כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חוסר בוויטמין D - אבחון והמלצות טיפוליות- Vitamin D deficiency - diagnosis and management"
מתוך ויקירפואה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ויטמין D}} | {{הרחבה|ויטמין D}} | ||
| − | עליית גיל האוכלוסייה וגיל המטופלים ברפואת המשפחה ועמה העלייה בשכיחות אבחון מחלת | + | עליית גיל האוכלוסייה וגיל המטופלים ברפואת המשפחה, ועמה העלייה בשכיחות אבחון מחלת [[דלדול העצם]] (Osteoperosis), מלווה בשכיחות גבוהה של אבחון חסר ב[[וויטמין D]]. לא פעם עולה השאלה האם מדובר בחסר אמיתי בוויטמין או בחסר על פי אבחנה מעבדתית בלבד. |
| − | + | מחקר תצפיתי רב-לאומי אשר הקיף אוכלוסיות מרובות נערך בקרב 2,589 נשים לאחר [[גיל המעבר]] (Postmenopausal women) הסובלות מדלדול עצם, מצא שכיחות בחסר בוויטמין D בשיעור של קרוב ל- 50% בנשים לאחר גיל המעבר, גם באזורים שטופי שמש {{הערה|שם=הערה1|Heany RP. Osteoporosis Int 2000;11:553-555}}. על פי מחקרו של הוליק (Holick), ביותר מ- 50% מהנשים לאחר גיל המעבר קיימת רמה לא מספקת של ויטמין D. לשני שלישים מהנשים עם דלדול עצם יש חסר בויטמין D {{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Holick MF, Siris ES, et al. Prevalence of Vitamin D Inadequacy among Postmenopausal North American Women Receiving Osteoporosis Therapy. J Clin Endocrinology Metab 2005;90:3215-3224}}. | |
הסיבות לרמה לא מספקת של ויטמין D באוכלוסייה המבוגרת נובעות מהפחתת ייצור אנדוגני בעור וירידת תכולת ויטמין D בתזונה. | הסיבות לרמה לא מספקת של ויטמין D באוכלוסייה המבוגרת נובעות מהפחתת ייצור אנדוגני בעור וירידת תכולת ויטמין D בתזונה. | ||
| − | + | השלכות החסר בוויטמין D בעצמות הן [[רככת]] (Rickets) בילדים ו[[אוסטיאומלציה]] (Osteomalacia) במבוגרים, האצת דלדול עצם והגברת סיכון ל[[נפילות]] ו[[שברים]]. מחקרים אפידמיולוגיים מראים על קשר בין ויטמין D למחלות חיסון עצמי (Autoimmune diseases), מחלות לב, מחלות כלי דם ו[[גידולים]] שונים. | |
| − | הערכת רמת ויטמין D נעשית על ידי מדידה של רמת הנגזרת 25-הידרוקסי-ויטמין D {{כ}}(D{{כ}}- | + | הערכת רמת ויטמין D נעשית על ידי מדידה של רמת הנגזרת 25-הידרוקסי-ויטמין D {{כ}}(D{{כ}}-Hydroxy-vitamin{{כ}}-25) בדם. בעקבות השכיחות הרבה של החסר בוויטמין, ישנה חשיבות רבה להכרת ההמלצות בנושאי צריכת ויטמין D ו[[סידן]] ומצבים בהם יש צורך במתן תוספי תזונה וניטור הרמות בדם. |
==סיווג רמות ויטמין D== | ==סיווג רמות ויטמין D== | ||
| − | + | רמות ויטמין D בדם מסווגות לשלוש דרגות: | |
| − | + | #'''רמה תקינה:''' 30 ננו-גרמים למילי-ליטר ומעלה, או 75 ננו-מולים לליטר ומעלה. | |
| − | + | #'''חסר יחסי (Insufficiency):'''{{כ}} 29-{{כ}}10 ננו-גרמים למילי-ליטר, או 74-{{כ}}25 ננו-מולים לליטר. | |
| − | (שני מצבי החסר נקראים גם | + | #'''חסר (Deficiency):''' פחות מ- 10 ננו-גרמים למילי-ליטר, או 25 ננו-מולים לליטר. |
| − | + | (שני מצבי החסר נקראים גם "רמה לקויה" (Inadequacy). | |
;כיצד נקבעו ערכי הייחוס שמתחתם מדובר בחסר בויטמין D? | ;כיצד נקבעו ערכי הייחוס שמתחתם מדובר בחסר בויטמין D? | ||
| − | + | ערכי הייחוס, שמתחת להם נקבע חסר בוויטמין D, נגזרו מהתפלגות רמות ויטמין D באוכלוסייה. ערך סף תחתון רצוי של 30 ננו-גרמים למילי-ליטר נקבע על פי השפעת ויטמין D על משק המינרלים והסיכון לנפילות. אין מידע מספק כדי לקבוע רמות מיטביות לפעילות ויטמין D במערכות אחרות. | |
| − | + | ==המלצות אודות צריכה ומתן תוספי [[ויטמין D]] ו[[סידן]]== | |
| − | + | הארגון הלאומי לדלדול עצם (NOF {{כ}},National Osteoporosis Foundation) פרסם את המלצותיו בקשר לצריכה ולמתן תוספים של ויטמין D וסידן ולניטור הרמות בדם. ההמלצות מכוונות לנשים לאחר הגיל המעבר ולגברים מעל גיל 50. | |
| − | + | '''המלצות NOF אודות ויטמין D:''' | |
| − | * צריכת 1,000-800 | + | *צריכת 1,000-{{כ}}800 יחידות ויטמין D{{כ}} {{הערה|שם=הערה3| www.nof.org/prevention/calcium-and-vitamin d.htm Accesseg 5 april 2007}} למבוגרים מגיל 50. |
| − | * צריכה זו תביא את הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם לתחום הרצוי של 30 | + | * צריכה זו תביא את הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם לתחום הרצוי של 30 ננו-גרמים למילי-ליטר לפחות. |
| − | * מדידת רמת ויטמין D מותווית במקרים החשודים לחסר בו, כמו אוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון לחסר | + | * מדידת רמת ויטמין D מותווית במקרים החשודים לחסר בו, כמו אוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון לחסר בוויטמין D עקב הפרעות ספיגה, [[אי ספיקת כליות]] ( Renal insufficiency), ריתוק לבית, מחלות כרוניות, חוסר חשיפה לשמש ותרופות. יש לטפל במינון הולם כדי להעלות את רמת ויטמין D ל- 30 ננו-גרמים למילי-ליטר או יותר. מטופלים רבים יזדקקו למינונים מוגברים. |
| − | * יש לשקול בדיקות ביוכימיות, כגון | + | * יש לשקול בדיקות ביוכימיות, כגון בדיקות דם לסידן ו[[קריאטינין]] (Creatinine) לפני התחלת הטיפול. |
| − | * הסף לצריכה יומית בטוחה של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית נקבע ב-1997 לכ-2,000 | + | * הסף לצריכה יומית בטוחה של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית נקבע ב- 1997 לכ- 2,000 יחידות. מאז הוכחה הבטיחות של צריכה גבוהה יותר. יש קשישים שיזדקקו לפחות למינון זה כדי לקיים רמת מיטבית של ויטמין D. |
| − | + | '''המלצות NOF אודות סידן:''' | |
* מחקרים קליניים מבוקרים מדגימים הפחתת סיכון לשברים על ידי שילוב תוספי סידן וויטמין D. | * מחקרים קליניים מבוקרים מדגימים הפחתת סיכון לשברים על ידי שילוב תוספי סידן וויטמין D. | ||
* תוספים יומיים של סידן וויטמין D הם אמצעי בטוח וזול לעזרה בהפחתת הסיכון לשברים. | * תוספים יומיים של סידן וויטמין D הם אמצעי בטוח וזול לעזרה בהפחתת הסיכון לשברים. | ||
| − | * NOF תומך בהמלצות | + | * NOF תומך בהמלצות האקדמיה הלאומיץ למדע (NAS {{כ}},National Academy of Science) לסך צריכת סידן יומית של 1,200 מילי-גרמים ליום בנשים מגיל 50. |
| − | * התועלת מצריכה גבוהה מ-1,500-1,200 | + | * התועלת מצריכה גבוהה מ- 1,500-{{כ}}1,200 מילי-גרמים מוגבלת, וקיים חשש לסיכון מוגבר ל[[אבני כליה]] או למחלת לב וכלי דם. |
| − | * צריכת הסידן הממוצעת | + | * צריכת הסידן הממוצעת בארצות הברית בגברים ובנשים מגיל 50 היא 700-{{כ}}600 מילי-גרמים. יש לשאוף להגביר צריכת הסידן ממקורות תזונה. |
* ניתן להשתמש בתוספים, אם לא ניתן להגיע למינון הרצוי בתזונה. | * ניתן להשתמש בתוספים, אם לא ניתן להגיע למינון הרצוי בתזונה. | ||
| − | פורום שכלל 29 חוקרים וקלינאים מומחים בתחום | + | פורום שכלל 29 חוקרים וקלינאים מומחים בתחום דלדול העצם שנערך ב- 2008 בפריז, סקר את הספרות בנושא ויטמין D {{כ}}{{הערה|שם=הערה4| Roux C, Bischoff-Ferrari HA, Papapoulos SE, et al. New insights into the role of vitamin D and calcium in osteoporosis management: an expert roundtable discussion. Curr Med Res Opin 2008 May;24(5):1363-1370 Epub 2008 Apr 2. Review PMID: 18387220, PubMed - indexed for MEDLINE}}. |
| − | + | '''המלצות פורום החוקרים והקלינאים הן:''' | |
| − | + | *רמת ויטמין D בדם המיטבית לשמירת בריאות העצם ולהפחתת סיכון לנפילות ולשברים היא 50 ננו-מולים לליטר או 25 ננו-גרמים למילי-ליטר. | |
| − | במטופלים החשודים לחסר משמעותי (חולים כרוניים, קשישים או | + | *מתן יומי של 800 יחידות ויטמין 3{{כ}}D משיג רמה זו. |
| − | + | *מומלץ מתן תוסף יומי של 800 יחידות ליום של ויטמין 3{{כ}}D לכל הנשים לאחר גיל המעבר ולגברים מגיל 65 שנים ומעלה,ללא קשר לרמת חשיפה לשמש או לתוספים מהמזון, וללא צורך בניטור קודם של רמת 25-הידרוקסי-ויטמין D בדם. | |
| − | יש צורך במחקרים נוספים לבחינת מקום ויטמין D במניעת מחלות מחוץ לרקמת העצם | + | *במטופלים החשודים לחסר משמעותי (חולים כרוניים, קשישים או בדלדול עצם קשה) יש לשקול ניטור רמת ויטמין D בדם ולתקן אותה בהתאם. חשיבות הניטור במקרים אלו נובעת מכך שכאשר החסר בוויטמין הוא משמעותי, תיקון הרמות מצריך לעתים קרובות מינונים גבוהים מהמינון הבסיסי. |
| − | + | *יש צורך במחקרים נוספים לבחינת מקום ויטמין D במניעת מחלות מחוץ לרקמת העצם. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 79: | שורה 74: | ||
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=1830&sheetid=116 ויטמין D: עדכון קליני 11/2008 ], מדיקל מדיה | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=1830&sheetid=116 ויטמין D: עדכון קליני 11/2008 ], מדיקל מדיה | ||
| − | |||
{{ייחוס|[[משתמש:מירי שטייר|ד"ר מירי שטייר]], מומחית ברפואת המשפחה, יועצת במרפאת אוסטאופורוזיס, מרפאה מקצועית לין, חיפה}} | {{ייחוס|[[משתמש:מירי שטייר|ד"ר מירי שטייר]], מומחית ברפואת המשפחה, יועצת במרפאת אוסטאופורוזיס, מרפאה מקצועית לין, חיפה}} | ||
גרסה מ־13:18, 21 בינואר 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ויטמין D: עדכון קליני 11/2008 | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | ד"ר מירי שטייר
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ויטמין D
עליית גיל האוכלוסייה וגיל המטופלים ברפואת המשפחה, ועמה העלייה בשכיחות אבחון מחלת דלדול העצם (Osteoperosis), מלווה בשכיחות גבוהה של אבחון חסר בוויטמין D. לא פעם עולה השאלה האם מדובר בחסר אמיתי בוויטמין או בחסר על פי אבחנה מעבדתית בלבד.
מחקר תצפיתי רב-לאומי אשר הקיף אוכלוסיות מרובות נערך בקרב 2,589 נשים לאחר גיל המעבר (Postmenopausal women) הסובלות מדלדול עצם, מצא שכיחות בחסר בוויטמין D בשיעור של קרוב ל- 50% בנשים לאחר גיל המעבר, גם באזורים שטופי שמש [1]. על פי מחקרו של הוליק (Holick), ביותר מ- 50% מהנשים לאחר גיל המעבר קיימת רמה לא מספקת של ויטמין D. לשני שלישים מהנשים עם דלדול עצם יש חסר בויטמין D [2].
הסיבות לרמה לא מספקת של ויטמין D באוכלוסייה המבוגרת נובעות מהפחתת ייצור אנדוגני בעור וירידת תכולת ויטמין D בתזונה.
השלכות החסר בוויטמין D בעצמות הן רככת (Rickets) בילדים ואוסטיאומלציה (Osteomalacia) במבוגרים, האצת דלדול עצם והגברת סיכון לנפילות ושברים. מחקרים אפידמיולוגיים מראים על קשר בין ויטמין D למחלות חיסון עצמי (Autoimmune diseases), מחלות לב, מחלות כלי דם וגידולים שונים.
הערכת רמת ויטמין D נעשית על ידי מדידה של רמת הנגזרת 25-הידרוקסי-ויטמין D (D-Hydroxy-vitamin-25) בדם. בעקבות השכיחות הרבה של החסר בוויטמין, ישנה חשיבות רבה להכרת ההמלצות בנושאי צריכת ויטמין D וסידן ומצבים בהם יש צורך במתן תוספי תזונה וניטור הרמות בדם.
סיווג רמות ויטמין D
רמות ויטמין D בדם מסווגות לשלוש דרגות:
- רמה תקינה: 30 ננו-גרמים למילי-ליטר ומעלה, או 75 ננו-מולים לליטר ומעלה.
- חסר יחסי (Insufficiency): 29-10 ננו-גרמים למילי-ליטר, או 74-25 ננו-מולים לליטר.
- חסר (Deficiency): פחות מ- 10 ננו-גרמים למילי-ליטר, או 25 ננו-מולים לליטר.
(שני מצבי החסר נקראים גם "רמה לקויה" (Inadequacy).
- כיצד נקבעו ערכי הייחוס שמתחתם מדובר בחסר בויטמין D?
ערכי הייחוס, שמתחת להם נקבע חסר בוויטמין D, נגזרו מהתפלגות רמות ויטמין D באוכלוסייה. ערך סף תחתון רצוי של 30 ננו-גרמים למילי-ליטר נקבע על פי השפעת ויטמין D על משק המינרלים והסיכון לנפילות. אין מידע מספק כדי לקבוע רמות מיטביות לפעילות ויטמין D במערכות אחרות.
המלצות אודות צריכה ומתן תוספי ויטמין D וסידן
הארגון הלאומי לדלדול עצם (NOF ,National Osteoporosis Foundation) פרסם את המלצותיו בקשר לצריכה ולמתן תוספים של ויטמין D וסידן ולניטור הרמות בדם. ההמלצות מכוונות לנשים לאחר הגיל המעבר ולגברים מעל גיל 50.
המלצות NOF אודות ויטמין D:
- צריכת 1,000-800 יחידות ויטמין D [3] למבוגרים מגיל 50.
- צריכה זו תביא את הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם לתחום הרצוי של 30 ננו-גרמים למילי-ליטר לפחות.
- מדידת רמת ויטמין D מותווית במקרים החשודים לחסר בו, כמו אוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון לחסר בוויטמין D עקב הפרעות ספיגה, אי ספיקת כליות ( Renal insufficiency), ריתוק לבית, מחלות כרוניות, חוסר חשיפה לשמש ותרופות. יש לטפל במינון הולם כדי להעלות את רמת ויטמין D ל- 30 ננו-גרמים למילי-ליטר או יותר. מטופלים רבים יזדקקו למינונים מוגברים.
- יש לשקול בדיקות ביוכימיות, כגון בדיקות דם לסידן וקריאטינין (Creatinine) לפני התחלת הטיפול.
- הסף לצריכה יומית בטוחה של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית נקבע ב- 1997 לכ- 2,000 יחידות. מאז הוכחה הבטיחות של צריכה גבוהה יותר. יש קשישים שיזדקקו לפחות למינון זה כדי לקיים רמת מיטבית של ויטמין D.
המלצות NOF אודות סידן:
- מחקרים קליניים מבוקרים מדגימים הפחתת סיכון לשברים על ידי שילוב תוספי סידן וויטמין D.
- תוספים יומיים של סידן וויטמין D הם אמצעי בטוח וזול לעזרה בהפחתת הסיכון לשברים.
- NOF תומך בהמלצות האקדמיה הלאומיץ למדע (NAS ,National Academy of Science) לסך צריכת סידן יומית של 1,200 מילי-גרמים ליום בנשים מגיל 50.
- התועלת מצריכה גבוהה מ- 1,500-1,200 מילי-גרמים מוגבלת, וקיים חשש לסיכון מוגבר לאבני כליה או למחלת לב וכלי דם.
- צריכת הסידן הממוצעת בארצות הברית בגברים ובנשים מגיל 50 היא 700-600 מילי-גרמים. יש לשאוף להגביר צריכת הסידן ממקורות תזונה.
- ניתן להשתמש בתוספים, אם לא ניתן להגיע למינון הרצוי בתזונה.
פורום שכלל 29 חוקרים וקלינאים מומחים בתחום דלדול העצם שנערך ב- 2008 בפריז, סקר את הספרות בנושא ויטמין D [4].
המלצות פורום החוקרים והקלינאים הן:
- רמת ויטמין D בדם המיטבית לשמירת בריאות העצם ולהפחתת סיכון לנפילות ולשברים היא 50 ננו-מולים לליטר או 25 ננו-גרמים למילי-ליטר.
- מתן יומי של 800 יחידות ויטמין 3D משיג רמה זו.
- מומלץ מתן תוסף יומי של 800 יחידות ליום של ויטמין 3D לכל הנשים לאחר גיל המעבר ולגברים מגיל 65 שנים ומעלה,ללא קשר לרמת חשיפה לשמש או לתוספים מהמזון, וללא צורך בניטור קודם של רמת 25-הידרוקסי-ויטמין D בדם.
- במטופלים החשודים לחסר משמעותי (חולים כרוניים, קשישים או בדלדול עצם קשה) יש לשקול ניטור רמת ויטמין D בדם ולתקן אותה בהתאם. חשיבות הניטור במקרים אלו נובעת מכך שכאשר החסר בוויטמין הוא משמעותי, תיקון הרמות מצריך לעתים קרובות מינונים גבוהים מהמינון הבסיסי.
- יש צורך במחקרים נוספים לבחינת מקום ויטמין D במניעת מחלות מחוץ לרקמת העצם.
ביבליוגרפיה
- ↑ Heany RP. Osteoporosis Int 2000;11:553-555
- ↑ Holick MF, Siris ES, et al. Prevalence of Vitamin D Inadequacy among Postmenopausal North American Women Receiving Osteoporosis Therapy. J Clin Endocrinology Metab 2005;90:3215-3224
- ↑ www.nof.org/prevention/calcium-and-vitamin d.htm Accesseg 5 april 2007
- ↑ Roux C, Bischoff-Ferrari HA, Papapoulos SE, et al. New insights into the role of vitamin D and calcium in osteoporosis management: an expert roundtable discussion. Curr Med Res Opin 2008 May;24(5):1363-1370 Epub 2008 Apr 2. Review PMID: 18387220, PubMed - indexed for MEDLINE
קישורים חיצוניים
- ויטמין D: עדכון קליני 11/2008 , מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מירי שטייר, מומחית ברפואת המשפחה, יועצת במרפאת אוסטאופורוזיס, מרפאה מקצועית לין, חיפה