האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון - Varicella Zoster infection during pregnancy

מתוך ויקירפואה


זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון
Varicella Zoster infection during pregnancy
יוצר הערך דר' מאור ממן
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםנגיף וריצלה-זוסטר

נגיף וריצלה-זוסטר הוא נגיף דנ"א (DNA, ‏Deoxyribonucleic Acid) דו-גדילי (Double stranded) ממשפחת נגיפי ההרפס. הזיהום נרכש לרוב בילדות, ול- 95% מהמבוגרים ישנה סרולוגיה חיובית וחסינות כנגד הנגיף. הנגיף מועבר במגע ישיר עם אדם חולה, אך תוארה גם העברה נשימתית. תקופת הדגירה של הנגיף אורכת 10-21 ימים, ולאחר הדבקה, הנדבק הופך למידבק, החל מיום אחד לפני הופעת הפריחה ועד שחולפים הגלדים. לאישה לא מחוסנת ישנו סיכון של 60%-95% להידבק לאחר חשיפה.

אפידמיולוגיה

ל- 95% מהמבוגרים ישנה תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית וכן חסינות כנגד הנגיף.

לאישה לא מחוסנת ישנו סיכון של 60%-95% להידבק לאחר חשיפה.

אטיולוגיה

הנגיף מועבר במגע ישיר עם אדם חולה, אך תוארה גם העברה נשימתית.

קליניקה

תקופת הדגירה של הנגיף אורכת 10-21 ימים. בתחילת המחלה ישנם 1-2 ימי מחלה דמויית שפעת. בהמשך מופיעים נגעים שלפוחיתיים (Vesicular) שהופכים לגלדים, בתהליך הנמשך 3-7 ימים. לאחר הדבקה, הנדבק הופך למידבק, החל מיום אחד לפני הופעת הפריחה ועד שחולפים הגלדים. המחלה נוטה להיות קשה במבוגרים. התמותה מתרחשת בעיקר כתוצאה מדלקת ריאות על רקע וריצלה (Varicella pneumonia), שהנה מחלה קשה יותר במבוגרים ובעיקר בהיריון. 5% מהנשים שנדבקות במהלך ההיריון מפתחות דלקת ריאות, כאשר תמותה אימהית עם דלקת ריאות עומדת על 1%-2%. הסימנים יחלו 3-7 ימים לאחר הופעת הנגעים העוריים.

תסמיני הזיהום בנגיף וריצלה-זוסטר:

  • חום
  • קוצר נשימה
  • שיעול
  • כאב אֶדֶרי (Pleuritic)

דלקת הריאות חולפת לרוב עם הנגעים העוריים, אך החום וההפרעה בתפקודי הריאות יכולים להימשך שבועות.

שפעול מחדש של וריצלה-זוסטר נקראת שלבקת חוגרת (Herpes zoster). המחלה אינה קשה יותר בהיריון.

זיהום עוברי/יִלּוֹדי (Neonatal)

אם האישה נדבקה במחצית הראשונה של ההיריון, העובר יכול לפתח תסמונת וריצלה מולדת (Congenital varicella syndrome) שכוללת:

הסיכון גבוה בעיקר בשבועות 13-20 להיריון, זיהום עוברי לאחר שבוע 20 אינו שכיח.

זיהום סביב הלידה

זיהום עוברי סביב הלידה, בטרם נוצרו נוגדנים אימהיים, מסכן את העובר/ילוד. שיעורי התקפת הנגיף (Attack rate) עומדים על 25%-50%.

אבחנה

וריצלה-זוסטר אימהית מאובחנת קלינית. ניתן לאבחן את הנגיפים במשטח מהנגעים באמצעות משטח טזנק (Tzanck smear), תרביות רקמה או בדיקה באמצעות נוגדנים פְלוּאוֹרָנים (Fluorescence).

הדבקה עוברית ניתן לאבחן באמצעות ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR, ‏Polymerase Chain Reaction) ממי השפיר, על אף שתוצאה חיובית איננה נמצאת במתאם להדבקה עוברית.

טיפול

שיעור התמותה מתקרב ל-25%, ובחלק מהמקרים מתפתחת מחלה מפושטת. לכן, יש לתת לילודים חיסון סביל שהנו נוגדנים כנגד וריצלה-זוסטר (VZIG, ‏Varicella Zoster Immunoglobulin) אם נולדו לאם עם עדות קלינית לוריצלה-זוסטר, החל מ-5 ימים לפני הלידה ועד יומיים לאחר הלידה.

יצור נוגדנים כנגד וריצלה-זוסטר הופסק בארצות הברית ב-2005. כיום משתמשים בתכשיר הקנדי הנקרא Varizig.

חשיפה במהלך ההיריון

מאחר ו-95% מהאוכלוסייה המבוגרת מחוסנת, כאשר מגיעה אישה הרה שנחשפה, יש לבדוק לה רמת נוגדנים, גם אם אין סיפור של וריצלה-זוסטר בעברה. 70% מהן יהיו מחוסנות למרות העדר חשיפה ידועה בעבר. נשים שאינן מחוסנות ונחשפו לנגיף, צריכות לקבל Varizig תוך 96 שעות כדי למנוע או להפחית את הזיהום.

מחלה במהלך ההיריון

אישה חולה צריכה להיות בבידוד מנשים הרות אחרות, ויש לבצע צילום חזה. רוב הנשים יזדקקו לטיפול תומך בלבד, אולם נשים עם דלקת ריאות יש לאשפז. הטיפול הנו Acyclovir תוך-ורידי, במינון 500 מיליגרם/מטר בריבוע או 10-15 מיליגרם/קילוגרם כל 8 שעות.

חיסון פעיל

החיסון החי המוחלש Varilrix נכנס לשימוש בשנת 1995.

יש לתת 2 מנות חיסון בהפרש של 4-8 שבועות, ומומלץ לחסן ילדים ומבוגרים שלא נחשפו עדיין למחלה. החסינות מהחיסון יורדת במשך השנים, כאשר שיעור התפרצות הזיהום (Breakthrough infection) הוא 5% לאחר 10 שנים.

אין לתת את החיסון לנשים הרות, ואין להיכנס להיריון חודש לאחר קבלת החיסון. הנגיף החי המוחלש אינו עובר בחלב אם, כך שאין צורך לדחות את החיסון עד סיום ההנקה.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  • Williams 23rd

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון