האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חיסון לפוליו - Polio vaccine"

מתוך ויקירפואה

שורה 51: שורה 51:
 
# '''הריון''': ניתן לחסן אם קיים צורך בהגנה מיידית עקב סיכון גבוה לחשיפה.
 
# '''הריון''': ניתן לחסן אם קיים צורך בהגנה מיידית עקב סיכון גבוה לחשיפה.
 
# '''חסר חיסוני''': אין מניעה למתן התרכיב המומת לאוכלוסיית חולים הסובלים מחסר חיסוני אם כי התגובה החיסונית עלולה להיות נמוכה.
 
# '''חסר חיסוני''': אין מניעה למתן התרכיב המומת לאוכלוסיית חולים הסובלים מחסר חיסוני אם כי התגובה החיסונית עלולה להיות נמוכה.
# '''הנקה ומחלה שלשולית קלה''' אינם מהווים התווית נגד למתן IPV.
+
# '''הנקה ומחלה שלשולית קלה''' אינם מהווים התווית נגד למתן של התרכיב המומת (IPV).
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==

גרסה מ־14:54, 16 בינואר 2012

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



חיסונים לפוליו
'
יוצר הערך פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשרהיחידה-למחלות-זיהומיות.jpg
 



הקדמה

נגיף הפוליו תוקף את הקרניים הקדמיות בחוט השדרה, שם מצויים תאי העצבים המוטוריים. הנגיף חודר לגוף דרך מערכת העיכול, בדרך כלל ממי שתייה מזוהמים. 5% מהנדבקים מפתחים דלקת אספטית של קרום המוח (Aseptic meningitis). הופעה חדה של שיתוק רפה אסימטרי מופיעה בעד 2% מהנדבקים. שני שליש מהחולים נותרים עם דרגה כלשהי של חולשה קבועה – עד שיתוק. הנגיף תוקף לעיתים גם את עצבי הגולגולת (Cranial nerves) וגם את שרירי הנשימה. שלושה עד ארבעה עשורים לאחר המחלה עלולה להופיע תסמונת פוסט-פוליו (Post polio syndrome), המתבטאת בהחמרת חולשה קיימת ואף בשיתוק חדש.

התרכיבים הקיימים בישראל

החל משנת 2005 תוכנית חיסוני הפוליו בישראל מבוססת על החיסון המומת בלבד.

החיסון המומת (תרכיב Salk‏,Inactivated polio vaccine - IPV), מיוצר ע"י אינאקטיבציה (Inactivation) של זני פוליו 1,2,3 שגדלו בתרבית של תאי כליית קוף על ידי פורמאלדהיד. פרט לכך, התרכיב מכיל כמויות מזעריות של Streptomycin, ‏Neomycin ו‏ Polymyxin B Sulphate.

החיסון החי מוחלש (תרכיב Sabin,‏ Oral polio vaccine - OPV) שניתן בעבר הוכן מזני פוליו 1,2,3 שעברו שינוי על ידי העברה בתרביות של תאי כליית קוף. חיסון זה הוצא משגרת החיסונים עקב הסיכון לגרימת מחלת שיתוק ילדים על ידי הזן המוחלש (סיכון שמוערך כ- 1 ל- 2.4 מיליון מנות) ועקב העובדה שהנגיף מופרש בצואת המחוסן במשך מספר שבועות לאחר המתן ועלול היה להיות מועבר לסביבה.

אופן מתן החיסון

מועדי המתן

(טבלת חיסונים)

במסגרת שגרת החיסונים בגיל הילדות ניתנת סדרת חיסון ראשונית הכוללת 4 מנות:

  • החיסון לפוליו (בשילוב עם החיסון נגד דיפתריה, צפדת (Tetanus), שעלת והמופילוס אינפלואנזה B) ניתן החל מגיל חודשיים ב- 3 מועדים ברווח זמן של 6-8 שבועות ביניהם ומנת דחף הניתנת בגיל שנה (כעבור 6-12 חודשים לאחר המועד השלישי).
  • מנת דחף נוספת ניתנת בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים) בצרוף עם מנת דחף של חיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת.
  • ניתן לתת את החיסון IPV בו זמנית או בכל רווח זמן ביחס לתרכיבים אחרים.

תופעות לוואי

לא נרשמו לרוב תופעות לוואי מיוחדות לתרכיב המומת (IPV).

התוויות נגד

אין הוראות מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים (קישור).

אין לתת תרכיב מומת (IPV) המכיל עקבות אנטיביוטיקה (כגון Streptomycin, ‏Neomycin ו‏ Polymyxin B Sulphate) למחוסנים עם רגישות אנפילקטית לאחת מהאנטיביוטיקות הללו.

מצבים מיוחדים

  1. הריון: ניתן לחסן אם קיים צורך בהגנה מיידית עקב סיכון גבוה לחשיפה.
  2. חסר חיסוני: אין מניעה למתן התרכיב המומת לאוכלוסיית חולים הסובלים מחסר חיסוני אם כי התגובה החיסונית עלולה להיות נמוכה.
  3. הנקה ומחלה שלשולית קלה אינם מהווים התווית נגד למתן של התרכיב המומת (IPV).

ביבליוגרפיה

  1. American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;541-545.
  2. Pink Book's chapter on Polio [PDF-557KB, 14 pages] Updated April 2011

Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition

  1. Cáceres VM, Sutter RW. Sabin monovalent oral polio vaccines: review of past experiences and their potential use after polio eradication. Clin Infect Dis 2001; 33:531.
  2. Kim-Farley RJ, Rutherford G, Lichfield P, et al. Outbreak of paralytic poliomyelitis, Taiwan. Lancet 1984; 2:1322.
  3. Grassly NC, Jafari H, Bahl S, et al. Mucosal immunity after vaccination with monovalent and trivalent oral poliovirus vaccine in India. J Infect Dis 2009; 200:794.
  4. Alexander LN, Seward JF, Santibanez TA, et al. Vaccine policy changes and epidemiology of poliomyelitis in the United States. JAMA 2004; 292:1696.
  5. Nkowane BM, Wassilak SG, Orenstein WA, et al. Vaccine-associated paralytic poliomyelitis. United States: 1973 through 1984. JAMA 1987; 257:1335.
  6. Sutter, RW, Prevots, DR. Vaccine-associated paralytic poliomyelitis among immunodeficient persons. Infect Med 1994; 11:426.
  7. World Health Organization Global Poliomyelitis Eradication Program. Global Eradication Initiative Strategic Plan, 2004-2008. Available at: http://www.polioeradication.org/content/publications/2004stratplan.pdf (Accessed October 30, 2008).
  8. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Updated recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) regarding routine poliovirus vaccination. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2009; 58:829.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, היחידה למחלות זיהומיות, בי"ח וולפסון