כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק טיפולים אלטרנטיביים באפילפסיה - Alternative treatments for epilepsy
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| טיפולים אלטרנטיביים באפליפסיה | ||
|---|---|---|
| Alternative treatments for epilepsy | ||
| יוצר הערך | ||
גירוי העצב הוגאלי
העצב הוגאלי הוא אחד העצבים החשובים בהעברת מסרים אל מערכת העצבים המרכזית וממנה. התפקידים העיקריים של עצב זה קשורים בפיקוח וניטור מערכת העצבים האוטונומית, (קצב לב, פעילות קיבה ומע' העיכול).
בשנים האחרונות נחקר עצב זה בשל אזורי הסיומת שלו במוח, הממוקמים באזור שנחשב כמעורב ביצירת פרכוסים.
הוצע כי גירוי ממושך של העצב הוגאלי יכול לגרום להפסקת פרכוסים. טיפול פולשני זה הוצע לחולים הסובלים מאפילפסיה העמידה לטיפול תרופתי - וזאת כצעד אחרון לפני ביצוע התערבות ניתוחית (או במקרה ולא ניתן לבצע טיפול ניתוחי).
החדרת הסטימולטור
בניתוח שיחסית אינו מסובך מוחדר לאזור הסב קלאויאני קוצב הדומה מאוד לקוצב לב. שתי האלקטרודות מוחדרות בעזרת כבלים גמישים לאזור הצוואר. מקובל להחדיר את האלקטרודות לעצב הואגוס השמאלי.
קצב הגירוי המקובל הוא 30 שניות מידי חמש דקות, (הקצב ניתן לשינוי ע"י הרופא בעזרת מגנט מיוחד). חולים הסובלים מפרכוסים חלקיים, לפני הופעת הכללה משנית (אאורה) יכולים להפעיל באופן עצמאי את הסטימולטור באמצעות המגנט.
טיפול יכול להתבצע ע"י כל אדם המטפל בחולה וזאת באם נצפה פרכוס חלקי - במטרה למנוע התפרצות כללית משנית.
כל מגע של המגנט במחולל גורמת לירייה של זרם חשמלי היוצרת פוטנציאל פעולה בעצב הואגוס.
אורך החיים של הסוללה במכשיר זה נע בין 3 עד 6 שנים. החלפת הסוללה נעשית בהרדמה מקומית.
למי מתאים מכשיר זה
המכשיר מתאים לחולים הסובלים מאפילפסיה העמידה לטיפול תרופתי וסובלים מאחת מצורות הפרכוסים המפורטים:
- פרכוסים חלקיים מורכבים
- פרכוסים טוניים קלוניים
- פרכוסים הנובעים מפגיעה מבנית במוח
- פרכוסים בשל רגישות לאור
המכשיר אינו מתאים לחולים הסובלים:
תוצאות מניסויים שבוצעו עד עתה
כאשר מסכמים את העבודות שבוצעו עד עתה, עולה כי בגירוי ממושך של העצב הוגאלי בקצב של 30 שניות מידי 5 דקות מושגת ברוב החולים הורדה של כ 27% בתדירות הפרכוסים.
ב30% מכלל החולים הטיפול היה מוצלח במיוחד והושגה הפחתה בתדירות מעל 50%.
המחולל הוחדר בילדים ובמבוגרים. לא נצפתה שונות ניכרת בין קבוצות גיל שונות לגבי יעילות הטיפול.
רוב החולים עדיין נזקקים לטיפול התרופתי האנטיאפילפטי שהוחל לפני החדרת המחולל.
במיעוט החולים ניתן להוריד את מינון התרופות מספר חודשים לאחר החדרת המחולל.
תופעות לוואי
- צרידות ושינויים בקול - דווח ע"י רוב החולים . תחושות צוואריות אלו מופיעות בזמן פעילות המכשיר. תופעת לוואי זאת נסבלת ולרוב חולפת תוך מספר שבועות.
- חולה אחד נפטר מאוטם בלבו כאשר הוכח מעל לכל ספק כי גירוי עצב הואגוס היה גורם המוות.
דיאטה קטוגנית
הדיאטה הקטוגנית היא משטר אכילה קפדני הכולל כמות גדולה של שומנים וכמות מועטה של חלבונים וסוכרים.
הדיאטה משמשת כטיפול אלטרנטיבי לאפילפסיה שאינה מגיבה לטיפולים תרופתיים.
דיאטה זאת מחושבת בצורה מדויקת מאוד וניתנת באופן אינדיבידואלי לכל חולה.
מטרת הטיפול לחקות מצב רעב. נמצא, כי הרעבת המוח לסוכרים וחלבונים ומתן כמות גדולה של שומנים גורמת להפחתת הפרכוסים.
לא ברור עד היום מהו המנגנון המדויק להפסקת הפרכוסים. בשנים האחרונות הוקמו גופי תמיכה המסוגלים ליצר את מרכיבי הדיאטה בצורה זמינה ולתמוך במשפחות החולים עם הדרכה מתאימה.
המשאבים והתמיכה גרמו להתעניינות מחודשת בדיאטה ברחבי העולם, ולשימוש הולך וגובר בטיפול.
אתרים רבים באינטרנט מציעים כיום למכירה מרכיבי דיאטה ותפריטים מפורטים כולל הדרכה להורים.
היסטוריה
אזכורים מוקדמים להרעבה כטיפול בפרכוסים מוזכרים כבר בתנ"ך. שימוש נרחב בהרעבה לטיפול בפרכוסים בוצע בימי הביניים עם הצלחות משתנות.
GUELPA ו-MARIE (1911)החלו בטיפול מבוקר בהרעבה כחלק מטיפול באפילפסיה.
CONKLIN דווח (1921) כי מספר רב של חולים אפילפטיים שטופלו במרפאתו בהרעבה היו חופשיים מפרכוסים מספר שנים לאחר הטיפול. בממצאיו בולט הקשר בין גיל הילד והצלחת הטיפול. אין ספק שטיפולו בילדים הסובלים מאפילפסיות בניגניות של גיל הנעורים והילדות הניב תוצאות טובות יותר מאשר באפילפסיה של הגיל המבוגר.
סכומי כסף גדולים שנתרמו על ידי הורי הילדים המטופלים עזרו לביצוע מחקר מבוקר ראשון בדיאטת הרעבה. המחקר בוצע באוניברסיטת ג'ון הופקינס עם הצלחה יחסית נמוכה - רק ל 17% מכלל הילדים הייתה הפחתה משמעותית במספר הפרכוסים. היות ובשנים אלו הוצגו הן הPhenobarbital והן Bromide, המחקר נקטע.
למרות העצירה במחקרים קליניים לא חלה עצירה במחקרים הביוכימיים שהוכיחו כי הרעבה לסוכרים וחלבונים ודיאטה עשירת שומנים גורמת לקטוזיס האחראי ישירות על עצירת הפרכוסים.
הדיאטה הראשונה המבוססת על עודף שומנים וחוסר ניכר בחלבונים וסוכרים, נוסתה בהצלחה ניכרת ב 1924 במאיו קליניק. דיאטה זאת כללה 1 גרם חלבון לק"ג ליום, 15 גרם סוכרים ליום ויתר הקלוריות הופקו משומנים.
פרוטוקול דומה הוצע בשנת 1927 בהרווארד. בשני המרכזים הרפואיים הושגו תוצאות מרשימות, הפחתה של יותר מ 50% מהפרכוסים ברוב החולים. כ 40% מכלל החולים היו חופשיים מפרכוסים כשנתיים וחצי מגמר הטיפול.
מאמצע שנות השלושים, מהחדרת התרופות האנטי-אפילפטיות החדישות יותר, הופסק כמעט לחלוטין הטיפול בדיאטה קטוגנית.
פרוטוקול טיפולי (פרוטוקול הופקינס)
הפרוטוקול מוגבל לילדים בגילאים 1-8 שנים הסובלים מ 10 פרכוסים ויותר לשבוע, אשר קבלו יותר משתי תרופות אנטיאפילפטיות ללא הטבה במצבם.
- יום 0 - שעת האפס מוגדרת בין 1-2 ימים לפני התחלת הדיאטה. בימים אלו המשפחה עוברת סדנת הכשרה לטיפול והתמודדות עם הדיאטה. מתחילים להוריד את כמויות הסוכרים ועמילנים למינימום אפשרי. הורדה זו מאפשרת לילד לקלוט את מהות הדיאטה ותאפשר את דילדול מאגרי הגליקוגן.
- יום 1 - אשפוז במחלקה נוירולוגית. הילד מגיע בצום מלא שהוחל בארוחת הערב בערב לפני האשפוז. כמות הנוזלים מוגבלת בין 60-75 מ"ל \ ק"ג. יש לעודד את רוב הילדים לשתות, בשל פעילות היפותלמית ניכרת שנגרמת מקטוזיס. רמות הגלוקז בדם נמדדות כל 6 שעות (או כל שעתיים באים נצפתה ירידת הרמה מתחת ל 40 מ"ג %). במידה ומופיעים סימפטומים חמורים של היפוגליקמיה ונמדדת רמת גלוקוז של 25 מ"ג% או פחות - יש לתת לילד לשתות 30 מ"ל מיץ תפוזים ולעקוב אחר רמת הגלוקוז בדם.
- יום 2 - יום זה מאופיין בחולשה ואפתיות - מאגרי הגליקוגן נגמרים והילד מתחיל לנצל לאנרגיה קטונים המתחילים לעלות בדם. יש מקום להפסיק את אחת התרופות האנטיאפילפטיות בשל החולשה והעייפות, ולהשאיר את התרופה שאינה מכילה סוכרים. בארוחת הערב מקבל הילד מילקשייק בכמות של שליש מכמות הקלוריות המחושבת. בשלב זה הגיע הילד לקטוזיס מלא - למעלה מ 160% מילימול בשתן. השלב קשה הרבה יותר להורים מאשר לילדים. ההורים אחוזי פליאה מהעובדה שהילד מחזיק מעמד בצום יותר מ 48 שעות (יש מקום להסביר להורים כי קטוזיס מדכא תאבון בצורה ניכרת). המילקשייק, העשיר בשומנים, גורם לבחילה ניכרת וניתן לתת כמויות קטנות של מיץ תפוזים להפסקת הבחילה.
- יום 3 - ביום זה הילד מקבל שתי מנות של מזון המהוות שליש מכמות הקלורית המחושבת לאותו יום - המנות ניתנות בבוקר וצהרים. עדיין קיימת חולשה ניכרת המשתפרת מיום ליום.
- יום 4 - שתי המנות הראשונות כמו ביום הקודם. ארוחת הערב היא הארוחה המלאה הראשונה. במידה וחלים סיבוכים הם חלים ביום זה הכוללים: אצידוזיס קשה או קטוזיס קשה. הטיפול הוא ע"י עירוי נוזלים תוך ורידי של סיליין.
- יום 5 - הילד מקבל מנה מלאה של דיאטה קטוגנית בבוקר ומשוחרר לביתו.
יש לציין כי במהלך כל האשפוז הורי הילד ממשיכים בסדנה שהחלו בה בימים שקדמו לאשפוז. מעורבות ההורים והכלים שניתנים בידיהם חיוניים להצלחת הטיפול. כל הילדים חייבים לקבל במשך כל הטיפול ויטמינים מסיסי שומן, נטולי סוכרים ותוספת של סידן.
תוצאות הטיפול
הנתונים התקבלו מסקר גדול שהקיף שמונה מרכזים רפואיים גדולים בארה"ב והוצג בשנת 1996.
מהתוצאות עולה כי כ 40% מהחולים הפסיקו את הטיפול תוך מספר חודשים.
כמחצית מהחולים שהפסיקו טיפול דווחו על חוסר תגובה לטיפול ומחציתם הפסיקו בגלל אי סבילות למצב הקטוגני.
כ 60% מכלל הילדים שנשארו מטופלים דווחו על הפחתה של לפחות 50% מכמות הפרכוסים. כ 40% מכלל הילדים שהמשיכו טיפול יותר משנה היו חופשיים לחלוטין מפרכוסים. 65% מהילדים נזקקו למינונים נמוכים יותר של תרופות אנטיאפילפטיות.
ההצלחה הגדולה ביותר הושגה בחולים מתחת לגיל 3 שנים. 90% מקבוצת גיל זו דווחו על ירידה בתדירות הפרכוסים הגדולה מ 50%.
לא נמצא הבדל משמעותי בין סוגי הפרכוסים והשפעת הטיפול.
כיצד פועלת הדיאטה - מנגנונים משוערים
גם כיום, כשבעים שנה לאחר התחלת הטיפול לא ברור מדוע וכיצד הוא עובד.
ההשערות כוללות מספר מנגנונים:
- אצידוזיס - ההרעבה גורמת להצטברות חומצות בפלסמה כגון הידרוקסיבוטיראט ואצטואצטאט. כמו כן נפסקים תהליכי הגלוקונאוגנזיס לטובת קטוזיס.
תהליך זה נשמר ע"י דיאטה עשירת שומנים ודלת סוכרים וחלבונים. בתהליך קטואצידוזיס רמת יוני המימן החופשי בפלסמה עולה ורמת הביקרבונאט יורדת. המנגנון המוצע כגורם להפסקת הפרכוסים הוא אצידוזיס מטבולית קשה, המשפיעה על תאי המוח השפעה משנית, כגורם המייצב את ממברנת התא.
- מאזן נוזלים ודהידרציה - הוצע כי הרעבה ניכרת גורמת לדהידרציה ניכרת ברקמות הגורמת לשינוי ברמות נתרן ואשלגן בתאים. השינוי ברמות האלקטרוליטים מוערך כגורם משני בהפסקת הפרכוסים.
- מאזן שומנים - הוצע כי הרמה הגבוהה של שומנים בדם (רמת כולסטרול טריגליצרידים פוספוליפידים וחומצות שומן חופשיות) גורמת במנגנון לא ברור להפסקת הפרכוסים. נמצא מתאם חיובי חזק בין רמת הליפידים בדם לעומת מספר הפרכוסים, ככל שרמת הליפידים עלתה בזמן הטיפול פחת מספר הפרכוסים.
- קטוזיס ומטבוליזם המוח - הדיאטה הקטוגנית מחקה מצב רעב אך ממשיכה לספק למוח חומרי גלם חדשים לניצול אנרגיה - גופי הקטו. הוכח בעכברים כי גופי הקטו המנוצלים במוח, כחומר בלעדי ליצור אנרגיה, מהווים גורם אנטיאפילפטי חזק. העכברים פתחו עמידות ניכרת בפני שוק חשמלי וחומרים כימיים הגורמים לפרכוסים. עכברים צעירים הגיבו טוב יותר מאשר עכברים מבוגרים. החדרת סוכרים לדיאטה הפסיקה מיידית עמידות זאת. קרוב לודאי שהפסקת הגלוקונאוגנזיס, בשל מיעוט הסוכרים, גורם למוח לפרק גופי קטו לאנרגיה זמינה. לגופים אלו כמות אנרגיה גדולה בהרבה מזו של גלוקוז. רמות ה ATP עולות במהירות והמוח מנצל הרבה יותר אנרגיה לשימוש עצמי. עליה זו גורמת ליציבות ניכרת של ממברנות התאים והפסקת הפעילות האקסיטטורית (הגורמת להתפרצויות אפילפטיות).
קרוב לודאי כי שילוב של כל המנגנונים שהוזכרו הם הסיבה לעצירת הפרכוסים.
תופעות לוואי של הטיפול
- רמות שומנים גבוהות מאוד בדם
- עצירות
- חוסר בויטמינים מסיסי מים
- אבני כליה
- עצירה בשגשוג וגדילה
- אצידוזיס קשה בזמן מחלה
ביופידבק
מדובר בטיפול התנהגותי המיועד לחולים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי אנטיאפילפטי.
הטיפול יעיל בחולים הסובלים מפרכוסים חלקיים, עם או בלי הכללה משנית כללית, המתחילים עם אאורה או אזהרה כלשהי בטרם הופעת הפרכוס.
ניתן ללמד חלק מהחולים מספר טכניקות ביופידבק העשויות לעזור להם בחסימת ההתקף לפני התפתחותו או לעצור הכללה משנית כללית.
הלימוד דורש זמן רב ומקצועיות רבה של המדריך. החולים זקוקים למידה רבה של ריכוז לשם ביצוע הטכניקה. בגלל מוכנות נפשית מסוימת הנדרשת לביצוע התרגילים כמעט ולא ניתן ללמד טכניקות אלו לפני גיל ארבע עשרה שנים.