כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא, רפא עצמך"
| שורה 97: | שורה 97: | ||
'''אובדן הרצון להצליח בעבודה''': הרופא חווה חוסר הצלחה בעבודה, אפילו אם בפועל הוא נחשב כמספק רפואה טובה. הוא חווה חוסר ענין ומאבד אט אט את הסקרנות ואת ההתלהבות להתמודד עם מקרים מורכבים ומאתגרים. הוא מקשה לראות את המטופל שלפניו כמקרה מעניין. גם היכולת לראות בעבודה יעוד ומשמעות מתמעטת. | '''אובדן הרצון להצליח בעבודה''': הרופא חווה חוסר הצלחה בעבודה, אפילו אם בפועל הוא נחשב כמספק רפואה טובה. הוא חווה חוסר ענין ומאבד אט אט את הסקרנות ואת ההתלהבות להתמודד עם מקרים מורכבים ומאתגרים. הוא מקשה לראות את המטופל שלפניו כמקרה מעניין. גם היכולת לראות בעבודה יעוד ומשמעות מתמעטת. | ||
=== ג. טיפול בסימנים המוקדמים לשחיקה === | === ג. טיפול בסימנים המוקדמים לשחיקה === | ||
| − | טיפול באמונות נוקשות | + | '''טיפול באמונות נוקשות'''<br /> |
| − | + | חשוב לזהות ולהגמיש אמונות יסוד נוקשות המובנות במקצוע הרפואה כפי שהובאו אצל [http://www.aafp.org/fpm Nedrow, Steckler & Hardman]<ref>Nedrow a, Steckler N. A, Hardman J, Physician Resilience and Burnout: Can You Make the Switch? Fam Pract Manag 2013. 20(1):25-30</ref> . עולם הCBT- זיהה שאמונות יסוד מפעילות אותנו ומכוונות את דרכנו בעולם כפי שניתן למצוא למשל אצל גולדמן<ref>גולדמן ט. ב, אלכימיה רגשית. הוצאת מטר, 2008 </ref>. אמונות יסוד קיצוניות הן אמונות לא גמישות שמקשות על הסתגלות ודורשת מאתנו השקעת אנרגיה מיותרת. לכן חשוב לזהות ולהגמיש אמונות יסוד אלו:<br /> | |
| − | א. במקום מצוינות "אין לי את כל הזמן שבעולם, במסדרת זמני וכוחותיי המוגבלים עלי להתייחס ברצינות למקצוע ולהתעדכן בידע" | + | א. '''במקום מצוינות''' "אין לי את כל הזמן שבעולם, במסדרת זמני וכוחותיי המוגבלים עלי להתייחס ברצינות למקצוע ולהתעדכן בידע"<br /> |
| − | ב. במקום יחוס לעצמי כוחות ריפוי וחמלה מצוינים. "אני לא כל יכול, כוחות הגוף והנפש שלי מוגבלים" | + | ב. '''במקום יחוס לעצמי כוחות ריפוי וחמלה מצוינים'''. "אני לא כל יכול, כוחות הגוף והנפש שלי מוגבלים."<br /> |
| − | ג. במקום הקרבה עצמית: "אם אקריב את עצמי, לא אוכל לטווח ארוך לעזור למטופלים, עלי לווסת את כוחותיו, לזהות ולהכיר במגבלותיי." | + | ג. '''במקום הקרבה עצמית''': "אם אקריב את עצמי, לא אוכל לטווח ארוך לעזור למטופלים, עלי לווסת את כוחותיו, לזהות ולהכיר במגבלותיי."<br /> |
| − | ד. במקום אי מוכנות לסלוח לטעויות: " מי שלא עושה לא טועה. אין אפשרות לא לטעות יש רק אפשרות ללמוד מהן. תעודת הביטוח המרכזית האפשרית, מפני תביעות היא קשר טוב למטופלים." | + | ד. '''במקום אי מוכנות לסלוח לטעויות''': " מי שלא עושה לא טועה. אין אפשרות לא לטעות יש רק אפשרות ללמוד מהן. תעודת הביטוח המרכזית האפשרית, מפני תביעות היא קשר טוב למטופלים."<br /> |
| − | ה. במקום עבודה על מקרים קשים ללא שיתוף פעולה עם קולגות ומומחים: "אי אפשר לעשות הכול לבד, לבקש עזרה זה אחד הכוחות של אנשים שורדים ולא הוכחה לחולשה." | + | ה. '''במקום עבודה על מקרים קשים ללא שיתוף פעולה עם קולגות ומומחים''': "אי אפשר לעשות הכול לבד, לבקש עזרה זה אחד הכוחות של אנשים שורדים ולא הוכחה לחולשה."<br /> |
| − | ו. במקום ציפיות לא מציאותיות ולא מודעות: " עלי להגדיר לעצמי ציפיות מציאותיות על פי מגבלות המציאות והכוחות הקיימים במציאות." | + | ו. '''במקום ציפיות לא מציאותיות ולא מודעות''': " עלי להגדיר לעצמי ציפיות מציאותיות על פי מגבלות המציאות והכוחות הקיימים במציאות."<br /> |
| − | טיפול לסימני השחיקה המרכזיים | + | '''טיפול לסימני השחיקה המרכזיים'''<br /> |
| − | + | הגמשת האמונות הנוקשות מאפשרת לרופא להתמודד ביתר הצלחה עם סימני השחיקה המרכזיים:<br /> | |
| − | תשישות גופנית ורגשית: זיהוי חוסר אנרגיה ועייפות קבועה מחייב לשנות סדרי עדיפויות, להוריד שעות עבודה ולסרב לעוד הצעות מפתות. | + | '''תשישות גופנית ורגשית''': זיהוי חוסר אנרגיה ועייפות קבועה מחייב לשנות סדרי עדיפויות, להוריד שעות עבודה ולסרב לעוד הצעות מפתות. |
| − | א. על הרופא לבחון רשימת המטלות שמחולקת לשלושה חלקים. שליש חובה לעשות. שליש משהו אחר צריך לעשות ואני לא אעשה במקומו ושליש פשוט יעלם כי הוא נובע מרצון לשלמות ובעצם מיותר. | + | א. על הרופא לבחון רשימת המטלות שמחולקת לשלושה חלקים. שליש חובה לעשות. שליש משהו אחר צריך לעשות ואני לא אעשה במקומו ושליש פשוט יעלם כי הוא נובע מרצון לשלמות ובעצם מיותר.<br /> |
| − | ב. הרופא יאלץ לפנות לרופא אחר ולקבל חופשת מחלה רק כדי לנוח, להתפנק, להתענג, לאכול מסודר, לבצע פעילות גופנית. רופאים מתגאים בכך שאינם לוקחים חופשת מחלה. זוהי התנהגות לא אחראית. כל אחד מדי פעם מגלה סימנים של עייפות וחסר אנרגיה שהתרופה עבורם אינה עוד כוס קפה, אלא פשוט מנוחה | + | ב. הרופא יאלץ לפנות לרופא אחר ולקבל חופשת מחלה רק כדי לנוח, להתפנק, להתענג, לאכול מסודר, לבצע פעילות גופנית. רופאים מתגאים בכך שאינם לוקחים חופשת מחלה. זוהי התנהגות לא אחראית. כל אחד מדי פעם מגלה סימנים של עייפות וחסר אנרגיה שהתרופה עבורם אינה עוד כוס קפה, אלא פשוט מנוחה ל"מילוי מצברים".<br /> |
| − | ג. אחת לכמה זמן מקבל כל רופא הצעות מפתות לתפקידים ומשימות. במצב העייפות עליו לדחות החלטה לגביהן, שחס וחלילה לא יקרוס. | + | ג. אחת לכמה זמן מקבל כל רופא הצעות מפתות לתפקידים ומשימות. במצב העייפות עליו לדחות החלטה לגביהן, שחס וחלילה לא יקרוס.<br /> |
| − | ד. פיתוח גישה המאפשרת לרופא לראות עצמו כזכאי לחמלה כאדם בכלל וכדמות העוסקת בהצלת נפשות. היות שמדובר במקצוע תובעני, חובה על הרופא להפעיל תהליכי ריפוי עצמיים הכוללים את כל המהלכים הנחוצים בהתאם למצבו המאובחן. | + | ד. פיתוח גישה המאפשרת לרופא לראות עצמו כזכאי לחמלה כאדם בכלל וכדמות העוסקת בהצלת נפשות. היות שמדובר במקצוע תובעני, חובה על הרופא להפעיל תהליכי ריפוי עצמיים הכוללים את כל המהלכים הנחוצים בהתאם למצבו המאובחן.<br /> |
| − | דה-פרסונליזציה: זיהוי ניתוק התרחקות ממופלים וגישה צינית. אין טעם שהרופא יכפה על עצמו בכוח אמפטיה וקירבה. הניתוק וההתרחקות הם דרכו של הגוף לשמור על עצמו ממעורבות יתר וכך לאסוף כוחות לקראת המשך המעורבות בחיי המטופלים. | + | '''דה-פרסונליזציה:''' זיהוי ניתוק התרחקות ממופלים וגישה צינית. אין טעם שהרופא יכפה על עצמו בכוח אמפטיה וקירבה. הניתוק וההתרחקות הם דרכו של הגוף לשמור על עצמו ממעורבות יתר וכך לאסוף כוחות לקראת המשך המעורבות בחיי המטופלים. |
| − | א. אפשר לשמור על גישה עניינית ואחראית ולוותר לזמן מה על השקעה בקשר הרגשי. | + | א. אפשר לשמור על גישה עניינית ואחראית ולוותר לזמן מה על השקעה בקשר הרגשי.<br /> |
| − | ב. חשוב להימנע מציניות וחוסר סבלנות כלפי מטופלים, או מאחורי גבם. במקום מהלכים אלו אפשר לבטא בפני המטופל סימני שאלה ולהפנות למומחים כדי לקבל חוות דעת נוספת. בנוסף יוכל הרופא גם להכיר בעובדה שאולי זה המקרה שלא נוכל לעזור. מהלכים ישמרו על כוחותיו המוגבלים של הרופא וההפניה למומחים תקטין את הסיכוי לטעויות. | + | ב. חשוב להימנע מציניות וחוסר סבלנות כלפי מטופלים, או מאחורי גבם. במקום מהלכים אלו אפשר לבטא בפני המטופל סימני שאלה ולהפנות למומחים כדי לקבל חוות דעת נוספת. בנוסף יוכל הרופא גם להכיר בעובדה שאולי זה המקרה שלא נוכל לעזור. מהלכים ישמרו על כוחותיו המוגבלים של הרופא וההפניה למומחים תקטין את הסיכוי לטעויות.<br /> |
| − | אובדן הרצון להצליח בעבודה: חוסר ענין, ואובד משמעות בעבודה מחייב את הרופא לשים לב לעובדות המציאות המראות שגם במצבו הפחות טוב הוא עדיין מסייע לרוב המטופלים. יתכן שלא יוכל להתחבר רגשית לנתונים הללו, אבל מצב הרוח משתפר כאשר אני מתייחס לעובדת ולא להרגשות שלי. זהו אחד הכלים בתהליך של וויסות רגשות שבו עוסק ה-CBT רבות בשנים האחרונות כפי שמביא לנו מרצ'בסקי | + | '''אובדן הרצון להצליח בעבודה''': חוסר ענין, ואובד משמעות בעבודה מחייב את הרופא לשים לב לעובדות המציאות המראות שגם במצבו הפחות טוב הוא עדיין מסייע לרוב המטופלים. יתכן שלא יוכל להתחבר רגשית לנתונים הללו, אבל מצב הרוח משתפר כאשר אני מתייחס לעובדת ולא להרגשות שלי. זהו אחד הכלים בתהליך של וויסות רגשות שבו עוסק ה-CBT רבות בשנים האחרונות כפי שמביא לנו מרצ'בסקי<ref>מרצ'בסקי ס, רגשות מערכת הפעלה. הוצאת מכון היבטים. 2014</ref>.חיפוש משמעות בעבודה יוכל להתחיל אחרי מנוחה והתאוששות גופנית. שיחות נפש על ערך העבודה אמורים להתקיים לא לבד אלא אם עמיתים למקצוע, או בקבוצת תמיכה. |
| − | חיפוש משמעות בעבודה יוכל להתחיל אחרי מנוחה והתאוששות גופנית. שיחות נפש על ערך העבודה אמורים להתקיים לא לבד אלא אם עמיתים למקצוע, או בקבוצת תמיכה | ||
גרסה מ־13:05, 26 במרץ 2016
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא רפא את עצמך
זהו מאמר שלישי בסדרת מאמרים שמטרתה לסייע לרופא המשפחה לשלב התערבויות מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי(CBT)בסדרת מפגשים קצרים ברפואה ראשונית. מאמר זה יעסוק בשימוש בהתערבויות מעולם ה-CBT כדי לסייע לרופא להימנע משחיקה.
מבוא
מאמר זה יעסוק בשימוש בהתערבויות מעולם ה-CBT כדי לסייע לרופא המשפחה להימנע משחיקה.
המאמר הראשון עשת[1] עסק בהכרות עם עולם ה-CBT והקשר שלו לרפואת משפחה. הבסיס לאפשרות להוסיף התערבויות מעולם ה-CBT הוא הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית.
המאמר השני עשת [2] סקר את מרכיבי הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית ((BPS בשפת ה-CBT. שפת ה-CBT מאפשרת לרופא המשפחה להבין באופן עמוק וחומל את סבל המטופל ומשפחתו, לגלות את דרך הטיפול הייחודית להם, ולהסביר את עצמו בשפה השווה לכל נפש.
הגישה ה-BPS מחייבת את רופא המשפחה, בנוסף למשאבי הידע והמיומנות הרפואית, גם משאבים נפשיים וכישורים חברתיים. לדברי [3]Shanafelt שימוש בלתי מבוקר במשאבי הרופא, עלול להביא אחד מכל שלושה רופאים למצבי שחיקה נפשית הפוגעת באיכות הקשר בין הרופא למטופל ביכולת האמפטית ואפילו מגדילה את שכיחות הטעויות הרפואיות.
במאמר זה נכיר מה יש ל-CBT להציע לרופא המשפחה על מנת להפעיל את המשאבים הנפשיים והכישורים החברתיים, ולהימנע עד כמה שניתן להגיע למצב שחיקה נפשית. חשוב לציין כי CBT נמצא ב"גל השלישי" שלו, וכולל גם תרגולי "קשיבות" (Mindfulness) Herbert & Forman[4].
החלק הראשון של המאמר סוקר את הספרות העוסקת בשחיקת הרופא. החלק השני עוסק בהתמודדות עם השחיקה באמצעות פיתוח "כושר התאוששות" (Resilience). החלק השלישי עוסק במרכיב נוסף של התמודדות עם שחיקה הוא שמירה על "איכות חיים" (Well Being) החלק הרביעי של המאמר יעסוק בהשפעות המיטיבות של טיפוח "כושר התאוששות" ו"איכות חיים" על תפקודי המוח. החלק החמישי במאמר יציע המלצות לעבודה עצמית של הרופא לתחזוקה עצמית למניעת שחיקה.
שחיקת הרופא
הגדרות שונות של שחיקה מציינות מרכיבים שונים של התנהגות, מצב נפשי, מחשבות ותנאי עבודה. שחיקה לפי [5]Drummond היא מצב מתמשך שבו הרופא כבר אינו יכול להתאושש מהמתחים בעבודתו ומתחילים להיווצר בעיקר שלושה סימפטומים: א. תשישות נפשית וגופנית. ב. קושי להפגין חמלה ובמקומה מפגין הרופא כלפי המטופלים יותר: ציניות, זלזול והאשמה. ג. המוטיבציה והרעננות בעבודה מצטמצמים והמקצוע אינו מאתגר ואינו מספק משמעות לחיים.
ישנם מספר נתונים בסיסיים התורמים לשחיקה אותם מביאים Nedrow, Steckler & Hardman[6] וחשוב שהרופא יהיה מודע להם בתחילת דרכו המקצועית: א. ערכים קיצוניים של מצוינות. שאיפה למצוינות יוצרת אכזבות רבות ומקשה על ההתמודדות עם טעויות והצלחות חלקיות. ב. כישורים גבוהים של ריפוי וחמלה. כישורים גבוהים של ריפוי וחמלה מקשים על התמודדות רגשית עם כישלונות והצלחות חלקיות רפואיות ובין אישיות ביחסי רופא חולה. ג. ציפיות להקרבה עצמית. גורמים לצמצום הטיפול העצמי ו"מילוי המצברים" וכך להיות במצב קבוע של עייפות וחוסר אנרגיה שיובילו לחוסר סיפוק. ד. תרבות רפואית לא סלחנית לטעויות. התרבות הרפואית אינה סובלנית לאי וודאות וטעויות שהם מצב טבעי. רפואה אינה מדע מדויק. לכן הביקורת או החשש מביקורת במצבים הללו תיצור מתחים לא מציאותיים שיפגעו ברגשות הרופא. ה. ריבוי מקרים קשים ומורכבים. מקרים שבהם אין שיתוף פעולה, יש תוקפנות, יש סבל רב אצל החולים, ורפואה ללא תשובות מספקת לבעיות המטופל, גורמים לרופאים לנעול עצמם רגשית. מעורבות רגשית רבה מדי, או מעורבות רגשית דלה מדי עלולים להוביל לשחיקה. ו. ציפיות לא מציאותיות ולא מודעות. ציפיות אלו מהוות מניע לא מודע לפעולה, גורמות לאי הבנות חילוקי דעות ומעודדות שחיקה.
Tidy[7] סוקר בהרחבה את מרכיבי השחיקה, מקורותיה והתפתחותה. מרכיבי השחיקה הם: תשישות גופנית ורגשית: המובילים לחוסר יכולת לעסוק באופן מלא בהיבטים השונים של העבודה בעיקר בתחום יחסי האנוש, עם עמיתים ועם חולים ומשפחותיהם. דה-פרסונליזציה: הרופא חווה ניתוק והתרחקות מהמטופלים. הוא אינו חווה את סיבלם. הרופא חווה את המטופל כסתם עוד חולה ולא גם כאדם. אובדן הרצון להצליח בעבודה: הרופא חווה חוסר הצלחה בעבודה גם אם בפועל הוא עדיין מצליח לספק את רפואה טובה.
מקורות שחיקה בעבודה הם: חוסר יכולת להשפיע על החלטות בעבודה כגון לוח זמנים דחוס, עומס עבודה וחוסר משאבים. ציפיות לא ברורות מהתפקיד. יחסי עבודה לקויים, חוסר תמיכה. פערים בערכים בסביבת העבודה. חוסר בכישורים למילוי התפקיד. שיגרת עבודה או שינויים בלתי. צפויים. חוסר איזון בין העבודה לחיים.
שחיקה היא תהליך מתפתח שחשוב לעצור כדי לא להגיע לשחיקה קשה: בשלב הראשוני חווה הרופא השחוק חוסר ריכוז, נדודי שינה, עייפות, מספר הטעויות גדל, רגשות אשמה, ולא אחת גם סימני דיכאון וחרדה. בשלב השני יכולים להתפתח בנוסף לסימנים הראשונים גם קושי לשתף פעולה מלווה בהרגשת בדידות. ביטויי טינה וציניות. חווית תסכול ושעמום, ביטויי נרגנות וחוסר סבלנות.
אי טיפול בשלבים הראשונים עלול להוביל לאי עמידה בזמנים, הססנות, הימנעות, אדישות, שיכחה ולא אחת גם שימוש מוגבר באלכוהול וסמים והתנהגויות לא מותאמות. לא אחת מלווה השחיקה בתופעות גופניות של כאבים בחזה, דופק מהיר, קוצר נשימה, מעי רגיז, סחרחורת או כאבי ראש. ובהמשך פגיעה במערכות גוף ונפש.
"כושר התאוששות" (Resilience)
ניתן להתאושש ממצב השחיקה המתמשך באמצעות "כושר התאוששות". Howe, Smajdor & Stöckl[8] מגדירים "כושר התאוששות" כיכולת המאפשרת התמודדות עם אתגרים העומדים בפניהם. "כושר התאוששות" מאפשר לאדם להסתגל למציאות קשה כאשר הוא פועל למען עצמו, תוך כדי התחשבות בסביבה הכוללת את חברי הקהילה, החי, הצומח והדומם. היכולות אישיות הקשורות ל"כושר התאוששות" הם: יכולת לוויסות רגשי, הרגלי התנהגות יעילה, יכולת להיעזר בגורמים שונים, יכולת ללמוד מקשיים וטעויות, והתמדה גם לנוכח קשיים.
בסקירת ספרות בנושא מצאו [9].Cheryl et al שיכולות המאפיינות "כושר התאוששות" ניתנות לשיפור באופן יעיל באמצעות שימוש התערבויות מעולם ה-CBT. ההתערבויות עוסקות בשינוי והגמשת אמונות ומחשבות כך שיהיו יותר מותאמות למציאות, שינויים התנהגותיים, שינויים בתקשורת בין אישית ותרגולי קשיבות.
אבל מתברר שיכולת אישית להתאושש אינה מספיקה. [10]Awa, Plaumann & Walter בדקו יעילות של תכניות שונות להורדת שחיקה. הממצא העיקרי עליו הם מדווחים הוא שיש לשלב בין שינויים במבנה הארגוני בנוסף לחיזוק "כושר ההתאוששות" של הרופא. ממצאים אלו אמורים להיות ידועים למנהלי המרכזים הטיפוליים כדי שהאחריות על התאוששות הרופא השחוק לא תהיה מוטלת רק עליו.
"איכות חיים" (Well Being)
על מנת למנוע שחיקה מציעים מחברים שונים אורח חיים הלקוח ממחקרים בנושא "איכות חיים". Shanafelt, Sloan & Habermann[11] מציעים לרופאים: טיפוח יחסים בין אישים. פעילות רוחנית. מציאת משמעות בעבודה. טיפול עצמי לנפש ולגוף כולל העשרה העצמית בתחומים מחוץ לרפואה, פעילות גופנית ותזונה בריאה וניטור מצב גופני ונפשי וטיפול לפי הצורך. טיפוח פילוסופיית חיים חיובית של חמלה ותקווה. למנהלי מרפאות הם מציעים לקדם: אוטונומיה לרופא. יצירת מערכות תמיכה לרופא. טיפוח תמיכה בצוות. יצירת עבודה עם ערכים. הפרדה בין הבית לעבודה. וקידום איזון בחיים של העובדים.
ההשפעות המיטיבות של טיפוח "כושר התאוששות", ואיכות חיים" על תפקודי המוח
במאמר הקודם למאמר זה עשת[12], ראינו כיצד לאזור הקורטקס הקדמי יש יכולת אינטגרטיבית המנהלת ומקשרת את הגוף, גזע המוח, המערכת הלימבית וקליפת המוח זה לזה. מידע זה מלמד על האפשרות להשפיע על ויסות תגובות רגשיות באמצעות אמונות, מחשבות והרגלי התנהגות. ה-CBT עוסק בדיוק באפשרות הזו באמצעות תיקון מחשבות והתאמתם למציאות והקניית הרגלי חיים מותאמים למציאות.
למדנו גם על שלושה גורמים עלולים לסבך לנו את החיים, להשפיע לרעה על בריאותנו ועל אפשרות החלמה: 1. מחשבות שאינן מותאמות למציאות וניבויים קיצוניים המלווים בניבוי של חוסר אונים: זהו המטופל שיאמר: "הרופא לא חייך אלי ואני בטוח שהוא חושב שאני חולה מאד." או: "בטוח שאני חולה ואי אפשר יהיה לעזור לי". 2. הרגלי חיים הפוגעים בבריאותנו ובסביבה. למשל עישון. 3. קושי לווסת רגשות שעלול להביא אותנו לפעול מתוך רגשות, או לפעול על מנת להימנע מרגשות. זהו האדם שמרוב בהלה יבקש להיבדק שוב ושוב או ימנע מלהיבדק.
החוקרים מצביעים על פעולות המחזקות "כושר התאוששות" ומשפרות "איכות חיים", מגמישות את תיפקודי המוח וכך מאפשרות לו לפעול להתאמת הפעילות האנושית לתכונות הגוף והנפש ולתנאי המציאות. Siegel[13] ו Rock & Siegel[14]. פעולות אתגריות כגון פתרון בעיות ופעולות להשגת מטרות מפעילות קשרים עמוקים בין הנוירונים. משחקים בהם אלינו להיות יצירתיים וספונטניים יוצרים קשרים חדשים בין הנוירונים. קשרים חברתיים מחזקים את מעגלי הכישורים החברתיים במוחנו. פעילות גופנית מעודדת זרימת דם לאיברים כולל המוח. מדיטציית קשיבות יוצרת אינטגרציה חזקה בין רגשות, מחשבות ותחושות. בהייה ללא ריכוז במטרה מסוימת מסייעת למוח "למלא מצברים" שינה מאפשרת למוח להטמיע את מה שנלמד במשך היום וגם להתאושש מחוויות היום.
מתוך המרכיבים שהובאו גם מתבררת החשיבות להתפתחות המוח של ראיית האדם כחלק מהמערכת ואת החשיבות של התמודדות עם הדאגות הקיומיות והמשברים המאתגרים את האדם, עשת[15].
המלצות לעבודה עצמית של הרופא לתחזוקה עצמית למניעת שחיקה
ההמלצות לרופא מחולקות למרחבים הבאים. א. מקורות כלליים להעמקת הידע בשחיקה, "כושר התאוששות" ו"איכות חיים". ב. זיהוי סימנים מוקדמים לשחיקה. ג. טיפול בסימנים המוקדמים לשחיקה. ד. פיתוח "כושר התאוששות" וטיפוח "איכות חיים" למניעת שחיקה. ה. המלצות למנהלי מרפאות לסיוע לחבר הצוות במצב שחיקה. ו. המלצות למנהלי מרפאות לטיפוח "איכות חיים" במרפאה למניעת שחיקה.
א. מקורות כלליים להעמקת הידע בשחיקה, "כושר התאוששות" ו"איכות חיים"
1. הספר רבין ס, מעוז ב, שורר י, מטלון א, משיב הרוח: יצירתיות התלהבות ומניעת שחיקה במקצועות הרפואה. רמות 2010. 2. הכרות עם האתר Mindfule Practice 3. הכרות עם האתר DBT Self Help 4. הכרות עם האתר Mindfulness in Medicine 5. הכרות עם האתר The Happy MD 6. ספר מצוין כללי על שחיקה. איילה מלאך פיינס. שחיקה בעבודה. הוצאת מודן 2011. 7. רשימת מאמרים העוסקים בהמלצות לטיפוח "איכות חיים" ו"כושר התאוששות". Feldman & Christensen[16] ומודל הSPEAK בסיפרם המעודכן על רפואה התנהגותית. [17]Wilson הוא פרופסור מרכזי מהגל השליש ב-CBT שעבר מהפך בחייו בעזרת המלצות אלו. [18]Siegel הוא אחד החוקרים הפוריים בתחום תגליות חקר המוח והשפעתן על דרך חינוך האדם. Nedrow, Steckler & Hardman[19] במאמרם המפורט שבו המלצות מפורטות. [20]Schrijver שכתבה עוד מאמר מפורט ובו המלצות מפורטות. [21]Epstein R. M, Krasner אפשטיין חוקר שנים את נושא "הרפואה הקשובה". [22]Zwack & Schweitzer מאמר מפורט עם המלצות לטיפול "כושר התאוששות"
ב. זיהוי סימנים מוקדמים לשחיקה
על מנת לזהות סימנים מוקדמים של שחיקה יש צורך לבצע "סריקת מערכות" פעם בשבוע. "סריקת מערכות" הוא תהליך שבו אנחנו מוכנים להביט ב"צילומים" באופן לא שיפוטי, לסמן את האזורים "הנגועים" ולבצע תיקונים קלים. מהי סריקה: סריקה היא המוכנות של הרופא לשים לב לזהות מחשבות, רגשות ותחושות גופניות ולהעז לפרש אותם על פי סימני השחיקה המוכרים. סימני השחיקה המוכרים אליהם חשוב לשים לב לפי [23]Tidy ורבים אחרים הם: תשישות גופנית ורגשית: הרופא חווה לאורך זמן חוסר אנרגיה ועייפות קבועה, המובילים אט אט לצמצום העבודה רק לנושאים העיקריים, מבלי יכולת לעסוק באופן מלא בהיבטים השונים של העבודה שהם הידע הרפואי עצמו ויחסי האנוש עם מטופלים ומשפחותיהם, עם משפחה וחברים ועם עמיתים. אלו הם הרופאים השומעים עצמם אומרים הרבה: אני עייף, אין לי כוח, אני חלש, קשה לי ליזום, קשה לי להשקיע ועוד. לא אחת הרופא ישמע משוב מקרובים שיאמרו להם: אתה נראה עייף רוב הזמן. למה שלא תיקח חופש, תנוח וכו'. דה-פרסונליזציה: זהו מצב בו הרופא חווה ניתוק והתרחקות ממטופלים, ונחלשת רמת היכולת האמפטית לחוות את סבל המטופלים. הרופא חווה את המטופל כעוד חולה ולא גם כאדם. התנתקות זו מובילה לציניות, ולא אחת חוסר סבלנות להקשיב למטופל. הרופא ממעיט בבירור רחב ומעמיק של בעיית המטופל ולא אחת יפנה למומחים כדי "להיפטר מהחולה". לא אחת בעקבות מהלכים אלו מתרבות טעויות בשיקול דעת רפואי ועוד. אובדן הרצון להצליח בעבודה: הרופא חווה חוסר הצלחה בעבודה, אפילו אם בפועל הוא נחשב כמספק רפואה טובה. הוא חווה חוסר ענין ומאבד אט אט את הסקרנות ואת ההתלהבות להתמודד עם מקרים מורכבים ומאתגרים. הוא מקשה לראות את המטופל שלפניו כמקרה מעניין. גם היכולת לראות בעבודה יעוד ומשמעות מתמעטת.
ג. טיפול בסימנים המוקדמים לשחיקה
טיפול באמונות נוקשות
חשוב לזהות ולהגמיש אמונות יסוד נוקשות המובנות במקצוע הרפואה כפי שהובאו אצל Nedrow, Steckler & Hardman[24] . עולם הCBT- זיהה שאמונות יסוד מפעילות אותנו ומכוונות את דרכנו בעולם כפי שניתן למצוא למשל אצל גולדמן[25]. אמונות יסוד קיצוניות הן אמונות לא גמישות שמקשות על הסתגלות ודורשת מאתנו השקעת אנרגיה מיותרת. לכן חשוב לזהות ולהגמיש אמונות יסוד אלו:
א. במקום מצוינות "אין לי את כל הזמן שבעולם, במסדרת זמני וכוחותיי המוגבלים עלי להתייחס ברצינות למקצוע ולהתעדכן בידע"
ב. במקום יחוס לעצמי כוחות ריפוי וחמלה מצוינים. "אני לא כל יכול, כוחות הגוף והנפש שלי מוגבלים."
ג. במקום הקרבה עצמית: "אם אקריב את עצמי, לא אוכל לטווח ארוך לעזור למטופלים, עלי לווסת את כוחותיו, לזהות ולהכיר במגבלותיי."
ד. במקום אי מוכנות לסלוח לטעויות: " מי שלא עושה לא טועה. אין אפשרות לא לטעות יש רק אפשרות ללמוד מהן. תעודת הביטוח המרכזית האפשרית, מפני תביעות היא קשר טוב למטופלים."
ה. במקום עבודה על מקרים קשים ללא שיתוף פעולה עם קולגות ומומחים: "אי אפשר לעשות הכול לבד, לבקש עזרה זה אחד הכוחות של אנשים שורדים ולא הוכחה לחולשה."
ו. במקום ציפיות לא מציאותיות ולא מודעות: " עלי להגדיר לעצמי ציפיות מציאותיות על פי מגבלות המציאות והכוחות הקיימים במציאות."
טיפול לסימני השחיקה המרכזיים
הגמשת האמונות הנוקשות מאפשרת לרופא להתמודד ביתר הצלחה עם סימני השחיקה המרכזיים:
תשישות גופנית ורגשית: זיהוי חוסר אנרגיה ועייפות קבועה מחייב לשנות סדרי עדיפויות, להוריד שעות עבודה ולסרב לעוד הצעות מפתות.
א. על הרופא לבחון רשימת המטלות שמחולקת לשלושה חלקים. שליש חובה לעשות. שליש משהו אחר צריך לעשות ואני לא אעשה במקומו ושליש פשוט יעלם כי הוא נובע מרצון לשלמות ובעצם מיותר.
ב. הרופא יאלץ לפנות לרופא אחר ולקבל חופשת מחלה רק כדי לנוח, להתפנק, להתענג, לאכול מסודר, לבצע פעילות גופנית. רופאים מתגאים בכך שאינם לוקחים חופשת מחלה. זוהי התנהגות לא אחראית. כל אחד מדי פעם מגלה סימנים של עייפות וחסר אנרגיה שהתרופה עבורם אינה עוד כוס קפה, אלא פשוט מנוחה ל"מילוי מצברים".
ג. אחת לכמה זמן מקבל כל רופא הצעות מפתות לתפקידים ומשימות. במצב העייפות עליו לדחות החלטה לגביהן, שחס וחלילה לא יקרוס.
ד. פיתוח גישה המאפשרת לרופא לראות עצמו כזכאי לחמלה כאדם בכלל וכדמות העוסקת בהצלת נפשות. היות שמדובר במקצוע תובעני, חובה על הרופא להפעיל תהליכי ריפוי עצמיים הכוללים את כל המהלכים הנחוצים בהתאם למצבו המאובחן.
דה-פרסונליזציה: זיהוי ניתוק התרחקות ממופלים וגישה צינית. אין טעם שהרופא יכפה על עצמו בכוח אמפטיה וקירבה. הניתוק וההתרחקות הם דרכו של הגוף לשמור על עצמו ממעורבות יתר וכך לאסוף כוחות לקראת המשך המעורבות בחיי המטופלים.
א. אפשר לשמור על גישה עניינית ואחראית ולוותר לזמן מה על השקעה בקשר הרגשי.
ב. חשוב להימנע מציניות וחוסר סבלנות כלפי מטופלים, או מאחורי גבם. במקום מהלכים אלו אפשר לבטא בפני המטופל סימני שאלה ולהפנות למומחים כדי לקבל חוות דעת נוספת. בנוסף יוכל הרופא גם להכיר בעובדה שאולי זה המקרה שלא נוכל לעזור. מהלכים ישמרו על כוחותיו המוגבלים של הרופא וההפניה למומחים תקטין את הסיכוי לטעויות.
אובדן הרצון להצליח בעבודה: חוסר ענין, ואובד משמעות בעבודה מחייב את הרופא לשים לב לעובדות המציאות המראות שגם במצבו הפחות טוב הוא עדיין מסייע לרוב המטופלים. יתכן שלא יוכל להתחבר רגשית לנתונים הללו, אבל מצב הרוח משתפר כאשר אני מתייחס לעובדת ולא להרגשות שלי. זהו אחד הכלים בתהליך של וויסות רגשות שבו עוסק ה-CBT רבות בשנים האחרונות כפי שמביא לנו מרצ'בסקי[26].חיפוש משמעות בעבודה יוכל להתחיל אחרי מנוחה והתאוששות גופנית. שיחות נפש על ערך העבודה אמורים להתקיים לא לבד אלא אם עמיתים למקצוע, או בקבוצת תמיכה.
הערות ובבליוגרפיה
- ↑ טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - מבוא
- ↑ טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרפואי משפחה - רופא נפגש עם אדם ומשפחה
- ↑ Shanafelt T, Enhancing Meaning in Work: A Prescription for Preventing Physician Burnout and Promoting Patient-Centered Care. JAMA 2009. 23;302(12):1338-1340
- ↑ Herbert J. D, Forman E. M, The evolution of cognitive behavior therapy: The rise of psychological acceptance and mindfulness. In J. D. Herbert & E. M. Forman (eds.) Acceptance and mindfulness in cognitive behavior therapy: Understanding and applying the new therapies. Hoboken, Wiley, 2011
- ↑ Drummond D, Physician Burnout vs. Fulfillment. Why it’s Not a Fair Fight
- ↑ Nedrow a, Steckler N. A, Hardman J, Physician Resilience and Burnout: Can You Make the Switch? Fam Pract Manag 2013. 20(1):25-30
- ↑ Tidy C, Occupational Burnout. Patient. January 2015
- ↑ Howe A, Smajdor A, Stöckl A, Towards an understanding of resilience and its relevance to medical training. Medical Education 2012. 46(4): 349-356
- ↑ Cheryl R, Dylan,G, Annabel P, LeBlanc V. R, Interventions to Reduce the Consequences of Stress in Physicians: A Review and Meta-Analysis. Journal of Nervous & Mental Disease 2014. 201(5): 353-359
- ↑ Awa W L, Plaumann M, Walter U, Burnout prevention: A review of intervention programs Patient Education and Counseling 2010. 78(2) 184 -190
- ↑ Shanafelt T. D, Sloan J. A, Habermann T. M, The well-being of physicians. The American journal of medicine 2003. 114(6) 513–519
- ↑ טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרפואי משפחה - רופא נפגש עם אדם ומשפחה
- ↑ Siegel D. J, An interpersonal neurobiology approach to psychotherapy: How awareness, mirror neurons and neural plasticity contribute to the development of well-being. Psychiatric Annals 2006. 36(4): 248-258
- ↑ Rock D, Siegel D. J, The Healthy Mind Platter. 2011
- ↑ טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרפואי משפחה - רופא נפגש עם אדם ומשפחה
- ↑ Feldman M, Christensen J, Behavioral Medicine A Guide for Clinical Practice. 4th Edition. McGraw-Hill, 2014
- ↑ Wilson K.G. 8 Practices for Recovery and a Life Well Lived 2013
- ↑ Siegel D. J, An interpersonal neurobiology approach to psychotherapy: How awareness, mirror neurons and neural plasticity contribute to the development of well-being. Psychiatric Annals 2006. 36(4): 248-258
- ↑ Nedrow a, Steckler N. A, Hardman J, Physician Resilience and Burnout: Can You Make the Switch? Fam Pract Manag 2013. 20(1):25-30
- ↑ Schrijver I, Pathology in the Medical Profession? Arch Pathol Lab Med 2016. Feb 1.
- ↑ Epstein R. M, Krasner M. S, Physician Resilience: What It Means, Why It Matters, and How to Promote It. Academic Medicine 2013: 88(3) 301-301
- ↑ Zwack J, Schweitzer J, If Every Fifth Physician Is Affected by Burnout, What About the Other Four? Resilience Strategies of Experienced Physicians. Academic Medicine 2013: 88(3) 382-389
- ↑ Tidy C, Occupational Burnout. Patient. January 2015
- ↑ Nedrow a, Steckler N. A, Hardman J, Physician Resilience and Burnout: Can You Make the Switch? Fam Pract Manag 2013. 20(1):25-30
- ↑ גולדמן ט. ב, אלכימיה רגשית. הוצאת מטר, 2008
- ↑ מרצ'בסקי ס, רגשות מערכת הפעלה. הוצאת מכון היבטים. 2014