האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חשיפה לקרינה בלתי מייננת - חוקים ונהלים בישראל - Non ionizing radiation exposure - laws and regulations in Israel"

מתוך ויקירפואה

שורה 16: שורה 16:
  
  
נהוג לחלק קרינה אלקטרומגנטית לקרינה מייננת ולקרינה בלתי מייננת. בני אדם חשופים לקרינה בלתי מייננת בכל יום ובכל מקום ממקורות שונים: קרינת האור הנראה, קרינה שמקורה בלייזרים, קרינת תת-אדום, חלק מהקרינה בתחום העל-סגול, וקרינה בתחום תדרי הרדיו (RF) שמקורה במתקני התקשורת האלחוטית: טלפונים ניידים, רשתות סלולריות ומתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו. קרינה שמקורה במתקני חשמל שייכת לתחום התדרים הנמוכים באופן קיצוני (ELF ,{{כ}}Extremely Low Frequency). קרינה בלתי מייננת היא קרינה פחות אנרגטית מקרינה מייננת, אך גם היא עלולה לגרום להשלכות בריאותיות שליליות על ידי חשיפה למקורות שונים, כגון מתקני חשמל, תקשורת רדיו ומכשירי טלפון אלחוטיים. בתחום גלי הרדיו, לדוגמה, מוכרת תופעת חימום הרקמות, כאשר השפעות שאינן תרמיות על בריאות האדם אינן מוכחות עד היום. באשר לשדה האלקטרומגנטי הנוצר סביב מתקני חשמל, אף שמדובר בקרינה בתדר יחסית נמוך, קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על סיכון יתר לפתח תחלואה ממארת מסוג מסוים, בעיקר בקרב ילדים. ב-2001 הגדיר הארגון הבין-לאומי לחקר הסרטן (IARC ,{{כ}}International Agency for Research on Cancer) מתקנים היוצרים שדה אלקטרומגנטי הגבוה מערך של 2 מילי-גאוס בתדר של רשת החשמל כגורם מסרטן אפשרי.
+
נהוג לחלק קרינה אלקטרומגנטית לקרינה מייננת ולקרינה בלתי מייננת. בני אדם חשופים לקרינה בלתי מייננת בכל יום ובכל מקום ממקורות שונים - קרינת האור הנראה, קרינה שמקורה בלייזרים, קרינת תת-אדום, חלק מהקרינה בתחום העל-סגול, וקרינה בתחום תדרי הרדיו (RF) שמקורה במתקני התקשורת האלחוטית: טלפונים ניידים, רשתות סלולריות ומתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו. קרינה שמקורה במתקני חשמל שייכת לתחום התדרים הנמוכים באופן קיצוני (ELF ,{{כ}}Extremely Low Frequency). בין המכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת ניתן למנות נורות פלואורסצנטיות, מכשירי מיקרוגל, טלפונים קוויים אלחוטיים ואף מכוניות היברידיות המשלבות מצברים היברידיים ומנועים חשמליים. קרינה בלתי מייננת היא קרינה פחות אנרגטית מקרינה מייננת, אך גם היא עלולה לגרום להשלכות בריאותיות שליליות על ידי חשיפה למקורות שונים, כגון מתקני חשמל, תקשורת רדיו ומכשירי טלפון אלחוטיים. בתחום גלי הרדיו, לדוגמה, מוכרת תופעת חימום הרקמות, כאשר השפעות שאינן תרמיות על בריאות האדם אינן מוכחות עד היום. באשר לשדה האלקטרומגנטי הנוצר סביב מתקני חשמל, אף שמדובר בקרינה בתדר יחסית נמוך, קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על סיכון יתר לפתח תחלואה ממארת מסוג מסוים, בעיקר בקרב ילדים. ב-2001 הגדיר הארגון הבין-לאומי לחקר הסרטן (IARC ,{{כ}}International Agency for Research on Cancer) מתקנים היוצרים שדה אלקטרומגנטי הגבוה מערך של 2 מילי-גאוס בתדר של רשת החשמל כגורם מסרטן אפשרי.
  
 
בישראל התנהל מחקר כחלק ממחקר עולמי (INTERPHONE) שהצביע על קשר מובהק בין שימוש בטלפון סלולרי מעל 10 שנים לבין התפתחות [[גידולי בלוטות הרוק|גידולים בבלוטות הרוק]],  בעיקר במשתמשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול, באלה ששיחותיהם היו ארוכות ומרובות וכאשר השיחות התרחשו באזורים שבהם קיימות אנטנות מעטות. כיום שותפה ישראל בשני מחקרים בינלאומיים נוספים, מחקר ה-MOBI-kids הבוחן קשר אפשרי בין שימוש בטכנולוגיות תקשורת הפולטות קרינה בלתי מייננת לבין התפתחות [[גידולי מוח בילדים - Brain tumors in children|גידולי מוח בקרב ילדים]], מתבגרים ומבוגרים צעירים, ומחקר ה-GERoNiMO, הבוחן בגישה כוללנית את השפעות הקרינה הבלתי מייננת על מספר תוצאים, לרבות הערכת סיכון והשפעה אפשרית על הבריאות.
 
בישראל התנהל מחקר כחלק ממחקר עולמי (INTERPHONE) שהצביע על קשר מובהק בין שימוש בטלפון סלולרי מעל 10 שנים לבין התפתחות [[גידולי בלוטות הרוק|גידולים בבלוטות הרוק]],  בעיקר במשתמשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול, באלה ששיחותיהם היו ארוכות ומרובות וכאשר השיחות התרחשו באזורים שבהם קיימות אנטנות מעטות. כיום שותפה ישראל בשני מחקרים בינלאומיים נוספים, מחקר ה-MOBI-kids הבוחן קשר אפשרי בין שימוש בטכנולוגיות תקשורת הפולטות קרינה בלתי מייננת לבין התפתחות [[גידולי מוח בילדים - Brain tumors in children|גידולי מוח בקרב ילדים]], מתבגרים ומבוגרים צעירים, ומחקר ה-GERoNiMO, הבוחן בגישה כוללנית את השפעות הקרינה הבלתי מייננת על מספר תוצאים, לרבות הערכת סיכון והשפעה אפשרית על הבריאות.
שורה 22: שורה 22:
 
==חוקים ונהלים בישראל==
 
==חוקים ונהלים בישראל==
  
בינואר 2007 נכנס לתוקף '''חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו - 2006''' במטרה להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, על בסיס עיקרון הזהירות המונעת. ב-2009 אושרו התקנות המלוות את החוק. החוק מסדיר את הפיקוח על חשיפה לקרינה בלתי מייננת ממקורות מלאכותיים. התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת לעוסקים בתחום. כמו כן, התקנות מחייבות מדידה של רמות הקרינה הבלתי מייננת ופרסום המידע.
+
בינואר 2007 נכנס לתוקף '''חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו - 2006''' במטרה להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. ב-2009 אושרו התקנות המלוות את החוק. החוק מסדיר את הפיקוח על חשיפה לקרינה בלתי מייננת ממקורות מלאכותיים. התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת לעוסקים בתחום. כמו כן, התקנות מחייבות מדידה של רמות הקרינה הבלתי מייננת ופרסום המידע. מאחר שאין מידע מחקרי מבוסס רב על ההשפעות הבריאותיות של קרינה בלתי מייננת באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות רגישות בפרט (ילדים, נשים בהיריון), ההמלצות הקיימות בנוגע לערכי החשיפה התקניים מבוססות על עיקרון הזהירות המונעת - מניעת התופעות הבריאותיות הבלתי רצויות כאשר אין מידע מלא וחד-משמעי לגבי פוטנציאל החשיפה.  
 
   
 
   
 
===קרינת רדיו===
 
===קרינת רדיו===
שורה 36: שורה 36:
 
===תקשורת סלולרית===
 
===תקשורת סלולרית===
  
להפעלת תקשורת סלולרית יש צורך באתר שידור בצד אחד ובמכשיר טלפון סלולרי בצד השני. סוגים של מוקדי שידור מוגדרים על פי '''חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982''' ועל פי '''תמ"א 36: מתקני שידור קטנים וזעירים התשס"ב - 2002'''. בחירת מיקום אתר השידור היא באחריות חברות התקשורת הסלולרית, בכפוף לאישור ולפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. בישראל, שידורים סלולריים מוגבלים בתחום הקרינה הבלתי מייננת: 700-2500 מגה-הרץ. ככל שאנטנה גבוהה יותר ועוצמת השידור שלה גדולה יותר, כך היא מכסה איזור גיאוגרפי נרחב יותר. במטרה להנגיש מידע לציבור אודות משדרי הסלולר, הוקם [http://govmap.gov.il/sviva?c=FTCrdFtsdcTnQSRhxxU4Hg%3d%3d%7CEdObpb4H3w%2bIx%209d5KNUd%2fQ%3d%3d&z=6&b=0&lay=Antena_Hakama%7Ccell_active אתר אינטראקטיבי] המראה מיקום של אנטנה קיימת או של אנטנה בהקמה.
+
להפעלת תקשורת סלולרית יש צורך באתר שידור בצד אחד ובמכשיר טלפון סלולרי בצד השני. סוגים של מוקדי שידור מוגדרים על פי '''חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982''' ועל פי '''תמ"א 36: מתקני שידור קטנים וזעירים התשס"ב - 2002'''. בחירת מיקום אתר השידור היא באחריות חברות התקשורת הסלולרית, בכפוף לאישור ולפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. ככל שאנטנה גבוהה יותר ועוצמת השידור שלה גדולה יותר, כך היא מכסה איזור גיאוגרפי נרחב יותר. בישראל, השידורים הסלולריים מוגבלים בתחום הקרינה הבלתי מייננת: 700-2500 מגה-הרץ. בספטמבר 2010 הוקמה מערכת אוטומטית המבצעת ניטור רציף על פעילות האנטנות במטרה לפקח על רמות הקרינה הסלולרית. דו"ח ראשון של נתוני מערכת הניטור פורסם בשנת 2012. בנוסף, במטרה להנגיש מידע לציבור אודות משדרי הסלולר, הוקם [http://govmap.gov.il/sviva?c=FTCrdFtsdcTnQSRhxxU4Hg%3d%3d%7CEdObpb4H3w%2bIx%209d5KNUd%2fQ%3d%3d&z=6&b=0&lay=Antena_Hakama%7Ccell_active אתר אינטראקטיבי] המראה מיקום של אנטנה קיימת או של אנטנה בהקמה.
  
 
בהתייחס למכשירי הטלפון הניידים, היצרנים מחויבים לבצע מדידות של רמות שיעור ספיגה סגולית (SAR ,{{כ}}Specific Absorption Rate) בתנאים מחמירים ובהתאם להנחיות ולתקני ייצור בינלאומיים (אמריקניים ואירופאיים). מדד ה-SAR מתאר את כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה של חומר ביולוגי בתנאים מחמירים (בהספק שידור מירבי). על פי ההנחיות המכשירים אינם אמורים לגרום לעלייה מקומית של יותר ממעלת צלזיוס אחת בחום הגוף.
 
בהתייחס למכשירי הטלפון הניידים, היצרנים מחויבים לבצע מדידות של רמות שיעור ספיגה סגולית (SAR ,{{כ}}Specific Absorption Rate) בתנאים מחמירים ובהתאם להנחיות ולתקני ייצור בינלאומיים (אמריקניים ואירופאיים). מדד ה-SAR מתאר את כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה של חומר ביולוגי בתנאים מחמירים (בהספק שידור מירבי). על פי ההנחיות המכשירים אינם אמורים לגרום לעלייה מקומית של יותר ממעלת צלזיוס אחת בחום הגוף.
שורה 52: שורה 52:
 
* לא מומלץ להשתמש בטלפונים סלולריים במקומות סגורים (כגון מעליות, אוטובוסים ורכבות) בעקבות הגברת הקרינה במקומות אלה
 
* לא מומלץ להשתמש בטלפונים סלולריים במקומות סגורים (כגון מעליות, אוטובוסים ורכבות) בעקבות הגברת הקרינה במקומות אלה
  
==מקורות מידע על חשיפה בישראל==
+
==חשיפת ילדים במוסדות חינוך לקרינה בלתי מייננת==
 
+
כאמור, ילדים הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד להשפעותיה של קרינה בכלל ושל קרינה בלתי מייננת בפרט. מדידות של קרינה בלתי מייננת נעשו ב-25 בתי ספר בפריסה ארצית אשר נבחרו על ידי משרד החינוך. לא נמצאו חריגות ברמות הקרינה הנפלטת ממקורות חיצוניים. בנוסף, נעשו מדידות של מתקנים הממוקמים בתוך בתי הספר. מקורות הקרינה הפנימיים כוללים את רשת חלוקת החשמל (לוח חשמל, ארונות חשמל, קווי חלוקה), התאורה הפלואורסצנטית, רשת האינטרנט האלחוטית (נתבים ומחשבים ניידים) ומנועים חשמליים. במדידות של מכשירים אלו נמצאו חריגות. על בסיס הממצאים הומלץ להרחיק את התלמידים השוהים בכיתות ב-1.5 מטר מלוחות ומארונות חשמל וכן לצמצם את השימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות בבתי ספר לטובת תקשורת קווית. פעילות נוספת בתחום של המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות הייתה הקמת ועדה מקצועית בנושא ההתמודדות עם קרינה ממקור Wi-Fi במוסדות חינוך. בנוסף, מתקיימים שיתופי פעולה עם משרד החינוך ועם המשרד להגנת הסביבה בטיפול בתלונות של הורים על המצב הבריאותי של ילדיהם החשופים לתקשורת Wi-Fi, במסגרתם מתבצעות חקירות אפידמיולוגיות בבתי ספר יסודיים, ניתנות המלצות על איסוף מידע רפואי רלוונטי ונקבעים מנגנוני העברת נתונים ממוסדות החינוך למשרד הבריאות.
#בספטמבר 2010 הוקמה מערכת אוטומטית לשם ביצוע ניטור רציף על פעילות האנטנות במטרה לפקח על רמות קרינה סלולרית. דו"ח ראשון של נתוני מערכת הניטור פורסם בשנת 2012.
 
#נעשו מדידות של קרינה בלתי מייננת ב- 25 בתי ספר בפריסה ארצית אשר נבחרו על ידי משרד החינוך. לא נמצאו חריגות ממקורות קרינה חיצוניים. בנוסף, נעשו מדידות של מתקנים הממוקמים בתוך בתי ספר. מקורות קרינה פנימיים הם: רשת חלוקת החשמל (לוח חשמל, ארונות חשמל, קווי חלוקה), תאורה פלורסנטית, רשת אינטרנט אלחוטית (נתבים ומספר גדול של מחשבים ניידים) ומנועים חשמליים. בבדיקות אלו נמצאו חריגות. על בסיס הממצאים הומלץ להרחיק ב-1.5 מי את התלמידים השוהים בכיתות מלוחות וארונות חשמל וכן לצמצם את השימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות בבתי ספר ולהעדיף תקשורת קווית.
 
 
 
==תפקידה של המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית - השתתפות בוועדה מקצועית בן-משרדית==
 
 
 
*ועדה בין משרדית במטרה לקדם הקמת מרכז ידע - "תנודע" - בנושא של קרינה בלתי מייננת, ליווי והצעות תכנים בעלי חשיבות לציבור.
 
*ועדה מקצועית בנושא התמודדות עם קרינה ממקור FI -WI במוסדות חינוך.
 
*שיתופי פעולה עם משרד החינוך ועם המשרד להגנת הסביבה בטיפול בתלונות של הורים על מצב בריאותי של ילדים החשופים ^FI -WI : חקירה אפידמיולוגית במספר בתי ספר יסודיים, מתן המלצות על איסוף מידע רפואי רלוונטי, קביעת מנגנון העברת הנתונים ממסדות חינוך למשרד הבריאות.
 
 
 
==שאלות ותשובות==
 
 
 
*שאלה (1): מהם המכשירים הידועים כפולטים קרינה בלתי מייננת בסביבתנו?
 
*תשובה (1): מדובר על מגוון של מכשירים הנמצאים בשימוש רחב. ניתן למנות מכשירים ביתיים, כגון: נורות פלורוסנטיות, מיקרוגל, מכשירי טלפון נייחים אל חוטיים, מיטה מתכווננת על מנגנון חשמלי ועוד. כמו כן, מדובר על מכוניות היברידיות המשלבות מצבר היברידי ומנוע חשמלי.
 
 
 
*שאלה (2): איך נקבעו התקנים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ?
 
*תשובה (2): חסר מידע מחקרי מבוסס עלי ההשפעות הבריאותיות באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות רגישות בפרט (ילדים, נשים בהיריון). ישנן המלצות לערכים של תקנים ספציפיים, המבוססים על עיקרון הזהירות המונעת - מניעת התופעות הבריאותיות הבלתי רצויות כאשר אין מידע מלא חד-משמעי לגבי פוטנציאל החשיפה.
 
  
 
==חברי המערכת==
 
==חברי המערכת==

גרסה מ־21:59, 29 במרץ 2015

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



קרינה בלתי מייננת
Non-ionizing radiation
יוצר הערך ד"ר איזבלה קרקיס וחברי המערכת
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםקרינה


נהוג לחלק קרינה אלקטרומגנטית לקרינה מייננת ולקרינה בלתי מייננת. בני אדם חשופים לקרינה בלתי מייננת בכל יום ובכל מקום ממקורות שונים - קרינת האור הנראה, קרינה שמקורה בלייזרים, קרינת תת-אדום, חלק מהקרינה בתחום העל-סגול, וקרינה בתחום תדרי הרדיו (RF) שמקורה במתקני התקשורת האלחוטית: טלפונים ניידים, רשתות סלולריות ומתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו. קרינה שמקורה במתקני חשמל שייכת לתחום התדרים הנמוכים באופן קיצוני (ELF ,‏Extremely Low Frequency). בין המכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת ניתן למנות נורות פלואורסצנטיות, מכשירי מיקרוגל, טלפונים קוויים אלחוטיים ואף מכוניות היברידיות המשלבות מצברים היברידיים ומנועים חשמליים. קרינה בלתי מייננת היא קרינה פחות אנרגטית מקרינה מייננת, אך גם היא עלולה לגרום להשלכות בריאותיות שליליות על ידי חשיפה למקורות שונים, כגון מתקני חשמל, תקשורת רדיו ומכשירי טלפון אלחוטיים. בתחום גלי הרדיו, לדוגמה, מוכרת תופעת חימום הרקמות, כאשר השפעות שאינן תרמיות על בריאות האדם אינן מוכחות עד היום. באשר לשדה האלקטרומגנטי הנוצר סביב מתקני חשמל, אף שמדובר בקרינה בתדר יחסית נמוך, קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על סיכון יתר לפתח תחלואה ממארת מסוג מסוים, בעיקר בקרב ילדים. ב-2001 הגדיר הארגון הבין-לאומי לחקר הסרטן (IARC ,‏International Agency for Research on Cancer) מתקנים היוצרים שדה אלקטרומגנטי הגבוה מערך של 2 מילי-גאוס בתדר של רשת החשמל כגורם מסרטן אפשרי.

בישראל התנהל מחקר כחלק ממחקר עולמי (INTERPHONE) שהצביע על קשר מובהק בין שימוש בטלפון סלולרי מעל 10 שנים לבין התפתחות גידולים בבלוטות הרוק, בעיקר במשתמשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול, באלה ששיחותיהם היו ארוכות ומרובות וכאשר השיחות התרחשו באזורים שבהם קיימות אנטנות מעטות. כיום שותפה ישראל בשני מחקרים בינלאומיים נוספים, מחקר ה-MOBI-kids הבוחן קשר אפשרי בין שימוש בטכנולוגיות תקשורת הפולטות קרינה בלתי מייננת לבין התפתחות גידולי מוח בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, ומחקר ה-GERoNiMO, הבוחן בגישה כוללנית את השפעות הקרינה הבלתי מייננת על מספר תוצאים, לרבות הערכת סיכון והשפעה אפשרית על הבריאות.

חוקים ונהלים בישראל

בינואר 2007 נכנס לתוקף חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו - 2006 במטרה להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. ב-2009 אושרו התקנות המלוות את החוק. החוק מסדיר את הפיקוח על חשיפה לקרינה בלתי מייננת ממקורות מלאכותיים. התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת לעוסקים בתחום. כמו כן, התקנות מחייבות מדידה של רמות הקרינה הבלתי מייננת ופרסום המידע. מאחר שאין מידע מחקרי מבוסס רב על ההשפעות הבריאותיות של קרינה בלתי מייננת באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות רגישות בפרט (ילדים, נשים בהיריון), ההמלצות הקיימות בנוגע לערכי החשיפה התקניים מבוססות על עיקרון הזהירות המונעת - מניעת התופעות הבריאותיות הבלתי רצויות כאשר אין מידע מלא וחד-משמעי לגבי פוטנציאל החשיפה.

קרינת רדיו

על פי דרישות החוק, פרסם המשרד להגנת הסביבה טבלאות המגדירות את רמות החשיפה המירביות המותרות לקרינה בתדרי רדיו. בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי, מוגדרות רמות חשיפה מירביות מותרות לפי סף החשיפה הבריאותי לקרינה בלתי מייננת (ערך שמתחתיו לא ידוע על השפעה בריאותית שלילית שמקורה באפקטים תרמיים). הסף הבריאותי מתייחס לחשיפה קצרת מועד בלבד, בעוד הסף הסביבתי מתייחס לחשיפה רצופה וממושכת. לפיכך, באזורים כמו גנים ציבוריים, גגות וחצרות, כאשר החשיפה אינה רצופה, לא ניתן אישור להתקנת מתקנים החושפים את האוכלוסייה לקרינה בלתי מייננת ברמה העולה על 30% מערך הסף הבריאותי. באזור עם שהיה רצופה וממושכת, כמו מוסדות חינוך, מגורים ובתי חולים, החשיפה המרבית המותרת הינה 10% בלבד מערך הסף הבריאותי.

שדות אלקטרומגנטיים

נכון להיום, אין במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת תקנות הקובעות סף לעוצמת השדה האלקטרומגנטי המושרה על ידי קווי חשמל ומכשירי חשמל. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים על תכנון של מתקני חשמל לפי סף חשיפה של 2 מיליגאוס בממוצע על פני שנה, או כזה של 4 מיליגאוס בממוצע - ביום בו החשיפה היא הגבוהה ביותר. בשלב זה מתבצע טיפול במתקני חשמל קיימים, כאשר בראש סדר העדיפויות עומדים מתקנים הגורמים לחשיפה ממוצעת למעל 4 מיליגאוס ביום. בנוסף, נקבעו מגבלות בנייה, לפיהן שדה אלקטרומגנטי לא יעלה על 4 מיליגאוס כתוצאה מהפעלת רשת חשמל, ומרחקים מינימליים בין מתקני חשמל לבניינים, כמו בנייני מגורים, מוסדות חינוך, בתי חולים ועוד. מידע נוסף ופירוט בנושא ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה.

שימוש ציבורי וביתי במכשירי חשמל ואלקטרוניקה מוסדר גם הוא במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת. בשנים האחרונות הועלו שאלות לגבי אפשרות של פגיעה בריאותית כתוצאה מחשיפה לשדה חשמלי ומגנטי בתחום רשת החשמל, שעושה שימוש בתדר של 50 הרץ. המשרד להגנת הסביבה מפרסם טבלאות מפורטות גם בנוגע לרמות החשיפה ממכשירי חשמל ביתיים.

תקשורת סלולרית

להפעלת תקשורת סלולרית יש צורך באתר שידור בצד אחד ובמכשיר טלפון סלולרי בצד השני. סוגים של מוקדי שידור מוגדרים על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 ועל פי תמ"א 36: מתקני שידור קטנים וזעירים התשס"ב - 2002. בחירת מיקום אתר השידור היא באחריות חברות התקשורת הסלולרית, בכפוף לאישור ולפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. ככל שאנטנה גבוהה יותר ועוצמת השידור שלה גדולה יותר, כך היא מכסה איזור גיאוגרפי נרחב יותר. בישראל, השידורים הסלולריים מוגבלים בתחום הקרינה הבלתי מייננת: 700-2500 מגה-הרץ. בספטמבר 2010 הוקמה מערכת אוטומטית המבצעת ניטור רציף על פעילות האנטנות במטרה לפקח על רמות הקרינה הסלולרית. דו"ח ראשון של נתוני מערכת הניטור פורסם בשנת 2012. בנוסף, במטרה להנגיש מידע לציבור אודות משדרי הסלולר, הוקם אתר אינטראקטיבי המראה מיקום של אנטנה קיימת או של אנטנה בהקמה.

בהתייחס למכשירי הטלפון הניידים, היצרנים מחויבים לבצע מדידות של רמות שיעור ספיגה סגולית (SAR ,‏Specific Absorption Rate) בתנאים מחמירים ובהתאם להנחיות ולתקני ייצור בינלאומיים (אמריקניים ואירופאיים). מדד ה-SAR מתאר את כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה של חומר ביולוגי בתנאים מחמירים (בהספק שידור מירבי). על פי ההנחיות המכשירים אינם אמורים לגרום לעלייה מקומית של יותר ממעלת צלזיוס אחת בחום הגוף.

ב-2006 החליטה ועדת השרים להקים מרכז ידע לאומי בנושא השפעת הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור. כדי לקדם את החלטת הממשלה, הוקמה ועדת היגוי מדעית עם נציגי משרד הביטחון, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד התשתיות הלאומיות. הקמת המרכז התבצעה בתהליך דו-שלבי: בשלב הראשון הופעלה יחידת מידע המספקת מענה לפניות הציבור, כולל ייעוץ למשרדי הממשלה, בנושאים שונים הנוגעים לקרינה; ובשלב מאוחר יותר הוקמה יחידה לביצוע מחקרים בסיסיים, מחקרים אפידמיולוגיים והערכת סיכונים. המרכז הוקם בינואר 2013 תחת השם "תנודע" בראשות פרופסור סיגל סדצקי. מרכז "תנודע" מפרסם מידע שוטף ומתייחס לפניות הציבור באתר האינטרנט שעלה לרשת במאי 2014.

חוק הקרינה הבלתי מייננת אינו מגדיר סמכויות למשרד הבריאות. יחד עם זאת, משרד הבריאות מפרסם המלצות לציבור לגבי צמצום חשיפה ושימוש מושכל בטכנולוגיה סלולרית, כגון:

  • יש לשקול חלופות כדוגמת שימוש בטלפון קווי
  • להשתמש ברמקול בזמן שימוש בטלפון אלחוטי
  • לא להתקין טלפון אלחוטי בחדר השינה, בחדר העבודה או בחדר הילדים
  • אין להביא את הטלפון הסלולרי במרחק הקטן מ-30 סנטימטר מציוד רפואי (על פי חוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות משנת 2002)
  • באזורים עם מיעוט אנטנות, כאשר הקליטה חלשה, רמת החשיפה לקרינה מהמכשיר היא גבוהה יותר ומומלץ להמעיט בשיחות טלפון
  • במהלך נהיגה יש להשתמש בדיבורית לצורך השיחה ואין לשלוח מסרונים (תקנת תעבורה מס' 28ב)
  • מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולהשתמש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול, ולא להשתמש בדיבורית בטכנולוגיית בלוטות' (Bluetooth)
  • לא מומלץ להשתמש בטלפונים סלולריים במקומות סגורים (כגון מעליות, אוטובוסים ורכבות) בעקבות הגברת הקרינה במקומות אלה

חשיפת ילדים במוסדות חינוך לקרינה בלתי מייננת

כאמור, ילדים הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד להשפעותיה של קרינה בכלל ושל קרינה בלתי מייננת בפרט. מדידות של קרינה בלתי מייננת נעשו ב-25 בתי ספר בפריסה ארצית אשר נבחרו על ידי משרד החינוך. לא נמצאו חריגות ברמות הקרינה הנפלטת ממקורות חיצוניים. בנוסף, נעשו מדידות של מתקנים הממוקמים בתוך בתי הספר. מקורות הקרינה הפנימיים כוללים את רשת חלוקת החשמל (לוח חשמל, ארונות חשמל, קווי חלוקה), התאורה הפלואורסצנטית, רשת האינטרנט האלחוטית (נתבים ומחשבים ניידים) ומנועים חשמליים. במדידות של מכשירים אלו נמצאו חריגות. על בסיס הממצאים הומלץ להרחיק את התלמידים השוהים בכיתות ב-1.5 מטר מלוחות ומארונות חשמל וכן לצמצם את השימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות בבתי ספר לטובת תקשורת קווית. פעילות נוספת בתחום של המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות הייתה הקמת ועדה מקצועית בנושא ההתמודדות עם קרינה ממקור Wi-Fi במוסדות חינוך. בנוסף, מתקיימים שיתופי פעולה עם משרד החינוך ועם המשרד להגנת הסביבה בטיפול בתלונות של הורים על המצב הבריאותי של ילדיהם החשופים לתקשורת Wi-Fi, במסגרתם מתבצעות חקירות אפידמיולוגיות בבתי ספר יסודיים, ניתנות המלצות על איסוף מידע רפואי רלוונטי ונקבעים מנגנוני העברת נתונים ממוסדות החינוך למשרד הבריאות.

חברי המערכת

  • דר' אמיליה אניס
  • דר' דניאל גולדמן
  • דר' לריסה מוירמן
  • דר' רועי סינגר
  • דר' פאול סלייטר
  • דר' ערן קופל
  • דר' איזבלה קרקיס
  • דר' דניאל שם טוב
  • גב' בלה אלרן
  • דר' רענן רז
  • דר' סילביה פסח- אלחיי
  • גב' יעל גלזר
  • מר רוסלן גוסינוב



פורסם ב"אפידע" דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, גיליון מספר 8 - אוקטובר 2014