האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

יחסי פסיכיאטר-מטופל - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־20:53, 17 במרץ 2011 מאת Nachi (שיחה | תרומות) (הפעיל הגנה על יחסי פסיכיאטר-מטופל - נייר עמדה: הנחיה קלינית ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות)))

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה בנושא יחסי מטפל-מטופל
תחום פסיכיאטריה
האיגוד המפרסם איגוד הפסיכיאטריה
קישור באתר האיגוד
יוצר הערך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 


האתיקה בגישה הרפואית ביחסי מטפל-מטופל תובעת מהרופא התמסרות מלאה לטובת המטופל. המטופל צריך לבטוח בידע, בנסיון ובכוונותיו הטהורות של המטפל. על המטופל להאמין שמטרתו של המטפל הנה לעזור לו ולהקל על סבלו, ככל יכולתו, ללא כל טובת הנאה לעצמו, מעבר לתשלום מוסכם עבור היעוץ והטפול.

על המטפל להקפיד על גישה אוהדת, תומכת ויחד עם זאת, בעלת שפוט רפואי אוביקטיבי ונטל כל השפעות ושקולים שלא מעניין טובת בריאותו של המטופל בלבד.

הסיטואציה הדיאדית האינטימית של הטפול הרפואי בכלל ושל הטפול הפסיכיאטרי והפסיכותרפי בפרט, יכולה להיות קשה ורבת סיבוכים וסכונים הן למטופל והן למטפל. לכן הדיון, ההתיעצות, הלמוד, ההבנה והטפול בקשיים אפשריים חייבים להיות חלק בלתי נפרד בהכשרתו של הפסיכיאטר.

בגלל האופי המיוחד וכמות המידע האישי ביחסי מטפל מטופל, חלה על הרופא הפסיכיאטר חובה מיוחדת להקפיד בשמירה על הסודיות הרפואית.

הלכות "עשה ולא תעשה" בתחום הרגיש של יחסי מטפל ומטופל במקצועות בריאות הנפש חייבים להיות ברורים וחד משמעיים ולהוות חלק בלתי נפרד של הידע ושל תהליכי ההכשרה הפסיכיאטרית.

הגנת המטופל מפני ניצול ארוטי או מיני

  1. הקשר בין פסיכיאטר/ית ומטופל/ת מבוסס על יצירת אוירה של אמון ואינטימיות אשר מאפשרת חשיפה ועיבוד של תכנים מודעים ולא מודעים אצל המטופל/ת הכוללים, בין היתר, משאל תלותיות ודחפים מיניים.
  2. האחריות לשמירת הגבולות התרפויטיים מפני גירויים ארוטיים שמקורם הן במטופל/ת והן במטפל/ת, היא תמיד אחריות בלעדית של הפסיכיאטר/ית היא תמיד אחריות בלעדית של הפסיכיאטר/ית המטפל/ת.
  3. מגע מיני וקשר ארוטי בין פסיכיאטר/ית לבין מטופל/ת פוגעים באמון של הפציינט/ית בפסיכיאטר/ית ועלולים לפגוע בטפול ולגרום להפסקתו בטרם עת וכן עלולים לפגוע במידת נכונותו לפנות לטפול בנוסף בעתיד.
  4. מגע מיני ו/או ארוטי בין פסיכיאטר/ית לבין המטופל/ת עלול להזיק לבריאותו/ה הנפשית של המטופל/ת ולגרום לפגיעה מתמדת שאינה נתנת לתקון.
  5. יחסי מין בין פסיכיאטר/ית לבין מטופל/ת אינם, אף פעם, חלק מהתרפיה ומהווים ביטוחי של ניצול לרעה של הפציינט/ית ומשמעותו הפרה אתית חמורה ועלולים להיות עילה לתביעות משפטיות.
  6. אין לקיים יחסים ארוטים או מיניים בין הפסיכיאטר/ית לבין המטופל/ת בזמן הטפול בנפרד מהטפול עצמו. יחסים כאלו עלולים להזיק לתהליך הטפולי בהווה או בעתיד ובקשר עם מטפלים/ות אחרים/ות.
  7. על הפסיכיאטר/ית להמנע ליצור קשר ארוטי או מיני עם מטופל/ת וזאת לפחות שלוש שנים לאחר תום הטיפול.
  8. מאותן סיבות שתוארו לעיל, יחסי מין בין פסיכיאטר/ית לבין בני/ות משפחה של הפציינט/ית בזמן הטפול ולאחר מכן מהווה הפרה אתית.
  9. האתיקה המקצועית מחייבת את הפסיכיאטר/ית להתייעץ עם עמיתיו אם הוא מגלה בתוכו/ה נטיה לקשר רומנטי או מיני עם המטפל/ת שלו ולשקול העברת המטופל/ת למטפל/ת אחר/ת באם אינו/ה מסוגל/ת להתמודד עם הבעיה.
  10. יש ליידע את המטופל על זכותו לדווח ולהתלונן לועדת האתיקה שלה אגוד לפסיכיאטריה או של הר"י על כל מקרה של קשר ארוטי או מגע מיני בינו לבין המטפל.
  11. על ועדת האתיקה לבדוק ולדון בכל תלונה מסוג זה בדחיפות וביסודיות.

הגנת המטופל ו/או משפחתו מפני ניצול או טובת הנאה למטפל מכל סוג שהוא

הערה: באשר לניצול ארוטי או מיני, נא עיין בפרק המיוחד המוקדש לכך.

  1. פסיכיאטר רשאי לקבל שכר טרחה כספי בלבד, כמוסכם מראש בינו לבין המטופל.
  2. אין פסיכיאטר רשאי לקבל בעד עבודתו או בקשר עמה, כל טובת הנאה לרבות מתנות, שרותים, ערבויות, הנחות (למעט מתנה בעלת ערך סמלי בלבד).
  3. אסור זה חל גם על טובת הנאה שנתנה במישרין או בעקיפין למי שמקורב לפסיכיאטר או על טובת הנאה שנתנה למטפל ע"י מקורבו של המטופל.

הסכמה מדעת לטיפול

המטופל זכאי לדעת את מהות וטיב הטיפול הפסיכיאטרי אותו הוא אמור לקבל. לשם מילוי זכותו זאת הפסיכיאטר ינקוט צעדים אלו לפני תחילת כל טיפול פסיכיאטרי:
על המחקר הפסיכיאטרי יחולו כללי אמנת הלסינקי. הנחיות אלו הינן בכפוף לכל האמור בחוק זכויות החולה 1996.

ההסכם הטפולי בין המטפל ובמטופל וזכויות המטפל

קיימת אתיקה מיוחדת של כל מקצוע ומקצוע וכך גם לגבי אתיקה רפואית.

במסגרת האתיקה הרפואית קיימות מספר נקודות באשר לזכויות הפסיכיאטר המטפל:

  1. זכות הדיסקרטיות ושמירת הסודיות המקצועית. כאשר המטופל מתלונן על הטפול שקבל ומאשים את הרופא הפסיכיאטר שטפל בו בצורה גרועה, איננו מאבד בכך את זכותו לחסיון ולסודיות רפואית. במקרה כזה חובת הסודיות של המטפל אינה בטלה, אלא במידה ויכנס לתהליך משפטי ואז יפעל המטפל עפ"י הוראות ביהמ"ש, או כל גורם שהוסמך לכך כדין.
  2. ההסכם לטפול אשר נעשה בין הרופא המטפל ולמטופל מחייב את שני הצדדים. ההסכם הטפול יכלול את תדירות הפגישות, משך הפגישות, מועד התשלום ועדכון מחירים. יש לקבוע נוהלים מסוכמים מראש עבור בטול שעות טפול, העדרויות צפויות ובלתי צפויות או איחורים משני הצדדים.
  3. במידה והמטופל לא עמד בתנאי ההסכם, רשאי הפסיכיאטר להפסיק את הטפול בו, אולם זאת כאשר מתוך אחריות רפואית הוא מפנה את המטופל בהסכמתו למוסד רפואי טפולי מוכר או לחילופין יפנה את המטופל למטפל מוסמך, וזאת בהסכמת המטופל.
  4. במקרה של התנהגות לא הולמת מצד המטופל כלפי הרופא המטפל שמהווה איום, או הטרדה כלפיו, ישקול הרופא המטפל אפשרות של הגנה על עצמו ורשאי להפסיק את הטפול.
  5. כאשר הרופא המטפל משתכנע שהוא אינו יכול לעזור למטופל, הוא רשאי לסיים את הטפול על דעת עצמו. הוא ידאג להעביר את המטופל למטפל אחר שהוא מאמין שיוכל לעזור לו בצורה טובה יורת.

הערה: קיימים חילוקי דעות בועדה האם החלטה כזאת צריכה להעשות בהסכמת המטופל או שזכותו של המטפל לסיים אתה טפול באופן חד צדדי.
מטפל שבמהלך טפול הובאו בפניו נתונים הנוגעים לטפול של מטפל אחר בנגוד לאתיקה המקצועית או הטפול המקצועי הנאות, יפנה ללשכת האתיקה של הר"י לדיון במקרה, למעט במקרה הצורך של דווח על פשע שאז יפנה לגורמים המוסמכים.

מטופלים קטינים

כל הנאמר לגבי יחסי מטפל-מטופל במבוגרים מתאים גם לטיפול בקטינים, עם ההמלצות הנוספות כדלקמן:

  1. הורים כאפוטרופסי הקטין זכאים למידע על הטיפול, עם זאת, יש לכבד את זכות הקטין לשמירת סודיות.
  2. שמירת הסודיות של המטפל כלפי מטופל קטין תהיה תקפה כל עוד אין נשקפת סכנה לחייו של הקטין מחד, או סיכון ממשי של זולתו מאידך.
  3. במסגרת החוזה הטיפולי יש להסביר לקטין את מגבלות הסודיות שבסעיף 2.