האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - מוטיבציה, כוח-רצון, נחישות, שותפות והרגלים בריאים

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־16:04, 13 באפריל 2017 מאת יששכר עשת (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "== מבוא == זהו כבר מאמר שישי בסדרת מאמרים שמטרתם הטמעת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) בעבו...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מבוא

זהו כבר מאמר שישי בסדרת מאמרים שמטרתם הטמעת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) בעבודת רופאי משפחה. המטופל והרופא יושבים בחדר הטיפול. הרופא קיבל את המידע הביו-פסיכו-סוציאלי (BPS) ומסר למטופל את הערכתו ה-BPS לגבי בעייתו וסיבלו. בשלב זה אמור הרופא להעריך, ולפי הצורך לחזק את המוטיבציה של המטופל להתמיד בתהליך הטיפולי שיציע הרופא. בנושא זה עוסק המאמר.
1. במאמר הראשון בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - מבוא, הכרנו את מגמת הכנסת התערבויות מעולם ה-CBT לעבודת רופא המשפחה.
2. במאמר השני בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא נפגש עם אדם ומשפחה, הכרנו את דרך ה-CBT להתחבר למטופל באמצעות המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלו וכן בהקשריו המערכתיים, בעיקר במשפחה.
3. במאמר השלישי בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא, רפא עצמך, למדנו כיצד להימנע משחיקה, כדי שתישאר לרופא כוחות נפש לטפל במכלול הקשיים של המטופל.
4. במאמר הרביעי בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - גישה מרוכזת בפונה והזמן הקצר, למדנו כיצד להפעיל את הטיפול המרוכז בפונה, ולנהל טיפול יעיל בזמן הקצר המוקצב לפונה, בסדרת מפגשים.
5. במאמר החמישי בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - דוקטור מה יש לי, הרופא כבר יושב עם המטופל. על סמך המידע המתקבל מהמטופל, למדנו כיצד לארגן את המידע הרפואי הביו-פסיכו-סוציאלי ולמסור אותו למטופל, כדי שיבין את מצבו ויהיה שותף מלא בתהליך טיפול. זוהי "ההתערבות הפסיכו-חינוכית" הלקוחה בין השאר גם מעולם ה-CBT.

מוטיבציה על פי Recklies[1] היא המוכנות של האדם, או במקרה שלנו המטופל והמשפחה, לטפל בקשיי המטופל תוך השקעת מאמץ לאורך זמן. רוב האנשים יחפשו דרכים להבריא. אבל רבים יתקשו להתמיד בתהליך הטיפולי, הכולל בנוסף להתערבות הרפואית, גם שינויים באורח החיים. מדובר במוכנות להתמיד בטיפול הרפואי, לבצע אימונים שונים, ואט אט לעבור לאורח חיים בריא הכולל שינויים בחשיבה, וויסות רגשות ורכישת הרגלים בריאים.

כישורי החיים המרכיבים את המוטיבציה אותם ירצה הרופא לחזק הם:

  • כוח-רצון מספיק כדי להתמיד בטיפול ה-BPS.
  • נחישות להתמודד עם נפילות וכישלונות בתהליך.
  • יכולת לנהל יחסי שותפות שיאפשרו לרופא ללוות את המטופל בתהליך השינוי.
  • יכולת התמדה של המטופל בדרך לבניית הרגלים חדשים.

כישורים אלו הם תנאים הכרחיים לבניית תהליך טיפולי שבו יפגין המטופל מוטיבציה לאורך זמן. תהליך הטיפול המקובל במקרים הללו הוא "הריאיון המוטיבציוני" שפותח על ידי מילר ורולניק[2] עליו נלמד בפירוט בהמשך המאמר.

בחלק הראשון של המאמר נכיר את ההגדרות המחקריות לכישורים שהובאו: כוח-רצון, נחישות, שותפות ובניית הרגלים בריאים.

בחלק השני של המאמר נכיר את תהליך "הריאיון המוטיבציוני" המהווה מסגרת לתהליך השינוי.

בחלק השלישי יובאו המלצות כיצד לחזק כוח-רצון, נחישות, שיתוף פעולה ובניית הרגלים בריאים. המלצות אלו טובות למטופל ולרופא כאחת.

בחלק הרביעי נראה באופן מעשי באמצעות דוגמא מחדר הטיפול, כיצד לבנות את תהליך הטיפול תוך כדי הפעלה וחיזוק כישורים אלו.

בבליוגרפיה והערות

  1. Recklies D, Motivation – Basic Concepts and Theories. themanager.org, http://www.themanager.org/2014/12/motivation-basic-concepts-and-theories/
  2. מילר ו. ר, רולניק ס, הגישה המוטיבציונית: הגברת מוטיבציה לשינוי. קריית ביאליק. אח, 2009