כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חשיפה לאזבסט - חוקים ונהלים בישראל - Asbestos exposure - laws and regulations in Israel"
מ (הוספת קטגוריה:רפואה תעסוקתית באמצעות HotCat) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
| − | '''אזבסט''' | + | '''אזבסט''' (מיוונית ἄσβεστος: אַ - "לא" ו-זבֵסט - "בעיר". כלומר, "לא בעיר") הוא שם כולל לקבוצת מינרלים בעלי צורה של סיבים מיקרוסקופיים דקים. סיבי האזבסט מאופיינים בחוזק ובעמידות לגורמים שונים, דבר שהביא לשימוש תעשייתי מסיבי באזבסט ברחבי העולם לצורך בידוד ובנייה החל מן המאה ה-19. |
| − | + | אזבסט ידוע כחומר בעל סיכון תעסוקתי. בשנים האחרונות עלתה המודעות לגבי השלכות החשיפה הסביבתית אליו. | |
| − | + | ==השלכות בריאותיות של חשיפה לאזבסט== | |
| + | מקובל לחלק את האזבסט המופיע בתעשייה לשתי צורות עיקריות: | ||
| + | # אזבסט-צמנט: תערובת של אזבסט ומלט, בה נעשה שימוש לכיסוי גגות וקירות, לייצור צינורות ועוד. אזבסט בצורה זו אינו ידוע כגורם לסכנה בריאותית כל עוד אינו מתפורר. | ||
| + | # אזבסט פריך: חומר המשמש בעיקר כמבודד תרמי או אקוסטי. חומר זה מתפורר מטבעו יחסית בקלות ולכן צופן בחובו סכנה בריאותית משמעותית יותר. | ||
| − | + | דוגמה לשימוש באזבסט בתעשיית הבנייה בישראל ניתן למצוא במקלטים הציבוריים, בהם מותקנות מחיצות העשויות מאזבסט. כל עוד שלמות המחיצה נשמרת, והיא אינה מכילה חומר מתפורר, אין סיכון בריאותי בשהייה במקלט, אך במידה והמחיצה פגומה, יש לערב גורם מוסמך בנושא. | |
| − | |||
| − | |||
| − | ב-1918 נקשר האזבסט לסיכון לתמותה מוקדמת על פי הנתונים הרשמיים של משרד התעסוקה האמריקאי, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 | + | ב-1918 נקשר האזבסט לסיכון לתמותה מוקדמת על פי הנתונים הרשמיים של משרד התעסוקה האמריקאי, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הוגדרה מחלת ה[[אזבסטוזיס]], הנגרמת לאחר שנים רבות של חשיפה תעסוקתית לאזבסט. אזבסטוזיס היא מחלה המאופיינת בהצטמקות רקמת הריאה, דבר המוביל לקוצר נשימה ולירידה ב[[תפקודי ריאות|תפקודי הריאות]]. כיום ידוע שחשיפה לאזבסט קשורה גם לסיכון יתר ל[[סרטן ריאה]] ול[[מזותליומה]] - ממאירות נדירה וקטלנית הקשורה גם לחשיפה נשימתית מתונה לאזבסט. |
==חוקים ונהלים בישראל== | ==חוקים ונהלים בישראל== | ||
| − | + | ב-2011 נחקק בישראל '''החוק למניעת מפגעי אזבסט ואבק מזיק התשע"א - (2011)''', העוסק, בין השאר, בפיקוח על שימושים שונים באזבסט ובכללים ובלוחות הזמנים לפינוי אזבסט קיים. על פי החוק, שימוש חדש באזבסט מכל סוג אסור בישראל. כמו כן, אזבסט פריך חייב בפינוי על ידי גורם מוסמך עד לשנת 2021, ואילו אזבסט-צמנט במבני ציבור מחויב ברישום ובתחזוקה מתאימה. בהנהגת המשרד להגנת הסביבה פועלת ועדה מקצועית לאזבסט ולאבק מזיק, הכוללת גם נציגים של משרד הבריאות, משרד הכלכלה, צבא ההגנה לישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות והרשויות המקומיות, יחד עם נציגים מטעם הציבור. המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות מהווה גורם ידע מקצועי בנושא חשיפה לאזבסט, ולוקחת חלק בוועדה המקצועית. תפקידיה של המחלקה הם מתן ייעוץ ודעה מקצועית על ניסוח החוקים והתקנות בנושא. | |
| − | |||
| − | |||
| − | אזבסט | + | מידע שימושי נוסף בנושא אזבסט בישראל ורשימת גורמים המוסמכים לעסוק בבדיקה, בטיפול ובפינוי של אזבסט ניתן למצוא ב[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Asbestos אתר המשרד להגנת הסביבה]. |
| − | == | + | ===הפרויקט המיוחד להסרת האזבסט בישראל=== |
| − | בישראל | + | אזבסט-צמנט היה בשימוש נרחב בישראל עם הקמתו של מפעל "איתנית" (לשעבר Isasbest) בנהריה ב-1952, אשר פעל עד 1997. ההערכה היא כי בישראל נעשה שימוש בכ-100 מיליון מטרים רבועים של לוחות אזבסט-צמנט. מפגע ייחודי הקיים באיזור הגליל המערבי, סביב מפעל "איתנית", הוא פסולת תעשייתית של אזבסט פריך אשר הצטברה במפעל, הושלכה או פוזרה בגליל המערבי למטרת חיפוי קרקע וסלילת דרכים. במרץ 2011 החל המשרד להגנת הסביבה בביצוע פרויקט בן חמש שנים לזיהוי, הסרה וסילוק פסולת אזבסט בגליל המערבי בתקציב של כ-300 מיליון ש"ח. מחצית המימון ניתן מתקציב המשרד להגנת הסביבה ומחציתו - מתקציב חברת "איתנית". לפי התכנון, בשלב הראשון של הפרויקט תפונה פסולת אזבסט משטחים ציבוריים שמופו, ובמהלך 2014 יבוצע מיפוי וסילוק משטחים פרטיים. עד לסוף 2013 נוקו 159 אתרים ציבוריים ופרטיים, ופונו למעלה מ-55 אלף מטרים מעוקבים של פסולת אזבסט. |
| − | + | ===מקורות מידע ארציים על תחלואה הקשורה לאזבסט=== | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | בישראל מנוהלים שלושה רישומים של מחלות הקשורות לחשיפה לאזבסט (ARD ,{{כ}}Asbestos-Related Diseases): | |
| − | # | + | # רישום מחלות תעסוקתיות - נמצא באחריות משרד הבריאות במשותף עם משרד הכלכלה. מאגר זה כולל מידע על כל מקרה של מחלה הקשורה לחשיפה לאזבסט עם פירוט על עיסוק הנפגע ומקומות עבודתו הקודמים, פרטים דמוגרפיים ופרטים על המחלה. החוק מחיל על כלל הרופאים חובת דיווח על מקרים רלוונטיים. |
| − | # | + | # מאגר סיבות אשפוז - ניתן לאתר סיבות אשפוז הקשורות לחשיפה לאזבסט. |
| − | # | + | # רישום הסרטן הלאומי - כולל מידע על מחלות ממאירות הקשורות לחשיפה לאזבסט. במאגר זה אין חובת דיווח על מקומות העבודה. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==חברי המערכת== | ==חברי המערכת== | ||
| שורה 68: | שורה 60: | ||
*גב' יעל גלזר | *גב' יעל גלזר | ||
*מר רוסלן גוסינוב | *מר רוסלן גוסינוב | ||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־21:15, 30 במרץ 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| אזבסט | ||
|---|---|---|
| Asbestos | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר איזבלה קרקיס וחברי המערכת | |
אזבסט (מיוונית ἄσβεστος: אַ - "לא" ו-זבֵסט - "בעיר". כלומר, "לא בעיר") הוא שם כולל לקבוצת מינרלים בעלי צורה של סיבים מיקרוסקופיים דקים. סיבי האזבסט מאופיינים בחוזק ובעמידות לגורמים שונים, דבר שהביא לשימוש תעשייתי מסיבי באזבסט ברחבי העולם לצורך בידוד ובנייה החל מן המאה ה-19.
אזבסט ידוע כחומר בעל סיכון תעסוקתי. בשנים האחרונות עלתה המודעות לגבי השלכות החשיפה הסביבתית אליו.
השלכות בריאותיות של חשיפה לאזבסט
מקובל לחלק את האזבסט המופיע בתעשייה לשתי צורות עיקריות:
- אזבסט-צמנט: תערובת של אזבסט ומלט, בה נעשה שימוש לכיסוי גגות וקירות, לייצור צינורות ועוד. אזבסט בצורה זו אינו ידוע כגורם לסכנה בריאותית כל עוד אינו מתפורר.
- אזבסט פריך: חומר המשמש בעיקר כמבודד תרמי או אקוסטי. חומר זה מתפורר מטבעו יחסית בקלות ולכן צופן בחובו סכנה בריאותית משמעותית יותר.
דוגמה לשימוש באזבסט בתעשיית הבנייה בישראל ניתן למצוא במקלטים הציבוריים, בהם מותקנות מחיצות העשויות מאזבסט. כל עוד שלמות המחיצה נשמרת, והיא אינה מכילה חומר מתפורר, אין סיכון בריאותי בשהייה במקלט, אך במידה והמחיצה פגומה, יש לערב גורם מוסמך בנושא.
ב-1918 נקשר האזבסט לסיכון לתמותה מוקדמת על פי הנתונים הרשמיים של משרד התעסוקה האמריקאי, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הוגדרה מחלת האזבסטוזיס, הנגרמת לאחר שנים רבות של חשיפה תעסוקתית לאזבסט. אזבסטוזיס היא מחלה המאופיינת בהצטמקות רקמת הריאה, דבר המוביל לקוצר נשימה ולירידה בתפקודי הריאות. כיום ידוע שחשיפה לאזבסט קשורה גם לסיכון יתר לסרטן ריאה ולמזותליומה - ממאירות נדירה וקטלנית הקשורה גם לחשיפה נשימתית מתונה לאזבסט.
חוקים ונהלים בישראל
ב-2011 נחקק בישראל החוק למניעת מפגעי אזבסט ואבק מזיק התשע"א - (2011), העוסק, בין השאר, בפיקוח על שימושים שונים באזבסט ובכללים ובלוחות הזמנים לפינוי אזבסט קיים. על פי החוק, שימוש חדש באזבסט מכל סוג אסור בישראל. כמו כן, אזבסט פריך חייב בפינוי על ידי גורם מוסמך עד לשנת 2021, ואילו אזבסט-צמנט במבני ציבור מחויב ברישום ובתחזוקה מתאימה. בהנהגת המשרד להגנת הסביבה פועלת ועדה מקצועית לאזבסט ולאבק מזיק, הכוללת גם נציגים של משרד הבריאות, משרד הכלכלה, צבא ההגנה לישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות והרשויות המקומיות, יחד עם נציגים מטעם הציבור. המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות מהווה גורם ידע מקצועי בנושא חשיפה לאזבסט, ולוקחת חלק בוועדה המקצועית. תפקידיה של המחלקה הם מתן ייעוץ ודעה מקצועית על ניסוח החוקים והתקנות בנושא.
מידע שימושי נוסף בנושא אזבסט בישראל ורשימת גורמים המוסמכים לעסוק בבדיקה, בטיפול ובפינוי של אזבסט ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה.
הפרויקט המיוחד להסרת האזבסט בישראל
אזבסט-צמנט היה בשימוש נרחב בישראל עם הקמתו של מפעל "איתנית" (לשעבר Isasbest) בנהריה ב-1952, אשר פעל עד 1997. ההערכה היא כי בישראל נעשה שימוש בכ-100 מיליון מטרים רבועים של לוחות אזבסט-צמנט. מפגע ייחודי הקיים באיזור הגליל המערבי, סביב מפעל "איתנית", הוא פסולת תעשייתית של אזבסט פריך אשר הצטברה במפעל, הושלכה או פוזרה בגליל המערבי למטרת חיפוי קרקע וסלילת דרכים. במרץ 2011 החל המשרד להגנת הסביבה בביצוע פרויקט בן חמש שנים לזיהוי, הסרה וסילוק פסולת אזבסט בגליל המערבי בתקציב של כ-300 מיליון ש"ח. מחצית המימון ניתן מתקציב המשרד להגנת הסביבה ומחציתו - מתקציב חברת "איתנית". לפי התכנון, בשלב הראשון של הפרויקט תפונה פסולת אזבסט משטחים ציבוריים שמופו, ובמהלך 2014 יבוצע מיפוי וסילוק משטחים פרטיים. עד לסוף 2013 נוקו 159 אתרים ציבוריים ופרטיים, ופונו למעלה מ-55 אלף מטרים מעוקבים של פסולת אזבסט.
מקורות מידע ארציים על תחלואה הקשורה לאזבסט
בישראל מנוהלים שלושה רישומים של מחלות הקשורות לחשיפה לאזבסט (ARD ,Asbestos-Related Diseases):
- רישום מחלות תעסוקתיות - נמצא באחריות משרד הבריאות במשותף עם משרד הכלכלה. מאגר זה כולל מידע על כל מקרה של מחלה הקשורה לחשיפה לאזבסט עם פירוט על עיסוק הנפגע ומקומות עבודתו הקודמים, פרטים דמוגרפיים ופרטים על המחלה. החוק מחיל על כלל הרופאים חובת דיווח על מקרים רלוונטיים.
- מאגר סיבות אשפוז - ניתן לאתר סיבות אשפוז הקשורות לחשיפה לאזבסט.
- רישום הסרטן הלאומי - כולל מידע על מחלות ממאירות הקשורות לחשיפה לאזבסט. במאגר זה אין חובת דיווח על מקומות העבודה.
חברי המערכת
- דר' אמיליה אניס
- דר' דניאל גולדמן
- דר' לריסה מוירמן
- דר' רועי סינגר
- דר' פאול סלייטר
- דר' ערן קופל
- דר' איזבלה קרקיס
- דר' דניאל שם טוב
- גב' בלה אלרן
- דר' רענן רז
- דר' סילביה פסח- אלחיי
- גב' יעל גלזר
- מר רוסלן גוסינוב