|
|
| (117 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ערך בבדיקה}} | + | {{בעבודה}} |
| − | | |
| − | {{מחלה
| |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי= חידושים בטיפול בספחת
| |
| − | |שם לועזי= Innovations in the treatment of psoriasis
| |
| − | |שמות נוספים=
| |
| − | |ICD-10=
| |
| − | |ICD-9=
| |
| − | |MeSH=
| |
| − | |יוצר הערך= פרופ׳ ארנון כהן
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {הרחבה|ספחת}}
| |
| − | '''פסוריאזיס''' היא [[מחלת עור]] דלקתית כרונית המאופיינת בהופעה של רבדים אדומים עם קשקשת על פני הגוף. הנגעים מופיעים בעיקר בקרקפת, במרפקים, בברכיים, בציפורניים ובאיברי המין. כמו כן קיימת מעורבו־ת של הגב, החזה והבטן.
| |
| − | | |
| − | הוכח שפסוריאזיס אינה רק מחלה של העור אלא גם מחלה של [[מערכת החיסון]]. בחולי פסוריאזיס קיימת פעילות מוגברת של תאי מערכת החיסון המפרישים ציטוקינים מסוגים שונים. רמת הציטוקינים הגבוהה והפעילות הפתולוגית של תאי מערכת החיסון הקיימת בחולים אלו גורמות להופעת מצב דלקתי המתבטא בנגעים האופייניים של חולי הפסוריאזיס. הטיפול בחולי פסודיאזיס מגוון וכולל טיפול מקומי, פוטותרפיה, טיפול בים המלח או טיפול סיסטמי. בחירת הטיפול צריכה להיות מותאמת לחולה ויש לקחת בחשבון מרכיבים כגון חומרת המחלה, תחלואה נלווית וההעדפות החולה. הגורמים המשפיעים על בחירת הטיפול הם יעילות הטיפול, השפעות לוואי של הטיפול ונוחותו. חשוב לנהל את הטיפול בחולי פסוריאזיס לאורך זמן בשל היותה מחלה כרונית. אפשררות הטיפול הקיימות כיום כוללות טיפול מקומי בסטרואידים מקומיים, טיפולים בים המלח, פוסותרפיה, Methotrexate ,Aatretin ותרופות ביולוגיות.
| |
| − | | |
| − | ==תרופות ביולוגיות==
| |
| − | | |
| − | בשנים האחרונות פותחו תרופות ביולוגיות חדשות הפעילות כנגד גורמי הדלקת, אשר נכנסו לשימוש בעולם ובארץ. בישראל נמצאות בשימוש מספר תרופות הנוגדות את פעילות-היתר של גורמי הדלקת העיקריים בחולי פסוריאזיס. השימוש בתרופות אלו מהווה פריצת דרך בטיפול בחולים כיוון שהן פועלות במנגנוני פעולה הספציפיים לפעילות הדלקתית המוגברת במחלה זו. תרופות אלו מהוות קו שני או שלישי בטיפול בחולי פסוריאזיס וכלולות בסל הטיפולים אחת כשלץ פוטותרפיה או טיפול אקלימי בים המלח וטיפול בתרופות המסורתיות בפסתייאזיס דוגמת Acitretin, Methotrexate
| |
| − | ^Cyclosporine•
| |
| − | בקבוצה העיקתת של התוזפות הביולוגיות נכללות תרופות הנוגדות פעילות של Tumor Necrosis (Factor Alpha (TNF-O שהוא ציטוקץ מרכזי במחלות דלקתיות בהן פסודיאזים ודלקת מפרקים פםח־יאטית (Psoriatic arthritis), השכיחה בקרב חולי פס1דיאדס. קבוצה זו ט־ללת את התרופות
| |
| − | ,(Etanercept (Enbrel), Adalimumab (Humira
| |
| − | (infliximab (Remicade. תרופה נוספת שנכנסה לשימוש בשנים האחרש־ת היא ustekinumab (Steiara). תחפה זו היא נוגדן מונוקלונאלי המטץ כנגד פעילות 23-1L-12/1L. ככל שנרכש ידע רחב יותר על הציטוקינים והמתווכים התוך תאיים שהם בעלי תפקיד בפתוגנזה של פסותאזיס, חד חדש של טיפולים ממוקדים יותר הופכים להי1ת זמינים. במסגרת סקירה של התרופות החדשות הנמצאות בפיתוח. יש לציץ תרופות ביולוגיות הנוגדות את פעילות 23-IL-17, IL ותרופות פומיות הנוגדות מנגנונים תוך תאיים דממת
| |
| − | מנגנון PDE-4-1 Kinase JAK. בסקירה הנוכחית ההתייחסות היא לשתי תרופות חדשות אשר אושרו לאחרונה במשרד הבריאות בישראל וצפרות להיכנס לשימוש בשנה הקרובה.
| |
| − | (*Apremilast (Otezla
| |
| − | (•Apremilast (otezia הינו מעכב פוספודיאסטראז 4 (4-PDE). מדובר בתרופה פומית חדשה שאושרה לטיפול בפסוריאזיס בארהייב בםפטמטי 2014 ובאירופה בינואר 2015. התרופה מאושרת גם לדלקת מפרקים פסוריאטית. Apremilast הינה מולקולה קטנה הפועלת מזוך התא ובולמת את התגובה הדלקתית על ידי רסות ציטוקינים מעודדי דלקת כמו TNF, והגברת הציטוקינים מעכבי-הדלקת. מדובר במעכב סלקטיבי לפוספודיאסטראז 4, הראשץ לטיפול בחולי פםוריאזיס. האנזים PDE4 האחראי להידדוליזה של CAMP ^AMP, הוא האנזים הדומיננטי בתאי דלקת ובתאים שתים של מערכת החיסון (אאוזינופילים, נויטתפילים, מאקדופאגים, תאי ־0. כמו p מתבטא PDE4 בקרטינוציסים, תאי אנדותל וסקולרי ובסינוביום. המתווך השניוני CAMP הינו מתווך
| |
| − |
| |
| − | | |
| − | קריטי בתרגום גירויים חוץ תאיים לאותות תוך תאיים השולטים על ביטוי גנים, המאפשרים לתא לבצע אינטראקציה עם סמבתו תוך ויסות תהליכים פיסיולוגיים רחבים יותר הקשורים בדלקת. במנגנון של הפעלת גורמי שעתוק(Transcription factors) המעודדים ביטויי של ציטוקינים מעכבי דלקת מון 10-IL ובד בבד השתקת גורמי שעתוק מון NFkB האחראי למטוי הציטוקינים הפעילים במנגנון המחלה של פסוריאזיס (TNF-a, IL-17, iFN-y). CAMP מסייע בשמירה על ההומאוסטזיס של מערכת החיסון על ידי ויסות הייצור של מתווכים פרו-דלקתיים ואנטי-דלקתיים. לפיכך, עימב של PDE4, הגורם לעלייה ברמות cAMP-n עשוי להוביל להפחתה ברמות ציטוקינים מעוררי הדלקת וצפוי לגרום להפחתה בחומרת הפסוריאזיס. התרופה Apremilast כלולה בסל הבריאות של מדינת ישראל לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית מ-2015 ומועמדת להכללה בסל התרופות של מדינת ישראל לפסוריאזיס השנה. התרופה Apremilast ניתנת במתן פומי בכדורים במינון של 30 מ״ג פעמיים ביום.
| |
| − | במחקרים קליניים Apremilast הדגים יעילות בטיפול בפסוריאזיס ומוסף הודגמה יעילות גם באזורים קשים לטיפול (מון ציפורניים, קרקפת וכפות ידיים ורגליים). מדובר בתרופה בעלת פרופיל בטיחות גבוה. מיגור לתרופות הביולוגיות, שבהן נדרש לפני תחילת הטיפול לשלול קיומה של שחפת סמויה באמצעות מבחן מנטו(Mantoux) / תבחין עור טוברקולין (Tuberculin) - בשימוש ^Apremilast אין צורך טיטור מיוחד לפני הטיפול ובמהלכו.
| |
| − | Apremilast נבדק במחקר 1 ESTEEM שנמשך 12 חודשים, במחקר זה נכללו חולי פסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית עד חמורה. במחקר הוכללו 844 חולים. מתוכם 562 חולים טופלו ^Apremilast ו-282 חולים טופלו בפלצבו. נמצא כי 33% מהחולים שטופלו בתרופה הגיעו ל-75 PASI ו-58% הגיעו ל-50 PASI בשבוע 16. התרופה הדגימה יעילות גבוהה בפסוריאזיס שכולל מעורבות בכפות יחים והרגליים 65% מהחולים השיגו־ lciear or almost clear - PPGA 0-1. בפסוריאדס שכולל מעורבות בקרקפת, 41% מהחולים השיגו clear or almost clear - SCPGA 0-1. בפסוריאזיס שכולל מעורבות בציפורנים כ-45% מהחולים השיגו־ 50-NAPSI בשבוע 16.
| |
| − | במחקרים בתרופה Apremilast השתתפו מעל 4,000 חולים. עד כה, לא דווח על הופעה של תופעות לוואי הדומות לתופעות הלוואי המופיעות בטיפולים הביולוגיים הקיימים בפסוריאדס. יש לציין הופעה של תופעות גסטרו-אינטסטינליות דוגמת שלשול או בחילה, אלו בדרך כלל נפתרות במהלך טיפול, ומופחתות באמצעות טיטרציה במינון התרופה. ברוב המכריע של המטופלים ^Apremilast תופעות אלו לא גרמו להפסקת הטיפול בתרופה.
| |
| − | תכונות עיקריות של(■Apremilast (otezia:
| |
| − | • מגנון פעולה חדיש - עיכוב 4 phosphodiesterase
| |
| − | • תרופה במתן פומי
| |
| − | • יעילות גבוהה בפסוריאזיס של הציפורניים, קרקפת ובפסוריאזיס בכפות הידיים והרגליים
| |
| − | • פרופיל בטיחות גבוה - אין צורך בבדיקות מיוחדות לפני ובמהלך הטיפול
| |
| − | | |
| − | ==(Secukinumab (Cosentyx6==
| |
| − | | |
| − | secukinumab היא תרופה ביולוגית חדשה בעלת מנגנון טיפול חדשני (מעכבת 17-interleukin) ויעילותה גבוהה.
| |
| − | (Interleukin-17A (IL-17A הוא ציטוקין
| |
| − | פרואינפלמטורי בעל תפקיד מרמי בפתוגנזה של פסוריאדס. במשך השנים פותחו שלוש תרופות
| |
| − | מגד Secukinumab, Ixekizumab :IL-17A
| |
| − | 1-Brodaiumab. מתוך אלו, הפיתוח של Brodaiumab הופסק באופן פתאומי במאי 2015 עקב הופעה של התנהגות אובדנית או מחשמת אובדניות בחולים שהשתתפו במחקרים הקליניים בתרופה.
| |
| − | ('Secukinumab (Cosentyx הוא נוגדן מונו־קלונאלי
| |
| − | מגד IL-17A .secukinumab ניתן במתן תת עורי במינון של 300 מ׳׳ג פעם בשבוע למשך חמישה שבועות ולאחר מק אחת לארבעה שבועות (ייתכן גם רישום של התרופה במתן של 150 מ״ג). secukinumab נרשם בארצות הברית, אירופה וישראל והתרופה מועמדת להכללה בסל התרופות של מדינת ישראל.
| |
| − | במחקרי פאזה 3 שבוצעו במטרה להעריך את היעילות והבטיחות של התרופה Secukinumab (ERASURE: FIXTURE), נמצא כי התרופה יעילה יותר מפלצמ. במחקר FIXTURE נמצא כי
| |
| − | Secukinumab יעיל יותר גם ביחס ^Etanercept (Enbrel).
| |
| − | במחקר ERASURE שמצע ב-738 חולים נמצא לאחר 12 שבועות שיפור של 75 PASI ב-82% מהחולים שטופלו במינון של 300 מ׳׳ג Secukinumab, ב-72% מהחולים שטופלו במינון של 150 מ׳׳ג היה שיפור של 75 PASI, חאת לעומת 4.5% שיפור של 75 PASI בקבוצת הפלצבו. במחקר FIXTURE בו נבדקה היעילות של secukinumab בהשוואה ^Etanercept הוכללו 1,306 חולים. נמצא כי לאחר 12 שבועות חל שיפור של 77% ב-75 PASI במינון של 300 מ״ג, 67% ב-75 PASI במינון של 150 מ׳׳ג, 44% ב-75 PASI בטיפול Etanercepw מול 4.9% ב-75 PASI בקבוצת הפלצבו. מחקר נוסף, CLEARS ראש בראש מול ustekinumab - הינו מחקר כפול סמיות בו נבדקו 676 חולים שחולקו בצורה אקראית לקבלת
| |
| − | Cosentyx 300 מ״ג או Ustekinumab במינון ע׳׳פ
| |
| − | ההתרה. הוכחה עליונות על פני ustekinumab בהשגת 90 PASI בשמע 16- 79% מהחולים בזרוע
| |
| − | Cosentyx-n השיגו 90 PASI או 100 PASI לעומת 57.6% מהחולים בקמצת ustekinumab-n. מבחינת מהירות התגובה- 50% מהחולים שקיבלו 300 Cosentyx מ״ג הגיעו ל-75 PASI כבו־ לאחר 4 שמעות לעומת 20.6% מהחולים שקיבלו
| |
| − | Ustekinumab.
| |
| − | 100 PASI הושג בשמע 16 אצל 44.3% מהחולים שקיבלו cosentyx, לעומת 28.4% מהחולים
| |
| − | שקיבלו Ustekinumab.
| |
| − | התרופה מיועדת לחולים שאינם משיגים שליטה במחלתם למרות הטיפולים המקובלים מום. תופעות הלוואי העיקריות של secukinumab הן דהומים של מערכת הנשימה העליונה, כאמ ראש, כאמ גב, שלשול. פרופיל תופעות הלוואי זהה לפרופיל תופעות הלוואי של התרופות הנהוגות כיום למצמם דומים.
| |
| − | תמטת עיקריות של ('Secukinumab (Cosentyx:
| |
| − | • תרופה ביולוגית במנגנון פעולה חדיש - עימב של
| |
| − | 17-Interleukin
| |
| − | • יעילות גבוהה - שיפור במדד PASI ב-75% בשיעורים גבוהים (עד 81% מהמטופלים אחרי 12 שמעות)
| |
| − | • שימוש נוח - זריקה תת עורית אחת לחודש
| |
| − | • מיועדת לטיפול בחולי פסוריאזיס עם מחלה בינונית-חמורה
| |
| − | • התרופה נרשמה על ידי משרד הבריאות הישראלי כקו ראשון לטיפול סיסטמי בממגרים עם פסוריאזיס מברית בינונית-חמורה.
| |
| − | פרופ׳ ארנון כהן, מומחה ברפואת עור ומין, שירותי בריאות כללית
| |
| − | | |
| − | {רעוימת מקורות}
| |
| − | 1. UpToDate, Basow, DS (Ed), UpToDate, Waltham, MA, 2012.
| |
| − | 2. Secukinumab in plaque psoriasis-results of two phase 3 trials.
| |
| − | Langley RG, Elewski BE, Lebwohl M, Reich K, Griffiths CE, Papp K, Puig L, Nakagawa H, Spelman L, Sigur-geirsson B, Rivas E, Tsai TF, Wasel N, Tyring S, Salko T, Hampele I, Notter M, Karpov A, Helou S, Papavassilis C, ERASURE Study Group, FIXTURE Study Group, N Engl J Med.2014;371(4):326.
| |
| − | 3. Apremilast, a cAMP phosphodiesterase-4 inhibitor, demonstrates anti-inflammatory activity in vitro and in a model of psoriasis. Schafer PH, Parton A, Gandhi AK, Capone L, Adams M, Wu L, Bartlett JB, Loveland MA, Gilhar A, Cheung YF, Baillie GS, Houslay MD, Man HW, Muller GW, Stirling Dl. Br J Pharmacol. 2010;159(4):842
| |
| − | 4. Apremilast is a selective PDE4 inhibitor with regula¬tory effects on innate immunity. Schafer PH, Partona A, Capone A, Cedzik D, Bradya H, Evans JF, Man HW, Muller GW, Stirling Dl, Chopra R. Cellular Signalling 26 (2014) 2016-2029
| |
| − | 5. Apremilast an Oral Phosphodiesterase 4 Inhibitor in patients with moderate to severe psoriasis: Results of phase 3, randomized, controlled trial (ESTEEM 1), Papp K, Reich K, Leonardi CL, Kircik L,Chimenti S, Langley R, Hu C, Stevens RM, Day RM, Kenneth GB, Korman NJ, Griffiths CM. J Am Acad Dermatol. 2015 Jul;73(1):37-49
| |
| − |
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | קטגוריות: משפחה, עור ומין
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק 