כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "יתר לחץ דם תנודתי - Variable hypertension"
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| + | ===יתר לחץ דם תנודתי=== | ||
| + | תנודתיות של לחץ הדם ידועה כבר יותר מ-300 שנה. Stephen Hales היה הראשון שזיהה את התופעה כבר ב-1733, אך רק ב-1960, כאשר החלו לבצע ניטור לחץ דם המשכי תוך-עורקי, ניתן היה להגדיר את המאפיינים ביתר יעילות. השימוש ההולך וגובר של ניטור לחץ דם במשך 24 שעות החל משנת 1993, והוא ממשיך לתרום להבנתנו את מהות התנודתיות של לחץ הדם. | ||
| + | |||
| + | למעשה, אין הגדרה מקובלת למושג תנודתיות. אין ערכים מוסכמים המבדילים תנודות שהן "נורמליות" או פיזיולוגיות מתנודות שהן "פתולוגיות". במונח "תנודתיות" אנו מתכוונים לכלל התנודות של לחץ הדם, הן המתמשכות והן החדות, מערכי לחץ דם שהם בגדר הנורמה ועד ערכי יתר לחץ דם (יל"ד) בדרגה 3, בכל זמן נתון (מרגע לרגע, במהלך היממה והשנה). | ||
| + | |||
| + | ====למה זה חשוב?==== | ||
| + | #קיים קשר ישיר בין מידת התנודתיות של לחצי הדם, ללא קשר לממוצע גובה לחץ הדם, לבין מידת הפגיעה באיברי המטרה (לב, מוח, כליות, כלי דם), הן בנורמוטנסיביים והן בהיפרטנסיביים, ובמהלך כל שעות היממה. | ||
| + | #טיפול נכון, המצמצם את מידת התנודתיות, מפחית משמעותית את שיעורי התמותה והתחלואה הקרדיו-וסקולריים באותם חולים. | ||
| + | |||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ההערכת החולה ביתר לחץ דם - Diagnosis and Evaluation of the Hypertensive Patient}} | {{הפניה לערך מורחב|ההערכת החולה ביתר לחץ דם - Diagnosis and Evaluation of the Hypertensive Patient}} | ||
גרסה מ־15:13, 11 בינואר 2012
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
| יתר לחץ דם | ||
|---|---|---|
| Hypertension | ||
| ICD-10 | Chapter I 10. Chapter I 11. Chapter I 12. Chapter I 13. Chapter I 15. |
|
| ICD-9 | 401 | |
| MeSH | D006973 | |
| יוצר הערך | פרופסור אהוד גרוסמן | |
יתר לחץ דם מהווה גורם סיכון מרכזי לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. במאמר שפורסם בשנת 2008 ב-Lancet הראו המחברים ש-7.6 מיליון מקרי מות מוקדם ו-92 מיליון שנות נכות מיוחסים ליל"ד.[1] יתר לחץ דם גורם בעיקר לתחלואה קרדיו-וסקולרית וכ-54% מהאירועים המוחיים ו-47% ממחלות הלב האיסכמיות מיוחסות ליל"ד. נתונים אלו מצביעים על הצורך לאתר ולטפל ביל"ד. בשנתיים האחרונות פורסמו מספר מחקרים בנושאים שונים של יל"ד שיכולים להשפיע על מדיניות הטיפול בחולים. בסקירה זו אסכם בקצרה את הנושאים והמחקרים העיקריים.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
קליניקה
יתר לחץ דם תנודתי
תנודתיות של לחץ הדם ידועה כבר יותר מ-300 שנה. Stephen Hales היה הראשון שזיהה את התופעה כבר ב-1733, אך רק ב-1960, כאשר החלו לבצע ניטור לחץ דם המשכי תוך-עורקי, ניתן היה להגדיר את המאפיינים ביתר יעילות. השימוש ההולך וגובר של ניטור לחץ דם במשך 24 שעות החל משנת 1993, והוא ממשיך לתרום להבנתנו את מהות התנודתיות של לחץ הדם.
למעשה, אין הגדרה מקובלת למושג תנודתיות. אין ערכים מוסכמים המבדילים תנודות שהן "נורמליות" או פיזיולוגיות מתנודות שהן "פתולוגיות". במונח "תנודתיות" אנו מתכוונים לכלל התנודות של לחץ הדם, הן המתמשכות והן החדות, מערכי לחץ דם שהם בגדר הנורמה ועד ערכי יתר לחץ דם (יל"ד) בדרגה 3, בכל זמן נתון (מרגע לרגע, במהלך היממה והשנה).
למה זה חשוב?
- קיים קשר ישיר בין מידת התנודתיות של לחצי הדם, ללא קשר לממוצע גובה לחץ הדם, לבין מידת הפגיעה באיברי המטרה (לב, מוח, כליות, כלי דם), הן בנורמוטנסיביים והן בהיפרטנסיביים, ובמהלך כל שעות היממה.
- טיפול נכון, המצמצם את מידת התנודתיות, מפחית משמעותית את שיעורי התמותה והתחלואה הקרדיו-וסקולריים באותם חולים.
אבחנה
טיפול
ערך מורחב – הטיפול ביתר לחץ דם - Treatment of Hypertension
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ Lawes CM, Vander Hoorn S, Rodgers A. Global burden of blood-pressure-related disease, 2001. Lancet. May 3 2008;371(9623):1513-1518.
כותבי הערך
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופסור אהוד גרוסמן