כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חבלות בקיבה ובתריסריון"
מתוך ויקירפואה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | חבלות בקיבה ובתריסריון שכיחות יותר לאחר חבלות חודרות מאשר לאחר חבלות קהות. בחבלות חודרות תמיד יש לחפש את פתח הכניסה ואת פתח היציאה. על מנת לבדוק היטב את הדופן האחורית של הקיבה יש לפתוח את הליגמנט הגסטרוקולי, להפוך את הקיבה ולחפש את פתח היציאה, או נזקים לדופן האחורית של הקיבה. בו-בזמן אפשר גם לראות | + | חבלות בקיבה ובתריסריון שכיחות יותר לאחר חבלות חודרות מאשר לאחר חבלות קהות. בחבלות חודרות תמיד יש לחפש את פתח הכניסה ואת פתח היציאה. על מנת לבדוק היטב את הדופן האחורית של הקיבה יש לפתוח את הליגמנט הגסטרוקולי, להפוך את הקיבה ולחפש את פתח היציאה, או נזקים לדופן האחורית של הקיבה. בו-בזמן אפשר גם לראות איברים אחרים בצפק האחורי שייתכן ונפגעו כמו: לבלב וכלי הדם של הטחול. לאחר גמר הערכת הנזקים יש לגשת לטיפול בקרעים בקיבה. הטיפול בקרעים בקיבה הוא הטריית שולי הקרע ותפירה ראשונית שלו (תמונה 10.16 ). |
| − | |||
| − | |||
| + | [[קובץ: חבלת_קיבה1016.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 10.16: פצע שנגרם על ידי סכין שחדר את דופן הבטן וחירר את הקיבה.]] | ||
בחבלות בתריסריון הטיפול תלוי באופי החבלה: | בחבלות בתריסריון הטיפול תלוי באופי החבלה: | ||
| − | #חבלות קדמיות אפשר לתפור אם הקרע אינו גדול. את התפר ניתן לבצע לרוחב או לאורך, ולהשאיר נקז באזור | + | #חבלות קדמיות אפשר לתפור אם הקרע אינו גדול. את התפר ניתן לבצע לרוחב או לאורך, ולהשאיר נקז באזור |
| − | #כאשר הקרע גדול יותר אפשר להגן על קו התפרים על-ידי סרוזה של לולאת מעי דק, המובאת למקום הקרע ונתפרת על הקרע | + | #כאשר הקרע גדול יותר אפשר להגן על קו התפרים על-ידי סרוזה של לולאת מעי דק, המובאת למקום הקרע ונתפרת על הקרע |
| − | #במקרים קיצוניים יותר אפשר לבצע השקה בצורת Roux en-y, כאשר אזור הקרע משמש כפתח לפיום. בחולים עם קרעים הניתנים לסגירה ראשונית יש לנקז את הקיבה על-ידי זונדה או | + | #במקרים קיצוניים יותר אפשר לבצע השקה בצורת Roux en-y, כאשר אזור הקרע משמש כפתח לפיום. בחולים עם קרעים הניתנים לסגירה ראשונית יש לנקז את הקיבה על-ידי זונדה או גסטרוסטומיה. יש הממליצים לבצע feeding jejunostomy בכל החולים האלה |
#כאשר הקרע הוא אחורי, או נלווה לחבלות בלבלב, יש לבצע ניתוח הטיה, על-ידי דיברטיקוליזציה של התריסריון. בניתוח זה מבצעים: | #כאשר הקרע הוא אחורי, או נלווה לחבלות בלבלב, יש לבצע ניתוח הטיה, על-ידי דיברטיקוליזציה של התריסריון. בניתוח זה מבצעים: | ||
| − | ##סוגרים את התריסריון בגובה הפילורוס על-ידי תפרים נספגים מבפנים דרך גסטרוטומיה, או על-ידי מכשיר המקלב (stapler) מבחוץ | + | ##סוגרים את התריסריון בגובה הפילורוס על-ידי תפרים נספגים מבפנים דרך גסטרוטומיה, או על-ידי מכשיר המקלב (stapler) מבחוץ |
| − | ##גסטרוגיגונוסטומיה כמעקף | + | ##גסטרוגיגונוסטומיה כמעקף |
| − | ##בכל החולים יש לבצע tube duodenostomy צדדית על מנת לנקז את התריסריון | + | ##בכל החולים יש לבצע tube duodenostomy צדדית על מנת לנקז את התריסריון |
| − | ##יש המוסיפים לניתוח זה גם גיגונוסטומיה להאכלה | + | ##יש המוסיפים לניתוח זה גם גיגונוסטומיה להאכלה |
| − | #רק | + | #רק לעיתים רחוקות יש לבצע ניתוח על-שם Whipple בחבלות התריסריון |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* לנושא הקודם [[חבלות בטחול]] | * לנושא הקודם [[חבלות בטחול]] | ||
* לנושא הבא: [[חבלות במעי הדק]] | * לנושא הבא: [[חבלות במעי הדק]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
* [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] | ||
* לפרק הבא: [[הלם]] | * לפרק הבא: [[הלם]] | ||
| − | |||
{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה מ־17:56, 30 באוגוסט 2022
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | חבלות | |
חבלות בקיבה ובתריסריון שכיחות יותר לאחר חבלות חודרות מאשר לאחר חבלות קהות. בחבלות חודרות תמיד יש לחפש את פתח הכניסה ואת פתח היציאה. על מנת לבדוק היטב את הדופן האחורית של הקיבה יש לפתוח את הליגמנט הגסטרוקולי, להפוך את הקיבה ולחפש את פתח היציאה, או נזקים לדופן האחורית של הקיבה. בו-בזמן אפשר גם לראות איברים אחרים בצפק האחורי שייתכן ונפגעו כמו: לבלב וכלי הדם של הטחול. לאחר גמר הערכת הנזקים יש לגשת לטיפול בקרעים בקיבה. הטיפול בקרעים בקיבה הוא הטריית שולי הקרע ותפירה ראשונית שלו (תמונה 10.16 ).
בחבלות בתריסריון הטיפול תלוי באופי החבלה:
- חבלות קדמיות אפשר לתפור אם הקרע אינו גדול. את התפר ניתן לבצע לרוחב או לאורך, ולהשאיר נקז באזור
- כאשר הקרע גדול יותר אפשר להגן על קו התפרים על-ידי סרוזה של לולאת מעי דק, המובאת למקום הקרע ונתפרת על הקרע
- במקרים קיצוניים יותר אפשר לבצע השקה בצורת Roux en-y, כאשר אזור הקרע משמש כפתח לפיום. בחולים עם קרעים הניתנים לסגירה ראשונית יש לנקז את הקיבה על-ידי זונדה או גסטרוסטומיה. יש הממליצים לבצע feeding jejunostomy בכל החולים האלה
- כאשר הקרע הוא אחורי, או נלווה לחבלות בלבלב, יש לבצע ניתוח הטיה, על-ידי דיברטיקוליזציה של התריסריון. בניתוח זה מבצעים:
- סוגרים את התריסריון בגובה הפילורוס על-ידי תפרים נספגים מבפנים דרך גסטרוטומיה, או על-ידי מכשיר המקלב (stapler) מבחוץ
- גסטרוגיגונוסטומיה כמעקף
- בכל החולים יש לבצע tube duodenostomy צדדית על מנת לנקז את התריסריון
- יש המוסיפים לניתוח זה גם גיגונוסטומיה להאכלה
- רק לעיתים רחוקות יש לבצע ניתוח על-שם Whipple בחבלות התריסריון
ראו גם
- לנושא הקודם חבלות בטחול
- לנושא הבא: חבלות במעי הדק
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של המערכת הוורידית
- לפרק הבא: הלם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא