האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

חרדה בקרב חולי שיטיון - Anxiety among dementia patients

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־12:19, 18 בינואר 2012 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= חרדה בחולי דמנציה |שם לועזי= |שמות נוספים= |ICD-10= |ICD-9= |MeS...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



חרדה בחולי דמנציה
'
יוצר הערך ד“ר טל דר-אפפלבאום
TopLogoR.jpg
 



חרדה היא תחלואה נלווית שכיחה במחלת הדמנציה ובמצבים המקדימים אותה, כגון: MCI, הפרעה קוגניטיבית מינימלית. השלכותיה בחולים הסובלים ממנה רבות: שיעורי תמותה מוגברים, קשיים בקשר עם המטפלים, שכיחות מוגברת של מעבר למוסדות סיעודיים ועלייה בהוצאות הרפואיות הקשורות במחלה.

האבחנה קשה ומתבססת על קבלת מידע מן הסובבים את החולה, ולא מהחולה עצמו. כמו כן האבחנה המבדלת בין החרדה לבין המחלה היסודית, הדיכאון ומצבי האגיטציה, איננה פשוטה.

מעט ידוע על הטיפול בחרדה הנלווית לדמנציה, אך מסתמן כי גישה המשלבת טיפול תרופתי עם נוגדי דיכאון, תוך הימנעות מבנזודיאזפינים, ושילוב התערבויות פסיכו-סוציאליות היא הגישה המיטבית.

מבוא

העלייה בתוחלת החיים בעולם בכלל, ובישראל בפרט, מפגישה את רופא המשפחה עם המחלות השכיחות בגיל המבוגר ומציבה בפניו אתגרים חדשים בהכרה ובניהול מחלות אלו.

עד העבר הקרוב היה הטיפול בדמנציה נחלתם של נוירולוגים, פסיכיאטרים וגריאטרים. עם העלייה הניכרת בשיעור האוכלוסייה הקשישה אצל רופא המשפחה, וכיוון שניתן להניח שקשישים רבים יותר יישארו בביתם בהשגחת בני משפחה או מטפלים אחרים, יהפוך רופא המשפחה לגריאטר הראשוני. לכן עליו להכיר את מאפייני המחלה ואת הקשיים הנלווים אליה.

חרדה היא תחלואה נלווית שכיחה במחלת הדמנציה [1] כמו כן, לפי עבודה שהתפרסמה בשנת 2009 (מעקב של כ-17 שנים אחר כ-1,500 מטופלים) נמצא ש-Trait Anxiety (חרדה כתכונת אופי) היא גורם סיכון לדמנציה ול-MCI!‏[2]. סיבות אלו מעצימות את החשיבות שבהכרת המחלה, ובסקירה זו נגדיר את ייחודה של החרדה בדמנציה, את שכיחותה, מאפייניה, השלכותיה, אמצעי האבחון והטיפול בה.

הגדרה

חרדה היא בעיקרה מצב פנימי המוגדר על-ידי מחשבות (דאגה) רגשות (פחד) תחושות גופניות (דפיקות לב, מתח גופני) והתנהגות (אי שקט, הימנעות) [3] .

ההפרעות בזיכרון, בריכוז, והירידה ביכולות המילולית של חולי הדמנציה מקשים על הערכת התסמינים והסימנים של המחלה.

ישנו קושי להגדיר מהי חרדה במחלה זו בשל מספר בעיות:

  1. הדמיון בין תסמיני החרדה ותסמיני הדמנציה.
  2. חפיפה בין תסמיני חרדה, דיכאון ומצבי אגיטציה.
  3. מקור המידע לרוב איננו החולה עצמו.

שכיחות החרדה בדמנציה

חרדה היא תחלואה נלווית שכיחה בחולי דמנציה. שכיחותה נעה בין 40% במחלת אלצהיימר לבין 70% בדמנציה וסקולרית. [1] שכיחותה עולה בדמנציה פרונטו-טמפורלית ויורדת בדמנציה משנית לפרקינסון.

במצב של Minimal Cognitive Impairement אבחנת חרדה קשה אף יותר בשל העובדה שבאבחנה המקובלת של MCI אין התייחסות לסימפטומים נוירו-פסיכיאטריים[4]. למרות עובדה זו, מחקרים שונים מציינים שהחרדה שכיחה במצב זה [5], ובעבודה אחת אף נמצאה שכיחות של 75% [6].

השלכות החרדה בחולי דמנציה

בחולים הסובלים מדמנציה הופעת חרדה נמצאה קשורה להרעה במצב הגופני ולשיעורי תמותה מוגברים [7].

נמצאה ירידה באיכות החיים, עלייה בשכיחות הפרעות התנהגות והפרעות שינה [8]. כמו כן נמצאה ירידה והגבלה ב-ADL ללא קשר לרמת הדמנציה או לחומרתה[9]. הימצאות החרדה כתחלואה נלווית נמצאה קשורה לקושי בטיפול בחולה, להכבדה משמעותית בקשר מטופל/מטפל עיקרי, כמו גם לתלות גופנית מוגברת במטפל בחולים אלו[10]. כתוצאה מכך עולה השכיחות של מעבר לבתי אבות/מוסדות סיעודיים בחולים אלו, עקב הקושי של המטפל העיקרי או המשפחה להמשיך לטפל בחולה[11].

לבסוף, נמצא קשר בין חרדה בחולי דמנציה לבין עלייה בהוצאות הרפואיות הקשורות במחלה ובטיפול בה [12].

אבחנה מבדלת

תחילה יש לזכור כי אבחנה מבדלת של חרדה בחולי דמנציה היא בראש ובראשונה אבחנה מבדלת כמו אצל כל חולה אחר (היפרתירואידיזם, פאוכרומוציטומה, מחלת לב, או כל תחלואה אחרת שביטוייה דומים), אך הקושי הגדול הוא האבחנה המבדלת בין תחלואות פסיכיאטריות נוספות כגון דיכאון ואגיטציה, כמו גם אבחנה מבדלת בין ביטויים של מחלת הדמנציה עצמה.

  1. 1.0 1.1 Ballard C, Neill D, O’Brein J. Anxiety, Depression and Psychosis in Vascular Dementia. Journal of Affective Disorders 2000;59(2):97-106
  2. Gallacher J, Bayer A, Fish M. Does Anxiety Affect Risk of Dementia? Findings from the Caerphilly Prospective Study. Psychosomatic Medicine 2009;71:659-666
  3. Twelftree H, Qazi A. Relationship Between Anxiety and Depression in Dementia Aging and Mental Health 2006;10(4):362-367
  4. Morris JC, Storandt M, Miller GP. Mild Cognitive Impairment Represents Early Stage of Alzheimer Disease. Arch Neurol 2001;58:397-405
  5. Palmer K, Berger AK. Monastero Predictors of Progression from Mild Cognitive Impairment to Alzheimer Disease. Neurology 2007;68:1596-1602
  6. Rozzini L, Vicini CB, Conti M. Convertion of Amnestic Mild Cognitive Impairment to Dementia of Alzheimer Type is Independent to Memory Deterioration Int J Geriatr Psychiatry 2007;22:1217-1222
  7. Grasbeck A, Rorsman, Hagnell O. Mortality from Anxiety Symptoms in a Normal Population. Neuropsychology 1996;33:118-126
  8. Hoe J, Hancock G, Livingston G. Quality of Life of People with Dementia in Residential Care Home. British Journal of Psychiatry 2006;188:460-464
  9. Shultz Sk, Hoth A, Buekwalter K. Anxiety and Impaired Social Function in the Elderly. American Clinical Psychiatry 2004;16(1):47-51
  10. Orell MW, Bebbington P. Psychosocial Stress and Anxiety in Senile Dementia. Journal of Affective Disorders 1996;39:165-173
  11. Gibbons LE, Teri L, Logson R. Anxiety Symptoms as Predictors of Nursing Home Placement in Patients with Alzheimer Disease. Journal of Clinical Geropsycholgy 2002;8(4)335-342
  12. Lloyd KR, Jenkins R, Mann A. Long Term Outcome of Patients with Neurotic Illness in Medical Practice. British Medical Journal 1996;313:26-28