כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - גישה מרוכזת בפונה והזמן הקצר
טיפול קוגנטיבי התנהגותי לרופאי משפחה-הגישה המרוכזת בפונה והזמן הקצר
במאמרים הקודמים תחת הכותרת התחילית "טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרפואי משפחה", עלתה האפשרות להפעיל התערבויות מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) לקשיים רגשיים ותפקודיים, במסגרת סדרת מפגשים ברפואה הראשונית. יישום הגישה מחייב בין השאר התייחסות ואימון בשני נושאים מרכזיים: א. יכולת להפעיל את הגישה המרוכזת בפונה. ב. יכולת לנהל באופן יעיל את הזמן הקצר שיש למפגש הרפואי.
מבוא
מן החומר המחקרי והמעשי שפגשנו במאמרים הקודמים תחת הכותרת התחילית טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרפואי משפחה, עולה האפשרות המבטיחה להפעיל התערבויות מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) לקשיים רגשיים ותפקודיים, במסגרת סדרת מפגשים ברפואה הראשונית. אבל יישום הגישה במסגרת רפואה ראשונית מחייב בין השאר התייחסות ואימון בשני נושאים מרכזיים, עליהם נדון במאמר זה: א. יכולת להפעיל את הגישה המרוכזת בפונה. ב. יכולת לנהל באופן יעיל את הזמן הקצר שיש לרופא ולמטופל במרפאה.
במאמר הראשון בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - מבוא, ראינו את השפעת ה-CBT על מצבים רפואיים שונים. ראינו גם כיצד מחברים שונים שפיתחו מודלים לרפואה ביו-פסיכו- סוציאלית BPS)), משלבים בשנים האחרונות התערבויות מעולם ה-CBT.
במאמר השני בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא נפגש עם אדם ומשפחה,למדנו על שלושה גורמים שעלולים לסבך לנו את החיים, להשפיע לרעה על בריאותנו ועל אפשרות החלמה. ה-CBT מטפל בגורמים הללו במטרה לגייס אותם לטובת תהליכי החלמה ובריאות הגוף והנפש. הגורמים הם:
א. מחשבות שאינן מותאמות למציאות וניבויים קיצוניים המלווים בניבוי של חוסר אונים: "הרופא לא חייך אלי ואני בטוח שהוא חושב שאני חולה מאד." "בטוח שאני חולה ואי אפשר יהיה לעזור לי."
ב. הרגלי חיים הפוגעים בבריאותנו ובסביבה, כגון תזונה לא נכונה, חוסר בפעילות גופנית, עישון ועוד.
ג. קושי לווסת רגשות שעלול להביא אותנו או לפעול מתוך רגשות, או לפעול על מנת להימנע מרגשות. בדרכים הללו שאינן מתחשבות בעובדות המציאות אלא רק ברגשות, פעמים רבות ההתנהגות לא תשיג את מטרתה. "הטיפול עוזר לי רק קצת, ומעצבן אותי לקחת כל יום תרופות, אז החלטתי להפסיק את הטיפול." "אני חושש מאד מהבדיקה הזו, מה שיהיה יהיה, אני את הבדיקה הזו לא עושה."
במאמר השלישי בסידרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא, רפא עצמך, למדנו כיצד להימנע משחיקה. כפי שראינו, לרופא שחוק אין מספיק אנרגיה לווסת את רגשותיו והתנהגותו, ולהיות מגויס לטובת מכלול מרכיבי התלונה הרפואית: המצב הגופני, הרגשי, ההתנהגותי והסביבתי.
בחלק הראשון של המאמר נכיר את הגישה המכוונת למטופל כפי שמגדירה זאת "הסוכנות האמריקאית למחקר וטיפוח שרותי בריאות" The Agency for Healthcare The Agency for Healthcare Research and Quality's[1]. זוהי הגישה המומלצת לרופאי משפחה. הגישה מדגישה בניית שותפות בין הרופא למטופל ומשפחתו. שותפות זו מבוססת על יכולת המטופל להבין את מהלכי הטיפול. על פי הגישה ה-BPS וה-CBT. הבנת הבעיה הרפואית כוללת גם את המחשבות והאמונות, הרגשות, וההתנהגות של המטופל והסביבה אל הבעיה. הבנת המטופל את הבעיה מחייבת שפה ברורה למטופל. מושגי ה-CBT נגישים לקהל הרחב בהיותם פשוטים.
בחלק השני של המאמר, נלמד מספר מהלכים טיפוליים שנמצאו מועילים להתגבר על בעיית הזמן הקצר למפגש המוקצב לכל מטופל. Braddock & Snyder[2] מספרים שרופאים רבים מודאגים מהזמן הקצר שמוקצב לכל מטופל ואינו מאפשר להם להגיש רפואה המכוונת למטופל ומשפחתו. בחלק זה נלמד על הצעות שונות הקיימות, המאפשרות להתמודד עם בעיה זו לפחות באופן חלקי. בחלק זה נלמד גם כיצד שימוש בשפת ה-CBT מבהיר ומיעל מהלכים אלו.
בחלק השלישי יובאו המלצות לפיתוח עצמי במטרה לאפשר לרופא לפעול באמצעות הגישה המכוונת לפונה, ולנצל טוב יותר את הזמן הקצר המוקדש למפגש ברפואה ראשונית.
בבליוגרפיה
- ↑ The Agency for Healthcare Research and Quality's (AHRQ), Patient Centeredness. National Healthcare Disparities Report, 2010. 5
- ↑ Braddock C. H, Snyder L, The Doctor Will See You Shortly. The Ethical Significance of Time for the Patient-Physician Relationship. J. Gen Intern Med 2005:20(11) 1057-1062.