הצגת המקור של הדף "חוסר בוויטמין D - אבחון והמלצות טיפוליות- Vitamin D deficiency - diagnosis and management"

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=ויטמין D: עדכון קליני 11/2008
|שם לועזי= 
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=[[משתמש:מירי שטייר|ד"ר מירי שטייר]]{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ויטמין D}}
עליית גיל האוכלוסייה וגיל המטופלים ברפואת המשפחה, ועמה העלייה בשכיחות אבחון מחלת [[דלדול העצם]] (Osteoperosis), מלווה בשכיחות גבוהה של אבחון חסר ב[[וויטמין D]]. לא פעם עולה השאלה האם מדובר בחסר אמיתי בוויטמין או בחסר על פי אבחנה מעבדתית בלבד. 

השלכות החסר בוויטמין D בעצמות הן [[רככת]] (Rickets) בילדים ו[[אוסטיאומלציה]] (Osteomalacia) במבוגרים, האצת דלדול עצם והגברת סיכון ל[[נפילות]] ו[[שברים]]. מחקרים אפידמיולוגיים מראים על קשר בין ויטמין D למחלות חיסון עצמי (Autoimmune diseases), מחלות לב, מחלות כלי דם וגידולים שונים.

הערכת רמת ויטמין D נעשית על ידי מדידה של רמת הנגזרת 25-הידרוקסי-ויטמין D {{כ}}(D{{כ}}-Hydroxy-vitamin{{כ}}-25) בדם. בעקבות השכיחות הרבה של החסר בוויטמין, ישנה חשיבות רבה להכרת ההמלצות בנושאי צריכת ויטמין D ו[[סידן]] ומצבים בהם יש צורך במתן תוספי תזונה וניטור הרמות בדם.  

==אפידמיולוגיה ואטיולוגיה==

מחקר תצפיתי רב-לאומי אשר הקיף אוכלוסיות מרובות נערך בקרב 2,589 נשים לאחר [[גיל המעבר]] (Postmenopausal women) הסובלות מדלדול עצם, מצא שכיחות בחסר בוויטמין D  בשיעור של קרוב ל- 50% בנשים לאחר גיל המעבר, גם באזורים שטופי שמש {{הערה|שם=הערה1|Heany RP. Osteoporosis Int 2000;11:553-555}}. על פי מחקרו של הוליק (Holick), ביותר מ- 50% מהנשים לאחר גיל המעבר קיימת רמה לא מספקת של ויטמין D. לשני שלישים מהנשים עם דלדול עצם יש חסר בויטמין D {{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Holick MF, Siris ES, et al. Prevalence of Vitamin D Inadequacy among Postmenopausal North American Women Receiving Osteoporosis Therapy. J Clin Endocrinology Metab 2005;90:3215-3224}}.

הסיבות לרמה לא מספקת של ויטמין D באוכלוסייה המבוגרת נובעות מהפחתת ייצור אנדוגני בעור וירידת תכולת ויטמין D בתזונה.

==סיווג רמות ויטמין D==

רמות ויטמין D בדם מסווגות לשלוש דרגות:
#'''רמה תקינה:''' 30 ננו-גרמים למילי-ליטר ומעלה, או 75 ננו-מולים לליטר ומעלה.
#'''חסר יחסי (Insufficiency):'''{{כ}} 29-{{כ}}10 ננו-גרמים למילי-ליטר, או 74-{{כ}}25 ננו-מולים לליטר. 
#'''חסר (Deficiency):''' פחות מ- 10 ננו-גרמים למילי-ליטר, או 25 ננו-מולים לליטר.
שני מצבי החסר נקראים גם "רמה לקויה" (Inadequacy).

ערכי הייחוס, שמתחת להם נקבע חסר בוויטמין D, נגזרו מהתפלגות רמות ויטמין D באוכלוסייה. ערך סף תחתון רצוי של 30 ננו-גרמים למילי-ליטר נקבע על פי השפעת ויטמין D על משק המינרלים והסיכון לנפילות. אין מידע מספק כדי לקבוע רמות מיטביות לפעילות ויטמין D במערכות אחרות.

==המלצות אודות צריכה, ניטור ומתן תוספי [[ויטמין D]] ו[[סידן]]==

הארגון הלאומי לדלדול עצם (NOF {{כ}},National Osteoporosis Foundation) פרסם את המלצותיו בקשר לצריכה ולמתן תוספים של ויטמין D וסידן ולניטור הרמות בדם. ההמלצות מכוונות לנשים לאחר הגיל המעבר ולגברים מעל גיל 50.

===המלצות NOF אודות ויטמין D===
*צריכת 1,000-{{כ}}800 יחידות ויטמין D{{כ}} {{הערה|שם=הערה3| www.nof.org/prevention/calcium-and-vitamin d.htm Accesseg 5 april 2007}} למבוגרים מגיל 50.
* צריכה זו תביא את הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם לתחום הרצוי של 30 ננו-גרמים למילי-ליטר לפחות.
* מדידת רמת ויטמין D מותווית במקרים החשודים לחסר בו, כמו אוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון לחסר בוויטמין D עקב הפרעות ספיגה, [[אי ספיקת כליות]] ( Renal insufficiency), ריתוק לבית, מחלות כרוניות, חוסר חשיפה לשמש ותרופות. יש לטפל במינון הולם כדי להעלות את רמת ויטמין D ל- 30 ננו-גרמים למילי-ליטר או יותר. מטופלים רבים יזדקקו למינונים מוגברים.
* יש לשקול בדיקות ביוכימיות, כגון בדיקות דם לסידן ו[[קריאטינין]] (Creatinine) לפני התחלת הטיפול.
* הסף לצריכה יומית בטוחה של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית נקבע ב- 1997 לכ- 2,000 יחידות. מאז הוכחה הבטיחות של צריכה גבוהה יותר. יש קשישים שיזדקקו לפחות למינון זה כדי לקיים רמת מיטבית של ויטמין D.

'''המלצות NOF אודות סידן:'''
* מחקרים קליניים מבוקרים מדגימים הפחתת סיכון לשברים על ידי שילוב תוספי סידן וויטמין D.
* תוספים יומיים של סידן וויטמין D הם אמצעי בטוח וזול לעזרה בהפחתת הסיכון לשברים.
* NOF תומך בהמלצות האקדמיה הלאומיץ למדע (NAS {{כ}},National Academy of Science) לסך צריכת סידן יומית של 1,200 מילי-גרמים ליום בנשים מגיל 50.
* התועלת מצריכה גבוהה מ- 1,500-{{כ}}1,200 מילי-גרמים מוגבלת, וקיים חשש לסיכון מוגבר ל[[אבני כליה]] או למחלת לב וכלי דם.
* צריכת הסידן הממוצעת בארצות הברית בגברים ובנשים מגיל 50 היא 700-{{כ}}600 מילי-גרמים. יש לשאוף להגביר צריכת הסידן ממקורות תזונה.
* ניתן להשתמש בתוספים, אם לא ניתן להגיע למינון הרצוי בתזונה.

כמו כן, פורום שכלל 29 חוקרים וקלינאים מומחים בתחום דלדול העצם שנערך ב- 2008 בפריז, סקר את הספרות בנושא ויטמין D {{כ}}{{הערה|שם=הערה4| Roux C, Bischoff-Ferrari HA, Papapoulos SE, et al. New insights into the role of vitamin D and calcium in osteoporosis management: an expert roundtable discussion. Curr Med Res Opin 2008 May;24(5):1363-1370 Epub 2008 Apr 2. Review PMID: 18387220, PubMed - indexed for MEDLINE}}. 

'''המלצות פורום החוקרים והקלינאים:'''
*רמת ויטמין D בדם המיטבית לשמירת בריאות העצם ולהפחתת סיכון לנפילות ולשברים היא 50 ננו-מולים לליטר או 25 ננו-גרמים למילי-ליטר. 
*מתן יומי של 800 יחידות ויטמין 3{{כ}}D משיג רמה זו.
*מומלץ מתן תוסף יומי של 800 יחידות ליום של ויטמין 3{{כ}}D לכל הנשים לאחר גיל המעבר ולגברים מגיל 65 שנים ומעלה,ללא קשר לרמת חשיפה לשמש או לתוספים מהמזון, וללא צורך בניטור קודם של רמת 25-הידרוקסי-ויטמין D בדם. 
*במטופלים החשודים לחסר משמעותי (חולים כרוניים, קשישים או בדלדול עצם קשה) יש לשקול ניטור רמת ויטמין D בדם ולתקן אותה בהתאם. חשיבות הניטור במקרים אלו נובעת מכך שכאשר החסר בוויטמין הוא משמעותי, תיקון הרמות מצריך לעתים קרובות מינונים גבוהים מהמינון הבסיסי.
*יש צורך במחקרים נוספים לבחינת מקום ויטמין D במניעת מחלות מחוץ לרקמת העצם.

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
{{הערות שוליים}}
</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=1830&sheetid=116 ויטמין D: עדכון קליני 11/2008 ], מדיקל מדיה

{{ייחוס|[[משתמש:מירי שטייר|ד"ר מירי שטייר]], מומחית ברפואת המשפחה, יועצת במרפאת אוסטאופורוזיס, מרפאה מקצועית לין, חיפה}}

<center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2008, גיליון מס' 144, מדיקל מדיה'''</center>

[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]