כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא, רפא עצמך
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא רפא את עצמך
זהו מאמר שלישי בסדרת מאמרים שמטרתה לסייע לרופא המשפחה לשלב התערבויות מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי(CBT)בסדרת מפגשים קצרים ברפואה ראשונית. מאמר זה יעסוק בשימוש בהתערבויות מעולם ה-CBT כדי לסייע לרופא להימנע משחיקה.
מבוא
מאמר זה יעסוק בשימוש בהתערבויות מעולם ה-CBT כדי לסייע לרופא המשפחה להימנע משחיקה.
המאמר הראשון עשת[1] עסק בהכרות עם עולם ה-CBT והקשר שלו לרפואת משפחה. הבסיס לאפשרות להוסיף התערבויות מעולם ה-CBT הוא הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית.
המאמר השני עשת [2] סקר את מרכיבי הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית ((BPS בשפת ה-CBT. שפת ה-CBT מאפשרת לרופא המשפחה להבין באופן עמוק וחומל את סבל המטופל ומשפחתו, לגלות את דרך הטיפול הייחודית להם, ולהסביר את עצמו בשפה השווה לכל נפש.
הגישה ה-BPS מחייבת את רופא המשפחה, בנוסף למשאבי הידע והמיומנות הרפואית, גם משאבים נפשיים וכישורים חברתיים. לדברי [3]Shanafelt שימוש בלתי מבוקר במשאבי הרופא, עלול להביא אחד מכל שלושה רופאים למצבי שחיקה נפשית הפוגעת באיכות הקשר בין הרופא למטופל ביכולת האמפטית ואפילו מגדילה את שכיחות הטעויות הרפואיות.
במאמר זה נכיר מה יש ל-CBT להציע לרופא המשפחה על מנת להפעיל את המשאבים הנפשיים והכישורים החברתיים, ולהימנע עד כמה שניתן להגיע למצב שחיקה נפשית. חשוב לציין כי CBT נמצא ב"גל השלישי" שלו, וכולל גם תרגולי "קשיבות" (Mindfulness) Herbert & Forman[4].
החלק הראשון של המאמר סוקר את הספרות העוסקת בשחיקת הרופא. החלק השני עוסק בהתמודדות עם השחיקה באמצעות פיתוח "כושר התאוששות" (Resilience). החלק השלישי עוסק במרכיב נוסף של התמודדות עם שחיקה הוא שמירה על "איכות חיים" (Well Being) החלק הרביעי של המאמר יעסוק בהשפעות המיטיבות של טיפוח "כושר התאוששות" ו"איכות חיים" על תפקודי המוח. החלק החמישי במאמר יציע המלצות לעבודה עצמית של הרופא לתחזוקה עצמית למניעת שחיקה.
שחיקת הרופא
הגדרות שונות של שחיקה מציינות מרכיבים שונים של התנהגות, מצב נפשי, מחשבות ותנאי עבודה. שחיקה לפי [5]Drummond היא מצב מתמשך שבו הרופא כבר אינו יכול להתאושש מהמתחים בעבודתו ומתחילים להיווצר בעיקר שלושה סימפטומים: א. תשישות נפשית וגופנית. ב. קושי להפגין חמלה ובמקומה מפגין הרופא כלפי המטופלים יותר: ציניות, זלזול והאשמה. ג. המוטיבציה והרעננות בעבודה מצטמצמים והמקצוע אינו מאתגר ואינו מספק משמעות לחיים.
ישנם מספר נתונים בסיסיים התורמים לשחיקה אותם מביאים Nedrow, Steckler & Hardman[6] וחשוב שהרופא יהיה מודע להם בתחילת דרכו המקצועית: א. ערכים קיצוניים של מצוינות. שאיפה למצוינות יוצרת אכזבות רבות ומקשה על ההתמודדות עם טעויות והצלחות חלקיות. ב. כישורים גבוהים של ריפוי וחמלה. כישורים גבוהים של ריפוי וחמלה מקשים על התמודדות רגשית עם כישלונות והצלחות חלקיות רפואיות ובין אישיות ביחסי רופא חולה. ג. ציפיות להקרבה עצמית. גורמים לצמצום הטיפול העצמי ו"מילוי המצברים" וכך להיות במצב קבוע של עייפות וחוסר אנרגיה שיובילו לחוסר סיפוק. ד. תרבות רפואית לא סלחנית לטעויות. התרבות הרפואית אינה סובלנית לאי וודאות וטעויות שהם מצב טבעי. רפואה אינה מדע מדויק. לכן הביקורת או החשש מביקורת במצבים הללו תיצור מתחים לא מציאותיים שיפגעו ברגשות הרופא. ה. ריבוי מקרים קשים ומורכבים. מקרים שבהם אין שיתוף פעולה, יש תוקפנות, יש סבל רב אצל החולים, ורפואה ללא תשובות מספקת לבעיות המטופל, גורמים לרופאים לנעול עצמם רגשית. מעורבות רגשית רבה מדי, או מעורבות רגשית דלה מדי עלולים להוביל לשחיקה. ו. ציפיות לא מציאותיות ולא מודעות. ציפיות אלו מהוות מניע לא מודע לפעולה, גורמות לאי הבנות חילוקי דעות ומעודדות שחיקה.
Tidy[7] סוקר בהרחבה את מרכיבי השחיקה, מקורותיה והתפתחותה. מרכיבי השחיקה הם: תשישות גופנית ורגשית: המובילים לחוסר יכולת לעסוק באופן מלא בהיבטים השונים של העבודה בעיקר בתחום יחסי האנוש, עם עמיתים ועם חולים ומשפחותיהם. דה-פרסונליזציה: הרופא חווה ניתוק והתרחקות מהמטופלים. הוא אינו חווה את סיבלם. הרופא חווה את המטופל כסתם עוד חולה ולא גם כאדם. אובדן הרצון להצליח בעבודה: הרופא חווה חוסר הצלחה בעבודה גם אם בפועל הוא עדיין מצליח לספק את רפואה טובה.
מקורות שחיקה בעבודה הם: חוסר יכולת להשפיע על החלטות בעבודה כגון לוח זמנים דחוס, עומס עבודה וחוסר משאבים. ציפיות לא ברורות מהתפקיד. יחסי עבודה לקויים, חוסר תמיכה. פערים בערכים בסביבת העבודה. חוסר בכישורים למילוי התפקיד. שיגרת עבודה או שינויים בלתי. צפויים. חוסר איזון בין העבודה לחיים.
שחיקה היא תהליך מתפתח שחשוב לעצור כדי לא להגיע לשחיקה קשה: בשלב הראשוני חווה הרופא השחוק חוסר ריכוז, נדודי שינה, עייפות, מספר הטעויות גדל, רגשות אשמה, ולא אחת גם סימני דיכאון וחרדה. בשלב השני יכולים להתפתח בנוסף לסימנים הראשונים גם קושי לשתף פעולה מלווה בהרגשת בדידות. ביטויי טינה וציניות. חווית תסכול ושעמום, ביטויי נרגנות וחוסר סבלנות.
אי טיפול בשלבים הראשונים עלול להוביל לאי עמידה בזמנים, הססנות, הימנעות, אדישות, שיכחה ולא אחת גם שימוש מוגבר באלכוהול וסמים והתנהגויות לא מותאמות. לא אחת מלווה השחיקה בתופעות גופניות של כאבים בחזה, דופק מהיר, קוצר נשימה, מעי רגיז, סחרחורת או כאבי ראש. ובהמשך פגיעה במערכות גוף ונפש.
"כושר התאוששות" (Resilience)
ניתן להתאושש ממצב השחיקה המתמשך באמצעות "כושר התאוששות". Howe, Smajdor & Stöckl[8] מגדירים "כושר התאוששות" כיכולת המאפשרת התמודדות עם אתגרים העומדים בפניהם. "כושר התאוששות" מאפשר לאדם להסתגל למציאות קשה כאשר הוא פועל למען עצמו, תוך כדי התחשבות בסביבה הכוללת את חברי הקהילה, החי, הצומח והדומם. היכולות אישיות הקשורות ל"כושר התאוששות" הם: יכולת לוויסות רגשי, הרגלי התנהגות יעילה, יכולת להיעזר בגורמים שונים, יכולת ללמוד מקשיים וטעויות, והתמדה גם לנוכח קשיים.
בסקירת ספרות בנושא מצאו [9].Cheryl et al שיכולות המאפיינות "כושר התאוששות" ניתנות לשיפור באופן יעיל באמצעות שימוש התערבויות מעולם ה-CBT. ההתערבויות עוסקות בשינוי והגמשת אמונות ומחשבות כך שיהיו יותר מותאמות למציאות, שינויים התנהגותיים, שינויים בתקשורת בין אישית ותרגולי קשיבות.
אבל מתברר שיכולת אישית להתאושש אינה מספיקה. [10]Awa, Plaumann & Walter בדקו יעילות של תכניות שונות להורדת שחיקה. הממצא העיקרי עליו הם מדווחים הוא שיש לשלב בין שינויים במבנה הארגוני בנוסף לחיזוק "כושר ההתאוששות" של הרופא. ממצאים אלו אמורים להיות ידועים למנהלי המרכזים הטיפוליים כדי שהאחריות על התאוששות הרופא השחוק לא תהיה מוטלת רק עליו.
הערות ובבליוגרפיה
- ↑ טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - מבוא
- ↑ טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרפואי משפחה - רופא נפגש עם אדם ומשפחה
- ↑ Shanafelt T, Enhancing Meaning in Work: A Prescription for Preventing Physician Burnout and Promoting Patient-Centered Care. JAMA 2009. 23;302(12):1338-1340
- ↑ Herbert J. D, Forman E. M, The evolution of cognitive behavior therapy: The rise of psychological acceptance and mindfulness. In J. D. Herbert & E. M. Forman (eds.) Acceptance and mindfulness in cognitive behavior therapy: Understanding and applying the new therapies. Hoboken, Wiley, 2011
- ↑ Drummond D, Physician Burnout vs. Fulfillment. Why it’s Not a Fair Fight
- ↑ Nedrow a, Steckler N. A, Hardman J, Physician Resilience and Burnout: Can You Make the Switch? Fam Pract Manag 2013. 20(1):25-30
- ↑ Tidy C, Occupational Burnout. Patient. January 2015
- ↑ Howe A, Smajdor A, Stöckl A, Towards an understanding of resilience and its relevance to medical training. Medical Education 2012. 46(4): 349-356
- ↑ Cheryl R, Dylan,G, Annabel P, LeBlanc V. R, Interventions to Reduce the Consequences of Stress in Physicians: A Review and Meta-Analysis. Journal of Nervous & Mental Disease 2014. 201(5): 353-359
- ↑ Awa W L, Plaumann M, Walter U, Burnout prevention: A review of intervention programs Patient Education and Counseling 2010. 78(2) 184 -190