כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חוסר בוויטמין D - אבחון והמלצות טיפוליות- Vitamin D deficiency - diagnosis and management"
| שורה 40: | שורה 40: | ||
* צריכה זו תביא את הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם לתחום הרצוי של 30 נ"ג/מ"ל לפחות. | * צריכה זו תביא את הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם לתחום הרצוי של 30 נ"ג/מ"ל לפחות. | ||
* מדידת רמת ויטמין D מותווית במקרים החשודים לחסר בו, כמו אוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון לחסר בוויטמין D עקב הפרעות ספיגה, אי ספיקת כליות, ריתוק לבית, מחלות כרוניות, חוסר חשיפה לשמש ותרופות. יש לטפל במינון הולם כדי להעלות את רמת ויטמין D ל-30 נ"ג/מ"ל או יותר. מטופלים רבים יזדקקו למינונים מוגברים. | * מדידת רמת ויטמין D מותווית במקרים החשודים לחסר בו, כמו אוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון לחסר בוויטמין D עקב הפרעות ספיגה, אי ספיקת כליות, ריתוק לבית, מחלות כרוניות, חוסר חשיפה לשמש ותרופות. יש לטפל במינון הולם כדי להעלות את רמת ויטמין D ל-30 נ"ג/מ"ל או יותר. מטופלים רבים יזדקקו למינונים מוגברים. | ||
| − | * יש לשקול בדיקות ביוכימיות, כגון: [[בדיקות דם לסידן]], קריאטינין וכו', לפני התחלת הטיפול. | + | * יש לשקול בדיקות ביוכימיות, כגון: [[בדיקות דם לסידן]], [[קריאטינין]] וכו', לפני התחלת הטיפול. |
* הסף לצריכה יומית בטוחה של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית נקבע ב-1997 לכ-2,000 יח'. מאז הוכחה הבטיחות של צריכה גבוהה יותר. יש קשישים שיזדקקו לפחות למינון זה כדי לקיים רמת מיטבית של ויטמין D. | * הסף לצריכה יומית בטוחה של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית נקבע ב-1997 לכ-2,000 יח'. מאז הוכחה הבטיחות של צריכה גבוהה יותר. יש קשישים שיזדקקו לפחות למינון זה כדי לקיים רמת מיטבית של ויטמין D. | ||
גרסה מ־16:07, 4 במרץ 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ויטמין D: עדכון קליני 11/2008 | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | ד"ר מירי שטייר
|
|
עליית גיל האוכלוסייה וגיל המטופלים ברפואת המשפחה ועמה העלייה בשכיחות אבחון מחלת האוסטאופורוזיס נמצאה מלווה באבחון שכיחות גבוהה של חסר בוויטמין D. לא פעם מעלים הרופאים את השאלה אם באמת מדובר בחסר או באבחנה מעבדתית.
במחקר המקיף אוכלוסיות מרובות, תצפיתי רב לאומי, שנערך ב-2,589 נשים פוסטמנופאוזליות הסובלות מאוסטאופורוזיס, נמצאה שכיחות בחסר בוויטמין D - קרוב ל-50% בנשים פוסטמנופאוזליות גם באזורים שטופי שמש [1]. עפ"י Holick, יותר מ-50% מהנשים הפוסטמנופאוזליות הן עם רמה לא מספקת של ויטמין D. לשני שלישים מהנשים עם אוסטאופורוזיס יש חסר בוויטמין D [2].
הסיבות לרמה לא מספקת של ויטמין D באוכלוסייה המבוגרת נובעות מהפחתת ייצור אנדוגני בעור וירידת תכולת ויטמין D בתזונה.
תוצאות החסר בוויטמין D בעצמות הן: רככת בילדים, אוסטיאומלציה במבוגרים, האצת אוסטאופורוזיס, הגברת סיכון לנפילות ושברים. מחקרים אפידמיולוגיים מראים על קשר בין ויטמין D למחלות אוטואימוניות, מחלות לב, מחלות כלי דם וגידולים שונים.
הערכת רמת ויטמין D נעשית על ידי מדידה של רמת הנגזרת 25-הידרוקסי-ויטמין D בדם.
רמות ויטמין D בדם מסווגות לשלוש דרגות
- חסר Deficiency: פחות מ-10 נ"ג/מ"ל, או 25 נמול'/ל'
- חסר יחסי ycneiciffusnI: 29-10 נ"ג/מ"ל, או 74-25 נמול'/ל' (שני מצבי החסר נקראים גם Inadequacy)
- רמה תקינה: 30 נ"ג/מ"ל (75 נמול'/ל') ומעלה
- כיצד נקבעו ערכי הייחוס שמתחתם מדובר בחסר בוויטמין D?
ערכים אלו נגזרו מהתפלגות רמות ויטמין D באוכלוסייה. ערך סף תחתון רצוי של 30 נ"ג/מ"ל נקבע על פי השפעת ויטמין D על משק המינרלים והסיכון לנפילות. אין מידע מספק כדי לקבוע רמות מיטביות לפעילות ויטמין D במערכות אחרות. מכאן עולה השאלה אם לבדוק רמת ויטמין D לכל מטופל, ואם כן החל מאיזה גיל.
ארגון ה-National Osteoporosis Foundation מפרט המלצות המכוונות לנשים לאחר המנופאוזה ולגברים מעל גיל 50
- ויטמין D
- צריכת 1,000-800 יח' D [3] למבוגרים מגיל 50.
- צריכה זו תביא את הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם לתחום הרצוי של 30 נ"ג/מ"ל לפחות.
- מדידת רמת ויטמין D מותווית במקרים החשודים לחסר בו, כמו אוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון לחסר בוויטמין D עקב הפרעות ספיגה, אי ספיקת כליות, ריתוק לבית, מחלות כרוניות, חוסר חשיפה לשמש ותרופות. יש לטפל במינון הולם כדי להעלות את רמת ויטמין D ל-30 נ"ג/מ"ל או יותר. מטופלים רבים יזדקקו למינונים מוגברים.
- יש לשקול בדיקות ביוכימיות, כגון: בדיקות דם לסידן, קריאטינין וכו', לפני התחלת הטיפול.
- הסף לצריכה יומית בטוחה של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית נקבע ב-1997 לכ-2,000 יח'. מאז הוכחה הבטיחות של צריכה גבוהה יותר. יש קשישים שיזדקקו לפחות למינון זה כדי לקיים רמת מיטבית של ויטמין D.
- תוספי סידן
- מחקרים קליניים מבוקרים מדגימים הפחתת סיכון לשברים על ידי שילוב תוספי סידן וויטמין D.
- תוספים יומיים של סידן וויטמין D הם אמצעי בטוח וזול לעזרה בהפחתת הסיכון לשברים.
- NOF תומך בהמלצות ה-SAN ((National Academy of Science לסך צריכת סידן יומית של 1,200 מ"ג ליום בנשים מגיל 50.
- התועלת מצריכה גבוהה מ-1,500-1,200 מ"ג מוגבלת, וקיים חשש לסיכון מוגבר לאבני כליה או למחלה קרדיו-וסקולרית.
- צריכת הסידן הממוצעת בארה"ב בגברים ובנשים מגיל 50 היא 700-600 מ"ג, יש לשאוף להגביר צריכת הסידן ממקורות תזונה.
- ניתן להשתמש בתוספים, אם לא ניתן להגיע למינון הרצוי בתזונה.
פורום שכלל 29 חוקרים וקלינאים מומחים בתחום האוסטאופורוזיס ושנערך השנה בפריז, סקר את הספרות בנושא ויטמין D [4]. הפורום הגיע למסקנה שרמת ויטמין D בדם האופטימלית לשמירת בריאות העצם ולהפחתת סיכון לנפילות ולשברים היא 50 נמול'/ל' או 25 נ"ג/מ"ל. מתן יומי של 800 יח' ויטמין D3 ישיג רמה זו.
הפורום ממליץ תוסף יומי של 800 יח' ליום ויטמין D3 לכל הנשים הפוסטמנופאוזליות ולגברים מגיל 65 שנים ומעלה,ללא קשר לרמת חשיפה לשמש או לתוספים מהמזון וללא צורך בניטור קודם של רמת 25-הידרוקסי-ויטמין D בדם.
במטופלים החשודים לחסר משמעותי (חולים כרוניים, קשישים או באוסטאופורוזיס קשה) יש לשקול ניטור רמת ויטמין D בדם ולתקן אותה בהתאם.
יש צורך במחקרים נוספים לבחינת מקום ויטמין D במניעת מחלות מחוץ לרקמת העצם.
סיכום
עפ"י הנחיות ה-NOF ועפ"י הנחיות הפורום שנערך השנה בפריז ההמלצות כעת הן:
- מתן תוסף של 1,000-800 יח' ויטמין D3 יומית לכל הנשים והגברים מגיל 50 שנה ומעלה. זהו מינון בטוח אשר אינו דורש ניטור רמת ויטמין D בדם.
- יש לשקול מדידת רמות 25-הדרוקסי-ויטמין D בדם במצבים החשודים לחסר משמעותי בו ושבהם תיקון ויטמין D מצריך לעתים קרובות מינונים גבוהים מהמינון הבסיסי.
הערה: בימים אלו מנסח פנל רופאים בישראל, הכולל מומחים אנדוקרינולוגיים מובילים באוסטאופורוזיס בצירוף 2 רופאות משפחה, דף המלצות בנושא.
ביבליוגרפיה
- ↑ Heany RP. Osteoporosis Int 2000;11:553-555
- ↑ Holick MF, Siris ES, et al. Prevalence of Vitamin D Inadequacy among Postmenopausal North American Women Receiving Osteoporosis Therapy. J Clin Endocrinology Metab 2005;90:3215-3224
- ↑ www.nof.org/prevention/calcium-and-vitamin d.htm Accesseg 5 april 2007
- ↑ Roux C, Bischoff-Ferrari HA, Papapoulos SE, et al. New insights into the role of vitamin D and calcium in osteoporosis management: an expert roundtable discussion. Curr Med Res Opin 2008 May;24(5):1363-1370 Epub 2008 Apr 2. Review PMID: 18387220, PubMed - indexed for MEDLINE
קישורים חיצוניים
- ויטמין D: עדכון קליני 11/2008 , מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מירי שטייר, מומחית ברפואת המשפחה, יועצת במרפאת אוסטאופורוזיס, מרפאה מקצועית לין, חיפה