חוקים הנוגעים בעיסוק ברפואת המשפחה - Laws regarding family medicine

הדפס

חוקים הנוגעים בעיסוק ברפואת המשפחה
Laws regarding family medicine
יוצר הערך	ד"ר אווה שלנק

חוק החולה הנוטה למות (2005)

ערך מורחב – הנחיות ליישום חוק החולה הנוטה למות – חוזר מנכ"ל

מטרת החוק: להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערך האוטונומיה.

השיקולים בקביעת הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות כוללים: את מצבו הרפואי של החולה, את רצונותיו ואת מידת סבלו .

החוק מגדיר את תפקידם של האנשים הקרובים לחולה בקביעת הטיפול הרפואי בו.

אדם קרוב בהגדרת החוק יכול לחתום על הוראות מקדימות לטיפול בחולה .

על פי סעיף 3 לחוק:

• "אדם קרוב" :אדם קרוב של החולה יכול להיות קרוב משפחה של החולה, שמכיר היטב את החולה ומסור לו גם בתקופה, שקדמה למחלה וגם במהלך המחלה .
• "אפוטרופוס " :בחוק הזה הכוונה היא לאפוטרופוס על הגוף.
• אדם, שהוגדר כבעל כשרות לחתום על הוראות מקדימות לטיפול או רצון להימנע מטיפול רפואי, הוא אדם, שמלאו לו 17 שנה ,שמסוגל להביע את רצונותיו ולא הוכרז כפסול דין.

לפי החוק, לא מפסיקים את הטיפול הרפואי באדם, הנוטה למות, אלא, אם הוא הביע בקשה מפורשת להפסיק טיפול רפואי או באמצעות כתיבת הוראות מקדימות לטיפול רפואי .

ניתן גם להסתמך על הצהרה של "אדם קרוב" או אפוטרופוס ולפיה החולה, הנוטה למות, אינו רוצה להוסיף לחיות או, שיאריכו את חייו .

החוק מתייחס להגדרה מיהו "החולה הנוטה למות":

ההגדרה של ה"חולה הנוטה למות " ניתנת על ידי הרופא האחראי ,אם החולה סובל ממחלה חשוכת מרפא ושתוחלת חייו גם ,אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה תעלה על 6 חודשים .

חולה בשלב הסופי הוא חולה, שמצוי בשלב שבו כשלו כמה ממערכות הגוף ותוחלת חייו גם, אם יקבל טיפול רפואי אינה עולה על שבועיים.

הרופא האחראי חייב לתעד ברשומה הרפואית את ההחלטה על הטיפול . הרופא חייב להעריך מדי פעם את כשרותו , את מצבו הרפואי ואת רצונו של החולה הנוטה למות ואם חל שינוי באחד מהם יש צורך לדון שוב עם החולה או אדם קרוב ולהחליט בהתאם .

אם "החולה הנוטה למות" מבקש להאריך את חייו באמצעים, שלדעת הרופא לא יועילו, אך הם מקובלים במצבים רפואיים נתונים , החולה זכאי לקבל את הטיפול, אלא אם כן הרופא חושב שהטיפול עלול להסב נזק .

אם ה"חולה הנוטה למות" מביע את רצונו ,שלא יאריכו את חייו, יש לכבד את רצונו ולהימנע מטיפול רפואי בו. עם זאת, יש לנסות לשכנעו לקבל נוזלים ,מזון וחמצן גם באמצעים מלאכותיים ,לקבל טיפול שגרתי במחלות הנלוות שמהם הוא עלול לסבול או במחלות רקע וכן לקבל טיפול מקל {פליאטיבי}.

"חולה נוטה למות" יקבל טיפול רפואי מציל חיים במצב חירום, אלא אם כן הרופא יודע, שהחולה הביע את רצונו המפורש, שלא יאריכו את חייו .

בחולה בשלב "סופי " ניתן להימנע מטיפול רפואי מציל חיים , אלא אם כן החולה הביע את רצונו לפעולות מצילות חיים גם בשלב חירום .

גם אם החולה חתם על הוראות מקדימות, המורות לא להאריך את חייו, חל איסור לסייע בהמתת חסד , או לסייע בהתאבדות או לתת טיפול רפואי, שעלול לקצר את חיי החולה .

אסור להפסיק טיפול רפואי רציף , אך אם טיפול רפואי רציף הופסק ניתן להימנע מחידוש טיפול רפואי מחזורי . במקרה של "חולה הנוטה למות " יכול להיות מצב, שבו אדם אינו מסוגל להביע את רצונו. לכן, בסוגיות של טיפול רפואי בו, אדם יכול להביע את רצונו מראש על ידי חתימה על "הוראות מקדימות "או על-ידי ייפוי כוח לאדם קרוב או בשילוב שתי האפשרויות.

חשוב, שהרופא האחראי לחולה, יוודא שההוראות המקדימות ניתנו מתוך רצון חופשי ועצמאי ולא מתוך הפעלת לחץ משפחתי , חברתי ,כלכלי או אחר .

תוקפן של "ההוראות המקדימות" הוא ל-5 שנים מיום חתימת הטופס . ניתן להאריך את תוקפן לתקופות נוספות ,אך עד 5 שנים בכל פעם.

חוקים וגמלאות הביטוח הלאומי הקשורים למצבי חולי

לקבלת שירותים וגמלאות של ביטוח לאומי, יש צורך להגיש בקשה בסניף המוסד לביטוח לאומי באזור המגורים , לצרף אישורים על הכנסות ותעודות רפואיות .

גמלה לנפגעי תאונות

מטרה -לסייע למבוטחים, שנפגעו בתאונה אישית וכתוצאה מכך איבדו את כושרם לתפקד בעבודה והם, אינם זכאים לכיסוי ימי מחלה מכל גורם אחר או על פי חוק אחר.

זכאים – תושב/ת ישראל שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שהוא נמצא בישראל ואינו מסוגל לתפקד:

1. עובד שכיר או עובד עצמאי - אם אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת.
2. מי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי - אם הוא מאושפז בבית חולים או מרותק לביתו.
3. . עקרת בית - אם אינה מסוגלת לעבוד בעבודות משק הבית.

על הנפגע בתאונה להיבדק בדיקה רפואית בתוך 72 שעות משעת התאונה. אם לא נבדקת בתוך פרק הזמן הזה, אתה עלול לאבד את זכאותך לדמי תאונה.

אם אישר הביטוח הלאומי, שתוצאות התאונה יכולות להתגלות לאחר 72 השעות שלאחר התאונה,תהיה זכאי לדמי תאונה, אם נבדקת בתוך שבועיים מיום התאונה.

השירותים הניתנים- מי, שעבד ביום התאונה זכאי למשכורת בגובה דומה לנפגע עבודה . מי, שלא עבד זכאי לגמלה .כל זאת למשך 90 יום מיום התאונה.

גמלת נכות

מטרה-תשלום קבצה לנכים, שאבדו 50% מכושרם להשתכר או עקרת בית, שאבדה 50% מכושרה לתפקד במשק הבית. זכאים-תושבים בעלי ליקוי גופני,שכלי או נפשי, ילדים נכים מגיל ,3-18 שתלויים בעזרת הזולת בפעולות יומיום.

הגמלאות-קצבה חודשית לנכה, שנקבעת ע"פ דרגת אי הכושר. שיקום מקצועי ,הניתן ע"י מחלקת השיקום . קצבה לשירותים מיוחדים, הניתנת עבור טיפול אישי בנכה ,בתנאי שהוא תלוי בזולת בפעולות: לבישה,אכילה ,שליטה בסוגרים, רחצה וניידות עצמאית בבית (ADL).

גמלה לילד נכה- מותנה ברמת הזכאות ומבחן ההורים עבור סידורים מיוחדים , דמי מחייה ועזרה בלימודים.

גמלת ניידות

מטרה-מתן סיוע לנכים מוגבלים בניידות.

זכאים-מוגבלים בגפיים התחתונות, שעברו בדיקה רפואית בלשכת הבריאות המחוזית ונקבע להם אחוז מוגבלות בניידות והם בגילאי 3-65 שנה.

השירותים הניתנים: הלוואה עומדת לכיסוי מלא או חלקי של מיסי רכב.

קצבה לבעל הרכב -גודל הקצבה נקבע בהתאם לדרגת מוגבלות וגודל הרכב. במידה והמוגבל עובד, הוא יקבל קצבה כפולה.

סיוע מקרן הלוואות לבעלי ליקויים חמורים,המשתכרים מעט,ברכישת רכב ראשון לצורך ביסוסם בעבודה.

מתקן הרמה ,לתוכו נכנס כסא גלגלים ובלחיצת כפתור מועלה לגג הרכב . הסיוע ברכישת המתקן ניתן למרותק לכסא גלגלים, שעומד במספר מבחנים של הביטוח הלאומי.

אבזור ואן- אביזרים לנהיגה עצמית ברכב מסוג ואן,ניתן למוגבלים בניידות שיש להם הגבלות קשות גם בגפיים העליונות.

גמלת סיעוד

מטרה- מתן שרותי סיעוד לזקנים סיעודיים בקהילה.

בסיס חוקי- החוק מבוצע באחריות משותפת של המוסד לביטוח לאומי, משרד והרווחה, משרד הבריאות וקופות החולים.

זכאים -נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 67,התלויים בעזרת זולת בפעולות יומיום (ניידות בבית , רחצה, אכילה, הלבשה, טיפול בהפרשות BADL) וכן כאלה, הזקוקים להשגחה.

השירותים הניתנים-טיפול אישי בבית הקשיש, עזרה בניהול משק הבית, טיפול במרכז יום, משדרי מצוקה ,אספקת מוצרי ספיגה למי שאינו שולט בסוגרים, שירותי מכבסה והובלת ארוחות .

שיקום מקצועי הניתן ע"י הביטוח לאומי

זכאים –

• נפגעים על פי חוק נפגעי עבודה.
• נכים על פי חוק ביטוח נכות.
• אלמנים ואלמנות המקבלים קצבת שאירים .
• נפגעי פעולות איבה ומשפחות חיילים שנספו.

השירותים הניתנים -

• אבחון תפקוד רפואי ,סוציאלי ופסיכולוגי כבסיס לתכנית שיקום מקצועי .
• יעוץ והכוונה בבחירת מקצוע.
• טיפול סוציאלי תומך בתקופת השיקום.
• הכשרה מקצועית בבתי ספר מקצועיים ,קורסים ומוסדות להשכלה גבוהה .
• השמה בעבודות ישירות או בעזרת שירות התעסוקה.
• מימון התייעצות עם מומחים שונים.
• הוצאות שכר לימוד ומכשירי לימוד.
• הוצאות נסיעה ואש"ל .
• דמי שיקום בתקופת השיקום .
• מענק לסיוע בפתרון בעיות דיור וניידות הנובעות מהנכות.

חוקים בעלי נגיעה והשקה עם מערכת הבריאות

החוק למניעת התעללות בקטינים וחסרי ישע –תיקון מס 26 לחוק העונשין

מטרת החוק- למנוע תקיפה ,הזנחה או ניצול של קטין או חסר ישע.

חסר ישע – מי שמחמת גילו,מחלה,ליקויי שכלי ,או מסיבה אחרת אינו יכול להיות אחראי למחייתו, בריאותו או לשלומו.

סעיפי החוק:

האחראי על הקטין או חסר הישע חייב לדאוג לו ולמנוע התעללות בו. מי, שמפר חובות אלו צפוי למאסר של שלוש שנים.

התוקף קטין או חסר ישע,דינו מאסר 7-9 שנים.

מי שמתעלל בקטין או בחסר ישע,התעללות גופנית,מינית או נפשית, דינו מאסר של 7-9 שנים.

כל אדם,שחושד כי מתעללים בקטין או חסר ישע,חייב לדווח על כך מיידית לפקידת סעד או למשטרה (פקיד סעד הוא עובד סוציאלי בלשכה לשירותים חברתיים ,שמונתה ע"י בית המשפט להפעלת חוק זה). מי שאינו מדווח,דינו מאסר של עד 3 חודשים. איש מקצוע כמו :רופא, אחות, איש חינוך או עו"ס במידה וקיים חשד סביר להתעללות ואיש המקצוע אינו מדווח, דינו מאסר עד 6 חודשים.

הדגש הוא ,שחובת הדיווח קיימת במקרה של חשד סביר ולא חלה על אנשי טיפול חובת הוכחה לכך .

פקיד סעד,שקבל דיווח על פגיעה בקטין או בחסר ישע,יעביר את המידע למשטרה,אך המשטרה לא תפעל בטרם תתייעץ עם פקיד סעד לגבי הטיפול במקרה. דיווח, שמגיע למשטרה ,מועבר לטיפול פקיד סעד. במקרים בהם פקיד סעד סבור ,כי מוטב לא להעביר מידע למשטרה וקיימת אופציה טיפולית, הוא יכול לפנות לוועדה מיוחדת,שמאשרת לו,לא לערב את המשטרה.

קיימת חובת דיווח על עובדי חדר מיון לגבי כל חבלה,שנראית כי אינה טבעית.

לפי חוק הנוער, ישנו איסור מוחלט לפרסם שמו של קטין שהיה קורבן או היה תוקף.

החוק למניעת אלימות במשפחה

מטרת החוק- לאפשר עזרה מיידית ומהירה למי, שנתקל באלימות בתוך המשפחה,ע"י מתן צו הגנה נגד בן המשפחה האלים.

צו ההגנה כולל-

• איסור להיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה המותקף, גם אם יש לתוקף זכות

חוקית על הדירה. איסור על החשוד בפגיעה לפעול בכל דרך, המונעת או מקשה שימוש בדירה. איסור להטריד את בן המשפחה בכל דרך-כולל טלפונית ובכל מקום, כולל מקום עבודה, בי"ס וכו'.

• איסור החזקת נשק

מתי יינתן הצו?

• אם בסמוך להגשת הבקשה הייתה אלימות כלפי בן המשפחה או, שהתבצעה עבירת מין,
• אם התנהגותו של האדם נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחה .

איך מפעילים את הצו?

• הבקשה לבית המשפט מוגשת על ידי בן משפחה וצו ההגנה יכול להינתן אפילו במעמד צד אחד .
• הצו ניתן לזמן קצוב וניתן להאריכו מפעם לפעם עד 6 חודשים .
• בית המשפט רשאי להורות על פקיד סעד להכין דוח על מכלול היחסים בתוך המשפחה והמלצות טיפוליות.
• בקשה למתן הצו אפשרית על-ידי בן או בת זוג ,ידוע בציבור ,הורה של בן זוג, צאצא של בן זוג ,סב או סבתא ,אח או אחות , גיס או גיסה דוד או דודה אחיין או אחיינית .
• בקשות לצווי הגנה יכולות להיות מוגשות גם על-ידי פקיד סעד במקרה שהאלימות מכוונת כלפי ילד ויש צורך להרחיק את התוקף.

במקרה של צוותים רפואיים : יש חובת תשאול כללי לגבי אלימות כלפי נשים סביב הריון ולידה . כאשר מועלה חשד לאלימות במשפחה כלפי בגיר, מומלץ לברר מהו המצב בעזרת שאלות פתוחות כמו :"האם את/ה מרגיש/ה בטוח/ה בבית?" "האם מישהו פוגע בך?" .

כאשר אובחן מקרה של אלימות, יש חובת ידוע לגבי המקומות אליהם ניתן לפנות לעזרה . על איש הצוות הרפואי לבדוק האם קיים סיכון מידי ואם יש כזה חובה עליו לדווח למשטרה (במסגרת החוק למניעת פשע) . אם לא קיים סיכון מידי, החובה היא של ידוע ורישום .

על איש הצוות הרפואי לברר האם ישנם קטינים, העלולים להיפגע מן האלימות ובמידה וכן, חובה עליו חובת דיווח למשטרה או לפקיד סעד.

החוק לטיפול בחולי נפש

החוק עוסק בהנחיות לטיפול רפואי כפוי של חולי נפש.

עיקרי החוק

• לא יתקבל חולה לבית חולים אלא על-פי תעודה רפואית, שתוקפה 15 יום.
• מנהל רפואי או רופא שקיבל סמכות מפורשת לכך מן המנהל הרפואי, יכול לקבל חולה לבית החולים גם ללא תעודה רפואית, אם בדק את החולה ומצא שאשפוזו בבית החולים אינו סובל דיחוי ,או אם ביקש החולה להתאשפז מרצונו.
• אם אדם מתנגד לאשפוז, ניתן לאשפזו רק באישור פסיכיאטר מחוזי.

פסיכיאטר מחוזי יכול להורות על אשפוז רק במקרה ,שעקב מחלה נפשית החולה מסכן את עצמו או את הזולת .ההוראה צריכה להיות בכתב.

• אם ניתנה הוראה לאשפוז על-ידי פסיכיאטר מחוזי והחולה מסרב לכך, רשאי הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז בכפיה .
• אם רופא סבור, כי אשפוזו של חולה אינו סובל דיחוי והחולה אכן אושפז בעל כורחו ,יש צורך בקבלת הוראת אשפוז מפסיכיאטר מחוזי תוך 5 ימים .
• סמכויות הפסיכיאטר המחוזי בהוראת אישפוז הן: למנות מטפלים שיבצעו את ההוראה , להורות למשטרה לסייע בהובלה לבי"ח במידה וקיים צורך בכך, לקבוע את בית החולים בו יאושפז החולה , להסמיך את מבצעי ההוראה להיכנס לבית החולה בכוח ולקבוע את תנאי אשפוזו .סמכויות הפסיכיאטר המחוז בהוראת אשפוז תקפות עד 48 שעות.
• אם אושפז בבית חולים, חולה שאינו מסוגל לדאוג לנכסיו ואין לו אפוטרופוס טבעי על רכוש, על הפסיכיאטר המחוזי חלה חובה להודיע לאפוטרופוס הכללי ,שהוא ידאג לנכסיו של החולה .
• כל אדם זכאי להגיש ערר לוועדה פסיכיאטרית על אשפוזו של חולה בבית חולים שלא על-פי הוראת בית המשפט .

חוק ההגנה על חוסים (1996)

מטרה –להגן על אנשים, המוגדרים כחוסים. הגדרת החוסה – קטין או מי שעקב נכות ,ליקוי שכלי או זקנה אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו היומיומיים. השימוש בחוק- הפעלת החוק דורשת, שיתקיימו 3 תנאים : א. האדם מוגדר כחוסה. ב. נשקפת לאדם סכנת חיים, אם לא יקבל טיפול הולם במצבו. ג. האדם מסרב לקבל טיפול, עקב חוסר צלילות ושיקול דעת לקוי .

 מתי משתמשים בחוק ?

א. כאשר צריך להוציא חוסה מהבית למוסד,בית חולים או בית אבות. ב. כאשר יש צורך לחייב חוסה בהתערבות רפואית ,כמו למשל ניתוח .

בשני המקרים הפעלת החוק היא כאשר החוסה מסרב להתערבות בגלל שיקול דעת לקוי. 

הפעלת החוק-פקיד סעד, הסבור ששלומו הגופני או הנפשי של החוסה עלול להיפגע בהעדר טיפול, מבקש מבית המשפט לתת הוראת טיפול גם ללא הסכמת החוסה .בית המשפט פועל לאחר עיון בתעודות רפואיות, המסבירות את מצב החולה ושמיעת טענת החוסה .

www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/F990E277.../0/aganaalhosim12.rtf

11.חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס (1962) . מטרה – הגנה על חוסים על-ידי מינוי אפוטרופוס. חוסה - מי שאין לו כשרות משפטית לפעול באופן עצמאי, כי אינו מסוגל לדאוג לענייניו הכספיים או הבריאותיים עקב מחלת נפש או ליקוי שכלי. סוגי אפוטרופוס: א. אפוטרופוס לענייני הגוף- מתייחס להחלטות רפואיות, הקשורות לחוסה. ב. אפוטרופוס לענייני רכוש – כל מה שקשור לרכושו של החוסה.

הפעלת החוק –הבקשה למינוי אפוטרופוס באה בדרך כלל מבן משפחה של החוסה או מעובד סוציאלי. בית המשפט מבקש חוות דעת של פקיד סעד ,תעודה רפואית, המעידה שאכן מדובר בחוסה , ואם יש אפשרות שומע גם את החוסה. בית המשפט ממנה את האפוטרופוס, שהומלץ על-ידי העובד הסוציאלי והאפוטרופוס מחויב בהגשת דוח כל שנה על מילוי תפקידו . האפוטרופוס יכול לפנות לבית המשפט בבקשת הוראה כיצד לפעול, אם החוסה מסרב לטיפול מומלץ .

http://www.health.gov.il/hozer/mr10_2006.pdf

חוק זכויות החולה ( 1996 )

מטרת החוק—לקבוע את זכויות האדם, המבקש לקבל טיפול רפואי, או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ופרטיותו . הפרקים העיקריים בחוק הם : א. הזכות לטיפול רפואי. ב. הסכמה מדעת לטיפול רפואי. ג. הרשומה הרפואית והמידע הרפואי. ד. הסודיות הרפואית. ה. ועדות –ועדת בדיקה ,ועדת בקרה ואיכות ,ועדת אתיקה. ו. אחריות לקיום זכויות המטופל במוסד רפואי . ז. הוראות לגבי כוחות הביטחון . ח. שונות

הזכות לטיפול רפואי: כל הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בהתאם להסדרים המקובלים במערכת הבריאות בישראל. במצב של חירום רפואי, אדם זכאי לקבל טיפול רפואי דחוף ללא כל התניה . הזכות לטיפול נאות – כוללת טיפול ברמה מקצועית ואיכות רפואית גבוהה והן אבטחה של המשך טיפול על-ידי מוסדות רפואיים אחרים . הטיפול הנאות כולל גם יחסי אנוש טובים ,זכותו של החולה לדעת את הזהות והתפקיד של המטפל ,הזכות לדעה נוספת ,הזכות לשמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל והזכות לאי הפליה על בסיס גזע,דת ,מין ,גיל או ארץ מוצא .

הסכמה מדעת לטיפול רפואי : טיפול רפואי ניתן לאחר קבלת הסכמה מדעת מהחולה . ההסכמה מדעת ניתנת, לאחר שנמסר לחולה מידע על אבחנה , הסכות {פרוגנוזה } של מצבו הרפואי,תיאור המהות , המטרה , התועלת הצפויה הסיכויים והסיכונים של הטיפול . כמו כן תופעות לוואי של הטיפול כולל כאב וכו' והן סיכונים וסיכויים של אי טיפול וטיפולים חלופיים לאותה בעיה . כל המידע הזה צריך להיות מוצג לחולה בשפה ברורה ומובנת למטופל כאשר הוא נמצא במצב שמסוגל להבין מה אומרים לו . ישנן נסיבות מיוחדות, שמאפשרות מתן טיפול ללא הסכמה מדעת : כאשר יש מצב חירום רפואי ומצבו הגופני או הנפשי של החולה אינו מאפשר הסכמה מדעת , או שלא ידוע למטפל שהמטופל או האפוטרופוס שלו מתנגדים לקבלת טיפול רפואי . במקרים בהם המטופל מתנגד לטיפול ונשקפת סכנה חמורה לחייו או בריאותו, ניתן לחייבו לקבל טיפול באישור ועדת אתיקה .{אין מדובר בחוסה, כי אז אפשר לחייבו על-ידי מינוי אפוטרופוס }

הרשומה הרפואית והמידע הרפואי: חובה לתעד כל מהלך של טיפול רפואי כולל הסבר . המטופל זכאי לקבל מהמטפל את כל המידע הרפואי עליו והמטפל חייב בשמירת סודיות רפואית . במקרים מסוימים יכולה ועדת אתיקה לסרב למסור למטופל את תיקו הרפואי, אם הם סבורים שהמידע עלול לגרום לנזק נפשי או גופני למטופל .

הסודיות הרפואית: מטפל וכל עובד במוסד רפואי חייב לשמור בסוד כל מידע, הנוגע למטופל, שהגיע אליו . ישנם מקרים בהם לא חלה חובת הסודיות הרפואית: א. כאשר יש הסכמה של המטופל למסירת מידע רפואי לגורם מוגדר{אין הסכמה למסירה גורפת}. ב. יש הוראות בחוק, המחייבות את הרופא למסור מידע על מנת: 1. למנוע סכנה מהזולת כמו במקרים של: מחלות, העלולות להשפיע בצורה מסוכנת על נהיגה או החזקת נשק ,במקרים שקיים חשש לאלימות או פגיעה בקטינים וחסרי ישע ובמקרים של כוונה לביצוע פשע . 2. בתחום הפסיכיאטריה – החוק לטיפול בחולי נפש. 3. רופא תעסוקה ורופא משטרתי נדרשים למסור למעסיק מידע לגבי המטופלים שלהם, אך הם מחויבים לידע את המטופל על מסירת מידע . 4. לבניית מערכת תקינה של בריאות הציבור כמו במקרים של הודעה על מחלות מדבקות ,דווח על לידת תינוקות עם מומים ,דיווח על מחלת הסרטן , הודעה על אי התאוששות מהרדמה והודעה על פטירה . הדוח ניתן למשרד הבריאות . 5. כאשר רופא מחויב, על פי הוראת החוק, למסור מידע לגורמים מסוימים על פי דרישה כמו ,חוק שירות הביטחון ,עדות בבית המשפט ,עדות במשטרה , דווח למס הכנסה ומקרים מיוחדים

הועדות המוגדרות בחוק : ועדת בדיקה- מוקמת על-ידי מנהל מוסד רפואי ונועדה לבדוק את תלונת המטופל נגד המטפל או המוסד הרפואי . ועדת בקרה ואיכות – מקים מוסד רפואי לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור האיכות של הטיפול הרפואי ועדת אתיקה – מנהל רפואי ימנה ועדת ad hock בת חמישה אנשים .הועדה תכלול אדם ,הכשיר להתמנות כשופט בית המשפט המחוזי והוא ישמש כיושב ראש הועדה ,שני רופאים מומחים בתחומים שונים ,פסיכולוג או עובד סוציאלי, נציג ציבור או איש דת .

האחריות לקיום זכויות המטופל במוסד רפואי: על המוסדות הרפואיים חלה חובה למנות עובד, שאחראי לזכויות המטופלים .

http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Zchuyot_01.pdf

חוק ביטוח בריאות ממלכתי –ינואר 1995 החוק קובע את חובת המדינה לספק לכל אזרחיה שירותים רפואיים, הכלולים בסל הבריאות וחופש בחירה בין קופות החולים . סל הבריאות הממלכתי זהה לגבי כל הקופות והוא מתעדכן מעת לעת על פי המלצות אנשי מקצוע . טיפול, שכלול בסל הבריאות יינתן עלידי הקופות ללא תנאי . שירותי הבריאות , הכלולים בסל יינתנו לפי שיקול דעת רפואי ,באיכות סבירה ,תוך פרק זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של המבוטח. מבוטח בקופה מסוימת זכאי לבחור רופא או נותן שירות אחר מבין אנשי המקצוע של הקופה . כל כספי דמי ביטוח בריאות, הנגבים מהתושב ישמשו אך ורק לבריאות. כל תושב זכאי לעיין בתקנון של קופת החולים בה הוא מבוטח ולקבל עותק ממנו . מעסיק אינו זכאי להתנות עבודה בחברות בקופת חולים מסוימת.

קופה חייבת להעניק לכל מבוטחיה, את מלוא סל השירותים ,הכולל את התחומים הבאים: אבחון וטיפול רפואי במרפאה. רפואה מונעת. אשפוז. ביקור בית של רופאים. תרופות. מכשירים ואביזרי עזר רפואיים. רפואת שיניים מונעת לילדים. עזרה ראשונה. רפואה תעסוקתית. טיפול רפואי נפשי וטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול. טיפולים במחלות קשות ויקרות. השתלת איברים . ילוד וטיפול בפוריות כולל הפריה חוץ גופית. טיפולים פרה רפואיים { פיזיותרפיה ,ריפוי בדיבור,ריפוי בעיסוק, טיפול נפשי } . כל קופת חולים רשאית להציע למבוטחיה רכישת ביטוחים משלימים ,הכוללים כיסוי כספי לטיפולים מסוימים, שאינם כלולים בסל הבריאות .

http://www.health.gov.il/Subjects/UninsuredRights/HealthInsuranceLaw/Pages/default.aspx

• קצבאות והטבות > נכות באתר הביטוח הלאומי
• קצבאות והטבות > ניידות באתר הביטוח הלאומי
• קצבאות והטבות > סיעוד באתר הביטוח הלאומי
• קצבאות והטבות > שיקום מקצועי באתר הביטוח הלאומי
• חוקים ונהלים בנושא אלימות במשפחה באתר משרד הבריאות
• חוק טיפול בחולי נפש

קישורים חיצוניים

• חוק החולה נוטה למות
• קצבאות והטבות לנפגעי תאונות באתר הביטוח הלאומי

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אווה שלנק, מומחית ברפואת משפחה