כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק חלבון לבבי קושר חומצות שומן - Heart-fatty acid binding protein
הופניתם מהדף חלבון לבבי קושר חומצות שומן לדף הנוכחי.
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| חלבון לבבי קושר חומצות שומן | |
|---|---|
| Heart-fatty acid binding protein | |
| שמות אחרים | H-FABP; mammary-derived growth inhibitor או MDGI; FABP11;
M-FABP; O-FABP |
| מעבדה | כימיה בדם |
| תחום | מפגעי לב |
 | |
| טווח ערכים תקין | פחות מ-5.0 ננוגרם/מ"ל. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חומצות שומן
בסיס פיזיולוגי
טרופונינים קרדיאליים המהווים כבר מסוף שנות ה-80 אבן-פינה לאבחון של MI, מתחילים להופיע בצירקולציה בין 6-8 שעות לאחר תחילת האוטם בשריר הלב, ורגישות מדד זה נמוכה יחסית באלה המגיעים לחדר מיון במהלך 4 השעות הראשונות מתחילת ההתקף (McCann וחב' ב-Eur Heart J משנת 2008). כיוון שכך יש צורך לדגום את המאושפז פעמיים נוספות: אחת מהן לאחר 6-9 שעות, ופעם נוספת 12-24 שעות מתחילת הופעת הכאבים בחזה, זאת אם תוצאת הטרופונין תקינה עם הקבלה לאשפוז, בעוד שהתסמינים הקליניים כן מחשידים ל-AMI. גם CK-MB הנחשב כבר מדד "מיושן" מופרש מרקמת הלב הפגועה לציקולציה בין 5-7 שעות מתחילת האירוע הלבבי, ולכן אין לו יתרון כמדד מוקדם לאבחון AMI (על פי Rajappa ו-Sharma ב-Angiology משנת 2005).
לעומת אלה, hFABP כחלבון קטן יחסית הנמצא בציטופלזמה של תאי שריר הלב בריכוז מאוד גבוה, מופרש לצירקולציה מוקדם לאחר הופעת הנמק ברקמת הלב, והוא יכול להוות מדד רגיש ומוקדם לאירוע הלבבי (Nagahara וחב' ב-Circ J משנת 2006 ו-Ruzgar וחב' ב-Heart Vessels משנת 2006). למרבה האכזבה, כל הערכות המסחריות למדידת רמת h-FABP בעשור הקודם, היו מבוססות על שיטות ELISA או של שיטות immunoassay כרומטוגרפיות (Sorichter וחב' ב-Br J Sports Med משנת 1998, Valle וחב' ב-Eur J Emerg Med ו-Liao וחב' ב-Int J Cardiol משנת 2009).
תכונותיו של hFABP
החלבון הלבבי קושר חומצות השומן (להלן hFABP) הוא חלבון קטן בעל משקל מולקולארי של כ-14,900 דלטון, המורכב מ-132 חומצות אמינו (Offner וחב' ב-Biochem J משנת 1988). חלבון זה שייך למשפחת העל של FABPs המאופיינת של ספציפיות רקמתית יחסית גבוהה (Glatz וחב' ב-Mol Cell Biochem משנת 1990) המופיעים בכבד, במעי ובלב, והוא שכיח יותר ברקמות עם מטבוליזם פעיל של חומצות שומן. החלבון hFABP ממוקם בעיקר בלב בו הוא מהווה 5-15% מכלל החלבון הציטוזולי (Fournier ו-Richard ב-Mol Cell Biochem משנת 1990), והוא מיועד לבצע טרנספורט של חומצות שומן ארוכות-שרשרת אל תוך המיטוכונדריה לתהליך β-oxidation ויצירת אנרגיה (Alhadi ו-Fox ב-Quarter J Med משנת 2004, ו-Smathres ו-Petersen ב-Hum Genomics משנת 2015). יתרה מכך, hFABP מגן מפני הצטברות רדיקאלים חופשיים בתרחיש של איסכמיה של שריר הלב (Jones וחב' ב-Mol Cell Biochem משנת 1990, ו-Samanta וחב' ב-Free Radical Res Commun, ו-Otaki וחב' ב-PLos One משנת 2014). ישנם לפחות 9 סוגים שונים של FABP כאשר לכל אחד מהם ביטוי ספציפי לרמה זו-או-אחרת, ואלה כוללים FABP בכבד, במעי, בלב, באדיפוציטים, באפידרמיס, באילאום, במוח, במיאלין ובאשכים. מפאת גודלו הקטן, hFABP דולף מהר מתוך תאים שעברו נמק כתוצאה מאיסכמיה, מה שמגדיל את ריכוזו בנסיוב. לאחר תרחיש של AMI החלבון הקטן hFABP מופרש במהירות לצירקולציה (Kleine וחב' ב- Mol Cell Biochemמשנת 1992, ו-Ghani וחב' ב-Clin Chem משנת 2000).
החלבון hFABP מקודד על ידי הגן hFABP3 (על פי Phelan וחב' ב-Genomics משנת 1996, גן הממוקם על הזרוע הקצרה של כרומוזום 1, במיקום של 1p35.2. הגן מכיל 5 exons.
שינויים ברמות hFABP במפגעי-לב
באנשים בריאים התחום הנורמאלי של רמת hFABP בנסיוב או בפלזמה הוא הוא בין 0.0-5.5 ננוגרם/מ"ל (Azzazi וחב' ב-Clin Chem משנת 2006, ו-Colli וחב' ב-Cardiology משנת 2007). חומצות שומן מייצגות את המקור העיקרי של אנרגיה בלב, ואכן בלב ה-turnover של חומצות שומן מהווה כ-10% מכלל ה-turnover של חומצות שומן בגוף כולו (Van der Vusse וחב' ב-Mol Cell Biochem משנת 1989, ו-Storch וחב' ב-J Biol Chem משנת 2010). הערך האבחוני של hFABP נבחן באופן ממצה במטופלים הסובלים מ-AMI.
מטה-אנליזה של משמעות מדידת hFABP בשלבים מוקדמים של AMI על ידי Bruins וחב' ב-Heart משנת 2010 בחנה את הרגישות ואת הספציפיות של מדד זה במאושפזים במיון עם חשד להתקף-לב. סריקת הספרות הרפואית העלתה 16 מחקרים שכללו במקובץ 3,709 מטופלים בגיל חציוני של 64-76 שנה. נקבעו לרגישות ולספציפיות של השימוש ב-hFABP כבדיקה יחידנית ערך זהה של 84%. הוספת בדיקה מקבילה של טרופונין, שיפרה את 2 הנתונים הללו.
ריכוזים מוגברים משמעותית של hFABP בנסיוב ובפלזמה מופיעים תוך 3 שעות לאחר אירוע של אוטם שריר הלב, והם חוזרים לרמה הנורמאלית תוך 12-24 שעות. נתונים אלה הופכים את hFABP למדד ראוי לאישוש או שלילה של AMI, וכן לניטור הופעה של אירוע אוטם חוזר. המדידה של hFABP היא מכשיר מאוד יעיל גם להערכה של גודל האוטם. בדם, hFABP יכול גם לשמש של FABP מוחי, המהווה סמן של פגיעה מוחית. בהשוואה לטרופונינים I ו-T נראה שהאחרונים ספציפיים יותר אך גם איטיים יותר בשחרור סמנים של נזק לבבי (Storch ו-Thumser ב-Biochim Biopys Acta משנת 2000).
הריכוז של FABP בשריר השלד נמוך פי-10 מזה שברקמת הלב, לכן h-FABP פי-20 יותר ספציפי לשריר הלב מאשר מיוגלובין. מיוגלובין, סמן נוסף של נזק לבבי נמצא בריכוז זהה בשריר הלב והשלד, ולכן הספציפיות שלו ירודה משמעותית. לכן, למרות שגם מיוגלובין הוא חלבון יחסית קטן עם משקל מולקולארי של כ-17,000 דלטון, והוא מופרש מוקדם מרקמת הלב הניזוק, היתרון של hFABP מבחינת הספציפיות שלו גדול משמעותית (Zhang וחב' ב-J Biomol NMR משנת 1997). הריכוז של hFABP בכליות, בכבד ובמעי הדק עוד יותר נמוך (Pelsers וחב' ב-Clin Chim Acta משנת 2005).
מחקרים קודמים הציעו ש-hFABP יכול לשמש סמן אמין ל-dilated cardiomyopathy כמו גם ל-hypertrophic myopathy, לאי-ספיקת לב, להערכה מוקדמת של גודל האוטם, וכגלאי מוקדם איבוד רקמה מיו-קרדיאלית בעקבות ניתוח מעקפים, שבץ מוחי, ואפילו תסמונת obstructive sleep apnea (על פי Azzazi וחב' ב-Clin Chem משנת 2006, Wodzig וחב' ב-Eur J Clin Chem Clin Biochem משנת 1997, Ishii וחב' ב-Clin Chim Acta משנת 1997 ו-Petzold וחב' ב-Eur J Cardiothorac Surg משנת 2001). יתרה מכך, נראה ש-hFABP הוא סמן של נזק לבבי בפרק הזמן הא-תסמיני במטופלים עם תסמונת מטבולית (Lescuyer וחב' ב-Mol Diagn משנת 2005).
הערך האבחוני של h-FABP כבדיקה שליד מיטת החולה (POC) החשוד לתסמונת כלילית חריפה (ACS)
מחקר של Slot וחב' ב-International J Cardiol משנת 2013, בחן 298 מטופלים חשודים ל-ACS, כאשר בכולם נמדדו סמני לב מקובלים ובוצעה בדיקת ECG האבחון של ACS נקבע בהתאמה להנחיות בינלאומיות מקובלות, ואנליזה רב-משתנית (multivariate) שימשה לקבוע את הערך של hFABP בנוסף לממצאים הקליניים. תוצאות מחקר זה היו כדלקמן: הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר היה 66 שנה, כאשר 52% מתוכם היו נשים, ו-66 משתתפים אובחנו עם ACS.
בדיקת hFABP ליד מיטת החולה בוצעה במהלך 24 שעות לאחר תחילת התסמינים. ערך הניבוי החיובי (ppv) של hFABP נקבע כ-65%, בעוד ערך הניבוי השליל (npv) של hFABP נקבע כ-85%. למרות שספציפיות הסמן האמור נקבעה כ-94%, הרגישות שלו נמצאה ירודה (39% בלבד). תוך 6 שעות מתחילת הופעת התסמינים, ה-ppv נקבע כ-72%, ואילו ה-npv נקבע כ-83%, כאשר הספציפיות הייתה 94% ואילו הרגישות נקבעה כ-43%. הוספת מדד ה-hFABP למודל האבחוני של ACS, הגדילה את השטח מתחת לעקומה (AUC) מ-0.66 ל-0.75. מסקנת בעלי המחקר היא שבדיקת hFABP, מהווה תוספת מתונה בלבד לדיוק האבחוני של ACS בתנאי רפואה ראשונית (primary care), ולא ניתן להשתמש בו בבטחה לשלילת אירוע של ACS.
תרומת hFABP לאבחון אי-ספיקת לב והתקפי-לב
הפוטנציאל האבחוני של hFABP התגלה בשנת 1988 על ידי Jan Glatz ב-Maastrich, הולנד (Glatz וחב' ב-Biochim Biophys Acta משנת 1988). מומלץ ש-hFABP יימדד במקביל לטרופונין כדי לזהות MI ו-ACS בנבדקים הסובלים מכאבים בחזה. מדידה משותפת של hFABP יחד עם טרופונין נמצאה מגבירה את רגישות האבחון ב-20.6% בהשוואה למדידה יחידנית של טרופונין בפרק הזמן של 3-6 שעות מתחילת הכאבים בחזה (McMahon וחב' ב-Am J Emerg Med משנת 2011). רגישות מוגברת זו יכולה להיות מוסברת על ידי הריכוז המאוד גבוה של hFABP במיוקרד בהשוואה לרקמות אחרות, היציבות והמסיסות הניכרת של מדד זה, ומשקלו המולקולארי הנמוך בהשוואה ל-17,000, 80,000 ו-37,000 דלטון של מיוגלובין, CPK-MB ו-cTnT, בהתאמה (Glatz וחב' ב-Br Heart J משנת 1994, Wodzig וחב' ב- Eur J Clin Chem Clin Biochem משנת 1997 ו-Michielsen וחב' ב- Clinical Chemistry and Laboratory Medicine משנת 2006). על פי Van Nieuwenhoven ו-Glatz במאמרם ב-Circulation משנת 1995, אחד היתרונות של h-FABP הוא בהפרשתו המהירה לאחר נזק איסכמי לשריר הלב, למעשה כבר 60 דקות מתחילת הנזק האמור. מחקר זה הראה גם שמדידת hFABP בשילוב עם מדידת טרופונין, הגדילה את הדיוק האבחוני באופן שערך ניבוי שלילי (npv) של 98% יכול להיות מנוצל לאתר את הנבדקים שאינם סובלים מ-MI בנקודת זמן מוקדמת זו של 3-6 מתחילת הכאבים בחזה. היעילות של שימוש בבדיקות משולבות של hFABP וטרופונין לאבחון MI במהלך 6 שעות מתחילת התסמינים דווחה במספר מחקרים (Azzazi וחב' ב-Clin Chem משנת 2006, McCann וחב' ב- Eur Heart Jמשנת 2008 ו-Li וחב' ב-Acta Pharmacologica Sinica משנת 2010).
הפוטנציאל הפרוגנוסטי של בדיקת hFABP
בנוסף לפוטנציאל האבחוני יש ל-h-FABP גם ערך פרוגנוסטי. לצד בדיקת D-dimer, NT-proBNP ובדיקת טרופונין, בדיקת hFABP הייתה הסמן הלבבי היחיד שהוכח כמנבא משמעותי סטטיסטית של מוות או של התרחשות MI תוך שנה. מידע פרוגנוסטי זה היה בלתי תלוי בנתוני טרופונין T, ECG או בדיקה קלינית. הסכנה הכרוכה בתוצאה מוגברת של hFABP נמצאת במתאם טוב עם ריכוזי המדד האחרון Kilcullen וחב' ב-J Am Coll Cardiol ו- Viswanathan וחב' באותו כתב עת משנת 2010). נבדקים עם תוצאה שלילית של טרופונין אך עם תוצאה מוגברת של hFABP נמצאו בסיכון מוגבר של 17% לתמותה מסיבה כלשהי במהלך שנה אחת מביצוע הבדיקות, בהשוואה לנבדקים שנמצאו חיוביים בבדיקת טרופונין I, אך שליליים בבדיקת hFABP.
נבדקים עם תוצאת טרופונין I מוגברת נמצאים בעדיפוּת לביצוע צנתור, בעוד שנבדקים עם תוצאת טרופונין I תקינה נמצאים בעדיפות נמוכה להליך אנגיופלסטי זה. הוספת בדיקת hFABP מסייעת לזהות את אותם נבדקים שהיו ראויים לצנתור ומשום מה לא מוּצה בהם הליך זה, וכך מתאפשרת לקלינאי התנהלות יותר מדויקת לאתר את פלח הנבדקים "הסמויים" בסיכון גבוה. אם 2 הסמנים, טרופונין I ו-hFABP נמצאו שליליים, נמצאה תמותה מסיבה לבבית אפסית תוך 6 חודשים. מדד ה-hFABP מצביע על סכנה על פני הספקטרום של ACS , כולל תעוקת חזה בלתי יציבה,NSTEMI ו-STEMI. בה בשעה שתוצאת hFABP נמוכה פירושה סיכון נמוך, הרי שתוצאות גבוהות של מדד זה מצביעות על נבדקים עם סיכון מוגבר משמעותית לאירועים קרדיו-וסקולאריים בעתיד.
כיוון שבדיקת ELISA גוזלת זמן ניכר יחסית להשלמתה, ובדיקות immunoassay כרומטוגרפיות הן בעלות רגישות נמוכה בדרך כלל, הייתה למדידת hFABP בחדר מיון בראשית דרכה יעילות מוגבלת. פותחה שיטה אוטומטית וכמותית לחלוטין לקביעת hFABP המבוססת על LTIA או latex turbidimetric immunoassay, והפכה מסחרית. Kim וחב' ב-Am J Clin Pathol משנת 2010, השוו את שיטת LTIA האוטומטית לקביעת רמת hFABP עם שיטות אחרות לקביעת סמנים לבביים, כדי לבחון את השימושיות שלו כסמן מוקדם של AMI. בדגימות נסיוב של 64 מטופלים עם AMI ושל 53 מטופלים עם מצבים קליניים אחרים (קבוצת ביקורת), נקבעו רמות טרופונין T, רמות האנזים CK-MB, מיוגלובין ו-hFABP. המדד האחרון נקבע בערכת ELISA וכן בשיטת LTIA.
התוצאות היו כדלקמן: הרגישות של השיטות לקביעת רמות טרופונין T, האיזו-אנזים CK-MB, מיוגלובין, hFABP בשיטת ELISA ו-h-FABP בשיטת LTIA וכן בדיקת ECG לאבחון AMI בעת הקבלה לחדר מיון נקבעו כ-39.1%, 59.4%, 64.1%, 68.7%, 70.3% ו-54.7%, בהתאמה. הספציפיות של בדיקות טרופונין T, האיזו-אנזים CK-MB, מיוגלובין, hFABP בשיטת ELISA ו-hFABP בשיטת LTIA וכן בדיקת ECG לאבחון AMI בעת הקבלה לחדר מיון נקבעו כ-98.1%, 71.7%, 81.1%, 77.4%, 90.6% ו-92.5%, בהתאמה. מסקנת בעלי המחקר היא שקביעת רמת hFABP בשיטת LTIA האוטומטית, עדיפה על חמש השיטות האחרות לאבחון של AMI במהלך 4 השעות הראשונות מתחילת הכאבים בחזה.
מחקר נוסף שהשווה את המשמעות האבחונית והפרוגנוסטית של hFABP עם אלה של טרופונין I ושל NT-proBNP במטופלים המגיעים לחדר מיון עם חשד ל-AHF, דווח על ידי Hoffmann וחב' ב-BMC Cardiovasc Disorders משנת 2015). במחקר זה השתתפו 401 מטופלים עם קשיי נשימה חריפים או עם בצקת היקפית קשה, ועוד 122 איש עם AHF, גויסו למחקר ומעקב שנמשכו עד 5 שנים. בדיקות משולבות של hFABP ו-NT-proBNP בוצעו בהשוואה לבדיקת NT-proBNP יחידנית לצורך אבחון של AHF. בנוסף, הערכת הערך הפרוגנוסטי של hFABP בהשוואה לזה של טרופונין, התבצעה במודלים המנבאים תמותה מסיבה-כלשהי, ואשפוזים חוזרים כתוצאה מ-AHF לאחר שנה אחת ולאחר 5 שנים, כולל 11 גורמי-סיכון קונבנציונאלים וכן NT-proBNP.
תוצאות מחקר זה היו כדלקמן: הכללת הבדיקה של hFABP שפרה את הספציפיות האבחונית ואת ערך הניבוי החיובי (ppv) של ביצוע יחידני של בדיקת NT-proBNP, עם ערך cutoff של hFABP הנמוך מ-0.3 ננוגרם/מ"ל לשלילה של AHF. ערכי hFABP הגבוהים ביותר (הרביעון הרביעי) היו כרוכים בהגברה פי-2.1-2.5 של תמותה מסיבה כלשהי (p=0.04), כמו גם הגדילו את הסיכון לאשפוז חוזר במהלך 5 שנים כתוצאה מ-AHF פי-2.8-8.3 (p=0.001). בעוד שתמותה מסיבה-כלשהי אופיינה טוב יותר במודלים פרוגנוסטיים הכוללים טרופונין I, אשפוזים חוזרים מסיבה של AHF אופיינו טוב יותר במודלים פרוגנוסטיים הכוללים hFABP. אנליזות Cox גילו עלייה של 2% בסיכון לתמותה מסיבה-כלשהי ועלייה של 3-7% בסיכון של אשפוז חוזר מסיסה של AHF במהלך 5 שנות מעקב עם כל עליה של 10 ננוגרם/מ"ל ברמת hFABP.
מחקר נוסף של Okamoto וחב' ב-Clin Chem Lab Med משנת 2000 בחן את יעילות מדידת hFABP באבחון של AMI, והשווה מדד זה למיוגלובין ולאיזו-אנזים CK-MB. דגימות דם נלקחו מ-140 מטופלים עם אבחון ודאי של AMI, מ-49 מטופלים עם כאבים בחזה שנשללה אצלם בדיעבד אפשרות של AMI, ומ-75 מתנדבים בריאים לחלוטין. נמצא שהרגישות של בדיקת hFABP במהלך 12 שעות מהופעת התסמינים הייתה 92.9%, בעוד שהרגישות של מדידת מיוגלובין הייתה 88.6% ואילו הרגישות של CK-MB הייתה 18.6% בלבד. לעומת זאת, הספציפיות של hFABP נקבעה כ-67.3%, בעוד זו של מיוגלובין הייתה 57.1% ואילו זו של CK-MB הייתה 98.0%. היעילות האבחונית של שלושת מדדים אלה הייתה 86.2% עבור hFABP, בעוד זו של מיוגלובין הייתה 80.4% ושל CK-MB נמצאה כ-39.2%.
התְקפוּת (validity) האבחונית של hFABP נבחנה על ידי אנליזה של עקומת ROC, ונמצא שהשטח תחת העקומה (AUC) של מדד זה היה 0.921, שהיה גבוה משמעותית מזה של מיוגלובין (AUC: 0.843), וכן מזה של CK-MB שנקבע כ-AUC: 0.654. הפרמטרים הללו שהתקבלו במטופלים עם כאבים בחזה תוך 3 שעות ו/או 6 שעות מתחילתם, היו כמעט זהים לאלה שהתקבלו במהלך 12 מתחילת התסמינים. נמצא אם כן, ש-hFABP הוא בעל פוטנציאל רב כסמן לבבי ביוכימי לאבחון AMI בשלביו המוקדמים.
מחקר של Tanaka וחב' ב-J Immunoassay Immunochem משנת 2006, ביצע הערכה קלינית של משמעות מדידת hFABP לאבחון AMI במתכונת של point of care (להלן POC). מחקר זה השווה את ביצועי hFABP עם אלה של סמנים לבביים ביוכימיים קונבנציונאליים דוגמת מיוגלובין, CK-MB וטרופונין T. דגימות דם של 53 מטופלים עם AMI מאובחן בוודאות, 24 מטופלים עם מחלת לב שאינה קשורה ל-AMI, ו-6 מטופלים עם כאבים בחזה שאינם קשורים למחלת-לב, השתתפו בניסוי. מדידת רמת hFABP נעשתה בעזרת ערכת Rapichek שפותחה על ידי חברת DS Phama Biomedical, ערכה המסוגלת למדוד רמת hFABP בפלזמה של דם מלא כאשר ריכוז של 6.2 ננוגרם/מ"ל הוא ריכוז ה-cutoff. בערכת Rapichek טוענים אותה ב-Application Zone עם 150 מיקרוליטר של דם מלא, ולאחר 15 דקות יופיע ב-Detection Zone צבע ב-Detection Line במקרה של תוצאה חיובית או שלא יופיע צבע במקרה של תוצאה שלילית. הקו של Control Line נצבע תמיד כאשר הביצוע הטכני של הבדיקה היה מושלם. בניסוי המתואר של Tanaka וחב', בפרק הזמן המוקדם של 3 שעות מתחילת התסמינים, הרגישות של hFABP נקבעה כ-93.1%, שהייתה הגבוהה ביותר בין ארבעת הסמנים הנבדקים. רמת הספציפיות האבחונית של hFABP נקבעה כ-64.3%, בה בשעה שהספציפיות של טרופונין T בשיטה זו הייתה 100%.
hFABP ומחלות אחרות
נמצא ש-h-FABP יכול לנבא משמעותית תמותה תוך 30 יום בתרחיש של תסחיף ריאתי (PE) חד (Kaczyñska וחב' ב-Clin Chim Acta משנת 2006. גם Konstantinides וחב' ב-Eur Heart J משנת 2014, זיהו את היכולת של h-FABP לשמש כסמן תועלתי לניבוי פרוגנוזה חמורה במטופלים שעברו PE. על פי הנחיות החברה הקרדיולוגית האירופית, h-FABP יכול לשמש אחד הסמנים שניתן להשתמש בהם בסטרטיפיקציה של הסיכון במקרים מאושרים של תסחיף ריאתי. לאחרונה h-FABP החל למשוך עניין בקרב חוקרים שמצאו ראיות לכך שיש למדד זה תפקיד בהבדלה בין מחלות נוירו-דגנרטיביות שונות (Lescuyer וחב' ב-Proteomics משנת 2004).
מחקר של Ishino וחב' שפורסם ב-Circulation משנת 2010, בחן את hFABP ב-134 מטופלים מאושפזים עם acute decompensated heart failure או ADHF. במהלך פרק זמן של 615 יום, 69 מטופלים בקבוצה זו עברו אירועי-לב כגון מוות מסיבה לבבית, או אשפוז מחודש כתוצאה מהחמרת אי-ספיקת הלב. בניסוי זה נקבע ערך cutoff ל-hFABP של 5.7 ננוגרם/מ"ל, ונמצא ש-88 מטופלים היו בעלי ערכי hFABP מוגברים. בין אלה עם ערכיhFABP מוגברים היו בעלי שיעורי תמותה גבוהים יותר במהלך אשפוזם, בהשוואה לאלה עם ערכיhFABP תקינים (6.7% לעומת 0%, p<0.05). אנליזת Kaplan-Meyer הדגימה שעור גבוה משמעותית של אירועי-לב בקבוצת הנבדקים עם ערכי hFABP מוגברים בהשוואה לאלה עם ערכים תקינים.
Nakamura וחב' בחנו את הפוטנציאל האבחוני של hFABP של נזק לשריר הלב בפאזה החריפה של מחלת .Kawasaki בשלב זה של המחלה, מיוקרדיטיס תת-קלינית היא תהליך מורכב. נמסר ש-hFABP עשוי לשמש כאינדיקטור מוקדם לפגיעה מיו-קרדיאלית במבוגרים. ב-26 מטופלים בפאזה חריפה של מחלת Kawasaki, בגיל ממוצע של 2.6 שנים, נמדדו רמות hFABP, מיוגלובין, טרופונין T, ו-,myosin light chain-I (MLC-I) לפני ואחרי טיפול ב-IVIG. הרמה הממוצעת של hFABP הייתה 4.3±1.9 ננוגרם/מ"ל לפני הטיפול ב-IVIG והיא פחתה ל-3.7±1.5 ננוגרם/מ"ל לאחר חודש (p<0.05). עם זאת, למרות ש-hFABP היה מוגבר משמעותית ב-4 מתוך 26 הנבדקים (15.4%), רמות hFABP עדיין נותרו מוגברות באותו אחוז של מטופלים ב-IVIG, למרות השיפור במדדים הקליניים. גם מיוגלובין ירד ברמתו מ-27.0±9.5 ננוגרם/מ"ל ל-19.4±7.2 ננוגרם/מ"ל כחודש לאחר הטיפול ב-IVIG, אלא שרמת מיוגלובין הייתה מוגברת רק ב-1 מתוך 26 המשתתפים בניסוי לפני תחילת הטיפול. טרופונין I, טרופונין T ו-MLC-I נמצאו בגבולות הנורמה, ולכן לא היו סמנים רגישים לנזק "שקט" במחלת Kawasaki.
ערכות מסחריות זמינות למדידת h-FABP
מדידה כמותית של סמן לבבי זה מתבצעות בערכות מסחריות עדכניות כגון Cardiac Array on Evidence MultiStat של חברת Randox. זו שיטה אימונו-טורבידימטרית המכסה תחום ריכוזים רחב של hBP (בין 0.747 ל-120 ננוגרם/מ"ל). ניתן לבצע בדיקה זו על אנלייזרים אוטומטיים של Randox מסוג Rx Daytona ו-Rx Imola, או על מכשירי Hitachi מהדגמים 717, 911, 912, 704, ו-902.
ראו גם