האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "התקן תוך רחמי - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

 
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
 
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
|קישור=[http://mednet.co.il/wp-content/uploads/2015/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-105.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
+
|קישור=[https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne138_Hetken.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
|תאריך פרסום=1 באפריל 2005
+
|תאריך פרסום=2005, עודכן בינואר 2020
 
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]
 
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|אמצעי מניעה}}
 
{{הרחבה|אמצעי מניעה}}
'''התקן תוך רחמי''' הינו [[אמצעי מניעה]] יעיל ובטוח ביותר.
+
==דברי הסבר==
 +
'''התקן תוך-רחמי''' הוא [[אמצעי מניעה]] ארוך טווח, יעיל ובטוח.
  
חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים לשימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.
+
חשוב להבהיר לנשים את תופעות הלוואי והסיכונים הקשורים בהתקנה ושימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.
 +
 
 +
יש לספק מידע על סוגי ההתקנים השונים, תוך שימת דגש על השוני בין התקן נחושת להתקן מפריש [[לבונורגסטרל]].
 +
 
 +
התקן נחושת מומלץ בדרך כלל ל-5 שנים, אך ניתן להשאירו בבטחה גם תקופות ארוכות הרבה יותר. התקן מפריש לבונורגסטרל מיועד ל-3 או 5 שנים, לפי הסוג.
  
 
==הוריות לשימוש בהתקן==
 
==הוריות לשימוש בהתקן==
 +
מומלץ, שהתקנת ההתקן התוך-רחמי תבוצע על- ידי רופא/ת נשים מומחה או על-ידי רופא שקיבל אישור מהמנהל/ת הממונה בתחום המיילדות והגינקולוגיה.
  
ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה, לרבות, בכפוף לשיקול קליני בנשים צעירות שטרם ילדו.
+
ניתן להמליץ על שימוש בהתקן (נחושת או מפריש לבונורגסטרל) לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה.
  
==הוריות נגד מוחלטות לשימוש בהתקן תוך רחמי==
+
ההתקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח.
  
 +
==הוריות נגד לשימוש בהתקן תוך רחמי==
 
*[[היריון]]
 
*[[היריון]]
 +
*דמם לדני לא מאובחן
 
*[[PID|זיהום פעיל ברחם או בטפולות]] (PID{{כ}}, Pelvic Inflammatory Disease).
 
*[[PID|זיהום פעיל ברחם או בטפולות]] (PID{{כ}}, Pelvic Inflammatory Disease).
*מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד כדוגמת [[סוכרת]] עם או ללא תלות ב[[אינסולין]] והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד מוחלטות
+
*שרירנים שמעוותים משמעותית את חלל הרחם.
*לאישה שבעברה [[היריון אקטופי|הריונות חוץ רחמיים]] - מותר להמליץ על התקן תוך רחמי עם נחושת או [[פרוגסטרון]]
+
 
 +
מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד, כדוגמת [[סוכרת]] עם או ללא תלות ב[[אינסולין]], [[היריון אקטופי|היריון חוץ-רחמי]] בעבר, והיסטוריה של PID, '''אינן''' הוריות נגד.
  
 
==הוריות כלליות==
 
==הוריות כלליות==
ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר [[לידה]], אך שיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כאשר מועד ההתקנה הוא 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה הרה.
+
*ניתן להתקין התקן במהלך כל החודש, כל עוד נשללה האפשרות שהאישה בהיריון
 
+
*ניתן להכניס התקן עד 48 שעות לאחר הלידה לנשים לא מניקות. אך יש לדעת, כי שיעור הפליטה העצמונית והתנקבות הרחם גבוהים יותר ב-4 השבועות לאחר הלידה ולכן, לא מומלצת הכנסת התקנים בתקופה זו
אין צורך במתן [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]] לפני או אחרי הכנסת התקן.
+
*אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, אם נשללה האפשרות שהאישה בהיריון
 
+
*לאחר הפלה כירורגית בשליש הראשון והשני ניתן להתקין התקן מיידית בסיום הפעולה, אם כי, חייבים ליידע את האישה על האפשרות המוגברת לפליטת ההתקן, בעיקר לאחר הפסקת היריון בשליש השני.
נשים עם סיכון ידוע ל[[דלקת פנים הלב|אנדוקרדיטיס]] חיידקי צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת התקן.
+
*אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן.
 
+
*נשים עם סיכון ידוע ל[[דלקת פנים הלב|אנדוקרדיטיס]] חיידקי צריכות לקבל [[טיפול אנטיביוטי מניעתי|טיפול אנטיביוטי מונע]] בעת החדרה והוצאת ההתקן
לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - התקן תוך רחמי יעיל ביותר בהגנה נגד היריון בתנאי שההתקן מוחדר תוך 5 ימים.
+
*התקן תוך-רחמי עם נחושת הוא האמצעי היעיל ביותר במצבי חרום, כלומר, השגת הגנה נגד היריון לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - בתנאי שהוא מוחדר תוך 5 ימים. אין להשתמש בהתקן מפריש לבונורגסטרל למטרה זו
  
 
==היריון והתקן תוך רחמי==
 
==היריון והתקן תוך רחמי==
 +
ההתקן התוך-רחמי אינו פוגע ב[[פוריות|פריון]], וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.
  
ההתקן התוך רחמי אינו פוגע ב[[פוריות|פריון]], וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.
+
ההתקן התוך-רחמי מקטין את הסיכון להיריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה. באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך-רחמי, ייתכן היריון מחוץ לרחם.
 
 
בהיריון המתוכנן להמשך, בנוכחות התקן ברחם, מומלץ להוציאו, אם ניתן לבצע זאת.
 
  
במידה וההתקן נותר ברחם - אין עליה בסיכון ל[[הפלה טבעית|הפלה]] אלוחה (Septic abortion) או ל[[מומים מולדים בעובר|מומים בעובר]], אך קיימת היארעות גבוהה יותר של [[לידה מוקדמת|לידות מוקדמות]].
+
היריון בנוכחות התקן הוא אירוע נדיר, אך עלול להעלות את הסיכון ל[[הפלה טבעית|הפלה]], [[לידה מוקדמת]], הפלה אלוחה (Septic abortion) וכוריואמניוניטיס. הסיכון לתופעות אלו עולה אם ההתקן נותר ברחם. אם הוחלט להמשיך בהיריון בנוכחות התקן, יש לנסות להוציאו, אם הדבר ניתן לביצוע. חשוב לזכור, שגם לאחר הוצאת ההתקן קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. אם ההתקן נותר במקומו במהלך ההיריון אין עליה בסיכון ל[[מומים מולדים בעובר|מומים בעובר]], אם כי, אין מספיק מידע על ההשפעה על העובר במקרה של התקן מפריש לבונורגסטרל.
  
בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהווה עילה לאישור הוועדה ל[[הפסקת היריון|הפסקת ההיריון]].
+
בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לאו, מהווה עילה לאישור הוועדה ל[[הפסקת היריון]].
  
 
==נקודות לייעוץ לאישה==
 
==נקודות לייעוץ לאישה==
 
+
*הגנה מפני היריון מתחילה מיד לאחר החדרת ההתקן
הגנה מפני היריון מתחילה מייד לאחר החדרת התקן.
+
*קיים סיכון קטן לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן
 
+
*יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני, בעיקר בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן
קיים סיכון לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן.
+
*באישה עם התקן נחושת הדמם הוסתי עלול, לעיתים, להיות ממושך, כבד וכואב יותר
 
+
*יש ליידע נשים עם התקן לבונורגסטרל על אפשרות של הכתמות בחודשים שלאחר הכנסתו וכי צפויה ירידה משמעותית בכמויות הווסת עד לאפשרות של אל-ווסת
יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני רק בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן.
+
*אין מניעה להתקנת התקן נחושת או התקן הורמונלי לנשים עם [[טרומבופיליה]] ידועה
 
+
*לנשים עם דמם וסתי כבד ו/או כאבי ווסת, מומלץ להשתמש בהתקנים מפרישי לבונורגסטרל. עבור נשים עם דמם וסתי כבד מעל גיל 45, התקן זה נמצא בסל הבריאות
באישה עם התקן הדמם הווסתי עלול להיות ממושך וכבד יותר, למעט בהתקנים עם פרוגסטרון.
+
*לנשים עם חשד ל[[אנדומטריוזיס]] או [[אדנומיוזיס]], ולנשים עם שרירנים שאינם מעוותים את חלל הרחם, יש עדיפות לשימוש בהתקן מפריש לבונורגסטרל
 
+
*ההתקן אינו מגן מפני [[מחלות מין|מחלות המועברות ביחסי מין]]
לנשים עם [[מנורגיה|מנורגיות]] (Menorrhagia) או [[כאבי מחזור|דיסמנוריאה]] (Dysmenorrhea), כולל נשים עם נטיה לדימום מומלץ לשקול להשתמש בהתקנים המכילים פרוגסטרון.
 
 
 
ההתקן אינו מגן מפני [[מחלות מין|מחלות המועברות ביחסי מין]].
 
 
 
ההתקן התוך רחמי מקטין את הסיכון להריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה. באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך רחמי, יתכן היריון מחוץ לרחם.
 
  
 
==צוות הכנת נייר העמדה==
 
==צוות הכנת נייר העמדה==
 +
המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה.
  
המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה
+
===צוות עדכון 2017-2019===
 +
*פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר)
 +
*פרופ' ראול אורבייטו
 +
*ד"ר אידה אמודאי
 +
*ד"ר עמוס בר
 +
*פרופ' מוטי גולדנברג
 +
*פרופ' יגאל וולמן
 +
*ד"ר דגנית סמואל-אביטל
 +
*ד"ר נגה פורת
 +
*ד"ר יצחק פיינשטיין
 +
*פרופ' אשר שושן
  
*פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר), מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
+
===צוות הכנת נייר העמדה 2006===
 
*ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר
 
*ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר
*ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל-אביב
+
*ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל אביב
 
*פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע
 
*פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע
*ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל-אביב
+
*ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל אביב
*ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון
+
*ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון
 
*ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה
 
*ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה
 
*ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
 
*ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
 
*ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה
 
*ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה
 
*פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה
 
*פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה
 
  
 
{{ייחוס|[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]}}
 
{{ייחוס|[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]}}
  
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]]

גרסה אחרונה מ־15:20, 7 בפברואר 2022

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
התקן תוך רחמי - נייר עמדה

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום 2005, עודכן בינואר 2020
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאמצעי מניעה

דברי הסבר

התקן תוך-רחמי הוא אמצעי מניעה ארוך טווח, יעיל ובטוח.

חשוב להבהיר לנשים את תופעות הלוואי והסיכונים הקשורים בהתקנה ושימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.

יש לספק מידע על סוגי ההתקנים השונים, תוך שימת דגש על השוני בין התקן נחושת להתקן מפריש לבונורגסטרל.

התקן נחושת מומלץ בדרך כלל ל-5 שנים, אך ניתן להשאירו בבטחה גם תקופות ארוכות הרבה יותר. התקן מפריש לבונורגסטרל מיועד ל-3 או 5 שנים, לפי הסוג.

הוריות לשימוש בהתקן

מומלץ, שהתקנת ההתקן התוך-רחמי תבוצע על- ידי רופא/ת נשים מומחה או על-ידי רופא שקיבל אישור מהמנהל/ת הממונה בתחום המיילדות והגינקולוגיה.

ניתן להמליץ על שימוש בהתקן (נחושת או מפריש לבונורגסטרל) לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה.

ההתקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח.

הוריות נגד לשימוש בהתקן תוך רחמי

מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד, כדוגמת סוכרת עם או ללא תלות באינסולין, היריון חוץ-רחמי בעבר, והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד.

הוריות כלליות

  • ניתן להתקין התקן במהלך כל החודש, כל עוד נשללה האפשרות שהאישה בהיריון
  • ניתן להכניס התקן עד 48 שעות לאחר הלידה לנשים לא מניקות. אך יש לדעת, כי שיעור הפליטה העצמונית והתנקבות הרחם גבוהים יותר ב-4 השבועות לאחר הלידה ולכן, לא מומלצת הכנסת התקנים בתקופה זו
  • אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, אם נשללה האפשרות שהאישה בהיריון
  • לאחר הפלה כירורגית בשליש הראשון והשני ניתן להתקין התקן מיידית בסיום הפעולה, אם כי, חייבים ליידע את האישה על האפשרות המוגברת לפליטת ההתקן, בעיקר לאחר הפסקת היריון בשליש השני.
  • אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן.
  • נשים עם סיכון ידוע לאנדוקרדיטיס חיידקי צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת ההתקן
  • התקן תוך-רחמי עם נחושת הוא האמצעי היעיל ביותר במצבי חרום, כלומר, השגת הגנה נגד היריון לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - בתנאי שהוא מוחדר תוך 5 ימים. אין להשתמש בהתקן מפריש לבונורגסטרל למטרה זו

היריון והתקן תוך רחמי

ההתקן התוך-רחמי אינו פוגע בפריון, וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.

ההתקן התוך-רחמי מקטין את הסיכון להיריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה. באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך-רחמי, ייתכן היריון מחוץ לרחם.

היריון בנוכחות התקן הוא אירוע נדיר, אך עלול להעלות את הסיכון להפלה, לידה מוקדמת, הפלה אלוחה (Septic abortion) וכוריואמניוניטיס. הסיכון לתופעות אלו עולה אם ההתקן נותר ברחם. אם הוחלט להמשיך בהיריון בנוכחות התקן, יש לנסות להוציאו, אם הדבר ניתן לביצוע. חשוב לזכור, שגם לאחר הוצאת ההתקן קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. אם ההתקן נותר במקומו במהלך ההיריון אין עליה בסיכון למומים בעובר, אם כי, אין מספיק מידע על ההשפעה על העובר במקרה של התקן מפריש לבונורגסטרל.

בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לאו, מהווה עילה לאישור הוועדה להפסקת היריון.

נקודות לייעוץ לאישה

  • הגנה מפני היריון מתחילה מיד לאחר החדרת ההתקן
  • קיים סיכון קטן לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן
  • יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני, בעיקר בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן
  • באישה עם התקן נחושת הדמם הוסתי עלול, לעיתים, להיות ממושך, כבד וכואב יותר
  • יש ליידע נשים עם התקן לבונורגסטרל על אפשרות של הכתמות בחודשים שלאחר הכנסתו וכי צפויה ירידה משמעותית בכמויות הווסת עד לאפשרות של אל-ווסת
  • אין מניעה להתקנת התקן נחושת או התקן הורמונלי לנשים עם טרומבופיליה ידועה
  • לנשים עם דמם וסתי כבד ו/או כאבי ווסת, מומלץ להשתמש בהתקנים מפרישי לבונורגסטרל. עבור נשים עם דמם וסתי כבד מעל גיל 45, התקן זה נמצא בסל הבריאות
  • לנשים עם חשד לאנדומטריוזיס או אדנומיוזיס, ולנשים עם שרירנים שאינם מעוותים את חלל הרחם, יש עדיפות לשימוש בהתקן מפריש לבונורגסטרל
  • ההתקן אינו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין

צוות הכנת נייר העמדה

המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה.

צוות עדכון 2017-2019

  • פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר)
  • פרופ' ראול אורבייטו
  • ד"ר אידה אמודאי
  • ד"ר עמוס בר
  • פרופ' מוטי גולדנברג
  • פרופ' יגאל וולמן
  • ד"ר דגנית סמואל-אביטל
  • ד"ר נגה פורת
  • ד"ר יצחק פיינשטיין
  • פרופ' אשר שושן

צוות הכנת נייר העמדה 2006

  • ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר
  • ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל אביב
  • פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע
  • ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל אביב
  • ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון
  • ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה
  • ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
  • ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה
  • פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה

המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה