האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חיסונים במטופלים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות - Vaccination in patients with rheumatic or autoimmune diseases"

מתוך ויקירפואה

 
(33 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
שורה 13: שורה 11:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
{{הרחבה|ערכים=[[חיסונים]], [[מחלות אוטו-אימוניות]],  [[שיגרון]]}}
 +
מטופלים הלוקים במחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי (Autoimmune diseases), כגון [[דלקת פרקים שגרונית]] (Rheumatoid Arthritis), [[זאבת אדמנתית מערכתית]] (Systemic Lupus Erythematous) ו[[דלקת כלי דם]] (Vasculitis), נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחלות במחלות זיהומיות. מצב זה נובע משילוב מספר גורמים, כגון תפקוד לקוי של המערכת החיסונית, סיבוכי המחלה עצמה, זיהומים מנצלי חולשה של מערכת החיסון (Opportunistic infections), זיהומים בדרכי הנשימה, [[פנימוציסטיס קריניי]] (PCP {{כ}},Pneumocystis Carinii Pneumonia), [[שחפת]] (Mycobacterium tuberculosis) וזיהומי [[מיקובקטריום]] אחרים (Nontuberculous mycobacteria), שהם חלק מהזיהומים ששכיחותם גבוהה בחולים עם מחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי.
  
מטופלים הלוקים במחלות ראומטיות או אוטואימוניות (Rheumatoid Arthritis ,Systemic Lupus Erythematous ,Vasculitis) נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחלות במחלות זיהומיות. מצב זה נובע משילוב מספר גורמים, כגון:
+
התרופות המשמשות לטיפול במחלה, כגון [[סטרואידים]] (Steroids){{כ}}, [[Imuran]]{{כ}} (Azathioprine){{כ}}, Methotrexate{{כ}}, [[Mabthera]]{{כ}} (Rituximab),{{כ}} [[Orencia]]{{כ}} (Abatacept) ו[[תרופות מעכבות גורם נמק גידול אלפא]] ([[TNF-α]] {{כ}},Tumor Necrosis Factor Alpha), מעלות גם הן את הסיכון לזיהומים באוכלוסיית מטופלים זו.
  
תפקוד לקוי של המערכת החיסונית, סיבוכי המחלה עצמה, זיהומים בדרכי הנשימה, Pneumocystis Pneumonia, זיהומים אופורטוניסטיים, שחפת ומיקובקטריום אחרים שהם חלק מהזיהומים ששכיחותם גבוהה בחולים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות.
+
חיסונים נגד מחוללים זיהומיים הם אפשרות לצורך הגנה נגד חלק ממחלות אלה.
  
התרופות לטיפול במחלה:{{ש}}- Steroids{{ש}}- Azathioprine {{ש}}- Methotrexate{{ש}}- TNF-α Antagonists{{ש}}- Rituximab{{ש}}- Abatacept
+
==יעילות[חיסונים במטופלים עם מחלות פרקים או חיסון עצמי==
 +
[[חיסון שפעת|חיסונים נגד שפעת]] (Influenza vaccine) ו[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|נגד פנוימוקוקוס]] (Pneumococcal vaccine) נבדקו היטב במטופלים עם מחלות פרקים וחיסון עצמי, והם מומלצים לאוכלוסיות אלה. לגבי חיסונים נוספים, כגון [[חיסון נגד נגיף דלקת כבד B]]{{כ}} (HBV {{כ}},Hepatitis B Virus), [[חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת]] (MMR {{כ}},Measles, Mumps, Rubella) ו[[חיסון נגד אבעבועות רוח]] (Varicella), עולות מספר שאלות בעת המלצה עליהם:
 +
*'''חיסוניות (Immunogenicity):''' האם החיסונים יעילים באוכלוסייה זו באותה מידה שהוכחה באוכלוסייה בריאה? האם משך ההגנה המושג נמשך כמו באוכלוסיות אחרות?
 +
*'''בטיחות (Safety):''' מה מידת הבטיחות באוכלוסייה זו? האם חיסון עלול לעורר את תהליך החיסון העצמי שמראש אינו תקין?
  
חיסונים נגד מחוללים זיהומיים הם אפשרות מעניינת בהגנה נגד חלק ממחלות אלה. חיסונים נגד שפעת ונגד פנאומוקוקוס נבדקו היטב, והם מומלצים לאוכלוסיות אלה. לגבי חיסונים נוספים עולות מספר שאלות בעת המלצה עליהם:
+
===חיסון נגד פנוימוקוקוס===
* '''Immunogenicity''' - האם החיסונים יעילים באוכלוסייה זו באותה מידה שהוכחה באוכלוסייה בריאה? האם משך ההגנה המושג נמשך כמו באוכלוסיות אחרות?
+
השפעת ה[[חיסון נגד פנוימוקוקוס]] באוכלוסיית המטופלים עם מחלות פרקים או חיסון עצמי משתנה בהתאם לסוג החיסון ולגיל:
* '''Safety''' - מה מידת הבטיחות באוכלוסייה זו? האם חיסון עלול לעורר את התהליך האוטואימוני שמראש אינו תקין?
+
*'''חיסוני [[Pneumovax]] ו- [[Pneumo 23]] למבוגרים:''' רמת הנוגדנים המושגת לאחר חודש ולאחר שנה בחולים הסובלים ממחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי זהה או מעט ירודה מזו של אנשים ללא מחלות אלו.  
 
+
:מחקרים שנערכו בקרב קבוצות גדולות של מטופלים הסובלים מ[[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] (COPD {{כ}},Chronic Obstructive Pulmonary Disease) המקבלים סטרואידים לעתים קרובות, מצאו שיעילות החיסון אינה ירודה אצלם.  
==מחברי המאמר סוקרים את הספרות ומנסים לענות על שאלות אלה==
+
:בקרב מטופלים המקבלים [[Ciclosporin]] לאחר [[השתלת לב]], נמצא כי הם מראים תגובה טובה לחיסון זה, אך אין עבודות בחולים המקבלים אותה תרופה בגלל מחלות חיסון עצמי.  
 
+
:במספר עבודות אין אחידות דעים בנוגע לשימוש במעכבי α-{{כ}}TNF או ב- Methotrexate- בחלקן נמצאה תגובה זהה לתגובה בבריאים, אך באחרות התגובה הייתה ירודה.  
===חיסון נגד דלקת ריאות===
+
:החסינות המושגת נגד [[פלצת]] (Tetanus), פנוימוקוקוס ושפעת לפני התחלת הטיפול התרופתי מדכא החיסון נשמרת היטב למרות טיפולים אלו. סוגיית משך החסינות והצורך בחיסון חוזר לאחר מספר שנים, אינה פתורה הן בבריאים והן במדוכאי חיסון.
 
+
*'''חיסוני Pneumovax ו- Pneumo 23 לילדים מעל גיל שנתיים:''' קיימות מספר עבודות מצביעות על רמה טובה של נוגדנים בילדים שחוסנו 6-9 חודשים לאחר [[השתלת מוח עצם]].
# החיסון למבוגרים (Pneumovax ,Pneumo 23): רמת הנוגדנים המושגת לאחר חודש ולאחר שנה בחולים הסובלים ממחלות ראומטיות או אוטואימוניות זהה או מעט ירודה מזו של אנשים ללא מחלות אלו.{{ש}}נבדקו קבוצות גדולות של מטופלים הסובלים ממחלה ריאתית כרונית המקבלים סטרואידים לעתים קרובות, ונמצא שיעילות החיסון אינה ירודה אצלם.{{ש}}לגבי מטופלים המקבלים Cyclosporine לאחר השתלת לב נמצא שהם מראים תגובה טובה לחיסון זה, אך אין עבודות בחולים המקבלים אותה תרופה בגלל מחלות אוטואימוניות.{{ש}}בנוגע לשימוש ב- TNF-α Antagonists או ב-Methotrexate. במספר עבודות אין אחידות דעים: בחלקן נמצאה תגובה זהה, אך באחרות התגובה ירודה מזו המושגת באנשים בריאים. בכל אופן, נראה שהחסינות המושגת נגד טטנוס, פנאומוקוקוס ושפעת לפני התחלת הטיפול התרופתי המדכא חיסון נשמרת היטב למרות טיפולים אלו.{{ש}}לגבי משך החסינות והצורך בחיסון חוזר לאחר מספר שנים, זו סוגיה לא פתורה באנשים בריאים וגם באנשים מדוכאי חיסון.
+
*'''[[חיסון הפטוולנטי מצומד נגד פנוימוקוקוס]] (Conjugated heptavalent pneumococcal vaccine) לתינוקות וילדים עם גיל 5 שנים:''' היעילות הוכחה נגד הזנים הכלולים בחיסון.
# החיסון למבוגרים (Pneumovax ,Pneumo 23) אושר לשימוש החל בגיל שנתיים לילדים: מספר עבודות מצביעות על רמה טובה של נוגדנים בילדים שחוסנו 6 עד 9 חודשים לאחר השתלת מוח עצם.
 
# חיסון נגד פנאומוקוקוס לתינוקות ולילדים עד גיל 5 שנים (Heptavalent Conjugated): היעילות הוכחה נגד הזנים הכלולים בחיסון.
 
  
 
===חיסון נגד שפעת===
 
===חיסון נגד שפעת===
 +
עבודות שונות מראות כי השפעת ה[[חיסון נגד שפעת]] משתנה תחת טיפולים שונים:
 +
*מספר עבודות מצביעות על רמת נוגדנים ירודה מעט בחולים הנוטלים סטרואידים ו- Imuran, אבל לא באלה שמקבלים Methotrexate.
 +
*נראה שמעכבי α-{{כ}}TNF אינם משפיעים על יצירת נוגדנים נגד שפעת.
 +
*שילוב של מעכבי α-{{כ}}TNF עם Methotrexate עשוי לצמצם את יצירת הנוגדנים; עם זאת רוב החולים משיגים רמת נוגדנים שמקנה הגנה טובה כנגד המחלה.
 +
*נתונים ראשוניים מצביעים על ירידה ברמת הנוגדנים בעקבות טיפול ב- Mabthera.
 +
*מספר רב של עבודות הוכיחו את יעילות החיסון נגד שפעת באוכלוסיות שונות הסובלות מדיכוי חיסוני, כך שאין ספק שיש להמליץ על חיסון זה.
  
# מספר עבודות מצביעות על רמת נוגדנים ירודה מעט בחולים הנוטלים סטרואידים ו-Azathioprine, אבל לא באלה שמקבלים Methotrexate.
+
===חיסון נגד HBV===
# TNF-α Antagonists: נראה שאינם משפיעים על יצירת נוגדנים נגד שפעת.
+
[[חיסון נגד HBV]] חשוב במיוחד מכיוון שטיפול מדכא חיסון בנשאי HBV עלולה לשפעל את הנגיף ולגרום ל[[צהבת]] קשה במיוחד.
# שילוב של TNF-α Antagonists עם Methotrexate עשוי לצמצם את יצירת הנוגדנים; עם זאת רוב החולים משיגים רמת נוגדנים שמקנה הגנה טובה כנגד המחלה.
 
# Rituximab: נתונים ראשוניים מצביעים על ירידה ברמת הנוגדנים בעקבות טיפול זה.
 
# יש לציין שמספר רב של עבודות הוכיחו את יעילות החיסון נגד שפעת באוכלוסיות שונות הסובלות מדיכוי חיסוני, כך שאין ספק שיש להמליץ על חיסון זה.
 
  
===חיסון נגד צהבת B===
+
בטיחות ויעילות החיסון נגד צהבת B נבדקו במיוחד בחולים עם דלקת פרקים שגרונית, ונמצא שמספר נמוך של חולים השיגו רמת נוגדנים המקנה הגנה אחרי תכנית רגילה.
  
# חיסון זה חשוב במיוחד מכיוון שנשאות של Hepatitis B בחולים המקבלים טיפול מדכא חיסון עלולה לשפעל את הנגיף ולגרום לצהבת קשה במיוחד.
+
===חיסון נגד MMR===
# בטיחות ויעילות החיסון נגד צהבת B נבדקו במיוחד בחולים עם Rheumatoid Arthritis , ונמצא שמספר נמוך של חולים השיגו רמת נוגדנים המקנה הגנה אחרי תוכנית רגילה.
+
[[חיסון נגד MMR]] אינו מומלץ בחולים מדוכאי חיסון בשל היותו חיסון מורכב מנגיפים חיים מוחלשים. מחקר אחד בדק ילדים עם דלקת פרקים שגרונית  שטופלו ב- Methotrexate, ללא עדות לתופעות לוואי או ירידה ביעילות החיסון.
  
===חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת (MMR)===
+
בנשאי [[נגיף הכשל החיסוני האנושי]] (HIV {{כ}},Human Immunodeficiency Virus) שקיבלו חיסון MMR תוארו מקרים של התפתחות מחלה בעקבות החיסון.
  
# אינו מומלץ בחולים מדוכאי חיסון בשל היותו חיסון מורכב מנגיפים חיים מוחלשים.
+
==בטיחות החיסונים בחולים עם מחלות פרקים או חיסון עצמי==
# מחקר אחד בדק ילדים עם Rheumatoid Arthritis  שטופלו ב-Methotrexate, ללא עדות לתופעות לוואי או ירידה ביעילות החיסון.
 
# בחולי HIV שקיבלו חיסון MMR תוארו מקרים של התפתחות המחלה בעקבות החיסון.
 
  
==מה ידוע לגבי בטיחות החיסונים בחולים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות?==
+
מספר תיאורי מקרה ציינו התעוררות או החמרה של מחלות פרקים או חיסון עצמי בעקבות חיסון.  
 
 
מספר תיאורי מקרה ציינו התעוררות או החמרה של מחלות ראומטיות או אוטואימוניות בעקבות חיסון.
 
  
 
התגובות השכיחות שתוארו לאחר חיסון הן:
 
התגובות השכיחות שתוארו לאחר חיסון הן:
# '''לאחר חיסון נגד צהבת B''' - ארתריטיס, וסקוליטיס, אנצפליטיס, נוירופתיה וטרשת נפוצה
+
*'''לאחר חיסון HBV:''' דלקת פרקים (Arthritis), דלקת כלי דם, [[דלקת מוח]] (Encephalitis), [[נוירופתיה]] (Neuropathy) ו[[טרשת נפוצה]] (MS {{כ}},Multiple Sclerosis).
# '''לאחר חיסון MMR''' - ארתריטיס
+
*'''לאחר חיסון MMR:''' דלקת פרקים.
# '''לאחר חיסון שפעת''' - Guillain-Barre Syndrome  
+
*'''לאחר חיסון שפעת:''' [[תסמונת גליאן-ברה]] (GBS {{כ}},Guillain-Barre Syndrome).
# '''חיסון נגד אבעבועות רוח''' - תגובות נוירולוגיות למיניהן
+
*'''חיסון נגד אבעבועות רוח:''' תגובות נוירולוגיות שונות.
  
לעומת מספר קטן של מקרים שבהם תוארו תופעות לוואי של חיסונים, יש עבודות מבוקרות רחבות היקף שנעשו בחולים עם מחלות אוטואימוניות השוללות כל אפשרות של התעוררות או החמרה של מחלות ראומטיות או אוטואימוניות בעקבות חיסון. למען הדיוק חשוב לציין שעבודות אלו אינן כוללות מספר מטופלים שמאפשר לזהות תופעה נדירה.
+
לעומת מספר קטן של מקרים שבהם תוארו תופעות לוואי של חיסונים, יש עבודות מבוקרות רחבות היקף שנעשו בחולים עם מחלות פרקים או חיסון עצמי השוללות כל אפשרות של התעוררות או החמרה של מחלות הבסיס בעקבות חיסון, אם כי עבודות אלו אינן כוללות מספר מטופלים שמאפשר לזהות תופעה נדירה.
  
==סיכום==
+
נוסף על כך, היחס עלות-תועלת הוא לאין ערוך לטובת חיסון באוכלוסיות אלו, במיוחד בחולים עם מחלה יציבה ובשליטה בהקשר של חיסון שפעת ופנוימוקוקוס.
  
ההשפעה של תרופות, כמו Methotrexate או Azathioprine, על יעילות החיסונים היא מצומצמת. עם זאת, 20% עד 50% מהחולים אינם מפתחים כמות נוגדנים מספקת.
+
==סוגיות הדורשות מחקר==
 +
ההשפעה של תרופות כמו Methotrexate או Imuran על יעילות החיסונים היא מצומצמת. עם זאת, 20-50% מהחולים אינם מפתחים כמות נוגדנים מספקת. ההשפעה של מעכבי α-{{כ}}TNF נראית מעט משמעותית יותר, אך עדיין התגובה לחיסונים יורדת מעט בלבד. לעומת זאת, Mabthera ו- Orencia מפחיתות באופן משמעותי יותר את התגובה לחיסונים, כך שיש צורך במחקרים מבוקרים לגביהן.
  
ההשפעה של TNF-α Antagonists נראית מעט משמעותית יותר, כך שהתגובה לחיסונים יורדת מעט בלבד.
+
שאלות לא פתורות נוספות הן משך החסינות באוכלוסייה המטופלים עם מחלות פרקים וחיסון עצמי, תכניות יעילות יותר נגד HBV ומניעה של [[שלבקת חוגרת]] (Herpes zoster), במיוחד בחולים שעשויים לקבל טיפול מדכא חיסון לזמן ממושך.
 
 
לעומת זאת, Rituximab ו-Abatacept מפחיתים באופן משמעותי יותר את התגובה לחיסונים, כך שמומלץ לבצע בדחיפות מחקרים מבוקרים בנושא זה.
 
 
 
ההשפעה של החיסונים על התעוררות או החמרה של מחלות ראומטיות או אוטואימוניות: כל העבודות שוללות אפשרות זאת. נוסף על כך, היחס עלות-תועלת הוא לאין ערוך לטובת חיסון באוכלוסיות אלו, במיוחד בחולים עם מחלה יציבה ובשליטה בהקשר של חיסון שפעת ופנאומוקוקוס.
 
 
 
שאלות לא פתורות הן משך החסינות באוכלוסייה זו, תוכניות יעילות יותר נגד צהבת B ומניעה של Herpes Zoster, במיוחד בחולים שעשויים לקבל טיפול מדכא חיסון לזמן ממושך.
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
  
 
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=1317&sheetid=90 חיסונים בחולים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות], מדיקל מדיה
 
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=1317&sheetid=90 חיסונים בחולים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות], מדיקל מדיה
 
  
 
{{ייחוס|ד"ר ביביאנה חזן, היחידה למחלות זיהומיות מרכז רפואי העמק, עפולה ומחוז צפון, שירותי בריאות כללית; המחלקה לרפואת המשפחה, שלוחת הצפון של אוניברסיטת בן גוריון, עפולה; Vaccination in Patients with Chronic Rheumatic or Autoimmune Diseases Gluck T, Muller-Ladner U. Clinical Infectious Diseases 2008;46:1459-1465}}
 
{{ייחוס|ד"ר ביביאנה חזן, היחידה למחלות זיהומיות מרכז רפואי העמק, עפולה ומחוז צפון, שירותי בריאות כללית; המחלקה לרפואת המשפחה, שלוחת הצפון של אוניברסיטת בן גוריון, עפולה; Vaccination in Patients with Chronic Rheumatic or Autoimmune Diseases Gluck T, Muller-Ladner U. Clinical Infectious Diseases 2008;46:1459-1465}}
 
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, יוני 2008, גיליון מס' 141, מדיקל מדיה'''</center>
 
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, יוני 2008, גיליון מס' 141, מדיקל מדיה'''</center>
  
[[קטגוריה:מדיקל מדיה|*, חיסוניםבמטופלים]]
 
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
 
 
[[קטגוריה:חיסונים]]
 
[[קטגוריה:חיסונים]]
 
[[קטגוריה:ילדים]]
 
[[קטגוריה:ילדים]]
שורה 90: שורה 82:
 
[[קטגוריה:פנימית]]
 
[[קטגוריה:פנימית]]
 
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]
 
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]
 +
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]

גרסה אחרונה מ־11:06, 3 בדצמבר 2020


חיסונים במטופלים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות
Vaccination in patients with rheumatic or autoimmune diseases
יוצר הערך ד"ר ביביאנה חזן
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חיסונים, מחלות אוטו-אימוניות, שיגרון

מטופלים הלוקים במחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי (Autoimmune diseases), כגון דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematous) ודלקת כלי דם (Vasculitis), נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחלות במחלות זיהומיות. מצב זה נובע משילוב מספר גורמים, כגון תפקוד לקוי של המערכת החיסונית, סיבוכי המחלה עצמה, זיהומים מנצלי חולשה של מערכת החיסון (Opportunistic infections), זיהומים בדרכי הנשימה, פנימוציסטיס קריניי (PCP ‏,Pneumocystis Carinii Pneumonia), שחפת (Mycobacterium tuberculosis) וזיהומי מיקובקטריום אחרים (Nontuberculous mycobacteria), שהם חלק מהזיהומים ששכיחותם גבוהה בחולים עם מחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי.

התרופות המשמשות לטיפול במחלה, כגון סטרואידים (Steroids)‏, Imuran‏ (Azathioprine)‏, Methotrexate‏, Mabthera‏ (Rituximab),‏ Orencia‏ (Abatacept) ותרופות מעכבות גורם נמק גידול אלפא (TNF-α ‏,Tumor Necrosis Factor Alpha), מעלות גם הן את הסיכון לזיהומים באוכלוסיית מטופלים זו.

חיסונים נגד מחוללים זיהומיים הם אפשרות לצורך הגנה נגד חלק ממחלות אלה.

יעילות[חיסונים במטופלים עם מחלות פרקים או חיסון עצמי

חיסונים נגד שפעת (Influenza vaccine) ונגד פנוימוקוקוס (Pneumococcal vaccine) נבדקו היטב במטופלים עם מחלות פרקים וחיסון עצמי, והם מומלצים לאוכלוסיות אלה. לגבי חיסונים נוספים, כגון חיסון נגד נגיף דלקת כבד B‏ (HBV ‏,Hepatitis B Virus), חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת (MMR ‏,Measles, Mumps, Rubella) וחיסון נגד אבעבועות רוח (Varicella), עולות מספר שאלות בעת המלצה עליהם:

  • חיסוניות (Immunogenicity): האם החיסונים יעילים באוכלוסייה זו באותה מידה שהוכחה באוכלוסייה בריאה? האם משך ההגנה המושג נמשך כמו באוכלוסיות אחרות?
  • בטיחות (Safety): מה מידת הבטיחות באוכלוסייה זו? האם חיסון עלול לעורר את תהליך החיסון העצמי שמראש אינו תקין?

חיסון נגד פנוימוקוקוס

השפעת החיסון נגד פנוימוקוקוס באוכלוסיית המטופלים עם מחלות פרקים או חיסון עצמי משתנה בהתאם לסוג החיסון ולגיל:

  • חיסוני Pneumovax ו- Pneumo 23 למבוגרים: רמת הנוגדנים המושגת לאחר חודש ולאחר שנה בחולים הסובלים ממחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי זהה או מעט ירודה מזו של אנשים ללא מחלות אלו.
מחקרים שנערכו בקרב קבוצות גדולות של מטופלים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD ‏,Chronic Obstructive Pulmonary Disease) המקבלים סטרואידים לעתים קרובות, מצאו שיעילות החיסון אינה ירודה אצלם.
בקרב מטופלים המקבלים Ciclosporin לאחר השתלת לב, נמצא כי הם מראים תגובה טובה לחיסון זה, אך אין עבודות בחולים המקבלים אותה תרופה בגלל מחלות חיסון עצמי.
במספר עבודות אין אחידות דעים בנוגע לשימוש במעכבי α-‏TNF או ב- Methotrexate- בחלקן נמצאה תגובה זהה לתגובה בבריאים, אך באחרות התגובה הייתה ירודה.
החסינות המושגת נגד פלצת (Tetanus), פנוימוקוקוס ושפעת לפני התחלת הטיפול התרופתי מדכא החיסון נשמרת היטב למרות טיפולים אלו. סוגיית משך החסינות והצורך בחיסון חוזר לאחר מספר שנים, אינה פתורה הן בבריאים והן במדוכאי חיסון.
  • חיסוני Pneumovax ו- Pneumo 23 לילדים מעל גיל שנתיים: קיימות מספר עבודות מצביעות על רמה טובה של נוגדנים בילדים שחוסנו 6-9 חודשים לאחר השתלת מוח עצם.
  • חיסון הפטוולנטי מצומד נגד פנוימוקוקוס (Conjugated heptavalent pneumococcal vaccine) לתינוקות וילדים עם גיל 5 שנים: היעילות הוכחה נגד הזנים הכלולים בחיסון.

חיסון נגד שפעת

עבודות שונות מראות כי השפעת החיסון נגד שפעת משתנה תחת טיפולים שונים:

  • מספר עבודות מצביעות על רמת נוגדנים ירודה מעט בחולים הנוטלים סטרואידים ו- Imuran, אבל לא באלה שמקבלים Methotrexate.
  • נראה שמעכבי α-‏TNF אינם משפיעים על יצירת נוגדנים נגד שפעת.
  • שילוב של מעכבי α-‏TNF עם Methotrexate עשוי לצמצם את יצירת הנוגדנים; עם זאת רוב החולים משיגים רמת נוגדנים שמקנה הגנה טובה כנגד המחלה.
  • נתונים ראשוניים מצביעים על ירידה ברמת הנוגדנים בעקבות טיפול ב- Mabthera.
  • מספר רב של עבודות הוכיחו את יעילות החיסון נגד שפעת באוכלוסיות שונות הסובלות מדיכוי חיסוני, כך שאין ספק שיש להמליץ על חיסון זה.

חיסון נגד HBV

חיסון נגד HBV חשוב במיוחד מכיוון שטיפול מדכא חיסון בנשאי HBV עלולה לשפעל את הנגיף ולגרום לצהבת קשה במיוחד.

בטיחות ויעילות החיסון נגד צהבת B נבדקו במיוחד בחולים עם דלקת פרקים שגרונית, ונמצא שמספר נמוך של חולים השיגו רמת נוגדנים המקנה הגנה אחרי תכנית רגילה.

חיסון נגד MMR

חיסון נגד MMR אינו מומלץ בחולים מדוכאי חיסון בשל היותו חיסון מורכב מנגיפים חיים מוחלשים. מחקר אחד בדק ילדים עם דלקת פרקים שגרונית שטופלו ב- Methotrexate, ללא עדות לתופעות לוואי או ירידה ביעילות החיסון.

בנשאי נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV ‏,Human Immunodeficiency Virus) שקיבלו חיסון MMR תוארו מקרים של התפתחות מחלה בעקבות החיסון.

בטיחות החיסונים בחולים עם מחלות פרקים או חיסון עצמי

מספר תיאורי מקרה ציינו התעוררות או החמרה של מחלות פרקים או חיסון עצמי בעקבות חיסון.

התגובות השכיחות שתוארו לאחר חיסון הן:

  • לאחר חיסון HBV: דלקת פרקים (Arthritis), דלקת כלי דם, דלקת מוח (Encephalitis), נוירופתיה (Neuropathy) וטרשת נפוצה (MS ‏,Multiple Sclerosis).
  • לאחר חיסון MMR: דלקת פרקים.
  • לאחר חיסון שפעת: תסמונת גליאן-ברה (GBS ‏,Guillain-Barre Syndrome).
  • חיסון נגד אבעבועות רוח: תגובות נוירולוגיות שונות.

לעומת מספר קטן של מקרים שבהם תוארו תופעות לוואי של חיסונים, יש עבודות מבוקרות רחבות היקף שנעשו בחולים עם מחלות פרקים או חיסון עצמי השוללות כל אפשרות של התעוררות או החמרה של מחלות הבסיס בעקבות חיסון, אם כי עבודות אלו אינן כוללות מספר מטופלים שמאפשר לזהות תופעה נדירה.

נוסף על כך, היחס עלות-תועלת הוא לאין ערוך לטובת חיסון באוכלוסיות אלו, במיוחד בחולים עם מחלה יציבה ובשליטה בהקשר של חיסון שפעת ופנוימוקוקוס.

סוגיות הדורשות מחקר

ההשפעה של תרופות כמו Methotrexate או Imuran על יעילות החיסונים היא מצומצמת. עם זאת, 20-50% מהחולים אינם מפתחים כמות נוגדנים מספקת. ההשפעה של מעכבי α-‏TNF נראית מעט משמעותית יותר, אך עדיין התגובה לחיסונים יורדת מעט בלבד. לעומת זאת, Mabthera ו- Orencia מפחיתות באופן משמעותי יותר את התגובה לחיסונים, כך שיש צורך במחקרים מבוקרים לגביהן.

שאלות לא פתורות נוספות הן משך החסינות באוכלוסייה המטופלים עם מחלות פרקים וחיסון עצמי, תכניות יעילות יותר נגד HBV ומניעה של שלבקת חוגרת (Herpes zoster), במיוחד בחולים שעשויים לקבל טיפול מדכא חיסון לזמן ממושך.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ביביאנה חזן, היחידה למחלות זיהומיות מרכז רפואי העמק, עפולה ומחוז צפון, שירותי בריאות כללית; המחלקה לרפואת המשפחה, שלוחת הצפון של אוניברסיטת בן גוריון, עפולה; Vaccination in Patients with Chronic Rheumatic or Autoimmune Diseases Gluck T, Muller-Ladner U. Clinical Infectious Diseases 2008;46:1459-1465


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, יוני 2008, גיליון מס' 141, מדיקל מדיה