על דף. ערכו רשימות של מטלות יומיות או שבועיות, השתמשו בתזכורות.
5. הפרידו בין ADHD והאדם. מספר מאפייני אישיות נגרמים ע"י ADHD ומספר אפיונים הם האדם.
6. עקבו אחר סימנים להרעה ביחסים. מנעו נטייה להתלות זה בזה.
7. פנו זמן זה לזה. הקדישו זמן לבילויים משותפים.
8. חלקו מחמאות זה לזה. שימו לב למעשי בן הזוג אשר ראויים למחמאה, והחמיאו לו.
9. שמרו על חוש הומור. הצחוק עוזר להתגבר על קשיים.
10. קבלו עזרה חיצונית. עזרה מקצועית יכולה לעזור מאוד.

המלצות לתלמיד\סטודנט לקראת מבחן

1. כאשר מתכוננים למבחן, כדאי לקחת Methyphenidate או להיות תחת השפעת Methyphenidate ארוך טווח. הMethyphenidate עוזר לארגן את זיכרון העבודה, שהוא האחראי לאחסון המידע בזיכרון ארוך הטווח שלנו.
2. יש לקחת Methyphenidate ארוך טווח כשעה וחצי לפני תחילת המבחן, כדי לוודא שהMethyphenidate יהיה בפעילות מיטבית בזמן המבחן. (לMethyphenidate קצר טווח מספיק להקדים שעה).
3. וודעו שאתם יודעים מניסיונכם כמה זמן נמשכת השפעת התרופה על גופכם הפרטי. הרבה פעמים ההשפעה היא פחותה ממה שכתוב בעלון היצרן. "על הנייר", משך הפעילות של ריטלין רגיל הוא עד 4 שעות מנטילתו, של ריטלין SR עד 8 שעות מנטילתו, ושל קונצרטה עד 12 שעות מנטילתה. כדאי לתכנן כך שהמבחן יסתיים מוקדם יותר מזמן התפוגה (האמיתי) של התרופה בגופכם.
4. ביצוע הערכת זמן: כאשר מקבלים את המבחן, צריך לחשב כמה זמן תיקח כל שאלה, ולהשאיר 10 דקות לביקורת.
5. עוברים במהירות על השאלות, ומסמנים את הקשות, כדי להשאיר אותן לסוף.
6. קוראים כל שאלה בתשומת לב, כדי להבין מה היא שואלת. רק אחר כך חושבים על התשובה.
7. אם זאת שאלה מורכבת, יש לציין בצד את כל נקודות המפתח החשובות, ורק אחר כך לגשת לכתיבת התשובה אשר תכלול את כל נקודות המפתח.
8. כאמור, פותרים את המבחן מן השאלות הקלות אל הקשות, ולא שוכחים להציץ בשעון, כדי שלא תשכחו את עצמכם.
9. ב-10 הדקות האחרונות עוברים על כל המבחן כדי לבדוק שעניתם נכון על כל שאלה ולא שכחתם שאלה לא פתורה. (שגיאות של רשלנות הן מאוד אופייניות לסובלים מהפרעת קשב וריכוז).
10. תוספת זמן: לתלמידים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ישנה אפשרות חוקית לקבל תוספת של 25% תוספת זמן למבחן – נצלו זאת.
11. בחינה בעל פה: תלמידים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז זכאים לבחינה בעל פה בסוף המבחן בכתב \ או במקומו – מתאים לכל אותם ילדים המאובחנים כלוקים בזיכרון החזותי היכולים להיעזר בזיכרון שמעתי).

עצות להתנהלות של מבוגר ADHD

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז מתחיל עם תקווה. רוב האנשים אשר מגלים שיש להם הפרעת קשב וריכוז, אם ילדים ואם מבוגרים, סבלו כאב רב במהלך חייהם. החוויה הרגשית של הפרעת קשב וריכוז מלאה במבוכה, השפלה והלקאה עצמית. עד האבחון, הרבה אנשים הפרעת קשב וריכוז אבדו את ביטחונם העצמי. הרבה מהם התייעצו עם מומחים רבים, אולם לא קיבלו עזרה ממשית. כתוצאה, הרבה מהם איבדו תקווה.

הצעד החשוב ביותר בתחילת הטיפול הוא להחדיר בהדרגה את התקווה. יחידים עם הפרעת קשב וריכוז עלולים לשכוח את תכונותיהם הטובות. ייתכן שאיבדו מזמן את החוויה של דברים שעובדים נכון. הם נעולים במין תבנית נוקשה אשר מכפיפה את כל התיאוריות, השמחה וכושר ההמצאה כדי לשרוד. כמה טראגית האבדה הזאת, לוותר על החיים כה מוקדם. אולם אנשים רבים עם הפרעת קשב וריכוז לא פגשו דרך אחרת מאשר כישלונות חוזרים ונשנים. בשבילם, לקוות משמעו להסתכן בכישלון נוסף. עם כל זאת, יכולתם לקוות ולחלום היא עצומה. אנשים עם הפרעת קשב וריכוז הם בעלי חזון יותר מרוב האנשים האחרים. הם חושבים מחשבות גדולות וחולמים חלומות גדולים. הם יכולים לנצל הזדמנות זעירה כדי לבצע תפנית גדולה. הם יכולים להסב פגישה מקרית ל"יציאה" מפוארת בערב. הם חולמים מוצלחים, וזקוקים לשיטות ארגון כדי להביא דברים לידי מימוש.

אולם ככל החולמים, הם צולעים כאשר החלום מתמוטט. בדרך כלל, לאחר אבחון ה-הפרעת קשב וריכוז, התמוטטות זו מספיקה כדי להותירם שנית חשדנים כלפי התקווה. המבוגר יעדיף לשתוק מאשר להסתכן שוב בטעויות. הגישה, אם כן, צריכה להתחיל בתקווה.

אנו מחלקים את הטיפול ב-הפרעת קשב וריכוז לחמישה תחומים בסיסיים:

• אבחון
• חינוך
• בנייה, תמיכה ותרגול
• מגוון טיפולים פסיכותרפיים.
• רפואה

במסמך זה נדגיש מספר עקרונות הטובים גם לילדים וגם למבוגרים, ועניינם בהיבטי הטיפול הבלתי-תרופתי ב-הפרעת קשב וריכוז. דרך אחת לניהול הטיפול הבלתי-תרופתי ב-הפרעת קשב וריכוז היא דרך עצות של התנהלות. הבאנו 50 עצות כאלו.

תובנה וחינוך

1. תהיה בטוח באבחון. תדאג שאתה עובד עם מקצוען אשר באמת מבין הפרעת קשב וריכוז ואשר שלל תנאים דומים כמו מצבי חרדה, דיכאון, תת פעילות של בלוטת התריס, מניה-דפרסיה או הפרעת OCD (אובססיביות כפייתית).
2. מאמנות. מאוד שימושי לאמץ מאמן אישי, אדם בסביבתך אשר ישגיח עליך אבל תמיד בהומור. המאמן שלך יכול לעזור לך להתארגן, להתמיד במשימה, לעודד אותך או להזכיר לך לחזור לעבודה. אם זה ידיד, עמית לעבודה או מטפל (אפשרי אך מסוכן למאמן להיות בן/בת זוגך), מאמן הוא מישהו אשר ישגיח כי דברים יבוצעו, יוכיח אותך כמו מאמנים, יזכיר לך וילווה אותך בקביעות. מאמן יכול להיות מועיל לאין ערוך בטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
3. תשתמש לעתים קרובות ב:
   • רשימות
   • קידוד צבעוני
   • תזכורות
   • פתקים לעצמך
   • טקסים
   • כרטיסיות
4. קידוד צבעוני. אמצעי זה, שהוזכר לעיל, דורש הדגשה. הרבה אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מונחים באופן חזותי. כדאי לנצל זאת כדי לעזור לזכור דברים באמצעות צבע: כרטיסיות, פתקים, מילים, לוחות שעות, וכו´. בעצם, כל דבר המודפס בשחור ולבן ניתן להפוך באמצעות צבע לבר זכירה ומעניין יותר ועקב כך למושך תשומת לב.
5. התאמן בספורט במרץ ובהתמדה. עליך לשלב את האימון בלוח הזמנים שלך ולדבוק בו. אימון ספורטיבי הוא מהטיפולים הטובים והחיוביים ביותר להפרעת קשב וריכוז. הוא עוזר לנתב עודף אנרגיה ותוקפנות באופן חיובי, עוזר לצמצום הרעש במוח, מעורר את המערכת ההורמונאלית והעצבית באופן מרפא, והוא משכך ומרגיע את הגוף. כאשר כל אלה מתווספים לתועלת הבריאותית של האימון, ניתן להבין כמה חשובה הפעילות הספורטיבית. הפוך אותה למענגת, כך שתוכל לדבוק בה לשארית חייך.

סיכום

מחקר הפרעת קשב וריכוז במבוגרים הוא נושא ההולך ומתפתח בעשור האחרון, תוך שינוי גדול בתפיסת הפרעת קשב וריכוז מהפרעה המאפיינת ילדים בלבד להפרעה הקיימת בכל הגילאים ומהווה בעצם ביטוי מוקצן של תכונה. בהתאם, התמונה האופיינית, האבחון והטיפול כולם עדיין בשלבי למידה והתפתחות עדיין קיימים חללים מובהקים בידע ההולך ונרכש בשנים האחרונות.

פרוגנוזה

מקובל כיום להבין, שמדובר בתמונה קלינית מגוונת מאוד, כאשר התפקוד והחוויה הפנימית של אלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז כמבוגרים מגוונים מאוד ושונים מאוד במהותם מאדם לאדם. ברור שלתחלואה הנלווית, אם היא קיימת, יש תפקיד חשוב מאוד ביצירת התמונה הכוללת, וכי אותם מאפיינים של פעלתנות, חדשנות ונטייה לקליטת גירויים רבים יכולים לגרום מצבים חיוביים ושליליים כאחד. גם לגבי הטיפול ברור, שמדובר בטיפול מורכב, שדורש התייחסות פסיכולוגית ותרופתית כאחד. מחקר רב עוד דרוש כדי לתת תשובות מלאות יותר על נושאים רבים הקשורים הן באבחון והן בטיפול.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיקי דובלין