האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול ביתר לחץ דם בעזרת עלי זית - Treatment of hypertension with olive leaves"

מתוך ויקירפואה

שורה 15: שורה 15:
  
  
השימוש בזית (Olea Europaea) למאכל ולטיפול רפואי מושרש בתרבויות הארץ והמזרח התיכון. בסיפור המבול בספר בראשית מבשרים עלי הזית הנישאים אל תיבת נוח בפי היונה כי קלו המים מעל הארץ. ההפרדה הסימבולית בין יסודות המים והאדמה, בין ציפה וכבידה, מתבטאת גם בתהליך ייצור שמן הזית שבמהלכו נפרד השמן מהמרכיב המימי. שמן הזית מזוהה עם מאור, חום וקדושה. עלי הזית, המעטרים את מנורת המקדש בסמלה של מדינת ישראל, מזוהים עם מסר של שלום ושגשוג וכמסגרת חיצונית המכילה את הליבה הפנימית.
+
השימוש בזית (Olea Europaea) למאכל ולטיפול רפואי מושרש בתרבויות הארץ והמזרח התיכון.  
  
עלי הזית מכילים פלבנואידים שונים ומרכיב בשם Oleuropein המקנה את הטעם מר. השימוש הרפואי בעלים מצוין בספרות הרפואית היוונית, במקורות היהודיים והערביים המסורתיים ובסקרים אתנו-בוטניים של מטפלים מסורתיים בישראל ובסביבתה. השימוש המקובל הוא בחליטה ובבישול קצר של עלים (ד"ר מינה פראן מציינת מירתח של 50 גר' עלים בתוך חצי ליטר מים על אש קטנה במשך 10 דקות ומיצוי נוסף במים החמים במשך 20 דקות).{{הערה|שם=הערה1|פראן מ. ספר רפואת הצמחים. יריד הספרים, ירושלים}} השימוש העממי-מסורתי בעלי הזית מקובל בתחום [[מחלות כלי דם ולב]] להורדת [[לחץ דם]] ובתחום הטיפול ב[[סוכרת]] ושיפור זרימת הדם אל הלב.
+
בסיפור המבול בספר בראשית מבשרים עלי הזית הנישאים אל תיבת נוח בפי היונה כי קלו המים מעל הארץ. ההפרדה הסימלית בין יסודות המים והאדמה, בין ציפה וכבידה, מתבטאת גם בתהליך ייצור שמן הזית שבמהלכו נפרד השמן מהמרכיב המימי. שמן הזית מזוהה עם מאור, חום וקדושה. עלי הזית, המעטרים את מנורת המקדש בסמלה של מדינת ישראל, מזוהים עם מסר של שלום ושגשוג וכמסגרת חיצונית המכילה את הליבה הפנימית.
  
==מחקרים==
+
עלי הזית מכילים [[פלבנואידים]] (Flavonoids) שונים ומרכיב בשם אולאורופין (Oleuropein) המקנה את הטעם מר. השימוש הרפואי בעלים מצוין בספרות הרפואית היוונית, במקורות היהודיים והערביים המסורתיים ובסקרים אתנו-בוטניים של מטפלים מסורתיים בישראל ובסביבתה.
  
עד לא מכבר לא היו בנמצא תימוכין מדעיים לפעילות קלינית של עלי הזית בתחום איזון לחץ דם, אך בשנת 2008 פרסמה קבוצת חוקרים שוויצרית וגרמנית מחקר חלוץ שבחן את יעילותו של תכשיר המופק מעלי זית המכונה EFLA943 (שם מסחרי Benolea). המחקר נערך במתכונת פתוחה (Open Study) וכלל 20 זוגות של תאומים מונוזיגוטיים עם [[יתר לחץ דם]] גבולי. אחד התאומים טופל בתכשיר עלי הזית במינון של 500 או 1,000 מ"ג למשך 8 שבועות ואילו אחיו שותף בייעוץ לגבי אורח חיים. נמצא כי בזוגות התאומים, לחץ דמם של האחים שטופלו בתכשיר היה נמוך יותר בהשוואה לאח בקבוצת הביקורת (הבדל של 6 ממ"כ במדד הסיסטולי בנוטלי 500 מ"ג Benolea לעומת קבוצת הביקורת; בנוטלי 1,000 מ"ג Benolea הפער בלחץ הדם הסיסטולי מול קבוצת הביקורת היה 13 ממ"כ). ההבדל הממוצע בלחצי הדם הדיאסטוליים בין האחים התאומים היה קטן או שווה ל-5 ממ"כ. בשתי קבוצות הטיפול פחתו גם ערכי [[LDL]] בהשוואה לאחים שלא קיבלו טיפול בתכשיר. על אף מגבלות ברורות של המחקר (גודל מדגם קטן, היעדר רנדומיזציה ואי שימוש באינבו בקרב קבוצת הביקורת), מדובר במחקר ראשון המעיד על הפוטנציאל שיש לעלי הזית בהפחתת לחץ הדם בבני אדם. מחקרים קודמים הצביעו על אפקט זה בבעלי חיים (באחד המחקרים בחנה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קהיר את השפעתו של תכשיר זהה על חולדות עם יתר לחץ דם).{{הערה|שם=הערה2|Khayyal MT, el-Ghazaly MA, Abdallah DM, et al. Blood pressure lowering effect of an olive leaf extract (Olea europaea) in L-NAME induced hypertension in rats. Arzneimittelforschung 2002;52(11):797-802.}} בעבודת מעבדה שפורסמה בשנת 2008 נמצא כי מיצוי של עלי זית שיושם על לבבות ארנבת גרם להפחתה בלחץ הסיסטולי בחדר השמאלי ובקצב הלב ולעלייה יחסית בזרימה הקורונרית. ניסויים בקרדיומיוציטים מרקמת חולדות הדגימו דיכוי ישיר והפיך של תעלות סידן מסוג L-Type.{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Scheffler A, Rauwald HW, Kampa B, et al. Olea europaea leaf extract exerts L-type Ca(2+) channel antagonistic effects. J Ethnopharmacol 2008;20:120(2):233-240}}
+
השימוש המקובל הוא בחליטה ובבישול קצר של עלים. אפשרות רקיחה, שתוארה על ידי ד"ר מינה פראן, היא מירתח של 50 גרם עלים בתוך חצי ליטר מים על אש קטנה במשך 10 דקות, ומיצוי נוסף במים החמים במשך 20 דקות{{הערה|שם=הערה1|פראן מ. ספר רפואת הצמחים. יריד הספרים, ירושלים}}. השימוש העממי-מסורתי בעלי הזית מקובל בתחום מחלות הלב וכלי הדם להורדת [[יתר לחץ דם|לחץ דם]], בתחום הטיפול ב[[סוכרת]] ובשיפור זרימת הדם אל הלב.
  
המחקר המודרני בשימושים רפואיים בעלי זית ברפואה המסורתית הוא רק בראשיתו. ייתכן שהפוטנציאל הטיפולי של עלי הזית אינו מוגבל דווקא ליתר לחץ דם והיפרליפידמיה אלא אף לטיפול בסוכרת. בשלב זה העדות מוגבלת למספר קטן של מחקרים בבעלי חיים.{{הערה|שם=הערה4|Gonzalez M, Zarzuelo A, Gamez MJ, et al. Hypoglycemic activity of olive leaf. Planta Med 1992;58(6):513-515}} (לדוגמה: מחקר מאוניברסיטת בגדד על מניעת [[היפוגליקמיה]] בארנבות ומתח חמצוני בארנבות במודל סוכרתי).{{הערה|שם=הערה5|al-Azzawie HF, Alhamdani MS. Hypoglycemic and antioxidant effect of oleuropein in alloxan-diabetic rabbits. Life Sci 2006;78(12):1371-1377}} ימים יגידו אם נשכיל גם אנו, בני הארץ הזו, לבחון את השימוש הרפואי רב השנים בעלי הזית במחקר קליני מבוקר בתחום הקרדיו-וסקולרי. ראוי כי מחקר כזה יתמקד לא רק בפעילותו הביולוגית של עלה הזית אלא גם בהקשר הרחב שבין המטופל הלא-מאוזן לסביבתו. שילוב של הליכה של המטופל אל עצי הזית הגדלים על צלע ההר, קטיף עצמי והכנת מירתח מהעלים יוכלו לשמש גם לאיזון הרוח ולמעורבות גדולה יותר של המטופל במעשה הטיפולי.
+
עד לא מכבר לא היו בנמצא תימוכין מדעיים לפעילות קלינית של עלי הזית בתחום איזון לחץ דם, אך בשנת 2008 פרסמה קבוצת חוקרים שוויצרית וגרמנית מחקר חלוץ שבחן את יעילותו של תכשיר המופק מעלי זית [[Benolea]] {{כ}}(EFLA 943).
 +
המחקר נערך במתכונת פתוחה (Open study) וכלל 20 זוגות של תאומים מונוזיגוטיים עם [[יתר לחץ דם]] גבולי. אחד התאומים טופל בתכשיר עלי הזית במינון של 500 או 1,000 מ"ג למשך 8 שבועות, ואילו אחיו קיבל ייעוץ לגבי אורח חיים.
 +
 
 +
נמצא כי בזוגות התאומים, לחץ הדם של האחים שטופלו בתכשיר היה נמוך יותר בהשוואה לאח בקבוצת הביקורת. נרשם הבדל של 6 ממ"כ במדד הסיסטולי בנוטלי 500 מ"ג Benolea לעומת קבוצת הביקורת; בנוטלי 1,000 מ"ג Benolea הפער בלחץ הדם הסיסטולי מול קבוצת הביקורת היה 13 ממ"כ. ההבדל הממוצע בלחצי הדם הדיאסטוליים בין האחים התאומים היה קטן או שווה ל-5 ממ"כ.
 +
 
 +
בשתי קבוצות הטיפול פחתו גם ערכי ה - [[LDL]]{{כ}} (Low density lipoprotein) בהשוואה לאחים שלא קיבלו טיפול בתכשיר. על אף מגבלות ברורות של המחקר, שכללו גודל מדגם קטן, היעדר אקראיות (רנדומיזציה) ואי שימוש באינבו (פלסבו) בקרב קבוצת הביקורת, מדובר במחקר ראשון המעיד על הפוטנציאל שיש לעלי הזית בהפחתת לחץ הדם בבני אדם.
 +
 
 +
מחקרים קודמים הצביעו על השפעה זו בבעלי חיים: באחד המחקרים בחנה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קהיר את השפעתו של תכשיר זהה על חולדות עם יתר לחץ דם{{הערה|שם=הערה2|Khayyal MT, el-Ghazaly MA, Abdallah DM, et al. Blood pressure lowering effect of an olive leaf extract (Olea europaea) in L-NAME induced hypertension in rats. Arzneimittelforschung 2002;52(11):797-802.}}.
 +
 
 +
בעבודת מעבדה שפורסמה בשנת 2008, נמצא כי מיצוי של עלי זית, שנוסה על לבבות ארנבת, גרם להפחתה בקצב הלב ובלחץ הסיסטולי בחדר השמאלי ולעלייה יחסית בזרימה בעורקים הכליליים. ניסויים בתאי שריר לב מרקמת חולדות הדגימו דיכוי ישיר והפיך של תעלות סידן מסוג L-Type{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Scheffler A, Rauwald HW, Kampa B, et al. Olea europaea leaf extract exerts L-type Ca(2+) channel antagonistic effects. J Ethnopharmacol 2008;20:120(2):233-240}}.
 +
 
 +
המחקר המודרני בשימושים רפואיים בעלי זית ברפואה המסורתית הוא רק בראשיתו. ייתכן שהפוטנציאל הטיפולי של עלי הזית אינו מוגבל דווקא ליתר לחץ דם ו[[היפרליפידמיה]], אלא מתאים גם לטיפול בסוכרת. בשלב זה העדות מוגבלת למספר קטן של מחקרים בבעלי חיים{{הערה|שם=הערה4|Gonzalez M, Zarzuelo A, Gamez MJ, et al. Hypoglycemic activity of olive leaf. Planta Med 1992;58(6):513-515}}, לדוגמה: מחקר מאוניברסיטת בגדד על מניעת [[תת סוכר בדם]] ועקה חמצונית בארנבות במודל סוכרתי{{הערה|שם=הערה5|al-Azzawie HF, Alhamdani MS. Hypoglycemic and antioxidant effect of oleuropein in alloxan-diabetic rabbits. Life Sci 2006;78(12):1371-1377}}.
 +
 
 +
השימוש הרפואי רב השנים בעלי הזית טרם נבדק במחקר קליני מבוקר בארץ. אפשר כי מחקר כזה יתמקד לא רק בפעילותו הביולוגית של עלה הזית, אלא גם בהקשר הרחב שבין המטופל הלא-מאוזן לסביבתו. שילוב של הליכה של המטופל אל עצי הזית הגדלים על צלע ההר, קטיף עצמי והכנת מירתח מהעלים יוכלו לשמש גם לאיזון הרוח ולמעורבות גדולה יותר של המטופל במעשה הטיפולי.
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==

גרסה מ־17:22, 14 באפריל 2012

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



טיפול ביתר לחץ דם בעזרת עלי זית
Treatment of hypertension with olive leaves
Olive-tree-leaf-0.jpg
עלי זית
יוצר הערך ד"ר ערן בן אריה וד"ר אלעד שיף
TopLogoR.jpg
 



השימוש בזית (Olea Europaea) למאכל ולטיפול רפואי מושרש בתרבויות הארץ והמזרח התיכון.

בסיפור המבול בספר בראשית מבשרים עלי הזית הנישאים אל תיבת נוח בפי היונה כי קלו המים מעל הארץ. ההפרדה הסימלית בין יסודות המים והאדמה, בין ציפה וכבידה, מתבטאת גם בתהליך ייצור שמן הזית שבמהלכו נפרד השמן מהמרכיב המימי. שמן הזית מזוהה עם מאור, חום וקדושה. עלי הזית, המעטרים את מנורת המקדש בסמלה של מדינת ישראל, מזוהים עם מסר של שלום ושגשוג וכמסגרת חיצונית המכילה את הליבה הפנימית.

עלי הזית מכילים פלבנואידים (Flavonoids) שונים ומרכיב בשם אולאורופין (Oleuropein) המקנה את הטעם מר. השימוש הרפואי בעלים מצוין בספרות הרפואית היוונית, במקורות היהודיים והערביים המסורתיים ובסקרים אתנו-בוטניים של מטפלים מסורתיים בישראל ובסביבתה.

השימוש המקובל הוא בחליטה ובבישול קצר של עלים. אפשרות רקיחה, שתוארה על ידי ד"ר מינה פראן, היא מירתח של 50 גרם עלים בתוך חצי ליטר מים על אש קטנה במשך 10 דקות, ומיצוי נוסף במים החמים במשך 20 דקות[1]. השימוש העממי-מסורתי בעלי הזית מקובל בתחום מחלות הלב וכלי הדם להורדת לחץ דם, בתחום הטיפול בסוכרת ובשיפור זרימת הדם אל הלב.

עד לא מכבר לא היו בנמצא תימוכין מדעיים לפעילות קלינית של עלי הזית בתחום איזון לחץ דם, אך בשנת 2008 פרסמה קבוצת חוקרים שוויצרית וגרמנית מחקר חלוץ שבחן את יעילותו של תכשיר המופק מעלי זית Benolea ‏(EFLA 943). המחקר נערך במתכונת פתוחה (Open study) וכלל 20 זוגות של תאומים מונוזיגוטיים עם יתר לחץ דם גבולי. אחד התאומים טופל בתכשיר עלי הזית במינון של 500 או 1,000 מ"ג למשך 8 שבועות, ואילו אחיו קיבל ייעוץ לגבי אורח חיים.

נמצא כי בזוגות התאומים, לחץ הדם של האחים שטופלו בתכשיר היה נמוך יותר בהשוואה לאח בקבוצת הביקורת. נרשם הבדל של 6 ממ"כ במדד הסיסטולי בנוטלי 500 מ"ג Benolea לעומת קבוצת הביקורת; בנוטלי 1,000 מ"ג Benolea הפער בלחץ הדם הסיסטולי מול קבוצת הביקורת היה 13 ממ"כ. ההבדל הממוצע בלחצי הדם הדיאסטוליים בין האחים התאומים היה קטן או שווה ל-5 ממ"כ.

בשתי קבוצות הטיפול פחתו גם ערכי ה - LDL‏ (Low density lipoprotein) בהשוואה לאחים שלא קיבלו טיפול בתכשיר. על אף מגבלות ברורות של המחקר, שכללו גודל מדגם קטן, היעדר אקראיות (רנדומיזציה) ואי שימוש באינבו (פלסבו) בקרב קבוצת הביקורת, מדובר במחקר ראשון המעיד על הפוטנציאל שיש לעלי הזית בהפחתת לחץ הדם בבני אדם.

מחקרים קודמים הצביעו על השפעה זו בבעלי חיים: באחד המחקרים בחנה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קהיר את השפעתו של תכשיר זהה על חולדות עם יתר לחץ דם[2].

בעבודת מעבדה שפורסמה בשנת 2008, נמצא כי מיצוי של עלי זית, שנוסה על לבבות ארנבת, גרם להפחתה בקצב הלב ובלחץ הסיסטולי בחדר השמאלי ולעלייה יחסית בזרימה בעורקים הכליליים. ניסויים בתאי שריר לב מרקמת חולדות הדגימו דיכוי ישיר והפיך של תעלות סידן מסוג L-Type‏[3].

המחקר המודרני בשימושים רפואיים בעלי זית ברפואה המסורתית הוא רק בראשיתו. ייתכן שהפוטנציאל הטיפולי של עלי הזית אינו מוגבל דווקא ליתר לחץ דם והיפרליפידמיה, אלא מתאים גם לטיפול בסוכרת. בשלב זה העדות מוגבלת למספר קטן של מחקרים בבעלי חיים[4], לדוגמה: מחקר מאוניברסיטת בגדד על מניעת תת סוכר בדם ועקה חמצונית בארנבות במודל סוכרתי[5].

השימוש הרפואי רב השנים בעלי הזית טרם נבדק במחקר קליני מבוקר בארץ. אפשר כי מחקר כזה יתמקד לא רק בפעילותו הביולוגית של עלה הזית, אלא גם בהקשר הרחב שבין המטופל הלא-מאוזן לסביבתו. שילוב של הליכה של המטופל אל עצי הזית הגדלים על צלע ההר, קטיף עצמי והכנת מירתח מהעלים יוכלו לשמש גם לאיזון הרוח ולמעורבות גדולה יותר של המטופל במעשה הטיפולי.

ביבליוגרפיה

  1. פראן מ. ספר רפואת הצמחים. יריד הספרים, ירושלים
  2. Khayyal MT, el-Ghazaly MA, Abdallah DM, et al. Blood pressure lowering effect of an olive leaf extract (Olea europaea) in L-NAME induced hypertension in rats. Arzneimittelforschung 2002;52(11):797-802.
  3. Scheffler A, Rauwald HW, Kampa B, et al. Olea europaea leaf extract exerts L-type Ca(2+) channel antagonistic effects. J Ethnopharmacol 2008;20:120(2):233-240
  4. Gonzalez M, Zarzuelo A, Gamez MJ, et al. Hypoglycemic activity of olive leaf. Planta Med 1992;58(6):513-515
  5. al-Azzawie HF, Alhamdani MS. Hypoglycemic and antioxidant effect of oleuropein in alloxan-diabetic rabbits. Life Sci 2006;78(12):1371-1377
  • Food Supplementation with an Olive (Olea Europaea L) Leaf Extract Reduces Blood Pressure in Borderline Hypertensive Monozygotic Twins

Perrinjaquet-Moccetti T, Busjahn A, Schmidlin C, et al. Phytother Res 2008;22(9):1239-1242

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ערן בן אריה, היחידה לרפואה משלימה ומסורתית, המחלקה לרפואת המשפחה, חיפה, יו"ר החברה הישראלית לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית הישראלית; ד"ר אלעד שיף, מחלקה פנימית ב, המרכז הרפואי בני ציון, חיפה, המחלקה לרפואה משלימה אינטגרטיבית, אתיקה ומשפט, המרכז הבין-לאומי לבריאות, אוניברסיטת חיפה


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2008, גיליון מס' 145, מדיקל מדיה